ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 09/06/1997

תזמורות של עולים חדשים - קיצוץ בתקציב תזמורת "קאמרטה רמת-השרון" על-ידי משרד החינוך והתרבות

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 70

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני. די בסיון התשנ"ז (9 ביוני 1997). שעה 09:00

נכחו;

חברי הוועדה; נעמי בלומנטל - היו"ר

סופה לנדבר

מרינה סולודקין

יוסי שריד

מוזמנים; דב אורבך - מנהל מחוז באר-שבע, המשרד לקליטת העלייה

אינה פיינברג - מנהלת אגף אמנים. המשרד לקליטת העלייה

דייר דן רונן - מנהל אגף לתרבות ולאמנות, משרד החינוך

עו"ד מנרות קליינבאום- חברת הנהלת העמותה,

תזמורת קאמרטה רמת-השרון

לילי אלשטיין - יו"ר העמותה ומייסדת התזמורת

אסתר ברנע-ישיב - חברת הנהלת העמותה ומנהלת מחי תרבות של

מועצת רמת-השרון

לודמילה אוזריצקי - נגנית - כנור

הלה אפשטיין - נגנית - צילו

אירנה באין - נגנית - כנור

בלה זילינסקי - נגנית - כנור

אליאנה לובנברג - נגנית - כנור

אירה מאייביץ - נגנית - כנור

ולנטינה מלחוב - נגנית - צילו

שרה מלצר - נגנית - ויולה

בלה נימלשטיין - נגנית - כנור

סוזנה סוני - נגנית - כנור

טאטיאנה קפלנסקי - נגנית - צילו

מזכירת הוועדה; וילמה מאור

קצרנית; עפרה הירשפלד

סדר-היום; תזמורות של עולים חדשים - קיצוץ בתקציב תזמורת "קאמרטה רמת-השרון"

ע"י משרד החינוך והתרבות - דיון יזום ע"י חבר-הכנסת יוסי שריד.



תזמורות של עולים חדשים - קיצוץ בתקציב תזמורת "קאמרטה רמת-השרון"

על-ידי משרד החינוך והתרבות
היו"ר נעמי בלומנטל
אני פותחת את הישיבה.

התכנסנו כאן היום נוכח המצב החמור שאליו נקלעה תזמורת קאמרטה רמת-השרון. אני

חושבת שזו מעין שרשרת שעוברת מתזמורת לתזמורת, ואני בטוחה שאתם ערים לכך. נשמע

מה ניתן לעשות. אולי תציגו לנו גם את אנשי התזמורת וגם את הבעיות.
לילי אלשטיין
אני לילי אלשטיין שי יסדתי את התזמורת, אבל תפתח ותספר על התזמורת לודמילה

אוזריצקי שהיא גם הקונצרט מייסטר של התזמורת.

היו"ר נעמי בלומנטל;

בבקשה.

לודמילה אוזריצקי;

התזמורת מורכבת מ-14 נשים נגניות. במקור הן עולות חדשות, אבל בשנה האחרונה

לקחנו שלוש בנות ישראליות. התזמורת נוסדה בזמנה בכדי לתת פרנסה ל-13 בנות מרוסיה

וכך עבדנו עד לפני שנה.

זו תזמורת קאמרית קלאסית. 4-3 פעמים בשנה אנחנו נוסעים לסיורים בעולם.

נסענו למדינות רבות וייצגנו את ישראל על הצד הטוב ביותר, עד כמה שאפשר. זה עושה

רושם נפלא כששומעים שאנחנו עולות חדשות מרוסיה שמייצגות את ישראל, ואתם צריכים

לראות איך מלווים אותנו בעמידה בסיום הקונצרט.

לפני כמה חודשים חזרנו מסין, שם היינו גם אורחים של השגרירה אורה נמיר, שנכחה

בקונצרט המרכזי שלנו.

היו"ר נעמי בלומנטל;

כמה יוצא לכם לנסוע לסיורים?

לודמילה אוזריצקי;

לפני שנה או שנתיים יצאנו ארבע פעמים. הופענו באו"ם ביום האשה הבין-לאומי.

בתורכיה הופענו בפסטיבל מוסיקה קאמרית, ובאותה שנה סיירנו גם בגרמניה, צרפת,

הולנד ובלגיה.

לילי אלשטיין;

אני רוצה להוסיף כמה מלים ואחר-כך נבקש את המנגנות לספר על החוויות האישיות

שלהן, כי אני חושבת שזה מאד חשוב שהן תאמרנה מה נותנת להן העבודה בתזמורת מבחינת

הקליטה.

אבל אני רוצה לפתיח ולציין שהתזמורת קמה ב-1991 אחרי אודיציות רציניות מאד.

לקחנו את הטובות ביותר שמתאימות לרמה כזו של תזמורת קאמרית שבנויה על הטוב ביותר.

מיד עם הקמת התזמורת שמעה אותנו הוועדה המשותפת לקליטת אמנים עולים מטעם משרד

החוץ, ומאז התחילה התמיכה בתזמורת.



התזמורת היא ברמה כזו, שמשרד החוץ שולח אותה מדי פעם להופעות ייצוגיות מאד

בחו"ל. חודש לאחר הקמת התזמורת היא הופיעה בטקס בכנסת. יצאנו ליום האשה

הבין-לאומי, בי התזמורת מאד מיוחדת, והשגריר דאז גד יעקבי הזמין אותנו והיה אירוע

גדול מאד באולם דאג המרשלד בצהרי היום, כדי שכל נציגי האו"ם יוכלו להגיע, זה היה

אירוע מאד מכובד והתזמורת ייצגה נפלא את המדינה.

בד בבד נערך פסטיבל בין-לאומי למוסיקה על-ידי נשים ליד "לינקולן סנטר"

בניו-יורק. התזמורת ניגנה יצירה של מלחינה ישראלית, וזה דבר ייצוגי במיוחד.

שגריר ישראל בבון ארח את התזמורת כדי להדגים במיוחד כיצד נקלטים נגנים

מוסיקאים עולים בישראל בתזמורת שבנתה את עצמה בצורה כזו מופלאה. התזמורת הופיעה

ב"בטהובן האלה" בפני הקורפוס הדיפלומטי הבין-לאומי, כשהוא מציג את התמיכה

הממשלתית שמעודדת תזמורת כזו להתקיים וליצור את הפרוייקט הנפלא הזה.

לאחרונה חזרנו מסין, נסיעה שהיתה במסגרת חילופי תרבות סין-ישראל. זה היה

אחרי שמשלחת עם שר התרבות הסיני ביקרה בארץ. היא ביקרה את התזמורת שלנו - הכל

בהדרכה של משרד החוץ. זאת אומרת, אנחנו מוכרים, ונוצרו יחסים כאלה שהוזמנו

על-ידי הממשלה הסינית. היינו שם בדצמבר, הופענו בשלוש הערים הגדולות באולמי ענק.

תזמורת של 14 מנגנות כל-כך מעולות נתנה קונצרט באולמות גדולים של 4,000 איש.

הקונצרט החשוב היה בבייג'ין.

היו"ר נעמי בלומנטל;

איפה אתם מופיעים ברמת השרון?
לילי אלשטיין
באודיטוריום של רמת השרון. יש לנו בית מצויין ברמת השרון, שם יש לתזמורת

אפשרות לעשות חזרות. התזמורת מקיימת 23 - 26 פעולות בחודש. 4 פעמים בשבוע חזרות

באודיטוריום של רמת השרון וכ-10 קונצרטים בחודש ברחבי הארץ. יש מופע מיוחד יוצא

מן הכלל, מלווה בהסברים על הבדלים בין כלי קשת, בבתי-ספר ולכל המשפחה.

התזמורת נתנה 160 קונצרטים כאלה בשלוש השנים האחרונות וכשאנחנו מגיעים

למוסד חינוכי אנחנו מרגישים שיש לתזמורת מה לומר. 10 הופעות בחודש כוללות גם את

בתי-הספר. לפעמים, אם יש יותר הופעות בבקרים, מספר הקונצרטים גדול יותר.

בממוצע התזמורת מנגנת כ-130 קונצרטים בשנה. לפני שנתיים היו לנו כמעט 160

קונצרטים.

מבחינת הרפרטואר והרמה אנחנו חושבים שהגענו לרמה מצויינת ואנחנו מאד גאים

בזה, אבל הבעיה שלנו היא קיומית, בשל קיצוצים בתקציב, בשל המצב הלא קל שאנחנו

מרגישים בסלי תרבות בבתי-ספר. הם מאד רוצים את התזמורת, אבל אין להם תקציב. גם

התקציב המלא לא קיים לזה. אנחנו מוכנים להופיע בבתי-ספר, אבל אם יש לנו תמיכה של

משרד החינוך נוכל להופיע יותר ובפחות כסף, כי אי-אפשר להוציא תזמורת כשיש הפסדים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

כמה משלם בית-ספר עבור הופעה כזאת?
לילי אלשטיין
כ-3,000 שקל להופעה. לפעמים גם קיבלנו 2,500 שקל, רק כדי להופיע, בי אנחנו

מרגישים שזה תפקידנו. לקונצרטים למבוגרים ברור שאנחנו מקבלים יותר כסף. בפני

בתי-ספר אנחנו מופיעים במחיר המינימלי.



בשנתיים האחרונות יש מבצעים לתזמורת. אנחנו מופיעים במרכזי קליטה בערב וזה

דבר שעושה נפלאות בקרב העולים, בפרט הקבוצות שרק מקרוב באו והם מקבלים תזמורת כזו

עם הסברים. אנחנו מופיעים במוסדות של אנשים פגועים מכל הסוגים, כשיש לנו מנחה

מקצועי שמסביר את הדרך להקשבה למוסיקה, מה עושה הבדלים בין כלי הקשת, ועל יצירות

בכלל. אלה דברים שאנחנו מרגישים מחובתנו לעשות, ואסור לקטוע את זה, כי התזמורת

הזו היא בלב הישוב.

היו"ר נעמי בלומנטל;

יש לכם מנויים של רמת השרון והסביבה?
לילי אלשטיין
כן. יש לנו מנויים של רמת השרון ויש לנו גם מנויים בתל-אביב. אנחנו מופיעים

במוזיאון תל-אביב במסגרת המנויים שלנו "בצוותא" בתוכנית 11-11, למי שמכיר. יש

לזה קהל ויש הצלחה. חוץ מזה התזמורת מופיעה ברחבי הארץ. אין כמעט פסטיבל רציני

שלא מזמינים אותנו להשתתף בו.
היו"ר נעמי בלומנטל
ו"אמנות לעם"?
לילי אלשטיין
"אמנות לעם" הרבה פחות עוזרת לנו בשנה האחרונה משום שזו שיטה קצת אחרת של

עבודה. מרבית ההופעות שהיו לנו בשנים קודמות היו דרך אמנות לעם, הופעות לילדים

בפרט, וגם בהיכלי תרבות ברחבי הארץ.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת יוסי שריד שיזם את הדיון. בבקשה.
יוסי שריד
תודה גברתי היושבת-ראש. אני מעט מאוכזב, כי שמעתי ואולי לא הבנתי נכון

שהתזמורת תבוא היום על כליה.
היו"ר נעמי בלומנטל
גם אני תיכננתי כך.
יוסי שריד
כבר התכוננתי לנצח ועכשיו אני מאד מאוכזב.

על התזמורת סופר כאן. אני חושב שהתזמורת עושה עבודה אמנותית, תרבותית

וחינוכית מדרגה ראשונה.

לפני כמה ימים הובא לתשומת-לבי שמקצצים בתקציב. ברגע שמקצצים 10% או יותר

מתקציבה של תזמורת מהסוג הזה, ספק אם התזמורת יכולה להמשיך ולהתקיים. בכלל יש

כאן דרך מוזרה - את זה אני אומר לידידי ד"ר רונן - אני יודע שזה קורה אבל זה לא

צריך לקרות, שקיצוצים בכלל מתבשרים תוך כדי שנת עבודה. זה נוהל מאד מאד משונה.

תזמורת לא יכולה, גם מוסדות אחרים לא יכולים לעבוד מן היד אל הפה מהיום למחר,

והיא צריכה לדעת מה מונח לפניה. ברגע שפתאום מקבלים מכתב שאומר שהתזמורת תקבל

פחות 150,000 שקל, ברור לגמרי שתזמורת לא יכולה לעבוד באופן כזה.



אני תמיד משתדל, אם כי לא תמיד מצליח, לא לשוות לדיונים מן הסוג הזה אופי

פוליטי, אבל בכל זאת אני לא יכול שלא לומר משהו. אני מניח שלו היה מדובר בתזמורת

השופרות של קרני שומרון, לא היה קיצוץ. אולי אין תזמורת כזו, ואם אין - עוד תהיה

וודאי יתנו לה כסף. לו היה מדובר בתזמורת של "כלייזמרים" מהישוב היהודי בהברון,

אני מניה שלא רק שלא היו מקצצים אלא ודאי היו מקבלים תוספת כדי שיהיה שמח בחברון.

פה מדובר ב-14 נשים נגניות מברית-המועצות לשעבר, תזמורת קאמרית ברמה גבוהה,

אז אפשר להניף עליה את חרב הקיצוצים.

דרך אגב, הקיצוצים הם במישרין ובעקיפין, כפי שתואר כאן, בצדק לפי דעתי. נכון

שהקיצוץ במישרין הוא 150,000 שקל, אבל הקיצוץ בעקיפין הוא לא יותר קטן, משום שעוד

שר החינוך בא להגביר ולהעצים את מערכות החינוך, בקדנציה הקודמת שלו כשר היו

קיצוצים חריפים מאד במערכת החינוך והוא אמר: הפעם זה לא יקרה - ברור לגמרי שגם

אמנות לעם וגם בתי-הספר כשלעצמם מתקשים יותר ויותר להזמין תזמורת מן הסוג הזה,

משום שיד בית-הספר איננה משגת לממן הזמנה מן הסוג הזה.

דרך אגב, אני מברך את היושבת-ראש ואת חברי הוועדה להצלחתנו היחסית בענין

הפלאשמורה.

התזמורת הזאת קנתה לה מעמד. סופר כאן על הופעות התזמורת גם בחוץ-לארץ

במעמדים מאד מיוחדים ומרשימים. אני חושב שהוועדה צריכה לתבוע ממשרד החינוך

והתרבות להגדיל את התקציב לתזמורת. אנחנו חושבים שצריך להגדיל ולאפשר לתזמורת

הזו להגביר את עבודתה בעיקר החינוכית בבתי-הספר.

כמי שנכפה על-ידי אמא שלו לנגן עשר שנים בכנור, אני כעסתי מאד על אמא שלי

שכפתה עלי לנגן עשר שנים בכנור. עשר שנים זה הרבה זמן אבל היום אני אסיר תודה

לה, כי אני חושב שהיא פתחה לפניי אופקים שבאופן אחר לא היו נפתחים. אי-אפשר

לומר, בכל הכבוד, שילדים בישראל מקבלים חינוך מוסיקלי מופרז. הייתי אומר שהדלת

בינם לבין החינוך המוסיקלי או בינם לבין המוסיקה הקלאסית בעצם נעולה, ואנחנו

יודעים על מה אנחנו מדברים.

נדמה לי שזה מה שהוועדה צריכה לומר למשרד החינוך והתרבות, שאת מנגינת

הקיצוצים ינגנו במקום אחר, ויש לי כמה הצעות בשבילם.
היו"ר נעמי בלומנטל
חם ביטלו את להקת השופרות.

יוסי שריד;

בדיוק. שינגנו את זה במקום אחר ושישאירו את התזמורת הטובה הזו לנגן.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה לחבר-הכנסת שריד. אני רוצה לברך את חברותיי חברות-הכנסת מתוך

סולידריות גם נשית. מעבר לייזום הדיון שלך, חבר-הכנסת שריד, יש לנו בוועדה ארבע

חברות הכנסת, שזה כמעט מחצית ממספר חברות הכנסת בכנסת הנוכחית, שהן פעילות מאד

בוועדה. אבל לאור העובדה שמדובר כאן בנשים, יש אמפתיה מיוחדת.

אני רוצה להוציא את הטון המפלגתי או הפוליטי שהכניס חבר-הכנסת שריד משום

שבדרך-כלל אנחנו פועלים יחד בוועדה זו כדי למנוע קיצוצים בכל מה שקשור לקליטת

עלייה, וכאן מדובר מעבר לזה. מתוך המודעות שלנו למעמד האשה אני בטוחה שמעבר לכך

יש כאן עוד בעיות רבות. אני בטוחה שאתן מקבלות משכורת שהיא בין הנמוכות היום



במשק. גם קראתי שיש ביניכן כמה אמהות חד-הוריות, דבר שמקשה על העבודה, ועוד כהנה

וכהנה, והמדינה לא עשתה עדיין מספיק למען נשים ובוודאי לא למען אמהות חד-הוריות,

כך שעלינו מוטלת האחריות. אני בטוחה שיש מקום גם לתזמורת השופרות וגם לתזמורת

המכובדת שלכן.

אני קצת מצטערת שלא הבאתן אתכן את הכלים, כי אנחנו תמיד מתבשמים בוועדה כשיש

תזמורת. אני קצת מצרה על כך שלא הודעתן לנו על כך. עד אתמול חשבנו שאתן מביאות

את הכלים והיינו מתבשמים במוסיקה שלכן, ואם חשבתן שזה לא ראוי ולא נכון, חבל שלא

אמרתן קודם.

לילי אלשטיין;

אי-אפשר תזמורת כזו מקצועית, שכל אחת סולנית, להעמיד במצב כזה. לתזמורת

מחכים החודש עוד 8 קונצרטים, ואנחנו מוכנות להזמין אתכן.

מרינה סולודקין;

אני רוצה לשמוע את נציג משרד החינוך כדי להבין למה עושים את הקיצוצים באמצע

השנה, ולמה דווקא לעולים, מפני שאנחנו יודעים מהי הגישה גם במשרד הבריאות וגם

במשרדים אחרים.

סופה לנדבר;

גם אני רוצה לשמוע קודם את נציג משרד החינוך.
היו"ר נעמי בלומנטל
לפני-כן נשמע את עו"ד מנרות קליינבאום. בבקשה.
עו"ד מנרות קליינבאום
רציתי להוסיף שזו לא עוד תזמורת. השוני של התזמורת הזאת הוא הן מפני שזו

תזמורת של נשים והן מפני שהיא קטנה וניידת. לכן לכל מקום שמזמינים אותה היא

מופיעה בפורום הקטן שלה, ובכל ההופעות שלה בחוץ-לארץ היא הביאה הרבה כבוד למדינה,

כי היא תמיד הופיעה בחסות שגרירים ואנשים שהעבירו הלאה את המסר של המדינה.

מכיוון שזו תזמורת רצינית ולא של כלי זמר, היא לא הביאה אתה את הכנורות, כי

אי-אפשר להעביר מסר בנגינה של כמה דקות. זה מה שהתזמורת מבקשת לומר, לא משום

כבוד המקום היא לא הביאה את הכלים, אלא בגלל כבוד המקום.
היו"ר נעמי בלומנטל
בסדר גמור. אני רק מצרה שלא הודיעו לנו על שינוי התוכנית שלכם אתמול. עד

אתמול חשבנו שתבואו עם הכלים ואנחנו גם התארגנו לכך.

רשות הדיבור לגבי אסתר ברנע-ישיב.

אסתר ברנע-ישיב;

אני רוצה לצרף את קולה של המועצה המקומית רמת השרון. אנחנו אימצנו את

התזמורת הזאת על-פי המלצה חמה מאד שקיבלנו מהמחלקה לקליטת אמנים עולים ובאמת

אימצנו אותם לחיקנו באהבה רבה ובשמחה רבה, היות ולא היתה לנו לפני-כן תזמורת.

הרשות המקומית נתנה לתזמורת לא רק כסף אלא בית. כפי שציינו כאן, החזרות נעשות

באודיטוריום חקטן שלנו. פרט לכך הם קיבלו משרד עם שירותי משרד.



היו"ר נעמי בלומנטל;

מה ההקצבה שאתם נותנים לפעילות הזאת?
אסתר ברנע-ישיב
השנה הסכום היה למעלה מ-300,000 ש"ח.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מהו התקציב השנתי שלכם?
אסתר ברנע-ישיב
1,280,000 ש"ח. יש הקצבה, אבל היא זורמת בצורה לא מסודרת.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אנחנו נגיע לזה.

אני רוצה שנשמע כעת את הנגניות.

לילי אלשטיין;

אירה מאייביץ היא בין המייסדות שלנו. אירה היא משפהה הד-הורית.

אירה מאייביץ;

יש לי תינוק, דניאל, בן שנה ושמונה חודשים.

אני מכירה את התזמורת חמש וחצי שנים. נכנסתי לתזמורת שלושה חודשים לאחר

שעליתי ארצה מביילרוס. הרגשתי שעשיתי את הדבר הנכון שעליתי לישראל, כי מצאתי את

עצמי ולא הייתי צריכה להחליף מקצוע.

היו"ר נעמי בלומנטל;

בביילרוס ניגנת בתזמורת?

אירה מאייביץ;

כן. נגנית תזמורת זה מקצוע. ניגנתי שם בתזמורת מקומית.

עליתי לארץ בגיל 34, ולפני-כן ניגנתי 14 שנה. אבל עבודה כזאת לא היתה לי

בחיים, כי זו לא רק עבודה, זו חברה שהיא כמעט משפחה. כי אנחנו עולות-עולים,

ואנחנו בודדים כשאנחנו מגיעים לארץ אחרת, ואלה חיים חדשים.

כאשר התזמורת נוסדה אנחנו מצאנו אחד את השני. חמש שנים שאנחנו יחד אנחנו

פשוט קרובים. אנחנו נפגשות הרבה, משוחחות בטלפון ויודעות הכל זו על זו. אנחנו

פשוט משפחה שמציינת וחוגגת כל מיני אירועים שלנו ושל ילדינו.

יוסי שריד;

מי המדריך המוסיקלי של התזמורת?
לילי אלשטיין
מנחם נבנהאוז הוא המנהל המוסיקלי.
יוסי שריד
כמה משתכרת נגנית?

אירה מאי יביץ;

2.400 שקלים, יחד עם נסיעות. מדובר ב-26 פעולות בחודש.

יוסי שריד;

זה בערך שכר מינימום.

אירה מאייביץ;

כשעלינו לארץ וראינו שאנשים מועסקים בכל מיני עבודות והם חולמים לעבוד במקצוע

שלהם, חשבנו שאנחנו עושים מה שאנחנו אוהבים ועוד נותנים לנו כסף, זה מזל, כי לא

חשבנו על פרנסה גדולה. אנחנו מאד אוהבים את העבודה שלנו. זו לא עבודה, זה

מוסיקה, זו צורת חיים.

טאטיאנה קפלנסקי;

אני צ'לנית ראשונה בתזמורת. עליתי לארץ לפני שש שנים ממוסקבה ולפני חמש שנים

הצטרפתי לתזמורת. במוסקבה ניגנתי בתזמורת קאמרית. אני מצאתי שהדבר הכי חשוב

בשבילי בחיים זה לנגן בתזמורת ולהיות סולנית. זה המקום שלי בחיים.

תמיד ראיתי שקשה לאמנים ואמנים רבים ברחו מכל מיני במות ברוסיה. אבל

התזמורות התקיימו. אפילו בזמן המלחמה ברוסיה הקימו תזמורת סימפונית גדולה,

שעדיין קיימת. תמיד חשבתי שהתזמורת היא הדבר הכי קבוע שיכול להיות.

אנחנו לא תזמורת סימפונית. התזמורת שלנו היא ממש מיוחדת. כי כשאנחנו באים,

ובמיוחד מפני שאנחנו נשים, יש צליל מיוחד ויחס מיוחד. פעם אמר המנהל המוסיקלי

שלנו; זו תזמורת שאנשים באים לא לעבוד, הם באים לנגן, ויש בזה הבדל.

התזמורת שלנו היא ברמה מאד גבוהה. כפי שאני רואה בחיים שלי, חוץ מלנגן אני

לא יודעת איך לחיות, ואנחנו ממש צריכים עזרה ויד בזמן הקשה הזה. כך אני מרגישה

וזה כואב מאד.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה. גבי מלצר, בבקשה.

שרה מלצר;

אני הויולנית הראשית של התזמורת. אני מדברת מחצי הדרך של עולה חדשה, כי אני

נמצאת בארץ 11 שנה. עליתי מרומניה. הכרתי את התזמורת הזאת לפני כשלוש שנים

באופן ספונטאני, לסדרת קונצרטים שהזמינו אותי באופן חד-פעמי, וראיתי עולות חדשות

שבאו לתזמורת. זה עשה עלי רושם.

כשחזרתי לפני שנתיים והתקבלתי לעבודה קבועה בתזמורת הזאת, ראיתי עד כמה הן

נהיו ישראליות, כמה שהן נקלטו בתוך החברה, כמה שהעברית שלהן השתפרה, ואפילו

אופן הנגינה שלהן התחיל להיות אחר.



יש להבין שהעלייה הזאת, שהיתה דבר גדול למדינה שלנו, הביאה אתה הרבה מאד

דברים טובים, תרבות שלא היתה במדינה שלנו. במשך כל השנים מאז קום המדינה היו כאן

בעיות ומלחמות, והגל הזה שהגיע הביא אתו המון-המון תרבות. לנו יש הרבה מה ללמוד

מהם. התרבות הזאת היא כל-כך השובה, במיוחד בתקופה זו שאנחנו חיים, בסביבה שאנחנו

חיים בישראל, עם השכנים, וכן חשוב לא לתת לדבר כזה ללכת. דבר כזה צריך להחזיק,

לפתח, ואפילו לשים עוד מים, כמו בעציץ, כדי שיתן עוד יותר פרחים.

אליאנה לובנברג;

אני לא עולה חדשה. אני מייצגת את הבנות החדשות שנכנסו השנה לתזמורת. מעבר

לאיכות התזמורת ורמתה, שכבר דיברו עליה, יש כאן עוד נקודה. אני סיימתי השנה את

הלימודים באקדמיה. כל העבודה שאני משקיעה מגיל 7 אז צריך להתחיל לעבוד ובשביל זה

למדתי והשקעתי, כדי לעבוד. וזאת בעיה, שפתאום אתה רואה שעם כל המצב הקשה בארץ

בנושא התזמורות, אין לך פשוט איפה לעבוד, וכשכבר יש תזמורת ושמתקבלים אליה אחרי

אודיציה קשה וכל מה שכרוך בזה, אתה פתאום חושב: הנה, ממחר אין לי עבודה.
יוסי שריד
במה את מנגנת?
אליאנה לובנברג
בכנור.
בלה נימלשטיין
אנחנו התחלנו ללמוד לנגן בגיל שש ומאז לא נפרדנו מהכלים שלנו. אני רוצה לספר

לכם ספור קצר. היתה לנו נגנית, ויולנית. היא היתה ישראלית יחידה בתזמורת.

החזרה נגמרה בשעה 1:45 ואז היא קמה והולכת. לא הבנו למה היא קמה כשהתזמורת עוד
יושבת, גם המנצח. היא אומרת
רבע לשתיים, אני הולכת. כפי שכתוב בלוח הזמנים.

אחרי כמה חודשים, עד היום, היא כבר לא קמה. היא יושבת ושואלת אם יש עוד משהו.

כי כך חינכו אותנו. אם יש צורך, אנחנו נישאר. אנחנו נותנים הכל לעבודה.

החיים בבית עם בעל וילדים זה רק חצי חיים. אצלנו חלק מהנגניות נשואות

למוסיקאים, והבעיות הן אותן בעיות. כשהילדים גדלים כל הראש וכל ההרגשות נתונים

למוסיקה ולמה שהשקענו בה.
יוסי שריד
מתוך התקציב יש תורמים?
לילי אלשטיין
רבע מגובה התקציב הוא מתרומות. ועדיין לא קיבלנו אישור לפטור ממס הכנסה את

התורמים. כבר שנים זה מסתובב בוועדות.
היו"ר נעמי בלומנטל
תעבירו אלינו את זה ואנחנו נטפל בזה.

אורי אליאל, על מה אתה אחראי באגף התקציבים?
אורי אליאל
על חינוך.

ההתייחסות שלי היא לא ספציפית לקאמרטה. לעתים קרובות ביותר פונים לשר האוצר

גופי תרבות למיניהם ומבקשים ממנו להתערב בהגדלת התקציבים. לצערנו אנחנו נותנים

תשובה די לאקונית, שמשרד האוצר לא מתערב בסדרי עדיפויות של משרד החינוך בהקצאת

המשאבים. א. כי אין לנו הבנה אמנותית. ב. אין לנו שום דרך לנהל מאות גופי

תרבות ולשלוט על התקציב שלהם. לכן אנחנו בדרך-כלל מגלגלים את הכדור למשרד

החינוך.

מעבר לזה אני רוצה להתייחס לגבי הפטור מהחזר מס.
סופה לנדבר
למי משרד החינוך מגלגל את הכדור?

אורי אליאל;

כעקרון אנחנו מתנגדים למתן פטורים, מכיוון שאנחנו רואים בתקציב כלי מרכזי

בקביעת סדר העדיפויות. אנחנו מעדיפים לתת עוד תקציב מאשר לפטור ממס, שזה נשמע

אולי י ותר טוב.

יוסי שריד;

אני לא מבין את הגישה שלכם. כל מוסדות התרבות בעולם, במדינות יותר עשירות,

יותר מפותחות, חיים מתרומות, כשכל התרומות האלה פטורות ממס. אז מה, אנחנו

ממציאים את הגלגל? אתה יודע איזה תזמורות בעולם מתקיימות מתרומות? התזמורת

הפילהרמונית של פילדלפיה חיה, מלבד מהכנסות, מתרומות. כך גם תזמורת בוסטון.

הרעיון המרכזי הוא שהקהילה היא זו שמחזיקה את התזמורת.

בנוסף לזה שמי שתורם עוד צריך לשלם מס הכנסה על התרומה? הרי זה ממש אבסורד.

אין דבר כזה בעולם. תשאל את שר האוצר והוא יסביר לך את זה. אני בטוח שלא קיימתם

אף פעם דיון בנושא הזה.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. רשות הדיבור לדייר דן רונן שיאמר לנו מה קורה ומה הן התוכניות של

משרד החינוך.

ד"ר דן רונן;

אין ויכוח בינינו ובין נשי התזמורת. אנחנו מברכים על התזמורת, והאמת היא שמי

שעזר להקים את התזמורת הוא משרד החינוך והתרבות יחד עם משרד הקליטה שהקימו את

המרכז לקליטת אמנים עולים, ולמעשה בזכות עזרתו של המרכז הזה התזמורת יכולה היתה

להתקיים ומתקיימת.

דבר שני, הגיעו לארץ אלפי מוסיקאים. המרכז לקליטת אמנים עולים, בעזרת הכספים

המעטים שהיו לנו ולמשרד הקליטה, ולסוכנות היהודית בתקופה מסוימת, עזרו ליצור כאלף

מקומות עבודה, ביניהם מקומות עבודה שלכם, וזה לא מספיק.

הבעיה העיקרית היא עקרונית, לא רק בעיה של התזמורת הזו. אני גם הצגתי את זה

בוויכוח על תזמורת ראשון-לציון. הבעיה העקרונית היא - והוקמו כ-7 - 8 תזמורות

שאחוז העולים בהן גבוה מאד - איך מעבירים את התזמורות האלו מתקציב קליטת העלייה,

שגם הוא היה קטן אבל היה איזה שהוא תקציב, לתקציב של תמיכה שוטפת בתזמורות.



אני מבין את משרד האוצר, שתשובתו בדרך-כלל היא: תחליטו אתם בסדר העדיפויות

שלכם. הבעיה שלנו, של אגף התרבות, שאנחנו צריכים לדאוג לעוד 12 תזמורות שקיימות

במדינת ישראל, עוד 8-7 מקהלות ועוד 10 מפעלי מוסיקה, ופרוייקטים לעשרות. אם

ניקח את הכסף שיש לנו ונחלק אותו לכל התזמורות החדשות, התוצאה תהיה שאף אחד לא

יוכל להתקיים. לכן, אם יש לנו גם בקריטריונים החדשים קריטריונים שאושרו על-ידי

היועץ המשפטי לממשלה, ונמצאים עכשיו בבג"ץ, שאנחנו לא יכולים לתמוך בגופים חדשים,

אין לנו כסף למשימות חדשות. זו בעיה עקרונית שאם ועדת העלייה והקליטה יכולה

לעזור לנו, זה רצוי מאד. כי הבעיה היא עקרונית. צריך הרבה כסף כדי להעביר את

תזמורות העולים לתזמורות רגילות שמקבלות תקציב רגיל מהמדינה, כפי שמגיע להן.

יש בעיה נוספת והיא הבעיה של שומעים לתזמורות הללו, שכבר מתחילה לבוא לידי

ביטוי. במצב הנתון יש יותר מדי תזמורות, וכתוצאה מכך משרד החינוך והתרבות הוא

שיזם את הקמת סל תרבות, והכסף שאנחנו משקיעים בסל תרבות מגיע אליכם. אנחנו

מסבסדים 20% מעלות סל תרבות לתלמיד, כש 20%-נוספים מסבסדת העירייה ו-60% מסבסדים

ההורים. דרך סל תרבות אנחנו למעשה מזרימים עוד כסף לתזמורות החדשות, ובאמת חלק

מהן קיימות בזכות העזרה של סל תרבות, מפני שגם יד חריף, למשל, וגם תזמורת אשדוד

חיות מהתקציב שמספק להן סל תרבות.

הנושא של מעבר תזמורות העולים להקצבה הרגילה של המשרד איננו חדש. אנחנו

חזינו אותו כבר לפני 4-3 שנים. יאיר צבן, לשעבר שר הקליטה, כינס ועדת שרים,

הביא את הנושא בפני הממשלה. כתוצאה מהחלטה של ועדת השרים הוחלט להאריך להמש שנים

את הזכאות לתקציבים מקליטת העלייה, שהיו עד אז 3 שנים, וכתוצאה מכך התזמורת

המשיכה לקבל כסף עוד שנתיים. עכשיו עומדות להסתיים חמש השנים ולמעשה זה שלב

המשבר שאותו אנחנו מנסים לעבור, ואומר מיד איך אנחנו עוברים אותו, למרות שהבעיה

העקרונית נשארת בעינה.

דרך אגב, לפי הנתונים שלנו, 40% מהמושכים בקשת בברית-המועצות או ברוסיה היום,

ובעבר, היו יהודים. כך שרבים מהם לא נקלטו בארץ, וחבל. לקליטתם יצרנו גם את

בית-הספר המנגן ומרכזי מוסיקה בכפרים הערבים, ויצרנו הרבה מאד דברים שנתנו תשובה

לקליטת האמנים העולים.

התקציב של התזמורת מבחינתנו לא קוצץ. הוא קוצץ ב-10%, כמו לגבי כל מוסדות

התרבות בארץ. זה לא דבר חדש, אנחנו הודענו על כך מתחילת השנה. תיכף אומר לכם

למה זה נראה כאילו הודענו על כך באמצע השנה. אנחנו הודענו מתחילת השנה בכל כלי

התקשורת שהממשלה החליטה לקצץ בכל סעיפי התקציב, וסעיף התרבות קוצץ ב-10%. הוא לא

קוצץ יותר, כי היה קיצוץ נוסף במשרד החינוך והתרבות, והתרבות לא קוצצה. הקיצוץ

של 10% חל על כל מוסדות התרבות בלי יוצא מן הכלל.

ההודעה הזו היתה בכל כלי התקשורת והודענו זאת גם במוסדות בתחילת השנה במכתב

כולל. ועדת ההקצבות היא הוועדה החוקית שמאשרת הקצבות. עד שהיא מאשרת תקציב לוקח

זמן, כי צריך להגיש את התקציב, לבדוק אותו, לבדוק אותו בהשוואה לתזמורות אחרות,

ועד שכולם מגישים אי-אפשר לבדוק את זה. ברגע שהוועדה מאשרת סופית, מודיעים על

הסכום, ואז באמת לחלק מהמוסדות יש הפתעה גדולה, משום שחלק מהמוסדות רואים קיצוץ

גם בהשוואה לשנה שעברה שהיא השוואה לא נכונה. הם משווים את מה שהם קיבלו בשנה

שעברה לעומת מה שהם מקבלים השנה, אבל מה שהם קיבלו בשנה שעברה יש בסיס ויש תוספות

שאנחנו נותנים בסוף השנה לעודד מעודפים שיש לפעמים במשרד.

זה לא בבסיס. זאת אומרת, תחילת השנה היא אחרת מאשר סוף השנה שעברה, ולכן מה

שיש בשנה זו אנחנו מקציבים, ובמספרים שיש לנו. אנחנו חיפשנו ומצאנו דרך לבוא

במקום המרכז לקליטת עלייה שיצא מהתמונה, כי הוא סיים חמש שנים.

התזמורת תקבל ב-1997, כפי שכבר הודענו, 285,000 ש"ח, לעומת 280,000 ש"ח

שקיבלה בשנה שעברה, עם התוספות. יש כסף שישנו כבר בבסיס ויש כסף בדרך אלינו,

שהוא מתוספת שהמשרד הקציב לקליטת העלייה לתזמורות עולים, שממנו הקצבנו 50,000 שקל

לתזמורת רמת השרון, ולמעשה אנחנו מגיעים ל-285,000 שקל. אנחנו באים במקום המרכז

לקליטת אמנים עולים.



הסכום שהיה לנו בבסיס לתזמורת, כשהיא התהילה, היה 44,000 שקל. מכל מיני

מקורות מצאנו את כל התוספות והשנה הסכום יגיע ל-285,000 שקל. נכון ש-50,000 שקל

עדיין אינם בתקציב, אבל יש הודעה שהתזמורת תקבל אותם. ברגע שהכנסת תעביר את זה

אנחנו נוכל להעביר את הכסף.

דבר נוסף הוא הזרמת התקציב. הזרמת התקציב היא בעייתית משום שלחשב הכללי יש

הנחיות מסוימות. אנחנו מעבירים רק מקדמות בתחילת השנה והאוצר הוא שקובע את אחוזי

ההזרמה. זאת אומרת, אנחנו הולכים לדרוש עכשיו מהחשב הכללי שיאשרו לנו להעביר כל

חודש 1/12, כי לא תמיד נותנים לנו להעביר 1/12. לפעמים זה 8%, 7%, 6% מהתקציב

ונוצרות בעיות. אבל באופן כללי את בעיות ההזרמה יכולים לפתור האנשים שלנו

שמטפלים בזה.

לסיכום, אנחנו מצדנו עשינו כדי שהתזמורת לא תיפגע ושמרנו על הקצבתנו.

התזמורת צריכה יותר כסף. דרך אגב, אנחנו גם שותפים בשאר הדברים שהזכרתם כאן, כי

אנחנו גם מסייעים מדי פעם לנסיעות לחוץ-לארץ. יחד עם משרד החוץ אנחנו אלה שלמעשה

ממליצים בחלק מהמקרים מי יסע לחוץ-לארץ. דבר שני, אנחנו גם מסייעים שהתזמורת

תופיע באירועים שונים שמרכז ההסברה מארגן, כולל האירוע של פרס ישראל. אנחנו מאד

מעריכים את התזמורת ואת הצלהתה ורוצים לקדם אותה.

אני אומר שוב, הבעיה העיקרית, שהיתה לנו גם תזמורת ראשון-לציון ושם עשינו

אותו דבר - מצאנו כסף מהעודפים השונים שהגיעו, כדי לחזק את תזמורת ראשון-לציון

ולהציל אותה, כי היא בעצם עמדה להתמוטט באותה צורה.

עקרונית אנחנו מאד מעוניינים שהזתמורת הזו תתקדם ותתפתה, ומקווים שנקבל עוד

כסף. אנחנו פנינו ופונים לבקש תוספת תקציב לכל תזמורות העולים.

סופה לנדבר;

בכמה תזמורות עולים אתם תומכים?

דייר דו רונן;

יש כ-7 - 8 תזמורות שאנחנו תומכים בהן: תזמורת רעננה, תזמורת יד חריף,

תזמורת אשדוד, התזמורת האנדלוזית שחצייה רוסים, התזמורת הערבית שחצייה רוסים,

תזמורת ראשון-לציון. יש תזמורת הד יהוד שחלקה רוסים.

מרינה סולודקין;

גם באנסמבלים של צוענים היו יהודים. זו תופעה שאנחנו מכירים.
עו"ד מנרות קליינבאום
אני מניחה שהבעיה הזאת קיימת עם הרבה תזמורות, אבל פה יש תזמורת עם "קבלות"

בשטח. כשהיא הופיעה בארצות-הברית בפני הקהילות היהודיות בבית-הכנסת המרכזי, זו

היתה פעם ראשונה שכל הקהילות אוחדו; הספרדים, האורתודוכסים, הרפורמים. הם אמרו

ש-20 שנה כל אחד היה בנפרד. בגלל התזמורת של 13 נשים, עולות חדשות, הופיעו מכל

הזרמים בקהילות היהודיות, וזה תרם הרבה מאד לכבוד של המדינה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה. אני רוצה לשמוע קונקרטית מה קורה כרגע ובמה אנחנו יכולים לעזור.

האם שילמתם משכורות החודש?



לילי אלשטיין;

כשאני רואה שמגיע ה-9 בחודש ואין מספיק כסף, והתשלומים לא זורמים בזמן, אני

פשוט משלמת את המשכורות באופן אישי.
דייר דן רונן
למה המצב כעת קשה כל-כך? אנחנו- הרי עומדים בתקציב.
לילי אלשטיין
יש התייקרויות ויש תוכניות, ויש לי כאן המספרים שלנו. לנו הסר מהצד שלכם.

בבניית התקציב אצלנו כל שקל השוב, כי אנחנו לא מרשים לעצמנו להגיע להובה בבנק.

זו עמותה ציבורית שאנשי ציבור אהראים לה, ואין לנו רשות להגיע להובה. זאת אומרת,

לא יעבור הודש ללא תשלום משכורת, ובצניעותי אני אומרת שאני מממנת את המשכורות.

זה קשה לאדם פרטי לשמור על הגהלת כמעט 7 שנים, אבל קשה להפסיק דבר כזה. הוא

כל-כך נותן להברה ולתרבות שלנו, שעוול להפסיק את זה. אני מדברת בשם העמותה שלנו,

שאנחנו ממש ערב פירוק.
דייר דן רונן
הבעיה היא הזרמה או התקציב? איפה יש ירידה בתקציב? לפי הנתונים שאתם הגשתם

אין ירידה בתקציב.

לילי אלשטיין;

יש ירידה בתקציב גם בנושא הזמנה לקונצרטים. ההכנסות מקונצרטים יורדות. בגלל

סלי התרבות שקוצצו, מרכזים קהילתיים לא מרשים לעצמם להזמין אותנו, ואנחנו נותנים

קונצרטים ברמה כזו שעלות הביצוע שלהם גבוהה.

אנחנו אומרים בפירוש שהודש יוני הוא הודש קריטי. אם לא נוכל לקיים את

התזמורת, היא תתפרק. גם מכתבי הפיטורין מחכים.

יוסי שריד;

אתה אומר לנו שיש קיצוץ. ההברות אומרות 150,000 שקל ואתה אומר 100,000.
לילי אלשטיין
149,000 שקל. רשום אצלי.

דייר דן רונן;

ממה קיצוץ?

יוסי שריד;

ממה שהיה בשנה שעברה.

דייר דן רונן;

בשנה שעברה קיבלתם מאתנו 280,000 שקל.
יוסי שריד
לפי דבריהן הן קיבלו 384,000 שקל.
דייר דן רונן
אם כך, קיבלתם תוספת בסוף. אז זה לא קיצוץ.

יוסי שריד;

מה שהם קיבלו לעומת מה שהם קיבלו בשנה שעברה זה לא קיצוץ.

דייר דן רונן;

הם צריכים להגיד תודה רבה שמצאנו את הכסף בסוף השנה.

יוסי שריד;

הם אמרו תודה רבה, אבל זה לשנה שעברה.

לילי אלשטיין;

אתה יודע כמה קיבלנו מכם עד הודש יוני? אי-אפשר להתקיים כך. קיבלנו 65,000

שקל במשך חצי שנה. זה פשוט עינוי.

דייר דן רונן;

אני מסכים שיש בעיה עם ההזרמה. זו בעיה שתיפתר החודש. אתם קיבלתם מפני

שאצלנו היה רשום הרבה פחות כסף. מה שהוספנו לפני כחודשיים לוקח זמן. עכשיו זה

ייכנס לספרים. זה עבר כבר את ועדת ההקצבות. עכשיו תקבלו באופן סדיר.

יוסי שריד;

אנחנו מכירים את תזמורת ראשון-לציון שהיא תזמורת טובה מאד. מי שמנגן בתזמורת

ראשון יקר לנו כמו זה שמנגנן בתזמורת רמת-השרון. אבל זו תזמורת יותר גדולה. פה

אין כושר ספיגה. בתזמורת שכל התקציב שלה בשנה הוא 1.2 מיליון שקל והמשכורות הן

2,400 שקל, אין כושר ספיגה. אם מקצצים 100,000 - 150,000 שקל וההזרמה לא מגיעה,

זה מתפרק. איפה אתה רוצה שהם יספגו? נניח שעל הנייר זה נראה פחות דראמטי, אבל

החודש הן צריכות לשלם משכורת. מה הן תעשינה?

דייר דן רונן;

אני גם לא רואה את ה-150,000 שקל משנה שעברה, אבל אינני יודע מאיפה אתה לוקה

את זה.

יוסי שריד;

אני לוקח את זה מנתוני התזמורת.
לילי אלשטיין
יחד עם הגזבר שלנו עבדנו על כל שקל.
דייר דן רונן
מה קיבלתם לפי הנתונים שלכם?
לילי אלשטיין
קיבלנו 384,000 שקל והשנה - 235,000 שקל.
היוייר נעמי בלומנטל
רשות הדיבור למר דב אורבך, מנהל אגף התעסוקה במשרד הקליטה.
דב אורבך
אני רוצה להצטרף ולומר כמה מלים כלליות. ראשית, אני חושב שהתזמורת קאמרטה

רמת השרון מייצגת באופן מוחשי קליטת עלייה טובה. אנחנו בטעות חושבים שקליטת

עלייה עוסקת בעיקר במתן קורת-גג ואוכל בסיסי לאנשים. אם היינו חברה כמו שצריך,

כל התנאים האלה היו בכלל פרלימינריים, לא עוסקים בהם. והנה פה מומחשת האפשרות

ליצור אצלנו, יחד עם העולים החדשים, חברה הרבה יותר טובה, תרבותית, הומאניסטית,

ואין מה שמייצג יותר מתזמורת מהסוג שלכם את הערכים שאני מדבר עליהם.

משרד הקליטה רואה חשיבות רבה בראייה לאומית במיצוי הפוטנציאל האיכותי

שבעלי יה. כי זה לא קונץ שנגן מצטיין כמו טאטיאנה קפלנסקי שניגנה כנור ראשון

בתזמורת הסימפונית של מוסקבה, תהיה פה מורה לפסנתר. אולי היא תרוויח קצת יותר

משהיא מרוויחה היום, אבל בראייה לאומית אין ספק שהחברה במדינת ישראל יוצאת נפסדת.

ומשרד הקליטה בראייה הזו עושה הרבה מאד כדי שמי שמגיע עם כשרונות ואיכויות כמוכם,

יזכה לממש אותם לטובתנו כחברה, לא לטובתכם.

המרכז לקליטת אמנים עולים, שד"ר דן רונן ואנחנו שותפים לו, תומך בקבוצות של

אמנים בתקופת הזכאות שלהם כעולים. אתם יודעים שתקופת הזכאות היא 3 שנים, עם

אופציה להאריך עוד שנה ועוד שנה, ואנחנו מדברים על 5 שנים, וזהו.

בתזמורת הזו יש עולה חדשה אחת בלבד באופן פורמלי. אבל אני חושב שההיבט

הפורמלי פחות חשוב. מה שחשוב הוא שיש כאן דוגמה מוחשית להצלחה, דוגמה מוחשית

לקליטה נכונה של עולים בתחומים שיש להם יתרון יחסי, בתחומים שהם יכולים למשוך את

החברה שלנו כולה כלפי מעלה באיכויות התרבותיות, ואסור לתת לקאמרטה של רמת-השרון

לסבול מהחוליים ומהקשיים שמהם היא סובלת היום.

גברתי היושבת-ראש, אני חושב שנכון יהיה להעלות על סדר היום הציבורי את

הסוגייה הזו, כי כפי שאמרו קודמיי, לא מדובר פה במקרה פרטי. מדובר בעוד קבוצות

איכותיות שמייצגות תרבות אמיתית, ואם מדברים על קיצוצים, חשוב שלנגד עיני המקצצים

יהיה לא רק הסיוע הישיר לאותה קבוצה, אלא אולי להעדיף סיוע עקיף כמו סל תרבות,

למשל. כאן אנחנו בעצם מסייעים לבית-הספר להרים את רמת התרבות של תלמידיו, ובאופן

עקיף ובצורה בריאה לחלוטין אנחנו מסייעים לתזמורת הזו. לא יאה שתזמורת ברמה זו,

במחירים של כמעט פגיעה ב"אינטגריטי" המקצועי שלהם, נגניה יזכו לתשלום כל-כך נמוך

כמו 2,500 שקל. אנחנו כמדינה שדואגת לעולים צריכים לדאוג שהתשלום יהיה ראוי.

אני חושב שדיונים מהסוג הזה, שמעלים את הנושא על סדר היום - ואם צריך ממשיכים

אותם גם משרד החינוך והתרבות וגם גופים ממלכתיים אחרים - צריכים לדאוג שהתזמורת

הזו תמשיך, וביתר-שאת, כי התרומה שלה היא בעיקר לנו כחברה ולא לאותם עולים. כי

אתם יקרים לנו מאד, אבל בראייה לאומית חשוב לנו שאנשים מסוגכם ירכיבו תזמורת

קאמרטה של רמת השרון לרווחתה ולהעלאת רמת התרבות של החברה שלנו, וזה מיצוי אמיתי

של הפוטנציאל שגלום בכם. כי כשאנחנו מדברים על עלייה איכותית, אם אותם אנשים

איכותיים יעסקו בתחומים שהם לא התחומים המיוחדים שלהם שיש להם יתרון יחסי, אנחנו

כחברה קולטת לא קלטנו טוב ונכון.

אני באמת מבקש שכולנו נעשה כל מאמץ כדי שהתזמורת הזו תעלה ותפרח.



מרינה סולודקין;

אני רוצה לומר שיש בעיה עקרונית. יש קליטה זמנית, היא יציבה, בכל מיני
תחומים
רופאים, מנהלים, מורים. אנהנו מכירים את התופעה. קליטה על סף נפילה.

אנחנו צריכים לחשוב על מימון קבוע, מפני שכמה זמן הם יכולים להיות בתהליך קליטה?

- 5 שנים. הושאלה היא איך לשרוד בתנאים אלה.

אני חושבת שזה דבר שאנחנו צריכים לטפל בו.
דייר דן רונן
אני מוכרח לתקן את הנתונים כי מהניירות שיש כאן לא משתמע שהקיצוץ הוא של

150,000 שקל. בשנה שעברה, לפי הנתונים שלכם ולפי הנתונים שלנו קיבלתם כ-280,000

שקל. אם לוקחים גם אומדן ביצוע ב-1996, כולל התוספות של סוף השנה, זה מגיע

ל-280,000 שקל. מה שנכון, השנה קיבלתם הודעה על 235,000 שקל ובעל-פה נאמר לכם

שיש עוד 50,000 שקל שכבר אושרו אבל הכנסת צריכה לאשר את המעבר. זה יגיע

ל-285,000 שקל לעומת 280,000 שקל בשנה שעברה.

נכון שאתם ביקשתם 384,000 שקל.

לילי אלשטיין;

בהתאם לשנה שעברה.
דייר דן רונן
לא. יש פה הניירות, מאושרים וחתומים על-ידי רואה-חשבון. נכון שביקשתם

384,000 שקל, ולעומת הסכום של 235,000 שקל שקיבלתם הצגתם כאילו יש קיצוץ של

150,000 שקל. אין קיצוץ של 150,000 שקל. זה לא אומר שהתזמורת לא צריכה לקבל עוד

כסף. אני חושב שהיא צריכה לקבל עוד כסף ואנחנו מנסים להשיג עוד כספים, אבל לומר

שהיה קיצוץ של. 150,000 שקל זה לא מדוייק.
לילי אלשטיין
אתם לא לוקחים בחשבון התייקרויות.
דייר דן רונן
השנה אין התייקרויות. יש קיצוץ של 10%.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני רואה את הנתונים לפניי. קונקרטית לענין זה אפשר לומר שיש לנו כבר הבטחה.

דייר רונן, תדאג לכך שהסכום יהיה גדול ככל האפשר, שתהיה הזרמה יותר מאסיבית לאור

המצב. אנא קח את הישיבה המיוחדת הזאת לתשומת-לבך.

אני רוצה להודות ללילי אלשטיין ולכל הנגניות על הפעילות שלכן. אתן בעצם

תורמות הרבה מאד, לא רק בנגינה, אלא גם בזה שאתן מוכנות לעבוד תמורת משכורות

כל-כך נמוכות. זה קושי רציני שאנחנו ערים לו. בהתחלה זח 3 שנים ואחר-כך מאריכים

לחמש שנים, וידענו שנעמוד בפני מצב שלא יהיה נוח מבחינת המדינה, ואנחנו נתקלים

בזה אצל הרופאים וגם במקצועות אחרים.

דבר נוסף, דיברתם על הכרה בכם כמלכ"ר - מוסד ללא כוונת רווח. תעבירו לנו את

הדפים ואנחנו נעזור לכן לטפל בזה. אני מקווה שנוכל לסייע. בדרך-כלל אנחנו לא

מתערבים בדברים אלה, אבל זה מקרה מיוחד.



אנחנו בעצם מתמודדים כאן עם שתי בעיות יסוד. 1. להגדיל את הביקוש לקונצרטים.

מצד אחד בבתי-הספר מתחילים לקצץ, ומצד שני ראינו כתבה שבארצות-הברית, כמדומני,

פתאום יש לתלמידים רצון ללמוד מוסיקה, דבר שלא היה הרבה שנים. בדרך-כלל מה שקורה

בארצות-הברית מגיע גם אלינו. אני מקווה שכך יהיה ואנחנו נדאג לכך שהתזמורת שלכם

תמשיך לנגן.
דייר דן רונן
אני רוצה לומר לגבי אלשטיין שיש ספר הרפרטואר שכדאי שתבקשי אותו, של סל תרבות

שיוצא היום. ספר הרפרטואר מופץ בכל בתי-הספר והם עצמם מזמינים. אבל יש מערכת

מובנית לסל תרבות. סל תרבות זו מערכת ייהודית בעולם, כי זה חינוך לצפייה והאזנה

שהוא מובנה בתוך תוכנית הלימודים. הילדים הולכים בזמן הלימודים לקונצרט. טענו

שזה כפייתי מדי, ומסתבר שזו הצלחה. אבל צריך עוד כסף גם לסל תרבות.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו כוועדה יכולים לעודד אתכם ולהצטרף אליכם פעם לאחד מבתי-הספר. אפשר

לנסות דרך ארגוני הנשים, שגם הם במצב כספי לא טוב, אבל אולי אפשר דרכם לפעול קצת,

בשל הייחודיות שמדובר רק בנשים.

דבר נוסף, צריך להגדיל את מעגל התורמים, שכולנו עובדים על זה גם בתחומים

אהרים. אני חושבת שהדבר הטוב ביותר הוא להגדיל את הביקוש, אבל אתן ערות לכך.

אנחנו יכולים ללכת לאחד מבתי-הספר, או לפנות לארגוני הנשים. אני מאד אשמח

שמטעם הוועדה נפנה לארגוני הנשים. יש כמה בתי-ספר ופנימיות שקשורים לארגוני

הנשים. את מה שמגיע לכם עכשיו אני מקווה שתקבלו ו"תשבו" עלינו כדי שאנחנו "נשב"

על ד"ר רונן, כדי שהסכום של 100,000 - 150,000 שקל יגיע עוד לפני סוף חודש יוני.

עו"ד מנרות קליינבאום;

אולי גם מכתב המלצה מהכנסת לאנשים בחוץ.

יוסי שריד;

קודם-כל, זה לא שייך לוועדה. זה ענין אחר. אני מניח שגם חשבתם על זה. זה

לא רעיון מקורי באופן מיוחד, אבל מכיוון שמדובר בכל-זאת ברמת השרון, וברמת השרון

מתגוררת אוכלוסיה די מבוססת, אני מוכן לעזור, ואני מניח שגם חברים אחרים מוכנים

לעזור. אפשר לעשות ערב התרמה, ולפי דעתי מה שיחסר פה אפשר למלא שם. עשיתי חשבון

כמה אנשים צריכים לתרום כדי שקופתכם תתעשר בעוד 200,000 שקל. עשינו ערבי התרמה

יותר גדולים.

אני מציע שהחלטת הוועדה, בעקבות דברי היושבת-ראש, תהיה כדלקמן: א. הוועדה

רואה חשיבות רבה לקיומה של תזמורת קאמרטה רמת-השרון, וכמובן לא עולה על הדעת

שהתזמורת הזו לא תמשיך להתקיים. ב. הוועדה חושבת שבתנאים המיוחדים של התזמורת,

ובשים לב לתרומתה המיוחדת, אין שום אפשרות לקצץ בתקציב השנה, כי אין ממה לקצץ.

ג. הוועדה חושבת שמשרד האוצר ומשרד החינוך, בעיקר משרד האוצר, צריכים להביא לידי

כך שהתזמורת תוכר כמלכ"ר אשר כן תקבל אישור לפטור ממס, ככל שמדובר בתרומות.

אלה שלוש ההחלטות וצריך להעביר אותן לנוגעים בדבר.



היו"ר נעמי בלומנטל;

בהחלט. בעצם אתה מסכם את מה שהעלינו בוועדה.

אני רוצה להציע לכם עוד דבר. אני יודעת שקשה מאד להרים ערב התרמה, אבל כל

הברי הוועדה, ואני בטוחה שגם שאר חברי הכנסת, נגיע לאותו ערב התרמה. יש היום

בארץ שכבה לא קטנה של דור ביניים שעדיין לא נכנסו כלל למעגל התורמים. אנחנו

בהחלט נשמח לסייע להרים ערב כזה ולהגיע.

לילי אלשטיין;

יש לנו שני תאריכים בחודש יוני. מוצאי שבת 21 ביוני בשעה שש לפנות ערב בבית

משפחת פילץ ברמת השרון, קונצרט בגן עם ידידים, וב-28 ביוני בבית משפחת רחל וגדעון

ארהרד ברמת השרון. הכרטיסים לא יקרים, כי אנחנו עושים את זה 5 - 6 פעמים בשנה.

אבל אם מי מכם יהיה אורח שלנו באחד משני האירועים, יהיה לנו העוז להכריז שזה ערב

התרמה ומי מכם שנמצא במקום יכול להציע את עזרתו, נשמח מאד. בכל ערב כזה יהיו

בערך 200 איש.
יוסי שריד
200 אנשים בערב מיוחד ברמת השרון צריכים לתרום 500 שקל לכרטיס, זה לא הרבה.

עו"ד מנרות קליינבאום;

לידיעתך, הסכום לכרטיס הוא 50 שקל.

יוסי שריד;

ברמת השרון אפשר למצוא אנשים שישלמו 500 שקל לכרטיס.
היו"ר נעמי בלומנטל
תשאירו לנו את התאריכים ואת כל הפרטים המדוייקים. אני אעביר את זה לחברי

הוועדה ואנחנו נדאג לכך שלפחות שני חברי כנסת יהיו בכל אחד מהקונצרטים האלה.

אני רוצה לומר מנסיוני האישי, שבזמני הייתי בין מקימי תיאטרון באר-שבע והלכתי

מבית לבית למכור מנויים ולא התביישתי. אני מוכנה לסייע גם בזה ולהתרים גם ברמת

השרון.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30

קוד המקור של הנתונים