ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 05/11/1997

קליטת ספורטאים עולים - תרומתם של הספורטאים העולים לספורט ההישגי והיעדר תנאים נאותים למימוש הפוטנציאל המלא שלהם

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 91

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום רביעי, ה' בחשוון התשנ"ח (5 בנובמבר 1997). שעה 09:20
נוכחים
חברי הוועדה: נעמי בלומנטל - היו"ר

מיכה גולדמן

סופה לנדבר

אודיסו מאסלה

מרינה סולודקין

אופיר פינס-פז

יורי שטרן
מוזמנים
סגן שר החינוך, התרבות והספורט מר משה פלד

דייר יהושע דקל - מנהל רשות הספורט, משרד החינוך והתרבות

אמנון גור - מנהל מהי לקליטת עולים בספורט, רשות הספורט, משרד החינוך

אפרים זינגר - מנכ"ל הוועד האולימפי

אלדד בוקשפן - יו"ר מכבי ת"א והבר הנהלת הוועד האולימפי

זאב ברוורמן - מזכ"ל אליצור וסגן יו"ר הוועד האולימפי

גילי לוסטיג - מנהל היחידה לספורט הישגי, הוועד האולימפי

מרק מליסוב - אתלט (קפיצה לרוחק), מכבי תל-אביב

קונסטנטין מטוסביץ- אתלט (קפיצה לגובה), מכבי תל-אביב

צבי נועם - יו"ר העמותה לשחייה, הפועל ירושלים

יאיר פרישמן - מנכ"ל איגוד ספורטאים עולים (אס"ע)

חיים שושן - מנכ"ל מכבי ישראל

מריאן גריסרו - יו"ר איגוד טניס שולחן

אינה פיינברג - מחלקת ספורטאים ואומנים עולים, המשרד לקליטת העליה

מלכה סאן - משח- הפנים

בתיה כרמון - ממונה על מחלקת אשרות וזרים, משרד הפנים

ולדימיר שקלר - מנהל המחלקה לספורט הישגי, עיריית ירושלים

ודים אלכסייב - שהיין, הפועל ירושלים

ליאוניד שייכט - מאמן שחייה (ספורטאי עולה)

סבטלנה צירקס - ספורטאית עולה (שחייה צורנית)

מיכאל ויטרכורין - סייף, הפועל ירושלים

יהודה בירנצוויג - מנהל המחלקה לספורט הישגי, עיריית תל-אביב

שמואל שחם - סמנכ"ל התאחדות היהלומנים

דן ירדן - כלכלן ראשי, התאחדות המלונות

יוסי ארבל - משנה למנכ"ל התאחדות הקבלנים

חנה איכילוב

ליהו איכילוב

אלכס גולדפרב - חבר כנסת לשעבר
מנהלת הוועדה
וילמה מאור

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. קליטת ספורטאים עולים - תרומתם של הספורטאים העולים לספורט ההישגי והיעדר תנאים

נאותים למימוש הפוטנציאל המלא שלהם.



קליטת ספורטאים עולים - תרומתם של הספורטאים העולים לספורט ההישגי

והיעדר תנאים נאותים למימוש הפוטנציאל המלא שלהם
היו"ר נעמי בלומנטל
בוקר טוב. אני מאוד שמחה על הישיבה הזאת משום שהיו אלי פניות במשך תקופה לא קצרה בקשר לנושא

הספורטאים העולים. אנחנו רואים גם כותרות בעיתונים מידי פעם, הלוואי ולא היינו זוכים לכותרות האלה, שמראות

ספורטאים ברמה אולימפית שנמצאים במצוקה כלכלית קשה מאוד ומתאמנים בתנאים לא תנאים, בקושי יש להם

ממה להתפרנס. יש לנו מצוקות ממצוקות שונות אבל בוודאי גם המצוקה הזאת. אנו מרגישים איזשהי בושה

כשרואים את הכתבות האלה ואת התנאים. אתם מכירים את הספורטאים האלה, שמביאים הרבה כבוד למדינת

ישראל, וחלק מהם שעדיין לא הביאו הישגים אבל שטמון בהם פוטנציאל אדיר והם נמצאים במצב שהם פשוט לא

יכולים להמשיך באימונים שלהם. אין להם את הרקע, לא הכלכלי, לא האישי, לא מצב נפשי ראוי, כדי להתאמן כמו

שצריך.

מעבר לכך יש גם כמה וכמה מאמנים ברמה בינלאומית, שבאמת התברכנו בהם. אני מוכרחה לומר גם לגבי

הספורטאים וגם לגבי המאמנים, ממש התברכנו, נפלה עלינו ברכה, כמו גם בשטחים אחרים. אנחנו בוועדה

יודעים מצד אחד גם לשבח את מה שנפל בחלקנו, ממש מזל גדול מאוד. כך קורה לגבי מדענים, כך קורה לגבי

רופאים, בשטחים משטחים שונים. והנה אנחם מוצאים את עצמנו ממש בפני שוקת שבורה.

אני ישבתי בפגישה עם הוועד האולימפי בנושא הזה וגם עם גופים אחרים, עם מר אמנון גור, מנהל המחלקה

לקליטת עולים בספורט. דיברתי על כך עם סגן שר החינוך, התרבות והספורט, שהוא הממונה על הנושא של

הספורט, חבר הכנסת משה פלד והוא גם ער לבעיה הזאת, גם אליו היו הרבה פניות. אנחנו מתכנסים כאן כולנו

ביחד, מעלים את הנושא, לוחצים על משת- האוצר ועל המשרד לקליטת עלייה, מנסים לדבר על הבסיס שבבסיס.

אנחנו תיכף ניכנס לשאלה על כמה שקלים מדובר בחודש, על מה הם התנאים המינימליים שהיום נמצאים על

הפרק ועדיין לא באים לידי ביטוי ומדוע עדיין התקציבים נעצרים.

מעבר לכך, אני הזמנתי לכאן אנשים מהתאחדות בתי-המלון, מהתאחדות הקבלנים ומהתאחדות היהלומנים.

פנינו לעוד גופים. התאחדות התעשיינים לקחה על עצמה את הנושא של העלייה מאתיופיה אז הם ביקשו לשחרר

אותם מהקטע הזה.

אני לא רואה פסול בכך שאנחנו ננסה להשיג כאן ספונסרים לכמה מן הספורטאים, לפחות על-ידי האיגודים

השונים, כדי שנוכל למצוא דרך שהם יוכלו אולי לעבוד באחד מן המקומות האלה, דרך הקבלנים, דרך בתי-המלון,

בחצאי מישרות, כדי שזה ישלים להם את הבסיס שמשרד הקליטה נותן להם.

אני רוצה קודם כל שנתוודע לעצם הבעיה, נילמד אותה, ניראה איך התקציבים כבר היום מחולקים, מה יש

ומה חסר.

נמצאים פה גם נציגים של העיריות השונות. יש עיריות שעושות הרבה יותר ויש שעושות הרבה פחות למען

הנושא הזה. נצטרך גם לעורר את השילטון המקומי לעניין זה.

אני רוצה להתחיל ברשותכם את הישיבה בעצם הצגת הבעיה, כדי שנוכל להתקדם מכאן ואילך, לשנס

מותניים ולשפר את התנאים. אני מקווה, ואני מוכרחה לומר שאני גם בטוחה, לאור הניסיון שלנו כאן בוועדת העליה

והקליטה של הכנסת, שנגיע להישגים. ההישגים הגדולים ביותר שיהיו לנו הם בכך שבאולימפיאדת סידני אנחנו

ניראה כמה מן הספורטאים העולים שייבואו לכאן. נציג אותם כאן ואנחנו נברך אותם כשהם יחזרו מסידני עם

מדליה כמובן. זאת, בין השאר, המטרה של הישיבה הזאת.
סגן שר החינור, התרבות והספורט משה פלד
חברי הכנסת, אנשי משרד החינוך והתרבות, ספורטאים, אנשי ספורט, ראשי איגודים ומרכזים, אורחים

ועיתונאים. בוקר טוב לכולם.

הישיבה הזו נפתחה באיחור מכיוון שאנחנו, לפחות אלה העוסקים בספורט, היינו בוועדת החינוך והתרבות

משעה 08:30 בבוקר בנושא של תקנות הבריאות בחוק הספורט. אם לא היינו מתכנסים לישיבת חירום שלא מן

המניין היה קורה שביום שבת ה-8.11 חלק גדול מספורטא' ישראל היו הופכים לעברייני חוק. היינו חייבים לעשות

ישיבה מחוץ למניין על מנת לעשות איזשהו שינוי בתקנה. יש עיכוב מסויים ואני שמח לבשר שבשבת הספורטאים



לא יהפכו לעברייני חוק. החלטנו החלטה שהיא בת-ביצוע והחוק נישאר על כנו. זאת אומרת, ב-8.11 כל ספורטאי

במדינת ישראל על-פי החוק מחוייב בבדיקות רפואיות. אני מתנצל על האיחור. האיחור היה בגלל התמשכות

הישיבה בוועדת החינוך והתרבות.
היו"ר נעמי בלומנטל
מי שמביא בשורות יכול לאחר.
סגן שר החינוך. התרבות והספורט משה פלד
אני שמה שהנושא הזה עלה. אני חייב לציין שגלי העלייה, גם מחבר המדינות וגם מאתיופיה, הביאו לנו כבוד

בנושאים רבים אבל בספורט הם הביאו לנו כב1ד רב. אני רוצה רק להזכיר שני מיספרים. במשלחת שיצאה

לאולימפיאדת אטלנטה לפני שנה וחודשיים 35% מספורטאיה היו עולים ולמעלה מ-40% מהמאמנים. זאת

אומרת, אלו הם אנשי מקצוע אחד אחד. הספורט הוא אחד הענפים שזכה לתרומה מכובדת מאוד בגלי העלייה,

גם מחבר המדינות וגם מאתיופיה. זו נקודה שראוייה לציון בכל הזדמנות.

אנחנו קיימנו לפני כ-5 שבועות ישיבה חשובה מאוד במשרדי. אנשי משת- החינוך והתרבות, רשות הספורט,

ושר הקליטה. יושבת פה גברת אינה פיינברג, נציגת המשרד לקליטת עליה. הישיבה היתה מאוד מאוד חשובה

ופורייה והגענו בה להחלטות מאוד חשובות. אנחנו אחר-כך נדבר עליהן.

אני מבקש ממנהל רשות הספורט, דייר ש1קי דקל, ואחריו כמובן ממר אמנון גור, שאחראי ברשות הספורט על

נושא קליטת ספורטאים עולים, ש"פרטו את כל הפעילות שקשורה בקליטה, הן של הספ1רטאים העולים והן של

המאמנים העולים. יש פעילות רבה מאוד בתחום הזה.
יהושע דקל
רשות הספורט מודעת לצרכים ולבעיות הקיומיות של הספורטאי ושל המאמן העולה אבל אנחנו מתמקדים

בסמכות שיש בידינו להיות מופקדים על הספורט ולא על נושא הקליטה. בגלל צוק העיתים אנחנו לא פעם נדרשים

גם לתת תשובות לעניין הזה.

יש כמה בעיות מרכזיות, שאולי אחר-כך מר אמנון גור יציג אותן. אחת מהן, צריך לזכור שהשנה הקובעת

לתמיכה לעולה היא שנת 1994. זה דבר שניקבע על-ידי ועדת שרים לענייני קליטה אולם משת- הקליטה עשה

איזה חריגה כדי למשוך את תקופת ההיקלטות של הספורטאי - כדי שהוא יעסוק רק בספורט הוא צריך שמישהו

אחר יממן את הקיום שלו - למשוך את זה מעבר לאותן 4 שנים, לפעמים ל-5 או ל-6 שנים. זו אחת הבעיות

האקוטיות שאנחנו רואים בתוך המערכת.

יצרנו קורסי התאמה של אותם מורים ומאמנים שהגיעו למערכת הישראלית. בדרך כלל הם מורים מקצועיים

מעולים. במשך 5 השנים האחרונות קלטנו כקבועים 2,000 מזרים מתוך המאמנים האלה. אני מוכרח לציין שהם

יותר מצליחים באימון ופחות מצליחים בתוך מערכת החינוך הפורמלית, בגלל הרבה סיבות, שוודאי אתם יכולים

להבין אותן ולא כאן המקום לתאר. אנחנו עקבנו אחרי העניין ובדקנו גם מדוע זה קורה.

במערכת החינוך אנחנו קלטנו אותם במישרה חלקית. ליווינו אותם כתמיכה, בשיטה של tutorship, כדי

לאפשר להם לעמוד לבד מול הכיתות. 2,000 כאלה כבר לשמחתי עובדים ואנחנו ממשיכים. גם השנה אנחנו

פותחים 3 קורסי התאמה של מאמנים 1מורים, אחד בצפון, אחד במרכז ואחד בדרום. בכל קבוצה כזאת יש לנו בין

50 ל-70 מועמדים.

מבחינת הספורטאים צריך לזכור שהספורט בישראל כולו, לפחות הספורט האינדיבידואלי שאנחנו מכירים,

ולא בקבוצת' שבו עובדים על חוזים, אף ספורטאי לא מקבל מילגות שמאפשרות לו להתקיים מבלי לעבוד. נכון

שזה חבל אבל זאת העובדה. צריך לזכור שגם מר רוגל נחום שנמצא אצלנו בסגל האולימפי בקפיצה משולשת לא

מקבל את מלוא הקיום לצרכיו כדי שהוא יעסוק רק באתלטיקה.
אופיר פינס-פז
כמה הוא מקבל?
יהושע דקל
משהו בסביבות 2,200 שקל לחודש.
אופיר פינס-פז
זה סכום מאוד זעום.
אלדד בוקשפן
זה נכון אבל אל תישכח שגם מישהו נוסף מממן אותו, אתה יכול לציין את זה. מכבי תל-אביב משלמת למר

רוגל נחום תמיכה חודשית.
יהושע דקל
אני אומר שהמדינה לא לקחה את כל הספורטאים ואמרה להם: אנחנו נשלם לכם את מלוא התמיכה. זו

עובדה. זה לא משנה אם הספורטאי הוא עולה או שאיננו עולה.

לגבי עולים הבעיה היא יותר קריטית כי יש להם גם בעיה של התאקלמות וקליטה. נכון שסכום התמיכה איננו

מספיק, זאת עובדה.

פרט לסכום התמיכה שנותן משת- הקליטה, ושאנחנו נותנים במסגרת של מערכת תמיכה של שעות, לאותם

הספורטאים האולימפיים על-פי קריטריונים יש מילגות בשיתוף הוועד האולימפי ורשות הספורט ואנחנו נותנים להם

תמיכה מספת.

אבל שוב, אני חוזר, בחלק גדול הבעיה היא קיומית כך שאנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד שנתנו תשובה לכל.
היו"ר נעמי בלומנטל
על כמה ספורטאים מדובר, שעכשיו מכינים אותם לאולימפיאדת סידני?
גילי לוסטיג
בין 50 ל-60 במספר ענפים: אתלטיקה קלה, שייט, קליעה, היאבקות, שחייה.
היו"ר נעמי בלומנטל
זה כולל נשים, גברים, אנשים מהעדות השונות?
גילי לוסטיג
אני מדבר רק על עולים.
היו"ר נעמי בלומנטל
כמה מהם עולים?
גילי לוסטיג
בסביבות המספר שסגן שר החינוך והתרבות מר משה פלד אמר, כשליש.
אמנון גור
זה מופיע במדוייק בניירות שחילקנו - 42 איש. אנחנו מדברים גם על מאמנים, לכן אנחנו מתייחסים למספר

של 42, שאושר גם על-ידי משרד הקליטה לסיוע, ויש לך א1תם ברשימה.
גילי לוסטיג
יש לי פה תיק, שאני אשאיר אותו אחר-כך בוועדה, עם הפרופיל האישי של כל ספורטאי עולה, כל מאמן וכל

איש מקצוע, פרופיל אישי על כל ההישגים שלו.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם מישהו מהספורטאים שיושבים בחדר מתאמן לאולימפיאדת סידני?
תשובה
כן, למשל מר מטוסביץ. נמצא פה מר מרק מליסוב, שהעברית שלו יותר טובה והוא ישיב.
היו"ר נעמי בלומנטל
תספר לנו באיזה תחום אתה עוסק?
מרק מליסוב
אני קופץ לרוחק, למרחק 7.93 מטר. אני אלוף הארץ ברציפות מאז שנת 1992 עד 1997. עליתי לארץ בסוף

שנת 1992 מגרוזיה.
היו"ר נעמי בלומנטל
מה היו התנאים שלך שם?
מרק מליסוב
אני יכול להגיד שעם התוצאה שלי עכשיו, של 7.93 מטר, הייתי יכול להיות בנבחרת רוסיה. כאן המצב הרבה

יותר קשה. אני חייב לעבוד בלילה בשביל להתאמן ביום. אני עשיתי עכשיו את הקריטריון לאליפות אירופה, גם

בתחרויות באולמות וגם באיצטדיון בקייץ. זה קריטריון B למשחקים האולימפיים בסידני. נשארתי בלי כלום פשוט.
היו"ר נעמי בלומנטל
מה היית צריך כדי להגיע לתוצאות טובות יותר? מה התנאים שאתה צריך, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת

תנאי אימון?
מרק מליסוב
התנאים החסרים זה באמת רק הכסף. אני עובד בלילה בשביל להתאמן ביום. אני מתאמן פעמיים ביום במעט

כל יום.
היו"ר נעמי בלומנטל
איפה אתה מתאמן? אפשר לבוא לראות אותך מתאמן?
מרק מליסוב
אני מתאמן בהדר יוסף.

מי שעשה את קריטריון A לאולימפיאדה התקבל ליחידה לספורט הישגי ונתנו לו כסף (אני לא יודע איזה

סכום). הפער בין קריטריון A לקריטריון B הוא קטן מאוד, זה כמעט אותן תוצאות. למי שעשה את הקריטריון B לא

נתנו שום תנאים על אף שזה כמעט אותן תוצאות.
אלדד בוקשפן
הוא צריו להגיע ל-8 מטר, עוד 7 סנטימטרים, כדי להגיע לסגל האולימפי ולהתחיל לקבל כסף.
גילי לוסטיג
זה לא מדוייק. הוא צריך להשיג תוצאה טובה בתחרויות רישמיות.
אלדד בוקשפן
היות ואני מרגיש קצת אחראי, לפחות לגבי שני הספורטאים האלה שמסונפים למכבי תל-אביב, הבעיה היא

באמת בעיה מאוד קשה. אני רוצה להביא את שני האנשים האלה, את מר מרק מלי0וב ואת מר קונסטנטין

מטוסביץ, כשתי דוגמאות שהן קצת שונות אחת מהשניה.

נמצא איתנו ספורטאי בשם מטוסביץ שהוא נמצא בסגל האולימפי הבכיר ביותר בארץ וכניראה מהראשון

לחודש הזה יהיו לו תנאים מאוד משופרים מצד היחידה לספורט ההישגי, בסדרי גודל של 2,200 שקל

(וכשהספורט ההישגי נותן את זה זה נחשב לדבר גדול מאוד). יחד עם זה, הוא ספורטאי של מכבי תל-אביב ולכן

מכבי תל-אביב מנסה לדאוג לו. מכבי תל-אביב השיגה עבורו ספונסר ספציפי, קבלן, שמעסיק אותו. אני לא אציין

פה את שם הקבלן משום שאני חושב שמאחורי זה יש הרבה מאוד בעיות. אנחנו אומרים שייעסיקו אותם אבל

אנחנו לא מבינים שיש בעי1ת מס גדולות מאוד. מצד אחד הוא יועסק ומצד שני יכול לבוא מס הכנסה ולהגיד: מה

הוא עושה אצלך בכלל? אני פוחד שאולי אנחנו מתעלמים פה מבעיה מס1יימת. אבל הוא מועסק, משלמים בשבילו

את המס והוא מקבל סכום נוסף, סביב 1,000 דולר נטו לחודש. הגענו למצב מאוד מאוד טוב איתו. אני חושב

שמכבי תל-אביב יחד עם היחידה לספורט הישגי פחות או יותר מצאנו לו הסדר.

לעומת זה יושב פה בח1ר בשם מליסוב, או כמוהו ספורטאי שלא יושב איתנו בשם סמיונוב, שאנחנו לא יכולים

להרשות לעצמנו לתת לו, מהצד הזה של האגודה - אני מדבר על כל אגודה שהיא, זו לא מוכרחה להיות אגודה

כזאת או אגודה אחרת - כל אגודה לא יכולה לתת י1תר מאשר סדרי גודל של 1,500-1,000 שקל לחודש, וגם זה

היא חושבת שזה הרבה מאוד. ואז אם הוא ניתקע, כי הוא לא נימצא בסגל של הספורט ההישגי, והוא צריך לחיות

מסכום של 1,500 שקל בחודש וזה בוודאי ובו1דאי לא מספיק. כל אחד מאיתנו מבין שזה ישלם לו את הנסיעות

הלוך וחזור להדר יוסף ותו לא. זה המצב של מר מליסוב, עם כל זה שהוא אלוף ישראל. בנוסף לכך עליכם לדעת

שבאגודות אי1 כסף, כלומר גם מה שמתחייבים כלפיו קשה לנו מאוד לשלם. ואז באים ומחפשים תמיכות בכל מיני

מקומות ועד שזה מסתדר חייבים לו חודש, חודשיים, וזה דבר שהוא מאוד לא מסודר. אם אני חייב לספורטאי

כלשהו חצי שנה כסף אני בכלל לא יודע איך הוא מתקיים.
אופיר פינס-פז
אני מניח שחברת הכנסת בלומנטל זימנה את הישיבה הזאת משום שאנחנו נתקלנו חדשות לבקרים בכתבות

קשות מאוד באמצעי התקשורת, בצורה כזאת או בצורה אחרת, על מצבם של הספורטאים העולים המצטיינים,

שתמיד לקראת כל אולימפיאדה או אליפות אירופה או אליפות עולם כולנו מחזיקים להם אצבעות וכולנו מפתחים

כלפיהם ציפיות. עכשיו אני שומע את מה שאמר מר אלדד בוקשפן על מר מטוסביץ, ואני מעריך את זה, שלא תבין

לא נכון, אבל תסכים איתי שאם היית יכול להיות איש בשורה בעניין הזה לפני שנה אז יכול להיות שהוא היה חוזר

עם מדליה.

תסתכלו על איזה סכומים אנחנו מדברים. כל כדורגלן סוג ח' מרוויח פי 10 מהאנשים האלה. כל שחקן בליגה

אי, אני לא מדבר על הליגה הארצית או על הליגה הלאומית, מרוויח הרבה יותר מהחבריה האלה. משהו אצלנו

בעניין הזה משובש באופן מוחלט. אני לא מאשים כרגע, בוודאי לא את אגודות הספורט. אגודות הספורט

מתקיימות על-פי איזשהו מפתח. אין הרבה צופים בענפי האתלטיקה במיוחד, האתלטיקה הקלה או האתלטיקה

הכבדה, זו המציאות העגומה. אני בהחלט סבור שהמדינה בעניין הזה צריכה לעשות מעשה, שהיא לא עושה אותו

מספיק כבר הרבה יותר מידי זמן.

יש הבדל עצום בין עולה חדש ספורטאי לבין ספורטאי צבר ישראלי, הבדל עצום, כמו שיש הבדל בין עולה

חדש בכלל לבין צבר שנולד בארץ. זה לא אותו דבר. כל הגב המשפחתי, כל הגב הכלכלי, מהשאלה איפה לישון

ודרך איפה לעבוד 1איך ללמוד והמנטליות ומיליון ואחד דברים. אם האנשים האלה מהיום הראשון שהם נוחתים

בארץ צריכים להישאר באותה רמת אימונים ובאותה מיסגרת שהם היו בחוץ-לארץ, כשהם צריכים לעמר את

משבר הקליטה הזה, שה1א משבר קשה מאוד לכל אדם, ויחד עם זה לא לרדת ברמה ולהישאר באותה יכולת, זה

פשוט כמעט בלתי אפשרי. אני אומר את זה כאדם שעסק בקליטת עלייה רוב חייו הבוגרים ושעסק בספורט רוב

חייו הלא בוגרים. זה בלתי אפשרי.

אני מצפה שהסכומים המצחיקים שמדינת ישראל מתנת, הסכומים העלובים, תסלחו לי, ישונו באופן דרמטי.

על מה מדובר? על 40 איש, ספורטאים ומאמנים. אני מדבר באמת על הסגל הבכיר ביותר. האנשים האלה צריכים

לחיות חיים מקצועניים לכל דבר, דהיינו, לא לעבוד בשום עבודה אחרת, נקודה. אני אומר את הדברים חד וחלק,

לא ימינה ולא שמאלה.

כל שחקן כדורגל בליגה אי חי חיים מקצוענים ותיבדקו איזה סכומים קבוצות הכדורגל בליגה אי נותנות

לשחקנים. אני לא מדבר על הליגה הארצית ובוודאי שלא על הליגה הלאומית. ואילו פה הספורטאים האלה

מתאמנים פעמיים ביום, וככה מתאמנים אנשים מקצוענים. האנשים האלה נמצאים במתח של תחרויות ובנסיעות



ובאימונים. איך זה יכול להיות?

אני פונה לסגן השר משה פלד, למרות שזה לא רק אחריותו, יש גם משרד קליטה במדינה, יש עוד גורמים

במדינה. מוכרחים בעניין חזה לעשות מעשה. האנשים האלה צריכים לצאת מהעבודה. הם צריכים לעבוד בספורט,

5 שנים, 7 שנים, 8 שנים, זה מה שיש להם, אין להם יותר. ואנחנו צריכים לספק את התנאים עבורם כדי שהם

יוכלו לעשות את זה כי אין קהל שיכול לממן את הפעילות שלהם וזה תפקידה של המדינה.

אני בדיעה שאם צריך פה את ועדת העליה והקליטה או כל דבר, צריך להגיד את הדברים בגלוי, לא להסתיר.

אני אומר לך, כל תמונה של ספורטאי עולה שאני רואה אותו בטלוויזיה זה פשוט נורא, זח ביזיון. אני חושב שזה

גם צביעות, כי אנחנו מצד אחד באים ואומרים שיינצחו ותמחים למה הוא לא מצליח ולמה הוא כן מצליח אך אנחנו

לא נותנים את התנאים האלמנטריים כדי שזה יקרה.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה, אלו באמת דברים מאוד חשובים. מצד אחד אנחנו באמת לא עושים שום דבר, או כמעט שום

דבר, ולכן באמת קיימנו את הישיבה הזאת, ומן הצד השני - אם חם לא מצליחים אז כולנו אומרים: אוי, עוד פעם

ישראל נכשלה. אפשר לראות את כל הסיבות לכישלון, אנחנו רואים אותן, הכתובת על הקיר. ומצד שני כשהם

מצליחים אז פיתאום אנחנו נושאים אותם על כפיים ואנחנו לא יודעים שזה על חוט חשערה, זה מיקרה שכן

מצליחים בתנאים כל-כך קשים וגרועים.
אפרים זינגר
אני רוצה להודות לחברת הכנסת נעמי בלומנטל על זימון הישיבה. היתה לנו ישיבה לפני מספר שבועות בוועד

האולימפי ובהחלט גילינו פתיחות, נכונות ואהדה לעניין. אני גם רוצה להודות לחבר הכנסת אופיר פינס-פז שעשה

לי חלק מהעבודה לקראת מה שאני הולך להגיד. אני מקווה שאני אעשה את זה טוב כמעט כמוהו.

הספורט במדינת ישראל, אם אנחנו בוחנים את זה על-פי תקציב ממשלת ישראל, הוא לא חשוב. זו עובדת

היסוד. בשנתיים האחרונות חיה קיצוץ ריאלי בסיוע לספורט בישראל בקרוב ל-40%, כשגם לפני שנתיים הסכום

שהוקדש לספורט היה מצחיק. למה מצחיק? כי אנחנו חיים בקרב אותה קהיליה בינלאומית, ניפגשים בתחרויות

אולימפיות כאלה ואחרות, ולא אני אלא הספורטאים שיושבים פה, אם זה מר קונסטנטין מטוסביץ, אם זח מר ודים

אלכסייב, שהוא שחיין, ואחרים שיושבים כאן, מדברים עם החברים שלהם ממדינות אחרות ושומעים מה התקציב

השנתי של איגוד האתלטיקה הקלה ביוון, לא לספורט האולימפי אלא איגוד האתלטיקה הקלה ביוון בכללותו, מה

התקציב השנתי של איגוד השחייח האיטלקי, ומה תנאי האימ1נים של כל אחד מהספורטאים, שהם פחות טובים

מהספורטאים שלנו. מפה זה מתחיל.

כאשר אנחנו מדברים על ספורטאים עולים נתחיל מהתמונה הרחבה יותר, כי שם זה מתחיל. במדינת ישראל

הספורט לא חשוב, כניראה, ומנסים לשלם מס שפתיים כזה או אחר.

אנחנו מדברים נכון להיום על סגל אולימפי. מה זח סגל אולימפי? יש בתוכו 20 ספורטאים שהם עולים. הסגל

מונה בסך הכל 50 איש, פלוס מינוס אחד או שניים. ומה מצבם של ה-30 האחרים, או לצורך העניין, מה מצבם של

50 ספורטאי העילית של מדינת ישראל? האם מישהו יודע איפה הם ישנים וממה הם מתפרנסים? זה נכון שלאלה

שנולדו בארץ יש אולי גב פסיכלוגי מה או אחר אבל לא לכולם. יש אנשים עם בעיות משפחתיות, למשל שעזבו

קיבוץ ועברו לעיר ואז אין להורים ממה להתקיים או שההורים נפרדו. המצב הוא שלאותם ספורטאי הישג, 50

הספורטאים הניבחרים של מדינת ישראל, ולא מדובר בהמונים, יש תנאים מעליבים כדי להתכונן לקראת אותו

אירוע שיא, שאז עיני כולם נשואות אליהם.

יש תהליך מאוד מאוד טיבעי שחוזר על עצמו, כרוניקה ידועה מראש. ההכנות נמשכות 3 שנים ולפעמים 6-5

שנים. לא מכינים ספורטאי אולימפי, לא בשנה אחת ולא בשנה וחצי ולא בשנתיים. מגיעים למשחקים אולימפיים.

ספורטאי ישראלי חתר עם מדליה או מקום חמישי ושישי בעולם, כשבתנאים שהם מקבלים זה הישג בלתי רגיל,

ושנה שלמה לאחר מכן הספורטאים והמאמנים מסתובבים עם הזנב בין הרגליים. זה סיפור בפני עצמו.

מבחינת התנאים, מאחר והתקציב לספורט הוא לא קיים למעשה, האגודות, שבכל מקום נורמלי הן אלה

שמחזיקות את הספורטאים, לא מסוגלות לעשות את זח. ואם לא האגודות אז האיגודים. האיגודים, שבכל מקום

נורמלי תומכים בספורטאי הסגל הלאומי, לא הא1לימפי, לא יכולים לעשות את זה במדינת ישראל.
היו"ר נעמי בלומנטל
אולי נהיה קצת יותר קונקרטים. אני פשוט רוצה לבחון כמה דוגמאות. בואו ניקח מישהו וניבדוק מה התנאים



שאמורים להיות לו ובאיזה מצב הוא נימצא היום. מה אתם כוועד אולימפי עושים? האם יש לכם תקציב? מה

התקציב שלכם? כמה מזה הולך לעולים? מה הקריטריונים לכאן או לכאן?
אפרים זינגר
הספורט ההישגי הוא הזרוע הביצועית של הוועד האולימפי. הוא פועל תחת מטריית הוועד האולימפי והוועד

האולימפי אהראי על זה, נקרא לזה מיניסטריאלית. במסגרת היהידה לספורט הישגי קבענו קריטריונים

אובייקטיבים. ספורטאי שעושה הישג מסויים מקבל מילגה מסויימת, בלי שום קשר אם הוא עולה חדש או שאיננו

עולה חדש.
היו"ר נעמי בלומנטל
אותה מילגה חודשית שהוא מקבל זה מהתקציב שלכם?
אפרים זינגר
זה מתקציב היחידה לספורט הישגי. תקציב היחידה לספורט הישגי בנוי מתקציב של הוועד האולימפי ורשות

הספורט. משם הם מקבלים את המילגות על סמך הישגים. המילגות האלה, הספורטאי הבכיר ביותר מקבל

3,200 שקל לחודש, מדובר על סדר גודל של עד 18. הקטגוריה השניה זה 2,400 שקל לחודש, והקטגוריה

השלישית זה 1,500שקל לחודש. זה מה שהספורט ההישגי נותן עבור קריטריונים אובייקטיביים.
היו"ר נעמי בלומנטל
מה קורה עם המאמנים?
אפרים זינגר
בעיה לא פחות קשה זה המאמנים. המאמנים מועסקים על-ידי האיגודים או על-ידי האגודות בחוזים מיוחדים,

כאשר החוזים מתחדשים בתום כל שנה והמאמנים חיים בחוסר וודאות שמקשה עליהם לתפקד ולתכנן לטווח

ארוך.

בנושא של ספורטאי הסגל האולימפי חייב לבוא תקציב מיוחד. דרך אגב, הוועדה שסגן השר הקים, בראשותו

של השופט העליון בדימוס דב לווין, נתנה מסקנות ביניים בכל מה שקשור לספורט ההישגי עם המלצות מאוד

חשובות. השורה התחתונה של המלצות ועדת דב לווין לגבי הספורט ההישגי היא שצריך להעמיד לרשות הנושא

של הספורט ההישגי 15 מיליון שקל לשנה. זה התירגום הכספי של ההמלצות. בפועל תקציב 1997 של היחידה

לספורט הישגי הוא 3 מיליון שקל. אנחנו מצפים שהממלכה תינקוט צעד דחוף כדי ליישם את ההמלצות האלה של

ועדת לווין. אלה לא המלצות ברמה האידיאולוגית אלא ברמה הפרקטית. אנחנו נמצאים היום 3 שנים לפני

אולימפיאדת סידני.
לגבי הנושא של המאמנים
אנחנו חייבים להגיע למצב שלמאמנים הלאומיים, למאמנים האולימפיים, תהיה

יציבות וקביעות בעבודה, שהם יידעו שגם בעוד חודש, בעוד חודשיים ובעוד חצי שנה הם יחזרו הביתה עם

משכורת. אלה אנשים בעלי משפחות. במשרד החינוך והתרבות, ברשות הספורט, יש אלפי, ואולי עשרות אלפי,

מישרות למורים לחינוך גופני. כל מה שהספורט ההישגי צריך, עם האיגודים, עם המאמנים האולימפיים, זה 100

מישרות ספציפיות למאמנים שעוסקים בסגלים הלאומיים ובספורט ההישגי. למה צריך להגדיר את זה כמישרות

ספציפיות? אני יודע שד"ר שוקי דקל עושה מאמצים אדירים כדי לעשות את זה אבל גם הוא מוגבל כי יש הגדרה

מה זה מורה לחינוך גופני. לא קיימת "חיה" כזאת בביורוקרטיה, בהגדרות, למאמן שלפעמים עובד עם ספורטאי

אחד בלבד. כמורה לחינוך גופני יש לו כיתה, יש לו איקס שעות בשבוע, יש לו את כל הדברים היפים האלה.

ההגדרות שלהם הן הגדרות ספציפיות. צריך להגדיר את ההגדרות האלה כמה שיותר מהר ולמצוא את אותן 100

מישרות למאמנים הלאומיים ולמאמנים האולימפיים. אם נעשה את זה ברמה של משרד החינוך והתרבות, בכך

נעשה דבר אדיר. זה לא בשמיים. זה 100 מישרות מתוך אלפי, או כמה עשרות אלפי, מישרות.

מילה אחת נוספת לגבי הספורטאים האולימפיים. אנחנו חייבים לעשות מאמץ כדי לאפשר להם להתאמן.

צריך לאפשר להם לעסוק בספורט כי היש זה מקצוע. כמו שמישהו לומד להיות רואה חשבון או לומד להיות

משפטן או כל דבר אחר, וזה אנשים בגילם, כך צריך להתייחס לנושא של הספורט ולמצוא את הדרך לאפשר להם.
אממן גור
אני רוצה להמשיך את דברי מר אפרים זינגר דווקא בנושא של מאמנים. אני חושב שהנושא הקריטי ביותר



היום זה המאמנים. יש לנו בארץ היום קרוב ל-1,000 מאמנים שעלו לישראל בשנים האחרונות. לפי אינפורמציה

שקיבלנו משרד החינוך והתרבות מסייע ל-422 מאמנים בכל ענפי הספורט, מסייע להם בשעות העסקה, בתנאי

שגוף שני נוטל 50% מהעלויות. בנוסף לזה משרד הקליטה נותן כ-150 מישרות, ביניהן 50 מישרות גם לשחמט,

לקידום הנושא של תעסוקה למאמנים. אותם מאמנים עובדים ללא תנאים סוציאליים וללא קביעות. מחר אפשר

להעיף אותם מהעבודה. הם מקבלים את הסיוע על בסיס קריטריונים שבנויים במשרד החינוך והתרבות ובמשרד

הקליטה, קריטריונים ארציים כמובן, כשהשנה הקובעת לסיוע זה שנת עלייה 1994. לפנים משורת הדין ובסיועם

של סגן השר פלד ושר הקליטה יולי אדלשטיין הוחלט לקדם את העניין הזה כדי שזה יכלול השנה גם את שנת

1991. בשנה הבאה הספורט הישראלי יקרוס כי לדעתי בכ- 70% מחלק מהענפים המאמנים ייצאו מכלל הסיוע.

הם המאמנים שמפעילים את המערכות האלה. אם הם יפלטו, הספורט הישראלי יקרוס, אני אומר את זה, ותיזכרו

מה שאני אומר כאן.
סגן שר החינוך. התרבות והספורט משה פלד
וזה יהיה שנתיים לקראת אולימפיאדת סידני.
אמנון גור
אני טוען שאפשר לקחת את השעות האלה שקיבלו ממטה הקליטה של משת- החינוך והתרבות ואת שעות

קידום תעסוקה של משרד הקליטה ולהכניס את זה כמאגר שעות קיים למערכת, כדי שהמאמנים האלה ימשיכו

לעבוד וייעבדו בקביעות. חלק גדול מהמאמנים האלה גם מאמנים במיסגרת האיגודים בנבחרות. ההשלמה צריכה

להיות של האיגודים אבל האיגודים נמצאים במצב גרוע וגם לא מסייעים כמו שצריך בנקודה הזאת. זאת התמונה

היום. בנקודה הזאת צריך לחפש את הדרך כדי שהאיגודים גם כן ישתלבו במימון.
אפרים זינגר
תן להם תקציב אז הם ישתלבו.
אמנון גור
אני טוען שכאן יש בעיה קשה של המאמנים. המאמנים זה עקב האכילס כי הם שדוחפים את כל העגלה ואת

כל המערכת קדימה.
מצד שני הספורטאים העולים
מצבם של הספורטאים העולים קשה ביותר. אני מתייחס אל שלוש מיסגרות:

1) הסגל האולימפי - 40 וכמה ספורטאים;

2) הרמה השניה היא רמת נבחרת, שאין להם כל סיוע מכל גורם שהוא. זאת העתודה של הסגל האולימפי.

מחר ומחרתיים הם צריכים להיות האנשים שיהוו את הסגל האולימפי. יושב פה מר מרק מליסוב, הוא אחד מהם.

אני לא לוקח את הדוגמא של מר מטוסביץ כי הוא כבר בסגל המיוחד, אבל מר מליסוב ועוד 30 ספורטאים נוספים

נמצאים בקבוצה הזאת. זאת התמונה האמיתית. למר מליסוב לא חסר כמעט כלום כדי להגיע לסגל האולימפי,

חסרים לו 7 סנטימטר (שאומנם הם קשים). הוא מאמן אחר הצהרים במקום להתאמן בצורה מסודרת ובלילה הוא

שומר, ואני יודע שהוא שומר, כי אנחנו עוקבים מקרוב אחרי האנשים האלה.

הסגל האולימפי קיבל עד סוף דצמבר 1996 סיוע ממשרד הקליטה בנוסף לסיוע של קרן ספורטאי הישג.

מ-1.1.97 כבר 10 חודשים לא התקבל כל סיוע שהוא לעולים. לאחרונה, אחרי הרבה דיונים ולחצים, הוחלט

במשרד הקליטה להמשיך את המיסגרת אך היום האוצר מעכב את הכספים. לפני ימים אחדים קיבלנו אישור

שהאוצר כבר אישר את העזרה הזאת החל מ-1.11.97. זה יקח שבועיים שלושה.
אפרים זינגר
עדיין לא קיבלו.
אמנון גור
3) מסגרת נוספת שאנחנו מפעילים זה פרוייקט האתיופים. בפרוייקט הזה אנחנו מפעילים מעל 240

ספורטאים במסגרת מוסדות עליית הנוער ובמסגרות אחרות, בשיתוף עם אליצור. קבוצה של כ-18 ספורטאים

בכירים קיבלו גם סיוע עד דצמבר 1996. במשך 9 החודשים האחרונים הם לא קיבלו כל סיוע. לאחרונה אושר שוב

על-ידי משת- הקליטה שהם יקבלו הקצבה.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם יש מישהו מהם כרגע בסגל האולימפי?
אמנון גור
יש לנו אהד כרגע בסגל האולימפי, רץ מרתון, ולעניות דעתי במהלך העונה הזאת בין 2 ל-3 נוספים עשויים

להשתלב בסגל האולימפי.

בשני המיקרים, גם רמת בבהרת של עולים וגם האתיופים, אנחנו עושים מאמצים גם להכשיר אותם מקצועית

להיים, זאת אומרת שיימשיכו ללמוד ויישתלבו בלימודים. ואכן מר מליסוב השנה נמצא במסגרת קורס ההתאמה

למורים. אבל זה אומר שהוא לא יכול אפילו לעבוד את חלקי העבודה, וכאן נוצרת בעיה קריטית, איך אנחנו עוזרים

לאדם הזה ולאחרים. יש לנו קבוצה כזאת של כ-15 אנשים. אותו דבר בנושא של האתיופים. מתוך ה-18 יש לנו

14 שלומדים במכון וינגייט ובגבעת וושינגטון. הם מתאמנים פעמיים ביום וגם להם ברגע שהם לומדים אין כל

אפשרות להשתלב בשום עבודה שהיא.

כדי להגיע להישגים, אין כאן שום סוד, יש כאן מספיק מומחים שיכולים לאשר את הדברים האלה, חייבים

להתאמן ולהתאמן ולהתאמן. רק היקף האימונים יביא אותם להישגים.

עשיתי סקר עם האיגודים. ב-1997 בכל שכבות הגיל היו 393 ספורטאים עולים שזכו במקום ראשון באליפויות

ישראל בכל ענפי הספ1רט. זאת דוגמא מיוחדת במינה שהספורטאים האלה יכולים לתת לספורט הישראלי, בגלל

האווירה שבה התחנכו לפני עלייתם לארץ.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. מר ולדימיר שקלר הוא מנהל המחלקה לספורט הישגי בעיריית ירושלים. אתה רוצה להציג בפנינו

איזשהו מודל של העיריה. בוא תספר לנו אם יש לכם שם ספורטאים שהם בסגל האולימפי. נדמה לי שגם אתה

היית ספורטאי.
ולדימיר שקלר
הייתי אלוף ישראל בסייף.

לפני שאני אעבור לתאר את המודל בירושלים אני רוצה לחזק את דבריו של מר אמנון גור ולהתייחס דווקא

לאותם 30 הספורטאים, ואני חושב שזה יותר מ-30, שלפי ההגדרה של מר מליסוב עומדים בקריטריון בי, שזה לא

בדיוק הסגל האולימפי, והם לא מקבלים שום תמיכה משום גוף. במיקרה של עיריית ירושלים ספורטאים עולים

ירושלמים מקבלים מילגה מעיריית ירושלים. במיקרה של מר מליסוב אינני יודע אם הוא מקבל משהו. אני חושב

שהוא לא מקבל כלום.

כשאנחנו מדברים על בעיות שבהן נתקלים ספורטאים עולים אנחנו מדברים דווקא על הספורטאים האלה, לא

על הספורטאים בסגל האולימפי,' שגם התנאים שלהם הם לא מי יודע מה אבל מצבם הרבה יותר טוב משל

האחרים. יושבת פה גברת סבטלנה צ'רקס, אלופת ישראל בשחייה אומנותית שהגיעה למקום 13 באליפות

אירופה.
סבטלנה צירקס
היה חסר לי 8 אלפיות כדי להיכנס לגמר.
ולדימיר שקלר
והיא לא נכנסת לשום סגל. היא מקבלת תמיכה רק מהעיריה ורוצה לעזוב. מר מיכאל ויטרכורין שהוא אלוף

ישראל בסייף לא מקבל שום תמיכה חוץ מתמיכה עירונית.
מיכאל ויטרכורין
אני עובד בלילה בשמירה כדי להתאמן ביום. עכשיו אני בהכנה לקראת אליפות העולם, כי אני אלוף ישראל,

ואין לי אפשרות להתאמן. אני מתאמן במועדון סייף בקריית-יובל בירושלים. יש שם מאמן, יש קבוצה, הפועל

ירושלים היא אלופת הארץ בסיוף.
ולדימיר שקלר
מבחינת האימון, מאמן וציוד, אין לו בעיה אבל כדי להתקיים הוא צריך לעבוד. קורה לפעמים שהוא בא

לתחרויות עייף. הוא הפסיד באליפות ישראל מפני שבלילה שלפני כן הוא שמר. מייד אחרי השמירה, אחרי שהוא

לא ישן בלילה, הוא בא לתחרות, הגיע לשלב הגמר בלי שום הפסד ובגמר לא היה לו כוח לסייף, הוא פשוט נפל

מהרגליים.
היו"ר נעמי בלומנטל
כמה פעמים בשבוע אתה עובד בשמירה בלילות?
מיכאל ויטרכוריו
6 פעמים, כל לילה.
היו"ר נעמי בלומנטל
ומתי אתה מתאמן?
מיכאל ויטרכוריו
ביום, אחרי השמירה. אני בא הביתה, הולך לישון קצת ואחרי זה הולך לאימון. אני שנה וחצי בארץ וקשה לי.

יש לי כמה בעיות.
ולדימיר שקלר
הוא מקבל סיוע רק מהעירייה. הוא וגברת סבטלנה צירקס ומר ודים אלכסייב מקבלים בערך 700 שקל בחודש

כבר שנה שניה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אם ירושלים תוציא אלופה אולימפית בשחייה אומנותית זה יהיה פעם ראשונה בהיסטוריה. יעבירו את הים

לירושלים.
סגן שר החינוך, התרבות והספורט משה פלד
יש לירושלים אלוף שחייה.
ולדימיר שקלר
אני רוצה להתייחס למיספרים; המילגות הישירות לספורטאים עולים בעיריית ירושלים מסתכמות ב-104,000

שקל. זה סכום לא רע, אבל בטח שהמילגה מהעיריה לא יכולה להחזיק את הספורטאים. העיריה תומכת בהם.
סגן שר החימר. התרבות והספורט משה פלד
700 שקל זה במסגרת המילגות או לחוד?
ולדימיר שקלר
לא, אני מדבר על מילגה לספורטאי, צ'ק לספורטאי.
סגן שר החינור. התרבות והספורט משה פלד
כמה ספורטאים מקבלים 104,000 שקל?
ולדימיר שקלר
13 ספורטאים שרק 3 מהם הם בסגל האולימפי ושאר הספורטאים הם ברמת נבחרת ישראל, אלופי ישראל.





מדובר רק על יחידים, רק על ספורטאים אינדיבידואלים ולא על הספורט הקבוצתי.

יחד עם זה עבור הספורטאים האלה אגודות הספורט מקבלות הקצבה מהעיריה. השנה זה היה 245,000

שקל, סכום לא מבוטל, שהעיריה העבירה עבור הספורטאים הללו.
סגן שר החינוך. התרבות והספורט משה פלד
יותר ממה שנותנת עיריית תל-אביב.
ולדימיר שקלר
שכר למאמנים עולים (אני מדבר שוב רק על העירייה, לא על האגודות): זה 240,000 שקל.
יש לי פה מיסמך
התמיכה של העיריה בספורטאים עולים בירושלים היא 739,000 שקל השנה, רק

לספורטאים עולים. בגלל זה הרבה ספורטאים עולים מגיעים לירושלים.

אני אחר-כך אחלק לכם דף עם המידע הזה.

אני רואה שיש פה אנשים ממשרד הפנים אז אני מרשה לעצמי להעלות נושא שקשור למשרד הפנים. אספר

לכם סיפור קצר. לפני חצי שנה התחלנו משא ומתן עם סייף מביילרוס ושמו מר ו'קטור גלז, בן 18. הוא רצה לעלות

לארץ אבל יש חוק בביילרוס שבגיל 18 צריר ללכת לצבא ולא נותנים דרכון למי שלא התגייס. הוא היה אמור

להתגייס וביקש שנשלח אליו הזמנה לתחרות או למחנה אימון, שייבוא לכאן בתור תייר ויישנה סטטוס. שלחנו

הזמנה מטעם עיריית ירושלים והוא קיבל דרכון במשרד הפנים של ביילרוס תוך יום או יומיים. הם כניראה מכבדים

את ההזמנה של עיריית ירושלים. הוא חיכה כמעט חודשיים לאישור כניסה לישראל. אני לא יודע בדיוק מה

הפרוצדורה בקונסוליה. תאריך הגיוס שלו כבר הגיע והוא כבר נימנע מלגור בביתו כי הוא חשש שייקחו אותו על-פי

החוק לצבא בביילרוסיה. אנחנו היינו כולנו פה בלחץ. בסופו של דבר באתי לגברת בתיה כרמון ואחרי שבוע הוא

הגיע ארצה.

הוא היה אמור להשתתף באליפות אירופה בסייף מטעם ביילרוס והוא בא חודשיים לפני אליפות אירופה.

אמרתי לו שהוא עוד לא הפסיד כלום, שהוא ישתתף באליפות אירופה מטעם ישראל. ובאמת הוא ספורטאי ברמה

גבוהה, הוא ברמה של הסייף הכי חזק במדינה. נבחרת ישראל נסעה היום לאליפות איחפה (וגם בעלה של גברת

סבטלנה צירקס נימנה על הנבחרת) אבל הבחור לא נסע משום שאף שחלפו חודשיים הוא עדיין לא קיבל תעודת

זהות. אין לו כסף, אני נותן לו כסף שלי כדי שיהיה לו מה לאכול, ואין לו תעודת זהות ולכן הוא לא יכול להשתתף

בתחרויות. אני שלחתי בקשה למשרד הפנים ואני לא יודע איפה זה עומד עכשיו. הוא זכאי עלייה, אין בעיה כזאת.
בתיה כרמון
זה אושר.
ולדימיר שקלר
יופי שזה אושר אבל זה שנה אחרונה שהוא עדיין נחשב נוער, שנה אחרונה שהוא היה יכול להשיג תוצאה

באליפות איחפה.
היו"ר נעמי בלומנטל
הוא יכול עדיין לנסוע.
ולדימיר שקלר
היום הם נסעו. הוא לא קיבל תעודת זהות ולכן הוא לא השתתף בתחרויות הכנה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אם זה כבר אושר אפשר לקדם את זה. נדבר אחרי כן עם גברת בתיה כרמון. אולי אפשר שהוא יסע מחר.
ולדימיר שקלר
הוא לא השתתף בתחרויות ההכנה והמוטיבציה שלו ירדה.

כאשר מדברים על הספורטאים אני מבקש לא לדבר רק על הסגל האולימפי, על 30-20, אלא על עוד 50 או

70 שמסביב, שמצבם הרבה הרבה יותר קשה. תודה רבה.
היו"ר נעמי בלומנטל
מאה אחת. כמו שאנחנו שומעים, עיריית ירושלים לקחה על עצמה גם מיבצע ואני בטוחה שאתה תרמת

הרבה לכך שהשגת גם את התקציבים. מר ולדימיר שקלר הוא בעצמו אלוף ישראל בסייף.
ולדימיר שקלר
בשנת 1990 באתי, ניצחתי באליפות ישראל ועזבתי מייד. ראיתי שאין בזה עתיד.
אלדד בוקשפן
אבל סידרו לך עבודה מייד.
זאב ברוורמן
אני רוצה להעלות שתי נקודות. הסיפורים האלה באמת מאוד מעניינים. ראשית אני רוצה לברך את כבוד

יושבת-הראש על כינוס הישיבה הזאת. אני חושב שהסיפורים הקטנים, הצרכים הקטנים, הם מאוד מעניינים ויפים

ומעשיים. אבל לדעתי יש פה להתמקד בכמה דברים מרכזיים.

אינני יודע אם הגוף הזה הוא הגוף שצריך לקבוע ואם הוא יכול לקבוע. צריך להחליט מי קובע.

אנחנו קצת עובדים עם עולים חדשים, בעיקר בחלק האתיופי. אני רוצה לומר שאני רואה הבדל גדול מאוד.

למרות שאנחנו חושבים על עצמנו כגיבורים גדולים עם העולים שבאו ממזרה אירופה, קיבלנו למעשה דברים

"מבושלים", ספורטאים שהגיעו עם התוצאות האלה לארץ. אנחנו לא יכולים להתפאר שעשינו אותם. אנחנו רק

צריכים לחזק אותם ולשמור שלא יירדו ברמה ושאולי יעלו יותר. אם נהיה שלמים עם עצמנו אז נאמר את הדברים

כהווייתם.

למדינת ישראל באולימפיאדה הזו היו 35% עולים, באולימפיאדה הקודמת היה אחוז עוד יותר גדול של עולים

כי באמת קיבלנו ספורטאים עולים טובים. לצערי הרב חלק מהם לא נכללו בסגלים של מזרח אירופה ולכן העדיפו

לבוא לכאן ולהתחרות במסגרת נבחרת ישראל. אני אומר את הדברים כי יש דברים שמכאיבים. ביניהם היו גם

ספורטאים שאינם יהודים והיו כל מיני קומבינציות להכשיר אותם. אני כחבר הוועד האולימפי, כחבר הנשיאות מזה

שנים רבות, התנגדתי לזה נחרצות וגם מנעתי הבאת שתי ספורטאיות שהיו גויות מוחלטות, אפילו בלי ספק. אם

אנחנו מדברים על הבאת עולים ספורטאים ראשית כל הם צריכים לחיות יהודים, או שהתגיירו כפי שצריך להתגייר.
היו"ר נעמי בלומנטל
או שהם יבואו לפי זכות השיבה, על פי חוק השבות.
זאב ברוורמן
הנושא הזה הוא נושא רגיש ולדעתי אנחנו חייבים לשמור עליו.

לעומת זאת, אם אני מדבר על הספורטאים האתיופים, שאנחנו מטפלים בעיקר בהם, בשיתוף פעולה מלא

ופורה עם רשות הספורט, אני רוצה לומר שהם באו צעירים מאוד והתחלנו לטפל בהם בגיל 13-12. הספורטאים

האלה הם תוצרת הארץ נטו. חלקם הגדול הם היום אלופי ישראל בריצות הבינוניות והארוכות. במרתון השתתפו

שני ספורטאים שעלו מאתיופיה, שייצגו את נבחרת ישראל. מתוך 3 - שניים היו יוצאי אתיופיה שצמחו אצלנו.

פה יש בעיה. יש סטטוס של עולה חדש שמוגבל בשנים, משנת עלייתו ארצה ועוד 4-2 שנים. כלומר אחרי

כמה שנים הוא מפסיק לקבל את העזרה של משרד הקליטה. ספורטאים לא עושים בשנתיים- שלוש, והם לא

נגמרים אחרי 4-3 שנים. כלומר, אנחנו לא יכולים לקטוע את העץ באיבו. אתה מגיע לשיא מסויים ואתה אומר עד

פה, פה אנחנו יוצאים מהמישחק. משרד הקליטה הוא גורם מאוד מרכזי בעזרה לספורטאים האלה. אם אנחנו לא



ניתן את הדעת מה לעשות עם אותם הספורטאים אחרי יציאתם מהמיסגרת של מעמד של עולה חדש, למעשה

לא עשינו הרבה, אנחנו התחלנו והפסקנו. זו אחת הנקודות החשובות ביותר שאנחנו חייבים להתמקד בהן וחייבים

לתת להן תשובה, מה אנחנו עושים אחרי שינויי הסטטוס.

הדבר שני הוא חשוב מאוד. יש פער עצום בין התנאים שמקבלים 50-40 הספורטאים האולימפים לבין התנאים

של המעמד השני. רבותי, אם אין גדיים גם אין תיישים. אם אנחנו ניתן להם 1,500 שקל זה לא פה ולא שם, זה

לא חיים ולא מוות. אני חושב שכאן אי אפשר להמשיך לגדל את הספורטאים האלה כאשר יש כאלה פערים בין

מעמד קטיגוריה אי, ב' ו-ג', כפי שזה קיים היום. הספורטאי לא יכול להתאמן פעם או פעמיים ביום ב-1,500 שקל

לחודש. מר אמנון גור יודע שהספורטאים שמקבלים אמצעים עובדים יום יום 6-5 שעות עבודת פרך באימונים כדי

להפוך להיות אלופים ולהגיע להישגים. להיות אלוף במדינת ישראל זה לא קשה אבל להשתתף באליפות אירופה

או באולימפיאדה במעמד הישגי זה אופרה אחרת ולזה צריך לשאוף. אי אפשר לשאוף לכך כאשר הספורטאי עובד

בשמירה או עובד במשך 9-8 שעות ביום ורק אחר-כך מתפנה לאימונים.

בנושא של האתיופים אם אליצור לא היה מחזיק אותם, רק אליצור, בסכום של 1,500-1,000 שקל לחודש,

הם לא היו קיימים.
היו"ר נעמי בלומנטל
העלית כאן כמה בעיות. אנחנו מדברים על הסגל האולימפי, אנחנו מדברים על כמה שנים אתה נחשב

לעולה. תיכף אני אתן לגברת אינה פיינברג לומר את דברייה בעניין הזה. נברר מה אתם תורמים, מה עושים היום

וגם איך אפשר להאריך את התקופה של היותך עולה. אנחנו נתקלים בזה, אגב, בהרבה מאוד תחומים, גם

בשיכון, גם לגבי רופאים, נושא המדענים עולה עכשיו על הפרק, ובתחומים אחרים. זה לא יחודי בוודאי לספורט

אבל אנחנו מנסים להתמודד עם זה. גם לא כל פעם תהיה לנו מאת עלייה ברוכה כמו שהיתה לנו בשנים

האחרונות מחבר המדינות. זה היה דבר בלתי רגיל והלוואי וזה היה חוזר על עצמו. לכן אין ספק שההתייחסות

צריכה להיות שונה גם מבחינת הקריטריונים.

העלית נושא אחר, ובוודאי גם לכך אנחנו נתייחס, גם לגבי המאמנים וגם לגבי הספורטאים, אבל בוודאי גם

על הדרג השני והצעירים יותר שאנחנו רוצים לפתח.

אני לא בטוחה שכאן במסגרת הזאת נוכל להתמודד עם הכל. אני בכל זאת היום הייתי מתמקדת יותר בסגל

האולימפי ולגבי הנושאים האחרים אני לא מאמינה שכרגע נוכל לטפל בכל התחומים. אנחנו לוקחים על עצמנו

איזשהו תחום מסויים ומנסים לא להרפות ממנו. אני היום רוצה להתמקד יותר בסגל האולימפי לקראת

אולימפיאדת סידני בשנת 2,000 ומה אנחנו יכולים לתרום לשם כך כדי להגיע לתוצאות.
אינה פ"נברג
אני מרגישה קיפוח, לא בקטע של מין אלא בקטע של משרד הקליטה. אני חושבת שאנחנו עשינו המון דברים.

על חלקם - ולא בפה מלא - שמעתי פה ועל חלקם הגדול לא שמעתי בכלל איזכור. זה שייך גם לסגל האולימפי.

אנחנו החל מ-1.7 משלמים 15 מילגות לסגל האולימפי בשחמט. זה סעיף מאוד מכובד שאנחנו משלמים.

יש לנו החלטה שסגן שר החינוך והתרבות, מר משה פלד, דיבר עליה. יש החלטה שפשוט כל התהליך

הוקפא, לא בגלל משרד החינוך והתרבות ולא בגלל משרד הקליטה.
היו"ר נעמי בלומנטל
איזה תהליך הוקפא?
אינה פיינברג
אמרתי, היתה החלטה לפני חודשיים שמה-1.7 עד סוף אולימפיאדת סידני 2,000 תשולם מילגה לסגל

האולימפי, שכוללת בין היתר גם 10 מאמנים עולים ו-30 ספורטאים. יש החלטה שמ-1.11 עד אחרי אולימפיאדת

סידני תשולם מילגה לסגל האולימפי.
סגן שר החימר. התרבות והספורט משה פלד
זו החלטה שאליה הגעתי עם שר הקליטה מר יולי אדלשטיין.
אינה פיינברג
מדובר על 30 ספורטאים + 10 מאמנים. יש לי פה רשימה של 43 שמות שהוגשו לי אבל לא משנה, לא

נתווכח על ה-3.

היה וטו של האוצר. ביום ראשון קיבלתי הודעה מאנשי התקציב במשרד לקליטת עלייה, ממר דני טופז,

שהווטו הוסר. יש כבר טיוטה של הוראת שעה שחיכתה במגירה כל זמן שהיה וטו על הכספים האלה ועכשיו אנחנו

מריצים את זה. זה תהליך דמוקרטי שעולים יצטרכו גם למלא טפסים מסויימים כדי שהמילגות האלה ירוצו אבל אני

מאמינה שעד אמצע דצמבר הם כבר יתחילו לקבל מילגות בצורה שוטפת וזה יהיה רטרואקטיבית מ-1.11.
היו"ר נעמי בלומנטל
באיזה סדר גודל מדובר?
אינה פיינברג
מדובר על 2,200 שקל לחודש, שזה החלק של משרד הקליטה. הושג מאציינג, סכום שווה, דרך משרד

החינוך והתרבות, רשות הספורט.
היו"ר נעמי בלומנטל
אתם ערים לזה?
אפרים זינגר
בוודאי, אנחנו מחכים לזה.
אינה פיינברג
כל ספורטאי מהסגל האולימפי יקבל כ-4,400 שקל לחודש, שזה סכום שכבר מתקרב למשהו נורמלי ומאפשר

אימונים סדירים.
היו"ר נעמי בלומנטל
כלומר יש פה איזשהי החלטה שעכשיו מיושמת, אנחנו כבר שומעים את העניין הזה. מה עוד יהיה חסר אז?
גילי לוסטיג
אנחנו מאוד מקווים שהסכומים האלה יגיעו באמת. אנחנו שוחחנו גם עם המאמנים וגם עם הספורטאים

עצמם ובנים חלק מהתוכנית על זה שאכן הם יקבלו את הסכום הזה, שזה סכום שבהחלט יכול לעזור לספורטאים

בסגל הבכיר. הסכום שאנחנו מוסיפים, ה-2,200 האלה, מועברים לכל 40 הספורטאים והמאמנים באופן שווה, לא

מדרגים אותם לפי איכותם בתוך הסגל האולימפי. זה פטור ממס. מה שאנחנו נותנים דרך קרן ההישג הוא מדורג

לפי איכותם. זאת אומרת יש מספר ספורטאים, יש פה שתי דוגמאות, גם מר מטוסביץ וגם מר אלכסייב, שמקבלים

3,200 שקל לחודש, כי הם בסגל הבכיר. זה מלבד ה-2,200 שקל. זה דרך קרן ההישג בעקבות ההישגים שלהם

ועמידתם בקריטריונים.
מריאו גריסרו
ואיך המאמנים יקבלו? לפי הישג?
גילי לוסטיג
הספורטאים מהרמה היותר נמוכה מקבלים סכומים שבין 2,400 ל-1,500 שקל לחודש. זאת אומרת שהסכום

שאנחנו מוסיפים, כביכול שקל תמ1רת שקל, הוא לפי איכותם אבל בסכום הוא יוצא זהה.
אינה פיינברג
אני רוצה להגיד שאין לי כל ספק שזה ייושם. אנחנו מבחינתנו אפילו תיקצבנו את הכספים האלה ל-3 שנות



תקציב וכבר, אפילו לפני שהושג האישור של האוצר, ניפתח סעיף חדש, מיוחד לסגל האולימפי. ברגע שאנחנו

נוציא הוראת שעה אז אוטומטית זה יתחיל לרוץ. מבחינתנו זה היה סגור כבר בספטמבר.
היו"ר נעמי בלומנטל
מה חסר לנו עכשיו לגבי הסגל האולימפי?
גילי לוסטיג
חסר כסף, להגדיל את המילגות.
היו"ר נעמי בלומנטל
מה שמשרד הקליטה נותן אתם, היחידה לספורט הישגי, משלימים. מה עוד חסר? האם הסכומים הללו עדיין

לא מספיקים?
זאב ברוורמן
כלפי העולים החדשים זה כמעט מניח את הדעת. הבעיה היא לגבי הישראלים של הסגל האולימפי. הם לא

מקבלים ממשרד הקליטה.
אלדד בוקשפן
אם ספורטאי בסגל האולימפי יתחיל לקבל 3,200 שקל וכעולה הוא יקבל עוד 2,200 שקל, ביחד זה כ-5,400,

אם זה סכום נטו הם יכולים להתחיל להחזיק מעמד. אבל אז אנחנו נקבל בומרנג שלם מכל הישראלים שבסגל

האולימפי, ובצדק, על כך שהם לא מקבלים.
היו"ר נעמי בלומנטל
זה יפתר בוועדה אחרת.
גילי לוסטיג
יש עוד דברים שצריך לשים אליהם לב. הזכיר את זה מר אמנון גור, זה תנאים סוציאליים והצורך לדאוג להם

להמשך כשהם פורשים, לדאוג לעתידם, למה הם יוכלו לעשות אחר-כך. החבר'ה האלה מתאמנים מספר שנים

כדי להתכונן לאולימפיאדה. הם יגמרו את הפעילות שלהם וצריך איכשהו לדאוג לעתידם.
היו"ר נעמי בלומנטל
כיצד נוכל לעזור לך?
מרק מליסוב
הרגע לא עוזרים לי בכלל. אני מתאמן בהדר יוסף 12-10 פעמים בשבוע, פעמיים כל יום, אפילו בשבת. אני

גר בבת-ים. אני גם עובד בתור מאמן עם ילדים 3 פעמים בשבוע וכן עובד בשמירה בלילות 3 פעמים בשבוע.
היו"ר נעמי בלומנטל
אתה כספורטאי, עם המרחק האדיר הזה שאתה קופץ, תגיד לחברי הוועדה, כולנו רוצים לעזור, אתה דוגמא

גם לאחרים, מה אנחנו יכולים לעזור? מה חסר לך היום?
מרק מליסוב
חסר לי קודם כל כסף.
היו"ר נעמי בלומנטל
זאת אומרת, אם היום לא היית צריך לעבוד - או שאולי העבודה לא מפריעה לך באימונים שלך?
מרק מליסוב
בוודאי שזה מפריע. אני לא ישן בלילות. איך אני יכול להתאמן?
גילי לוסטיג
ספורטאי לא יכול לעבוד בלילה ולהתאמן.
מרק מליסוב
אני עוסק הרבה שנים בספורט ואני לא יכול בלי זה. אם מישהו אהר היה במצבי הוא מזמן כבר היה פורש

מהספורט.
היו"ר נעמי בלומנטל
יש לו ילדים?
מרק מליסוב
כן, ילדה אחת.
היו"ר נעמי בלומנטל
מר מליסוב, מה ניראה לך שהיה עוזר לך כדי שתוכל להיכנס לסגל האולימפי וכדי שתצליח להתגבר על אותו

מרחק?
אמנון גור
לאשר את סגל בי, שייקבל מילגה מתאימה, שיוכל להתאמן. בינתיים סגל ב' לא מקבל סיוע.
מרק מליסוב
כבר אמרתי, זה כמעט אותן תוצאות למי ששייך לסגל אי ולמי ששייך לסגל בי אך לסגל בי לא נותנים מאום.
היו"ר נעמי בלומנטל
כמה ספורטאים נכללים בסגל ב'?
אמנון גור
אני יכול לדבר על 30 פלוס ספורטאים.
היו"ר נעמי בלומנטל
מהם אתם רואים פוטנציאל, כמו שאנחנו רואים במר מליסוב, פוטנציאל לעלות לסגל אי?
אמנון גור
אני יכול להציג לך מהאתלטיקה, שאני מצוי שם: יש את מר פינגרט, שכבר עבר את ה-80 מטר בכידון; ישנו

מר בביקין, שזכה במקום שישי באליפות עולם בכידון, והם בסגל בי. יש לנו בענפים אחרים בלי סוף, יש לנו לפחות

30 אנשים כאלה.
מרינה סולודקיו
אני חושבת שהמצב הוא ברור. עכשיו מבינים מה הן העדיפויות בארץ לגבי הספורט. ההמלצה של הוועדה

שלנו צריכה להיות לממן את סגל בי.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו מדברים על 300 ספורטאים.
אמנון גור
30 פלוס, בין 30 ל-40.
היו"ר נעמי בלומנטל
שיש סיכוי שלפחות חלק מהם יוכלו להשתתף אחרי כן באולימפיאדה?
אמנון גור
לתוך החבורה הזאת את יכולה היום לצרף 4-3 אתיופים, שהם בפרוייקט של האתיופים, שהם גם בסגל בי.
אינה פיינברג
לגבי מה שאמר מר ברוורמן לגבי נושא האתיופים: אנחנו הוצאנו עכשיו הוראת שעה, מר אמנון גור כבר

מטפל בזה, ו-16 נערים אתיופים שלומדים במכון וינגייט, בגבעת וושינגטון, קיבלו מילגות בגובה 1,200 שקל. כך

שגם בנושא הזה עד כמה שיכלנו במסגרת שלנו אנחנו כבר הוצאנו את זה לדרך.
היו"ר נעמי בלומנטל
סגן שר החינוך והתרבות , הממונה על הספורט, חייב לעזוב, יש לו כמה שאילתות. מי שרוצה להגיד לו עוד

איזה משפט מפתח מוזמן לעשות את זה עכשיו.
סגן שר החינוך. התרבות והספורט משה פלד
אני מבין שאתם מבקשים 100 תקנים של מורים.
אפרים זינגר
אכן. צריך לשנות את הקריטריונים במשרד החינוך והתרבות כדי לאפשר את העסקתם של המאמנים. מה

שאנחנו חושבים שייפתור את הבעיה זה 100 תקנים במשרד החינוך והתרבות. לא תפרים. לא לגרד מפה ומשם

שעות אלא, כמו שיש מורה לחינוך גופני, הוא מקבל קביעות לאחר שנת עבודה, שיהיו 100 תקנים למאמנים

אולימפים לאומיים. אחרי שנה שייקבלו קביעות. כל זמן שהם ממשיכים לאמן, יש להם קביעות. בלי כל התפרים

האלה, מפה קצת ומשם קצת ומאחר-כך קצת.
סגן שר החינור, התרבות והספורט משה פלד
הרעיון הוא מצויין. אני מזמין גם את ועדת הקליטה לעזור לי במאבק שלי בתוך המשרד שלי. אנחנו הרי

נאבקים על זה יום יום, על כל תקן.
מרינה סולודקין
אנחנו יכולים ללחוץ בצורה בלתי רגילה אפילו, יחד עם הספורטאים גם לעשות דמונסטרציות והרבה דברים.
היו"ר נעמי בלומנטל
בסדר גמור. תודה רבה. אני רוצה להודות לסגן שר החינוך והתרבות. נמשיך את הישיבה בלעדיו.
אלדד בוקשפן
אני חושב שנצא בסיפוק אם יהיה פיתרון לנושא הזה של הסגל הבכיר גם כן אבל מוכרחה לצאת מפה

המלצה לגבי כלל הספורטאים. הנושא של הישראלים שיהיו אחרי זה מתוסכלים מוכרח לעבור כאן טיפול. לא כולם

עשירים, לא כולם מקבלים תמיכה מההורים. אני מבקש לטפל בזה גם כן.
היו"ר נעמי בלומנטל
בסדר גמור.
סגן שר החינוך, התרבות והספורט משה פלד
אני מזמין אתכם ביום שישי לחזות באחד האירועים היפים שיהיו בספורט הישראלי: "נשים הולכות רחוק",

סביב הירקון. אירוע יפה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני רוצה להבטיח לך שאנחנו לא נפסיק ללכת ונלך רחוק מאוד.

אנחנו בכל זאת ממשיכים כי אנחנו רוצים גם להגיע לעוד תוצאות. רשות הדיבור למר מריאן גריסרו. מר

גריסה בזמנו פנה אלי. היתה אלופה, שקיבלה עכשיו מדליה, שאמרת שהיא עמדה לעלות לארץ.
מריאן גריסרו
היא רצתה לעלות. היא לא קיבלה מדליה אבל היא אחת הטובות, בחורה מאוקראינה.

אני יושב-ראש איגוד טניס שולחן, בסך הכל שנה אחת. אני לא ספורטאי ולא מאמן אבל למדתי מהצד השני

את הבעי1ת של קליטת הספורטאים העולים. זו באמת אחת הדוגמאות. גברת מרינה קרבצ'נקה הגיעה לכאן בזמן

המכביה ב-1992 והיתה פה כשחקנית זרה במשך 3 שנים. לפני שנתיים קלטנו אותה בביתר ראשון, שכנענו

אותה לעלות לארץ. החל מ-10.9 בשנה שעברה היא עולה חדשה ואזרחית ישראלית.

למר1ת התקנון הקשה של ההתאחדות הבינלאומית, שספורטאי שעובר ממדינה למדינה צריך לחכות 6 שנים,

עשיתי את כל המאמצים וקיבלתי אישור מההתאחדות האירופאית והעולמית שהיא אכן תורשה לשחק בנבחרת

ישראל החל מ-15.4. מבחינתי זה תאריך מצויין כי ב-23.4 תתקיים אליפות אירופה. זאת אומרת שהיא יכולה

להשתתף גם באליפ1ת אירופה הקרובה כשחקנית בנבחרת ישראל.

אני רוצה פה להעלות 3-2 נקודות ולחזק גם את הדוברים לפני. אחת הב;עיות זה הנושא של התשתית.

לצערנו פועלים פה, וגם בתחומים אחרים, בשיטה של טלאי על טלאי. אנחנו באים, יש אולימפיאדה, אחרי זה רצים

רצים רצים אבל שוכחים שכבר אנחנו באיחור מבחינת הכנת הספורטאים. התחרויות שלהם הן לא בשנת 2,000

אלא כבר לפני זה. למשל בטניס שולחן המוקדמות לאולימפיאדה הן כבר בסוף 1999. כלומר, מה נשאר כבר?

נשאר שנתיים. בינתיים הפסדנו כבר שנה. עכשיו אנחנו יושבים על הנושא של גברת מרינה קרבצינקה, שאני

מאוד מקווה שאכן הכסף הזה ישוחרר החל מ-15.12.

הנושא של המאמנים זה דבר חשוב, כמו שלעזור לספורטאים האלה, כי המאמנים בעצם נותנים את

התשתית. הייתי בוועדה אחרת ושם דיברו כל הזמן על כדורגל וכדורסל. אנחנו מדברים על הענפים הקטנים

והאישיים. לא יכול להיות שמאמן במצב הקשה של האיגודים יקבל 2,000 שקל כדי לאמן את נבחרת ישראל

בטניס שולחן.
היו"ר נעמי בלומנטל
מי נותן לו את זה?
מריאן גריסה
איגוד טניס השולחן. שתבינו, מה זה 2,000 שקל? זה ל-10 חודשים ללא שום זכויות, חוץ מביטוח לאומי. אין

לו לא קופות גמל, אין לו שום קביעות, הוא לא יודע מה הולך. בעקבות זה מתחילות חלטורות, אז הוא עובד 4

שעות בבית-ספר בהרצליה ו-4 שעות בקאונטרי קלאב בתל-אביב. אני מדבר על מאמן הנבחרת שלי.

מה שהציעו פה, ומר שוקי דקל גם העלה את זה לפני כמה חודשים, שצריכים לתת אפשרות לכל ענף לקבל

לפחות את המינימום של מאמן או שני מאמנים, שזה יהיה התפקיד שלהם, מהבוקר עד הלילה. אם מאמן כזה לא

יכול לנסוע לכל המקומות בארץ, לכל בתי-הספר, ולקלוט את הילדים המוכשרים אז לא תהיה לנו תשתית.
היו"ר נעמי בלומנטל
זה מתקשר למה שמר אפרים זינגר אמר.
מריאו גריסרו
כלומר, כל ענף צריך לקבל תקנים למאמן דרך משרד החינוך והתרבות.
דבר נוסף לגבי אותם הספורטאים
אסור לשכוח, צריך לעשות להם הכשרה, אולי פנים-מיפעלית, או אולי

קורס לשכנה למשל. אין לי ספק שאת כל הספורטאים האלה צריך גם להכין לזמן הפסקת הפעילות שלהם. היום

יש להם ממה להתקיים אולי, ניתנות להם מילגות. מה הם יעשו אחר-כך כשהם יצטרכו לפרוש?

אני רוצה בשני משפטים לתת דוגמא של מה שקורה עם הצעירים שלנו. בענף טניס שולחן, בקאדטים ובנוער,
יש לנו הישגים יפים
סגני אלופי אירופה, מקום 3 באליפות אירופה. עכשיו הישראלים כבר תפסו את המדיניות, הם

מתאמצים עד גיל 18, מקבלים מעמד של "ספורטאי מצטיין" בזמן הצבא ואחר-כך בגיל 21 הספורטאי מבין שהוא

לא יכול להתקיים מלהיות שחקן טניס שולחן ואז הוא פורש ומתחיל לעבוד וללמוד. ואז בעצם מה עשינו? השקענו

פה עשרות אלפי שקלים ואחר-כך כשהוא כבר צריך לתת את הפירות הוא נעלם, הוא הולך לשוק הפרטי. צריכה

להיות פה מדיניות לטווח ארוך, גם לגבי אותם עולים חדשים.
זאב ברוורמן
זה לא שייך למשרד הקליטה.
מריאו גריסה
אני מדבר לגבי אותם עולים חדשים כדי שהם ימשיכו בפעילות לאורך זמן. אפשר להכין אותם להיות מאמנים

אחר-כך, אפשר להכין אותם בקורסים לתוכנה למשל, שזה לא עבודה פיזית וזה לא עבודה בלילות. אפשר לבקש

מהמעסיקים לתת להם אפשרות לעבוד בחצי מישרה, לעבוד 4 שעות, וכל זה כדי שיוכלו להתפרנס בכבוד.

דבר נוסף, אני לא יודע בדיוק מה הסמכויות פה אבל את צריכה עוד דבר אחד להבין. יש בעיה פה שכל הזמן

הם צריכים להגיע לקריטריונים האולימפיים. כדי להיות בקריטריון האולימפי צריך להשתתף בתחרויות מוכרות

באירופה. בניגוד למדינות אחרות, שהספורטאים נוסעים במיניבוס או ברכבת לתחרות, פה צריך לטוס ממדינת

ישראל לחוץ-לארץ. יכול להיות שאפשר לבקש מאל-על שלגבי הסגל הזה של 50 ספורטאים שמכינים את עצמם

לאולימפיאדה כל איגוד יביא את הפירוט לגבי הטורניר שאליו הם נוסעים ושהם יקבלו הנחה של 50% מעלות

הכרטיס.

יש גם את הנושא של התיקשורת. בעיתונות כתוב רק אם מישהו קילל את מישהו איחר או שמישהו לא בא או

שהוא נוסע אבל לא מתארים הישגים.

אתלט שנוסע לחוץ-לארץ חייב לנסוע עם המאמן שלו. לא יכול להיות מצב כזה ששולחים אתלטים או

ספורטאים לחוץ-לארץ בלי מאמן. אז יכול להיות שצריך לבנות על מצב של כרטיס פנוי, אני לא יודע מה, כדי לעזור

לנו. הנושא הזה עולה לנו אלפי דולרים.
היו"ר נעמי בלומנטל
רשות הדיבור למר שמואל שחם, סמנכ"ל התאחדות תעשייני היהלומים. בוא, תהיה קואופרטיבי איתנו.

שמעת את הדברים ורציתי שגם אתה תישמע. קיבלתי תגובות מאוד טובות ממכם, מהיהלומנים. מה ביראה לך

שתוכלו לעשות בכל הקונסטלציה הזאת?
שמואל שחם
אתם רוצים שאני אספר לכם על המשבר שהענף עובר? ידעתי שתירצו לפסוח על הנושא הזה. חשבתי שאני

בא להציג את בעיית הענף ושאולי אפילו נוכל לקבל סיוע. כי יש לנו גם עולים חדשים בתוך הענף.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו יכולים לעשות עיסקה, אני אדאג לזה שבוועדת הכלכלה ידונו במשבר היהלומנים ובואו ניראה מה אתה

תורם לנו כאן.
שמואל שחם
מי שמצוי בענף היהלומנים, ואנחנו אכן בקשר עם ועדת העבודה והרווחה ועם ועדת הכלכלה, פחות עם ועדות

אחרות בנושא הזה, יודע שהיהלומנים, להבדיל מתעשיינים אחרים, לפי חוק הם אנשים פרטיים, ביזנסמנים. הם

לא מונפקים בבורסה. הם אולי מושקעים בדברים אחרים אבל בפירמה וכהתאחדות, ואני נציג שלהם (שכיר

כמובן), הם אנשים פרסיים עם עסקים פרטיים. לכן עם יהלומנים, אולי גם בגלל הטבע שלהם, אין הרבה

ספונסריות. כהתאחדות עד היום לא השתתפנו בשום ספונסריות. התאחדות כזו חיה מדמי החבר כידוע לכם.

המנכ"ל היום הוא מר צבי שור.

לעומת זה, אני מאוד התרשמתי מהנושא שעלה כאן היום, מהמצוקה האמיתית. אני אשתדל באיזשהי צורה,

כולל בכתב, לפנות ליהלומנים. הם די מושקעים בענפים אחרים. יכול להיות שאפשר יהיה לרתום אותם לאיזשהי

ספונסריות באמצעות עיסוקיהם.
היו"ר נעמי בלומנטל
אז בואו נארגן פגישה של כמה מן הספורטאים עם כמה מהאנשים שעוסקים בתחום היהלומים. אתם תיתנו

חסות לזה.
שמואל שחם
אני מציע שתיקבעי כתובת לקשר הזה. כמו שהסברתי, אלה עסקים פרטיים. את החשיפה שלהם מתי שהם

רוצים הם מקבלים לבד. הם לא נחשפים ציבורית, פרט למעט מאוד דברים, למעט אנשי הציבור שמייצגים את

הענף, כמו מר יגאל הויזמן. לא הייתי ממליץ על גישה של: "בואו נארגן" ו"יהיה פוקוס", ו"אלו היהלומנים היותר

חזקים", וכולי. אני הייתי ממליץ שנסכם בזה שאני אנסה לארגן ולעניין את היהלומנים. היום יש לי גם נתונים ואבי

חושב שדי הבנתי את הקשיים.
היו"ר נעמי בלומנטל
מה שאנחנו חשבנו, גם בקטע הזה, עכשיו העלה גם מר מריאן גריסרו את הנושא של הנסיעות, ששם יש

בעיה. יכול להיות כיוון כזה של עזרה.
שמואל שחם
זה צריך להיות איזשהי ספונסריות לספורטאי.
אפרים זינגר
הרעיון של מר גריסה הוא מעולה לגבי חברות תעופה, כלומר אל-על יכולה להיות כתובת אבל גם חברות

תעופה אחרות יכולות להיות כתובת לספונסרית כזאת (כלומר לא הייתי מצמצם את זה רק לאל-על). דווקא

לאל-על יש היום מיבצעי שיווק או אינני יודע מה. לא התאחדות היהלומנים תישא בזה.
היו"ר נעמי בלומנטל
מר שחם, איפה שאתם צריכים את המעורבות שלנו, אנחנו בהחלט חצים לסייע. ואז גם הם יוכלו לתת לכם

את הנתונים. כשיש את הקשר האישי עם הספורטאי, באים גם לעודד אותו. אבחנו גם רוצים לעודד.
שמואל שחם
במיקרה כזה גם אפשר יהיה בדיוק לבדוק את הלקוח שלו מול הספורטאי אבל אני חושב שבמיקבץ זה לא

יעבוד. אני לא רואה טעם בהבאת היהלומנים במקובץ לפגוש את הספורטאים. זה לא יעבוד.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. מר דן ירדן, כלכלן ראשי בהתאחדות המלונות. היתה לי שיחה טובה מאוד עם מר אבי רוזנטל.

הבנתי שבהתאחדות המלונות היחס לספורטאי הספורט ההישגי והאולימפי שלנו הוא טוב ורואים את הספורטאים

בעין יפה. בוא נישמע מה אתם מוכנים מבחינתכם לעשות.
דו ירדו
אני כלכלן ראשי ואחראי גם על נושא של יחסי עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות המלונות.

בהמשך למה שאמר מר שמואל שחם
היו"ר נעמי בלומנטל
לא כדאי, אני לא רוצה שתידבק למה שהוא אמר. אתה תהיה מקורי.

אני בדיוק הולך לקוטב השני. רציתי לומר שגם אנחנו ענף שנמצא בידיים פרטיות. מדובר היום על כ-350

בתי-מלון בארץ שברובם יש פעילות ספורטיבית שנעשית במלונות, בצורה של חדרי כושר וחדרי שחייה.

הנושא של הספורט הולך ותופס מקום בתוך תרבות הפנאי ובמלונאות. בטח קראתם על מה שקורה ביערות

הכרמל ובים המלח, שהנושא של הספורט הוא אחד מכוחות המשיכה לבתי-המלון (בוודאי בבתי-מלון באילת

ובתל-אביב). זה רלוונטי לענייננו מבחינה זאת שהיום כמעט בכל מלון, ללא יוצא מן הכלל, יש אדם עם רקע

ספורטיבי שמרכז את הפעילות הספורטיבית. אני לא מדבר בהכרח על מציל, שזה תפקיד יחסית זוטר, אבל

תפקידים ומישרות של אנשים שהם מתמקדים בספורט. להיות היום אחראי על חדר כושר, ולפעמים זה יותר

מחדר כושר, זה טניס וכדורסל וכולי, מצדיק החזקתם של אנשים שיש להם רקע ספורטיבי.

כמובן שאנשים שיכולים להשלים את הכנסתם על-ידי עבודה בבתי-המלון אני יכול להבטיח פה שלא יהיה

קושי למצוא עשרות ואולי מאות תקנים ומישרות, שייתגמשו לפי היכולת של אותם מאמנים ושל אותם ספורטאים,

שאולי קשה להם והם לא יכולים לעבוד ולשמור בלילות.
היו"ר נעמי בלומנטל
זה רעיון טוב. כאן אנחנו יכולים גם להיענות למה שדיבר קודם מר מריאן גריסרו, שזה יכול היות גם לגבי

העתיד. כלומר גם היום אפשר לסייע להם וגם מבחינת מקצוע עתידני שלהם.
דו ירדן
נכון. לכן אותם ספורטאים, ובעיקר מאמנים, שבאמת קשה להם, ולשמור בלילה זה לא מתאים, אבל יכולים

להיות 5-4 שעות מנהלים של חדר כושר או מנהלים של מרכז ספורט, הם יכולים להיקלט. השם שלי מופיע אצלך

ואני יכול להיות כתובת לכל אותם גורמים שמחפשים היום אפשרות של תעסוקה. אני לא מדבר על ספונסריות

במונחים של לתת כסף אלא ספונסריות במונחים של לתת עבודה חלקית או מלאה, שיכולה לקחת בחשבון את

הפעילות ההישגית שהאנשים האלה עושים. שלא נדבר על העתיד.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה לך, מר דן ירדן.

אני רוצה לומר לעניין זה. מכיוון שעכשיו הזמן קצר ואנחנו לא נוכל לטפל בזה נקודתית, זאת אומרת אחד

לאחד, מה שאנחנו באמת רוצים לעשות, לפיכך אנחנו ניזום פגישה נוספת, אפשר כאן בכנסת או שנעשה את זה

בתל-אביב, איפה שנוח לכם יותר. אני אבוא, אולי גם חבר הכנסת שטרן, אולי חברי כנסת אחרים, וננסה ממש

לעבוד על זה נקודתית יחד נגיד איתכם, עם הוועד האולימפי. נגיד שיש את ה-100 מישרות של מאמנים אבל

אנחנו מדברים על ההמשך. יש לנו כאן אפשרות גם לעתיד וגם ממש למצוא פיתרון ספציפי לאנשים. אולי זה יהיה

פיתרון לספורטאים מדרג ב' שיוכלו להשתלב במערכת הזאת. חובה להמשיך את הכיוון הזה וגם את הקשר.

אנחנו כבר ניזום את זה, אם כאן בכנסת נעשה את הפגישה המספת, לא במסגרת ישיבת ועדה אלא בינינו ממש

אחד לאחד.

עכשיו התאחדות הקבלנים, מר יוסי ארבל. הוא היה קודם והוא יצא. הוא גם אמר שמבחינת התאחדות

הקבלנים הם מוכנים לסייע בכל דרך. אני אזום פגישה וננסה למצוא קבלנים שייתנו חסות.
ליהו איכילוב
אני רוצה להוסיף, דיברו פה על אולימפיאדות קייץ, דיברו פה על אולימפיאדת שחמט. אני חושב שצריך

להזכיר שקיימת גם אולימפיאדת- חורף. בסגל האולימפי ישנם 5 ספורטאים, לעומת ספורטאי אחד ב-1994. מתוך



החמישה - 4 הם עולים חדשים ואחת היא ילידת הארץ. התנאים הם אותם תנאים. לגבי האולימפיאדה הזאת

התמיכה שאותם ספורטאים קיבלו מתבצעת רק בשנה האחרונה לפני האולימפיאדה לעומת 4 שנים שמקבלים בין

אולימפיאדת קייץ לאולימפיאדת קייץ. זה הכל נובע מחוסר תקציב.
אמנון גור
בשום מיקרה לא היה 4 שנים, אף פעם.
ליהו איכילוב
אני מדבר כללית, לא רק על העולים.
אינה פיינברג
אבל משרד הקליטה מתייחס רק לסגל של העולים.
ליהו איכילוב
מתוך 5 שנמצאם בסגל 4 הם עולים חדשים.
אמנון ג1ר
אבל הם ברשימות.
אינה פיינברג
הם גם יקבלו ב-1.11, כולם ביחד.
היו"ר נעמי בלומנטל
מר יאיר פרישמן, אני מכירה אותך הרבה שנים. שתקת לאורך כל הישיבה. אני בטוחה שיש לך מה להוסיף.
יאיר פרישמן
יש לי מה להוסיף אבל לא נתחיל עכשיו את הדיון. אמרו פה הרבה דברים חשובים ונכונים. אני לא יודע בחוק

למה הוזמנתי לכאן כי אני לא בדיוק עוסק בנושא היום. אני חושב שבסופו של דבר התירגום של כל הדברים, לא

יעזור שום דבר, זה רק נושא של כסף. כשהממשלה תיתן עדיפות אז רשות הספורט ומשרד הקליטה, כולם יוכלו

לעזור. יש פה מספיק מומחים שייעשו את העבודה טוב. אבל בלי כל זה זה העברת שקל מפה לשם, אין לזה

משמעות מעשית.
היו"ר נעמי בלומנטל
בין השאר אני יצרתי קשר עם ההתאחדויות השונות כי חשבתי שהממשלה כמה שהיא תיתן תמיד איפשהו

הברז שלה נעצר.
יאיר פרישמן
הרעיון שלך עם הזמנת ההתאחדויות האלה הוא מצויין וגם הרעיון של מר מריאן גריסרו הוא מצויין. עשית דבר

יפה מאוד. אבל המוסדות הציבוריים בסופו של דבר, גם אם דייר שוקי דקל יביא את הרעיונות הכי טובים, אם הוא

לא יקבל את החבילה של הכסף אז לא יעזור שום דבר. אז הוא יכול לעזור לספורט ההישגי אבל הוא לא יכול

לעזור לאיגודים וכולי. זה הכל מעגל אחד משולב.
ליאוניד שייכט
אני מהפועל ירושלים ומייצג את השחייה. אני אומנם לא התכוננתי היום לדבר. אני פעם ראשונה בפורום כזה.

אומנם הייתי נוכח בהרבה ישיבות אך בתכלס הספורטאים כמעט לא קיבלו שום דבר. אני רוצה להזכיר לכם שכן

קיבלו - וזה כולל גם את המאמנים - בשנה האולימפית, ב-1996. אני לא יודע מה קרה אז במדינה. אנשים

התעוררו בשנה האולימפית, כל עולה חדש שהיה בסגל האולמפי, כל מאמן, כל האנשים שהיו קשורים להכנה



האולימפית קיבלו גם סיוע כספי, גם תנאים להתאמן, תחרויות, מחנות אימונים, את כל מה שחייב להיות. אני לא

יודע אם אנחנו יכולים עוד 3 שנים להמשיך בהכנה כזאת אבל אני חושב שאם זה יהיה אז אנחנו רק נרוויח.

מצד שני אני גם מייצג את העולים החדשים, אני גם עולה חדש. אני נמצא 6 שנים בארץ. הייתי שחיין אבל זה

לא משנה. אני הייתי מאמן שחייה בנבחרת ברית-המועצות. אני רוצה לספר לכם קצת ממה שהיה אז. אני לא

חושב שאנחנו צריכים היום להמציא את הגלגל מחדש או לא להשתמש בניסיון שהיה בנבחרות בברית-המועצות

או בנבחרות אחרות. ספורטאים שהיו נמצאים בסגלי הנבחרת לא היו צריכים לדאוג לפרנסה, לעבודה נוספת,

לדברים שלא קשורים לתהליך האימון שלהם. המדינה היתה דואגת לספורטאי. למה? כי הספורט

בברית-המועצות היה חלק מהמדיניות הפוליטית. בישראל עדיין מדובר על הספורט כדבר חובבני. נכון, איזשהו

ספורטאי הגיע לאיזשהו הישג, כל הכבוד, מוחאים כפיים, אבל איך הוא הגיע?

אני רוצה לומר לכם שהרבה עולים חדשים שבאו לארץ הפסיקו להתאמן עקב בעיות כספיות וסוציאליות. יש

הרבה עולים חדשים שבאים אלינו. אני אולי לא דוגמא קלאסית לכך כי קלטו אותי בהפועל ירושלים. גם אני אולי

הייתי הולך לחפש עבודה אבל קלטו אותי ועזרו.

ספורטאי ברמה בינלאומית, עולה חדש, בא לארץ ואז מה אומרים לו? קודם כל תוכיח את עצמך, תעמוד

בקריטריונים שלנו, ואז אתה תקבל סיוע. מה זאת אומרת? הוא צריך שנה שנתיים להיות רעב ללחם, לא לקבל

שום סיוע או רק סיוע מינימלי. רק כשהוא יגיע לתוצאה הוא יקבל סיוע מהיחידה לספורט הישגי, מהוועד האולימפי,

ומכל מיני מוסדות. אבל הרבה ספורטאים לא מגיעים לזה. הנה יש לכם דוגמא, מר ודים אלכסייב שהיה שישי

בסיאול, הוא בא לכאן והתחיל מאפס. טוב שיש לו "גב", טוב שיש לו אגודה שעזרה לו, הפועל ירושלים. אבל מה?

האגודה חייבת לגזור את זה מדברים אחרים. מאיפה יש להם תקציבים? אז תמכו במר ודים אלכסייב והוא הגיע

ל"טופ" גם בארץ, הוא גם היה בגמר האולימפי באטלנטה, אבל אם לא היו עוזרים לו הוא היה מפסיק. הוא לא יכול

היה להסתפק בתמיכה שהוא קיבל ממשרד הקליטה, שהיתה תמיכה מינימלית, רק בשביל לחיות, לא להתאמן.

הוא היום בסגל האולימפי.
אמנון גור
אני מוכרח לתקן כמה דברים, שלא תהיינה טעויות. לקראת אטלנטה, מיולי 1995, במשך שנתיים וחצי -

ויושב כאן מר יאיר פרישמן שהיה מעורב בעניין הזה ואחר-כך ד"ר דקל - מיולי 1995 קיבלו ממשרד הקליטה סיוע

לסגל האולימפי, גם ספורטאים וגם מאמנים. גם מר שייכט היה בתוך המיסגרת הזאת. כשניגמר סיפור הסגל

האולימפי אנחנו חיפשנו פיתרונות למאמנים. מר שייכט היום מקבל סיוע ממשרד החינוך והתרבות, מספר שעות,

אומנם מצומצם אבל הוא מקבל 6 שעות כהשלמה לעבודתו באימון בהפועל ירושלים.
ליאוניד שייכט
זה לא בדיוק ככה. אני עובד כמורה, אני לא מקבל סיוע.
אמנון גור
אתה מקבל שעות ממשרד החינוך והתרבות עבור הפעילות.
ליאוניד שייכט
אבל כמו שאמרתי, אני לא דוגמא. אני לא מדבר על עצמי.
אמנון גור
ציינתי את זה קודם, שמ-1.1.97ועד נובמבר 1997 לא קיבלו כל סיוע הספורטאים ברמה של הסגל

האולימפי. כאן הנקודה הכאובה כי הם נשארו בלי פרוטה.
היו"ר נעמי בלומנטל
הבנתי. זה דבר שעומד להיות מתוקן עכשיו.
ליאוניד שייכט
זה רק מחזק את מה שאני אמרתי. נכון, היתה תקופה שגם אנחנו כמאמנים וגם הספורטאים קיבלו תמיכה

והם יכלו להתאמן. אבל אם אתם תוכלו, אם הישיבה הזאת היא באמת תכליתית אולי אפשר יהיה בתכלס לקבל



איזשהו מיסמך, שהספורטאים יוכלו עם זה אחר-כך לגשת לכל מיני מוסדות ולקבל סיוע ולהמשיך להתאמן ולא

לחפש פרנסה בצד. כמובן שזה פוגע בהכנה. הם לא צריכים לעבוד בלילות, הם לא צריכים לעבוד אפילו בצהרים,

הם צריכים להיות מקצוענים, להתאמן למען המדינה, זה מה שחשוב.
היו"ר נעמי בלומנטל
כמה שחיינים אתה מאמן עכשיו?
ליאוניד שייכט
אני מאמן הן בנבחרת, אני מאמן לאומי, והן באגודה, הפועל ירושלים, שאני גם מאמן ראשי שם. יש הרבה

שחיינים.
היו"ר נעמי בלומנטל
כמה שחיינים יסעו לסידני להערכתך וייעברו את המינימום?
ליאוניד שייכט
להערכתי - 6-5, שבתוכם יש עולים חדשים. באטלנטה היו 2 שחיינים עולים חדשים, אני מניח שגם בסידני

יהיו 2. אבל כמובן בעזרתכם אני מקווה שתוכלו לסייע לספ1רטאים.
חיים שושן
אני בכוונה לא מצאתי לנחוץ לדבר מכיוון שאת ניווטת את הדיון רק לקטע של הספ1רט ההישגי. כיוון שמר

ליאוניד ש"כט נגע פה בנושא של התשתית רציתי לומר שני משפטים על כך.

מרכז מכבי באופיו כתנועה עולמית קלט בשנים האחרונות הרבה עולים בתחום הספורט. אני לא מדבר על

ספורטאי הישג, אני מדבר בכלל, כקליטה. עולים שבאו לא רק מארצות מזרח אירופה אלא גם מאתיופיה.

מר אפרים זינגר נגע בקטע של הספורט ההישגי והרחיב לגבי כל הקטע שנוגע לתחום של המצוקות של

הספורט ההישגי. אני רוצה שתדעי שגם במרכז מכבי ישנן בעיות. ישנן גם התחייבויות שלא כובדו מכל מיני

מוסדות ממלכתיים.

כיוון שביקשת למקד רק בספורט ההישג אז אני לא מצאתי לנכון לדבר. כיוון שהוא נגע בזה שהתשתית

מתחילה לא מספורטאי הישג אלא שכאשר ספורטאים מצטיינים עולים לארץ הם לא מקבלים כלום, אני רוצה

שלפחות יידעו, ואת זה יודעים כולם ומר אמנון גור יודע את זה מצויין, הוא חי את זה יום יום, שיש בעיה גם בטיפול

בספורטאים שהם לא ספורטאי הישג. יש במכבי ספורטאי הישג, חלקם בסגל האולימפי. אני מדבר על הרובד

היותר נמוך וכדאי שזה יהיה בראש, למרות שאת הולכת להיות תכליתית ולא לדבר על הכל.
היו"ר נעמי בלומנטל
אי אפשר להקיף את הכל בישיבה אחת.
חיים שושן
אני יכול להגיד לך את המספר שאני יודע שחסר לספורט. אם אני אגיד עכשיו 650 מיליון שקל או 350 אז
מחר בבוקר יגידו לנו
לכו, תיקחו את הסל? הרי כשאמרו 15 מיליון, מר זינגר אמר שצריך 15 מיליון, גם זה אני לא

רואה שיש, לכן אני לא זורק מיספרים. אבל צריך לדעת את המציאות. זה הולך מלמטה למעלה.
יהודה בירנצוויג
אומנם את ניתבת את הדיון לנושא הספורט הייצוגי. לא ידענו על כך מראש, וחבל, אבל הגענו לכאן. אני רוצה

קצת לאזן את הנאמר פה ולומר שלמשל עיריית תל-אביב קולטת ומעסיקה 50-30 עולים ספורטאים, מאמנים,

לשביעות רצוננו המלאה. מוסר העבודה שלהם גבוה, הכישורים המקצועיים מעל ומעבר. ענפים חדשים הוקמו

לשביעות רצוננו. ביפו למשל פועלים ענפים עם מאות משתתפים מקרב העולים, בשיתוף פעולה של ערבים יהודים

ועולים. עשינו דברים חיוביים. זה התשתית לקראת אותו ספורט ייצוגי, שאולי יהיה.



יש לנו כמובן הערות לגבי הנושא הזה. אין לנו עדיין מנדט לגבי הספורט ההישגי. אני מקנא בעיריית ירושלים

שהקימה יחידה לעניין הזה אבל בעיריית תל-אביב עדיין אין דבר כזה. מסבסדים את האגודות. לגבי המילגות

שעכשיו אנחנו שואפים שיהיו, צריך בית דפוס שיידפיס כי אני לא יודע איך מסתדרים עכשיו עם קיצוצי התקציב,

שזה בא מאותו ברז. מקצצים בכל.

אנחנו גם רוצים לבקש, אם אפשר, אני לא יודע מה השפעת הוועדה, כמה דברים אולי כלל ממלכתיים

שיכולים לעזור. למשל אני שומע פה שעולה חדש מוגדר מאיקס שנים. בתל-אביב הוחלט על שנתיים, בגלל זה גם

לא מסבדים אותם. פה שנתיים ופה שש שנים? זו הרי אותה מדינה.
אינה פיינברג
זה לא 6 שנים. אני אמרתי שיש כאלה שעלו. יש לנו ועדת עולים ומה שאמרתי, שנגיד במיקרה של הסגל

האולימפי, גם לשחמט וגם לסידני 2000, על-פי הוראת שעה שהופעלה כבר במילגות לשחמטאים, ובאותה

מתכונת זה יהיה גם לגבי הסגל האולימפי, יש שם גם עולים ומאמנים משנת 1991 אפילו. זה לא הכלל, זה יוצא

מן הכלל.
יהודה בירנצוויג
כאיש מקצוע הייתי רוצה לתת יותר לעניין. אני רואה הרבה אנשים שנמנע מהם הסיוע הזה.

בעניינים אחרים של הכו1נת ענפים, עדיפ1יות, מתקני תשתית, יש לי גם דיעות אבל לא נעלה את זה כעת.
היו"ר נעמי בלומנטל
אולי תהיה לנו הזדמנות לעסוק בזה בישיבה נוספת ואז נתמקד בתחום אחר ולאו דווקא בספורט הייצוגי.
צבי מעם
אולי אקדים כמה מילים בקשר לגברת סבטלנה צירקס. אני יושב-ראש הוועדה המקצועית באיגוד השחייה ואני

גם סייעתי לקליטה של ענף השחייה האומנותית בישראל, שזה ענף די צעיר. גברת סבטלנה צ'רקס והשותפה

שלה לתרגילי הדואט, גברת טטיאנה מנאבדה, שבאה אלינו מבאר-שבע, שתיהן במשך שנתיים התאמנו מאוד

קשה בשביל להגיע לאליפות אירופה ומשם להיכנס סוף סוף לסגל האולימפי. זה מה שמר ליאוניד שייכט הסביר,

ששנתיים הן עובדות בעצם בלי שום סיוע, חוץ מתמיכת עיריית ירושלים, אבל הכל בכהנה שאם הן יגיעו לאותו סגל

הן תוכלנה באמת להתאמן ולהתמקצע.

קרה להן ביש מזל די גדול, שהן גמרו במקום 13 באליפות אירופה. זה הישג יוצא מן הכלל אבל היה חסר להן

8 אלפיות בשביל להיכנס לסגל המיוחד. הסגל המיוחד זה מצב שגם יאפשר לה לקבל סיוע של 3,200 שקל וגם

היא תיכנס לרשימות של עולים חדשים במשרד הקליטה ותקבל עוד 2,200 שקל ואז היא תוכל להיות מקצוענית.

בגלל 8 האלפיות האלה היא לא מקבלת 5,400 שקל אלא היא מקבלת אפס, בזה נגמר הסיפור.
מיכה גולדמן
י

זה ההבדל בין לנצח לבין להפסיד, זה החוט הדק.
צבי נועם
הבאנו אותה לכאן לא כל-כך כספורטאית פעילה. היא נמצאת פה יותר בתור ספורטאית שהיום נמצאת על סף

פרישה, למרות שיש לה כישרון עצום, למרות שאם היא תגיע לאליפות אירופה בעוד שנתיים היא תהיה בטוח

בגמר, אבל בזה נגמר הסיפור. מה אפשר לעשות? זה חלק מהמצב של סגל בי, או הכל או לא כלום. היא יכולה

להיות בסגל בי אבל סגל בי לא מקבל כלום, זה הדרך הביתה.

אם אנחנו פונים למר אמנון גור וליחידה שלו לקבל מישרות של עולים כדי לעזור למאמנת שלה אז פיתאום גם

שם מקבלים תשובה שלילית כי קיצצו 20% מהתקנים, אז גם המאמנת שלה וגם הכוריאוגרפית שלה, שתיהן

בחוץ, גם את ה-6 שעות הן לא מקבלות. אז איך אפשר להפעיל את הענף הזה כששתי מאמנות, עולות חדשות,

בחוץ, לא מקבלות שום עזרה והספורטאית לא מקבלת שום דבר?
היו"ר נעמי בלומנטל
בת כמה את?
סבטלנה צ'רקס
אני בת 23.
היו"ר נעמי בלומנטל
אלמלא המצב הזה האם היה לך סיכוי להשתתף באולימפיאדה?
סבטלנה צ'רקס
יש לי חשק ואני יכולה להתאמן קשה, בשבילי זה כייף, זה לא בעיה, אבל הבעיה היא כספית. אני פה לבד,

בלי ההורים. אני נשואה וגם בעלי הוא ספורטאי בסגל בי. עכשיו הגעתי לאיזשהי רמה, לא כל כך גבוהה אבל

בינלאומית. באליפות אירופה הגעתי למקום 13. אני יכולה להמשיך להשתפר אבל אין לי תנאים. אני צריכה לעזוב

עכשיו את הספורט ולהתחיל לעבוד. עכשיו התחלתי לעבוד בשביל להתפרנס. בעלי עכשיו בצבא והוא לא מקבל

שום דבר, לכן אני צריכה לעבוד. גם לעבוד וגם להתאמן זה מאוד קשה.
יורי שטרן
מכל מה שאני יודע על ניהול הספורט בארץ, יש לי תחושה שכל המיבנה של הספורט הישראלי הוא מעוות

והוא חייב לעבור רביזיה מאוד יסודית. אנחנו לא מנצלים את הכישרונות שיש לנו, אנחנו מבזבזים המון כסף. אי

אפשר להגיד שמושקע כסף גדול בספורט בארץ אבל כניראה שהוא מושקע בצורה לא נכונה או בכיוונים לא

יעילים.

התרשמתי מהדיון שהבעיה כעת, אחרי ההישג שהשיג משרד הקליטה עבור הספורטאים מסגל אי, התשתית

הרחבה יותר של ספורטאים שמתקרבים לזה, אם זה ספורטאים שפיגרו באלפיות השנייה או בסנטימטרים, אבל

אי אפשר לבנות פירמידה שיש לה רק את הפיסגה ולא את המיבנה כולו. לכן אנחנו צריכים לראות איך משלימים

את המיבנה כולו על-ידי מילגות ותמיכות לשכבות הנוספות. זה לא עניין שנוכל לפתור אותו בסוף הדיון הזה אבל

אני מניח שזה יוזכר בהמלצות. אולי בדיונים הבאים צריך לעסוק בכך.

גבירתי היושבת-ראש, אני חושב שהיוזמה שלך היא יחודית בכך שהזמנת אירגונים כלכליים בשביל לראות

איך הם תורמים בספורט. זה באמת צעד דרמטי לכיוון הנכון. צריכים להמשיך בו. אני חושב שיש פה תרבה מה

לעשות. הרי הספורטאים בעולם כולו הם חלק בלתי ניפרד מהפירסום ואצלנו פשוט לא יודעים לעשות את זה.
מה שאמרו לגבי בתי-מלון
אני לא כל-כך מאמין שזה יהיה פיתרון כי אני לא חושב שלספורטאי אמיתי תחליף

טוב לשמירות בלילה יהיה עבודה כמציל או כמדריך בחדר כושר במלון. אולי פה ושם זה יסייע, זו אופציה מעניינת

לתעסוקה, אבל היא לא תיפתור לנו את בעיות הפרנסה לספורטאים.

לעומת זאת הנושא של החסויות השונות הוא כן שווה בדיקה. מעניין לקיים על כך, יחד עם רשות הספורט

ויחד עם האגודות המקצועיות של הספורטאים, מספר פגישות עם האירגונים השונים ולראות איך הם תורמים.

אפשר לעשות פורום כזה של עסקים למען הספורט בישראל, להמשיך בקו הזה.

רעיון ספציפי שחשבתי עליו, אחרי שדיברו על הנושא הזה של טיסות: היום אל-על היא חברה עיסקית בצרות

- לדעתי היא לא כל-כך מקור טוב לחסויות באופן ישיר, כמו מימון הכרטיסים. אפשר לפנות לאל-על ולחברות

אחרות שהייעדים שלהן מתאימים לפעולה הזאת, לבקש מהם לפנות לאלה שנכללים בתוכנית "נוסע מתמיד". הרי

מי הוא הנוסע המתמיד (בכל חברה זה נקרא אחרת)? זה מי שהוא מכור לטיסות מכל מיני סיבות, מי שצובר

נקודות ואז מקבל כרטיסי חינם. בדרך כלל הם אנשים לא עניים ואפשר לפנות אליהם ולבקש שייתרמו את כרטיס

החינם שלהם לספורט.
מיכה גולדמו
זה אישי. אי אפשר להעביר את הכרטיס, אפילו לא לבן משפחה.
יורי שטרן
זה עניין של הסכמת החברה. אם יסכמו עם חברת אל-על שהיא תהיה מוכנה, לטובת הפעולה הזאת,

להרשות לנוסעים המתמידים שלה להעביר את הכרטיסים האלה, זה פיתרון. זה קיים בלופטהאמה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו ניבדוק את האפשרות הזאת.
יורי שטרן
זה לא אנחנו ניפנה לאנשים. מי שפונה זה החברה עצמה - כי יש פה גם עניין של פרטיות, אם היא תסכים.

חברה שתסכים תיפנה לאנשים כאלה ותגיד להם: הנה יש לך הזדמנות לתרום את הכרטיס שלך לפעולה יפה

כזאת וכזאת. אפשר אחר-כך כמובן לתת המון קרדיט וכבוד לאנשים שעשו את זה.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. רשות הדיבור לחבר הכנסת מיכה גולדמן, שלמעשה זה נושא הבית שלו.
מיכה גולדמו
אני רוצה פה להתייחס לשני חלקים.

אני לא יודע אם מישהו ממכם עבר כבר על ספרי התקציב. אבחנו עוברים עכשיו בוועדת הכספים משרד,

משרד. התהלנו אתמול במשרד הפנים והיום אנחנו סיימנו עם משרד התקשורת וייגיע גם דיון עם משרד החינוך

והתרבות. מי שבודק את התקציב של משרדי הממשלה השונים יופתע לראות שהסעיף היחידי במשרדי הממשלה

שירד נומינלית ב-10% זה דווקא תקציב רשות הספורט. זאת אומרת, אם במשרד החינוך והתרבות יש קיצוץ של

1.4%, ברשות הספורט יש קיצוץ של 10%. מכל האגפים השונים בתוך משרד החינוך והתרבות קיצצו 1.4%

ואילו מרשות הספורט קיצצו 10% ולא הוסיפו את המדד של שנה הבאה כך שזה מגיע כמעט ל-15%. למעשה

התקציב של רשות הספורט קוצץ בסכום הגדול ביותר. אלה דברים שאי אפשר להתווכח איתם משום שאלה הן

עובדות. מי שעובר על הנתונים בודק ומוצא את הנתון הזה.

זה נתון שלפי דעתי מחייב קודם כל פעולה פנים-משרדית ואחרי זה דיון בוועדת הכספים לגבי המאבק שלנו

עם האוצר, שאנחנו יודעים שהוא חסר סיכוי. אני לא רוצה להשלות אנשים. אז אנחנו קודם כל צריכים להגיד את

העובדות.

דבר שני, גם בתוך משרד החינוך והתרבות בתקופתי במשרד אנחנו, באמצעות המטה לקליטת עליה,

שנקרא כעת "רשות לקליטת עליה", העברנו תקציבים שקשורים לעולים בכמה מסלולים. ותיקי רשות הספורט

זוכרים את העניין. העברנו את זה באמצעות מורים עולים, באמצעות פרוייקטים מיוחדים, כמו פרוייקט האתיופים

או כמו פרוייקט מיוחד שנתנו לרשויות מקומיות, ומאמנים - שזה בא מתקציב מיוחד ועשינו מאציינג עם משת-

הקליטה. עשינו פעולות משותפות-יחד עם משרד הקליטה.

בקטע הזה למשל כשאני בודק את תקציב המטה לקליטת עליה או הרשות לקליטת עליה של מר יוחנן

בן-יעקב, בתקציב שלו לכל הנושא הזה אין בכלל התייחסות, וזאת מכה נוספת מעבר לקיצוץ של התקציב.

יש פה דבר נוסף. בישיבה הקודמת כשאני שאלתי אותו האם יש קיצוץ הוא אמר שאין שום קיצוץ. כשאני

מסתכל על תקציב 1998 של הרשות לקליטת העלייה אז אני רואה שבנושאים האלה אין תקציב. זאת אומרת, אם

אתה מתרגם את זה, את המאמנים, אתה מתרגם את הפעילות המיוחדת מול האתיופים, אתה מתרגם את

הפעילות המיוחדת של מורים עולים, שהם היו סיוע ועזרה לרשויות המקומיות כדי להעסיק לפעילות אחר-הצהרים

במתנ"סים ובכל מיני פעולות אחרות, כשאתה מתרגם את זה - זה לא מעט כסף. אין לי פה את הנתון של

הסכומים הכספיים אבל זה לא בעיה לאתר ולרכז את המאמץ בנושאים האלה. זאת פגיעה לא קלה.
יורי שטרן
אני מבקש שתרשה לי לומר משהו קצר. היתה החלטה בעצם
מיכה גולדמן
שיהיה פה דיון מיוחד על נושא קליטת העלייה במערכת החינוך.
יורי שטרן
שבסעיפים מסויימים בתקציב ששייכים לוועדות אלה או אחרות של הכנסת הדיון יהיה משותף עם ועדת

הכספים. אני חושב שככלל רשות הקליטה במשרד החינוך והתרבות שייכת לוועדה הזאת לפני הדיונים בתקציב.
מיכה גולדמן
גם לפה וגם לוועדת החינוך והתרבות. לי אסור להופיע בוועדת החינוך והתרבות כי על-פי החלטת ועדת

האתיקה לשר ולסגן שר לשעבר בשנתיים הראשונות אסור להופיע בוועדות שנגעו לתפקידם. בוועדת תעליה

והקליטה אני יכול כן להופיע.
יורי שטרן
איך חבר הכנסת אברהם שוחט מופיע בוועדת הכספים?
מיכה גולדמן
זה משהו אחר. גם לשר משפטים למשל אסור להופיע בוועדת ביקורת הבלרינה בשנתיים הראשונות.
יורי שטרן
אני למדתי דבר אחר. יש צירוף טוב בין מועדי האולימפיאדה למועדי הבחירות בארץ. אז אין ספק שלקראת

האולימפיאדה הבאה יהיה כסף. השאלה היא אם נצליח לעבור בשלום את התקופה הנוכחית.
מריאן גריסרו
אבל אז זה כבר מאוחר, זה לא יעזור.
ליהו איכילוב
שמעתי מחבר הכנסת יורי שטרן שאמר שיש בזבוז שצריך לתקן. מחבר הכנסת מיכה גולדמן שמעתי

שלרשות הספורט הורידו 10%. מה הפלא?
מיכה גולדמן
איפה יש בזבוז? חבר הכנסת שטרן, אתה אמרת שיש בזבוז?
יורי שטרן
אמרתי שיש בזבוז במערכת הספורט.
מיכה גולדמן
אני חייב להגיד פה משהו והיום הכי נוח לי לדבר על העניין הזה, שלא יגידו שאני אינטרסנט. הציבור לא יודע

לעשות הפרדה בין כל ענפי הספורט הניפרדים מכדורגל וכדורסל. כתוצאה מהכדורגל והכדורסל, שכל אזרח

בישראל צופה בטלוויזיה ושומע רדיו וקורא את עיתונות הספורט של ימי ראשון ורואה שם את כל גלגולי הכספים,

הוא מקיש מזה שכאילו האתלטיקה והשחייה וטניס שולחן וכל ענפי הספורט הנתמכים נמצאים באותה קטגוריה.

יש כאן דבר שצריך להבהיר פעם אחת ולתמיד. אמירות כאלה, חבר הכנסת יורי שטרן, מקבלות תירגומים לא

נכונים. אתה צריך להגיד כדורגל וכדורסל. אל תגיד ספורט. כשאתה אומר ספורט אתה כולל את כל ה"משפחה".
יורי שטרן
זה 90% מהספורט שלנו מבחינת ההיקפים הכספיים.
מיכה גולדמן
לכן אני אומר, קל לי מאוד היום כאיש אופוזיציה להיות פופוליסט ולבוא ולהגיד דברים מסויימים. מי שמכיר

אותי יודע, שגם אם הייתי בוטה ואמרתי את מה שאמרתי אבל לפחות ידעתי שאני נאבק על תקציבים.

התפקיד שלנו בוועדה הוא לעשות את כל המאמצים כדי קודם כל לשמור על הקיים. אם ממין לכאן את משרד

החינוך והתרבות, צריך להזמין לפה גם את סגן השר משה פלד, גם את בכירי רשות הספורט, יחד עם ראשי

הרשות לקליטת העלייה. לצערי הרב אני אומר מה קרה. בתקופתי במשרד החינוך והתרבות אני הייתי אחראי על

כמה תחומים שיכלתי גם "לשחק" ביניהם. מאחר וכעת הורידו לו 2/3 מהתחומים אז הורידו לו את קליטת עליה

והורידו לו כל מיני נושאים שהיו באחריות ישירה שלי, אז אין לו אפשרות של העברה פנימית בתוך המשרד וזה

מקשה עליו. אני יכלתי להעביר מאגף אחד לאגף אחר. מה שהייתי מציע זה לעשות ישיבה שבה יקח חלק גם

התחום שממנו אפשר לקבל סיוע. אם לא נעשה את זה עכשיו אז רק ידברו על זה פעם נוספת בתקציב 1999.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה. החכמת אותנו, גם בשל נסיונך. אנחנו סומכים עליך גם בוועדת הכספים.
מיכה גולדמן
אמרתי לך, בוועדת הכספים היכולת שלנו היא מוגבלת, כמעט בלתי אפשרית. הבעיה היא שאם פה משרד

החינוך והתרבות לא יתקן את זה לקראת הדיון הפנימי שלו אז זה גם לא יהיה בסיס לקראת 1999. ב-1998 יש

כבר פחות 10%, פחות המדד, כך שלגבי 1999 אם תהיה תוספת זו כבר תהיה תוספת על כאילו 1997 ולא

1998 והנזק הוא נזק מתמשך.
אמנון גור
במידה ותקציב 1998 יקוצץ על-ידי מטה הקליטה של משרד החינוך והתרבות ישלחו מאות מאמנים הביתה,

זה מאות משפחות. במקביל כל מה שדיברנו כאן יהיה פשוט כאילו לא היה. תיקחו את זה בחשבון. זה אומר שגם

אני יכול ללכת הביתה, אין מה לעשות. אפשר לסייע במידה וישנם תקציבים. אם לא יהיו תקציבים, אין על מה

לדבר.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני רוצה לסכם. אני מודה לכם, גם לספורטאים שהגיעו לכאן. זה בהחלט מוסיף לנו, גם ליידע שלנו וגם

הקשר האישי הוא חשוב לנו. אנחנו מוכנים לבוא לעודד אתכם בתחרויות, מעבר לתקציבים. אם אתם רוצים, אנא

תהיו איתנו בקשר - בשל העובדה שאנחנו ועדת העליה והקליטה אז בעיקר כשמדובר בעולים חדשים. אנחנו

נישמח כמובן להגיע.

מעבר לכך, אנחנו נמשיך לטפל עם ההתאחדויות השונות ונברר איפה אפשר לקבל סיוע. אני אשב עם דייר

שוקי דקל על הנושא התקציבי. אולי נוכל לעשות דיון מיקדמ' כדי שלא נפספס במשרד החינוך והתרבות את מה

שאנחנו לא צריכים לפספס.

דבר נוסף, אנחנו נקיים כאן מיפגש בחדר הרצאות, נביא את כל העולים החדשים שמשתייכים לסגל

האולימפי, אולי גם דרג בי, כדי שחברי הכנסת יחשפו לנושא הזה. זה גם תורם. זה תורם לאותם חברי כנסת

שנמצאים בוועדת הכספים וגם יכול להשפיע אפילו על שר האוצר.

אז תודה רבה לכם ולהתראות. בהצלחה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40

קוד המקור של הנתונים