ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 03/11/1997

קליטת מדענים עולים - א. הגמשת הקריטריונים להשמת מדענים-עולים. ב. השוואת שכר המדענים העולים לשכרם של עמיתיהם הישראלים באותו תפקיד

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מ0' 89

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני. ג' בחשון התשנ"ח (3 בנובמבר 1997), שעה 30;09
נכחו
חברי הוועדה; נעמי בלומנטל - היו"ר

נעמי חזן

סופה לנדבר

מרינה סולודקין

יורי שטרן - משקיף

מוזמנים; השר לקליטת העלייה יולי אדלשטיין

שלומית כנען - מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה

עומרי אינגבר - מנהל המרכז לקליטה במדע, משרד הקליטה

רומן גרביץ - עוזר השר

יהושע שי - אגף התקציבים, משרד האוצר

פרופ' א' גלעדי - ארגון מדענים-עולים של האוניברסיטאות

פרופ' מי בלינסקי- יו"ר הארגון

פרופ' דן הופרט - רכז קליטה באוניברסיטת ת"א

גריגורי ברשטיין - ארגון מדענים-עולים של האוניברסיטאות

אהובה שביט - אוניברסיטת תל-אביב

דייר ברוך אייל - המועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ לשעבר

ג'וזט אפשטיין - אחראית על הפיתוח, המועצה להשכלה גבוהה

מזכירת הוועדה; וילמה מאור

קצרנית; עפרה הירשפלד

סדר-היום; קליטת מדענים עולים - א. הגמשת הקריטריונים להשמת מדענים-עולים.

ב. השוואת שכר המדענים העולים לשכרם של עמיתיהם הישראלים באותו תפקיד -

דיון על-פי בקשה דחופה של השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין.



קליטת מדענים עולים - א. הגמשת הקריטריונים להשמת מדענים-עולים.

ב. השוואת שכר המדענים העולים לשכרם של עמיתיהם הישראלים באותו תפקיד
היו"ר נעמי בלומנטל
בוקר טוב, אני פותחת את הישיבה. אנחנו מקיימים את הישיבה הזאת בעקבות בקשה

שלנו לשנות את הקריטריונים לגבי מדענים-עולים. מכיוון שנתבקשנו לסייע בענין הזה,

הייתי רוצה ששר הקליטה יציג את הבעיה ואחר-כך נראה איך אנחנו יכולים להתקדם בה.

אדוני השר, בבקשה.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

תודה רבה. לפני שבוע דיברנו כאן על שיתוף-פעולה ובעקבות ענין שהעלו כאן מספר

חברי חכנסת, אנחנו כבר השבוע מקיימים ישיבה, וכולנו מקווים שהיא תהיה עניינית.

בעוד חודש יתקיים דיון בוועדת הכספים על התקציב, ובוודאי תעלה שם השאלה, כפי

שהיא עולה כל שנה, איך ייתכן שמצד אחד משרד הקליטה בוכה שהוא לא יכול לבצע

תוכניות אלו או אחרות, גם בתחום קליטה במדע, ודורש תוספות, ומצד שני הוא מחזיר כל

שנה לקופת המדינה אי-אלו סכומי כסף. התשובה נמצאת במסמך הקצר מאד שהכין עומרי

אינגבר.

יש כאן שני דברים. אכן אנחנו מחזירים כל שנה עודפי תקציב מהמחלקה של מר

אינגבר, והודות למאמציו הגדולים עודפי התקציב צומצמו, אבל עדיין מגיעים לסכומים

ענקיים, ולאור המצוקה שלנו בכל מיני תחומים, כולל בתחום המדע.

שתי הסיבות שביקשנו לדון על כך בפעם שעברה הן: 1. שחיקה שחלה במילגת שפירא,

כפי שזה מכונה בפי המדענים, ובעצם אנחנו משלמים סכומי כסף קטנים מאד כסבסוד

למעסיק את המדען-עולה. זה מתבטא לא רק בתנאים שהם תת-תנאים לגבי העסקתו של אותו

מדען, אבל בדרך אולי עקיפה גם גורם להרבה מאד מעסיקים לא להתעניין כלל בהעסקת

מדען-עולה, ולא רק מסיבת הסבסוד הקטן, אלא מסיבה נוספת. הם אומרים: אולי נסכים

להעסיק אותו היום, אבל בתנאים שיש לנו, בתנאים שאנחנו משלמים, וברגע שתהיה הצעה

אחרת הוא בוודאי יברח לנו מיד ואין שום סיבה שהוא יישאר בתנאים הנ"ל ואנחנו לא

מעוניינים להתחיל על-מנת להפסיק תוך תקופה קצרה.

הדברים מאד ברורים. אני רק מציין, גם בפני חברי הוועדה וגם בפני נציג משרד

האוצר, שכאן לא מדובר בבקשה כלשהי להגדלה תקציבית אלא לדעתנו יש עיוות מסוים.

אנחנו לא עוקבים אחרי המתרחש מבחינת המחירים הריאליים בשוק ומשלמים סבסודים שכבר

מזמן נשחקו.

דבר נוסף שבזמנו היה נכון וכבר בשנה שעברה העלינו אותו בוועדה זו בסקירה

השנתית שלי. בשנים 1991/90 כשנתברכנו בהמוני עולים, ביניהם היו מטבע הדברים גם

אלפי מדענים כל שנה. היו שנים שבהן הגיעו 3,000 מדענים בשנה.
ד"ר ברוך אי יל
אפילו קצת למעלה מ-3,000.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
שר האוצר דאז נכנס לתמונה ואמר דבר שלכאורה היה נכון. חששו מהצפה מלאכותית

של המגזר הציבורי במדענים, ואמרו שצריך לקבוע קריטריונים. 60% ייקלטו בסקטור

העסקי ו-40% ייקלטו בסקטור הציבורי, והמשרד עשה את כל המאמצים בנדון. מכיוון

שהקריטריונים לא גמישים, נשארים עודפי תקציב.



לצערנו הרב חלה ירידה במספר העולים לעומת 1991/90 והיום אנחנו עומדים עדיין

על כמה מאות מדענים בשנה, אבל לא על המספרים שאז כל-כך הבהילו והפחידו. ומה

שאנחנו מבקשים במקרה זה, לא לבטל כליל את הקריטריון. אנחנו ודאי נעשה את כל

המאמצים לעודד כמה שיותר ללכת לסקטור העסקי, אבל לדעתנו הגיע תזמן לתיקון מסוים

של הקריטריון. למשל, הפרופורציה של 50% מול 50% תעזור לנו מאד בקליטת מדענים

נוספים. ודאי בפורום הזה מיותר אפילו לומר, שכל מדען וכל עולה בכלל חשוב לנו מאד

מבחינת הקריירה האישית שלו או הקליטה האישית שלו בישראל, וגם ברמה המשרדית זה

ודאי יעזור לנו מאד לנצל נכונה את התקציבים שהמדינה מעמידה לרשותנו.

אלה שני הדברים שאני מעלה כאן כתשובה לשאלת חברי הוועדה ואשמח מאד אם נשתף

פעולח בנושא הזה ונגיע להבנה.

לצורך הפרוטוקול אני חוזר ואומר שהמשרד בתחום זה לא מדבר על שום תוספות

תקציביות. יש הכסף שעומד לרשותנו ואנחנו, כפי שכתב בזמנו אבן עזרא בפירושו,

"ואין לנו פה לאכול". יש סכין ויש לחם ואין לנו פה לאכול. אנחנו מבקשים, אם כן,

לשנות את המציאות הזאת.
היו"ר נעמי בלומנטל
יש תקציב למדענים-עולים. אנחנו רוצים לשנות את הקריטריונים מבחינת החלוקה

בין המגזר העסקי לבין המגזר הציבורי, כאשר היום אומרים ש-60% מן המדענים חייבים

להיות מועסקים במגזר העסקי ואנחנו מבקשים שהחלוקה תהיה 50%- 50%. הפנייה

העיקרית היא בעצם למשרד האוצר. מר שי, נציג האוצר, האם אתה מעורה בנושא הזה?

יהושע שי;

כן.

היו"ר נעמי בלומנטל;

יש לך תשובות לשאלות שלנו?

יהושע שי;

אין לי תשובות. דנו בזח בעבר וזה נדחה על-ידינו. זו פעם ראשונה שאני שומע

על ההצעה שקשורה להיום. מה שאני יכול לומר הוא לחזור על העמדה שלנו.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אנחנו לא רוצים שתחזור על העמדה הקודמת שלכם. אנחנו רוצים שתבוא עם עמדה

חדשה.

יהושע שי;

אני מבין שיש פה בעיה. אתם אומרים; למעשה יש לנו תקציב ואנחנו לא מנצלים

אותו. אבל אני חושב שהגישה להסיט את זה מהסקטור העסקי לסקטור הציבורי, זה לא

צריך להיות הכיוון. אני חושב שצריך לפתור את הבעיה, אבל יותר בכיוון של נסיון

להפנות אותם באיזו שהיא צורה, ובענין זה אפשר להעלות רעיונות, להגביר את ההשתתפות

בסקטור העסקי. אני חושב שיש חשיבות, במיוחד עכשיו, לעודד את ההשתתפות של אותם

מדענים בסקטור העסקי.

לכן, הפתרון צריך להיות בכיון שלא שיקטין את הסקטור העסקי וירחיב את הציבורי.

הציבור כבר רחב והבנתי שמנצלים כמעט את כל האחוזים שהוקצבו לנושא הזה, ויש באמת

בעיה, שלא מצליחים להכניס אותם לסקטור העסקי. זוהי לדעתי הבעיה ואותה צריך

לפתור. כי לקחת את אותו תקציב ולהשקיע בסקטור הציבורי, את זה אפשר לעשות גם



בסכומים יותר גדולים. הענין הוא שבסקטור הציבורי יש בעיה לקלוט אותם. אז אתם
אומרים
בסדר, אנחנו מוותרים על ההתמודדות עם הבעיה העיקרית, אנחנו נפתור אותה

איפה שיותר קל לקלוט אותם.

נעמי חזן;

אני רוצה לדעת מה הסר בתקציב קמ"ע בתחום הציבורי, מבחינת אומדן. האם יש חסר

מבחינה תקציבית, ומהו.

עומרי אינגבר;

זה לא שייך לקמ"ע. אנחנו מדברים על הסיוע הרגיל כרגע.

נעמי חזן;

אני רוצה להכניס לתוך הסל גם את קמ"ע.

היו"ר נעמי בלומנטל;

חברת-הכנסת חזן, אולי את מוכנה להפריד בין הדברים. יש כאן בעיה ספציפית.

נעמי חזן;

לכן אני רוצה לדעת, מתוך התקציב לקליטת מדענים-עולים במגזר הציבורי, מהו אחוז

קמ"ע. כי אם הוא לא חשוב, אני חייבת להכניס את קמ"ע.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני מציעה שנאפשר למר אינגבר להציג את הענין מהזווית שלו. בבקשה.

עומרי אינגבר;

מרכז לקליטה במדע מסייע למעסיקים. הוא לא המעסיק, הוא לא קובע את השכר

למדענים. הוא מסייע למעסיקים שמעסיקים מדענים בתעסוקה של מחקר ופיתוח. כלומר,

הקונספציה של הממשלה מ-1973 היתה, שמדובר כאן בסיוע עקיף לתקופת קליטה ראשונית,

שתעודד השמתם של מדענים במקצוע שלהם על-מנת שהפוטנציאל שגלום בעלייה בכלל, ובעיקר

מדענים, ימוצה לטובת קיום המחקר והפיתוח בישראל.

עד שנת 1991-1990 המשא ומתן בין המרכז לבין המעסיקים היה כזה; אתם תקבעו

באיזו דרגה המדען יועסק. לי יש את טבלאות השכר הקבועות בהתאם להסכמי המסגרת

הקיבוציים ואנחנו בשנה הראשונה נממן 85%, בשנה שנייה - 60%, בשנה שלישית - 40%,

וכן הלאה. זה כל המשא-ומתן. כלומר, המעסיק היה קובע את השכר האמיתי בהתאם לשכר

הנהוג במשק, איך שהוא רואה את המדען שנכנס אצלו לעבוד בתפקיד שהוא בפועל מבצע.

בשנת 1991-1990 כשהיה שבר גדול שהתקציב לא יכול היה לעמוד בסידור כזה, נקבע

על-ידי האוצר, יחד עם משרד הקליטה, שהסיוע שלנו אכן לא מאבד את העקרון שלו,

מבחינה זו שאנחנו לא קובעים את השכר של המדען. מי שקובע את שכר המדען הוא המעסיק

של המדען, אבל אנחנו קובעים את רמת הסיוע שהממשלה נותנת בגין העסקתו של מדען,

שנקבע איזה שהוא חישוב של עלות העסקה מינימלית. עלות העסקה זה לא רק השכר, זה כל

אותם מרכיבים שמעסיק מחויב בגין העסקתו של מדען. זה מס מעסיקים, שכר, ביטוח

לאומי - חלקו של המעסיק, הוצאות סוציאליות, וכן הלאה, לרבות קצובת נופש, דמי

כלכלה, נסיעות וכל המרכיבים הללו.

העלות שנקבעה היתה די נמוכה, אבל בשנת 1993 היא לא הספיקה, ואז לא נתנו אפילו

את הפיצוי של ההתייקרויות במעבר מ-1993 ל-1994 והיא נשחקה פעם נוספת. מאז נכנסנו

למתכונת של עלויות בהתאם לקביעה השנתית הקבועה של משרד האוצר, שהמונח אצלם הוא



"הטייס האוטומטי". הטייס האוטומטי הזה לא נותן פיצוי שווה-ערך להתייקרויות

האמיתיות שחלו בעלויות העסקת עובדים במשק, והתוצאה דהיום, אם אני מוסיף לשכר

הממוצע במשק ולשכר המינימום במשק את כל העלויות שפירטתי ואני מגיע לעלות העסקה

השנתית, הרי שעלות ההעסקה של השכר הממוצע במשק, שהוא לפי נתוני הביטוה הלאומי ל-1

בפברואר היה 5,024 שקל להודש, כלומר עלות ההעסקה השנתית היא 86,125 שקל בשנה של

עובד בשכר הממוצע במשק.

שכר המינימום, שהוא 2,386 שקל, העלות השנתית שלו היא 40,900 שקל. העלות

המחושבת לשנת 1997 היא 48,600 שקל. כלומר, החישוב של שכר המדען הוא ממש קרוב

לשכר המינימום.

זה לא אומר שזה שכרו של המדען, מכיוון שאנחנו לא קובעים מה יהיה שכרו. אבל

באופן בולט במגזר הציבורי, ודי הרבה דווקא בחברות הקטנות אין אפשרות לשלם מעבר

לעלות שאנחנו מחייבים אותן לשלם. כלומר, אנחנו גם לא משלמים את כל מה שאמרתי.

אנחנו משלמים חלק מזה. בשנה ראשונה - 83%, בשנה שנייה - 50% ובשנה שלישית - 50%.

את השאר מתחייב המעסיק להשלים, בחוזה אתנו.

כשאני חותם מדי יום על אישורי תשלומים, אני נפגש גם בשכר של 15,000 שקל בחודש

ושל 20,000 שקל בחודש. יש גם עובדים כאלה, אבל הממוצע הכללי, ובאופן בולט במגזר

הציבורי, לא מעלים את השכר מעבר למינימום שלו והמשמעות היא משהו בסביבות 2,835

שקל שכר ברוטו, שכולל את כל המרכיבים של הוצאות נסיעה, כלכלה וכן הלאה. כלומר,

אם מישהו עובד באוניברסיטת תל-אביב והוא גר בירושלים, הוא הרי צריך לנסוע, אז

האוניברסיטה מורידה משכרו ומשלמת לו דמי נסיעה, ואז הוא לא מקבל 2,835 שקל ברוטו

אלא 2,100 שקל, שזה כבר ממש מתחת לשכר המינימום אפילו. זה המצב.

המצב הזה מבחינתנו חייב להשתנות. פנינו לאוצר כמה וכמה פעמים, כאשר מדובר

כאן בשינוי תכנוני ולא בשינוי תקציבי בפועל. מה הכוונה? אנחנו מנצלים את

התקציב שלנו כמעט במלואו במגזר הציבורי. אנחנו לא מתכוונים להגדיל את מספר

המדענים שייושמו במגזר הציבורי אפילו לא באחד. הבעיה שלנו, שהמגזר העסקי לא קולט

את מה שאנחנו רוצים לקלוט גם היום, ובשיטה הקימת לא מצליחים להתגבר על זה.

הבעיה היא שנכנסנו למצב של האטה במשק והיא קודם-כל פוגעת בפיתוח. אף תעשיין

לא נכנס בשלב הזה לפרוייקטים פיתוחיים חדשים, וודאי לא הקטנים.

הקנדידטים לקליטת מדענים-עולים הן דווקא החברות היותר קטנות. החברות הגדולות

נלחמות בינן לבין עצמן כל הזמן איך להעסיק את הצוות הקיים שלהן, איך למצוא

פרוייקטים חדשים בשביל להחזיק את מי שיש להם במחקר ופיתוח. מי שקולט אלה דווקא

חברות ה"סטרט-אפ" הקטנות, והיום לא כדאי להן להיכנס אתנו.

אנחנו מציעים להגדיל את העלות גם למגזר העסקי וגם למגזר הציבורי. להערכתנו

יכול להיות שגם כתוצאה מכך התוכנית תהיה יותר אטרקטיבית למגזר הציבורי, ולהרפתקה

של העסקת מדען יצטרפו עוד מעסיקים מהמגזר העסקי. אנחנו לא מדברים על תוספת אדם

אחד למגזר הציבורי. הבעיה היא שהמגבלה של 60% - 50% מונעת מאתנו לנצל תקציב

שהיום איננו מנוצל, וזאת הנקודה שעליה אנחנו צריכים להתגבר.
היו"ר נעמי בלומנטל
דבר אחד לא הבנתי. אתה אומר שאתם לא רוצים להגדיל את מצבת כוח האדם למגזר

הציבורי אלא לשחרר בכיוון של העלאת התשלום עבור כל אחד. אבל כאן אתם מדברים על

העברת הקריטריונים מ-60% למגזר העסקי רק ל-50%. זאת אומרת, אתם כן מעוני ינים

להכניס עוד מדענים.
יורי שטרן
זה שינוי הפרופורציה בתוך אותו מספר.



עומרי אינגבר;

יושבים כאן נציגי האוניברסיטאות והם בוודאי יוכלו להתיחס לנושא הזה.

על רקע תוכנית קמ"ע שעלתה כאן, ועל רקע העובדה שכבר הכנסנו לאוניברסיטאות

כ-800 מדענים, אני רואה את הנתונים היום-יומיים. האוניברסיטאות לא יקלטו בשנה

הבאה מדענים נוספים יותר משהן קלטו השנה, כי הגענו לגבול היכולת.

לכן אמרתי שהשינוי הוא תכנוני בינינו ובין האוצר בלבד. מספר האנשים שי יושמו

למגזר הציבורי יהיה אותו מספר שהיה ב-1997, לא יותר. אבל עבור אותו מספר אנשים

אנחנו נרצה סכום יותר גדול וזה יעלה אותו ל-50%.

היו"ר נעמי בלומנטל;

עכשיו זה ברור.

יורי שטרן;

אני חושב שכל ההגבלות האלה הן מלאכותיות. אם המגזר הציבורי קולט

מדענים-עולים, ואם המגזר הפרטי קולט אז יש לך קליטה. אם המגזר הפרטי לא קולט

אותם, לא עומרי ולא אדם אחר יכולים לחייב חברה לקחת אדם, אם היא לא עושה את זה.
לכן, זה ששמים גבול ואומרים
עד כאן ציבורי ועד כאן פרטי, זה מלאכותי לגמרי. אני

חושב שאין לזה מקום בכלל. במקום שהמשק הציבורי והפרטי גם יחד קולטים מדענים, שם

צריך להכניס מדענים.

תנאי השכר כבר תוארו פה בתור כאלה שכבר מזמן הם לא עומדים בשום קריטריון. זו

פשוט בושה וחרפה למדע הישראלי. הם יוצרים מראש אפלייה של המדען-עולה. כי

כשקולגה ישראלי שלו, ותיק, רואה לידו אדם שאיננו נחות ממנו במישור מדעי כלשהו

והוא מקבל שכר, שעובד נקיון באותו משרד משתכר יותר ממנו, זה יוצר אווירה לא טובה

בצוותי המחקר, ואלה בסך-הכל אנשים שחייבים לעבוד יחד.

לכן אני חושב שהבקשה של משרד הקליטה היא כל-כך נכונה, וצריך לבצע מייד את

התיקון הזה. לצערנו הרב, אנחנו לא צריכים לצפות לעלייה משמעותית במספר המדענים

הנקלטים, ולכן התקציב הכולל כנראה שלא יגדל, וזאת בגלל הקליטה הלא-טובה, כולל

נתוני השכר של השנים הקודמות..
נעמי חזן
יש לי הרבה מה לומר אבל הייתי מאד רוצה לשמוע לפני כן את נציגי

האוניברסיטאות, ולהוסיף שאלת למר אינגבר.

מהו אחוז הנשירה של המדענים בתחום העסקי, אחרי תקופת הסבסוד?
עומרי אינגבר
לפי סקר שערכנו בסוף 1996-תחילת 1997 על נתוני 1995, 85% מאלה שהושמו לתעשייה

נשארו באותו מקום. אבל שוב, הענין הוא זה שלהערכתנו רוב אלה שהושמו, והיו הצלחות

באמת יפות וטובות, הושמו למגזר התוכנה. אני חושב שדי מיצינו את הפוטנציאל בתחום

הזה, ואנחנו עומדים היום בשינוי המצב.

זאת אומרת, אם בשנת 1993 הושמו לתעשייה 1,600 איש, היום אנחנו לא מצליחים

לעשות זאת עם 300 איש.
נעמי חזו
ובתחום הציבורי?
עומרי אינגבר
בתחום הציבורי ההצלחה מאד נמוכה, אלא אם כן עשינו פעולות החייאה, ו"גלעדי"

היא פעולת החייאה. זו לא קליטה, זה המשכיות של איזה שהוא מצב.

אם את רוצה לדעת מי נקלט בתקן של הסגל האקדמי, הנתונים האחרונים שהיו לי לפני

חצי שנה - והם לא כוללים את שנת הלימודים שנפתחה עכשיו - דיברו על כך שקיבלו

מינוי לסגל האקדמי הבכיר 154 מדענים מתוך התחלות ההשמה לאוניברסיטאות - כ-1,300.
נעמי חזן
אני רוצה להבין, לפני שאני מביעה דעה. ההצעה שלך עושה מעט צדק - לא הרבה

לצערי הרב, וצריך להגיד את זה בפה מלא - עם אנשים שעובדים בתנאים מחפירים. דרך

אגב, אני לא אוהבת מעט צדק, ואם כבר עושים מהלך כזה אז אני מעדיפה להגדיל בצורה

קצת יותר משמעותית את ההכנסה, כי מדענים צעירים שנקלטים בעבודה, כשהם עובדים

תמורת שכר של 2,500 שקל בחודש, הם חייבים לעשות חאלטורות, כי אחרת הם לא יכולים

לחיות, ומשום שהם לא יכולים לחיות מהכנסה כזאת והם עושים חאלטורות, זה מוריד את

רמת המחקר שלהם, כי אין להם זמן. זה פשוט א'-ב' מבחינה מחקרית.

אבל אני שמה את זה בצד כרגע, כי הדבר הזה הוא משחק, ואני חייבת להעלות עוד
פעם את השאלה של קמ"ע
איך הענין הזה משתלב עם תוכנית ארוכת-טווח לקליטה של

חוקרים לאורך זמן? אחרת, שוב, זה משחק התעללות בבני-אדם. כי אם אתה קולט מישהו

לשלוש שנים ומשלם לו 2,500 שקל ומצליח להגדיל את זה ל-3,000 שקל, ובעוד שנתיים -

שלוש שנים מתברר שאין תקן ואין אפשרות להמשיך את העסקתו, מה עשית חוץ ממרירות,

תסכול ועידוד הירידה? אני מנסה להבין. סליחה שאני קצת אמוציונאלית בנושא הזה,

אבל הוא כל-כך רציני וענייני - - -
מרינה סולודקין
אבל זה ענין של האוניברסיטאות. למה את מפנה את השאלה למשרד הקליטה?
נעמי חזן
מפני שזאת הדרך היחידה לברר את ענין קמ"ע, שזו תוכנית נכונה ושוויונית,

וארוכת-טווח. אני שואלת כבר שבוע שני, כי זו הישיבה השנייה מתחילת מושב הכנסת

הזה, את אותה שאלה, ומשום-מה מקבלת תשובה מתחמקת.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
לא זכור לי שאי-פעם נתנו תשובות מתחמקות, וודאי לא בפורום הזה.

דבר שני, עוד לפני שנה דיברנו על תוכנית קמ"ע ותמכנו בה. ה"לוחמים" של קמ"ע

שיושבים כאן, אני והוועדה הזאת, שמנו את כל היוקרה שלנו על תוכנית קמ"ע ואני שלםי

עם זה. חברי הכנסת סולודקין ושטרן יעידו ששר האוצר יעקב נאמן, בשיחה שלנו

בענייני תקציב, ובלי כל קשר לתוכנית קמ"ע, אמר שזו תוכנית גרועה והוא לא מצפה

לשום דבר ממנה, היא ממילא תיכשל. אני רק מתאר את המצב שבו שמנו את כל היוקרה על

התוכנית הזאת.

לצורך הדיון אני צריך לומר שגם כשתמכנו בתוכנית קמ"ע וגם כשהיו משברים

ממשלתיים סביבה וסביב יישומה, כל הזמן אמרנו שבמרכז קליטה במדע רשומים 12,000

מדענים-עולים, ותוכנית קמ"ע, אחרי שדחפנו עוד ועוד ועוד מדברת על 500

מדענים-עולים, אמנם המעולים שבהם.

השאלה שלך במקום, אבל אנחנו צריכים להבין את הענין הזה.



נעמי חזן;

אז מה התשובה?
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני חוזר ואומר, אנחנו נעשה הכל על-מנת ליישם בצורה טובה ומוצלהת את תוכנית

קמ"ע, וזה לא אומר שסיימנו את פעולת הקליטה של המדענים. נצטרך לחשוב על עוד כל

מיני תוכניות, וזאת בדיוק המשימה של משרד הקליטה. קליטה ראשונית אנחנו יודעים

לעשות. אנהנו עדיין מחפשים דרכים לעשות קליטה לטווח ארוך, ולא רק בתחום המדע.

השאלה במקום, אבל לאף אחד אין שרביט קסם. העובדה שאנחנו מפעילים את תוכנית

קמ"ע לא אומרת שקלטנו את המדענים-עולים בישראל.

מרינה סולודקין;

יש לי כמה שאלות, ותחילה שאלה פרוצדורלית. למה אנחנו לא מזמינים את

יושבת-ראש ועדת המדע ואת שר המדע?

היו"ר נעמי בלומנטל;

אין להם תקציבים. כשהשר בני בגין כיהן כשר המדע הוא היה אמור להגיע לוועדה

אלא שהוא התפטר, וגם אז הוא אמר שלהם אין בכלל תקציבים לנושאים האלה.

ד"ר ברוד אייל;

היו פעם והם בוטלו.

מרינה סולודקין;

למה כל הזמן אנחנו שומעים את פקידי משרד האוצר אומרים מה לעשות ומה לא לעשות

במדע? אני לא מוכנה לזה, מפני שזה ענין טכנוקרטי ופוליטיקה טכנוקרטית. אני

רוצה שמישהו עם שכל, ברמה של שרים, ידבר אתנו על הבעיות שלנו.

אני מאד עייפה מכל מה שקורה עם קמ"ע, ואני מבטיחה לכם שנפיל את הממשלה אם לא

תהיה קמ"ע עד סוף השנה.

גברתי היושבת-ראש, את מדברת על משחקים. אני כל הזמן אומרת שאף פעם לא ראינו

כאן נציגים של האוניברסיטה העברית שעוסקים בקליטת מדענים-עולים.
נעמי חזן
זה לא מדויק, כי גרשון בן-שחר היה כאן והוא מעורה בענין. אני מבקשת שבענין

הזה לא נשחק משחקי אוניברסיטאות, כי טרם קיבלנו תשובה לגבי הכוונה לתפעל ולתקצב

את תוכנית קמ"ע ובאיזה היקף החל מעכשיו. אני רוצה תשובה על השאלה הזאת.

מרינה סולודקין;

כמה מדענים הגיעו בשנת 1996?

עומרי אינגבר;

ב-1996 הגיעו 730.



ד"ר ברוך אייל;

הגיעו ארצה או נרשמו?

עומרי אינגבר;

ההערה נכונה, אבל הם לא הגיעו כל-כך מזמן. השינוי במספר המדענים-עולים הוהל

איפה שהוא במהלך החצי הראשון- של שנת 1992. ההערה הזו היתה נכונה אם היינו נמצאים

בשנת 1994, כי המדען יכול להירשם אצלנו במשך שלוש שנים. אבל בכל מקרה, מאז 1992

עברו יותר משלוש שנים, כך שיכול להיות שנרשמו בשנת 1997 כאלה שעלו בשנת 1994.

עדיין זה מצביע על כך שכ-700 מדענים עולים ונרשמים בשנה. המספרים האלה הם

נכונים. עשרת החודשים הראשונים של שנת 1997 אינם שונים מהתקופה המקבילה להם

ב-1996. זאת אומרת, אנחנו נגיע לאותו מספר.

אם את שואלת אותי על השמות, יש ירידה בהצלחה שלנו בהשמה.
היו"ר נעמי בלומנטל
היתה כאן אי-הבנה בקשר לתוכנית קמ"ע. למעשה לא התכוננו לדון היום בתוכנית

קמ"ע ורצינו לייחד לנושא הזה ישיבה נפרדת, לא משום שיש איזה שהוא חשש אלא פשוט

מבחינת הזמן, עקב סיום שנת הכספים, רצינו לדון בדחיפות על כך

שמשרד האוצר ישחרר תקציבים למדענים בהקשר שמר אינגבר דיבר עליו, לגבי השכר הנמוך

מאד שהם מקבלים היום, והיינו רוצים לשחרר את הרזרבות שקיימות ולהגדיל את השכר

הכל-כך נמוך שהוא למעשה היום שכר מינימום, וזאת כרגע הבעיה העיקרית.

מכיוון שהגיעו לכאן אנשי תוכנית קמ"ע, אני רוצה לאפשר להם לומר את דברם.
יורי שטרן
אבל מהו הסיכום שלנו לגבי המשכורת?
היו"ר נעמי בלומנטל
עוד לא סיכמנו, כי אני רוצה להתקדם בזה, ומיד אחר-כך להתחיל בתוכנית קמ"ע.

אני מעריכה את בואכם אבל אנחנו נייחד ישיבה בקרוב מאד רק על תוכנית קמ"ע, גם כדי

לדעת בדיוק היכן אנחנו נמצאים בהקשר הזה.
סופה לנדבר
אני תומכת, ואני חושבת שכולנו תומכים בהעלאת המשכורות של המדענים-עולים,

ואנחנו דנים בדבר הזה כבר כמה פעמים ודבר לא השתנה.

האם מישהו ראה פעם אשה קצת בהריון? - לא. או שהיא כן בהריון או לא בהריון.

גם פה אני אומרת, או שכן צריכים לתת משכורת, או לא צריכים להגיד שאנחנו מעסיקים

מדענים-עולים.

דבר שני. אני לא נכנסת לענין קמ"ע, כי זה דורש דיון עמוק. אני רק רוצה

לשאול אותך, כבוד השר, כמה מיליונים אתה מאשר ישירות לפרוייקט קמ"ע מתוך התקציב

של מדענים-עולים?
היו"ר נעמי בלומנטל
מר שי, תתן לנו תשובה, בבקשה, איך נוכל לנצל את הרזרבות שקיימות היום בתקציב

ולהגדיל בצורה מסוימת לפחות את השכר המבזה שהמדענים מקבלים היום.
יהושע שי
אין לי תשובה כרגע. דבר שני, אפשר לדון בענין השכר, אבל אני רוצה לומר משהו

בענין הקליטה במדע. מה זה למעשה קליטה במדע? הרעיון הוא לא לקחת את המדענים,

לשים אותם באיזה שהוא מקום ושהממשלה תשלם להם משכורת. בעיני זו לא קליטה. קליטה

פירושה שהגוף שמעסיק אותם הוא גם קולט אותם, לא שבאופן מלאכותי הוא מעסיק אותם.

לכן, אם אתם שמים לב, לפי הנתונים שמר אינגבר הראה, גם אם עכשיו נעלה את

שכרם, זה יתן להם פתרון למשך שלוש שנים, כי התוכנית אחר-כך מצומצמת יותר.

אי-אפשר לקחת את כל אוכלוסיית המדענים שהעלייה הזו מבורכת בה ולתת להם משכורות

גבוהות למשך כל החיים. הרעיון של קליטה הוא גם שאיזה שהוא גוף, או ציבורי או

עסקי קולט אותם, והמשמעות של קולט אותם היא שהוא מכיר בחשיבות שלהם ומוכן לתת להם

משכורות הולמות.

אם אתם שמים לב, דווקא בסקטור העסקי נקלטים 85% ואני מעריך שלא בשכר מינימום

נקלטים כל עובדי התוכנה, ואני לא בטוח שזה נכון שכל נושא התוכנה כבר סגור. אני

חושב שיש עדיין דרישה למתכנתים. לכן, אם עוזרים לקלוט אותם, ויכול להיות שיש

מקום לדבר על כך - למרות שאני לא מוסמך כרגע לומר שאנחנו נעלה להם משהו - אבל אני

אומר שלדעתי אנחנו לא תוקפים באמת את הבעיה. כאילו לתת עכשיו לאוניברסיטאות

להגדיל את משכורותיהם, יכול להיות שאתם תדאגו לרווחתם של המדענים מבחינה סוציאלית

יותר בתקופה הראשונה, אבל זה לא נקרא קליטה, אם הוא אומר שמתוך 1,300

האוניברסיטאות משאירות אצלן רק 150.
יורי שטרן
לא, בסגל. א. יש כל מיני צורות מהקר נוספות. ב. אחרי שלוש שנות עבודה

במקצוע אדם כשיר הרבה יותר למצוא עבודה בשוק הפרטי. לכן אין לך פה שני עולמות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מדען שהיה שלוש שנים באחת האוניברסיטאות בוודאי ייקלט בשוק העבודה ביתר קלות.

אנחנו נפנה לשר האוצר בענין הזה ואני מבקשת לקבל תשובות תוך שבועיים, או

אפילו פחות. אנחנו לא נסכים למצב הזה ואנחנו פונים אליכם לנצל את התקציב ולהביא

למצב שאותם מדענים-עולים שנמצאים היום במגזר הציבורי יקבלו שכר הוגן. אנחנו לא

מדברים מעבר לזה. אני אנמק את זה גם במכתב של ועדת העלייה והקליטה, לשם מה

הפנייה שלנו. ברור שאי-אפשר שהם יחיו כפי שהם חיים היום, אבל גם לגבי צפי לעתיד,

למה זה חשוב שהם יקבלו שכר הוגן, והסיכוי שלהם להיקלט לאחר-מכן גם במגזר העסקי.

אנחנו נקיים דיון בוועדה הן לגבי תוכנית קמ"ע והן לגבי תוכניות ארוכות-טווח.

בוודאי שכולנו מעוניינים בזח.

מן הראוי שהאוצר יתגמש בענין הזה. המציאות היום היא לא כזאת שכל שנה אנחנו

מקבלים כך וכך עולים ומתוכם כך וכך מדענים-עולים. למעשה יש לנו כאן אוצר שאסור

למשרד האוצר לגרום לכך שהוא יילך לנו לאיבוד. זה פשוט יהיה עוול, ולכן צריך

להתגמש.

אני בטוחה, ולכולנו יש נסיון בזה, שתוך שנתיים - שלוש שנים מצד אחד מספר

המדענים-עולים יירד, ומצד שני אותם מדענים שנמצאים בארץ ימצאו את מקומם בחברה

הישראלית, גם בחברות הפרטיות וגם במגזר הציבורי, כך שזה דבר זמני ולכן האוצר חייב

להתגמש.

אני מבקשת כבר בשלב הזה להעביר את המסר. דיברתי גם עם הממונה על התקציבים

ואני חייבת לומר שיש לי סיבה להיות אופטימית בענין הזה.

אני מבקשת שאתה תפעיל את הלחץ שלך. אנחנו נעביר בשם הוועדה מכתב לשר האוצר

בענין הזה ותוך שבועיים ניפגש שוב ואנחנו רוצים לקבל תשובות.
דייר ברוד אייל
האם איננו רוצים לנקוב ברמה מסוימת, למשל, השכר הממוצע במשק?

עומרי אינגבר;

אנחנו דיברנו על 60% מהשכר הממוצע במשק, אבל לעשות איזו שהיא דיפרנציאציה.

יורי שטרן;

אם אתה מעלה את השכר הנוכחי ב-50% - 60%?
עומרי אינגבר
אני מדבר על היכולת התקציבית שלנו בתקציב הנתון. התקציב הנתון הנוכחי מאפשר

לנו להעלות את השכר ל-70%, אבל רצינו כן לעלות על המדרגה של המצטיינים ולקחת את

הקבוצה של אנשים בעלי תואר רביעי ולהם לתת 125% מהשכר הממוצע במשק.

יש כאן עוד מדרגה של מה ה"מצ'ינג" בכל שנה ושנה, שזה עונה לשאלה שלך בנושא

קליטה.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

גברתי היושבת-ראש, את היעוץ המקצועי אנחנו בהחלט נעמיד לרשותכם.

היו"ר נעמי בלומנטל;

בסדר. אנחנו נשב יחד לגבי הפרטים.

פרופ' גלעדי, בבקשה.

פרופי אליעזר גלעדי;

בהמשך לדיון הקודם אני רוצה לומר שאנחנו ודאי תומכים בהעלאת השכר למדענים

העולים בשלב הראשון, למה שקראו כאן "תוכנית שפירא". אנחנו כואבים את זה שיושבים

על ידנו אנשים כמונו, לא פחות טובים מאתנו, לעומת הממוצע שלנו, והם מקבלים שכר

מאד נמוך.

לכל האנשים האלה הסברנו מהתחלה שאנחנו לוקחים אותם לשלוש שנים, לא מתוך כוונה

שהמשך העסקתם באוניברסיטה הוא ברור, ולכן המרירות יותר קטנה מאשר חברת-הכנסת חזן

אומרת. המרירות כלפינו היא קצת יותר קטנה, כי אנחנו עובדים בגלוי וכולם יודעים

במה דברים אמורים. השלב הזה שבו אנשים נמצאים באוניברסיטאות הוא שלב שעוזר להם

להיקלט מבחינה מדעית, ללמוד עברית, לשפר את הטעון שיפור בשפה האנגלית, ולהכיר את

המערכת בארץ.

בתור דוגמה, מתוך כ-1,300 איש שנקלטו בצורה כזאת באוניברסיטאות, כ-700 בסופו

של דבר נקלטו בתעשייה, שזה לא כל-כך גרוע.

אם עושים סטטיסטיקה נוספת, אז מתוך 12,000 מדענים-עולים שהגיעו, אנחנו מדברים

בתוכנית קמ"ע על 500 איש שאנחנו רוצים להשאיר.

מבחינת פרופורציה, בהשוואה למה שקיים במשק, איזה אחוז מהמדענים-עולים שעלו

לארץ לפני 1989 עוסק היום במגזר הציבורי והפרטי - מה שאנחנו מבקשים לגבי

חמדענים-עולים הוא אחוז הרבה-הרבה יותר קטן. אינני יודע בדיוק מהו האחוז במשק

הכללי, אבל פה מדובר על אחוז הרבה יותר קטן.



כלומר, הבעיה היא לא שכל המדענים-עולים נקלטים במגזר הציבורי. נקלטים אולי

5%, פחות מ-10%, וזה הרבה פחות מאשר במגזר הכללי.

אני שמה לשמוע שהוועדה תקיים ישיבה מיוחדת בענין תוכנית קמ"ע, ולכן אני רק

רוצה לומר כמה מלים. הפצנו את התוכנית בכל מיני ורסיות, ומי שרצה קרא והבין

אותה. היום אנחנו עומדים בפרשת דרכים קריטית מאד לגבי התוכנית הזאת. אני חושב

שהדבר הזה חייב להיות ברור מאד. מהיום הראשון אמרנו שהסיכוי היחיד של התוכנית

להצליח הוא אם היא תמומן במלואה על-ידי האוצר ממקורות חדשים, ולא על-חשבון

האוניברסיטאות, במישרין או בעקיפין. כלומר, לא על-חשבון ות"ת שאחר-כך יפיל את זה

על האוניברסיטאות, או אפילו ישירות על האוניברסיטאות.

נשאלת השאלה מה יקרה אם לא נקבל את זה. אין לנו אינפורמציה ישירה. יש שמועה

שרוצים להפיל 40% מהעלות הזאת על האוניברסיטאות. יכול להיות שהשמועה לא נכונה,

ואני אומר כך. אם מדובר על 40% מהעלות שתוטל על האוניברסיטאות, צריך לזכור

שאנחנו עומדים במצב שאפשר להביא את הסוס לבאר, אי-אפשר להכריח אותו לשתות. כלומר,

אפשר להביא את המדענים-עולים לשער האוניברסיטה, אי-אפשר להכריח את האוניברסיטה

לקבל אותם, אם התנאים חם כאלה שהאוניברסיטה לא רוצה לקבל אותם.

לדעתי, במצב שיחייבו את האוניברסיטה, במישרין או בעקיפין, לשלם 40% מהעלות,

בן-שחר חושב שיקבלו אפס, אני מעריך 10% , אבל אף אחד לא יודע בוודאות כמה. אבל

אם העלות תהיה על-חשבון האוניברסיטאות, ישירות או בעקיפין, התוכנית הזאת לא תקום

ולא תהיה, ואולי יימצא פתרון ל-50 איש מתוך 500. אני חושב שעל זה המאבק ברגע זח.

דרך אגב, אין בעיה בין האוניברסיטאות. אנחנו מעריכים את התרומה של

האוניברסיטה העברית ושל כל המקומות האחרים. בכל אוניברסיטה פועל פרופ' דני הופרט

כזה, ופרופ' הופרט עובד אולי יותר מכולנו - - -

יורי שטרן;

אין לו תואם, יש לו מקבילים.

פרופ' אליעזר גלעדי;

יש אנשים טובים בכל אוניברסיטה שתומכים בענין הזה ועובדים. הפילוסופיה קצת

אחרת, הגישה קצת אחרת, אבל יש תמיכה. אין לנו בעיה של מאבקים בין האוניברסיטאות.

יש חילוקי-דעות, אבל זה טבעי.

הבעיה העיקרית היא שאם האוניברסיטאות יצטרכו לשאת את זה על עצמן, זה ייפול.

אם אתה תציג לאוניברסיטאות את התנאי שבעצם תקבל את המדענים-עולים האלה לעומת

האפשרות שתצטרך לוותר על מדענים חדשים צעירים במסלול הרגיל, הם יבחרו את האנשים

במסלול הרגיל.

אני חושב שזה צריך להיות הנושא המרכזי לדיון הבא של הוועדה, כי על זה ייפול

או יקום כל הענין. ואפילו אם ישלחו לנו 500 איש עם שק של 60%, 70% או 80%

מהמשכורת שלהם, וישלחו אותם לשער האוניברסיטה, השער לא ייפתח מבפנים. אני רוצה

שיהיה ברור שאנחנו נאבקים בתוך האוניברסיטה עם התנגדות לא קטנה לכל התוכנית הזאת.

האנשים שבאו לכאן הם לא דגם מייצג. האנשים שבאו לכאן הם אלה שתומכים בתוכנית.

המתנגדים לתוכנית לא באים לכאן. יש להם דעות אחרות.

בישיבה האחרונה שהתקיימה בממשלה הקודמת ראש ות"ת התנגד לזה בצורה חריפה מאד.

אינני יודע מהי דעתו של ראש ות"ת החדש, אבל אני רוצה שיהיה ברור: אין הסכמה

מלאה, גורפת, באוניברסיטאות לתוכנית הזאת. עם זאת, אם נקבל אותה ונוכל לקלוט את

המדענים בלי עלות ישירה לשכר - וצריך לזכור, לגבי עלות ישירה לשכר, את העלות של

שמוש בציוד וכיוצא באלה אנחנו נקלוט באוניברסיטאות - אבל אם לא נקבל את זה בלי

עלות ישירה לשכר, התוכנית לא תצא לפועל.



היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה לפרופ' גלעדי. אנחנו נקיים בקרוב עוד דיון בענין הזה, גם כדי

לפרוש את היריעה נכון יותר, ונשמה להתעדכן.
נעמי הזן
אם הבנתי אותך נכון - וזה בתשובה לא הלקית להערה של נציג משרד האוצר - לפי

הנתונים שלכם המסלול הציבורי הוא בעצם אהד המסלולים המהירים לקליטת במגזר העסקי.

פרופ' אליעזר גלעדי;

אני לא יכול לענות לך, כי היו אנשים שנקלטו ישירות במגזר העסקי.

עומרי אינגבר;

לא צריך להתעלם מכך שיש מקצועות אקדמיים שאין אפשרות במגזר העסקי לקלוט אותם.

נעמי הזן;

ועל כן, החלוקה הקיימת של 40% - 60% לא משרתת את המטרה של קליטה במגזר העסקי,

משום שגם האפיק הציבורי הוא אהד המסלולים ההשובים לכניסה ולקליטה במגזר העסקי,

ולפי דעתי זה מפהית מההיגיון שעומד מאהורי העמדה של האוצר ומחזק את הדרישה הצודקת

במקרה זה של שר הקליטה, ודרישות צודקות צריך ליישם במלואן.

יורי שטרן;

בנושא ות"ת והאוניברסיטאות אני הבנתי, ובוודאי נשמע על כך בהמשך מפי השר,

שעמדת המשרד היא הד-משמעית והתמיכה תינתן.

ההערות האהרות של משרד האוצר לתוכנית, שהן באותו תחום בדרך-כלל של קליטה

במגזר הציבורי ולא במגזר הפרטי, אפשר להשוב איך אותה תוכנית יכולה לשרת גם את

המגזר הפרטי, ובעיית גמישות בהעברת המכסות האלה מהאוניברסיטאות למגזר הפרטי, אם

יימצא מקום - אבל כל זה במסגרת כניסתו של התקציב של התוכנית הזאת לבסיס התקציב,

וזה הקרב האמיתי שלנו כעת.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

אני רוצה להעיר הערה בהמשך לדברי פרופ' גלעדי וגם מספר חברי הכנסת, וגב' כנען

תמסור אהר-כך את כל הנתונים. קודם-כל כעדכון, השינוי הפרסונלי שהל בצמרת ות"ת

שינה לטובה את היהס לתוכנית קמ"ע. כוונתי גם ליושב-ראש וגם למנכ"ל ההדש. הם היו

אצלנו בדיון ארוך, ולא נלאה אתכם בכל פרטי הדיון. הבהרנו להם את. הדברים פהות או

יותר באותה צורה שפרופ' גלעדי הציג כאן, והסברנו שלדעתנו זה יפגע בקליטת מדענים

ושלא נוכל לתמוך בזה.

אנהנו רק רוצים להרגיע מבהינה זו, והרי אנהנו לא בקטע של תתנצהות מי מיישם

יותר ומי מיישם פהות אלא בקטע של שיתוף-פעולה עם הוועדה הזאת. המימון נמצא. על

ההיקפים ועל סדר המימון תעדכן אתכם גבי כנען.

אני רוצה לומר שבפגישת היכרות עם אנשי ות"ת אמרתי משפט שהוא מאד מהייב. אמרתי

לראשי ות"ת ולנציגי האוצר, והם אלה שעובדים אתי כבר שנה והצי: עוד לא היה דבר

בתוכניות משרד הקליטה שאמרתי שהוא ייושם והוא לא יצא לפועל. זה מחייב אותי מאד.

לא אמרתי שילבלבו תפוהים ואגסים על המאדים, אבל כל הדברים שאמרתי שכן ייושמו,

בינתיים אני לא יכול לומר שלא עמדתי בדבריי.



אני לא משתמש במשפטים כוחניים. במקרה זה כן אמרתי שתוכנית קמ"ע תצא לפועל.

היו מכשולים רבים בדרך ותוכנית קמ"ע אכן יוצאת לפועל, וכבר חתמתי על כתבי מינוי

ועל כל הדברים.

פרופ' משה בלינסקי;

אנחנו תומכים מאד בדברי עומרי אינגבר, שצריך לעשות משהו עם האנשים גם בתוכנית

שפירא, מפני שהם עובדים בתנאים כאלה שאין להם כסף בעד נסיעות לכנסים. אין להם גם

כסף לתנאים סוציאליים. אנחנו תומכים בפעולות אלה.

אנחנו גם יודעים שבתוכנית גלעדי אנשים מקבלים חצי משכורת בעד העבודה.

שלומית כנען;

40% ליתר דיוק.
פרופ' משה בלינסקי
אני רוצה לבקש מהוועדה דבר אחד לגבי קמ"ע, כי אנחנו עכשיו יודעים שקמ"ע לא

נמצאת בתוכנית, בגלל שיש החלטת ממשלה לפיה צריך לצמצם את תוכנית קמ"ע, ובספר

התקציב החדש אין מלה עליה.

לכן אני מבקש מוועדת העלייה והקליטה לפעול למען תוכנית קמ"ע.

שלומית כנען;

אני חושבת שיש הרגשה מאד טובה של תמימות-דעים בכל החשיבות שנוגעת לסיוע

למדענים, ואני רוצה להתיחס לשני הנושאים שעלו כאן. אפתח בנושא קמ"ע, אבל אהר-כך

אני רוצה לסכם דווקא בנושא שלשמו התכנסנו.

בנושא קמ"ע אני רוצה להעמיד את הנתונים על דיוקם. בשנה זו אנחנו נזדקק לסכום

של 45 מיליון שקלים כדי ליישם את תוכנית קמ"ע בשנת 1998, כדי לאפשר את העסקתם

במלוא המשכורת של 225 מדענים שאמורים לסיים את תוכנית גלעדי במהלך שנת 1998.

לתוכנית הזאת, חד-משמעית, הכסף יהיה בבסיס התקציב.

נעמי חזן;

אבל הוא לא נמצא כרגע.

שלומית כנען;

גם תפישת משרד הקליטה היא חד-משמעית שזה יהיה שם, ולצורך זה אנחנו נמצאים

כאן, גם כגוף פוליטי, עם מפלגה פוליטית, שזה המנדט שלה, זה הכוח שלה. ואין שום

מחשבה לוותר על הסכום הזה בבסיס תקציב באופן שב-1999 אנחנו כבר מדברים על 90

מיליון שקלים, כי יהיה לנו קודם-כל התהליך של 45 מיליון שקל נוספים והמשך העסקתה

של הקבוצה הנוכחית. על הסכומים האלה אנחנו מדברים.

בשביל הצגת העובדות כפי שהן, פנה ראש ות"ת וביקש שיהיה לו חודש לנהל משא-ומתן

פנימי, לתפישתו, עם האוניברסיטאות. השר אדלשטיין אמר באותה ישיבה בצורה נחרצת,

שבמהלך נובמבר יעשה את הדיונים שלו כטוב בעיניו. אנחנו לא נתערב במערכת השיקולים

שלו ובמערכת הקשרים שלו עם האוניברסיטאות. אבל בסוף נובמבר אנחנו צריכים את סכום

הכסף הזה בתקציב של 1998. מאין הכסף יגיע? - זאת לא השאלה שלנו. לנו יש

התחייבות של האוצר. עד היום הזה, כל מערכת הקשרים עם האוצר עובדת כך שכל מה

שהובטח לנו קיבלנו. לאור זה אני בהחלט אשמח לבקש שבסוף נובמבר, תחילת דצמבר,



יהיה לנו כאן דיון כדי שכולנו נראה את תמונת המצב. אני לא מאמינה שנזדקק לעזרה,

כי זה נראה לי לא בהתאם לשום קו עקרוני שעד היום הזה דובר וסוכם עליו, אבל היה

ונזדקק לעזרה, הרי נפנה אליכם ונבקש אותה.

גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להגיד הרבה תודה על התגובה ועל היחס לאורך כל

הדרך של ועדת העלייה והקליטה. זה יפה מאד ותומך מאד, וזה נותן הרגשה מאד טובה.
היו"ר נעמי בלומנטל
השר הצהיר שתוכנית קמ"ע נמצאת בתוכנית של משרד הקליטה. גם ועדת העלייה

והקליטה, מאז שאנחנו דנים בתוכנית הזאת, והיו כאן דעות לכאן ולכאן, בסיכומו של

דבר הוועדה תומכת באופן חד-משמעית בתוכנית קמ"ע.

שלומית כנען;

זה בקשר לתוכנית. אני רוצה לומר גם לפרופ' בלינסקי וכמובן לכל הקבוצה

שמלווה אותנו לכל אורך הדרך, אנחנו משתדלים לעדכן בכל כוחותינו, גם עומרי אינגבר

וגם אני, במערכת תקשורת טלפונית שוטפת לחלוטין, ולצורך זה גם הוקמה ועדת הליווי

והמעקב אחרי התוכנית, כי אנחנו רואים בזה למעשה תוכנית משותפת למדענים ולמשרד

הקליטה ואנחנו עובדים בנוסח הזה.

אני רוצה בכל-זאת לחזור בשני משפטים לנושא שלשמו היה הדיון הזה, וגם כאן אני

רוצה לומר תודה לאנשי משרד האוצר. אני חושבת שאנשי משרד האוצר לא ייצאו נגד

המגמה. הנושא למעשה נמצא אצלם בבירור, גם כן לקראת 1998. שוב, אני מאד שמחה

שנוצרה כאן תמימות-דעים כל-כך מוחלטת בצורך לבצע את השינוי, אבל אני לא יכולה

להגיד שמצד האוצר היתה התנגדות לבצע את השינוי הזה. אנחנו נמצאים למעשה בתהליכי

התדיינות אתם, שאני מאמינה שיובילו בכיוון הזה, ודאי עם התמיכה של הוועדה.

כל מה שאנחנו מבקשים כאן - ונכון, חברת-הכנסת חזן, אולי זה לא הפתרון המושלם,

אבל את יודעת שהאויב של הטוב הוא הטוב ביותר, ואני אומרת שאין לנו כל-כך ברירה.
נעמי חזן
כל שיפור הוא מבורך, אלא שהשיפור הזה הוא מסכן.
שלומית כנען
כל מה שאנחנו מבקשים כאן הוא בגבולות התקציב. לא ייתכן שבשנה קודמת הוחזרו

30 מיליוני שקלים שיכלו להוות גורם להעסקת מדענים נוספים ובתנאים שמתחת לקו

המינימום. הרי כל מה שאנחנו מבקשים זה לא להגיע אפילו לקו המינימום אלא ל-70%

משכר המינימום. זה לא ייאמן, בגבלות התקציב שלנו להגיע היום למצב שנוכל למצות את

הסכוכם שעומד לרשותנו, לאפשר למדענים האלה לעבוד, ולעשות להם את תהליך הקליטה

הנכון לתוך תחומי מחקר, אם זה יהיה בסקטור הציבורי ואם זה יהיה בווריאציות שונות

של הסקטור הפרטי, על כל המגזרים שלו, ואני חושבת שזה התהליך המבטיח ביותר והנכון

ביותר לזכות באוצר הזה ולממש את האוצר הזה שמדינת ישראל קיבלה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה. אני רוצה להודות לכולכם, גם אלה שמייצגים את המדענים. הישיבה

נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45

קוד המקור של הנתונים