ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 25/06/1997

שידורי רדיו וטלוויזיה לעולים: ביטול שידורים לעולים בערוץ 33 בטלוויזיה וביטול מהדורות בעברית קלה ברשת רק"ע

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 72

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום רביעי, כ' בסיוון התשנ"ז (25 ביוני 1997). שטו; 00;09
נכחו
חברי הוועדה: נעמי בלומנטל-היו"ר

נעמי חזן

סופה לנדבר

מרינה סולודקין

אופיר פינס-פז

יוסי שריד
מוזמנים
חה"כ צבי ויינברג

חה"כ יורי שטרן

ירח גלטר - המשרד לקליטת עליה

שי יהושע - רפרנט הביטוח הלאומי, משרד האוצר

זאב גייזל - יועץ ראש הממשלה לנושא קליטה, משרד ראש הממשלה

בובי בראון - יועץ ראש הממשלה לענייני תפוצות, משרד ראש הממשלה

פרופי רינה שפירא - יושבת-ראש רשות השידור

מרדכי קירשנבאום - מנכ"ל רשות השידור

שמואל בן-צבי - רדיו רק"ע, רשות השידור

יוסף בראל - מנהל ערוץ 3, רשות השידור

דורית גולנדר - מנהלת רשת רק"ע, רשות השידור

אסתר סופר -רשות השידור

סמיון דובז'יק - הפורום הציוני

עליון וילנצייק - התאחדות ארצית של יוצאי ברית-המועצות וחבר העמים

סמיון פלדמן - עיתון נובוסטי

סופיה הימלשטיין - סיעת מרצ
מנהלת הוועדה
וילמה מאור

רשמה; אירית שלהבת
סדר היום
1. שידורי רדיו וטלוויזיה לעולים:

א) ביטול השידורים לעולים בערוץ 33 בטלוויזיה.

ב) ביטול המהדורות בעברית קלה ברשת רק"ע.

(דיון יזום על-ידי חה"ב נעמי חזן)
שידורי רדיו וטלוויזיה לעולים
ביטול שידורים לעולים בערוץ 33 בטלוויזיה וביטול מהדורות בעברית קלה ברשת רק"ע
היו"ר נעמי בלומנטל
כבר דט בעבר בנושא השידורים לעולים בטלווקיה בכלל ובערוץ 33 בפרט. לפי הנתונים שאנחנו מקבלים כ98%-

מהעולים מרוסיה מהוברים לכבלים. מדובר באוכלוסיה שהיא צרכנית תקשורת וצרכנית תרבות מאוד גבוהה. סקרים

מראים שאחד הפרמטרים שהעולים מברית-המועצות לשעבר לוקחים בחשבון כשהוא עוברים לדירה מסויימת הוא האם

ניתן לקלוט שם דרך הלווינים שידורים מחבר המדינות. זה מראה על הצורך ועל הכמיהה שלהם לצפות בטלוויזיה

ולראות את כל מה שאפשר בשפה הרוסית.

ערוץ 33 ניתן לקליטה בכבלים וכמוהו גם שני ערוצים מרוסיה, אחד ממלכתי ואחד פרטי. לאחרונה נכנס לתחום

ערוץ רוסי מסחרי חדש, NTV, משודר בלוויין ונחשב אימתי וכל חברות הכבלים מתחילות להעביר אותו. העולים

החדשים, כפי שאנחנו יודעים, נקלטים פה אבל מה שקורה היום הוא שכמעט כל השידורים בשפה שהם רוצים לשמוע

ולראות מגיעים מרוסיה ולא משודרים בישראל. אנחנו יודעים שהעולים קולטים את השידורים האלה בשפה הרוסית

מרוסיה, דרך ערוצי הכבלים למיניהם, וזה מעיד על כך שיש להם כמיהה רצינית.

אנחנו שמענו את מר מרדכי קירשנבאום, ונשמע גם את גברת רינה שפירא שהיא פחות או יותר המסית שלו, לגבי

הגישה של רשות השידור. זו הגישה הישנה, שהעולים צריכים להיקלט, שהם צריכים ללמוד עברית, כמו שפעם אנחנו

נטינו לחשוב שנכון לעשות. היום אנחנו עדיין חושבים שנכון שהעולים החדשים ילמדו עברית, ידברו עברית וייצפו

בטלוויזיה בעברית, אבל אנחנו אומרים שאפשר שכור ההיתוך ילך לאט יותר, זאת אומרת שמצד אחד הם יוכלו לשמור

על התרבות שלהם, על המורשת מרוסיה, אבל יחד עם זה שתהיה אינטגרציה ושהם יקבלו את מה שיש לנו להציע. לכן

הדבר האידיאלי הוא בוודאי שיהיה שידור מהערוץ הממלכתי שלנו ברוסית.

באשר לתוכניות, אני הזמנתי לפה אנשים האחראים על הכבלים. פירסמו בעיתון שבקרוב יהיה בכבלים ערוץ ישראלי

ברוסית. נאמר לי שייקח לפחות שנה להקים את הערוץ הזה בכבלים, וגם זה צפי אופטימי. לכן אנחנו מחוייבים להמשיך

לשדר את השידורים הקיימים, ואנחנו יודעים שהם נמצאים במצב קשה מאוד. כולו מקבלים כל הזמן טלפונים ומזכירים

לנו שערוץ 33 עומד להיסגר ממש כל דקה (ומר בראל מודאי ידבר על כך). גם תחושת העובדים קשה מאוד, כל הזמן

אומרים להם שמחר זה יגמר, שהתקציב נגמר וכולי.

התבשרנו עכשיו, גם בשל הלחץ, הייתי אומרת שגורמים שונים עבדו במשותף, כולל סיעת 'ישראל בעליה', והם

הגיעו להסכמה עם משרד ראש הממשלה ועם האוצר כדי לקבל את התקציב להמשך השידורים.
מרינה סולודקיו
ונפגשו עם יושב-ראש הקואליציה וקיבלו התחייבות של ראש הממשלה.
סופה לנדבר
אנחנו יודעים שההתחיימת שלו לא שווה שום דבר. זו רק עמדה פוליטית.
אופיר פינס-פז
זו לא עמדה פוליטית. יושב ראש הכנסת, מר דן תימן, אמר אתמול מפורשות על הבמה, שאץ להסכם עם סיעת

'ישראל בעליה' שום תוקף מבחינת הממשלה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו ממשיכים בלחץ שלנו על משרדי הממשלה השונים כדי שהערוץ הזה יפעל עד לסוף השנה הנוכחית, ודיברנו

על כך גם בישיבות הקודמות. בינתיים חסרים כ-700-600 אלף שקלים. אנו מצפים שבשנה הבאה זה יתוקצב רישמית

בתוך תקציב רשות השידור.



אבי מציעה שנשמע כעת מה ההתפתחויות, בשל הלחץ שלבו. אבי מוכרחה לומר, אבחבו כל הזמן היינו בתמונה. אני

הייתי בקשר עם מר בראל, עם האנשים שעוסקים שם במלאכה, וכמובן גם עם גברת שפירא ועם מר קירשנבאום. מר

מרדכי קירשנבאום חזר ואמר שמהתקציב של רשות השידור הוא לא יוכל השנה להוציא יותר. בך גם לגבי משרד

הקליטה. עבדנו על זה כולנו ביחד והמשכנו לטפל בזה כל הזמן, מול משרד ראש הממשלה ומול האוצר. כמובן שגם סיעת

יישראל בעליה' טיפלה בזה.
נעמי חזו
והיה לחץ אדיר של האופוזיציה.
היו"ר נעמי בלומנטל
לחץ אדיר, והצעת אי-אמון שעמדה על הפרק. אם אני אומר את דברי בתחילת הישיבה אני חושבת שאני אוציא את

עוקצה של הישיבה ולכן נדבר על כך בסוף הישיבה. על כל פנים, רשות הדיבור לחבר הכנסת יוסי שריד.
יוסי שריד
תודה, גבירתי היושבת-ראש. יש לי באופן קבוע בעיה, שמתקיימות שתי ישיבות חשובות בעת ובעונה אחת, ואני

בוטה לחלק את זמבי חלק כחלק בין הוועדה הזו לוועדה אחרת.

לפעמים אני מותח ביקורת על עבודת הוועדה. במיקרה הזה, גבירתי היושבת-ראש, אני משתדל לתת לך מחמאה.

הפעם אני רוצה להחמיא לעמדת הוועדה משום שהוועדה מילאה תפקיד חשוב בעניין השידורים ברוסית. בשיחה מאוד

חטופה במסדרון אני שאלתי את גברת שפירא ואת מר בראל איפה הדברים עומדים. קודם בל, המצב העובדתי הוא זה,

שבינתיים אין שידורים. לפי הסיטמים שהתקבלו בימים האחרונים יש מקום לתקווה שיהיה תקציב.

אגב, אני חולק על עמדתו של חברי, חבר הכנסת אופיר פינס-פז, בי אני חושב שהסכמים בין אנשים הגונים, גם אם

אין להם תוקף משפטי, מתקיימים. אם מדובר באנשים לא הגונים אז גם אם יש לזה תוקף משפטי בלאו הכי זה לא מתקיים.

אם מדובר באנשים לא הגונים אז מה זה חשוב שיש לזה תוקף משפטי?
מרינה סולודקיו
שר הקליטה לשעבר, מר צבן, היה מאוד הגון אבל בשנת 1993 סגרו את השידורים ברוסית בטלוויזיה.
סופה לנדבר
אבל מי שייזם את פתיחתם היה השר צבן.
יוסי שריד
חבר הכנסת חגי מירום אתמול העלה במליאה תהייה לגבי הצורך בהצגת מסמכים, שנחתמו, או לא נחתמו, היו או לא

היו, בין ראש הממשלה לבץ סיעת 'מולדתי, וגם עליו חלקתי. החוק קובע שצריך להניח על שולחן הכנסת הסכמים שיש

כוונה לממש אותם. הסכמים שאץ כוונה לממש אותם אץ צורך להציגם על שולחן הכנסת, לכן תמהתי על חברי, חבר

הכנסת חגי מירום. בדרך כלל המיסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו מיסמכים שהיה להם תוקף, משפטי או לא משפטי,

אבל היה להם תוקף. מיסמכים שאץ להם תוקף, חבל להמציא אותם על שולחן הכנסת.

מכל מקום, רק כהקדמה, לפני שאני בא לעניין ערוץ 33, אני קראתי את המיסמך שנחתם בין 'ישראל בעליה' לבץ

יושב-ראש הבהלת הקואליציה. בלי קשר לתוקף המשפטי או המוסרי שיש לו, קודם כל זה מיסמך מתר מצד אחד ומוזר

מאוד מצד שני.

מדובר בהבטחות שלא נתקיימו. בא עכשיו המיסמך ואומר: ההבטחות שלא נתקיימו, אנחנו מתטונים עכשיו לקיים

אותן, או לא לקיים אותן, גם להבא, אני מניח שעל-פי התקדים הזה. אני במקום 'ישראל בעליה' לא הייתי מסכים לקבל



מיסמך. הייתי אומר שאני לא רוצה שום מיסמך, הרי יש לי כבר מיסמך, והייתי דורש להקציב עכשיו את הכסף. למה אני

צריך מיסמך? אז במקום כסף קיבלו עוד מיסמך. זה הצד המחר.

הצד המוזר מאוד, יש פה כמה התחייבויות מרחיקות לכת במיסמך הזה - שבא לקיים את התוקף של המיסמך הקודם

שלא היה לו תוקף - לעניין קמ"ע, שזה עניין רציני שעסקנו בו מי יודע כמה פעמים. אני מוכרח לומר שלא הבעתי מה כתוב
בהסכם הזה. כתוב
"הצוות המקצועי שהוקם לבחינת הנושא יגיש את מסקנותיו עד סוף חודש אוגוסט שנה זו." או.קיי,

יגיש או לא יגיש, אוגוסט או לא אוגוסט." במידה שתהיה הסכמה של משרד הקליטה על תוכנית אלטרנטיבית היא תופעל

במתטנת שהוסכם עליה בעודפי התקציב". אני לא מבין את זה. מה זאת אומרת - "במידה שתהיה הסכמה של משרד

הקליטה על תוכנית אלטרנטיבית היא תופעל במתכונת שהוסכם עליה"? לפעמים עירפול זה דבר קונסטרוקטיבי ואני מניח

שגם זה מבשר טובה. אגב, לפי דעתי במיסמך הזה יש נסיגה בהשוואה למיסמך הראשון, שלא קויים. אולי באמת אם

המיסמך יהיה פחות מחייב אז יש לו יותר סיטי להיות ממומש.
היו"ר נעמי בלומנטל
לעניין זה אני רוצה לומר שהתרשמתי, שמי שמאוד בוחש בקלחת הזאת זה ות"ת, שהם באים ואומרים שהם לא

בטוחים. אני רציתי אפילו להציע שממין אותם לכאן. שמעתי למשל על מר אמנון פזי, כי אני בקשר עם משרד האוצר.
יוסי שריד
זה רעיון נפלא. הרעיון מבחינתי מתקבל בהתלהבות ואני אשמח מאוד לראות את אנשי ות"ת. אני שמח מאוד לראות

אותם לפעמים כדי לומר להם מה אני חושב על מעשיהם.
נעמי חזן
יש רושם שהמשרד לקליטת עליה בעצמו נסוג מהתחייבויותיו.
יוסי שריד
בסעיף 3 להסכם עם 'ישראל בעליה' יש עוד הודעה משמחת. תמיד כאשר מקימים ועדות אני יודע שאנחנו במצב טוב.

"ראש הממשלה יקים בתוך 30 יום" - אולי 30 יום, אולי 300 ימים - "ועדה ציבורית לבחינת מערך הסיוע לעולים בתחום

הדיור. הוועדה תיבחן בין היתר את השחיקה שחלה בסיוע." כמו שאומרים הקוראים בקפה: אני רואה נסיעה, נסיעה

ארוכה ארוכה.

בסעיף 5 להסכם עם 'ישראל בעליה' נאמר: "מוסכם כי התוכנית שייציג המשרד לקליטת עליה" - זה באמת "הישג"

גדול, כאילו שזה לא מובן מאליו - "מוסכם כי התוכנית שייציג המשרד לקליטת עליה בעת דיוני התקציב יהווה בסיס

לדיונים על גובה התקציב." מה העניין? אני לא יודע. הייתי פעם בממשלה. בדרך כלל תוכנית שמשרד מכין היא בסיס.

נכון שבין הבסיס לבין מה שנקבע בסופו של דבר אין כל קשר. אני הייתי בא עם בסיס של 300 ובסוף היו אומרים

שקיבלתי 30. אבל מה זה "בסיס לדיונים"? הרי מובן מאליו שזה בסיס. על סמך מה מנהלים דיוני תקציב אם לא על בסיס

מה שהמשרד מביא?

וכך הלאה, וכך הלאה. יש פה הבטחות גם ל-1998, אולי הממשלה הזאת תקיים אותם, אולי לא, איש אינו יכול

לדעת.

אני בהחלט מעריך את המאמץ שנעשה על-ידי 'ישראל בעליה'. אני פחות מעריך את פרי המאמץ הזה. יטל להיות

שבמאמץ נוסף בכל זאת יהיה משהו בדרך.

אני חתר לעניין ערוץ 33. בינתיים המצב העובדתי הוא שאין שידורים. מכיוון שיש ביר אז כל מה שצריך לעשות

עכשיו זה להעביר את התקציב. ביום ראשון אפשר לחדש את השידורים ובלבד שעד יום שישי התקציב יהיה בקופת מר

בראל.

אני רוצה לנצל בעוד משפט אחד את ההזדמנות הנדירה והטובה שהגברת שפירא נמצאת איתנו, ולומר דבר בעניין

רק"ע. בסעיף 10 בהסכם עם 'ישראל בעליה' יש אהה סעיף בעניין רק"ע, אבל אני לא זוכר בדיוק מה כתוב שם. גברת



שפירא, בעניין רק"ע אנחם- יודעים שיש קיפוח מתמשך של העובדים האלה בהשוואה לכל עובד אחר ברשות השידור.

לקיפוח הזה אין שום הצדקה שהיא. אנשים עובדים בטשך שנים בתנאים לא תנאים , בתנאים די מבישים. אני חושב

שבאותה הזדמנות, כאשר מעבירים תקציבים, צריך להעביר תקציב בדי לאפשר לעובדים האלה, שהם עובדים מסורים,

ככל הידוע לי, לעבוד באותם התנאים כמו שמועסקים עובדים אחרים ברשות השידור. אץ סיבה לקפח אותם.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה חבר הכנסת שריד. האם עוד מישהו מבין חברי הכנסת רוצה לומר משהו בשלב הזה של הדיון?
סופה לנדבר
אני רוצה לפתוח מהסקר הזה, שנערך לפני שבוע ימים, שאומר על החברה הישראלית דברים די קשים. אני לא

מאשימה רק את החברה. אני קודם כל מאשימה את ראש הממשלה, את השר לקליטת עליה ואת השר נתן שרנסקי, ואני

תיכף אסביר למה.
היו"ר נעמי בלומנטל
לעניין זה יש לנו ביום שלישי הקרוב ישיבה, על תוצאות הסקר והשלמתיו, עם השר נתן שרנסקי.
סופה לנדבר
אני חושבת שצריך לדבר על זה מפני שכל ההסכם הזה של 'ישראל בעליה' לצערי שווה עוד נייר. מכיוון שיש היעתק

של נייר קודם אז שנה אחרי זה פשוט נייר יותר בהיר. שפט דיו קודם, שפם- דיו עכשיו, תוצאות לא היו קודם ואני לא

מצפה שיהיו גם עכשיו.

את האמת צריך להגיד, שיש שם כמה שינויים. אחד מהשינויים זה קבוצה מלוכדת של 147 איש, קבוצה מצירנוביל,

שאנחנו מתכוונים לעבוד על החוק ולהעביר אותו, חוק לקליטת עולים כאלה, שהגשתי אותו ואחר-כך הגישו חברים

מיישראל בעליה'. אם החוק הזה יבוא לידי ביטוי זה יהיה דבר ניפלא ומצוין.

יש שם גם קבוצה של נכים. מדובר על 50 איש. אני לא יודעת מאיפה לקחו כסף. אני רואה שהם העבירו את זה

מסעיף לסעיף. עברה שנה שלמה עד שהם ראו שמול עינינו יש דירות נייר ריקות, שעמדו רקות במשך יותר משנה, גם

בקדנציה הקודמת, צריכים להגיד את האמת, והיום כאשר רואים שהן ריקות אז מעבירים את הכסף מסעיף לסעיף. לקח

הרבה זמן עד שעשו את זה.

חברת הכנסת בלומנטל, ביום שני אני אגיש לך דף, יש לי הצעה לסדר היום, שחח מ-50 נכים שהיו לנו פה יש

בהר1אחדות הארצית ליוצאי ברית-המועצות קמצה של נכים. אנחנו עשינו את החלוקה לפי אחתי בכות, והתברר שרק

בהתאחדות יוצאי ברית-המועצות רשומים 2,600 איש. אני דורשת למצוא להם פיתרון. כמו שדרשתי אז, אני חושבת

שהפיתרון של 50 משפחות זה לא פיתרון. אנחנו נהיה חייבים לשבת פעם אחת בחודש לפחות עם עובד המשרד לקליטת

עליה, שייתנו לנו תשומת. בגלל ששאלות שואלים באופוזיציה, תשומת כמובן יש בקואליציה, או חיימת לפחות להיות.

כמו שאני כבר אמרתי, הנייר סובל הכל אז ציפיות גדולות אין לי.

בקשר לערוץ 33 ורדיו רק"ע: אני חושבת שזה לצערי לא הישג של 'ישראל בעליה', ואני אסביר עכשיו למה. זה ימל

להיות הישג של 'ישראל בעליה', אבל לא הישג של הממשלה. הקומבינציה הזאת לא פעלה נכון. רדיו רק"ע זה שידורים

שקיימים במשך שנים ואני חושבת שאין זמת לאף אחד, לא לראש הממשלה ולא לחברים בממשלה, להפסיק את

השידורים, לא ברדיו ולא בטלווזיה ברוסית.

כדי שהחברה שלנו לא תהיה חברה שדוחה את העליה במקום לקלוט אותה אנחנו צריכים לחנך את שני הצדדים. אני

מדברת על שידורים בטלווחיה וברדיו מפני שהם מחנכים ומסייעים לקליטה התקינה בחברה הישראלית. אני רוצה

להחמיא לשידורים האלה והם חייבים להמשיך. אני גם חושבת שההפסקה בטלוויזיה בערוץ 33 נובעת מנקמה פוליטית

ואני חושבת שאסור להסכים לדבר מה. זה לא יתכן, אנחנו לא ימלים לשבת פה מידי חודש ושוב ושוב לדון על דברים



שחייבים להתקיים. אנחנו לא יכולים להיות עסוקים, במקום בעשיה אחרת בקליטת עליה, רק בדברים שצריכים להיות

קיימים באופן טיבעי.

יושבת-ראש הוועדה, חברת הטסת נעמי בלומבטל, אמרה בפתיחה שהעולים החדשים דורשים את השידורים האלה.

הם חייבים לקלוט אותם ברוסית בגלל שזאת שפת-האם שלהם. חברת העולים חיה עם זה מבוקר עד ערב ומלווה את כל

החיים של מדינת ישראל רק בשפת האם שלהם. מה אפשר לעשות? חלק לא קלטו את השפה, ואפילו אלה שקלטו את

השפה מבינים יותר טוב בשפה הרוסית.

אני חושבת שאנחנו בסיום הישיבה היום צריכים לדרוש גם את השוואת תנאי העבודה של כל העובדים, ברדיו רק"ע

ובטלוויזיה ברוסית, עם כל העובדים ברשות השידור. אנו מקווים שהדבר הזה לא יחזור עוד חודש שוב לוועדה.
היו"ר נעמי בלומנטל
גם אני מקווה. אני חושבת שעכשיו פתרנו את זה לאחר שבאמת לא הרפינו כל הזמן. אני מקווה שאנחנו נצא מכאן

באמת עם הבשורה שעד סוף השנה אנחנו לא בדבר יותר על ערוץ 33. חשבתי שאחר-כך אולי נקיים עוד דיון לגבי ערוצי

הכבלים, גם הערוץ החדש ברוסית, כיצד הם יכולים לסייע בתחום זה, או שאולי לא.

אני חייבת לכם עוד שתי תשובות. יש לנו בעיה, שלא נפתרה עדיין, של התזמורת מרמת-השרון. יש גם שוב בעיה עם

התזמורת מראשון-לציון. זה עדיין לא פתור. יש להם איזה קונצרט. אולי גברת סופיה הימלשטיץ תעדכן אותנו. נדמה לי

שהם קיבלו מכתבי פיטורים ועדיין לא עבר התקציב.
סופיה הימלשטייו
אני חוששת שהתזמורת תיסגר ב-1 לחודש.
היו"ר נעמי בלומנטל
יש עוד ערב התרמה ב-28 לחודש. אני רוצה לפנות לחברי הכנסת, מי שיכול ללכת, זה מאוד חשוב. אני מתחייבת

לתרום. תודיעי לחברי הוועדה את הפרטים כדי שייגיעו ואני בטוחה שהתרומות תיגברנה. בד בבד אמרתי לך שאני אטפל.

פנה אלי חבר הכנסת יורי שטרן בקשר לדירות שנמצאות פנויות. היתה בעיה בנתיבות ובשלב הזה אני שמחה להודיע

שהיא נפתרה. אנחנו טיפלנו בזה. תהיה עוד פגישה אבל זה נפתר בעיקרון.
יורי שטרן
בשבוע שעבר עוד לא קיבלו תשובה.
היו"ר נעמי בלומנטל
דיברתי גם עם ראש המועצה וגם עם המשרד לקליטת עליה. בעיקרון הבעיה נפתרה.
סופה לנדבר
במה היתה הבעיה? בזה שראש העיר אחרי בדקה השיב שהוא לא רוצה לקבל את העולה החדש?
היו"ר נעמי בלומנטל
זה לא מדוייק. אני רציתי לבשר שהעניץ הזה נפתר. אני אדבר איתך על זה אחר-כך כי יש לי את התשובות.



אופיר פינס

גבירתי היושבת-ראש, הערה בעניין הראשון שהעלה חבר הכנסת יוסי שריד, כי הוא מאוד מאוד אקטואלי ואי אפשר

להתעלם ממנו. עניין זה ניקלע אתמול לקח זווית משום שהעניין המרכזי באי-האמון היה הדברים שאמר שר המשפטים

צחי הנגבי כלפי חבר הכנסת אהוד ברק. אבל הענין עצמו, ההסכם בץ 'ישראל בעליה' לבין הקואליציה הוא הסכם...
יורי שטרו
האם זה הנושא של הישיבה? אני פשוט קצת מופתע לשמוע כל הזמן דברים בנושא הזה.
היו"ר נעמי בלומנטל
חוזרים על זה ברדיו ובטלוויזיה בל הזמן, או גם פה. זאת ההקדמה של חבר הכנסת פינס-פז לקראת ערוץ 33.
יורי שטח
אני מאוד מכבד את חבר הכנסת אופיר פינס-פז, לכן אני שומע בסבלנות.
אופיר פינס-פז
אתה פשוט איחרת לישיבה. כל הדוברים לפני דברו גם על הענין הזה.

ההסכם הוא מאוד בעייתי. אני אמרתי אתמול במליאה, ואני אומר את זה גם פה היום, וקיבלתי גם גושפנקה

מיושב-ראש הכנסת ומהיועץ המשפטי. בשני היבטים ההסכם הזה הוא בעייתי.

ההסכם מתייחס לתקציבי 1997 ולתקציבי 1998. בתקציבי 1997 אץ להבת כנסת השפעה על חוק תקציב שאושר

במובן הזה שלא היינו יכולים לקבוע עבור הממשלה הסכם שמחייב אותם מבחינת חוק התקציב, החרבה הכללית, סעיפי

תקציב. לעניין הזה יש תשובה חד וחלק. אם יש תוקף מוסרי, זה עניין אחר. אני מדבר על תוקף משפטי. כלומר, הממשלה

לא מחוייבת מבחינה משפטית להסכם. יכול להיות ששרי הממשלה מחוייבים מבחינה מוסרית, זה עניין שלהם. מבחינה

משפטית אין לזה תוקף ולכן צודק חבר הכנסת שריד, שאמר שלא היה טעם להניח את ההסכם על השולחן כי אין בזה

דבר, אז מה הכנסת תעשה עם ההסכם?

לגבי שנת 1998 המכתב שצירף ראש הממשלה בהקשר של תקציבי 1998 בעצם מעקר את ההסכם מכל תוכנו. הוא

אומר: הכל מסוייג וכפוף לחוק התקציב ולדיוני התקציב, שיתקיימו לכשיתקיימו, ושהוא יקח בחשבון את התביעות של

'ישראל בעליה'.

אם אתם שואלים אותי, אני אומר את זה לחברי 'ישראל בעליה', האם אני במקומכם הייתי מסתפק בהסכם מהסוג

הזה? חד-משמעית לא.
יורי שטח
מאיפה אתה יודע שאנחנו מסתפקים?
אופיר פינס-פז
אני לא הייתי תולה בהסכם הזה תקוות. אני גם לא הייתי, על רקע מערכת היחסים שקיימת היום ומשבר האמון

שקיים (והוא לא מוכחש, לא על-ידי השר שתסקי ולא על-ידי השר אדלשטיין ולא על-ידי אחרים, יש משבר אמון חריף

מאוד), על רקע משבר האמון החריף הזה, במיוחד עם ראש הממשלה, ועם סדרי העדיפויות של הממשלה בתחום העליה

והקליטה, נדמה לי שההסכם הזה אינו תורם לבניית אמון. אני מעריך שהוא עושה בדוק את ההיפך. אני מצטער

שהסתפקתם בנייר הזה, לא רק בגללכם אלא בעיקר בגלל הצימר שאתם מייצגים או מתיימרים לייצג בכנסת. לכן אני

חושב שמן הראוי שהצימר יידע את זה.



אם כי לחבר הכנסת רומן ברובפמן, חברי הטוב, יושב-ראש הסיעה, יש רקע מפא"ניקי והוא צבר ניסיון, אבל עדיין

הוא נפל קורבן למניפולציה של יושב-ראש הקואליציה.

עכשיו לעניין עצמו. אני רוצה להגיד שני משפטים בקשר לשידורים ברוסית באמצעות רשות השידור, אם זה ערוץ

33 ואם זה רשת רק"ע.
יורי שמרו
יש לי הערה לסדר היום. אני בכל זאת, עם כל הכבוד, גם לחבר הכנסת פינס-פז וגם לחבר הכנסת שרז (שאני

שמעתי חלק מדבריו), אני חושב שכאשר יש ישיבת ועדת עליה וקליטה, או ועדה אחרת, בנושא ספציפי והזמן הוא מוגבל

והנושאים הם בוערים, אז לבזבז את הזמן על הצהרות ועל חוות דעת של מפלגה אחת על מפלגה אחרת, זה נראה לי מחר.
היו"ר נעמי בלומנטל
לעת עתה היו לנו חוות דעת על ההסכמים מכחינה משפטית.
נעמי חזו
אתמול היה בכנסת אחד המחזות המבישים ביותר בהיסטוריה הפרלמנטרית של מדינת ישראל.
אופיר פינס-פז
הרשו לי לגופו של עניין להגיד שתי הערות.

אני אומר, מעבר לדברים של חברת הכנסת נעמי בלומנטל, שבאמת יש כניראה בסיס לתקווה שהצד התקציבי יפתר,

עדיין יש לי ציפיה מהרשות הממלכתית. חלק מהנוכחים פה יודעים שבועדת הכספים, וגם במליאה, עומד להתנהל קרב

מאוד גדול על תקציבה של רשות השידור ועל הרצון לבטל את האגרה. יש פה דברים חמורים מאוד. בעיני אחד הטיעונים

המרכזיים, ואני אומר את זה לזכותה של רשות השידור, זה שהיא עושה דברים שהם לא על סקאלת הרייטינג, כמו

השידורים בשפה הרוסית. אני מצפה ומקווה שרשות השידור בכל זאת, גם בסדרי העדפויות הפנימיים שלה ולמרות

מצוקות התקציב - ויש מצוקת תקציב - תמקם את השידורים בשפה הרוסית במקום יותר גבוה בסדר העדיפויות שלה. יש

לה סדרי עדיפויות כמו לכל ארגון ולכל מערכת. למיטב ידיעתי, יבול להיות שאני טועה ואני אשמח אם תתקנו אותי, עדיץ

הידור בשפה הרוסית בארץ הוא בסדר עדיפות נמוך באופן יחסי לדברים אחרים. אני לא חושב שזה נבון. אני חושב שאם

ערוץ 2 או כל גורם אחר היה עושה את זה, זה היה טוב מאוד, אבל מהשידור הציבורי אני מצפה בהחלט שישים את הדבר
הזה בסדר עדיפות גבת
, מודגש ומובהק. זה לפי דעתי אחד מתפקידיו המרכזיים.

הערה שניה, אדם כמוני, ואני רואה את עצמי קשור לנושא העליה והקליטה ולציבור העולים, לא מהיום, כבר הרבה

מאוד שנים (זה היה בעצם עיסוקי המרכזי עד שהפכתי להיות דבר הכנסת), אני מוצא את עצמי חסר יכולת לתקשר עם

ציבור העולים באמצעות אמצעי התקשורת האלקטרוניים משום שהם רוצים שפה רוסית קולחת, שאץ לי. אומנם עשיתי

ניסיון מסויים ללמוד. אני לא מדבר רוסית ונמסר לי באופן רישמי על-ידי המפיקים של התוכניות בערוץ 33, ובאופן לא

רישמי ברשת רק"ע, שהם מעדיפים דוברי רוסית, או אפילו עומדים על כך שיהיו דוברי רוסית בלבד. אגב, אני יכול להבין

את זה. אני לא בטוח שזו הוכחה של מדיניות נכונה משום שיש משמעות, לפי דעתי, לאנשים שהם מקבלי החלטות בחברה

הישראלית, שרים וחברי כנסת, ראשי ערים ואחרים, שלא יודעים רוסית, בכל זאת להעביר מסר באופן ישיר ובלתי

אמצעי לציבור העולים, או להתדיין, או להתווכח באולפן, או השר יודע מה. אמרו לי שלא עושים את זה מכיוון קחה כרוך

בתירגום והתירגום עולה כסף ואץ כסף לתירגומים. לפי דעתי גם על הבעיה הזאת צריך להתגבר.
היו"ר נעמי בלומנטל
מדבריך אני מסיקה שני דברים. שאתה פונה לאנשי רשות השידור, שייתנו קדמות בסדר העדפויות לשידורים

ברוסית, ושנית, שיירואיינו גם אלה שאינם דוברי רוסית ושבעיית קליטת העליה הן בנפשם, למשל דמות כמוך.
נעמי חזו
אגב ברק"ע מסתדרים עם זה מצויין וזה מעביץ שדווקא בטלוויזיה לא.
סופה לנדבר
אותן טענות יש לנו בעברית, שכמעט לא משדרים אותנו.
היו"ר נעמי בלומנטל
גם אני נתקלת באותה בעיה. בל פעם אני רוצה לדבר אמהרית או רוסית או צרפתית וזה לא קל. אנחנו צריכים ללמוד

מאליעזר בן-יהודה.
שמואל בן-צבי
עברית זה הכי טוב. זה הגשר.
בעמי הזו
אולי נשמע מה קורה. יש גם כמה ועדות אחרות. אני רוצה לשמוע. לא איכפת לי לשמוע את חברי ועמיתי האחרים

אבל אני חושבת שנמצאת פה יושבת-ראש רשות השידור ונשמח לשמוע אותה.
היו"ר נעמי בלומנטל
עבשיו נשמע חוות דעת מהצד השני לגבי ההסכם עם 'ישראל בעליה'.
מרינה סולודקיו
חתמנו על ההסכם שלשום ובהסכם יש סעיף האומר ש-16 מיליון שקל ניתנים למטרות שונות. אחת המטרות היא

שידורים בערוץ 33. כל הטקר דיברו על ישום ההסכמים. אנחנו נחיה וניראה. בשנת 1992 הליכוד נפל מהשלטת בגלל

ההצבעה הרוסית. ב-1996 מפלגת העבודה נפלה מהשלטון בגלל ההצבעה הרוסית. אני חושבת שאנשים חכמים יטלים

להפיק מכך לקחים.
היו"ר נעמי בלומנטל
אפשר לחשוב שרק לעולים החדשים היתה זטת בחירה. אני שמעתי עוד כמה שהיו מאוכזבים ב-92, וכך גם ב-96.
מרינה סולודקין
לפי דעתי אין הבדל בין שלטון הימין לבין שלטון השמאל, בכך שמה שהם עשו בשנה הראשונה לשלטונם היה לסגור

שידורים ברוסית. עשו את זה עם "אקטואליה" ב-1993, ממן שלטון מפלגת העמדה. אני מאוד תמהה על חברי

מהאופתיציה שיש להם סטנדרט כפול. זו השיגרה במדינה, אם יש קיצוצים, אם יש אפילו רק רצון לעשות קיצוצים, אז

סוגרים את השידורים ברוסית ברדיו ובטלוויזיה ואומרים שאץ תקציב.

אני חושבת שבעניין זה חסרה לנו חקיקה. כעת שרירות לב של אדם אחד שעומד בנקודת מפתח יכולה לפגוע בצימר

גדול, של יותר מחצי מיליון אנשים. אני חושבת שזה התפקיד שלנו, לעשות חקיקה, כך שאי אפשר יהיה וק בגלל קיצוצים

לפגוע באוכלוסיות גדולות. עכשיו אנחנו מהווים 15% מהאוכלוסיה. אומרים שזה מיגזר. לא, זה לא מיגזר תו לא עדה, זה

סטטוס חברתי נמוך מאוד שאפשר לעשות לו מה שרוצים.

יש גם תפיסה אחרת. יש ריב ומחלוקת במדינה, מה היא מדינת ישראל. האם היא מדינה מערבית או משהו אחר?

במדינה מערבית יש פלורליזם תרמתי. שידורים בשפות שיש אוכלוסיות גדולות שמדברים בהן, זה פלורליזם תרמתי. אז



מצד אחד רוצים את הליברליזם המערבי ואת כל האופי של המדינה המערבית ואומרים שאנחנו מערב, אבל מצד אחר

אומרים שלא תהיה אפשרות לשידורים ברוסית.

הוזכרו כבר תנאי העבודה של אנשים ברק"ע ובשידורים ברוסית בטלוויזיה. יש לנו 3 מערמת: אנשים שעובדים

בקביעות, זה בדרך כלל צברים; אנשים שעובדים על-פי חוזה מיוחד, שזה עולים בעלי מקצוע; ואנשים העובדים בקבלנות.

יש לנו 3 מערכות ויש אי-שוויון בוטה בין המערטת הללו. עכשיו אומרים, או שזה מר קירשנבאום שלא רוצה את

השידורים ברוסית, או שזה ותיית שלא רוצה מדענים עולים באוניברסיטאות. המסקנה שלי היא שפוגעים בזכויות.
סופה לנדבר
מתוך 16 מיליון שקל, שעליהם דיברת, שכלולים בהסכם, כמה כסף מקציבים לשידור בטלוויזיה?
היו"ר נעמי בלומנטל
תיכף אנשי המקצוע יענו ואז הכל יתברר.
סופה לנדבר
אבל מי שעשה את ההסכם זו מפלגת 'ישראל בעליה' ולא אנשי המקצוע.
יורי שטרן
אני קודם כל רוצה להודות לחברת הכנסת מרינה סולודקין על מה שהיא אמרה עכשיו כי היא בעצם ביטאה את

תמצית המחאה שלנו נגד מה שקורה ונגד מה שחוזר על עצמו כל פעם. אני מבקש קצת פחות צביעות מאנשי האופוזיציה.

אנחנו לא נשכח איך סגרו את "אקטואליה", שהיתה תוכנית הטלוויזיה הטובה ביותר אי פעם בשפה הרוסית. אני לא

משווה את זה למגזינים. זאת היתה תוכנית חדשות שרצה בצורה שיטתית יום יום.
אופיר פינס-פז
אבל אז לא היתה 'ישראל בעליה' והיום יש.
יורי שטת
כל התחליפים שיש לנו היום, כולל התוכנית "קליידוסקופ", שהיא תוכנית מעולה, פשוט לא עומדים בתחרות עם

"אקטואליה", כי זאת היתה תוכנית כמו "מבט לחדשות" ומבחינה זאת היא שירתה בדוק את המטרה הזאת של שילוב

העולים בחיי הארץ בצורה שאי אפשר לשלב באמצעות שום תוכנית חד-שבועית או דו-שבועית.

אנחנו זוכרים את המהומות ואת השביתות של עובדי רק"ע בתקופת הממשלה הקודמת. אל תספרו לנו סיפורים.
סופה לנדבר
אנחנו מדברים על הממשלה הזאת. אתם כבר שנה בשלטון, והשלטון הזה הוא גרוע מאוד.
יורי שטרו
ממך הייתי מצפה להתייחסות קצת יותר עניינית ולא פוליטית להסכם שחתמנו.
סופה לנדבר
אני חושבת שאני עניינית ביותר. ההסכם שעשיתם הוא הסכם גרוע ביותר. ראש הממשלה משקר לכם ואתם

מאמינים. אני לא דואגת ליישראל בעליה', אני דואגת לציבור שאתם מייצגים ואני מייצגת.
יורי שטרו
כשראינו שאין ביצוע בדברים שסוכמו אז אילצנו את ראש הממשלה לחזור לאותם העניינים ולאשר אותם. אץ פה

מקום לבבואה כוו או אחרת, אם זה יתקיים או לא יתקיים. בסך הכל מדובר על העתיד.

אנחנו מדברים על מצב נתון בתוכניות הטלוויזיה ובתוכניות הרדיו. אני מקווה שההסכם שחתמנו משפר את המצב

בשני תחומים, בתחום אחד אני מקווה שהשיפור יהיה שיפור מהותי ובתחום השבי אני מאוד לא מרוצה מעצם הדבר

שאנחנו היינו צריכים לסכם, בגלל מדיניות רשות השידור.

אני לא תושב שתוכניות טלוויזיה בשפה הרוסית צרימת להיות ממומנות על-ידי המשרד לקליטת עליה. את דעתנו זו

הבענו גם בישיבות הקודמות. התוכניות האלה, כמו שאמרה חברת הכנסת סולודקץ, מבטאות את הגישה הפלורליסטית.

אם זה לא יקרת מרצונם הטוב של אנשי הטלוויזיה אז נחוקק את זה כתוספת לחוק רשות השידור ונחייב את מערמת

השידור הממלכתיות לתת שידורים בשפות המיעוטים - בץ אם זה מיעוט תרמתי ובין אם זה מיעוט אתני, כמו האוכלוסיה

הערבית, שמספקים לה שידורים.

זה שהלכנו לפשרה, שהשידורים יתוקצמ מתקציבי משרד הקליטה הנוספים, זה לדעתי הרע במיעוטו במצב הנוכחי

בשביל להציל את התוכניות. לא אגיד שום דבר על מר ההיתוך, כל זה פשוט לא רלוונטי. אני אישית לא מוכן בכלל

לשמוע את זה יותר. זאת מדינה עם פסיפס תרמתי. המדינה היא בסך הכל מדינה של עם אחד, שההשתלמת של החלקים

השונים שלו באומה החדשה הזאת הוא תהליך מאוד מורכב. כל יחס כוחני וכל ניסיון מחני להאיץ את המהלכים האלה

מביא אחר-כך לטרגדיות ולבכי לדורות. אנחנו למודי ניסיון בקטע הזה אבל כל פעם חוזרים לאותם הדברים.

יושבים פה אנשים שתרמו לא מעט לתוכניות ברוסית ואני מברך אותם על כך. יושבים פה גברת אסתר סופר, מר

יוסף בראל ומר שמואל בן-צבי, שקל לו יותר לקדם את הדברים האלה כי הוא בעל רקע רוסי. אני מברך את האנשים

האלה שתרמו, ואני מקווה שייתרמו עוד לא מעט לנושא הזה.
לגבי רדיו רק"ע
הנושא הוא שוויון בזכויות, בראש ובראשונה, הסעיף שהכנסנו להסכם. אנחנו תקווה שהוא יביא

לתיקון המצב ואז לא נצטרך לחזור לזה. אני יודע שלגבי נושא השידורים בטלווזיה אנחנו נצטרך לחזור ושנמצא פיתרון

זמני בלבד. אני מקווה שעד סוף השנה, כמו שציינה היושבת-ראש, לא נצטרך יותר לדון בזה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני מבטיחה שלא נדון יותר ושהתקציב יאושר.
אופיר פינס-פז
אם הצעת החוק של חבר הכנסת בנימין אלון תעבור בתמיכת הקואליציה אז...
יורי שטין
זה ויכוח אחר, גם אם הצעת החוק הזאת תעמר היא נבנסת לתוקף רק ב-1999, לידיעתך.
מרדכי קירשנבאום
קשקוש.
יורי שטרן
אל תגיד לחבר כנסת מילים כמו "קשקוש", אני מתזה על ק-.
מרדכי קירשנבאום
אני הוזמנתי לפה לא לשמוע אותך אלא בעיקר כדי להשמיע. אתה תשמע גם את תשובתי.
יורי שטרן
לגבי מעמדן של אותן התוכניות בשפות זרות, אם מחר תהיה לנו בעיה עם שפה אחרת, שהיא לא רוסית, אז גם את זה

יהיה צריך לפתור בחלק משירות של רשות השידור לציבור הישראלי הרחב, שיש בו חלקים שונים וצרבים שובים

מבחינת שפה.
דבר אחרון, השידורים בעברית קלה
הביטול הפתאומי של השידורים האלה מוסבר בחומר שקיבלתי, בכך שאץ

בהם צורך כביבול כי אפשר לשמוע חדשות בעברית ואחר-כך בשידורי רק"ע לשמוע שיעורים והסברים. זה כמובן לא

תחליף ולא פיתרון. אם אנחנו יוצאים מתוך גישה שהמטרה שלנו בסך הכל זה לא הנצחת התרבויות השונות בצורה

מלאכותית אלא בכל זאת יצירת תרבות פלורליסטית אבל אחידה והקניית השפה העברית לעולים, אז בוודאי שהשידורים

האלה, שהוכיחו את עצמם במשך עשרות שנים, זה לא דבר חדש שצץ עם העליה החדשה, אני לא רואה שום הצדקה

לביטולם ואני מבקש שהוועדה תחליט לדרוש מרשות השידור - אני לא יודע אם דורשים זה הנוסח המתאים - להחזיר את

השידורים בעברית קלה.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. אנחנו גמרנו את סבב חברי הכנסת. הייתי רוצה לשמוע את מר בראל. אתה מוכן לומר לנו איפה עומדים

עכשיו הדברים ומה אנחנו צריכים לעשות כדי שהשידורים יחודשו? הבנתי שהם נסגרו. אני חשבתי שעוד משדרים

תוכניות עברו.
יוסף בראל
יש שידורים חוזרים מאז ראשית חודש יוני. הסיבה היא מאוד פשוטה. אני לא רוצה להתייחס לכל הדברים שנאמרו

על ההסכמים הקואליציוניים עם 'ישראל בעליה'. היה הסכם בינינו לבין משרד הקליטה, שאנחנו נקיים את השידורים

האלה בתנאים של מימון מסויים. את חלקנו בגיוס האנשים, בהכשרתם המקצועית ובהדרכתם, בהכנת השידור והעמדת

הציוד לרשותם, ובליווי האנשים, מילאנו. אני חושב שמילאנו אותו כמיטב יטלתנו. אני מאוד מודה לכם על העניץ שאתם

מגלים והרצון לעזור להם להמשך לעשות את עבודתם. לדעתי הם קבוצה מאוד מוצלחת, מאה- רצינית, שמאוד מסורה

לעבודה ונעים מאוד לעמד איתם, ואני חושב שהם הצליחו.

המחשבה במקור היתה גם להרחיב את השידורים מעבר ליומיים בשמע, שיוכל להיות שידור 5 ימים בשבוע, שייבוא

במקום אותה מהדורה ברוסית. במקור זאת היתה המחשבה של המנכ"ל, מר מרדכי קירשנבאום, ושלי, להגיע אפילו ל-5

ימי שידור בשבוע. הבעיה היא שהמימון חדל להגיע.
היו"ר נעמי בלומנטל
אתם מקבלים את המימון ממשרד ראש הממשלה?
יוסף בראל
אנחנו קיבלנו מימון מהמשרד לקליטת עליה.
רינה שפירא
הלק הרשות נתנה וחלק המשרד לקליטת עליה.
יוסף בראל
שידורי ערוץ 3 הם שידורים שמתקיימים בתקציב זעום מאוד. על אף שהמגמה במקור היתה להגיע גם לאוכלוסיות

מעבר לגבול לא היינו הולבים למאסת שידור של 9-8 שעות ביום כי התקציב עצמו היה לחצי שעת שידור בלבד. אנחנו

זקוקים למימון לדבר הזה, אחרת הכל יקרוס, גם הרוסית תיפסק וגם כל הערוץ יפסק. ברגע שהמימון חדל להגיע...
נעמי חזו
מתי זה היה?
יוסף בראל
מ-1.1 השנה. היו מאמצים רבים מאוד של היושבת-ראש שלנו, של המנכ"ל ושל כל הצוות לנסות לקבל תקציב. רק

חלק מתוך ששת החודשים סוכם עם המשרד לקליטת עליה. כשמדברים על 6 חודשים מדברים על משהו בסדר גודל של

750,000 שקל. מתוך הסכום הזה רק חלק הגיע, חלק קטן, פחות מחצי, ולכן נאלצם- להפסיק. בלי כסף אי אפשר לקיים

את השידור, זה תנאי מובן מאליו. אנחנו יכולים לעזור כמיטב יכולתנו לקדם את זה אבל בלי כסף אי אפשר לקיים שידור.

אם הכסף יגיע, נחדש. אם הכסף לא יגיע, לא נחדש. היו המון סיטמים על כסף שיועבר. לצערי הסיטמים לא קויימו.

האנשים העובדים בערוץ 33 החליטו שהגיעו מים עד נפש, היתה להם הרגשה שמתעתעים בהם. קשה מאוד לתעתע

באדם כשמדובר בשכרו ובפרנסת משפחתו. "נשבר" להם והחל מ-1.6 הם העדיפו להפסיק להופיע אצלנו ולחפש את

פרנסתם במקום אחר, וזה חבל מאוד. זה כל מה שיש לי להעיר.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם הצוות יהיה מוכן? אם עכשיו יועבר תקציב האם הם יהיו נכונים לחזור (בשלב הזה עד סוף השנה, אבל אנחנו

בטוחים שיהיה גם תקציב לשנה הבאה)?
יוסף בראל
נאמר שיהיה תקציב עד סוף השנה במגמה שהתקציב של השידורים ברוסית יצטרף לתקציב של הערוץ עצמו ויאושר

על-ידי הממשלה.
נעמי חזו
אני רוצה לשאול שאלה עובדתית. בעקבות ההסכמים שנחתמו בימים האחרונים האם אתם קיבלתם הודעה רישמית

כלשהי שייחודש התקציב? אם לא, זאת אומרת שאנחנו מדברים עכשיו באוויר.
רינה שפירא
יש לנו אינפורמציות גם מכיוונים אחרים.
אסתר סופר
אני יושבת כאן ואני מתפוצצת מפני שהאינפורמציה כל-כך שגויה שאני כבר לא יטלה יותר. יש תוכנית בערוץ

הראשון, שמשודרת מאז ינואר 1994 בכל שבוע ללא הפסקה, ששמה "קלייסקופ". זו תוכנית בשפה הרוסית, יש שם

חדשות ועוד הרבה מאוד דברים על ישראל. אנחנו מראיינים אנשים בעברית. אני שמתי לי למטרה שבכל תוכנית ישמע

צליל השפה העכרית, ואין שום בעיה לתרגם. יעידו אנשים שהיו שם, זה משודר בכל שבוע, והיו כבר 200 תוכניות.

התוכנית זכתה ל-35% אחוזי צפיה, שאין בכלל דבר דומה לזה. יושבים כאן ומדברים כאילו אץ ברשות השידור שום דבר

ושאי אפשר לשדר בעברית. התוכנית הזאת ממומנת על-ידי רשות השידור. אז רציתי שתדעו, כי קשה מאוד לשבת כאן

ולשמוע - כשאני יודעת שאני עושה תוכנית כל שבוע - שאץ תוכנית. זה לא נעים לשמוע שאני לא קיימת. אתם לא יודעים

על זה, אז כדאי שתדעו.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה לך. יש באמת הרבה הוקרה לתוכנית, ואהוד הצפיה אומנם מעידים על כך. אבל מה שקורה, אני חושבת,

לפחות לגבי חלק מאיתנו, שאנחנו לא מדברים רוסית ולק אנחנו לא צופים בתוכנית. אנחנו נישמח להשתתף כמובן,

בעיקר אם יש תרגומים.



מר גלטר, האם יש לך מה להוסיף? אתם הפסקתם את התקציב, אז מה יש לך להגיד עכשיו?
ירח גלטר
קודם כל, כמה עובדות. הזכירו כאן סטם של 16 מיליון. מדובר על 1.5 מיליון, אני בדקתי את עצמי הבוקר עוד

פעם, 1.5 מיליון שצריכים להיות מחולקים באיזשהי צורה בין שלושה גורמים: ערוץ 23, שלא התכר פה, ושעושה עבודה

יפה ברוסית ובאמהרית; ערוץ 33; והטלוויזיה החינוכית בערוץ 2. דרך אגב, זה דבר מאוד מעניין, משדרים תוכנית בת

חצי שעה באמהרית, שמומנה על-ידי גופים ממשלתיים שנכנסו לעניין, ומעריכים את אחוד ההאזנה בכ-110%, כי כל

האוכלוסיה מסתכלת + החברים שלהם. מדובר בתוכנית בת שעה, ב-12.30 ביום שישי בערוץ 2. מי שחושב לנתק את

ערוץ 2, ערוץ 23 והטלוויזיה החינוכית, אני מציע לו לחשוב על זה כי זו פגיעה בדברים ממש חיוניים.

לגבי ערוץ 33 אני לא הבנתי לגמרי אם זה תקציב שייעבור דרכנו או שזה תקציב שייעבור ממשרד ראש הממשלה

ישירות.
היו"ר נעמי בלומנטל
נדמה לי שערוץ 33 מקבל ישירות.
ירח גלטר
ככה זה היה צריך להיות, ישירות ממשרד ראש הממשלה. זו היתה בעצם הדרישה במכתב שהשר לקליטת עליה שלח

למר איווט ליברמן בעקבות ההבטחה.

אני רוצה להעיר לגבי ערוץ 33, בקצרה. אני חושב שהפינג-פונג הזה עם העובדים צריך להסתיים. התעללו בעובדים.

אנחם- עברנו את השלב של להאשים אבל הפכנו להיות "הטתל המערבי" של גברת ורה ידידה שמתקשרת כל יומיים.

נדמה לי שהיא כבר מחייגת אוטומטית את מספר הטלפון שלי. אמרו לה כל מיני דברים ושלחו אותה מפה לשם. במסגרת

ההתעללות היה גם סיפור עם תיו רק"ע בחיפה. אני רוצה להעיד על המצוקה של העובדים במערטת האלה, שבאמת

מגיע להם לקבל יחס יותר הגון.
סופה לנדבר
אבל אני מבינה שעוד חצי שנה הם יקבלו שוב פעם אותו יחס ושוב יחשבו על הפסקת העמדה. הרי אנחנו מדברים

סך הכל על חצי שנה.
ירח גלטר
בפגישה בין רשות השידור ללשכת השר דובר על כך שהטונה היא שבשנה הבאה זה יכנס לתקציב.

אני לא יודע אם זאת הכתובת הנכונה, אבל אני מציע בכל זאת לעורר את השאלה הזאת, שהתוכניות ברוסית בערוץ

23 ובערוץ 33 משודרות בדיוק באותו זמן. אני חושב שמישהו צריך להתייחס לזה כי זה צפוף, מעט כל כך, ואחד בתוך

השני. אם אפשר יהיה להיפגש בעניין הזה עם שני הגופים ולתאם בין שני הדברים, אנחנו נישמח לשתף פעולה.

אני חושב שבנושא הזה צריך עכשיו לצאת לפסק זמן כד להתארגן. מבחינת משרד הקליטה, ואת זה המנכ"לית

החדשה ביקשה ממני לומר, עד עכשיו דיברנו על מסגרות. אני חושב שיש מקום גם לדבר על התוכן, אולי להקים ועדות

ציבוריות וכדומה, כדי שניראה האם לבדוק גם את תוכן הנושאים שמשודרים.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. בענין התוכן אני חושבת שלא אנחנו צריכים לתת את ההנחיות. אני חושבת שאפשר היה אולי שבוועדה

הזאת כמה אנשי ציבור ואנשי עליה יציגו את עמדתם. אבל נדמה לי שברשות השידור, וגם בערח 33, יש אנשי מקצוע

שדנים, בודקים ועושים מחקרים בעניין הזה. אנחנו לא צריכים להתערב בזה.
ירח גלטר
אני מדבר על התערבות במסגרת המותר.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני לא חושבת שזה ערוץ ההידברות במן. אבל אתה ממנו זיברת על אפשרות לפנות למשרדי הממשלה והבטחת

לעזור בעניין הזה.
ירח גלטר
ישבתי עם גברת דורית גולנדר, ישבנו עם לפ"מ, עם שפיימ, עם בולם. לקראת ספטמבר אנחנו אמורים לכנס את בל

דוברי משרדי הממשלה ולנסות להתארגן יחד, לדרוש מהם לפרסם את הקמפיינים שלהם גם בתוכניות של העולים.
היו"ר נעמי בלומנטל
אבל צריבה להיות הידברות עם משרדי הממשלה השונים.
ירח גלטר
זה בבר קיים. יש הנחיה של מנב"ל ... עם בל התקציבים בלפ"מ, שכאשר יש קמפיין, כמו הקמפיץ של משרד

התחבורה עם ה-700 קילומטר, הוא בבר מופיע גם בטלוויזיה וגם בדברים האלה. זה נמצא בתהליך. כגלל הקייץ זה קצת

נידחה אבל זה נמצא בתהליך. אני אשמח לדווח בהמשך.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו נשמח לשמוע על ההתפתחויות בתהליך הזה. תודה רבה.
רינה שפירא
אני לא יודעת אם אני מחדשת הרבה אבל אני רוצה להבהיר פה את המסר, שאני יודע שגם מנב"ל רשות השידור וגם

אני, ובל האנשים שהיום מנסים לנווט את רשות השידור, שותפים לו, לגבי התפיסה של השידור הציבורי כשידור ציבורי.

בל אימת שאני באה ואני שומעת שאומרים לנו שאנחנו פסיפס חברתי תרמתי אז יש לי איזה הרגשה שאני כאילו באה

לביתה אי ואומרים לי משהו שאני יודעת אותו מיום שנולדתי ואני יודעת שהוא חלק מהשמים האלה, ואני באופן אישי גם

חוקרת אותו. אנחנו שידור ציבורי, אנחנו מבטאים את השידור הציבורי, אנחנו למען השידור הציבורי. הציבור במדינת

ישראל הוא פסיפס ומארג חברתי-תרמתי. זה הבסיס של מה שאנחנו עושים.

הפלורליזם הוא ביטוי של בל הקבוצות שקיימות בפסיפס הזה אבל פלורליזם הוא גם הביטוי של המלכד והמאחד, וזה

מה שאנחנו מנסים לעשות. אנחנו מנסים לבטא את הקבוצה, ובד בבד מנסים לבטא את המלכד. זה מה שמאפיין אותנו.

לומר שתמיד אנחנו מצליחים, לומר שאנחנו מבטאים את בל הקבוצות - בוודאי שלא. כל דיאלוג, כמו זה שמתקיים היום,

הוא חשוב ואני שמחה שמזמינים אותי, אני שומעת עוד ועוד. אבל תצאו מנקודת הנחה שזה מה שאנחנו. אם זה לא מה

שאנחנו, אז אנחנו לא צריבים להיות. אני חושבת שזה מה שאנחנו. אני מדברת ברגע גם בשם הגופים הציבוריים וגם בשם

מי שעושה את המלאכה. אני מרגישה צורך לומר את זה בדי שתדעו שזה, אם להתבטא בלשון שלי, הפרטית והציבורית,

זה ה"אני מאמין" של השידור הציבורי. מאוד חשוב שאנחנו נדע שזאת התשתית.

אני בבר אמרתי פעם, ואני רוצה לחזור ולומר, הדברים האלה נעשים בערוץ 1, גם אצל גברת אסתר סופר, שהיא

לקחה ממני בנהמת ליבה משהו שרציתי לומר, ששובתים לציין את זה, ונעשים בערוץ 1 בעוד מקומות, בבל מיני תוכניות

של "מבט שני" ו"פופוליטיקה'י, בשמתייחסים אל הדילמות של הפלורליזם ושל המכנה המשותף. אני חושבת שאנחנו

עושים שגיאה שאנחנו מתייחסים רק לשידורים בשפה הרוסית. אני חושבת שליווי בעיות שקשורות לעולים בתוכניות

כלליות של ערוץ 1 זה דבר לא פחות חשוב. את זה אנחנו עושים, ועושים את זה צוותים מקצועיים טובים. אבל עושים את

זה בערח 33, במיוחד בתוכניות האלה ברוסית ובתוכניות של גברת אסתר סופר, ועוד כמובן גם ברדיו רק"ע, שאני תיכף

אגיע אליו.



אבי רוצה להבהיר את עניין המימון. כל מה שנעשה בערוץ 1 ובתיו הוא בתקציב שממומן על-ידי האגרה. כל מה

שנעשה בערוץ 33 זה תקציב אחר, שממומן ישירות על-ידי הממשלה, והוא היה 18 מיליון בשנה הזאת.

יש גורמים שונים שעוסקים בנושאים שאנחנו מדברים עליהם. זה קיבל ביטוי חזק מאוד בימים האחרונים במיסמך

הזה שנחתם עם 'ישראל בעליה'. אני לא ראיתי אותו עד שבאתי לכאן אבל אני שמחתי לראות שיש גורמים פוליטיים

שמתעניינים. מיידע אישי אני יודעת שזה גם 'ישראל בעליה', מצד אחד, וגט האופוזיציה, מהצד השני. אני לא חושבת שאני

מגלה לכם סודות גדולים, שמשרד הקליטה מעורב בזה, ובוודאי לא שאנחנו מעורבים בזה. אנחנו אישית מנסים להגיע לכל

הגורמים. מה שיהיה טוב, אם ההסכם הזה ימומש, הוא העובדה שחברנו כולנו לאותה מטרה. אני חשה בקצות אצבעותי

שלחצי השנה הקרובה אנחנו נימצא פיתרון. אני חשה בקצות האצבעות שיש הבנה למעלה, אצל מקבלי ההחלטות ובעלי

הכספים, שבשנה הבאה התקציב של ערוץ 33 לא יהיה 18 מיליון אלא הוא יהיה עוד 1.5 מיליון כדי מראש לפתור את

הבעיה ולגמור עם המצב הלא בריא הזה.

טוב לראות שכל הגורמים חוברים יחד. אני לא יודעת למי יגיע בסוף קרדיט, אני חושבת שלטלם. למי שייגיע

הקרדיט הנכון זה לאוכלוסיה של העולים שתקבל את מה שהיא צריכה. אני עושה את ההבחנה התקציבית הזאת כדי

שפעם אחת יהיה ברור על מה אנחנו מדברים. החצי השנה הראשונה, שמר בראל דיבר עליה, מומנה על-ידי המשרד

לקליטת עליה ועל-ידי רשות השידור. זאת אומרת, רשות השידור לקחה חלק מהתקציב שלה והעבירה לערוץ 33 - מה

שבדרך כלל לא עושים, צריכה להיות כאן הפרדה - כדי שלא יופסקו השידורים. את חצי השנה השניה לא המשרד

לקליטת עליה ולא רשות השידורים מסוגלים לממן. פנו למי שפנו, אני מאמינה שנפתור את הבעיה הזאת.

הבעיה השניה, שהזכרנו אותה קצת, אבל פחות מידי, היא הבעיה של כוח-האדם. אני מתייחסת לכוח-אדם לא רק

במובן שיוצא צוות אנשים ולא יודע ממה מחר הוא יקנה את הלחם ולאיזו מטלת ירשו לו להיכנס כי הוא באוברדראפט.

אני מדברת עליהם דווקא כצוות מומחים. כשאני מדברת איתם יש לי הרגשה של ארץ ישראל של פעם, חלוציים, מדברים

ברוח של התנדבות, באמת עושים עמדה יפה. כאן הצליחו מר בראל והאנשים שלו לעצב צוות שלא רק חושב על הכסף,

הוא חושב על מחר ומעצב תוכנית, זה מה שחשוב. כשמר בראל צריך להפסיק את העבודה שלהם, אני חושבת על הלחם,

אך אני חושבת גם שאולי אנחנו מפספסים פה צוות שכבר רכש לו מוניטץ טוב. אם אנחנו נצא מפה עם קריאה, או אולי

כבר אנחנו יודעים על החלטה, שתאפשר להחזיר אותם, אני מבטיחה שטלנו נעשה מאמץ עצום להחזיר את אותם אנשים

כדי שיוכלו להמשיך את מה שהם עושים.

אני רוצה לומר משהו על הרדיו ובאותה הזדמנות להתייחס לדברים שהתכרו פה על העברית. מר שמואל בן-צבי עוד

מעט בוודאי יתן פרטים. אני רוצה להתייחס למכתב, שחברת הכנסת נעמי חזן גם חתומה עליו. יש אחה סיפור בהמשכים

לא ברור בעניין של העברית הקלה, שעלה פה היום פעם נוספת. אני רוצה לומר לכם, הנושא הזה כבר עלה פה, כבר עלה

אצלנו ברשות השידור ואנחנו הבאנו את זה למליאה. אני לא יודעת אם זה המקום לתת את כל הפרטים לגבי הרקע של זה.

אני רוצה שאתם תדעו שמליאת רשות השידור, שיש לה ועדות של תוכניות, שעובדת בשיתוף פעולה מצויין עם האנשים

המקצועיים ברשות, כלומר אנשי הרדיו ואנשי הטלוויזיה, דנה בנושא הזה של העברית הקלה. ביקשנו להבין מה קורה

וקיבלנו ממר שמואל בן-צבי וממר אמנון נדב תוכנית כתובה איך מתטונים לפתור את הבעיה. התוכנית נדונה במליאה.
נעמי חזן
מהי השורה התחתונה?
רינה שפירא
התוכנית הוגשה לפני כ-3 חודשים למליאת רשות השידור, שהיא הגוף שבה בוחנים, והיא אישרה את התוכנית הזאת.

מר שמואל בן-צבי יפרט על התוכנית הזאת. מה שחשוב לי לומר, אלא אם כן קרה משהו בשלושת החודשים האחרונים

שאני לא יודעת עליו, חשוב לי שאתם תדעו כגוף פוליטי שהתוכנית הוגשה, נדונה ואושרה בגופים המוסמכים.
נעמי חזו
מה נדון ומה אושר?
רינה שפירא
אני חושבת שמי שצריך להגיד את זה זה האיש שאחראי. אני מייצגת את מה שחשוב לי. חשוב לי להגיד שהדברים

אושרו. הדברים האלה עוד לא נאמרו פה.
נעמי חזו
אני בבר יושבת פה שעה וחצי, וזה באמת לא אשמתך, ורוצה לדעת איפה הדברים עומדים.
היו"ר נעמי בלומנטל
חברת הכנסת חזן, עם בל הכבוד, עד כה דיברו חברי כנסת. אני חושבת שמגיעה לאנשי רשות השידור זטת הדיבור.

אנחם- נשמע ממר שמואל בן-צבי לגבי התכנים של מה שאושר.
רינה שפירא
אני בדברי התייחסתי גם לדברים האחרים שנאמרו כאן. את הפירוט לגבי הרדיו אני חושבת שהכי טוב שייעשה מי

שאכן אחראי על התחום. אבל היה חשוב לי להגיד, בתור יושבת-ראש הגופים הציבוריים, שזה הובא, בדון ואושר.

השינויים ניראו לנו בשינויים נבונים. יכול להיות שהוועדה הזאת תחשוב אחרת, אני לא חושבת שאתם הגוף שדן בתכנים,

אבל כל הערה של אנשים שעוסקים בדברים תקבל בברכה. אבל בואו קודם תשמעו מה נעשה.
שמואל בן-צבי
אני הייתי האיש שטיפח את "עברית קלה" במשך עשרות שנים. כשנעשיתי מנהל החטיבה ביקשתי להקים מרכז

חדשות מיוחד שהוא יהיה בעברית קלה. אנחנו שידרנו את עברית קלה 3 פעמים ביום ברשת רק"ע בכל השפות. אני רוצה

להגיד לכם שבאמת, כמו שאמר חבר הכנסת יורי שטרן, 40 שנה אנחנו משדרים את זה. זה לא תמיד היה רק 5 דקות

חדשות אלא גם היתה תוכנית של 25 דקות.

אתם יודעים טוב מאוד - ואני בדקתי את זה ולמדתי את זה מהמומחים, כי אני עצמי לא יכול להיות מומחה - שהחיים

משתנים. גם שיטת הלימוד משתנה, גם הרדיו משתנה. גם השיטה לדבר עם עולה חדש, שהגיע לא רק מרוסיה, מכל מדינה

אחרת, משתנה. תמיד היו טענות כאילו שאנחנו מדברים עם העולים כמו עם מפגרים, בדיבור האיטי הזה. לכן חשבנו כיצד

להשתנות, לעשות משהו שייתאים לרדיו של שנות אלפיים. אני חשבתי שנוסף למה שגברת רינה שפירא אמרה על

התוכנית, נוסף לזה שנחדיר יותר ויותר מושגים ומונחים מהחדשות ברשת רק"ע ונדבר על זה, נשדר גם פינות ונדבר על

מונחים בעברית, לא קלה. זה כמו שלילדים יש תוכניות ילדים אז לא אומרים 'פוצי מוצי' אלא מדברים בשפה נורמלית אך

במשפטים מסוג מסויים. אני דיברתי עם מנהל חטיבת החדשות, מר שלום אוח. הכל נעשה בהתייעצות עם מנהל הרדיו.

הוא אמר לי, שהוא מוכן שבשעה 10 בבוקר - ותקשיבו טוב, זה מהפך - בשעה 10 בבוקר הוא יבנה את מהדורת החדשות

בצורה כזאת שזה יהיה קולח ושאפשר יהיה להבין וייסבירו בעברית נורמלית על מה מדובר.
נעמי חזן
אני הקשבתי להסבר, אבל רק שכחת להגיד שאנשים שלא מבינים שפה, או שחושבים שהם לא מבינים, אז נוטים גם

לצחוק עליהם. אבל מה השורה התחתונה?
שמואל בו-צבי
אני רוצה לתת לך כלים. זאת השורה התחתונה. אני נותן לך מידע ואני רוצה שתשתמשי במידע הזה כדי לקרב, ולא

לנגח. יש לנו פעמיים ביום שיעורים בשפה העברית, בשעה 08:15 ובשעה 15:30. אנחנו במהלך החודשים האחרונים

רוצים להכניס את העניין של הסבר מונחים ומושגים בחדשות. מה זה אומר? אם בשעה 10 יש מהדורה מיוחדת, שהיא

נשמעת בכל הארץ אמי היא מיועדת בעצם לרשת רק"ע, גם לפניה וגם אחריה יסבירו על מה היה מדובר, כדי שהאוזן

תתרגל לעברית נורמלית, להתבטאות נורמלית. זה תבלס, זה מה שנעשה. בנוסף לזה, עם הזמן יהיו גם פינות בעברית

במשך כל יום השידורים, במשך 12 שעות השידור. אנחנו מתחילים לדבר על השפה העברית, שייבינו אותה, כי אנחנו גם

מדברים ברוסית על השפה העברית.



חבר הכנסת יורי שטרן ואני נלחמנו הרבה שנים למען העליה, למען המאבק וכל הדברים האלה. אני חייב להגיד

שמבחינת הבסיס הדמוקרטי חורה לי שאני שומע במקום פוליטי שוועדה תחליט בשבילנו על תוכן השידורים.
יורי שטח
הוועדה תחליט החלטה משלה. לא עבורכם.
נעמי חזן
אוי ואבוי אם ניכנס לתכנים. זה לא התפקיד שלנו.
שמואל בן-צבי
אני רוצה להדגיש את זה, זאת לא היתה שליפה מן המותן. הושקעה בזה מחשבה רבה. אנחנו יכולים לעשות דיון עם

המומחים.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני רוצה להציע את זה. אם אתם חושבים שזאת לא השיטה הטובה, זאת אומרת שהעולים יוצאים נפסדים מהעניין

הזה, טאו נקיים כאן דיון. זה לא עלה קודם לכן בוועדה. בואו נקיים דיון, לא על תכנים אלא איך עולה חדש קולט את מה

שנאמר, את החדשות, את הידיעות, טוב יותר. האם בעברית קלה או בשיטות שהציעו המומחים שעל סמך דבריהם אתם

שניתם את השיטה. אני מבינה ששיניתם כבר.
שמואל בו-צבי
זה לא לסגור, זה לשנות. דרך אגב, שני אנשים שעשו עברית קלה, מר שלמה לאופר ומר יהודה עופר, עברו למוקד

התנועה והם מוקדשים לספק מידע לרק"ע על התנועה ורק"ע עושה את זה בשפה הרוסית.

אני רוצה, לסיום, להגיד דבר אחד. אנחנו מוכנים עכשיו לדון על העניין המקצועי.
נעמי חזו
אני רוצה להתערב, וסליחה שאני לחצתי אבל אני יושבת פה כבר שעה וחצי בשביל לקבל מענה בדוק על השאלה

הזאת. השורה התחתונה היא שהחדשות בעברית קלה הופסקו ולא יחודשו.
שמואל בו-צבי
אין יותר חדשות בעברית קלה, זה אנברוניסטי, זה לא מכוון למפגרים, אנחנו מדברים על עולים שרוצים ללמוד

שפה.
נעמי חזו
אף פעם לא חשבתי שלדבר שפה עם אוצר מילים מוגבל זה עניין של פיגור.
שמואל בו-צבי
זה לא עניין של אוצר מילים מוגבל. פה מדובר על שיטה שונה.
נעמי חזן
זו שיטה, אגב, שאנחנו כולנו גדלנו איתה.
שמואל בו-צבי
אבל זה לא אומר שהיא לא צריכה להשתנות. את גדלת ואת זוכרת מה שהיה לפני 40 שנה. אני אומר לך מה קורה

עכשיו. תקשיבי לרדיו.
נעמי חזו
?

יש לי כמה סימני שאלה. אני חושבת שכדי להחליט צריך גם לפעמים לשאול. האם נעשו מחקרים? על איזה מחקרים

אתם התבססתם בקבלת ההחלטה שלכם? האם אפשר לראות את המסמכים על המחקר? אני מבקשת לראות אותם. אתה

פסקת שחדשות בעברית קלה זה PASSE, זה דבר שעבר מן.העולם. אני מתארת לעצמי שהקביעה הזו נעשתה על סמך

בדיקה מחקרית מעמיקה. אני רוצה לראות את התוצאות של המחקרים הללו כדי לקבוע אם אומנם שקול הדעת במקרה

הזה הוא נכון. אני מנסה להבין.

יושבת פה אחת מהפרופסוריות הגדולות לסוציולוגיה. אני רוצה לשאול אותה על סמך מה קיבלה הנהלת רשות

השידור את ההחלטה להפסיק את החדשות בעברית קלה. איפה המסמכים? איפה המחקרים? איפה המעקבים? האם נעשה

מחקר על החשיבות של החדשות בעברית קלה - כלומר חדשות עם אוצר מילים מוגבל - על שילובם של עולים חדשים

בתוך החברה הישראלית ועל כושר ההתבטאות שלהם? בכל זאת אלה החלטות כבדות משקל. אני רוצה להבין על סמך

מה הן התקבלו. אני חושבת שזו שאלה לגיטימית. אני מתארת לעצמי שיש ניירת בעניין הזה, בעקבות מחקרים מעמיקים.

נקבע ש-40 שנות ניסיון הן לא רציניות ולכן יש שינוי במדיניות. אני רוצה להבין על סמך מה.
היו"ר נעמי בלומנטל
את אומרת שיש 40 שנות ניסיון. זה לא רלוונטי. יטל להיות שדווקא בגלל שיש 40 שנות ניסיון שהגיע הזמן לעשות

היום שינוי. אנחנו נדון בזה כאן. אנחנו לא רוצים לדון בתכנים אבל גם אותי מאוד מעניין לשמוע האם כשאתה עולה חדש

ושומע חדשות בעברית קלה זה נטן או יותר או שעדיפה השיטה שבה נוקטים היום. בואו נשמע וגם אנחנו נחווה את

דעתנו.
נעמי חזו
האם יש תשובות לשאלות ששאלתי?
היו"ר נעמי בלומנטל
יתכן שכן, וייתכן שאנחנו נקיים על כך ישיבה נפרדת.
נעמי חזן
אני חשבתי שזו המטרה של הישיבה היום.
היו"ר נעמי בלומנטל
על סדר היום היה ביטול המהדורות בעברית קלה ברשת רק"ע. קיבלת עכשיו תשובה שאומנם שעו את המתכונת.
נעמי חזן
הישיבה היום אמורה היתה להיות מוקדשת לנושא של ביטול מהדורות החדשות. אנחנו עכשיו בשעה 10.40 ורק

כעת הגענו לנושא. יש לנו 10 דקות לקבל תשובות כאן.
שמואל בן-צבי
את מקבלת תשומת ואת אומרת שאין תשומת. אני לא מבין את זה. את מקבלת תשובה ממני ועל כל תשובה את

אומרת שאץ תשובה.
נעמי חזו
איפה החומר שעליו התבססתם בעת קבלת ההחלטה?
שמואל בו-צבי
זה לא חומר כתוב. מחקר היה, ושאלות היו, ותשובות היו, ודיברנו עם המומחים, דיבתו עם מורים לעברית, דיבתו

עם אולפנים. היו דיעות להנה ולהנה ואנחנו עכשיו עושים ניסיון.
נעמי חזן
כלומר זה עכשיו ניסוי. זה לא על בסיס מחקר שנעשה.
שמואל בו-צבי
שום דבר לא מאובן ולא סגור. בל דבר נמצא בתנועה. תביני, זה רדו, זו לא אקדמיה, תיו הוא דבר משתנה ודינאמי.
יורי שטת
רציתי להגיד למר שמואל בן-צבי, בשאני דיברתי על החלטת הוועדה לא התטונתי להחלטה שהיא במקום החלטות

שלכם. זו החלטה לגבי הדיון שלנו.

היות והפניות האלה בנושא שידורים בעברית קלה הגיעו בימים האחרונים, אני מצטער אישית על בך שלא הספקתי

לדבר עם מר בן-צבי בראש ובראשונה. אני התרשמתי שרשות השידור דנה בזה הרבה יותר לעומק. יש פה דיעה מקצועית

מסויימת. אני עדיין לא בטוח שזהו שינוי נכון, אבל אם אתם רואים בזה ניסיון אני מציע שכאשר אנחנו נקיים על כך דיון

אתם תביאו גם איזשהם דיווחים מהשטח.
רינה שפירא
כל שינוי נעשה אחרי בדיקה ומתייחסים אליו כניסיון. גם אנחנו מתייחסים אל זה כניסיון. אנחנו עשינו סקר האזנה

של הציבור הרוסי. אנחנו נוכל לעשות עוד פעם סקר ונוכל לעשות עוד דברים מסוגים שונים כדי לבדוק.
נעמי חזו
מה אורך תקופת הניסוי?
רינה שפירא
עשינו סקר האזנה בקרב הציבור הרוסי ויש לנו על זה נתונים. זה היה מייד אחרי השינוי. אנחנו נחכה חודשיים

וניראה האם חל שינוי. לא היתה בדיקה לפני השינוי. עשינו סקר האזנה מייד אחרי השינוי.
דורית גולנדר
השינוי נעשה לפני 6-5 חודשים. למעשה רצינו לתת תדמית אחרת לעברית שנשמעת ברק"ע, ובאמת, כמו שאמר מר

שמואל בן-צבי וכפי שציינו פה, זה שינוי שעובר איזשהי תקופת ניסיון. מכיוון שאני יושבת על-יד ואני נתקלת

באותם הרמזורים האדומים כל הזמן אז אני לא יכולה שלא לומר את התגובות של המאזינים. יש כאלה ויש כאלה. אני

טוענת שאלה שיכולים לשמוע עברית טובה, שייעברו לרשת בי. אלה שבכל זאת מאזינים לרשת רק"ע מאוד חשוב להם,

ומה שהרבה יותר חשוב, ואת זה נוכחתי לדעת במשך התקופה הזאת, שהמון המון אולפנים היו מקליטים את המהדורות

האלה ולפי המהדורות היו לומדים ומתקדמים בשפה שיל אקטואליה ושל חדשות ומושגים בחדשות.



אנחנו בהחלט טתנים מושגים בחדשות ושיעורים בעברית. אנחנו עומדים בהבטחה שלבו עם השיבוי. המהדורה בשעה

10 בעברית היא עברית לבל דבר, כמי שבל הישראלים בבר רגילים. אולי אחרי הניסיון, שהוא בבר מתקרב במעט לחצי

שנה, אולי נצטרך עוד פעם לדון על הניסיון. זה מה שאני יבולה לומר מהתגובות של המאזינים, מהשטח.
נעמי חזו
האם במשך 3 החודשים הללו של ניסיון נתבקשת להעביר בצורה מסודרת את ההתרשמויות שלך לאיזשהו גוף בתוך

רשות השידור?
דורית גולנדר
אנחנו, יחד עם מר שמואל בן-צבי, שותפים לישיבות משותפות שמתקיימות במעט בל שבוע. דנים על בך, בוודאי.
נעמי חזו
האם זה הביא לאיזשהו שינוי או להערבה מחודשת או לתוכנית הערבה מחודשת או מעקב?
שמואל בו-צבי
התובנית פועלת בבר 3 חודשים ואנחנו ממשיבים לעקוב אחריה.
נעמי חזו
במה זמן תמשיבו לעקוב? מה הצפי שלבם?
מרדבי קירשנבאום
עם בל הבבוד, אני מוברח להעיר הערה. בל מוסדות רשות השידור דנו בזה. ועדת הקליטה של מליאת רשות השידור

הנה בזה. הוסקו מסקנות, בולל במליאת רשות השידור שדנה בנושא הזה. נאמר שהולבים על ניסיון בזה. יטל להיות, אגב,

שהניסיון לא יצליח. חייבים לתת לו כמה חודשים, אולי חצי שנה, אולי אפילו שנה. צריך לתת ניסיון. זה ברי שידור.

אותי מחזיקים באילו אני נגו הררסים בי אני רוצה שהעולים ילמדו עברית. לנו יש עניין שהעולים ילמדו עברית

ושייאזינו לשידורים בעברית. אם יתברר בתוך שנה שצריך להחזיר את הקונספציה הישנה, אז נעשה את זה. אגב, היו לא

מעט מומחים שהסבירו לנו שברוח הזמן האיטיות הזאת יבולה גם לפגוע, שהיא מעליבה חלק מהמאזינים.
נעמי חזו
אני מניחה שהיו גם מומחים שגרסו אחרת.
מרדבי קירשנבאום
נבון מאוד. יבול להיות שגם התחליף שאנחנו מציעים לא מספק. יבול להיות שהסברת הגדרות ומושגים זה לא מספיק.

אנחנו צריבים להגיע בתוך מקסימום שנת ניסיון למסקנות, גם דרך בל המוסדות שלנו שבהם זה נדון וסקרים ובל מה

שקשור. יבול להיות שבאמת נגיע למסקנה שאץ מנוס, שדווקא הדרך של עברית קלה היא הדרך הנמנה ונישמח לעשות

את זה.
נעמי חזו
אנחנו ממלאים בסידרת השאלות האחרונה את תפקידנו הפרלמנטרי, ממש התפקיד המובהק. אנחנו צריבים לשאול

את השאלות. לכן בל הדיון הזה הוא חשוב מאוד.
מרדכי קירשנבאום
את שאלת אם זה עבר באיזשהו מוסד ברשות השידור. אבי אומר לכם, זה עבר בכל מוסדות רשות השידור.
נעמי חזן
אני מבינה אותך אבל גם בעניין הזה יש מומחים לכאן ולכאן.
מרדכי קירשנבאום
אני אומר לך יותר מזה, אנחנו לא בטוחים שהניסיון הזה יצליח.
נעמי חזו
גם אני לא. הדרך לעשות נכון את הניסיון זה לתת מהדורה אחת לפחות בעברית קלה ולעשות את השינויים האחרים

ולעשות מעקב על שני הערוצים בו-זמנית. זו הדרך לעשות את זה במקביל.
היו"ר נעמי בלומנטל
חברת הכנסת חזן, בואי לא נהיה שטחיים ולא מרוק פה כל מיני הצעות על סמך 10 דקות או רבע שעה ששמענו.

אנחנו נקיים דיון בעניין הזה. זה מעניץ את כולנו, נשמע גם על כל מעי שיטות. אולי ככה נלמד רוסית סוף סוף.
שמואל כו-צבי
אני רוצה להגיד, דרך אגב, זה שברק"ע יש חדשות רגילות בעברית זה דווקא מגביר את הריטינג של רק"ע. המאזינים

לא יחפשו את העברית ברשת בי אלא הם גם קשים לחדשות ברק"ע.
מרדכי קירשנבאום
זה חלק מהשיקולים שצריכים להיות בסוף העניין.
צבי ויינברג
יש לי שאלה קצרה לפרופ' רינה שפירא. אני רוצה להבין למה נעשתה ההפרדה התקציבית הזאת בץ רשות השידור,

שמקבלת יותר מ-600 מיליון שקל מאגרה, וערוץ 33, שמקבל 18 מיליון. מה היה ההיגיון בזה?
רינה שפירא
זו כמובן לא שאלה שדווקא קשורה לפורום הזה אבל אני יטלה לומר. ההחלטה על הקמת ערוץ 33 היתה לפני

שנתיים בערך והיו שיקולים ממינים שונים. כדי להיות מסוגלים להקים אותו החליטה הממשלה דאז לממן אותו לניסיון

(אפרופו, גם הערוץ הוקם לניסיון). הערוץ הזה נבדק, לאחרונה הוא נבדק פעם שניה, והוחלט בינתיים להמשיך אותו.

הנהלת רשות השידור ואנחנו המוסדות רואים את עצמנו כמטריה שקשורה לשני הערוצים.
צבי ויינברג
זה עדיין בניסיון?
נעמי חזן
כל עוד יש פריימריז לחברי כנסת, זה עדיין בניסיון.
רינה שפירא
בוא נגיד שאני אישית, אם אתה שואל אותי, ואני חושבת שגם מר מרדכי קירשנבאום וגם מר יוסף בראל, כבר רואים

אותו כחלק מרשות השידור. אחת העובדות היא שכאשר אנחנו מאשרים תוכניות אנחנו מסתכלים על שניהם ביחד. למשל

אם יש קונצרטים בערוץ 33 אז יהיו פחות בערוץ 11, או אם יש אינטנסיביות של שידורים רוסית בערוץ 3 אז אולי אנחנו

יכולים לעשות בערוץ 1 משהו אחר. אני מרגישה שזו תשובה די שטחית.
צבי ויינברג
זאת אומרת, בתום תקופת הניסיון ה-18 מיליון יועברו לתקציב הכללי של רשות השידור?
רינה שפירא
זה קשור לכל דרכי המימון של הרשות.
מרדכי קירשנבאום
הסיבה שערוץ 33 ממוכן על-ידי המדינה ולא מתקציב רשות השידור, משום שייעל השידורים העיקרי שלו זה

שידורים בערבית במשך 5-4.5 שעות ביום למדינות השכנות. לשם כך קם ערוץ 33 ולא בשביל שום סיבה אחרת. כל מה

שאנחנו מקדישים וכל מה שאנחנו מתפתלים מעבר לזה - צריך להבין ש-3 ימים בכלל יש שידורים מהכנסת באותו ערוץ -

זה מה שנקרא , Added attarctionזה דברים נוספים, שגם פותרים לנו בעיות כי בערוץ הצר שלנו, שיש לנו רק 50%

ממנו - הרי לטלווזיה הלימודית יש 50% מהזמן - בערוץ הצר שלנו אנחנו לא יכולים להביא אופרות, קונצרטים, תוכניות

תרבות כאלה או אחרות, או תוכניות כלכליות. את זה אנחנו מנסים להגניב לתוך אותו סל, שבעצם ממון בתקציב מדינה

לצורך שידור 5 שעות בערבית למדינות השכנות. מכיוון שיש לכל הפחות 60 ערוצי לוויין של מדינות ערב מסביב שרצים

ומשדרים, המטרה של הערוץ הזה היתה שבערוצים האלה תהיה גם אינפורמציה שנוגעת בערביי ישראל ובראיה

הישראלית של הדברים. זו הסיבה של המימון הניפרד.

יש לי מה להוסיף אבל אני יודע שטלם כבר עייפים ודברים נטחנו כמעט לעייפה. אני רוצה להסביר דבר אחד. על-פי

מה שאני קורא פה לגבי ההקצאה לתקציב לשידורים ברוסית במסגרת ההסכם עם 'ישראל בעליה' מדובר על תקציב

1998.
יורי שטרן
ההסכם מתייחס הן ל-97 והן ל-98.
מרדכי קירשנבאום
אם זה מתייחס גם לתקציב 1997 אז אני יכול להגיד שאני שמח מאוד שיהיה תקציב לחדש את השידור בערוץ 33.

אנחנו לא רצינו להפסיק אותו גם קודם. אני, בניגוד לאופן שבו הוצגתי פה - אני כמעט נחשב לסטלץ של השידורים

ברוסית פה, הרי הציגו אותי כמי שמתנגד אליהם.
יורי שטרו
אתה באחת הפגישות הקודמות הבעת התנגדות אידיאולוגית.
מרדכי קירשנבאום
אידיאולוגית יש לי הרבה מה לומר. אני רוצה להגיד לך שגם את היוזמה לשידור בערח 33 מר יוסף בראל ואני

התחלנו וגררנו את שר הקליטה הקודם לתוך הדבר הזה. זאת היתה יתמה שלנו. אני קיבלתי בברכה את היוזמה לעשות

ביום שישי שידור ברוסית אצלנו בערוץ 1. כל מה שניתן לעשות, אני בהחלט בעד, אבל אני בעד לעשות את זה

בפרופורציות הנכונות. לא ניכנס לוויכוח האידיאולוגי.



אני יכול להגיד לך דבר אחד, שאם תהיה חקיקה, חוק רשות השידור, שיחייב אותנו לשדר בשפות אלה ואלה, אנחנו

נבצע את חוק רשות השידור. אפילו אם חוק רשות השידור החדש יחייב אותנו לא לשדר בשפה העברית, אנחנו אזרחים

שומרי חוק. אנחנו נשדר את זה בשפות שהחוק יחייב אותנו לשדר.
סופה לנדבר
בשנה הקרובה זה לא יקרה.
מרדכי קירשנבאום
אי אפשר לדעת.

לא ניכנס באמת לוויכוח האידיאולוגי, באיזה מידה זה הנצחה של תרבות רוסית או באיזה מידה זה שירות לציבור

הרוסי שמגיע לפה. בנושא של ההנצחה לכם תהיה בעיה קשה בעתיד להתמודד עם עוד אוכלוסיות שייתבעו להנציח גם

את תרבותן ואת שפתן ולהנציח בעצם במידה מסויימת את גלותן. העיקרון שאנוש- חיינו לפיו בארץ הזאת, ונלחמנו בשביל

הארץ הזו, זה באמת כור היתוך. כשאני אומר מר היתוך זה לא במובן השלילי, על אף שבטר ההיתוך היו גם כמה

אספקטים מאוד שליליים, שהם באמת ביטול טוטאלי של תרמיות. על זה אץ ויכוח, יש לקחים שנלמדו. פרופי רינה

שפירא עסקה כל חייה בנושאים האלה. אבל שוב אני אומר, השפה העברית היא בראש ובראשונה הגשר והמכנה המשותף

לכולנו. צריך להיזהר מאוד בחברה כמו שלנו, שהיא כל-כך מפוצלת ומפותלת ומחולקת, מהתפצלות יתר. נהפוך להיות

עממים עממים ולא עם אחד. יחד עם זה, נתייחס בכבוד רב לתרבויות שמהן מגיעים האנשים. אבל זה באמת הוויכוח

האידיאולוגי. נעים לשוחח עליו אבל זה לא שייך לענייננו עכשיו.

לגבי מה שמר ירח גלטר רמז, שאתם רוצים גם להיכנס לנושא של התכנים, על זה אני יכול להגיד בשפה שנפוצה

היום בכנסת והיא די בוטה - תישכח מזה.

כל מה שיש לי לומר זה שבמסגרת החוק ובמסגרות שאנחנו יכולים לפעול אנחנו נישמח לפעול גם לקידום השידור

ברוסית, כמו בערוץ 33, אם יהיה תקציב. אם יהיה יותר תקציב אפשר יהיה אפילו לעשות יותר.
נעמי חזו
אני מציעה שנתכנס לקראת סוף כנס הקייץ לראות אם התקציב אומנם הגיע.
מרדכי קירשנכאום
יש לי עוד הערה, שאמרתי לחבר הכנסת רומן ברונפמן אתמול. היא לא הערה שמתאימה למנכ"ל רשות השידור אבל

מתוך חרדה אמיתית לשידורים ברוסית הצעתי לכם לא לקבל צ'קים, לקחת רק מזומן.
היו"ר נעמי בלומנטל
מר שי יהושע ממשרד האוצר, היה לי חשוב שתשמעו את ההון כדי שגם אתם תהיו בענין ותהיו ערים לחשימת

שחברי הוועדה ואנשי המקצוע שיושבים כאן רואים בשידורים ברוסית. האם יש לך מה להוסיף?
שי יהושע
לא.
נעמי חזו
האם אתם קיבלתם הנחיה ביממה האחרונה להעביר כספים לרשות השידור?
שי יהושע
עד שההסכמים הקואליציוניים לא יגיעו לרמה של החלטות ממשלה, אנחנו לא ניפעל. אנחנו פועלים לפי החלטות

ממשלה.
היו"ר נעמי בלומנטל
מר זאב גייזל, האם לך יש תשובה ממשרד ראש הממשלה לגבי ערוץ 33?
זאב גייזל
את מתכוונת לגבי תוכנית "סיבודניה". עמדת משרד ראש הממשלה היא שהתוכנית הזאת חייבת להתחדש ונעשו

מאמצים, שאני חושב שאת מודעת להם. התקציב אמור להיות מועם- לאלתר. לפני שבוע קיבלתי כמה מברקים ומכתבים

ששאלו מה יקרה עם "סיבותיה". עד כמה שידוע לי, הדבר הזה יטופל בערוץ 33.

לאחר ששמעתי את הדוברים והרצאות שלמות מחברי כנסת בנושאים כל-כך חשובים כמו הטלווזיה ורדיו קמ"ע,

והתזמורת שבמיקרה אחי מנגן בה, רציתי לומר דבר מה. אני שייך לאותם 2% מהעולים שלא מחוברים לטלוויזיה

מרוסיה. חלילה אני לא מנסה להתערב בשיקולים מקצועיים של רשות השידור אבל יש בכל זאת הרגשה שכל פעם צריך

להסביר שישנה אוכלוסיה גדולה שזה המיצרך שאותו היא צריכה משיקולים שהם שונים מהשיקולים שלי. אני למשל

רואה את "מבט" במלואו, לי זה לא חשוב, אבל הם כן רוצים שידורים ברוסית. לא מדובר על פלורליזם אלא על דבר

מאוד פשוט. יש לי רושם שבכל זאת ברשות השידור יש איזשהו יחס לשידור ברוסית כאל בנים חורגים.

אני אביא רק דוגמא אחת. אני לא רוצה להיכנס לדברים יותר קונקרטיים. כשראש הממשלה בקר ברוסיה צוות גדול

של עיתונאים ליווה את ביקורו שם. היה טיבעי שגם עיתונאים דוברי רוסית המייצגים את התקשורת בשפה הרוסית ילוו

את הביקור הזה וייסקרו אותו. אני אישית פניתי אז למנכ"ל רשות השידור בפאקס ומאוד ביקשתי שעיתונאי מרק"ע

יתלווה למסע אולם עד כמה שזמר לי הם לא זכו באף נציג אחד.
סופה לנדבר
כמה כסף העברתם עבור הנסיעה?
זאב גייזל
האם את שאלת שאלה כזאת לגבי עיתונאים דוברי עברית? לא. אני שואל אותך, למה דווקא עיתונאים עולים צריכים

סיבסוד מיוחד? אין לי, חלילה, פרנויה ואני לא חושב שיש פה מישהו ששונא דווקא את העולים מרוסיה. אני בטוח שכולם

מבינים את חשיבות העליה וכן הלאה. אין לי שום פרנויה בנושא הזה. אבל יש לי לפעמים רושם שיש יחס לעולים כאל

בנים חורגים. אני אומר את זה לא כמי שצורך את המצרכים האלה באותה אינטנסיביות כמו למשל פנסיונר שגר

בקריית-אתא, אבל יש לי רושם כזה ואני פשוט חייב לומר אותו. יש לי קרובים פנסיונרים בקריית-אתא והם מקשיבים

לרק"ע באינטנסיביות פי אלף יותר ממני. זה ברור וזה טיבעי.

אני מבקש לא לראות בזה חלילה התקפה אישית או ניסיון להתערב בשיקולים מקצועיים של רשות השידור. אם פה

כבר דיברו על אידיאולוגיה אז גם בקשר לאידיאולוגיה יש לי מה להוסיף.
מרדכי קירשנבאום
אני רוצה להבהיר דבר אחד. לברית-המועצות יצאה משלחת קטנה מאוד מטעם רשות השידור משום שהעלויות

בברית-המועצות, בעיקר עלות של מלון, שעולה 350 דולר ללילה, הן עלויות שהיום, במצבה התקציבי של רשות

השידור, הן גבוהות מאוד. אנחנו אפילו שלחנו לשם כתב, את מר יואב טוקר, שנמצא באירופה כדי לחסוך את ההוצאות

שיש לנו ולא לשלוח צוותים גדולים. כמובן שלנסיעה מאת עם ראש הממשלה נשלח כתב מדיני, זה באופן טיבעי, אחרת

זה יתפרש גם כאילו אנחנו מחרימים את ראש הממשלה.
נעמי חזו
מה היה גודל הפמליה של ראש הממשלה?
זאב גייזל
היו 40 עיתונאים ואני רציתי שייבואו גם אנשי רק"ע.
נעמי חזו
האם אתה לא דאגת שיהיו שם עיתונאים רוסים?
היו"ר נעמי בלומנטל
חברת הכנסת חזן, אני חושבת שבדברייך את חוטאת לאנשי רק"ע כי הם היו צריכים להישלח לסקר את הנסיעה

הזאת. זה לא שייך למשרד ראש הממשלה.
יורי שמרו
כתבתי בעיתון בשפה הרוסית בסוף שבוע שעבר שהכסף שהועבר מהמשרד לקליטת עליה לתוכנית "סיבודניה" לא

הועבר לתוכנית. הכותרת של המאמר היתה: "לאן נעלמו 200,000 שקל". אני לא יודע אם המספר הוא מדוייק אבל

העיתונאית עשתה חקירה והגיעה למסקנה שהתקציבים שמועברים לרשות השידור ומיועדים לתוכנית הזאת לא מגיעים

במלואם למימון התוכנית. אני מבקש את התייחסותך לנושא הזה, שעלה גם בישיבה הקודמת.
מרדכי קירשנבאום
קל להשיב על זה. צריך להבין ש200 אלף שקל הועברו אלינו רק לפני זמן קצר מאוד. כל הסכום הזה מיועד אך

ורק לשידור ברוסית. ומה שהכי חשוב, הרי את הסחורה סיפקנו, את השידורים עטר הכסף הרי שידרנו. אז מה הבעיה?

למה זה חשוב לכם אם הכסף עבר מרשות השידור לתוכנית? אץ אף שידור אחד שנימנע בגלל שכסף לא הועבר מרשות

השידור לערוץ 33. להיפך, אנחנו לקחנו על עצמנו שידורים שלא היינו צריכים לקחת על עצמנו.
יורי שטת
היות ואנחנו דנים על תיקצוב ערוץ 33, כבר פעם שלישית, אם אני לא טועה, בגלל שכל פעם יש איום שאץ לזה

כסף, לכן חשוב לדעת האם כל הכסף שהמשרד לקליטת עליה העביר אכן הגיע לייעדו.
מרדכי קירשנבאום
כל הכסף שהמשרד לקליטת עליה מעביר הוא כסף של ערוץ 33. הוא כסף יעודי רק לשידורים האלה ברוסית בערוץ

33, אי אפשר להשתמש בו לדברים אחרים. הכסף הועבר אלינו באיחור. אנחנו סיפקנו את הסחורה וערוץ 33 שידר את

התוכניות הרבה לפני שהגיע הכסף. לא רק שהוא שידר את המיכסה שהיה צריך לשדר לפי הכסף שהועבר אלא הוא שידר

בהתנדבות גם חודשיים נוספים שרשות השידור מימנה. אז על מה מדברים? מה זה בכלל עניינו של המשרד לקליטת עליה,

תסלח לי, אם אנחנו מספקים את הסחורה, איך הכסף עבר מרשות השידור לערוץ 33? מר גלטר כתב מכתב. מה זה

עניינו? האם אני מתערב במחלקות שלכם, איך עובר הכסף ממחלקה למחלקה?
ירח גלטר
אני אענה לך, מאחר ושאלת אותי, כי אני לא רציתי להעלות את זה. אבל כשמר יוסף בראל אומר לגברת ורה ידידיה

שתדע לה שבקרוב יפסיקו לשדר ושהעובדים יילכו רביתה כי הכסף לא הועבר אז זה כבר כן ענייננו.
מרדכי קירשנבאום
אבל מר יוסף בראל שידר את התוכניות עמר הכסף הזה.
ירח גלטר
אתה שאלת אותי למה זה ענייני. עיתונאים שאלו אותי האם זה נכון והייתי מוכרח לבדוק את זה. אני שאלתי בצורה

רצינית את פרופ' רינה שפירא ואני לא נכנסתי לעניין הזה. קיבלתי את ההערה ויירדתי מהעניין הזה.
מרדכי קירשנבאום
את הסחורה עבור הכסף רשות השידור סיפקה. לגבי ההתחשבנות בתוך רשות השידור, בין הרשות לבין ערוץ 33,

אני לא מבין מה זה עניינה של הוועדה. אני העליתי את זה כי קיבלתי מכתב ממר גלטר, שלא הבנתי אותו. האם אני

מתערב לך במחלקות שלך במשרד?
ירח גלטר
במכתב אני שאלתי שאלה. מותר לשאול. אם אתה בבר מדייק אז תדייק עד הסוף. נשאלתי על-ידי עיתונאים ואז פניתי

במכתב אל גברת רינה שפירא, שאני הבנתי שזאת הכתובת הרישמית שלי, ושאלתי אותה מה לענות. היא נתנה לי תשובה,

את התשובה שאתה אמרת כרגע, וכך עניתי לעיתונאים.
מרדכי קירשנבאום
יושב פה מר בראל. מר בראל יכול להגיד האם הוא שידר את הסחורה עטר הכסף או לא. הוא שידר הרבה מעבר.

על מה אתם מדברים בכלל?
ירח גלטר
אני לא אכנס לפרטים. לוח הזמנים הוא לא מדוייק אבל חבל להתכתש על זה.

אני אולי לא הובנתי נכון, אין לי שום יומרה ולא התכוונתי לומר שאנחנו נתערב בתוכן, חס וחלילה, לא אמרתי דבר

מה. אבל אני חושב שבראיה הטללת של הדברים, של כמות שידורים, של שעות שידור, דברים מהסוג הזה, נדמה לי

שיש לנו הסכמה לגבי זה שצריכה להיות מידה מסויימת של ביטחון בשידורים, שיוחלט שתהיה מנה בסיסית, שיהיה

מינימום של שידורים לעולים.
מרדכי קירשנבאום
בשום פנים ואופן לא. תסלח לי מאוד, יש מוסדות ציבוריים לרשות השידור - מליאת רשות השידור, הוועד המנהל

של רשות השידור - ועל פי החוק הם, ורק הם, רשאים לדון במיכסות שידור, באופי שידורים ובתכנים. אף גורם חיצוני

לא יכול להתערב. אגב, בתקשורת כמות היא גם תוכן.
ירח גלטר
לכן אני אומר עוד פעם, שמותר לנו לייצג את העניץ של מנה בסיסית.
מרדכי קירשנבאום
מה זה מנה בסיסית?
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה.



סיכום 1) אנחנו היינו בקשר עם רשות השידור, עם פרופ' רינה שפירא, אני וחברים אחרים, גם לנושא התקציב של ערוץ

33. הובטח לנו - ואני רוצה על זה להתחייב, זה אולי לא מתפקידי אבל אני רואה את העניץ בסגור - שאותם 750,000

שקלים, שאמורים להספיק עד סוף השנה הזאת, אומנם יעברו לערוץ 33. אני מתחייבת על זה. אני מקווה שעד אמצע או

סוף שבוע הבא אנחנו נמצא את הדרבים, יחד עם משרד האוצר, בתיאום - ואני אעקוב אחרי זה בשם ועדת העליה

והקליטה - בדי שאומנם התקציב הזה יגיע לייעדו.

2) דבר נוסף שעלה כאן בישיבה זה לגבי סדר עדיפויות. אני לא יודעת אם ייצא לנו עוד פעם לדבר על כך. נדמה לי

שזה עלה מפי רוב חברי הכנסת. אנחנו פונים אליכם, כשאתם תדונו בתוכניות של השנה הבאה, לשים דגש על הנושא של

השידורים לעולים. אתם תעשו איזה ועדות מקצועיות לעניין זה, מה השידור הטוב ביותר, הנבון יותר, בודאי אנחנו לא

נתערב בזה, אבל שזה יהיה אצלכם במקום גבוה בסדר העדיפויות.
רינה שפירא
יש לנו ועדה מיוחדת רק לנושא הזה.
היו"ר נעמי בלומנטל
קחו את זה בחשבון. תביאו לידי ביטוי את העמדות, את רחשי הלב ואת הפניות של חברי הכנסת בוועדת העליה

והקליטה.

3) בנושא של העברת תשדירי שירות: אני מקווה, מר גלטר, שאתה תטפל בזה. אם אתה צריך סיוע ממישהו מאיתנו,

אנחנו גם נלחץ.
יוסף בראל
בנושא הזה נדמה לי שאתם מתפרצים לדלת פתוחה. יש להם אישור לשדר אצלנו תשדירי שירות ברוסית כמה שהם

רוצים.
יורי שטרן
צריך לשכנע את את המשרדים לעשות את זה.
ירח גלטר
יש לנו סיכום בעניין הזה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אתם המשרד לקליטת עליה. היתה הבטחה, וגם פרופ' רינה שפירא טיפלה בזה, שיהיו תשדירים לעולים גם ממשרדים

אחרים, שנביא תשדירי שירות. מר גלטר, אני מאוד מבקשת ממך להמשיך לטפל בזה, וגם ממר בראל. במה שצריך סיוע

שלנו, אולי ביצירת קשר עם משרדי ממשלה אחרים, אנא תנחו אותנו ואנחנו ניפעל בעניץ הזה.

4) נושא אחרון שעלה כאן, אני רוצה עוד פעם להדגיש אותו, זה שאנחנו צריכים לפעול ביחד, וגם הוועדה תילחץ

ותיפעל לכך, לקליטתם של עובדי רדיו רק"ע ושאר העובדים, שיהיו להם תנאיי עבודה בנידרש וכפי שמגיע להם.
נעמי הזו
ומעקב אחר הניסיון הזה.
היו"ר נעמי בלומנטל
לגבי זה קבענו ישיבה נוספת, בהחלט.

תודה רבה לבם.

קוד המקור של הנתונים