ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 29/07/1997

הלוואות הסוכנות היהודית לעולים; פגיעה בזכויות עולים שלוו כספים מחברת "עידוד"

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 8\85

מישיבת ועדת העליה והקליטה המשותפת עם הוועדה לפניות הציבור

יום שלישי. כ"ד בתמוז התשנ"ז (29.07.97). שעה 09:00

נכחו: חברי הוועדה: רפי אלול - מ"מ היו"ר

יורי שטרן- מ"מ היו"ר

סופה לנדבר

מרינה סולודקין

יוסי שריד

צבי וינברג
מוזמנים
הלנה קים - מנכ"ל ארגון משפחות חד-הוריות

ברטה גרויסמן - רכזת קליטה ארצית בנעמת

עו"ד ענת שקולניקוב - האוגדה לזכויות האזרח

עו"ד גלי בר-אל - לשכה לסיוע משפטי המרכז

לפלורליזם יהודי

דני טופז - תקציבן במשרד לקליטת עליה

חנן בן-יהודה - גזבר בסוכנות היהודית

אפרים בלוט - מנהל אגף התאחדויות עולים

בסוכנות היהודית

אילן מורנו - הסוכנות היהודית

אווה הלחמי - מנכ"ל התאחדות עולי צרפת

פרנק שטיין - מנהל החברה לעולים מבריטניה

יהושע שי - רפרנט הביטוח הלאומי במשרד

האוצר

מיכל שטרית - יועצת משפטית של משרד הקליטה

סוניה אבירם - מנכ"ל בנק עידוד

אירינה קלוב - אם חד הורית

יצחק קסקביץ - נכה מלחמת העולם השנייה
מנהלת הוועדה
וילמה מאור
קצרנית
יפעת שפרכר
סדר-היום
א. פגיעה בזכויות עולים שלוו כספים מחברת "עידוד"

ב. הלוואות הסוכנות היהודית לעולים



א. פגיעה בזכויות עולים שלוו כספים מחברת "עידוד"
היו"ר רפי אלול
אני מתכבד לפתוח את הישיבה. לפני כשלושה שבועות ביקרנו בבנק "עידוד" בתל-

אביב. הרקע לביקור שלנו היה בעקבות פניות של לא מעט עולים. הם טענו שהם מגיעים

לבנק "עידוד" בשעה 04:00 בבוקר על-מנת שיוכלו לקבל את האישור או את הדרכון

לצאת לחו"ל.

מדובר באנשים שקיבלו הלוואות מהמדינה. אם יש רצף אז תוך 3 שנים ההלוואות

האלה הופכות למענק, ואם יש איזה שהוא חשש שההלוואות האלה לא תוחזרנה אז מעכבים

אותן. עושים בדיקות פרוצדוריאליות כאלה ואחרות, מה שלדעתי אפשר לעשות בטלפון

או בפקס, ולא לתת לבן אדם לחכות משעה 04:00 בבוקר ולאחר מכן לסרב אותו.

מה שהתברר לנו מאוחר יותר, תוך כדי הביקור הוא, שבנק "עידוד" נותן הוראות

ישירות למחלקת הגבולות לעכב יציאה מהארץ של אנשים. למעשה מה שנעשה כאן זו

הצלבת נתונים בין משרד הפנים לבין בנק "עידוד", כאשר השותף לעניין הזה הוא

משרד ממשלתי. בלא מעט מקרים מבוצעים הלכה למעשה צוי עיכוב יציאה מן הארץ ללא

צורך בבית משפט וללא הופעה של אותו עולה בפני בית משפט. מישהו מאחורי הקלעים

עוצר את היציאה של אותו אדם מהארץ. יש מישהו שיודע על מישהו מסויים שיש לו חוב

וכך הסוכנות היהודית מעבירה את המידע למשטרת הגבולות. משטרת הגבולות עוצרת את

אותו אדם ולא מאפשרת לו לצאת לחו"ל עד שיחזיר את החוב שלו.

במדינה מתוקנת כמו שלנו יש 1000 דרכים אחרות לבצע את זה. יש שיטות יותר

נחמדות שאפשר לנקוט בלי להמתין 4 או 5 שעות לאותו טופס שיחרור יציאה מן הארץ.

מדובר בסכומים שלא עולים על 10 אלפים שקל. אני מקווה שהנושא הזה יטופל ויתוקן.

לא מוצא חן בעיני התור הארוך, הצלבת המידע, וכמובן היחס שמקבל אותו עולה.
חנן בן-יהודה
לפי דעתי יש אי דיוקים שכדאי שנשמע עליהם. חברת "עידוד" היא לא בנק.

המפקח על הבנקים אמר שזאת חברה שנותנת הלוואות. לחברה הזאת אין רשיון של בנק.

הסוכנות היהודית היא בעלת החברה הזאת. משרדי הממשלה מתעסקים בבעיות

שהתעוררו. משרד הקליטה מתעסק בכל הקשור למענק המכס שניתן כהלוואה מותנת. אנחנו

עושים את השירות לממשלה.
מיכל שטרית
יש החלטת ממשלה מפברואר 1993, והיא זאת שקבעה שמענק המכס הוא הלוואה

מותנת בהשארות של העולה 3 שנים בארץ. על סמך החלטת הממשלה הזאת, שקובעת שמי

שיבצע את זה תהיה חברת "עידוד", פעל משרד הקליטה. מדובר פה על מענק מכס ולא

על סל קליטה.
היו"ר רפי אלול
האם הכסף שאדם נותן לבנק או לחברת "עידוד" הוא צמוד?
מיכל שטרית
זה לא נכון שבנק "עידוד" נותן את ההלוואות. משרד הקליטה, כמו שהוא מזרים

את כל הסיועים לחשבונות הבנק של העולים, מזרים גם את סיוע מענק המכס לחשבונות



הבנק של העולים. כל עולה שמקבל מענק מכס חותם לפני כן על שטר, שבו הובהר לו

שזה מותנה בכך שהוא נשאר בארץ 3 שנים.
היו"ר רפי אלול
האם מדובר כאן גם על יציאה לבקר קרוב משפהה?

מיכל שטרית;

אנחנו מדברים על יציאה לחו"ל באופן כללי. יש חריגים שמאשרים להם לצאת.

ההדגשה על פגיעה בצנעת הפרט ועבירה על חוקי מאגר המידע היא לא מדוייקת, מכיוון

שהעולה עצמו חותם על השטר והוא יודע שהנתונים האלה יועברו בסופו של דבר לחברת

"עידוד".

סופה לנדבר;

באיזו שפה הוא חותם?

מיכל שטרית;

זה מופיע ברוסית ובעברית. ברגע שאדם מסכים שיעבירו את נתונים שלו אז זו

לא עבירה.

היו"ר רפי אלול;

איך חברת "עידוד" יודעת, ואיך משטרת הגבולות יודעת?

מיכל שטרית;

ברגע שאדם קיבל מאיתנו מענק מכס, הנתונים שלו עוברים לחברת "עידוד". חברת

"עידוד" נמצאת בקשר עם משרד הפנים. כל אדם שבא לבקש דרכון מעבירים את הנתונים

שלו ממשרד הפנים לחברת "עידוד". חברת "עידוד" מוציאה מכתב שבו היא מסבירה שלפי

שטר ההוב שאותו אדם חתם עליו ועל פי המענק המותנה שהוא קיבל במכס, היא יודעת

שהוא הזמין דרכון והיא מבקשת ממנו לסור למשרדה על-מנת להסדיר את עניין

ההלוואה.

אם העולה לא מגיע תוך פרק הזמן שנקבע לו במכתב, אז חברת "עידוד" פונה

להוצאה לפועל ומבקשת מראש ההוצאה לפועל להוציא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ.

רק בעת משפט ראש ההוצאה לפועל הוא המוסמך היחידי להוציא צו עיכוב יציאה כנגד

אדם.

היו"ר רפי אלול;

האם ראית את התהליך הזה?

מיכל שטרית;

אני יודעת שזה התהליך.

היו"ר רפי אלול;

אני ביקרתי במקום פעמיים. 8 אנשים מתוך 100 איש סיפרו לי שלא היו להם שום

חובות והם קיבלו את המכתב המאיים הזה, וכתוצאה מכך הם לא קיבלו דרכון ולא יכלו

לצאת לחו"ל. 2 מתוכם, אחד מנתניה ואחד מחולון, באו פעמיים כדי להגיד שהם לא



חייבים שום דבר.
מיכל שטרית
יש את התהליך המסודר, ויכול להיות שיש חריגים. התהליך המסודר עובד באופן

חוקי. משטרת הגבולות מקבלת את צו עיכוב היציאה מן הארץ רק מההוצאה לפועל. אם

יש חריגה, יכול להיות שאנחנו צריכים לבדוק במה מדובר.

יוסי שריד;

האם זה מענק או הלוואה?
מיכל שטרית
זו הלוואה מותנת בהשארות של 3 שנים בארץ. ברגע שעוברות ה-3 שנים זה הופך

להיות מענק.
מרינה סולודקין
על איזה סכומים אנחנו מדברים?
מיכל שטרית
זה תלוי בגודל המשפחה. בדו"ח מבקרת המדינה משנת 1995 המבקרת ביקרה את

התהליך הזה.
יוסי שריד
המבקרת חשבה שאין הבטחה של הכספים.
היו"ר רפי אלול
האם כאשר אדם מבקש דרכון אז הוא כבר יצא לחו"ל?
מיכל שטרית
לא. יש לו אפשרות לצאת לחו"ל. כאשר הוא מבקש דרכון אנחנו יודעים שיש לו

אולי כוונה לצאת ואז אנחנו מבקשים ממנו לסור אלינו.
היו"ר רפי אלול
האם זה חוקי?
מיכל שטרית
כאשר אדם מבקש דרכון שולחים לו מכתב ומבקשים ממנו לבוא להסדיר את ענייני

ההלוואה. את הדרכון הוא יקבל ממשרד הפנים. כאשר הוא מגיע לחברת "עידוד" יש

לפניו כמה אפשרויות, כאשר אחת מהאפשרויות שלו היא להפקיד את הדרכון שלו.

כאשר מבקרת המדינה כתבה את הדו"ח הזה היא נתנה נתונים מינואר 1990 עד

ספטמבר 1994. לפי הנתונים שלה משרד הפנים הנפיק בתקופה הזאת 148,150 דרכונים

ותעודות מעבר לעולים, שמתוכם 89,900 יצאו מהארץ ו31,500 לא שבו.



סופה לנדבר;

האם הם נסעו לטייל?
מיכל שטרית
יצאו בכלל. משרד הקליטה כחלק ממדינת ישראל קיבל המון ביקורות גם

מהעיתונות וגם ממקומות נוספים על כך שנותנים כספים לעולים המגיעים לכאן

ועוזבים לחו"ל. לא יתכן שמצד אחד יש ביקורת עלינו על כך שאנחנו לא מספיק

שומרים על כספי מדינה ולא מספיק דואגים להבטיח שמי שמקבל את הכסף לא בא רק

בשביל לקבל את הכסף, ומצד שני כאשר אנחנו פועלים בהתאם להחלטת ממשלה על ידי

נוהלים מסודרים ולפי החוק כמו שקבעה מבקרת המדינה אז יש ביקורת על כך שאנחנו

פועלים בדרך הזאת.
יוסי שריד
על איזה כסף מדובר? האם זה כסף שנותנים למכס?
מיכל שטרית
לא למכס. אנחנו מניחים שמי שמגיע מברית המועצות וארצות שנקראות ארצות סל

קליטה לא מביא איתו חפצים מחו"ל, ולכן אנחנו נותנים לו מענק במקום הפטור שהיה

מקבל אם הוא היה קונה.
יוסי שריד
כלומר הוא מקבל כסף והוא רשאי לקנות בזה מה שהוא רוצה.
מרינה סולודקין
מה-1 בינואר הסוכנות ביטלה את המטען של אנשים מברית המועצות.
סוניה אבירם
הסוכנות היהודית משלמת מענק, שאנחנו קוראים לו תחליף מטען. המענק ממשיך

להיות מבוצע בתנאי מענק. לפני כן הוא היה הלוואה והסוכנות הפכה אותו למענק.
הי ו"ר רפי אלול
מה עושים עם כל הטעויות? לפי דעתי חיילים לא צריכים לחכות שם. כל ההמתנה

המיותרת הזאת לא נראת לי. איך פותרים את זה? איך הקשר עם משטרת הגבולות מתבצע?

מאיפה אתם לוקחים את השמות?
סוניה אבירם
חוקית לא ניתן לעכב יציאה של אדם מהארץ בין אם הוא עולה ובין אם הוא אזרח

ותיק ללא צו של בית משפט. אין הליך שלפיו חברת "עידוד" מודיעה למשטרת הגבולות

את מי לעכב. לא יכול להיות דבר כזה. באותם מקרים שחברת "עידוד" חושבת שצריך

להוציא צו עיכוב נגד חייל, חברת "עידוד" צריכה לפנות עם המסמך המקורי בבקשה

לבית המשפט, במקרים האלה זה בית משפט שלום בתל - אביב, והשופט צריך לתת אישור

לצו עיכוב. בלי אישור של שופט אי אפשר להוציא צו עיכוב. אם השופט לא משתכנע אז

לא יהיה צו עיכוב. ההודעות למשטרת הגבולות מגיעות מבית המשפט ולא מחברת

"עידוד".
היו"ר רפי אלול
אתם אלה שלא נותנים לו את הדרכון.
סוניה אבירם
התפקיד שלנו הוא לא לתת דרכון. עולה רשאי ללכת ולבקש דרכון בכל עת שירצה.

משרד הפנים נותן לו את הדרכון על המקום או אחרי שבוע או שבועיים. משרד הפנים

על פי חוק חייב לתת דרכון לעולה. אין מצב שמשרד הפנים מעכב דרכון. גם אם משרד

הפנים מעכב דרכון למישהו אז זה צריך להיות בצו של משטרה או בצו של בית משפט.

אין מצב שאזרח כמוני יכול לעכב הוצאת דרכון במשרד הפנים. מה שחברת "עידוד"

צריכה לעשות זה להיות זריזה ולמצות את ההסכם שלה עם משרד הקליטה.

אם שופט מאשר צו עיכוב נגד אדם מסויים, בית המשפט מודיע למשטרת הגבולות

על העיכוב ולא חברת "עידוד". כאשר יש בעיה במערכת מבקשים שחברת "עידוד" תשלח

את זה, אבל לחברת "עידוד" אין שום קשר עם משטרת הגבולות. הקשר היחיד הוא של

בית המשפט.
היו"ר רפי אלול
משרד הפנים לא מעורב בזה?

סוניה אבירם;

משרד הפנים לא מעורב בזה. רק בצו בית-משפט אפשר להוציא צו עיכוב יציאה

במדינת ישראל.
יוסי שריד
איזו חברה זו חברת "עידוד"?
סוניה אבירם
אנחנו חברה שנוסדה על ידי הסוכנות היהודית לביצוע הלוואות לעולים וגביית

חובות מעולים. במקרה הזה משרד הקליטה מעביר את הכספים לחשבונות של העולים.

אנחנו עושים עבורם את אותה פעילות שנקראת שמירה על הכספים.

סופה לנדבר;

הסטטוס שלכם תמיד היה של חברה?
סוניה אבירם
אנחנו חברה מ-1990.

סופה לנדבר;

לפני כן הייתם בנק "עידוד".

סוניה אבירם;

לא היינו בנק בצורה חד משמעית. לחברת "עידוד" היה רשיון בנקאי מוגבל

לרישום משכנתאות. באיזה שהוא שלב בעלי המניות החליטו שזה לא נחוץ, ומאז אנחנו

חברה.



המערכת "בעידוד" בנויה באופן כזה, שעולה שאין לו חוב אין אליו פניה. רק

עולים שיש להם איזה שהם חובות במערכת, בין אם החוב הוא למשרד הקליטה ובין אם

החוב הוא לסוכנות היהודית או כל גורם אחר, יוצאת אליו פניה.

אם יש מידע על בקשה לדרכון והעולה לא חייב לחברת "עידוד" כספים אז לא

שולחים אליו מכתב. המערכת לא משגרת מכתבים למי שאין להם חובות.

יוסי שריד;

המכתב יוצא גם למי שיש חובות בלי קשר להלוואה.

סוניה אבירם;

בוודאי. אנחנו מבטיחים חובות נושפים לא רק חובות שלנו.
יוסי שריד
יש חובות שפרוסים על פני הרבה מאוד שנים.

סוניה אבירם;

לא כאלה. ההלוואות פוחתות בתום התקופה שלהן.

יוסי שריד;

אדם יכול שיהיה לו חוב או הלוואה להרבה מאוד שנים.
היו"ר רפי אלול
אז הוא מעוכב מהארץ גם הרבה מאוד שנים.

יוסי שריד;

כמה שנים יכול אדם שיהיה לו חוב כאשר הוא עולה חדש?

סוניה אבירם;

בין שנתיים לשלוש, אבל הם לא עוברים את השלוש.

היו"ר רפי אלול;

מתי הולכים לבית משפט?

סוניה אבירם;

הכי מהר שאנחנו יכולים. זאת המחוייבות שלנו על פי ההסכם. התהליך מתבצע

בעת שיש מידע על בקשה לדרכון.

סופה לנדבר;

כאשר אדם מקבל מענק מותנה, כמה הוא צריך להחזיר ובאילו תנאים?
יוסי שריד
הוא לא צריך להחזיר. תוך שלוש שנים זה הופך להיות מענק.

סוגיה אבירם;

יש לנו ועדת חריגים בנושא של מענק המכס. ועדת החריגים מורכבת משני נציגים

של חברת "עידוד" ומנציג של משרד הקליטה. הוועדה הזאת מוסמכת לדון בבקשות של

עולים שצריכים לצאת מהיום להיום, ובכל מיני בקשות של עולים שקשה להם לעמוד

בנוהל הרגיל. הוועדה הזאת דנה בכל יום, בכל שעה ובכל עת.

אנחנו יוצרים קשר אחד עם השני על ידי פקסים, טלפונים וכל מה שאפשר. עולה

שמבקש לצאת והסיבה שלו מוצדקת, משחררים אותו ללא בטוחות. הסמכות לשיחרור העולה

ללא מתן בטוחות היא סמכות של ועדת חריגים. זאת ועדה שמופיעה בהסכם של חברת

"עידוד" עם משרד הקליטה. בוועדה הזאת נכללים גם חיילים בודדים המבקשים לצאת את

הארץ. החיילים לא נדרשים לבטוחות. אנחנו נותנים להם אישור מיידי לכל מטרה שהם

ירצו.
היו"ר רפי אלול
למה הם צריכים להגיע אליכם?
סוניה אבירם
כאשר אנחנו מטפלים בחובות אנחנו נתקלים רק בנתונים ובמספרים, כך שאנחנו

לא יודעים אם אדם משרת בצה"ל או חלילה וחס יש לו בעיה אחרת. אין לנו את המידע

הזה, ואנחנו לא יכולים לדעת מראש מי משרת ומי לא משרת. ההוראה אומרת שברגע

שמגיע חייל יש פנייה מיידית מהסניפים אל ועדת החריגים, ואנחנו מאשרים את זה

במקום. באותו רגע שמגיעה הבקשה משחררים את החיילים ולא דורשים מהם שום דבר.

יש כמות מסויימת של עולים שמבקשים שישחררו אותם מסיבות אחרות. כל בקשה

נידונה מול הנציג של משרד הקליטה. הסמכות שלנו היא להענות לבקשה.
אווה הלחמי
מה לגבי ההלוואות האחרות?

סוניה אבירם;

יש ועדה נוספת במשרד הקליטה, שהיא ועדה שמטפלת בבקשות של עולים מנימוקים

סוציאליים. אנחנו יודעים שבאים עולים עם כל מיני בעיות. יש מסלול נוסף בוועדה

לדיון במקרים כאלה. חברת "עידוד" יושבת בוועדה, אבל הוועדה היא של משרד הקליטה

והיא דנה בהמלצות של עובדות סוציאליות.

העולה רשאי לבחור באחת מהבטוחות לפי שיקוליו. למעשה המערכת לא מתערבת

בשיקולו של העולה לגבי סוג הבטוחה שהוא בוחר. הבטוחות גם מפורטות במכתב שהעולה

מקבל.

היו"ר רפי אלול;

להערכתך, האם אין שום דרך אחרת לטפל בדבר אלא רק בשיטה הזאת?
סוניה אבירם
כרגע אני חושבת שכן, חשבנו על כל מיני אפשרויות לייעל את זה. עולה שלא

חייב בחברת "עידוד" כספים, לא מקבל מכתב מ"חברת עידוד". אם עולים באים מכוח זה

שהם יודעים שצריכים לבוא ל"עידוד" אני מקבלת את כולם. אין פנייה של המערכת

אליהם. עולה שלא חייב לא מקבל פנייה. חברת "עידוד" לא פונה אליו ולא מבקשת

ממנו שיבוא. אם יש איזה שהוא רצון של העולה להיות בטוח, זה לא משהו שאני יכולה

למנוע. אני מקבלת כל אחד, בין אם הוא קיבל פניה מחברת "עידוד" ובין אם הוא לא

קיבל פניה מחברת "עידוד".

עולה יכול להביא ערבות אישית של שני ערבים ללא בדיקה כלכלית. הוא יכול

להביא ערבות בנקאית אם זה מתאים לו. אם הוא עובד אז הוא יכול להביא ערבות של

חברה שהיא המעביד שלו, והוא יכול להפקיד ערבון כספי במזומנים. במידה והוא לא

מעוניין לנסוע, הוא יכול להפקיד את הדרכון שלו עד לאותו מועד שהוא ירצה לנסוע,

כאשר הפקדת הדרכון היא יותר בגדר של מחווה של העולה כלפי המערכת. ברור שהפקדת

דרכון אין לה ערך כספי. הפקדת הדרכון נעשית על פי בקשה של העולה.
הנן בן-יהודה
הרעיון על הפקדת הדרכון היה על-מנת לעזור לעולים. העדפנו שבמקום שהוא

ישעבד איזה שהוא חפץ הוא יפקיד את הדרכון. אם הוא לא רוצה להפקיד את הדרכון אז

הוא יכול לתת בטוחה אחרת.

סוניה אבירם;

אם עולה בוחר להפקיד ערבון כספי אז הוא מפקיד אותו לזמן קצוב. לא יכול

להיות ערבון שמופקד בחברה ללא גבול. תקופת ההפקדה היא שלושה חודשים מקסימום

והיא לא צמודה. גם החוב של העולה הוא לא צמוד.
אווה הלחמי
גובה הערבון הוא כגובה החוב?
סוניה אבירם
גובה הערבון הוא כגובה החוב. היות והחוב לא צמוד אז גם הערבון הוא לא

צמוד. לא דורשים מהעולה הפרשי הצמדה עבור החוב שלו. גם הסכום שהוא מפקיד הוא

לא צמוד.
מרינה סולודקין
אני מאוד מתפלאת שאתם כחברה ציבורית וכאנשים שמתעסקים עם כסף ציבורי

משפילים אנשים. זה דבר חדש בשבילי. כמה אנשים עובדים בחברת "עידוד"?
סוניה אבירם
לחברת "עידוד" יש מגרון פעילויות מעבר למה שהיא עושה במשרד הקליטה. בחברת

"עידוד" יש כ-65 עובדים.
חנן בן-יהודה
חלק גדול מהפעילויות של חברת "עידוד" הן בנושאים של הלוואות למתיישבים

ולקיבוצים. זה החלק המשמעותי בפעילויות של חברת "עידוד", וזה מעבר לנושאים

שהוזכרו כאן.
מרינה סולודקין
זה לא קשור לעליה מחבר העמים.
סופה לנדבר
נגד כמה אנשים יש כיום תהליכים משפטייים?

סונית אבירם;

מינואר עד יוני הגשנו צווי עיכוב נגד 749 עולים וביטלנו ל-529 עולים.

מתוך 749 צווי עיכוב 529 עולים חזרו לחברה והסדירו את החובות שלהם.

היו"ר רפי אלול;

באותם תהליכים כמה אנשים ביקשו דרכונים?

סוניה אבירם;

מה-1 בינואר עד ה-31 בדצמבר בשנת 1996, קיבלנו ממשרד הקליטה מידע על

36,727 עולים שביקשו דרכונים.

סופה לנדבר;

מה הפירוש של החובות האלה?

סוניה אבירם;

מענק מכס.

גל בר-אל;

כאשר העולה מקבל מענק הוא צריך לחתום על שטר חוב. בשטר החוב כתוב שאם הוא

מזמין דרכון ההלוואה עומדת לפרעון. העולה חותם על שטר החוב כאשר הוא מגיע לשדה

התעופה.
סוניה אבירם
חברת "עידוד" לא נותנת כספים בנושא הזה. הכספים מועברים על ידי משרד

הקליטה.
מיכל שטרית
מי שהזמין את אשרת העולה מחו"ל חותם בשדה התעופה. חלק לא קטן מהעולים

מגיעים לכאן כתיירים ואז הם צריכים לגשת לאחד הלשכות של משרד הקליטה, ושם הם

חותמים על שטרי חחוב.

גלי בר-אל;

אני חושבת שהבעיה הזאת היא בעיה מאוד חמורה ויש להתייחס אליה במלוא תשומת

הלב. אין קשר בין המועד שהעולה מקבל את הכסף לבין הרגע שהוא חותם על שטר החוב.

שם למעשה כתוב, שאם בעתיד הוא יבקש דרכון זה יועמד לפרעון. הוא לא בסיטואציה

מתאימה לחתום על חוזה כזה. אין לו את תשומת הלב כדי לחתום על כזאת התחייבות.



מדוע מחתימים אותו בשדה התעופה? מדוע ששלב החתימה לא יעשה כאשר הוא בא

לחברת "עידוד".

יוסי שריד;

נניח והוא חותם אחר כך, אז במה זה פותר את הבעיה?
גלי בר-אל
הבעיה היא קודם כל בעית היידוע.

יוסי שריד;

הרי לא שללו מהעולה שום דבר. הטענה הזו היא טענה נכונה במידה ושוללים

ממנו משהו. במידה והוא רוצה לצאת, אז הוא צריך לתת את הכסף. מה זה משנה מתי

הוא חותם?

גלי בר-אל;

הוא חותם על שטר החוב בלי לדעת בכלל לשם מה הוא חותם, ואחר כך הוא מגיע

לחברת "עידוד" על-מנת שיתנו לו את הכספים.
סוניה אבירם
זה לא קשור לסוכנות וזה לא קשור לחברת "עידוד".
היו"ר רפי אלול
לא כל העובדות שנאמרו כאן הן נכונות. קיבלתי מכתב מאדם שחיכה 9 חודשים

לקבל את הכסף מיום שהפקיד את הערבות. קיבלנו לא מעט פניות בעל פה ופניות

טלפוניות על כך שלא נותנים דרכון בגלל חוק כזה או אחר. לדעתי זה דבר פסול. יש

הרבה מאוד דרכים אחרות כדי לקבל מאדם את הכסף בחזרה בלי להגיע למצב של לקיחת

הדרכון שלו. זהו תהליך לא טוב ולא בריא, והוא לא נעשה בשום מקום בעולם. ישראל

עושה את זה.
יורי שטרן
בסוף שנות ה-80 תחילת שנות ה-90 הפורום הציוני פנה לבג"ץ בנושא הזה. אז

בנק "עידוד" ויתר, והנושא הוכר באופן מיידי כפגיעה בזכויות האזרח.

מיכל שטרית;

אנחנו לא יודעים אודות הבג"ץ חזה.
יורי שטרן
בנושא הזה אנחנו ניהלנו מלחמה, ועוד לפני שהנושא הגיע לבג"ץ התחילו

בירורים ותיקונים. בנק "עידוד" בזמנו ויתר על הגבלות הנסיעה לחו"ל לאלה

שכביכול חייבים כסף לבנק.

היו"ר רפי אלול;

האם אתה מציע שהמתכונת הזאת תמשיך להיות כפי שהיא, עם אותם תורים ועם



הסיפור של הדרכונים ועם כל הקשרים מאחורי גבם של העולים?
חנן בן-יהודה
יש כאן שאלה של מדיניות. משרד הקליטה צריך לקבוע מה יהיה מענק ומה תהיה

הלוואה. הסוכנות החליטה לרדת מרוב ההלוואות ולהפוך אותן למענקים. הפכנו גם את

נושא הלוואת המטען ותחליף המטען למענק. יש הלוואה אחת, שהיא הלוואה למרכזי

קליטה, ושם אנחנו עוד נותנים מענק מותנה. את רוב ההלוואות האחרות הפכנו

למענקים. זאת שאלה של מדיניות.

החברה, שהיא חברה של הסוכנות, עושה שירות עבור הממשלה. צריכים לייעל את

המערכת ולנסות לקצר את התורים. אנחנו הוספנו עוד פקידות ועוד עמדות, אבל אולי

צריכים להוסיף עוד. ברגע שהחלטנו להפוך את ההלוואות למענקים, הורדנו כוח אדם,

ובחיסכון של חברת "עידוד" סגרנו כמה סניפים. במקום לתת לנו ציון לשבח על כך

אנחנו מייעלים, אז באים בטענות.

יוסי שריד;

כמה הלוואות הפכו למענקים בסופו של דבר?
סוניה אבירם
ההלוואות של מענק המכס מופחתות אוטומטית במערכת שלנו בתום 3 שנים.
חנן בן-יהודה
צריך לראות כמה משרד הקליטה משלם לחברת "עידוד" כל שנה עבור הפעילות

הזאת.

יש שאלה של מדיניות. הסוכנות שינתה ואמרה שהיא תלך על הלוואות. העולים

יותר מרוצים מהעניין,וגם אנחנו במערכת חשבנו שזה יותר יעיל. ממשלת ישראל

החליטה משיקוליה היא להמשיך בצורה הזאת. אנחנו צריכים לייעל את המערכת.

מצד אחד צריך לעזור לעולה באופן פרטני ולתת לו את השירות הטוב ביותר כי

זו ארץ שקולטת עליה, ומצד שני הרבה עולים ניצלו את זה לרעה. צריכים באיזה שהוא

מקום לראות איך אנחנו שומרים על נכסי המדינה וכספיה. לזה התייחס דו"ח מבקר

המדינה.
סוניה אבירם
בשנת 1996 משרד הקליטה קיבל ערבונות כספיים שהוחזרו למשרד הקליטה מעולים

שלא חזרו לארץ. הסכום עמד על 5.7 מיליון שקל. אלה סכומים של ערבונות כספיים

במזומנים, שלא כוללים נתונים כספיים מערבונות אחרים.
חנן בן-יהודה
כמה כסף משלם משרד הקליטה לחברת "עידוד" בשנה?
דני טופז
משלמים בין 2 וחצי ל-3 מיליון שקלים. ההכנסה למדינה בשנת 1996 נעה בין 2

ל2 והצי מיליון שקלים. אני מבקש לשמור על כבודם של עובדי חברת "עידוד". גם

משרד הקליטה, הסוכנות היהודית, ולשכת הקשר, מעבירים את המידע הזה בכתב ובעל פה

לעולים.



עולה שמגיע לארץ מסבירים לו- את התהליך בשפה שלו. כל פקידי משרד הקליטה

בשדה התעופה הם דוברי רוסית. העולים מקבלים סכום מסויים בשדה התעופה, שחלק

ממנו הוא סל קליטה וחלק ממנו זוז מענק, אחרי תקופה מסויימת הם מוסרים לפקידי

משרד הקליטה את פרטי החשבון שלהם, שאליו מכניסים את הכסף. הסכום שניתן למשפחה

הוא 2300 שקל, וזה רק מענק המכס. את היתרה של 8000 שקל הם מקבלים אחרי 13

חודש.
מרינה סולודקין
עשרות אנשים שכתבו אלינו טענו שמשפילים אותם בחברת "עידוד". חברת "עידוד"

עושה עבודה סיזיפית, ואני לא מבינה למה היא קיבלה זכויות כל כך גדולות. הקשר

בין חברת "עידוד" ומשטרת הגבולות מאוד דומה למה שאנחנו רואים בברית המועצות.

לא אהבתי את הנימה ואת הגישה לאנשים. אנחנו צריכים לראות את החלטת הממשלה מ-

1993 ולטפל בכל בעיה גם בבנק "עידוד".
סופה לנדבר
אני חושבת שמשפילים פה בני אדם. אני לא באה בטענה למשרד הקליטה ולא

לסוכנות היהודית. אני חושבת שכאשר מגיע עולה חדש אחרי טיסה ואחרי סבל שהוא עבר

ומחתימים אותו על כל מסמך שנותנים לו, הוא מאמין בכל ובלי לבדוק הוא חותם על

המסמך. לקיחת הדרכון זאת תופעה גרועה ביותר. אין אזרח במדינת ישראל, שהוא לא

עולה חדש, שלוקחים לו את הדרכון ואומרים לו שהוא נמצא בתנאים של בית סוהר.

אנחנו כחברי כנסת דואגים לכסף של הציבור, ואנחנו דואגים ביחד עם הסוכנות

ועם גורמים אחרים שהכסף יוחזר למדינת ישראל. אנחנו האחרונים שלא נעמוד מאחורי

הדבר הזה, אבל לקחת דרכון זאת פגיעה בפרט ופגיעה בדמוקרטיה. את הדבר הזה צריך

מיד לעקור. אני לא רוצה לבוא בטענה לאף פקיד בממשלה ואף פקיד בחברה זו או

אחרת.

כאשר אנחנו מקבלים מכתבים, התלונה היא לא רק על כך שלוקחים את הדרכונים

אלא גם על היחס. אני חושבת שכאשר מגיע עולה חדש, לא משנה מאיזו מדינה הוא

מגיע, הסוכנות דואגת להביא אותו, אתם במשרד הקליטה דואגים לקלוט אותו ואנחנו

רוצים שהתנאים במדינה יהיו יותר אנושיים. לפעמים אדם צריך עידוד, צריך חיוך

וצריך יחס אנושי.
ענת שקולניקוב
לגיטימי שהמדינה לא תרצה שאנשים יקחו את הכסף ויעזבו את המדינה בצורה

כזאת. השאלה היא איך הדבר נעשה, ויש שתי בעיות משפטיות. יש בעיה משפטית לגבי

העברת נתונים ממשרד הפנים לחברת "עידוד". זה שאדם חותם על טופס ויתור אין לזה

ערך. הוועדה הזאת ישבה ב1993, והיתה נציגה של משרד המשפטים שאמרה שלדעתה זה

חסר ערך שמחתימים אדם על ויתור שמותר להעביר נתון כזה ממאגר מידע לאותה חברת

"עידוד".

נכון שבית המשפט הוא זה שחותם על הצו, אבל גם חברה שהיא ציבורית צריכה

לנהוג לפי אמות מידה מסויימות שהוכתבו על ידי בית המשפט הגבוה לצדק ואחרים. צו

עיכוב יציאה הוא אמצעי אחרון, והוא דבר שלא ינקט בשגרה. גם חייב במזונות לא

מקבל צו עיכוב יציאה וגם חייבים אחרים לא מקבלים צו עיכוב יציאה.
היו"ר רפי אלול
אני לא שוכנעתי שכל ההליך הזה הוא טוב. אני לא שוכנעתי בנושא של

הדרכונים. אני מציע לבטל את ההליך הזה. אם כל הרווח הוא שני מיליון שקל, אז



בשביל הכבוד של העולים ושל כולנו יש לבטל את ההליך הזה כי הוא מיותר. המדינה

נותנת 2000,3000 שקל, ואם מישהו רוצה בשביל הסכום הזה לנסוע שיסע.

כל הטיפול הזה הוא מיותר, הוא לא נכון, הוא פוגע באזרה והוא פוגע במעמד

שלנו ובשם של קליטת העליה. בשביל ה-2000 שקל אני ממליץ בפני שר הקליטה שנבטל

את ההליך, וכך גם הציבור יתן יותר כבוד לעולה.

חנן בן-יהודה;

אתה מציע שמענק המכס יהיה מענק ולא הלוואה מותנת?

דני טופז;

בזמנו היו דיונים בנושא הזה ובסופו של דבר זה לא יצא לפועל.
היו"ר רפי אלול
יותר מכובד למדינה הזאת שתשדר לעולה יהס אהר.

ב. הלוואות הסוכנות היהודית לעולים

היו"ר יורי שטרן;

הנושא הועלה לפי בקשת מרינה סולודקין ושלי. זה עניין של הלוואות הסוכנות,

שהן חלק מסל הקליטה. היום ההעברות האלה הן בפיקוח של משרד הקליטה, אבל עד

לאחרונה זה היה בפיקוח הסוכנות. אני מניח שלהחלטות הסוכנות יהיו השלכות על

מדיניות משרד הקליטה.

אני רוצה למחות על כך שמנכ"ל הסוכנות לא הגיע. אנחנו נשלח מכתב חריף מאוד

למנכ"ל הסוכנות וליו"ר הסוכנות.

הסיפור של הלוואות הסוכנות כחלק מסל הקליטה הוא בעצם סיפור של פגיעה

הדרגתית בסל הקליטה כולו. אנחנו זוכרים איך סל הקליטה נכנס לפועל, איך התחילה

הקליטה הישירה, ואיך היה נסיון של משרד האוצר לקצץ את סל הקליטה. מאוחר יותר

משרד האוצר חזר בו. חלק מהידרדרות הזאת היתה גם החלפת חלקה של הסוכנות בסל

הקליטה ממאבק להלוואה.

הנושא הוסדר והבעיות התקציביות היו כפי שאנחנו מכירים אותן, אבל בפועל

לגבי אנשים עולים שקיבלו את הסכומים האלה זאת היתה פגיעה נוספת. כאשר הוחלט על

כך התחילה הצעקה והזעקה. הייתי נוכח במפגשים עם הסוכנות, ואז הובטח שכל אלה

שנכללים בהגדרה של המקרים הסוציאלים יהיו פטורים מהחזר ההלוואה. אמרו שזהו

סכים סמלי, וכל מי שעבורו זה קשה אז יהיה לו פטור. זאת היתה ההבטחה, אבל היא

לא מומשה באופן מלא.

נכון להיום מי שפטור מהחזר הלוואות הסוכנות, החזר הלוואות סל הקליטה הם

אך ורק, למיטב ידיעתי, מקבלי קצבאות זקנה שהם גם מקבלי הבטחת הכנסה. אפילו

מקבלי קצבאות זקנה ומקבלי פנסיה צבאית ממלחמת העולם השנייה חייבים להחזיר את

הכסף.

שלושה סקטורים מרכזיים רואים את עצמם כנפגעים מהמצב הזה, ציבור האמהות

החד הוריות, ציבור הנכים, וציבור מקבלי קצבאות זקנה מוגדלות מסיבת פיחות. הם

אינם מקבלים הבטחת הכנסה, כי כל הפנסיה שלהם מוגדלת. הם נטולי כל הזכויות של

מקבלי הבטחת הכנסה כמו פטורים מארנונה ופטורים שונים מתשלומים שונים. לכן



במאזן הסופי מעמדם שווה לאלה שמקבלים הבטחת הכנסה. יש ציבור שלא מיוצג בכלל

ואלה הם אנשים שיים בטרום פנסיה שמקבלים הבטחת הכנסה. מצבם מאוד קשה ואין להם

עבודה.

מצבם של מקבלי הבטחת הכנסה לעומת המבוגרים הוא מצב זמני. יכול להיות שהם

ימצאו עבודה, אבל לפחות לאותה תקופה שהם מקבלים הבטחת הכנסה התשלום הוא תשלום

מאוד מאוד כבד. אנחנו מדברים על סכומים של 100,150 שקל, שזה נראה למשפחה

מבוססת סכום די קטן.

גם אצל הפנסיונרים וגם אצל החד הוריות הסכום הזה מגיע לכ5% מההכנסה, פרט

להוצאות דיור. אם אנחנו מורידים את כל התשלומים ההכרחיים, אנחנו נשארים עם כמה

מאות שקלים. הסכום שהם מחזירים לסוכנות הוא חמישית עד רבע ממה שנשאר להם

מההקצבה החודשית שלהם. לכן אנחנו מדברים על סכומים שעבורם הם סכומים מאוד

כבדים, ואילו עבור הסוכנות, גם בהצטברות של כל האוכלוסייות האלה, אלה סכומים

כבדים הרבה פהות. אנחנו מדברים על אותם מקרים סוציאלים שבהם המענק הפך

להלוואה.

הבקשה שלנו מהסוכנות היא חד משמעית. הסוכנות צריכה לבדוק מחדש את הנוהל,

ולכלול אוכלוסיות נוספות בהגדרה של אלה שזכאים לפטור מהחזר ההלוואות.

ברטה גרו יסמן;

הלוואות הסוכנות נלקחו על ידי העולים כי לא ניתנה להם שום אפשרות אחרת

לגמור את החצי שנה של השנה הראשונה לשהותם בארץ. זה לא היה בדיוק לוקסוס, והם

פשוט עמדו במצב של חוסר ברירה.

בסוכנות הוקמה ועדת חריגים, ולצערי אני חייבת להגיד שכל המקרים שהפניתי

למר אפרים בלוט, שהם מקרים מאוד חריגים, נענו בשלילה. גברת טירסמן פרל עלתה

לארץ בהיותה בת 83 בשנת 1992. כעבור שנתיים היא נפטרה ואז עיקלו את החשבון של

הילדים שלה ולא ניתנה להם האפשרות לשלם את ההלוואה הזאת באותם התשלומים שהיתה

משלמת אותה גברת טריסמן כאשר היתה בחיים. פשוט ניכו לה את כל הסכום.

בשפה הרוסית מתפרסמות כל מיני כתבות, ומידי פעם יש פניות של עולים

שמתבססות על אותן הכתבות. מאחר ושורר פה איזה שהוא אי סדר מסויים, יש מקום

להכניס סדר וגם לבדוק מה הוא המקום לוועדות חריגים. יש לבדוק האם כאשר עולה

חדש נפטר כל ההובות שלו נמחקו חוץ מהלוואת הסוכנות. האם זהו הדבר היחידי

שצריכים להחזיר?

חנן בן-יהודה;

זה עולה לנו 15 מיליון דולר מתוך 200 מיליון דולר. לגבי אנשים שנפטרו,

אנחנו לא מבקשים את זה מהם, ואנחנו לא מתכוונים לבקש את זה.

ברטה גרו יסמן;

אני הפנתי את המקרה שסיפרתי עליו, ואנחנו קיבלנו תשובה שלילית. אם במקרה

הזה קיבלנו תשובה שלילית אז מה צריך לקרות על-מנת שגברת פרלה תקבל תשובה

חיובית?

הלנה קים;

יש בארץ 30 אלף משפחות חד הוריות עולות, שמהן 15 אלף עלו אהרי שנת 1991.

רק שליש לקחו הלוואה. הלוואת הסוכנות כל הזמן נמצאת בעליה. אנחנו משלמים 12%

ריבית בשנה ובמשכנתא יש רק 4 וחצי אחוזים. אמרו לנו שזאת הלוואה עם ריבית



סימבולית.

עשינו כמה הפגנות וקיבלנו הבטהות מאורי גורדון, משמחה דיניץ ומאברהם

בורג. כל הזמן אמרו לנו שצריך קצת סבלנות. בקבוצה של המשפחות החד הוריות יש

אלמנות, גרושות עם ילדים, ורווקות עם ילדים. יש גם אלמנות שהבעלים נפטרו בארץ,

ויש אלמנות שהבעלים נפטרו ברוסיה. אלמנות שבעליהן נפטרו ברוסיה לא קיבלו פטור.

שכר הדירה שאני משלמת עומד על 600 דולר להודש. למה אנחנו צריכים לחכות?

מה עלינו לעשות? אמרו לנו שבשנה הבאה אין אפשרות לפטור כי אלה אנשים צעירים

שיכולים לעבוד ויש סיכוי שהם יתחתנו.

צריך לתת פטור לכל המשפחות החד הוריות. למה אלמנות שבעליהן נפטרו ברוסיה

מקבלות פחות מאשר אלמנות שבעליהן נפטרו בארץ? לארגון שלנו הופנו יותר מ-1000

תלונות ממשפחות חד הוריות. אנחנו משלמים כבר שלוש שנים את ההלוואה הזאת. אנחנו

שילמנו כבר את כל הסכום שאנחנו חייבים. עכשיו אנחנו משלמים רק ריבית.
היו"ר יורי שטרן
יש פה שתי אמהות חד הוריות, לאחת יש שני ילדים ולאחת שלושה ילדים. הן

גרות במלון דיפלומט. שתיהן מובטלות, והן לא יכולות למצוא עבודה. עם הכסף

המזערי שיש להן הן מחזירות את החוב.
אירינה קלוב
אין לנו קרובים בארץ, ולכן את כל הבעיות אנחנו צריכות לפתור לבד. מה

שנותנים לנו מביטוה לאומי זהו כסף שמספיק לנו רק לחיות, ואי אפשר להשתמש בכסף

הזה למשהו אחר. ניסיתי לעבוד, אבל כאשר רואים שיש לי ילדים קטנים אז לא

מעוניינים להמשיך להעסיק אותי.

היו"ר יורי שטרן;

סך כל התשלומים שיש לך, כולל קצבת ילדים, מגיע ל-3800 שקל. עליך להחזיר

לסוכנות 170 שקל לחודש, שזה 5% מההכנסה הכוללת שלך, כאשר 790 שקל את צריכה

לשלם למלון דיפלומט ואז כבר לא נשאר ממה לחיות. מה שקורה הוא שהיא לא משלמת

לסוכנות, היא מקבלת עוד מכתב, והחוב הולך ומתנפח.
יצחק קסקביץ
אני לא בא לייצג את עצמי. אני נשלחתי על ידי ארגון של נכי מלחמת העולם

השנייה.

היו"ר יורי שטרן;

יש 24,25 אלף עולים שהשתתפו במלחמת העולם השנייה.

ברטה גרו יסמן;

הם נכללים באופן אוטומטי בשכבה הישראלית המבוססת.

יצחק קסקביץ;

למרות שההקצבה היא גדולה יותר, מצבינו הוא לא שונה מאחרים. המדינה ביד

אחת נותנת וביד אחת לוקחת. משרד השיכון גובה 190 שקל.



היו"ר יורי שטרן;

הסבסוד החודשי שמקבלים נכי מלחמת העולם השנייה הוא ב-200 שקל פחות מאשר

משפהה שרויה רק מהבטחת הכנסה. הארנונה שמקבלי הבטחת הכנסה פטורים ממנה, מהם

גובים שליש מהארנונה, וביטוח בריאות הוא תשלום של פי שלוש מאלה של הבטחת

הכנסה.

יצחק קסקביץ;

אין הנחות של תרופות. הנושא של הנחות ושל פטורים מתרופות בגיל שלי ובמצב

שלי הוא נושא מאוד מאוד כבד. אני עברתי ניתוח לב ואשתי עברה שני התקפי לב וגבו

בשביל התרופות האלה 177 שקלים. קיבלתי סכום של 3380 שקל בשנת 1992. יותר מ-

2000 שקל החזרתי, ואני חייב 9000 עד 10000 שקל ב-60 תשלומים.

יש גם זוגות קשישים, שאחד מבני הזוג נפטר, ומי שנשאר חייב להחזיר את אותו

הסכום של הלוואה למשפחה ולא הלוואה לבודד. אין שום הנחה. אני בשם כל נכי מלחמת

העולם השנייה מבקש לפטור אותנו מהתשלומים האלה. מה שנשאר לנו למחייה הוא 400

שקל אחרי כל ההורדות האוטומטיות.
סופה לנדבר
התחיל מאבק על-מנת להפוך את הכספים שהסוכנות נתנה מהלוואות למענק. נלחמנו

שנתיים וכמה חודשים עד שהגעתי לחבר נאמנים ושם קיבלנו בהבנה את המצוקה של

הסוכנות. אני מבינה שהיינו צריכים להיות אחראים לגבי עולים שאנחנו מייצגים

אותם, וגם לגבי הסוכנות שלקחו את זה כהלוואה וביקשו מהאמריקאים לתת את הכספים,

כאשר הממשלה בעצמה היתה חייבת לעשות זאת,

אלה הכנסות של אנשים. כאשר אישרנו את התקציב לפני כשנה, נערכה הפגנה של

קשישים. בחבר נאמנים הוחלט על סכום מסויים שהסוכנות החליטה לתת לקשישים

פנסיונרים. הסכום היה כל כך קטן שלחלק אותו לכולם אי אפשר חיה. מה שסוכם בין

ההתאחדות הארצית ליוצאי ברית המועצות ולסוכנות היהודית שתקום ועדת חריגים,

ושאנחנו נוכל לפנות לוועדת חריגים באופן סדיר ביותר על-מנת שנוכל לקבל תשובות.

אני מבקשת שבסוכנות תוקם ועדת חריגים ושיתנו לנו טפסים בנוגע לגובה

ההכנסה במשפחה, ושתוכלו לפטור עולה זה או אחר כאשר הוא נכשל באיזה שהיא

סיטואציה.

אני מבקשת מכם לפנות ליו"ר סיעת ישראל בעלייה, נתן שרנסקי, שעומד בראש

הקבינט לקליטת עליה, על-מנת להקים קרן כדי לעזור לאנשים האלה שנתקעו ושהטוכנות

לא יכולה לבטל את ההלוואות לגביהם.
מרינה סולודקין
זה נושא ציבורי וזה גם נושא פוליטי. כמעט כל חודש מגיעות מאות פניות של

אמהות חד הוריות, של נכים ושל נשים בגיל של טרום פנסיה בנוגע להלוואות

הסוכנות. זה לא יתכן שמדינה שיכולה לתת 3000 מבקשת להחזיר עשרות אלפים. דיברנו

בחודש נובמבר עם יו"ר הסוכנות אברהם בורג.

קמו ארגונים שונים כמו ארגון החד הוריות, והמטרה שלהם היא לפנות לא רק

לחבר נאמנים אלא גם לאנשים של התאחדות ארצות הברית ולהסביר להם מה עלה בגורל

הכספים שהם נתנו לסוכנות היהודית. אולי אלה שעובדים בשטח יודעים על פתרונות

אחרים. מה שאנחנו מרגישים הוא שיהיה פיצוץ חברתי.
מיכל שטרית
היום אנשים שמגיעים לגיל פנסיה, ומי שנמצא בטווח של שלוש שנים לפני גיל

פנסיה, מקבל את זה אוטומטית כמענק ולא כהלוואה. מי שהוא נכה ומקבל מהביטוח

הלאומי הבטחת הכנסה גם אצלו זה הופך למענק, למרות שאצלו זה קצת שונה כי הוא

צריך להראות לנו שהוא קיבל אישור מהביטוח הלאומי.

היו"ר יורי שטרן;

אתם יודעים שרק נכים קלים מקבלים הבטחת הכנסה. מי שיש לו ליקוי ברמה

גבוהה לא מקבל.
מיכל שטרית
אין לנו התייחסות מיוחדת להד הוריות.

חנן בן-יהודה;

בעבר הסוכנות היתה נותנת סל קליטה לעולים, אבל כאשר התחיל גל הקליטה

ההמוני בשנות התשעים הבינו שהסוכנות לא היתה עומדת בזה. אז באה הסוכנות לממשלה

והחליטו במה כל גוף עוסק ושתהיה חלוקת עבודה יעילה. הסוכנות התרכזה יותר

בעידוד העליה ובנושא הקליטה בארץ. באותו שלב לא רצינו להיות מנותקים מהעולים

מצד אחד, ומצד שני גם כספה של הממשלה ניתן במשורה. הוחלט על קומבינציה כזאת,

שרבע מסל הקליטה תתן הסוכנות כהלוואה.

לסוכנות היהודית יש התחייבות מוסרית לעניין הזה. כאשר נתנו בעבר את

ההלוואות האלה, הם ניתנו על ידי הבנקים המסחריים בערבות הפדרציות היהודיות

בארצות הקליטה. הסוכנות לא היתה צד לנושא הזה. בנקים, קרי, בנק הפועלים, בנק

דיסקונט ובנק לאומי נתנו את ההלוואות האלה לפי פרופורציות מסויימות, כאשר

כערבות שיעבדו בתים ונכסים מהפדרציה.

אני בעד שיגידו את זה לאמריקאים כי גם להם יש את המדיניות שלהם. הם רוצים

לתת כספים לג'וינט. במקום לתת לנו את הכספים, הם נותנים כספים למוסדות

רפורמיים וקונסרבטיביים בארצות הברית.

אנחנו הצלחנו לתת את ההלוואות האלה בערבות הפדרציות בקהילות. זה נכון

שההלוואה היא לא הכי זולה בשוק, אבל בזמנו כאשר היא ניתנה היא ניתנה פלוס 2

וחצי אחוז.
היו"ר יורי שטרן
כל העולים מגיעים פחות או יותר עם אותם הנתונים. השנה יש את קפיצת הדולר

בעשרה אחוז אז זה בטח יהיה הרבה יותר גבוה. זה יגיע ל17% או 18% שנתי.

חנן בן-יהודה;

הסוכנות בהיצע אחת נדברת עם הפדרציות. נתנו הלוואות בסך של כ-200 מיליון

דולר, ואנחנו באיזה שהוא מקום רואים את עצמינו אחראים לעניין הזה. בזמנו

דיברנו על נושא שנקרא די פולטינג, כלומר אנשים שלא הצליחו לשלם בגלל כל מיני

סיבות ולכן את זה לקחנו על עצמינו לשלם. גם חברת הכנסת סופה לנדבר וגם השר נתן

שרנסקי, בהיותו ראש הפורום הציוני, באו אלינו ודיברו איתנו בנושא הזה. הם ישבו

ימים ולילות ולחמו על הנושא הזה.

אחרי המלחמה שלהם היה הישג של הנציגות של עולי ברית המועצות. הסכמנו



לבסוף ללכת על 3 קריטריוני הביטוח הלאומי, שבהם אנחנו נותנים פטורים. הפטור

להחזר הלוואה ניתן היום לעולים המקבלים מביטוח לאומי קצבאות זקנה עם השלמת

הכנסה, נכות עם השלמת הכנסה ושארים עם השלמת הכנסה. לפי הסטטיסטיקה שלנו 40%

מקרב לוקחי ההלוואות נמצאים בקטגוריה הזאת. כבר מראש הגענו למצב שמתוך 200

מיליון דולר שאנחנו צריכים לקבל, 40% שהם כמעט 100 מיליון דולר הם סכומים שלא

נקבל בגלל הקריטריונים האלה.

לגבי הנפטרים אנחנו לא לוקחים כספים מהם. עד עכשיו זה מיליון דולר שלא

לקחנו. לפי החישוב שלנו זה יגיע ל-15 מיליון דולר. יש עוד 22 מיליון דולר של

אנשים שלא נמצאים בקריטריונים האלה. יש אנשים שלא יכולים לשלם ויש אנשים שלא

משלמים.

יש לנו דוגמאות של משפחות מברית המועצות לשעבר שהתבססו בארץ והן לא

משלמות את העניין הזה, כי הן החליטו שהסוכנות היהודית לא גובה ולא תגבה ולכן

הם לא משלמים. התפקיד שלנו הוא לאתר, ולכן הוקמה ועדת חריגים.

באים אלינו בתביעות נוספות לגבי המשפחות החד הוריות, נכים, זוג מעל גיל

50 שאין לו ילדים וכוי. את הדברים האלה חשבנו שאפשר לפתור דרך ועדת חריגים.

אני מוכן לקיים פגישה נוספת עם חבר הנאמנים על-מנת שידברו עם המנהיגות של

הסוכנות, מכיוון שזו לא החלטה של אדם יחיד. הדברים האלה עולים כסף. לסוכנות

היהודית אין את אותם מיליוני דולר. בדיון הקודם אמרנו שמכל מיני הלוואות

מותנות היינו מרוויחים עוד חצי מיליון דולר או עוד מיליון דולר אבל זה לא שווה

ולכן ויתרנו. כאן זה עניין של 200 מיליון דולר.

בנק לאומי, בנק הפועלים או בנק דיסקונט הם אלה שלוקחים את הריבית הזאת.

העולים קיבלו 200 מיליון והם צריכים לשלם 295 מיליון. אם מישהו חושב שבגלל 200

מיליון דולר כבר 40% פטור, אז מה שאנחנו אומרים הוא שהבנקים רוצים 295 מיליון.

מדובר כאן על סכום של 150 מיליון דולר לכל הפחות אם לא יותר שהסוכנות ערבה לו.

אם אנחנו נצטרך להחזיר את זה במקום דברים אחרים, אז נאלץ אנחנו כסוכנות לטפל

בבעיות אחרות.

כל תקציב הסוכנות הוא 400 מיליון דולר לשנה, שמתוכו הכסף הולך לנושאים של

עידוד עליה וקליטה, נושאים של התיישבות ונושאים של חינוך יהודי בעולם. אם ירד

לנו סכום כזה מהתקציב אז אנחנו נצטרך לעשות שינוי מערכות על מנת לשנות את

הדברים. אי אפשר לפתור את הכל. אני חושב שחשוב וראוי שהסוכנות היהודית בוועדת

החריגים שלה תשפר את התהליך, וברגע שאנחנו רואים בעיה כגון משפחה שלא תוכל

להחזיר את הכסף אז צריכים להגיע למצב שבוועדת חריגים נפתור את הבעיה. התחלנו

תהליך והתהליך הזה פועל חלקית, אבל הבנתי שעדיין זה לא מספיק טוב ואין מספיק

תשובות.

אני מציע לבקש פגישה נוספת בחודש אוקטובר עם הנציגים האמריקאים. אנחנו

מוכנים לבדוק את התלונות ואת הטענות לגבי ועדת חריגים ולראות איזה שיפור אפשר

להכניס בוועדת החריגים.

ברטה גרו יסמן;

הסוכנות היהודית העמידה ערבויות לבנק, והבנק דרש שני ערבים כמעט מכל עולה

חדש בלי קשר לסוכנות. הבנק קיבל הרבה יותר כסף ממה שהוא נתן.
חנן בן-יהודה
אנחנו רצינו שהבנקים יתנו לעולים הלוואות בלי קשר לסוכנות ולערבות נוספת.

הבנקים לא רצו, ולכן אנחנו נ זעקנו והעמדנו את הערבויות האלה עם הפדרציה בארצות

הברית על מנת שיוכלו לקבל את הכסף.



אילן מורנו;

60% מהעולים קיבלו פטור- משני ערבים והציעו או ערב אחר או שום ערב. הערבים

אינם ערבים כלכליים ואין צורך שיביאו הוכחה של הכנסה.
היו"ר יורי שטרן
אני חושב שוועדת החריגים איננה מכשיר נכון לפתרון בעיות של אוכלוסיות

שלמות. אין טעם אם אנחנו מגדירים אוכלוסייה כאוכלוסייה זכאית להביא את האנשים

האלה ולטרטר אותם לועדת חריגים, ובנוסף לטרטר את אנשי הסוכנות לוועדת חריגים.

נכון להיום מספרן של אמהות חד הוריות שמקבלות הבטחת הכנסה ונמצאות במצב

כספי קשה הוא כ3000-3500 משפחות. אנחנו מדברים על נכי מלחמת העולם השנייה שהם

כ2000-3000 איש לא יותר. אנחנו מדברים על נכים בנכות גבוהה. נכה המקבל הבטחת

הכנסה הוא נכה עם נכות נמוכה. מי שיש לו רמת נכות גבוהה הקצבה שהוא מקבל

מביטוח לאומי היא הקצבה היחידה שהוא מקבל.

אם ניקח את כל האוכלוסיות, פרט לאוכלוסיית הטרום פנסיה, אנחנו לא נגיע

אפילו ל-10 אלפים משפחות. אנחנו ברמה של כ8% תוספת מקסימום לסך כל הפטורים שיש

לכם. כאשר אתה פוטר אותם מהחזר הלוואה אתה גם חוסך חלק מהריביות. הסכום הכולל

הוא 295 מיליון דולר, וזה במסלול של גמר תקופת התשלומים. אם אתה חותך את זה

באמצע אז אתה חוסך בריביות. שמונה אחוז במסלול המקוצר זה להערכתי בסביבות 20

מיליון דולר כולל ריביות פרוסים על עוד כמה שנים.

הסכום הזה הוא לא דמיוני גם במצב הקשה שתיארנו. אנחנו מדברים על 20

מיליון דולר תוך כמה שנים. 5,6 מיליון דולר בשנה על-מנת לפתור את המצוקות

האלה. אני מציע שזאת תהיה הדרך שלפיה תלך הסוכנות, ושהיא ותשאיר את ועדת

החריגים למקרים שהם לא נכנסים לקטגוריית הברורות של מצוקה. יש צורך לשפר את

עבודת הוועדות האלה.

זאת תהיה המלצת הוועדה. אני מבקש שתעשו כמה צעדים לפני חודש אוקטובר, אם

יש דברים בסמכויותכם כהנהלת הסוכנות ללא חבר נאמנים.

אם אתם יכולים לתת מענה לכמה מן המקרים האלה תוך כדי אז זה יהיה מבורך.

ניסינו להראות את המצוקה הנוראית הזאת לחבר נאמנים, ובעתיד אנחנו נביא דוגמאות

יותר ציוריות ובכמויות גדולות יותר.

חנו בן-יהודה;

אני צריך להביא את המלצות הוועדה לדיון אצלינו. אני נפגש עם יו"ר הסוכנות

כמעט כל יום ואני אעלה בפניו את ההמלצות. אני לא יכול להתחייב על שום דבר.

למרות שהנושאים נוגעים לליבי ולמרות שאני חושב שיש צדק בחלק ממה שאנחנו רואים

פה, בכל זאת אנחנו מסתכלים על המקרו של הבעיה.

אתם צריכים להחליט מה שאתם מחליטים ולהעביר אלינו את ההחלטה. אני אוכל

להגיד לכם בימים הקרובים האם משהו יכול להתפתח לפני אוקטובר, האם ההנהלה

האופרטיבית של הסוכנות שמורכבת רק מ50% מהנציגים מהארץ יכולה להחליט על משהו

כזה לפני אוקטובר.

היו"ר יורי שטרן;

הוועדה מבקשת מהסוכנות היהודית לכלול אוכלוסיות מצוקה נוספות ברשימת

הקטגוריות הפטורות מהחזר הלוואה. זה כולל משפחות חד הוריות אשר מקבלות הבטחת



הכנסה, נכים ברמת נכות גבוהה, נכי מלחמת העולם השנייה ואנשים מבוגרים שהגיל

הממוצע שלהם הוא 80. חלק לא יוחזר מהסיבות הטבעיות.

הוועדה מבקשת להקים ועדת חריגים, כי גם אם תהיינה אוכלוסיות נוטפות

ברשימה תמיד יהיו חריגים בשטח. יש להקים ועדת חריגים עם קריטריונים כמה שיותר

ברורים ועם טפסי בקשה לפירסום.

אנחנו מבקשים מההנהלה האופרטיבית של הסוכנות לבדוק מה ניתן לעשות באופן

מיידי, ויש לנו את ההבטחה של גזבר הסוכנות לענות בנושא הזה תוך 10 ימים.

הוועדה תפנה לחבר הנאמנים של הסוכנות על-מנת להפגש עם נציגיו או להופיע

בישיבת החבר בחודש אוקטובר בישיבתם הקרובה.

תודה רבה הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30

קוד המקור של הנתונים