ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 27/10/1997

סקירת השר לקליטת עלייה על פעילות משרדו

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 88

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני. כ"ו בתשרי התשנ"ח (27 באוקטובר 1997). שעה 00;11

נכחו;

חברי הוועדה; נעמי בלומנטל - היו"ר

מיכה ג ולדמן

צבי ויינברג - משקיף

נעמי חזן

סופה לנדבר

אדיסו מאסלה

מרינה סולודקין

אופיר פינס-פה

יורי שטרן - משקיף

מוזמנים; השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין

שלומית כנען - מנכ"ל המשרד לקליטת עלייה

חנוך צמיר - סמנכ"ל המשרד לקליטת עלייה

ארקדי אלמן - עוזר השר

אריה קורת - מנהל אגף בכיר לקליטה מהמערב, מי הקליטה

שמואל אדלר - אגף תיכנו ן ומחקר, משרד הקליטה

צילה וייסמן - מנהלת אגף כלכלי, משרד הקליטה

חביב קצב - מנהל אגף אכלוס, משרד הקליטה

אבי עד פרידמן - יועץ השר

יצחק פלר - המשרד לקליטת עלייה

רומן גרביץ - המשרד לקליטת עלייה

עירית פרידלנדר - סגנית מנהלת מחי אכלוס, משרד השיכון

יוחנן בן-יעקב - ראש הרשות לקליטת עלייה, משרד החינוך

נטאשה מיכאלוב - משרד האוצר

יהושע שי - משרד האוצר

דפני מושיוב - פיקוח ארצי - קליטת עלייה, מי העבודה

שמואל פרידמן - סגן מנהל אגף רווחה, משרד העבודה והרווחה

משה באטה - איחוד הארגונים של עולי אתיופיה

הלנה קים - מנכ"ל ארגון משפחות חד-הוריות

עו"ד אבי רונן - מנכ"ל התאחדות עולי ברית-המועצות לשעבר

רוזה פינקלברג - מנהלת מחי ברית-המועצות, הפורום חציוני

גיורא מנדלר - ועד הפועל של ההסתדרות

אלכס גולדפרב - מרכז השלטון המקומי

מזכירת הוועדה; וילמה מאור

קצרנית; עפרה הירשפלד

סדר-היום; סקירת השר לקליטת עלייה על פעולות משרדו.



סקירת השר לקליטת עלייה על פעילות משרדו

היו"ר נעמי בלומנטל;

בוקר טוב. אנחנו פותחים את מושב החורף, שיהיה מושב לא קל, ג0 בכל מה שקשור

לעולים החדשים. גם במהלך הפגרה קיימנו סיורים וראינו שהרבה מן המצוקות למעשה לא

נפתרו בשנה החולפת, ולכן אנחנו עומדים בפני שנה שתהיה לא קלה.

אנחנו גם מתבשרים על קיצוצים בתקציב, והזמנו לכאן את שר הקליטה, יולי

אדלשטיין, כדי לקבל סקירה מקיפה איך המשרד רואה את המשך קליטת העלייה, איך הוא

מתכונן להתגבר על המצוקות הקיימות, וכמובן לא נפסח על הקטע שקשור לעלייה מארצות

שונות. אנחנו יודעים שיש ירידה במספר העולים שמגיעים מברית-המועצות לשעבר, וגם

קיימנו על כך דיונים, אבל היינו רוצים, מעבר לדיונים שכבר קיימנו, לשמוע מה הצפי

של משרד הקליטה, אולי יש צפי לעלייה הן מברית-המועצות לשעבר והן מארצות מערב

אירופה, ארצות-הברית, דרום אמריקה וכו'.

לסדר הדיון אני מציעה שנשמע את דברי השר. אני רוצה להודות לך שהגעת לפתיחת

המושב, ואחר-כך נשמע את חברי הוועדה.

אני רוצה להודות לאנשים שנמצעים בחדר ה-זה, מלבד חברי הכנסת, שאת עבודתם אנחנו

בוודאי מעריכים, אבל אני רוצה להודות לכל האנשים שמגיעים לוועדה, רובם באופן

קבוע, וכמובן לאנשי התקשורת שמלווים את עבודת הוועדה ולאחל לכולנו מושב פורה,

מושב שיביא לקידום העלייה והקליטה בארץ, ושתהיה שנה טובה לכולנו.

כבוד השר אדלשטיין, בבקשה.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
קודם-כל אני מצטרף לברכות לפתיהת מושב החורף. על-פי הנתונים של ההזאים זה

יהיה מושב לא קל. אני רק מקווה שבוועדה זו, בהמשך למסורת הקימת בה כבר שנים

רבות, ובוודאי בוועדה הנוכחית, הדיונים ימשיכו להיות ענייניים.

נעמי חזו;

הם תמיד ענייניים, אפילו שזה קשה. יש חילוקי-דעות.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

חילוקי-דעות יש לנו גם בתוך המשרד. ברגע שמתחילים עבודה מקצועית יש גם

חילוקי-דעות מקצועיים, ואני באמת רואה באנשים הנוכחים כאן אנשי מקצוע בתהום קליטת

העלייה, ולמרות חילוקי הדעות אני מאמין שנמשיך לעשות ביהד לטובת ציבור העולים.

אתחיל בסקירה ובמסירת נתונים על העלייה. אני בטוח שלחברי הכנסת ולכל

המוזמנים יש שאלות והערות. לכן אנחנו ערוכים כצוות להשיב לכם במקום, ואיפה שלא

נוכל לתת תשובה במקום ודאי שכל השואלים יקבלו התיחסות. אני אשתדל לשמור על מסגרת

זמן סבירה בסקירה, למרות שיש המון נושאים שהיינו רוצים להתיחס אליהם, אבל נאפשר

גם לחברים לשאול, להעיר, להתבטא ולהמליץ.

נתוני עלייה. אולי כאן יש בשורה והיא לא בשורה שנובעת מפעילות מוצלהת של צד

זה או אהר, או משרד זה או אחר, אבל היא בהחלט בשורה. אנחנו זוכרים דיונים בוועדה

זו לפני כחצי שנה עם נתונים מאד מדאיגים, שתפסו גם לצערי כותרות, על כ- % 22 - % 27

ירידה במספר העולים. נכון להיום אנחנו עומדים בירידה של % 11 במספר העולים,

והמגמה היא של צמצום ואני מעריך שעכשיו, אחרי שהחגים כבר מאחורינו, שלקראת סוף

השנה לא נעלה על % 10 ירידה במספר העולים. אני חושב שמבחינה זו אנחנו יכולים לומר

שמצד אחד זו בשורה מאד חיובית, ומצד שני האתגרים שעומדים בפנינו הם תקפים וקיימים

ונצטרך להמשיך לפעול.



בהתייעצות עם כל הגורמים, לשכת הקשר, הסוכנות היהודית ואחרים, אנחנו מעריכים

שבשנה הבאה אפשר לדבר על כ-60 אלף עולים חדשים. זה מבוסס על תחזית לגבי חבר

העמים, ו/או גורמים נוספים שאני לא רוצה להיכנס לכל הפרטים. למשל, בארצות-הברית

יש מגמה לצמצום ה"קווטות", או צמצום הגדרת הסטטוס של פליט מחבר העמים.

כדי לא למסור כאן שום נתון לא בדוק, דיברתי לפני שעה קלה עם נציג בכיר של

שגרירות ארצות-הברית, שלא רצה לתת אישור רשמי לעני ן, אבל בהחלט אישר באוזניי

שמגמה כזאת קיימת והקונגרס שוקד כרגע על צמצום ההגדרות מיהו פליט לגבי כניסה

לארצות-הברית.
אופיר פינס-פז
אבל אתה לא מצטער על זה.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

אני לא מצטער, אבל כפי שאתה זוכר, אני באופן עקבי לא חושב שמשם תבוא הישועה.
נעמי חזן
האם כל ה"קווטות" האמריקאיות נוצלו בשנתיים האחרונות?

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

לא כל ה"קווטות" נוצלו, בין היתר, בגלל מה שאנחנו יודעים, שהיה צמצום של

מענקים פדרליים לנושא הזה, ובעקבות זה גם תגובות של פדרציות. כלומר, התהליך הוא

לכיוון של צמצום ולא הרחבה, ולכן אני אומר שיכול להיות בעקיפין, בהערכה שנעשה כאן

עבודה נכונה, זה ישפיע גם על מספר העולים. עד כאן בנושא המספרים.

אני רוצה לעבור עכשיו למספר נקודות שלדעתי קשורות, איך שהוא, לנתון הזה. הערת

אגב נוספת, וגם בעקבות דיונים שהיו לנו גם במליאת הכנסת על סטיגמות ותדמית,

שאינני יודע מאיפה זה נובע, אבל הספור על העלייה המזדקנת, אין צעירים, פחות

משכילה, הספור הזה חוזר על עצמו כל הזמן, הוא לגמרי לא מבוסס. מבחינת הנתונים יש

יותר צעירים שעולים. רמת ההשכלה של העולים לא יורדת וכדאי לנו, ודאי כאנשים

ששותפים לרצון להיפרד סוף-סוף מכל הסטיגמות האלה, כדאי לנו לזכור את הנתונים

ולפרסם אותם. הנתונים המדוייקים קיימים. יש יותר צעירים, יש לא פחות משכילים,

ולכן חשוב מאד לדעת שהעלייה ממשיכה להיות עלייה מאד איכותית.

זח לא סוד שניסינו לומר מספר דברים לגבי הפעילות שלנו עם העולים שכבר הגיעו

למדינת ישראל. אני זוכר אפילו שאמרנו אז: אנחנו על 700 עובדי נ ו לא נוכל לטפל

ב-700 אלף עולים טיפול רציני ופרטני.

מחפשים בעלי ברית, ובעלי הברית שאנחנו רואים כאן אלה רשויות מקומיות, ארגוני

עולים, ארגוני מתנדבים. כלומר, כל בעלי הברית הטבעיים למאמץ של קליטת העלייה.

אני מוכרח לומר שהיתה "סקפטיות" לא מעטה בנושא הזה והיתה גם בקורת מסוימת

ואמרו שזה יפגע בפעילות עם הרשויות אם נקדיש יותר מדי מאמץ לארגוני מתנדבים

וארגוני עולים ואז זה יקומם את ראשי הערים והעולים ייצאו רק נפסדים. אני חייב

לומר שבמהלך השנה השתכנענו שהכיוון היה נכון. השנה, והגורמים המקצועיים במשרד

יוכלו לתת גם נתונים יותר מדוייקים, השנה הפעילות שלנו עם הרשויות מבחינת דו"חות

ביצוע, מבחינת ההתחייבויות שלהן, מבחינת התוכניות שהרשויות מגישות וגם מבצעות,

אני חושב שאנחנו במגמה של שיפור משמעותי. אנחנו מתגברים על הבעיות שהיו לנו בתוך

המשרד בנושא הזה. למשל, כל הרשויות קבלו על כך שהכסף הגיע מאד מאוחר ואז לא ניתן

היה לבצע תוכניות של אותה שנה. גם את הנושא הזה אנחנו משפרים עכשיו במאמץ משותף

עם החשבות, שכפי שאנחנו יודעים החשבות היא יחידה של משרד האוצר ולא של משרד

הקליטה, אבל אני חייב לציין שהם משתפים אתנו פעולה במלוא מובן המלה ואני מקווה

שאנחנו כבר רואים אותה ב-1997 והיא עוד תשתפר ותלך ב-1998.



לגבי ארגוני המתנדבים וארגוני העולים אנחנו הרחבנו פי כמה את היקף הפעילות

שלנו אתם, בצורה שקשה אפילו לתאר אותה, ואני רוצה לומר שברוב המכריע של המקרים

באמת מצאנו בעלי ברית שמעוניינים לא רק למסור דיווח ולא רק לקבל תמיכה, מעוני י נ ים

באמת להירתם למאמץ ולבצע את עבודתם נאמנה בתחום הרלבנטי, לרוב בקליטה חברתית, אבל

גם ברווחה ובתעסוקה ובכל התחומים.

כלומר, הנחת היסוד בתחום הזה הצדיקה את עצמה ואני רק מקווה שב-1998 נמשיך עם

המדיניות הזאת, תוך כדי שיפורים מסוימים.

לפני שאגש לתחומים ספציפיים של פעילות המשרד אני רוצה להזכיר עוד נושא. אחת

הבעיות שמדאיגות אותנו לא מעט היא כל הנושא של תרומת העולים למדינה, לחברה, שלא

תמיד באה לידי ביטוי, וודאי שאנחנו מנסים, על סמך אותו מנדט שיש לנו בנושא קליטת

העלייה, לפעול גם סביב השאלה מה אומרת העלייה ההמונית הזאת לחברה כולה, במי והד אם

ניקח דוגמה של עיירות פיתוח, ברור שתמונת האוכלוסיה בערי פיתוח שונה לחלוטין.

אין שום השוואה בין הדברים שהיה ניתן לעשות בעיירות פיתוח לפני 7 - 8 שנים לבין

מה שניתן לעשות שם עכשיו. כאנקדוטה אפשר לומר שהבקשות העיקריות של ראשי ערים

במקומות אלה הן לגבי בית-ספר מנגן או כתה מדעית או ספורט למצטיינים. כלומר, דברים

שהנוכחות המאסיבית של העולים במקומות האלה איפשרה, ואנחנו בהחלט מנסים לא רק

להצטמצם למנדט שלנו, כלומר שהמטרה שלנו היא רק רווחת העולים, אלא גם לאפשר תמיכה
באוכלוסיות היותר חזקות מקרב העולים
מורים, מאמנים, אמנים, מוסיקאים, על-מנת

לאפשר להם לתרום את תרומתם במקומות שהם נמצאים בהם.

הגדרת העולים. על-פי כל מיני הגדרות פורמליות וביורוקרטיות זה 3 - 5 שנים,

אבל אף אחד לא פטר אותנו מלטפל בעולה מחבר העמים שהגיעו ב-1990-1989 וטרם נמצאו

לו פתרונות בתחום דיור, תעסוקה, או בתחומים רלבנטיים. או אפילו במקרה של עולי

אתיופיה, לפעמים גם עולי "מבצע משה" עדיין נמנים עם הלקוחות שלנו בתחומים כמו

דיור, השכלה, תעסוקה וכן הלאה.

בוודאי שהמשרד כמשרד, לפעמים בסיוע של הממשלה והכנסת, נתן תשובות להארכת

זכאות, להרחבת תחומי טיפול וכן הלאה. כפי שאמרתי, אני לא רואה בדבר הזה הישג

מינהלי אלא מדיניות מבוססת על ההנחה שעולה באשר הוא עולה, ולא חשוב מתי חגיע, אם

הוא טרם נקלט לשביעות-רצוננו בחברה, הוא קליינט של משרד הקליטה. אני יודע

שהאחריות שאנחנו לוקחים על עצמנו היא אחריות כבדה, אבל אין מנוס ואנחנו נמשיך גם

את המדיניות הזאת.

מספר תחומים שהייתי רוצה לציין. כפי שאתם זוכרים, הצבנו תחום של תעסוקה

במקצוע כיעד מסי 1, או התחום הבולט בפעילות המשרד ל-1997. אני חושב שתוך כדי

עבודתנו נתגלו כמה דברים. אני אקצר, בהנחה שהחברים היו שותפים גם לחשיבה ולפעמים

גם לביצוע.

דבר ראשון, ואולי אני אומר כאן דבר והיפוכו, אבל לצערי הרב המציאות היא

מורכבת. דבר ראשון שגילינו הוא שלא תמיד מה שנכון אולי מבחינת הראייה

המינהלית-כללית הוא נכון גם במציאות. במה דברים אמורים? אנחנו יודעים שמשרד

הקליטה תמיד פועל בתפר בין משרד מתאם לבין משרד מבצע, והתמונה האידיאלית היא

שמשרד הקליטה יתאם את הפעילות של המשרדים הייעודיים וגם יעסוק בקבלת העולים

החדשים בשדה התעופה ובקליטתם הראשונית, ואחר-כך הדברים יבואו למשרדים הייעודיים:

שיכון, עבודה ורווחה, בטחון, והדברים ברורים וידועים.

לצערי הרב, במסגרת הטיפול בנושא תעסוקה זה בא לידי ביטוי בצורה מאד בוטה. לא

תמיד מה שנכון על הנייר נכון גם במציאות. ואני חייב לומר שעם כל התוכניות

הגדולות שלנו להזיז דברים בתחום תעסוקה במקצוע, לא יעלה בידינו להגיע להישגים

גדולים במיוחד לפני שדרשנו וקיבלנו העברת תקציבים לתקציב משרד הקליטה וקיבלנו

יכולת לפעול, אנחנו כמשרד הקליטה, בתחום של הסבה והכשרה מקצועית.



אם אנחנו מדברים בגדול על נושא האבטלה, נושא האבטלה הוא נושא קשה לכלל המשק

ולכלל האוכלוסיה ולא רק לעולים החדשים. רק כדאי לנו לזכור שאחוזי האבטלה הארציים

בקרב העולים הם כאחוזי האבטלה במקומות הכי קשים מבחינת האבטלה בישראל. כלומר,

% 11 - % 12 אבטלה הם כיסי אבטלה הכי קשים במדינה, בקרב העולים זו אבטלה ארצית.

אם נסתכל על תעסוקה במקצוע, התמונה עוד יותר עגומה. הנתון היחיד שאפשר לומר

כאן, וזה אחד הדברים שבהחלט השתכנענו במהלך השנה האחרונה, שתחום הטיפול שהוגדר

במשרד כתחום ייעודי - למשל, בנושא מדענים יש יחידה שפועלת ויש דרכי פעולה שונות.

האוכלוסיה הזאת, 12,000, זה לא כמו מהנדסים או מורים, אבל מבחינת ייחודיות הטיפול

ברור שמדובר כאן באוכלוסיה מאד לא קלה מבחינת ההשמה. אבל אם נסתכל על הנתון של

המדענים שכן עובדים במקצוע שלהם בסיוע תוכניות כאלה או אחרות, האחוז הוא מאד

גבוה. לעומת זה, לצערי הרב, אני חייב לומר שאוכלוסיה שאולי קל לה יותר מבחינת

ההשמה, והמשק דורש אותה כל הזמן, וכוונתי למהנדסים, אין יחידה מסוימת ואין

תוכניות מיוחדות למהנדסים במשרד הקליטה או בכל משרד אחר, ולכן המציאות עדיין

משאירה הרבה מאד לדמיון ולרצון. רק בין 25% ל-30% מהמהנדסים עובדים במקצוע שלהם,

ולכן עיקר המאמץ שלנו עכשיו, עם הכסף שקיבלנו, הוא להתרכז באוכלוסיות מסוג זה שלא

ניתן להן טיפול פרטני.

אני שמח לומר שבחודשיים - שלושה חודשים שעמדו לרשותנו פתחנו 50 קורסי הכשרה

מקצועית והסבה, כולם לתחום היי-טק. מדובר ב-626 עולים חדשים, אקדמאים כולם,

שהתחילו כבר לעבור הסבה בקורסים האלה. אף חוזה לא נחתם, ודרך אגב, הבקורת הזאת

מופיעה גם בדו"ח מבקר המדינה על כל הנושא של הכשרה מקצועית, שזה בעצם ממחזר את

האנשים למעגל האבטלה. אנחנו לא התמנו על אף חוזה בלי התחייבות מפורשת של המוסד

המבצע. במקרים רבים מדובר היה במוסדות פרטיים, של 75% לפחות חשמה, והבדיקות שלנו

מעגלות שבבית-ספר בנס-ציונה בדקנו את ההצלחות שלהם בקורסים הקודמים של היי-טק שהם

קיימו - 98% בוגרים נמצאו עובדים במקצוע.

משיחות שלי עם ראשי המשק השתכנעתי שהשמים הם הגבול בנושא הזה. אני שומע

מכלכלנים ראשי המשק דרישה לאלפי עובדים, אבל אומרים לי, ובצדק: אל תביא לי מהנדס

בתחום מסוים, אין לי מה לעשות אתו. תכשיר אותו ואז תביא לי אותו. ואז אנחנו

בהחלט פועלים בכיוונים אלה, ואני גם מקווה שב-1998 לפחות 2,000 מהנדסים ישתלבו

במקצוע שלהם ושגם ביעד הזה נעמוד.

עם כל הדברים החיוביים האלה ברור שאנחנו עדיין מגרדים את קצח הקרחון בנושא של

תעסוקה מקצועית, ובדברי י עד כאן לא הזכרתי עוד קטגוריות רבות שבהן הטיפול צריך

להיעשות. אבל מבחינת המגמה אני גם בצער מסוים אודיע שאנחנו נמשיך כמשרד הקליטה

להיאבק על העברת סמכויות בתחום של הכשרה מקצועית למשרד הקליטה. אין בדברים האלה

שום הבעת אי-אמון בפעילות של משרד העבודה והרווחה. הם משרד ייעודי שפועל טוב עם

אחריות ארצית בתחום שלהם. אם אין טיפול פרטני בצרכים המיוחדים של העולים,

השכנענו שהדברים גם לא מתבצעים.

יכול להיות שבשלב מסוים גם אבקש סיוע מן הוועדה בנושא הזה, אולי לשמוע סקירות

על הדברים האלה מהשרים הרלבנטיים. אנחנו השתכנענו שיש ביכולתנו לעשות את הדברים

ושיש לנו הסמכות גם לעשות אותם.

כשאנחנו מדברים על תעסוקה ועל תעסוקה במקצוע, בואו נהיה גם ריאליסטים. מאותם

עשרות אלפי מהנדסים שעדיין אינם עובדים במקצוע שלהם, אנחנו לא נגיע אף פעם להעסקה

במקצוע של 100%, גם מכיוון שמי שמומחה לקרח, או לכורים, אין לנו כל-כך מה לעשות

אתו, לצורך הענין, וגם מכיוון שחלק מהאנשים עוברים מרצונם לתחום אחר.

וכאן זה מביא אותי לנושא נוסף שלדעתי הוא אחת מן ההצלחות של השנים האחרונות

ולאו-דווקא של הקדנציה האחרונה, ודאי שהוא מתרחב מאד לאחרונה, ואני מדבר על

יזמות. דיברנו על כך גם כאן והיתה "סקפטיות" רבה, מה פתאום שעולים מברית-המועצות

ומאתיופיה, מה אתם רוצים מהם? מאיפה הם יודעים איך לנהל עסק במדינת ישראל בשוק

החופשי? - נכון להיום מדובר על כ-10,000 עסקים של עולים חדשים, של כ-30 אלף

מקומות עבודה שנוצרו בתחום הזה בדרך הזולה ביותר.



אופיר פינס-פז;

כמה עסקים נסגרו?
צילה ויצמן
אחוז הנשירה, נדמה לי, לא עולה על שמונה.
אופיר פינס-פז
זה הכל? זי הצלחה כלכלית מעולה. באמריקה אין דבר כזה. זה המדד היחיד להצלחה

כלכלית?

צילה ויצמן;

לא, יש עוד מדדים. יש עוד דברים לעשות, כי עסקים שנכנסים לתקופת המיתון

לפעמים התשובה של הצלחה או אי-הצלחה היא אם אנחנו יודעים בזמן לעזור להם כדי

שיתרחבו. ואם אנחנו לא עומדים עם הכלים לסיוע, לפעמים משמעות העני ן היא סגירה.

סופה לנדבר;

יש לך סטטיסטיקה?
צילה ויצמן
אין לי כרגע מספר של עסקים שנסגרו.
נעמי חזן
יש מעקב צמוד אחרי כל אחד מהיזמים האלה?
צילה ויצמן
כל עסק שנפתח באמצעות סיוע שלנו דרך מרכזי טיפוח יזמות, יש לנו מעקב אחריו.

יש עסקים שנפתחו ללא סיוע שלנו, ולגביהם אין לנו מעקב. לכן אני לא יכולה להתחייב

על סטטיסטיקות כלליות, כי המספר הוא יותר גדול ממה שאנחנו סייענו.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
עד תום הישיבה אנחנו נקבל את הנתון המדויק. השאלה במקום, אבל עם כל הגישות

ועם כל המושגים השונים שאנחנו יכולים פה להגדיר הצלחה או אי-הצלחה, גם מבחינת

יצירת מקומות עבודה וגם מבחינת מוסר התשלומים, כלומר החזרי ההלוואות, ולזה התיחסה

גבי וייצמן, אנחנו כמדינה בהחלט הרווחנו המון מן התחום הזה, ואנחנו שוקלים איך

להרחיב עוד. קיבלנו תקציבים נוספים אבל עדיין ידנו נטויה, וכאן באמת אפשר לומר

את הביטוי שהוא אולי קצת נדוש, אבל כל שקל שמושקע הולך לטובת יצירת מקומות עבודה

ולטובת רווחת ופרנסת העולים.

אפרופו אינטגרציה, שעוד נגיע לנושא הזה, ראינו כולנו במו עינינו שאם בהתחלה

זה התחיל ממש כעסק של העולים, בהרבה מהמקומות העסק הזה כבר משרת את כלל

האוכלוסיה, בתחומים שונים, החל מן המכולת וכלה בעסקים הרבה יותר טכנולוגיים

ומורכבים.
היו"ר נעמי בלומנטל
איך נעשית חלוקת העבודה ביניכם לבין משרד התעשיה והמסחר בהקשר של יזמות?



השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

יש רשות לעסקים קטנים במסגרת משרד התעשיה והמסחר. אני מבין שצילה ויצמן

ואורי און, שהם שני העובדים המקצועיים שממונים על הנושא הזה, נמצאים בקשר מתמיד

עם מנכ"ל הרשות ועם אנשי הרשות. מט"י זה בעצם גופים שגם ממומנים על-ידי כל

הגורמים יחד ולכן עברנו גם תקופה מאד לא קלה מבחינה תקציבית, ועכשיו הדברים

מתי ישרים, ואני מאד מקווה שגם יוזמות חדשות שננקטו בתחום הזה, מאגר יועצים וכן

הלאה, יאפשרו לנו לפעול. אני גם חייב לציין כאן את הפעילות של אנשי המשרד,

במיוחד של המשנכ"ל. פנינו לא פעם בנושא זכאויות והארכת זכויות, כי היו דברים

באמת מגוחכים, שמעולים מארצות מצוקה דרשו להגביל את עצמם לחמש שנים לפתיחת עסק.

איזה עולה יכול תוך חמש שנים לפתור עסק? מאד הרחבנו את הדברים האלה, גם מבחינת

ליווי וסיוע, ואני מאד מקווה שזה יתן את פריו.

הנושא הבא שאני רוצה במספר מלים להתיחס אליו, ולסיים את נושא התעסוקה וגם

אולי שלא להשאיר רושם שזה מאבק בין-משרדי, אתן עוד דוגמאות ספציפיות בנושא של

הכשרות ויוזמות שהמשרד נוקט. לצערי הרב, אני חושב שאנחנו קצת "מפשלים" בעני ן שנת

אלפיים. אני לא זוכר אף מדינה בעולם או אף עיר בעולם שלא הרוויחו מאולימפיאדה.

מיכה ג ולדמן;

חוץ מאולימפיאדת לוס-אנגילס רוב האולימפיאדות הפסידו.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

בינתיים אני רואה תחרות פראית, עם כל החישובים הכלכליים שאני קראתי ומודע להם

לפני שאני אומר את המשפט הזה - עם כל החישובים הכלכליים, מה שאני רואה כל פעם זו

תחרות פראית בין ארצות וערים לקיים את האולימפיאדה, ותלוי איך אנחנו מחשבים את

ההצלחה הכלכלית, ולטווח ארוך. ואפילו עם כל הבנייה שנעשתה לקראת אולימפיאדת

מוסקבה, אותם שיכונים ובתי מלון שקמו, הם משרתים את האוכלוסיות עד חיום.

בתוכנית שנקבעה על-ידי פלג מסוים בעמנו לפני אלפיים שנה נקבע שבשנת אלפיים

יהיה אירוע נוצרי גדול, ואנחנו נבחרנו, כירושלים, ולא כבית לחם למדינה שתקיים את

האירוע הזה בשנת אלפיים. אני חושב שמבחינת הפוטנציאל של יצירת מקומות תעסוקה

לעולים במיוחד, הפוטנציאל כאן הוא אדיר. כל הנושא של תיירות נכנסת וצליינות, וכן

הלאה - - -
נעמי חזן
בשביל זה צריך שלום.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

אני מוכן להתיחס להערה הזאת. חברת-הכנסת חזן, לבושתי כיהודי, אני עוד לא

ראיתי קבוצה נוצרית אחת שביטלה את ביקורה בישראל בעקבות אינתיפאדה או פיגוע. זה

נושא שעוד יעסיק אותנו, אבל אני מציע לכם לבדוק עם סוכני תיירות שעובדים עם

קבוצות צליינים, אם אי-פעם קבוצה ביטלה את מסע הצליינות שלה במדינת ישראל בעקבות

שינוי במצב הבטחוני. אם טעיתי, אני מוכן בפומבי להתנצל בישיבה הבאה שאוזמן אליה.

במה דברים אמורים? אני חושב שיש פוטנציאל אדיר מבחינת מקומות תעסוקה לעולים

כמורי דרך, כנהגים, ככוח עזר בבתי מלון, ואני לא צריך לפרט. כמה שניסינו לשכנע

לפתוח קורסים מסוג זה ולהכשיר אנשים - אקדמאים במדעי הרוח, שאין לנו מה לעשות אתם

מבחינת העסקה מקצועית - וכאן, ברגע שקיבלנו את הסמכות ואת התקציב אנחנו כבר

עומדים על רישום של 180 מועמדים לקורס זה בתיאום עם משרד התיירות ועם הגורמים

המקצועיים, ואני חושב שסביב הנושא הזה נוכל ליצור תעסוקה, אם לא במקצוע



האוריגינלי, אבל תעסוקה מכובדת עוד לאלפי אנשים סביב העני ן הזה. נתתי את זה רק

כדוגמה, בלי כל כוונה לעורר כאן ויכוחים, לכך שברגע שנוקטים יוזמה בתחום זה או

אחר וחושבים דווקא על האוכלוסיות שאנחנו מטפלים בהן, יש כאן פתה ליצירת מקומות

עבודה.

יש כבר תשובה. % 73 מן העסקים פעילים ומצליחים. % 27 מן היזמים עזבו עסק

ראשון % 50 מתוכם פתחו עסק שני.

אדיסו מאסלה;

אני בכוונה לא שואל כמה אתיופים יש ביניהם, כי אני יודע שאין אפילו אחד.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אתה צודק. בתחום הזה הארכנו את הזכאות ללא גבול. כל עולה מאתיופיה שיבוא

למשרד ויגיד שהוא רוצה לפתוח עסק, הוא יקבל את כל ההדרכה והסיוע. אנחנו ערוכים

לזה. השאלה איך אנחנו מעודדים, ולא מדובר רק בעולי אתיופיה. יש עוד מספר

אוכלוסיות שאנחנו מאד רוצים לעודד את יציאתם ממאגר של אוכלוסיות מיוחדות, דרך

תעסוקה, יזמות וכן הלאה.

זה מביא אותי לנושא הבא, הקיצוצים, ויושבת-ראש הוועדה כבר הזכירה אותו. אני

עוד אתיחס לנושא הקיצוצים ומה היינו צריכים לעשות במשרד, אבל דבר אחד אני חייב

לומר. בטיפול שלנו במה שמכונה אוכלוסיות מיוחדות לא רק שלא צמצמנו אלא גם הרחבנו

את התקציבים. במה דברים אמורים? אנחנו ממשיכים טיפול מיוחד בקליטת עולי אתיופיה.

ב-1997 הוספנו לאוכלוסיה הזאת, אחרי התלבטויות רבות, כולל התלבטויות יחד עם מספר

מחברי הוועדה, גם את אוכלוסיית עולי קווקז, וב-1998 נוסיף גם את אוכלוסיית י וצאי

בוכארה לטיפול מיוחד ופרטני שאנחנו רוצים לתת.

אני רוצה להקדים ולומר שבנושא של אוכלוסיות מיוחדות אסור לנו לבלבל בין שני

תחומים. אחד, אוכלוסיות שאנחנו כמשרד הקליטה חייבים לתת להן מענה. למשל,

אוכלוסיית נכים. אם מגיעים נכים למדינת ישראל יהד עם שאר העולים, אנחנו צריכים

לתת להם פתרונות דיור, לפעמים תעסוקה מיוחדת בהתאם לרמת הנכות וכוי. זאת

אוכלוסיה שתהיה אוכלוסיית סעד ואנחנו רק צריכים לעשות את הטיפול שלנו יותר טוב

על-מנת לאפשר להם קיום סביר.

לעומת זה יש מספר אוכלוסיות שמוגדרות אוכלוסיות מיוחדות, ולא חשוב אם זה

על-פי ארץ מוצא או על-פי קריטריון אחר, כי אנחנו יכולים לדבר כאן על משפחות

חד-הוריות, על עולי אתיופיה ועל עולי קווקז. באוכלוסיות האלה אנחנו לא רוצים

להנציח את המצב של אוכלוסיה מיוחדת, שגם השרים שיבואו אחריי ימשיכו את הטיפול בהן

ככאלה. כל המאמץ שלנו הוא דרך הינוך, תעסוקה ושילוב חברתי, כדי להוציא את

האוכלוסיות האלה ממאגר הנזקקים.

אתן לכם דוגמה בנושא של סטודנטים, דוגמאות שמבחינה מספרית הן מאד פשוטות

ובולטות. בפתיחת שנת הלימודים הנוכחית מדברים על 1,200 סטודנטים מקרב י וצאי העדה

האתיופית וידנו עוד נטויה. אנחנו לא מסתפקים באמירה הזאת ואומרים: איזה יופי,

הנה נכנסו 1,200 סטודנטים. אנחנו גיבשנו תוכניות סיוע מיוחדות לאלה מהם שרוצים

את האתגר הבא, כלומר לימודים לתואר שני, לימודים בחוגים יוקרתיים יותר, כפי שהם

נקראים בעולם האוניברסיטאות. אנחנו גיבשנו תוכניות סיוע מיוחדות ואנחנו מאד

מעוני ינים שהאנשים יעשו את הצעד הבא ויעברו לחוגים יותר יוקרתיים, וילמדו לתואר

שני.

בקרב י וצאי קווקז, שאני בדרך-כלל לא צריך לומר שעם כל הבעייתיות של ההגדרה,

אפשר מבחינת סדר-גודל להשוות את האוכלוסיות האלה, מדובר בכ-60 אלף י וצאי שתי

העדות האלה. בשנה שעברה היו בכל הארץ 150 סטודנטים י וצאי קווקז. אני מדבר על

עדה שבחייהם בברית-המועצות לשעבר מספר בעלי השכלה גבוהה, ובוודאי שבעלי מקצועות

מסוג פרא-מדיקל וטכנאים, לא נפל אף פעם מכלל האוכלוסיה. כאן כל מה שאנחנו רואים

זה 150 סטודנטים. אני שמח לומר שהשנה כבר נרשמו 400 סטודנטים.
מרינה סולודקין
זה הישג אדיר.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני צריך לומר זאת לזכותם של שניים - שלושה אנשים במשרד שבאמת לקחו את זה

כפרוייקט אישי ועבדו על הנושא הזה יומם ולילה. כרגע המספר הוא 400 מנסים להגיע

ל-500.

מיכה גולדמן;

הבעיה הבסיסית היא שאתה לוקח את הריכוזים באותם ישובים, כמו לדוגמה

אור-עקיבא, שם יש ריכוז לא קטן, ואתה לוקח את האזורים האלה, תבדוק מה קורה היום

בבתי-ספר תיכוניים או יסודיים, שם יש נסיגה של 5 שנים אחורה בין מה שקרה לפני

שנתיים לבין מה שקורה היום. זה אומר שבעוד 4-3 שנים תראה יותר נערים בוגרי יי

כתות בבעיות אחרות במקום להוביל אותם לאוניברסיטאות.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
הקדמת אותי בהערה שלך מתוך נסיונך בתהום הזה. יש לי אפילו נתונים מדויקים על

נושא הנשירה. כפי שאמרתי, קל מאד להציג את נושא הסטודנטים מבחינה מספרית. אני

לא אומר שכל הטיפול ממצה את עצמו בשאלת הסטודנטים. למשל, נושא של בחינות בגרות

בקרב י וצאי אתיופיה וגם י וצאי קווקז. זה פרוייקט מיוחד במשרד וכאן יש גם אולי

מגמות שאני יכול להצביע עליהן כמגמות חיוביות, אבל ודאי אי-אפשר להצביע עדיין על

מספרים כמו בנושא הסטודנטים. כאן גם יש מקום לומר שזה בהתאם לנושא הקודים ובתיאום

עם משרד החינוך ולא מתוך רצון להיאבק בין משרדים, אנחנו חוזרים עם משרד הקליטה

לנושא חינוך, ויש כבר סעיף תקציבי לשנת 1998 בנושא של סיוע למוסדות חינוך

המתמודדים עם קליטת עלייה.

משרד החינוך מתמודד נאמנה על-פי הקריטריונים שבעצם קיימים. עולה חדש שזכאי

לשעות נוספות, תוכניות נוספות וכן הלאה, ושם היה שיתוף-פעולה טוב מאד. אבל
לפעמים אתה מגיע לבית-ספר ושואל
כמה עולים יש? - הם לא יודעים מה לענות, כי

על-פי הרישום יש להם % 3 עולים ובפרוזדור אתה שומע % 80 מן הילדים יוצאי אתיופיה,

ברית-המועצות ואחרים. איך הדברים מסתדרים? פשוט מאד, כל הילדים האלה על-פי

הרישום הם לא עולים חדשים כי הם עלו לפני 3, 4 , 5 שנים. לכן אנחנו מתכוונים לפתח

תוכניות מיוחדות, במיוחד בישובים שהוזכרו כאן, אור-עקיבא, שדרות ועוד. וכאן יש

מקום לחזור ולומר שהפעילות הזאת בהרבה מאד מקרים תתבסס על הכוחות שקיימים בקרב

העולים עצמם. ארגונים שמטפלים בנושאי חינוך, ספורט ופעילות חברתית לנוער יהיו

השותפים שלנו בנושא הזה, יקחו על עצמם את הטיפול הזה, והענין בינתיים מתקבל ממש

בברכה גם על-ידי ראשי רשויות מקומיות וגם על-ידי מנהלי מוסדות חינוך.

אופיר פינס-פז;

זו פעולה מבורכת. זה הפוך לגמרי מהפעילות הממשלתית שאני מכיר, מדיניות שלפיה

משרד הקליטה עוסק בתהליכי הקליטה הראשונים של העולים החדשים, 7-5 שנים, ואז

המשרדים האחרים מתיחסים כבר לעולים כאל ישראלים והם צריכים לתגבר אחרי 7 - 8 שנים

עולה חדש והוא כבר לא עולה חדש.

מיכה גולדמו;

יש פה בעיה הרבה יותר קשה. אם אתה לוקח עולה שבא מהבר העמים ואחרי 3 שנים

אתה לא מכיר בו כעולה חדש, החסר עכשיו הוא פי 2, משום שקיצצו הרבה יותר דווקא

בדברים הבסיסיים האלה. יש פה נסיגה שתחזיר אותנו לאנאלפאביתיות בעיקר בקרב

אוכלוסיית העולים החדשים באזורים הקשים.



יוחנו בן-יעקב;

אני רוצה שיהיה ברור, למען הפרוטוקול, שמשרד החינוך לא קיצץ שקל אחד.

מיכה גולדמו;

שקל לא, אבל שעות כן.
יוחנן בו-יעקב
לא קוצצה שעת לימוד אחת מכל הענקת השעות לעולים לפני 3 שנים, לפני שנתיים וגם

לפני שנה.
נעמי חזן
אבל באחוזים היתה ירידה.

יוחנן בן-יעקב;

הנתונים הם אחרים, אני מצטער. אני מציע לאפשר למשרד החינוך להציג את

הנתונים.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו נקיים על כך דיון נפרד.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

אני חושב שההערה הזאת נכונה, ובסופו של דבר היית מגיע לכמה בקשות לוועדה.

אני חושב שיש מקום מאד רציני לקיים בוועדה דיון מאד רציני עם השרים הרלבנטיים -

חינוך, שיכון, פנים ועבודה ורווחה - שעם כל האופטימיות שאני משדר כאן - - -
מיכה ג ולדמן
אבל חשוב שזה יהיה בסמכות שלך, כדי שתוכל להגן על אותם עולים כשר מתאם.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

אני הו זר ואומר, יש מקום לדיונים אלה. איפה שיהיה צורך, אנחנו כמשרד אף פעם

לא נשחק משחקי כבוד. לא רק אני אגיע, גם אנשי המקצוע באותו תחום יגיעו, וביחד

נחשוב איך אפשר לשתף פעולה.

דרך אגב, ברוב המקרים שיתוף הפעולה שלנו עם משרדי הממשלה הוא באמת ברוח טובה.

אנחנו נכנסים לתחומים האלה לא מתוך רצון לקחת אחריות על החינוך במדינת ישראל, אבל

יש טיפול שעל-פי הקריטריונים המקצועיים משרד זה או אחר לא נותן, אנחנו מזהים את

הבעיה ונכנסים לרוב עם כוחות של העולים החדשים עצמם לטפל בבעיות האלה.

בכל זאת, בכתות בגרות, נכון להשנה, יש לנו 1,200 תלמידים י וצאי העדה

הקווקזית, שאלמלא המאמץ שלנו לא היו חולמים להגיע לכתה הזאת, ויש להם סיכוי להגיע

לתעודת בגרות.

דיור. אנחנו הערכנו את המצב בצורה מקצועית יחד עם מנהל אגף דיור וראשי

המשרד, ומה שהי נחה אותנו הוא הרצון שלנו להתקדם. כלומר, הרושם שלנו היה שאנחנו

דורכים במקום. אפשר לבנות עוד הוסטל ולומר; בנינו עוד הוסטל בראשון לציון, ויש

שם בדיוק 70 יחידות דיור ויש 7,000 זכאים בראשון לציון, ואנחנו יכולים לדווח

שבנינו עוד שלושה הוסטלים.



חיפשנו פתרונות איך אנחנו מתקדמים ונותנים לאנשים, אם לא פתרון דיור מיידי,

לפחות תקווח שהם רואים שהעסק זז. אחד הדברים שכבר דיווחנו עליחם לוועדה, ואני

שמח לומר שגם כאן הנחת היסוד הצדיקה את עצמה, זה הנושא של מקבצי דיור. הטלנו על

חביב קצב ועל אדם נוסף במשרד שעובד אתו על הנושא הזה לבדוק את כל האופציות של

שכירת בנינים והסבתם, שמייד אפשר להפוך אותם לדיור מוגן לקשישים, ולתת לאנשים

תקווה שהעני ן מתקדם.

אני שמח לומר שאחרי מאבקים תקציביים לא פשוטים השגנו את התקציבים לשנה זו,

ורק בפתרון מסוג זה של מקבצי דיור, נכון להיום שכרנו 1,326 חדרי מגורים. החלוקה

בין יחידים לזוגות ביחידות אלה היא בערך חצי-חצי. כלומר, לפחות % 50 מן היחידות

האלה י ילכו ליחידים.
סופה לנדבר
י ילכו או כבר הלכו?

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

בפועל מאוכלסות כ-500 יחידות.
סופה לנדבר
אתה יכול לפרט באלו מקומות?
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
מר קצב יפרט יותר. אני מדבר על היחידות שלגביהן כבר נחתם חוזה עם בעלי הנכס.

מבחינת שלבי איכלוס יש כאלה שכבר אוכלסו, יש כאלה שיאוכלסו עד סוף השנה ויש כאלה

שיאוכלסו בתחילת השנה הבאה. זה תלוי במצב הבנין. לפעמים שכרנו שלד שכרגע בונים,

לפעמים שכרנו בנין והסבנו אותו, לפעמים הכל היה מוכן למגורים. עד סוף השנה הזאת

אנחנו מקווים להגיע לעוד כ-400 - 500 יחידות מסוג זה.
סופה לנדבר
זאת אומרת ששעשינו משהו בוועדה. זה בגלל הלחץ שלנו.
היו"ר נעמי בלומנטל
הם ישבו כאן בחדר והעלו בצורה מאד מוחשית את היאוש כשהם תיארו ששני אנשים

צריכים לגור בחדרון קטן 24 שעות ביממה, ואנחנו רואים שזה השפיע עליכם. יש לכם

רגשות.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני מברך מאד על פעילות הוועדה בכל התחומים.
סופה לנדבר
אני מבקשת בכל-זאת שתעביר אלינו את הסטטיסטיקה.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אנחנו נעביר את כל הסטטיסטיקה, כולל רישום מדויק איפה נשכרו, כמה יחידות

ואיזה סוגים.

אני רוצה להעיר שיש מספר נושאים שטיפלנו בהם יחד עם ועדת איכלוס, וזה אחד

מהם. תוכנית קמ"ע הוא נושא נוסף.



נעמי חזן;

תיכף נעלה את הנושא הזה.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטייו;

על יהודי קווקז דנתם בוועדה. אנחנו פועלים יחד ונמשיך לפעול בצורה זו, כי

ההצלחה תהיה באמת של כולנו בנושא הזה.

אני רוצה להעיר מספר הערות בתחום הדיור. קודם-כל, אני מקווה שהמספר הכולל של

פתרונות שניתנו השנה לדיור סוציאלי יהיה 4,300. מר קצב, שנמצא כבר 20 שנה במשרד,

יעיד אם היתה אי-פעם מציאות כזאת שמשרד הקליטה נתן 4,300 פתרונות של דיור סוציאלי

מסוגים שונים, וודאי שכל הדברים האלה קשורים זה בזה. אלמלא המקבצים לא היינו

יכולים לאפשר לעצמנו חופש פעולה בהוסטלים. וכן הלאה וכן הלאה.

יורי שטרן;

ומה התחזית לשנה הבאה?

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

התקציב שעומד לרשותו של חביב קצב לשנה הבאה הוא 46 מיליון ש"ח. פרט לזה יש

סיכום עם האוצר, מאחר שהתקציב התקבל השנה מאוחר, כל מה שהוא לא יצליח לנצל השנה

יעבור לשנה הבאה. כלומר, זה לא יחזור לעודפים.
היו"ר נעמי בלומנטל
46 מיליון ש"ח היה ל-1997.
חביב קצב
נכון, ול-1998 - עוד 46 מיליון ש"ח.
נעמי חזן
וכמה נשאר לך?
חביב קצב
היום, תוך חודשיים וחצי של עבודה ניצלנו מחצית התקציב.
היו"ר נעמי בלומנטל
יושבת ועדה משותפת של משרד הקליטה, משרד האוצר ומשרד השיכון ועוד אין תוצאות

של העבודה שלה.
חביב קצב
נושא המקבצים הוא פלח אחד מתוך הפתרונות. אנחנו לקחנו על עצמנו את הנושא

הזה, והשר מסר נתונים לגבי הדברים שעשינו השנה. 900 יחידות עשינו בתקציב שקיבלנו

והוא אושר לפני 4 חודשים. עד סוף השנה נסיים את התקציב של 46 מיליון ש"ח ונגיע,

להערכתי, ל-400 - 500 יחידות, ואני גם מקווה שנממש את כל התקציב. אני מדבר כרגע

על תקציב 1997 ולא נוגע בתקציב 1998.



במסגרת הוועדה הבין-משרדית יש עוד דברים אחרים. יש הסבות של מרכזי קליטה,

שכרגע נמצאים בעיצומים. יש למעלה מ-25 אתרים ש"עמיגור" משפצת. יש לנו בניית

קוביות מפולשות בכמה ישובים, יש בניית תוספות וסגירת חללים בין עמודים שנמצאת

בעיצומה של עבודה, כי כל דבר כזה צריך גם אישור, גם ועדה וגם תכנון.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מנכ"ל משרד השיכון אומר שאתם לא מקבלים את התקציבים הראויים לפתרונות שמוצעים

בוועדה ועדיין אין סיכומים סופיים של הוועדה בשיתוף עם האוצר. האם זה נכון?

חביב קצב;

אינני יודע למה הוא מתיחס. למיטב ידיעתי, במסגרת 200 מיליון שקל שאנחנו

מדברים עליהם לשנת 1997 אין לנו בעיה של מימוש תקציב. ייתכן שהוא מתיחס לדבר

אחר.

יורי שטרן;

כמה פתרונות מסוג המקבצים אתה חושב שתממש בשנת 1998?

חביב קצב;

בתקציב הנוסף של 46 מיליון ש'יח היינו רוצים להגיע ל-1,300 - 1,400 פתרונות

נוספים. זה עדיין לא סותר את העובדה שבתקציב 1998 יש 200 מיליון שקל, ו-46

מיליון שקל הוא חלק מה-200 מיליון. זה פלח אחד של פתרונות.

יורי שטרן;

בסך-הכל כמה פתרונות אתם צריכים לתת?

חביב קצב;

אנחנו חייבים לתת בסביבות 2,300 - 2,500 פתרונות. אסור לתת פחות מזה, כי

החלופה של זה, בבנייה תקציבית עמדנו על כ-1,000 פתרונות בשנה. היעד שלנו הוא

להגיע ל-2,300 פתרונות לפחות.

יורי שטרן;

זה לא כולל שארית התקציב שיעבור לשנה הבאה?

חביב קצב;

אני מדבר על נטו. באותו פרוייקט שנמצא בבנייה אז משריינים עכשיו את התקציב.

אם ישלמו אותו בשנה הבאה, זה לא משנה. התקציב כבר שוריין.

יורי שטרן;

מה קרה שהשנה יש לנו 4,300 פתרונות?

חביב קצב;

זה כולל דירות מתפנות. זה דיור סוציאלי. בשנה הבאה אני צופה שוב אותו מספר.

יכול להיות שאני טועה ב-100 למעלה או למטה, אבל זאת ההערכה. מאז שהשר מסר את

סקירתו הקודמת ועד עכשיו אנחנו מדברים על 4,300 פתרונות.



יורי שטרן;

אתה יכול להשוות את זה לקצב של השנים הקודמות?
חביב קצב
אנחנו יודעים שכבר 17 שנה אין בנייה תקציבית. בשנתיים איכלסנו 3,900 דירות

הדשות. ב- 1994 איכלסנו כ-5,000 דירות, אבל אז היו לנו דירות חדשות. ב-1995

איכלסנו כ-2,500 - 2,700 דירות.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

הדבר שאני מקווה שנותן לי אופטימיות נוספת, פרט למקבצים והוסטלים שמסיימים את

בנייתם, מבחינת הדירות המתפנות אני חושב שאנחנו משפרים את שיתוף הפעולה שלנו עם

"עמיגור" ו"עמידר". למשל, אתמול נתקבל בלשכתי מכתב, וזה נושא שקיים הרבה מאד

שנים והעלו אותו גם קודמיי. יש דיור מוגן, והעולים בוודאי מאושרים להיות בדיור

מוגן. אני בטוח שחברי הוועדה נתקלו בזה, שמגיעים לדיור מוגן והם אומרים: למה

אסור לנכדים שלנו ללון אצלנו אפילו לילה אחד? כי מאיימים לגרש אותנו מהדיור המוגן

אם הנכדים יישארו.

אני פניתי בצורה מסודרת לראשי החברות האלה וכבר קיבלתי תשובות בכתב. אמרתי

להם: תקבעו קריטריונים, אל תשאירו את האנשים באפלה. אתמול קיבלתי תשובה

מ"עמיגור", שבמהלך שנת הלימודים מותר לנכדים לשהות לא יותר משבוע בדיור המוגן

ובמהלך החופש הגדול מותר להם לשהות עד חודש.

אני מתכוון לשפר את שיתוף הפעולה בינינו. יש גם יוזמות של יושב-ראש "עמידר",

שהציע מספר דברים איך אנחנו יכולים לתגבר את האכלוס ולהצליח בו. אני מקווה גם

שנעשה את זה נכון.

לגבי שילוב העולים, אנחנו שילבנו את העולים גם בוועדות דיור של המשרד. היוזמה

היתה עוד לפניי במשרד, ועכשיו עשינו ריענון והכנו רשימות של 30 זכאים. התהלנו את

זה כניסוי בלשכות שלנו בנתניה ובבאר-שבע ועכשיו אנחנו מתחילים ליישם את זה ברחבי

הארץ. אני מאד מקווה שזה יתן לעולים בטחון, שהמעט שיש מחולק בצורה אותנטית

וצודקת, ללא "טריקים".
סופה לנדבר
כאשר אתה פותח את זה רק ל-30 יש לך פה אפשרות ל"טריקים". אני שמעתי מהעולים

שלא צריך לרשום מספר תעודת זהות, השם והשנה שהוא הגיע.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
ואת תעני אחר-כך בבג"צ על התביעה הראשונה. אתם חברי כנסת, איך את יכולה לדבר

נגד החוק?
סופה לנדבר
אני חושבת שעל זה אפשר להתווכח עם העולים. ניתן להם זכות לבחור. אבל פה

התור צריך להיות מהשנה שאתם מתחילים לאכלס את הדירות עד השנה האחרונה. דבר שני,

אתם גם צריכים לרשום מהו מספר הדירות המתפנות שיש למשרד הקליטה, וכשתי נתן לי רשות

דיבור אגיד לך למה.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני מבקש לומר שכל אלה שמפרסמים את מספר הדירות המתפנות, שלא ישכחו באותה

הזדמנות חגיגית גם להזכיר איפה הן נמצאות.



שלומית כנען;

ומה מצבן.

תשר לקליטת עלייה יולי אדלשטייו;

מספר הדירות המתפנות שננקב הוא כמעט נכון. רק מה שנשכח ולפעמים נעלם מעיני

הציבור, כמה מהן בקרית-שמונה וכמה במצפה רמו ן, ובאיזה מצב הן. לכן אני מציע קצת

להיזהר.

אני למדתי על בשרי דבר אהד, שמשפט אחד לא זהיר שלי בראדיו רק"ע או בעתו ן מדיר

אחר-כך שינה מעיניהם של עשרות אלפי אנשים ואו שהם לא קונים דירה, או שמתחילות

מריבות במשפחה. לכן אני מציע לכולנו להיות באותה מידה זהירים, כי בעיני עולים

רבים חבר ועדת העלייה והקליטה הוא אוטוריטה מאד רצינית וכל משפט כזה מעורר אצל

האנשים ציפיות שאנחנו לא יכולים לעמוד בהן.

מיכה ג ולדמן;

כשביקרנו בכרמיאל היו מספר הצעות. אתם יודעים שיש אזורים כמו צפת שהפכו

להיות מאד מבוקשים. בצפת יש מספר בתי מלון, שם הבעלים מוכנים להביא
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
בעכו שכרנו בית מלון.

מיכה ג ולדמן;

שהם יהיו בקשר אתך?

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

כן. אגף האכלוס או מר קצב או מר להב, אלה שני האנשים שאחראים לבצע את

הפרוייקט הזה. בעכו יש דוגמה כזאת. ודאי שעל איכות הנכס אנחנו לא נתפשר.

הייתי בכרמיאל מספר שבועות לפני שכל הפרשייה הזאת קרתה. בסיכום עם ראש העיר

אמרנו שנקבע פגישה עם יושב-ראש הסוכנות היהודית במרכז הקליטה בכרמיאל. אכן נקבעה

פגישה, ולצערי הרב יצאו דברים כפי שהם יצאו. אבל מאד ניסיתי לא לפעול על-פי

הרגשות והתחושות, ולפעמים היתה תחושה של אי-צדק בכל הספור הזה. המשכתי ונפגשתי

עם יושב-ראש הסוכנות היהודית. הם היו בעמדת פתיחה מאד נוקשה ואמרו; תשכחו ממרכז

הקליטה בכרמיאל, אנחנו מעבירים לשם את משרדי הסוכנות של כל המחוז.

אני שמח לומר שבמהלך שעה וחצי של השיחה השתנו העמדות ותוך מספר שבועות אנחנו

צריכים לקבל מהם תשובה סופית. לא אמרנו להם רק לתת. גם הצענו להם דברים, ובאמת

מנסים לפתור את מצוקת הדיור בכרמיאל.

בנושא השילוב ולאן פני העלייה בישראל. כפי שציינתי, היתה יוזמה מאד מבורכת

של המשרד גם בנושא של שנת החמישים, ברוח הטובה שייתנו למשרד הקליטה אוטובוסים

ואנחנו נביא את העולים לאירועים'. מאד שמחנו. מנכ"ל המשרד כתבה מכתב בהתאם, עם

כל הביטויים המנומסים והסבירה שאת הבאת העולים לאירועים יעשה מישהו אחר. עם מספר

האמנים והספורטאים והמוסיקאים והציירים וכו' שיש לנו בקרב העולים, כל הפולקלור

וכל הלהקות האתניות, אנחנו לא מוכנים לשבת בשורה 20 ולמחוא כפיים. אנחנו רוצים

לקחת חלק פעיל בחגיגות החמישים.

נכון להיום העני ן נסגר עם 14 ראשי ערים. יש כבר תקציב ואני חושב שדרך

הפרוייקט הזה נחשוף הרבה מאד אמנים, ספורטאים ואחרים לכלל הציבור בערים שונות

בארץ ואני מאד מקווה שהפרוייקט הזה יתרום את חלקו הצנוע בכל הנושא של שילוב

ואינטגרציה.



לבסוף, אומר לכם משהו שמאד שימח אותי. חלק מכם אולי שמעתם או קראתם שזו היתה

יוזמה שלי ושל המנכ"ל. היה משא-ומתן עם האוניברסיטה העבריתעל פתיחת חוג לימודים

בשפה הרוסית. היתה דרישה עצומה מקרב עולים צעירים, במיוחד חדשים, וגם הערכנו שזה

ימשוך את אלה שלא סיימו שם לימודים. היו לנו התלבטויות, אבל בסוף הכרענו -

האוניברסיטה העברית. פירסמנו את הענין. ומי שעוקב כאן אחרי העתונות הרוסית יודע

שהיה דיון מאד נוקב ויחד עם מחמאות היתה בקורת לא קטנה, גם עליי וגם על המשרד על

הנושא הזה.

למה אני אומר את זה? כי בצורה מאד פרדוקסלית זה מאד שימח אותי. היו דעות

לכאן ולכאן, אבל בוודאי יש כאן כאלה מכם שזוכרים, לפני 5 - 6 שנים איך נראו כל
מיני מאמרים בעתונות
ללמוד עברית? מי צריך את זה? אנחנו צריכים ללמוד מן

התרבות הזאת? - היום, עצם העובדה שבהרבה עתונים לקחו עתונאים-עולים את העט והנייר
ואמרו
מה פתאום? זה מראה שכיוון העלייה ופני העלייה הם בכיוון הנכון.

אנחנו עומדים עדיין אחרי ההחלטה. הצורך קיים והדרישה קיימת, אבל העובדה שזה

מעורר פולמוס ציבורי בתקשורת בשפה הרוסית, אני אגיד לכם בצורה פרדוקסלית שזה מאד

משמח אותי. אבל, כפי שאמרתי, אנחנו בינתיים לא מתמוגגים מנחת. יש עוד לא מעט

דברים לעשות ולטפל בהם. אריה קורת והאגף שלו מנסים לפתח שיתוף-פעולה. דרך אגב,

בכל ועדות ההיגוי בכל הרשויות המקומיות יש עכשיו נציגי ציבור העולים, גם מקרב

עולי ברית-המועצות, גם מקרב עולי אתיופיה, שיושבים ומחליטים יחד עם העיריה ומשרד

הקליטה, והאגף שלנו עוקב אחרי התוכניות, מה בדיוק ייעשה עם העולים בישוב זה או

אחר בכספים שמשרד הקליטה מעביר. זאת בהחלט מציאות שונה לחלוטין. לא מאשרים שקל

אם התוכנית הזאת לא מוגשת למשרד הקליטה ואם היא לא מאושרת על-ידי נציגי ציבור

העולים. אנחנו מקווים שהמאמצים האלה יתנו את פריים.

בזאת אסיים ואני מודה מאד על תשומת הלב הרבה.
סופה לנדבר
אתה מרוצה או לא מרוצה מקליטת העולים בארץ השנה?
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
זו שאלה לגיטימית. אני בהחלט חושב שאנחנו מתקדמים בכיוונים החיוביים.

הנתונים האלה הם לא הערכה, זה לא עני ן של מרוצה או לא מרוצה. אלה עובדות של

קורסים, של דירות, של יחידות, של שינויים שחלו. לומר לכם שאני מרוצה, אני אגיד

גם יותר ספציפית לגבי כמה בעיות שאני צופה וגם אבקש את עזרתכם. קודם-כל, בנושא

הדיור. אנחנו יכולים לדבר בצורה אופטימית. חברת-חכנסת לנדבר, את ודאי יודעת זאת

בדיוק כמוני. כל עוד אני מסתכל לסבתא כלשהי בעיניים ואני יודע שהיא עלתה ב-1992,

ואני בגאווה רבה מודיע לה שאת העולים שעלו בשנת 1990 אני מאכלס עד סוף השנה, והיא
שואלת
עד מתי? אז אני יכול להתגאות בפעילות של חביב קצב, שלי ושל ראשי המשרד

כמה שאני רוצה. אבל אין לי תשובות.
סופה לנדבר
אולי אנחנו ניתן לך תשובות איך לעשות את זה ואתה תקשיב.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
לא. אני קורא עוד פעם לאחריות משותפת. גם אם מחר נתחיל בבנייה מאסיבית בכל

הכיוונים חאלה, הפתרונות יבואו תוך 4-3 שנים. לכן, מה שאנחנו מנסים לעשות

עכשיו בתחום הדיור, וכאן אני אצטרך לא מעט את הסיוע של כל אחד מכם בוועדות

נוספות, כולל ועדת הכספים - פרוייקטים מכל הסוגים, כולל פרוייקטים כלכליים בתחום



הזה, ובנייה על-ידי קבלנים עם תמריצים אלו או אהרים של יחידות קטנות. אנחנו

יודעים מהי עמדת ראשי הערים. כל פעם צריך לשכנע את ראש העיר למה זה כדאי לו

שנאכלס רק תושבים מהעיר שלו ושנעשה רשימת רוכשים מראש וכן הלאה, אנחנו מנסים

לפעול בכל הכיוונים, אבל נושא הדיור יישאר נושא "הם" גם בשנה הבאה.

שיעור הנשירה ממערכת החינוך. בעני ן זה יש מאמץ משותף של משרד החינוך, של

הכנסת ושלנו ושל עמותות רבות שפועלות בתחומים אלה, גם ארגוני עולים וגם מתנדבים

ישראלים. אנחנו נצטרך ביחד לעשות את המאמץ, אחרת בעוד 10 או 20 שנח מובטח לנו

עוד פעם שיקום שכונות. זה נושא שנצטרך לפעול בו יחד.

תעסוקה מקצועית. אמרתי, עם כל האופטימיות, יש עוד הרבה מה לעשות ונמשיך

לפעול.

ודאי שפתרונות דיור ספציפיים, כפי שאמרתי, אוכלוסיות נזקקות שאין תקווה

להוציא אותם, כמו נכים למשל, בכל הנושא של דירות נ"ר וטיפול באוכלוסיות האלה

נצטרך לפעול יחד על-מנת להגדיל את מספר חפתרונות.

מיכח ג ולדמן;

אחת חבעיות הקשות היא ההוסטלים, ופה דרוש שינוי משמעותי.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
יש בכוחה של הוועדה לסייע לנו. בתחום התעסוקה, למשל, כל שנה יש לנו אי-ניצול

תקציב למדענים. למה? הרי היחידה פועלת. קריטריונים של % 60 - 40% בין הסקטור

חעסקי לבין הסקטור הציבורי. בסקטור הציבורי באמת אי-אפשר לקלוט את כולם, אבל

כשהיו 3,000 מדענים-עולים בשנה והיה חשש מהצפה של הסקטור הציבורי בצורה מלאכותית,

אפשר להבין את זה. היום כשמגיעים פחות מ-700 מדענים בשנה, אולי הגיע הזמן שנחשוב

יחד על שינוי חקריטריונים, לא ביטול הקריטריונים. בואו נעשה את זה % 60 -% 40

ואני מבטיח לכם שייקלטו יותר מדענים וי נוצלו יותר תקציבים כאלה.

למשל, תוכנית קמ"ע. כבר חתמתי על כתבי מינוי ושלחתי אותם. אבל נצטרך לעקוב

יחד אם אכן האוניברסיטאות קולטות את כל המדענים, אם הכל נעשה בהתאם לרמה מדעית או

שיש כאן שיקולים זרים.

אני מודה על שיתוף הפעולה עד היום ואני מאמין שיחד נעמוד באתגרים. אני לא

חושב שאנחנו נפתור ב-1998 את כל בעיות העולים. אני מנסה להיות ריאליסט וגם קורא

לאחריות משותפת. אבל לדעתי אין לנו מה להתבייש. הכיוון הוא נכון ואנחנו באמת

ממשיכים לראות איזו שהיא התקדמות בנושאים שונים. תודה רבה.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה לשר הקליטה. זו היתה סקירה מקפת, מאד ענייינית, אפשר לומר אפילו

אופטימית, מלבד כמה נושאים קשים. אני רוצה לציין עוד פעם את הערכת הוועדה לתרומה

האדירה של העלייה למדינת ישראל. לצערנו, את הדברים הטובים לא מעלים בדרך-כלל

בתקשורת.

רשות הדיבור לחברת-הכנסת חזן. בבקשה.
נעמי חזן
קודם-כל אני רוצה לברך את השר. זח תענוג לראות אותך. מאד חסרת לנו בשנה

האחרונה.



היו"ר נעמי בלומנטל;

אנחנו רוצים שתבוא יותר.

נעמי חזן;

יש עובדים יוצאים מן הכלל בתחום העלייה והקליטה. אני הושבת שהם לא רק אנשי

מקצוע אלא אנשים שאיכפת להם מאד שהמפעל יצליח. לעתים קרובות אנחנו מוצאים את

עצמנו מדברים אתם כשהם מסכימים אתנו, ומקבלי ההחלטות, קרי אתה, במקרים רבים לא

נמצאים לתת את המענה. לכן הייתי מבקשת ממך להקפיד ולבוא לעתים יותר תכופות

לוועדה, כי אנחנו עושים את תפקידנו הפרלמנטרי ואני חושבת שהאינטראקציה בין הרשות

המפקהת במקרה הזה, קרי הכנסת, לבין הרשות המבצעת היא מאד-מאד פוריה וחבל שלא היו

לנו מספיק הזדמנויות לעשות זאת.

אני אשאל ארבע שאלות בקצרה ואני מתנצלת, אני חייבת ללכת לישיבת נשיאות הכנסת.

אדוני השר, המעטת מאד בהתיחסות לכל הנושא של עלייה מאתיופיה, וכל הטיפול

במיוחד בקבוצה שנמצאת עכשיו באדיס-אבבה. בעלייה מאתיופיה יש ירידה.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
בחודשיים האחרונים זו העלייה הגבוהה ביותר שהיתה.

נעמי חזן;

אבל עדיין יש ירידה. לכן לא קיבלנו מענה או התיחסות מספקת לגבי המדיניות של

המשרד בעניין העלייה מאתיופיה.

שאלה שנייה. אני מבינה שיש עלייה בשיעור האבטלה בקרב העולים, שמעלה אותם מעל

לממוצע, או אפילו בצורה ניכרת. לכן הייתי רוצה שתתיחס גם לעלייה באבטלה ולא רק

לצד החיובי, שאני בההלט מברכת על הלק מהצעדים.

נקודה שלישית, לגבי תוכנית קמ"ע. אנחנו השקענו המון עבודה בתוכנית קמ"ע.

למעשה מה שאומץ, כפי שאתה יודע היטב, זה באמת לא תוכנית קמ"ע במתכונתו המלאה.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
זה פשוט לא נכון. אומצה תוכנית קמ"ע בשיתוף כל

נעמי חזן;

600 מדענים?

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

500. מהתחלה. כל בוגרי תוכנית גלעדי.

נעמי חזן;

כל ה-500 קיבלו כתבי מינוי השנה?

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

לא. חלק מהם נמצאים בתוכנית גלעדי.



נעמי חזן;

משום שיש לי ענין לעקוב אחרי זה, מהתחלה עד הסוף, אני מבקשת שתשלח אלי את כל

הנתונים ואני אמשיך בענין הזה.

נקודה רביעית שלא התיהסת אליה, והיא מדיניות משרד הפנים לגבי אשרות עלייה וגם

אשרות ביקור של קרובי משפהה של עולים. אני לא מבינה מהי המדיניות. האם יש למשרד

הקליטה בכלל עמדה, ואל תגיד לי שזה עני ן של משרד הפנים משום שיש קונפליקט

אינטרסים ברור, ואני רוצה לדעת מה עשית וכיצד פעלת. לצערי הרב, אני אצטרך לקרוא

את דבריך בפרוטוקול. תודה.

סופה לנדבר;

הנאום שלך היה מרשים, כרגיל, וגם הבהירה שלך את המנכ"ל ההדשה. אני מברכת

אותה. אני חושבת שעם צוות שעובד כבר למעלה משנה במשרד, השילוב מצוי ין.

כיושבת-ראש התאהדות י וצאי ברית-המועצות לשעבר אני אומרת לך שאנחנו כבר מרגישים

בזה.

אתהיל עם כמה המלצות. לא סתם שאלתי אם אתה מרוצה. אתה בכל-זאת מודע למצב

האבטלה, שלדעתי אי-אפשר לעבור עליו לסדר היום. גם מצבם של בני 45 פלוס, שיש פה

אינפלציה וצריך להוריד את הגיל עד 40 פלוס, מפני שהיום אדם בן 40 הוא בעצם מבוגר

מאד ולא רוצים לקבל אותו לעבודה, ואז אני חושבת שבכל התוכניות שלך צריך לשים דגש

על בני 40 פלוס.

תעסוקה ודיור אלה שתי הבעיות הקשות ביותר שעומדות בפני משרדך. בענין זה אני

הושבת, גברתי היושבת-ראש, להמליץ על שיתוף-פעולה, כי יחד אתך נוכל לפחות לשנות

משהו.

לפני כמה ימים קראתי כתבה, ששגריר רוסיה הלבנה הוא היום עולה חדש, מובטל. אני

הושבת שבתוך 700 משרות שיש לך במשרד הקליטה, אחת מהן תהיה טובה ביותר לאיש שתרם

לקליטת עלייה, אמנם מטעם רוסיה הלבנה, והיום צריך לתרום כעולה חדש שמתמצא בבעיות

של האנשים שהוא הביא אותם. אני הושבת שאין צורך להרהיב. אני פשוט ממליצה לך

שתזמין אותו לשיחה ושלא נקרא שוב כתבה דומה, כי זה לא מוסיף לנו.

לפני שעתיים הייתי בוועדת העבודה והרווחה והיה שם שר שאמר דבר, שאני ממליצה

לך לקחת אותו בחשבון. הוא אמר: את פל החוקים שקשורים למשרדי אני אאמץ, אני

אבדוק, ואני אפילו ממליץ לפקידים במשרדי, אם חוק מסוים צריך תיקון, לעשות תיקון,

ואני מבקש מחברי הכנסת לעזור לי.

יש לנו חוק קליטת עלייה. לך יש עליו דעה כזאת, לי יש דעה אחרת. אני ממליצה

שלא ניכנס לוויכוח בשאלה איזה חוק יותר טוב. אני מבינה שיושבת-ראש הוועדה עומדת

במצב לא כל-כך נוח, מפני שכבר פעמיים דנו על חוק קליטת עלייה של התאחדות ארצית

י וצאי ברית-המועצות. אני ממליצה שנשב יחד עם הפקידים שלך ועם עובדי ההתאחדות,

מתנדבים של ההתאחדות, ואולי נמצא שפה משותפת, כי ההוק הזה השוב ביותר במיוחד

עכשיו, חמישים שנה למדינת ישראל.

יש עוד חוק, שאני חושבת שצריך לעשות בו שינוי כלשהו, וכמו שאתה צריך אותנו פה

בכנסת, מאחר שאלה חוקים שאני הגשתי, אני צריכה את עזרתך.

קיבלתי מכתב בענין הצעת חוק שהגשתי, שדומה להצעת חוק שהגישה חברת-הכנסת

סולודקין, אבל זאת עמותה של התאחדות ארצית י וצאי ברית-המועצות, על פיצויים שאנשים

מקבלים, שלדעתי זה צריך להיות פיצוי ולא הכנסה נוספת. הצעת חוק שנייה מדברת על

קשישים מבוגרים שלנו שחיים בתנאים שאי-אפשר ליגת לזה להימשך. הסכום שהם מקבלים

מביטוח לאומי לא מספיק להם למחייה לאחר שהם משלמים שכר-דירה. אני הושבת שזה מתחת

לכל בקורת ולכן הצעתי להגדיל את הסכום שהם יקבלו עד לשכר המינימום.



קיבלתי מכתב שהממשלה תומכת בהצעתי. שאלתי: מה קרה לממשלה ה -ז את? קרן אור

בממשלה. ופתאום אחרי כמה ימים הבנתי מהעתונות שזה לא כך.

אדוני השר, יש כמה חוקים שהם משמעותיים לעולים מברית-המועצות, ואני ממליצה

שאתה והשר שרנסקי תעשו כל מאמץ כדי להיטיב אתם.

אני רוצה להפנות את תשומת לבך, אדוני השר, לכמה דברים. ראשית, הוק קמ"ע,

שאני יודעת שיש בעיה אתו. אני גם מבקשת שבסקירה הבאה שלך תתיחס למצבם של הרופאים

והפרא-רפואיים, ושתתערב בעני ן, כי זה חשוב.

אני גם ממליצה שתעזור לעיר אשדוד. חברת-הכנסת סולודקין, בעזרתו של השר נתן

שרנסקי, יושב-ראש סיעת "ישראל בעלייה", הציעה שאשקלון תעבור להיות אזור פיתוח אי.

המרחק בין אשדוד לאשקלון הוא קטן ביותר. האבטלה באשדוד היא דראמטית ביותר ורשות

העיר לא בידיי, אבל אני רוצה לעזור לעולים ואני חושבת שחשוב שתעשה משהו בעני ן

הזה.

בידי מכתב של "עמיגור", לפיו יש בארץ 70 וכמה דירות נ"ר פנויות משנת 1993.

אלה דירות שקניתם ליוצאי אתיופיה. קיבלתי אישור והסכמה ממנכ"ל "עמיגור", שאמר:

אם השר יסכים, אני אאכלס את הדירות האלה בעולים חדשים במצוקה מעדות אחרות,

ובמקביל אני אקזז מספר דירות במקומות אחרים שבהן מעוני ינים י וצאי אתיופיה.

אני חושבת שזה פשע לאומי שמחזיקים משנת 1993 דירה ברחוב רו גוז ין באשדוד, שזה

מרכז העיר על דבר כזה אי-אפשר לעבור לסדר היום. אני מבקשת שתאשר את ההצעה

שמנכ"ל "עמיגור" הסכים לה.

מר קצב, אני רוצה לומר לך דבר שמדאיג אותי. קיבלתי מ"עמיגור" רשימה של

דירות פנויות. מתוך 117 דירות ש"עמיגור" נתן לאכלס אותן על-ידי אישורים של משרדך

היו רק 17 מועמדים.
חביב קצב
אין דבר כזה. השאלה לאיזה יום של קבלת הדירות על-ידי נ ו את מתיחסת.
סופה לנדבר
ישבתי עם מנכ"ל "עמיגור" וקיבלתי רשימה של דירות פנויות בירושלים, אשקלון,

נתיבות, ועוד. אני חושבת שצריך כבר לאכלס את הדירות האלה. יש שם 200 דירות
חדשות. ברשימה מופיעים
אשדוד אי, אשדוד בי, מגדל רגעמק, ועוד. שאלתי, ואמרו

לי: כן, הם קיבלו 117 דירות, והיו 17 מועמדים. אני חושבת שזה דורש התיחסות.

באחת הישיבות של ועדת העלייה והקליטה בהשתתפות השר הקודם, כאשר הוא אמר שיש

דירות בפריפריה ואף אחד לא רוצה בהן, אמרתי: אני כיושבת-ראש התאחדות יוצאי

ברית-המועצות ממליצה, בוא נעבוד יחד. תשנה את הקריטריונים, נאכלס אותן יחד, ואת

כל המחמאות תקבל אתה. אני לא צריכה אותן. אבל בוא נעשה את זה יחד.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
תביאי את הפרחים ונדבר.
סופה לנדבר
אבל אני צריכה לציין שהתחלתם לעבוד עם ההתאחדות בצורה יפה מאד, ותודה לך.



מיכה ג ולדמן;

מהנסיון של כל אחד מאתנו למדנו שיש כמה נקודות בסיסיות שבהן יש צורך לטפל.

אתחיל בשיכון. אני חושב שאחת הבעיות הקשות ביותר היא שאנחנו לא מצליחים, וניסינו

לעשות את זה גם בממשלה שאנחנו כיהנו בה, זה לשבת יחד ולקבוע מדיניות אחת שתהיה

מתואמת בין משרד הקליטה ובין משרד השיכון, על דעת אגף התקציבים של האוצר, כשאתה

רוצה לכוון עולים, כדי שלא נמצא עצמנו במציאות הקשה של קרית מלאכי, לדוגמה, או של

אור-עקיבא. כשאנחנו אומרים שאנחנו הולכים להתחלות בנייה של 30 אלף או 40 אלף

דירות בשנה, אנחנו למעשה יוצרים לא רק בעיה של נשירה, לא רק בעיות של פערים

באוכלוסיה מבחינה כלכלית, שבוודאי משפיעות על בעיות חברתיות לאחר-מכן, אלא יש פה

רצף של טעויות שנמשך ומי שבסופו של דבר סובל מהטעויות הוא העולה החדש. אנחנו

חייבים אחת ולתמיד להתחיל לכוון ישובים עם מדיניות של משרד השיכון שאי-אפשר לתת

לה תשובות מהיום למחר, אבל לפחות שנתיים מראש.

אתה עובר על רשימת הישובים ורואה שיש ישובים שקורסים, יש ישובים שלמעשה

מסוגלים לתרום לקליטת עלייה והם לא מופיעים על מפת האיכלוס של עולים. אני לא

אומר להכניס לרשימה הזאת ישובים כמו רעננה או הרצליה, או רמת השרון, אבל יש

ישובים מספיק חזקים שנמצאים בפריפריות הלא-רחוקות, אבל הם נמצאים במעגלים ששם יש

אפשרות לקלוט עולים ויכולה להיות שם הדדיות.

אתן לכם דוגמה של ישוב כמו בית-שאן שיישאר חלש לאורך שנים, כי הוא לא קלט

עולים. לבית-שאן יש פוטנציאל, אבל המציאות שם היא כזאת שעשרים שנה הישוב הזה לא

מתפתח. ולמה? משום שאם אתה לוקח את בית-שאן מול מעלות, והמרחק בין מעלות למרכז

הארץ הוא כמו המרחק מבית-שאן למרכז הארץ, אלא שהמדיניות של השלטון המקומי בישוב

היא כזאת שהעולים מסוגלים לערער את השלטון המקומי, וזה לא משנה אם זה עבודה או

ליכוד -
מרינה סולודקין
זח נכון.

מיכה גולדמן;

- חייבים לקבוע פה מדיניות ברורה ומסודרת כדי שנראה את התרומה. אני רואה מה

זה עשה לחצור. המצב היום הוא כזה שילדי י ראש פינה רוצים ללמוד בבית-הספר התיכון

בחצור. לפני חמש שנים היית אומר לילדי ראש פינה "בואו תלמדו בחצור", הם היו

מוכנים לשלם מכיסם הפרטי ולהמשיך ללמוד בכפר בלום ובקיבוץ דפנה. היום % 50 מילדי

ראש פינה בתיכון כבר לומדים בחצור, בגלל ההדדיות הזאת של ישוב ותיק עם ישוב של

עולים וישוב של עולים שעלו בשנות החמישים. אם לא נתיחס לדברים האלה בצורה זאת,

אנחנו למעשה חוטאים לעצמנו.

אתה כשר מתאם, וועדת השרים לקליטת עלייה, חייבים לפעול אחת ולתמיד כדי שלא

נביא למה שקרה באופקים או בקרית מלאכי.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטייו;

אנחנו נציג את התוכנית שלנו.
מיכה גולדמן
בנושא החינוך אני מציע שנקיים דיון נפרד, כדי שישתתפו בו אנשי המקצוע מהאגפים

השונים, משום שזה אחד מהדברים הבסיסיים שמבטיהים את עתידם ושילובם של העולים

בארץ.

לעומת זה יש דבר שאני נתקל בו כל יום. למעשה יש היום שתי קבוצות באוכלוסיה

שנפגעות מהפעילות הבלתי-פורמלית בשעות אחר הצהריים, והם המתנ"סים, הפעילות של



הרשויות המקומיות, וגם של מועדונים כאלי; ואחרים. משרד הפנים לוחץ היום על

הרשויות המקומיות להראות הכנסות. כל משרד לוהץ על השלטון המקומי ודורש להראות

מקורות הכנסה, וכך הופכים המתנ"סים להיות מתנ"סים של האוכלוסיה החזקה, גם מהישוב

הוותיק וגם מקרב העולים. ולמעשה מי שנשאר מחוץ לפעילות היום-יומית של שעות
אחר-הצהריים אלה שתי קבוצות
חסרי האמצעים, שחלק לא קטן מהם בא מקרב העולים, ואז

אתה רואה שהמתנ"סים הופכים להיות מתנ"סים של אוכלוסיות מבוססות.

נכון שלמתנ"סים יש תוכניות שנקראות תוכניות לקליטת עלייה. כשאתה בא למתנ"ס

בעפולה, לבית אשכול, או למתנ"ס בכרמיאל, או למתנ"ס בנצרת עלית או בעכו, אתה מיד

מזהה מי האוכלוסיה שמשתתפת בפעילות של החוגים ומי נשאר בחוץ. ואז אומרים לך: מה

אתה רוצה? משרד הקליטה לא משתתף בפעילות של בני העולים שנמצאים בארץ למעלה מ-3 או

4 שנים.

חייבים לשבת עם הנהלת המתנ"סים. זה תפקידה של מדינה.
אריה קורת
תסלח לי שאני קוטע את דבריך. זה פשוט נתון לא מדויק. אני מוכן לבוא אתך

לעפולה - - -
מיכה ג ולדמן
ישבתי עם גידי פורת והוא אמר לי: אני מצטער מאד, אנחנו קולטים % 10 מהעולים

ו-% 90 לא מגיעים. ב-% 10 של העולים אתה מטפל, אבל ב-% 90 אתה לא מטפל. לכן זה

נכון מה שאתה אומר, ונכון מה שאני אומר.
אריה קורת
רק בשנת 1997 העברנו בגין פעילויות משותפות של המשרד עם חברת המתנ"סים, עבור

ילדי העולים במתנ"סים, למעלה משלושה מיליון שקל.
מיכה גולדמן
אין ויכוח בינינו. חפעילות של המתנ"סים היום, או הפעילות הבלתי-פורמלית

האחרת, מועדוני ספורט או מועדוני נוער, לא כולם במתנ"סים, דרך אגב. לא כל

האוכלוסיה בארץ מכוסה על-ידי המתנ"סים.

אותו דבר אתה רואה בתוכניות המוסיקה בקונסרבטוריונים שאינם קשורים למתנ"סים,

שהעירייה מפעילה באמצעות גורמים נוספים והיום כל הגופים האלה הופכים למשק סגור,

אתה רואה שאלה שיש להם פוטנציאל גבוה לא מסוגלים להגיע לזה. יש פה בעיה אמיתית.

אני מעריך את עבודת המתנ"סים. אני רק אומר שזה לא מספיק, זה בשוליים. צריך

לעשות כך שהכביש יהיה צר והשוליים יהיו רחבים. זאת הבעיה האמיתית.

נושא אחרון, השכלה גבוהה. לפי דעתי אנחנו צריכים להתרכז פה גם בנושא המדענים

מצד אחד, וגם בסטודנטיים שרוצים להמשיך ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה. אני מכיר את

זה מאוניברסיטת חיפה ואני רואה את זה מקרוב. רבותי, פח יש לי הרגשה שיש נסיגה

מסוימת ואנחנו צריכים לראות במה ניתן לעזור להם, אפילו בדחיית שרות צבאי, כדי

שמיד עם סיום לימודיהם בבית-ספר תיכון הם ימשיכו בלימודים אקדמאים, משום שכך גם

המדינה תרוויח, גם הסטודנטים ירוויחו וגם האוניברסיטאות.
מרינה סולודקין
אנחנו רואים, ואני רוצה להדגיש את זה לפרוטוקול, תזוזות מאד חיוביות בעבודה

של משרד הקליטה, וגם שינוי של דפוסי העבודה במשרד, בגלל שעכשיו זה צוות - השר,

המנכ"ל והבכירים. וגם התחלנו לקבל תשובות לכל השאלות של חברי-הכנסת, וגם זה חשוב.



השר דיבר על דברים חיוביים, וגם על רעיונות חדשים, כי לא חלמנו על מקבצי

דיור, וזה פתרון.

אבל עם כל זה אני רוצה להדגיש שאני רואה מבוי סתום בכמה נושאים.

מדענים-עולים. ועדת המינויים ופרוייקט קמ"ע לא עובדים. אני יודעת שזה לא

באחריות משרד הקליטה, אלא ות"ת, אבל אנחנו צריכים ללחוץ ולפעול. אני רוצה לראות

את הסיום של פרשת המדענים~עולים.

ליקווידטורים. בארוהת בוקר עם השר שרנסקי ועם שר ההוץ הרוסי דיברנו על כך

שיש התהייבות לליקווידטורים מצד הרוסים. נענינו בסירוב מוחלט, כי הם אומרים שהם

יכולים לשלם לליקווידטורים במדינת ישראל, אבל הם לא עומדים בהתחייבויות

לליקווידטורים ברוסיה ובבלורוסיה ובגלל זה הם לא יכולים להתחיל עם ישראל.
סופה לנדבר
בעני ן הזה היתה ועדה ויש התקדמות.
מרינה סולודקין
אני רוצה לראות לא רק כנסים של ועדה, אלא גם תוצאות.

נושא שלישי. אני מאד עייפה לענות לאנשים שזה כסף של חברות קש והתחייבויות

ממשלתיות, ישראסוב. מתי הוועדה תסיים את עבודתה?
היו"ר נעמי בלומנטל
במקרה שמעתי משר המשפטים שיש ממש התקדמות בעני ן.

סופה לנדבר;

אדוני השר, ועדת גדיש, שהיתה צריכה לסיים את עבודתה ב-30 ביולי בעני ן משכנתה

מועדפת, לפי החלטת בג"ץ, עוד לא התחילה לעבוד.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה לכם. אדוני השר, בבקשה.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני מודה על ההתיחסות העניינית והמאד-מאד מקצועית ולא פוליטית בכל התחומים.

הדברים שהעלתה חברת-הכנסת נעמי הזן - ואני בוודאי לא רוצה בחעדרותה להעמיק

ולהתיחס - לנושאים של תעסוקה ואבטלה התיחסתי, למיטב זכרוני. אמרתי שהאחוז הארצי

של מובטלים עולים הוא, לצערי הרב, כמו האחוז בכיסי האבטלה הקשים ביותר. תוצאה של

הפעילות שלי בממשלה היא שהוקמה ועדת מנכ"לים לטיפול באבטלה, שמשום-מה מנכ"ל משרד

הקליטה לא נכלל בה. עמדתי בתוקף על כך שגם שלומית כנען תהיח חברה בוועדה,

וכתוצאה מכך ייכללו גם מספר עולים בטיפול באבטלה.

לגבי קליטת עולי אתיופיה, קודם-כל בחודשיים האחרונים יש גידול במספר העולים.

ישבו ועדות, שבעקבות ועדת שרים לענייני קליטה, עלייה ותפוצות היתה שם ועדה לגבי

פינוי המחנה באדיס-אבבה, עליית הפלאשמורה. מבחינתנו כמשרד הקליטה הגשנו את

התוכנית ליושב-ראש ועדת העלייה והקליטה, השר שרנסקי, ובישיבת הוועדה הקרובה נגיש

את התוכנית שמשנכ"ל המשרד ריכז את הוועדה הבין-משרדית הזאת, ומבחינתנו אנחנו

ערוכים - בהתאם לדרישות התקציביות הקיימות, כמובן.



חברת-הכנסת חזן שאלה בקשר למשרד הפנים ומת אנחנו עושים. קודם-כל, לא גישתנו

לומר: אנחנו מתנערים מאחריות. אני שר הקליטה, אני אמון על אוכלוסיית העולים,

ולכן גם בפומבי נתנו ביטוי למה שאנחנו חושבים על מדיניות משרד הפנים. לדעתי זו

טעות חמורה איך שנעשים הדברים, ועצם העובדה שעל-פי תורת ההסתברות, אחרי שכבר שנה

עוצרים כל בלונדינית גבוהה בשדה התעופה והגיעו לאחת שבאמת היתה עם זהות שאולה, זה

לא מתקן את העוול שנעשה למדענית שלא הגיעה לכנס, או לרופאה שהוטסה בחזרה, וכן

הלאה.

ניסיתי מאד לשמור את הנושא הזה ברמה מקצועית. לכן הנחיתי את מנכ"ל המשרד

לשבת עם הקולגה שלה במשרד הפנים ולנסות לפתור את הבעיות ברמה בין-משרדית, לא

בדיונים בתקשורת, שהוא הדבר האחרון שאנחנו מעוני ינים בו. יש התקדמות מסוימת, אבל

לצערי הרב העדר מדיניות עדיין ממשיך להטריד אותנו. גבי כנען ממשיכה בעבודתה ואני

מאמין שאני אמשיך בבקורת שלי. אני כן ממליץ לוועדה, ואני לא תוקע חס ושלום סכין

בגב לאף קולגה שלי, אבל אני חושב שכדאי שהוועדה תבקש הסבר מהי המדיניות בדברים

אלה. הנה, הזכרנו כאן את שנת אלפיים, מצפים לתיירים וצליינים. האם כל אחד מהם

ישלם 5,000 ש"ח ערבות? מהי המדיניות שלנו בתחומים אלה?
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו קיימנו על כך דיון, ונאמר לנו שיש מדיניות ברורה וקריטריונים ברורים.

ביקשנו לקבל את הקריטריונים ומעולם לא קיבלנו אותם.
סופה לנדבר
אנחנו מסכימים אתך שצריך לקיים לא רק דיון אלא גם להשמיע בקורת.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני חושב שיש מקום לדיון מסוג זה. אם יסתבר שאין קריטריונים ברורים עד היום,

ואני חושב שאני יודע למה לא קיבלתי עד היום את הקריטריונים - אז יש מקום לחידוש

הבקורת.

כאן אני מקשר בין שאלותיה של חברת-הכנסת חזן לשאלותיה של חברת-הכנסת לנדבר.

אני מודע לגורלו של מר פרפל שהיה שגריר בלורוסיה בישראל. אני רק רוצה לומר

שאלמלא כל המאמצים שלנו להעניק לו אזרחות, דבר שמכונה שינוי סטטוס, לא רק שעד

היום הוא היה מובטל אלא גם לא יכול היה לקבל דמי אבטלה, כי משרד הפנים סירב

להעניק לו שינוי סטטוס במשך כמה חודשים והיו לחצים רבים גם שלי, של השר שרנסקי

ושל גורמים נוספים.

חוק הקליטה. אני מסכים שצריך לפעול יחד. אני שמח לבשר שוועדת לין הגישה לנו

את התוכנית. זה לא ענין של חילוקי-דעות. יש חילוקי-דעות בינינו. כפי שאני

מבין מפי מנכ"ל המשרד, בשלב זה צריכים לעבוד על כך משפטנים ואנשי מקצוע. זה לא

שיש בינינו ויכוח פוליטי בשאלה איזה חוק יותר טוב.
סופה לנדבר
זה הרושם שהתקבל מהעתונות.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני מצטער אם זה הרושם שהתקבל. אני חושב ששצריך שבימים אלה ייקבע מיהו צוות

המשפטנים ובראשות מי, שעכשיו יתרגם את זה לשפה עוד יותר משפטית מכפי שזה נכתב

עכשיו בעקבות ועדת לין. למרות שהיו חילוקי-דעות לגיטימיים גם בתוך משרד הקליטה

יש יותר ויותר משוכנעים שהחוק הזה יכול לעזור לעולים, ואני מאד מקווה שבאמת יהיה

פה צירוף של כל המאמצים.



הזכרתי את הנושא של רופאים. לצערי הרב, אני חוזר על מה שאמרתי. עם כל

הבעייתיות של התהום הספציפי הזה, כי זה מאד מקצועי ויש ועדות מיוחדות במשרד

הבריאות, אני חושב שאם זה יהיה יותר באהריות משרד הקליטה מבהינת ההכשרה, ההכנה

למבחנים וכן הלאה, אני בלי נדר מבטיה שגם הטיפול יהיה יותר טוב. אני מבין שזה

בעייתי מבהינת המי נהל הכולל במדינה, אבל כרגע אנחנו צריכים לתת פתרונות ל-800 אלף

העולים, ואחר-כך ניפרד בשמחה רבה.
סופה לנדבר
כן, אבל עוד 14 אלף נשארים בחוץ וצריך למצוא להם פתרון, ויש לי פתרון.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

לגבי נתוני "עמיגור". מר קצב, כמה דירות נ"ר היו לנו בתהילת השנה לאתיופים?
הביב: קצב
היו לנו 310 דירות. היום יש לנו בסביבות 170.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
כלומר, כמעט % 50 ביצענו. אנחנו מתקדמים מאד בפינוי אתרי הקראוונים.

ביקר-נו, ראש הממשלה, יושבת-ראש הוועדה ואנוכי באהד האתרים שהבעיה שם מאד מורכבת,

כי בבארותיים רוב האוכלוסיה היא של צעירים יחידים. זה יותר מרכב. אבל מבחינת

המשפחות מספרן ירד פלאים.

ברגע שנסיים את הפינוי אנחנו בההלט חושבים על הצורך בדירות יעד מסוג זה.

כרגע הצורך קיים בגלל שאנחנו ממלאים, כפי ששמעת כרגע, את הדירות. אם אתם רוצים

לפנית לשינוי היעד של הדירות האלה, השר הרלבנטי הוא שר האוצר. הדירות האלה

רשומות במשרד האוצר.
סופת לנדבר
אם אתה מאשר, תפנה אתה.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
גם כשמר קצב ידווח לי, ואני מקווה שזה לא בשמים: אדוני השר, כל המשפחות, גם

אם לא עברו פיסית מן האתר, מסודרות מבהינת דירת יעד שנמצאה להן - גם אהרי הקטע

הזה שינוי הקריטריונים הוא לא בסמכותי.
סופה לנדבר
אני חושבת שבענין הזה צריך להיות שותף אהר. לכן אני פונה אליך ומבקשת שתתן

את הדירות האלה לזקוקים להן, באותו אזור, ו י וצאי אתיופיה יקבלו דירות אהרות

במקומות אהרים.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני חוזר ואומר, אנחנו נשקול בההלט את כל הנושא, ברגע שנראה שיש סיום פהות או

יותר- של פרק המשפחות. כי אני חושב שלא נתווכח, בלי כל קשר מי מייצג את מי, שסיום

פרק אתרי הקראוונים הוא ברכה למדינה.
סופה לנדבר
בסדר, אבל יש לך 4,000 דירות פנויות. למה לא לתת אותן?
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני מודיע שיש כרגע 11 אתרי קראו ו נ ים שהם בשלבים סופיים של פינוי. יש בהם

מספר מצומצם של משפחות. באתר בארותיים, למשל, בגלל בעיה שאנחנו עוד לא יודעים

לתת לה מענה והיא צעירים יחידים מעולי אתיופיה, אנהנו לא ערוכים.

יש שני אתרים שיקלטו את עולי הפלאשמורה. אחד מהם הוא הצרות-יסף. פירקנו את

המינהלת בחצרות-יסף והאתר נמצא עכשיו באחריות של המועצה האזורית מטה אשר. באתרים

האלה נמשכת הקליטה. אנחנו לא רוצים לרמות לא את הציבור ולא את עצמנו. את

חצרות-יסף ונווה-כרמל סגרנו מבחינת הקליטה, אבל לומר שנפנה את 3,000 העולים

מנווה-כרמל תוך חצי שנה, זה פשוט אי-אפשר.
מיכה גולדמן
כדורי נגמר?
חנוך צמיר
יש שם בודדים.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
בואו לא נשכח מה שאמרנו לא פעם בוועדה. מה שנשאר לנו אלה המקרים הקשים

ביותר, שגם הודות למשכנתה מוגדלת הם לא יכלו לקחת יוזמה ולצאת משם, ועכשיו בעבודת

פנצטה, חביב ורולן ועוד מספר אנשים ממש מוציאים משפחה-משפחה.

דירות "עמיגור" בירושלים, כפי שהזכירה חברת-הכנסת לנדבר. לא ייתכן שאלה

דירות יעד עולים. אנחנו פשוט לא מקבלים מהם דירות יעד עולים בירושלים.
סופה לנדבר
אני אעביר אליך את כל הנתונים על דירות נ"ר הפנויות.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני רוצה להעיר שכל הנהלת "עמיגור" ישבו אצלנו במשרד, וגם מר קצב השתתף

בפגישה, ולא שמעתי מהם דבר על כך.

חבר-הכנסת גולדמן, הערת ובצדק על אי-שווי ו ן בין הרשויות בנושא הזה. אנחנו

כיוונו לדעת גדולים ומוציאים רשימה של אחוזי עולים בכל הישובים. אתה צודק, יש

לפעמים תמונה מאד לא ברורה למה דווקא ישובים מסוימים עומדים על % 2 - % 3 עולים,

ובדרך-כלל חלק מן הישובים האלה - בינינו, בהערה צינית, מדברים הרבה מאד על קליטת

העלייה - ולעומת זה אופקים או אור-עקיבא קורסים תחת עומס הקליטה.

אנחנו יוצאים עם מספר תוכניות בתחום הזה, ובשל קוצר הזמן לא אפרט ומנכ"ל

המשרד ודאי תהיה מוכנה לעדכן אותך יותר פרטנית. אבל אנחנו גם יותר אופטימים.

אנחנו מאמינים שגם רשויות כמו רמת-השרון ורעננה בסוף נבוא אתם חשבון קצת בנושא

הזה ונציע מצד אחד הרבה מאד תוכניות מה אפשר לעשות ביחד, ומצד שני אנחנו גם

תומכים ברשויות וגם פועלים. ודאי נגיע למסקנה איפה לפעול ואיפה לא.



יש כבר החלטה מיידית, למשל, שבכל הרשויות שבהן יש למעלה מ-% 25 עולים אנחנו

נקים בית עולה מיוחד. זאת גם תשובה חלקית למה שאמרת שלא כל האוכלוסיות מגיעות

למתנ"סים, אבל גם למתנ"סים אנחנו מרחיבים קריטריונים ועוקפים את הקריטריון של

ילדי עולים 3-2 שנים, גם על-ידי פעילות עם ארגוני מתנדבים וארגוני עולים.

לחברת-הכנסת סולודקין. אני חתמתי על כל כתבי המינוי לוועדת היגוי של קמ"ע

והעברתי אותם. העיכוב חל בגלל החגים. אנשי ות"ת היו אצלי בישיבה. אני חייב

לומר שהשינוי הפרסונלי שחל בות"ת הוא גם במידה מסוימת לטובה ויש יותר נכונות

לשיתוף-פעולה.

אנחנו הודענו חד-משמעית שאנחנו לא יכולים לברך על שום יוזמה חדשה. הודענו

להם שמבחינתנו תוכנית קמ"ע -זאת החלטת ממשלה ולא בסמכותנו להתחיל לשנות בה דברים

עכשיו. הם הבטיחו שבסוף נובמבר תהיה רשימת אוניברסיטאות לגבי הקבוצה הראשונה של

בוגרי גלעדי.

לגבי ליקווידטורים, הטיפול מורכב. אם אינני טועה, חבר-הכנסת אופיר פינס-פז

אמר שגם ההצלחות משותפות וגם הכשלונות משותפים. בואו נבדיל בין שני דברים. אנחנו

כמדינה מחוייבים לתת מענה לליקווידטורים, ובמסגרת הוועדה שפועלת עד סוף נובמבר

בגלל החגים חל עיכוב, שאני לא מצדיק אותו, אבל זו המציאות.
סופה לנדבר
אנחנו נפגשנו בחגים.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני יודע על המפגש הזה. אבל עד 31 בנובמבר, נכון להיום שרה כהן תגיש את

המסקנות המעשיות.

למה אמרתי את המלים האלה של אהריות ועבודה משותפת וכשלו נות משותפים? אנחנו

נעשה מה שאפשר לעשות. אני לא רוצה להישמע ציני אבל שום ממשלה לא תתן דירת 5

חדרים לכל ליקווידטור. אם כולנו יחד נסביר שאנחנו רוצים ויכולים לעשות אי בי גי,

אבל די הי לא ביכולתו של אף אחד מאתנו לעשות

סופה לנדבר;

אבל משכנתה מועדפת ביכולתנו כן לתת.

ארי גלמו;

יש למעלה מ-300.
סופה לנדבר
סליחה, יש לי רשימה. אתה לא יודע. יש 150. לא מגיע להם?
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
לצערי הרב, המרכז בחיפה הגיש לנו רשימה של 300 ומשהו איש, צודק ארי אלמן,

ואנחנו מכירים את התופעות האלה.
סופה לנדבר
ארי אלמן צודק והוא לא דובר פוליטי שלך.



בקדנציה הקודמת, באישור- ועדת העלייה והקליטה וועדת העבודה והרו והה, הוצאנו

הודעות לראדיו ולעתונות. הם הציגו את כל המסמכים הדרושים בענין, זה, של משרד

ההוץ ומשרדים אהרים, ואנחנו הצגנו את הרשימה. אני לא מאמינה שיש עוד.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני מבקש להעיר שתי הערות. ארי אלמן הוא עובד מדינה ועל-פי מיטב הייעוץ

שקיבלתי מנציב שרות המדינה, מכיוון שאסור לשרים להחזיק יועצי תקשורת ודוברים

מקומיים אחרים - - -

סופה לנדבר;

אני אומרת את זה, כי כאשר היינו בכרמיאל הוא הירשה לעצמו כעובד מדינה לפגוע

בהברי כנסת. אני מציעה לך לבדוק בעתו נ ים. דובר צריך לכתוב על ענייני משרד

הקליטה ולא לפגוע בחברי הכנסת, ואני אומרת לך שאני לא מקבלת את זה.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;
יש לי כתובת אהת
נציב שרות המדינה. פניתי אליו והוא הסביר לי שלא רק שאין

לו התנגדות, אלא הוא גם מחייב את הדוברים שנלקהו לעבוד כדוברים של המשרדים לדברר

את השר גם בשאר התהומים, כי אסור לשר להחזיק דוברים נוספים.

סופה לנדבר;

בסדר. כאשר עובד שלך מרשה לעצמו לדבר אל הברי כנסת שאינם בקיאים בענין, אני

ממליצה לך לבדוק מי מהם לא בקי בענין, ואני מבקשת שבפעם הבאה הוא יהיה קצת יותר

זהיר, כי גם אני יודעת לענות וגם לי יש דוברים.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

אני רוצה להזור לעני ן הליקווידטורים. אני מבין שהיתה פגישה של שרה כהן

והוועדה עם הברי כנסת. הדברים האלה ייקבעו בהסכמה. אם אנחנו לא נצא עם מסר
אחיד, לא נרוויח דבר. אמרנו
אם נדבר בכמה קולות לא נרוויח דבר. לגיטימי שיהיו

בינינו ויכוחים. בענין זה כולנו מעוניינים לעזור, לכל אוכלוסיה, ולא חשוב אם

במקרה זה אלה ליקווידטורים ובמקרה אחר אלה צעירים עולי אתיופיה באתר קראו ו נים, או

מדעני קמ"ע. אבל אם כל העני ן יתנהל פה בסגנון של למה נחתם את זה ולא נתתם עוד

את זהי, אני לא בטוח שנגיע לפתרונות ואני לא בטוח שלזה כולנו מתכוונים כשמדברים

על שיתוף-פעולה.

ישראסוב - אני מאשר את דברי חברת-הכנסת בלומנטל. העני ן התעכב מפני שמשרד

האוצר לא נתן את נציגו לוועדה. היינו צריכים קצת ללחוץ והעני ן טופל, השופט מונה.

החגים מאחורינו ושר המשפטים אמר שהוועדה מתחילה לפרסם את ההודעות ולפעול.

שאלו אותי הדוברים; למה אתה לא מפרסם? בכוונה לא פירסמתי, כי לא רציתי ליצור

מציאות כשאין עדיין כתובת מדויקת עם מספר טלפון ותיבת דואר. עכשיו אנחנו נפרסם

את זה, ברגע שתהיה כתובת מדויקת.

ועדת גדיש, הפנייה לבגייץ. ב-5 וב-6 בנובמבר תתקיים ישיבה מסכמת ועד סוף

נובמבר אני מאמין שיהיו דו"חות.

סופה לנדבר;

בג"ץ החליט שהוועדה צריכה לסיים את עבודתה בסוף יולי.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטייו
אני מציע לשאול בנושא הזה את מר גדיש. אני לא ממונה על ועדת גדיש. יש לי

ציפיות ממנה. היא מעכבת אותי בכמה דברים לא פחות משהיא מעכבת את התביעה של

התאחדות עולי ברית-המועצות. יש מספר דברים שהעלינו, למשל, עם שר האוצר בפגישה

שלנו, וגם הוא נתלה בוועדת גדיש. אבל אני לא יכול להחליט עכשיו שאו-טו-טו יש

מסקנות ועדת גדיש.

אנחנו מאד מעוני ינים לזרז את זה. יש לנו נציג בוועדת גדיש שעוקב אחרי

הדיונים ומדווח לנו על מה שקורה שם. בסוף נובמבר, במידה והמסקנות לא יענו על

הדברים שהם הכרחיים - למשל משכנתאות לאוכלוסיות מסוימות - ביחד עם הוועדה הזאת

נחליט איך אנחנו פועלים מול משרד האוצר ומול הגורמים הנוספים.

אני מודה לכם מאד, ועל-פי בקשתה של חברת-הכנסת חזן, אני אופיע כאן לא פעם.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה. חברת-הכנסת חזן לא ידעה על המגעים שלנו מאחורי הקלעים, אבל לא אחת

אנחנו אומרים לך שהוועדה הזאת היא איפה שהוא שלך, ועדה שאתה נטו-נטו מולנו, אנחנו

מולך, ועובדים גם הרבה מאד בשיתוף-פעולה ובאמת נשמח אם תוכל להגיע לעתים יותר

תכופות. בין השאר נתת לנו כבר הבטחה שלגבי דברים מסוימים שנוגעים למשרד השיכון

למשל, אתה תמיד תהיה מוכן להגיע לישיבות אתם.

רציתי להעלות עוד נושא אחד, כבד מאד, ואני לא מחכה עכשיו לתשובה, והוא

הפרסומים על עולים רבים שאינם יהודים שמגיעים לכאן, כל מה שקשור לאולפני הגיור

ולבעיות הגיור. זה נושא כבד מאד שבוודאי יעלה בוועדה לא אחת, אבל בכל-זאת מצאתי

לנכון להזכיר קם אותו.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
בנושא של מעמד אישי יש התקדמות בכמה תחומים, אם כי לא תמיד בקצב שהיינו

רוצים. בנושא של אולפני גיור אני בכוונה לא רוצה לנקוב פה במספרים מדויקים, אבל

יש עשרות אולפני גיור שפועלים ברחבי הארץ ויש דרישה מקרב העולים, בניגוד לכמה

תחזיות שהיו די "סקפטיות", יש דרישה של העולים ללמוד באולפנים האלה. בלי לנקוב

במספרים אגיד שאנחנו מתקדמים יפה מאד לעומת שנים קודמות, אבל כמו בשאר התחומים

ידנו עדיין נטויה ויש עוד הרבה מאד מה לעשות. בינתיים גם עולים שלא כולם יעברו

גיור, בנושא של מעמד אישי בכמה תחומים אנחנו מנסים לתת תשובות יהד עם משרד הדתות

והרבנות ואנחנו עוקבים אחרי הנושא הזה.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה לך אדוני השר, ותודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:25

קוד המקור של הנתונים