ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 02/06/1997

ממשלת ישראל בטיפולה בעליית בני הפלאשמורה - העלאת קהילת הפלאשמורה מאדיס-אבבה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 68

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני. כ"ו באייר התשנ"ז (2 ביוני 1997). שעה 00;11
נכחו
חברי הוועדה; נעמי בלומנטל - היו"ר

שמואל הלפרט

אליעזר זנדברג

אדיסו מאסלה

מרינה סולודקין

חנן פורת

אופיר פינס-פז

יוסי שריד

מוזמנים; יוסף טוב - מנהל מינהל האוכלוסין, משרד הפנים

מיכל י וטפוף - משרד הפנים

יחזקאל לביא - מנהל האגף לתכנון אסטרטגי. משרד הפנים

יגאל ענתבי - מנהל דסק אפריקה, משרד החוץ

מנחם ולדמן - שליח הרבנות באדיס-אבבה, הרבנות הראשית

עו"ד מי ינובסקי- הרבנות הראשית

אסתי איוב - הסוכנות היהודית

משה גן - סמנכ"ל, הסוכנות היהודית

זאב שוורצברג - מנהל דסק אתיופיה, הסוכנות היהודית

דוד יאסו - מנהל מחי אתיופיה, המשרד לקליטת עלייה

שרה כהן - מנהלת מחי הרווחה, המשרד לקליטת עלייה

ד"ר חיים רוזן - סוציולוג, המשרד לקליטת עלייה

אבשלום אליצור - ארגון "מכנף דרום לציון"

אברהם נגוסה - ארגון "מכנף דרום לציון"

יואב הס - מנכ"ל אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

אפרים יונה - נציג עולים

הרב הדנה רפאל - נציג קייסים

מזכירת הוועדה; וילמה מאור

קצרנית; עפרה הירשפלד

סדר-היום; ממשלת ישראל בטיפולה בעליית בני הפלאשמורה - העלאת קהילת הפלאשמורה

מאדיס-אבבה - דיון יזום על-ידי חבר-הכנסת חנן פורת.



ממשלת ישראל בטיפולה בעליית בני הפלאשמורה - העלאת קהילת הפלאשמורה מאדיס-אבבה
היו"ר נעמי בלומנטל
אני פותחת את הישיבה.

אנחנו דנים לא אחת בנושא הכאוב של בני הפלאשמורה שיושבים באדיס-אבבה, והגענו

למסקנות שאני מאמינה שגם חבר-הכנסת זנדברג, גם אברהם נגוסה שנמצא בקשר אתם וגם

חבר-הכנסת חנן פורת שחזר משם זה עתה, וגם חבר-הכנסת אדיסו מאסלה שהדיון בזמנו היה

ביוזמתו - בעצם הגענו להחלטות חד-משמעיות שצריך להביא את בני הפלאשמורה במהירות

האפשרית לארץ.

אבל חוץ מזה שהקונסול יצא לשם, למעשה לא זז דבר. להיפך, אנחנו שומעים שיש

נסיגה. לא מארגנים שם ממש קבוצות שלמות, כפי שעשו בעבר, כדי שיגיעו לארץ.

שמעתי היום דיווח בראדיו מפי שר הפנים - ונמצא כאן מר יוסף טוב שיאמר לנו

בהמשך הישיבה מה עמדתו של משרד הפנים בענין - והם לא היו מעודדים ביותר, אבל אני

מציעה שנתחיל את הדיון ואחר-כך נשמע גם את נציג משרד הפנים.
אופיר פינס-פז
גברתי היושבת-ראש, לפני הדיון אני מבקש להעלות שני דברים בקצרה.
היו"ר נעמי בלומנטל
בבקשה.
אופיר פינס-פז
1. אני רוצה לדווח לוועדה שהיועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה דיווח לי,

בעקבות פנייתי ובעקבות פניית כל הוועדה בענין המשך העסקתו של מר שמואל אזרך

בזמנו, שהיא הופסקה בעקבות התערבות הוועדה. אני חושב שזה דבר שנזקף לזכות

הוועדה, וחשוב שנדע שראש הממשלה קיבל בעצם את תביעתנו והפסיק את עבודתו.

2. נושא שעומד על סדר היום. לאחרונה הגיעו אלי כמה פניות - אמנום 3 - 4 -

שעולים חדשים רכשו דירות בקרית ארבע, על רקע העובדה שהדירות שם נמכרות במחירים

שפשוט לא ייאמנו, 20 - 30 אלף דולר, כשהן שוות בכל מקום אחר בין 150 ל-200 אלף

דולר.

האנשים האלה, שדיברו אתי, הופכים להיות בעצם מתנחלים בעל-כרחם. אין להם

שותפות גורל עם ההתישבות היהודית בשטחים. אני אומר זאת באופן הברור ביותר.

אין לי פתרון אינסטנט לענין, אבל נדמה לי שהוועדה צריכה להתייחס לענין של

המגורים האטרקטיביים, למשל בקרית ארבע ואולי גם בישובים אחרים ביהודה ושומרון - -

חנן פורת;

אופקים ומצפה-רמון.

אופיר פינס-פז;

אבל אופקים ומצפה-רמון הם חלק ממדינת ישראל, מה שאני לא יכול להגיד על קרית

ארבע. זה כל ההבדל.

אני חושב שיש כאן בעיה, שאוכלוסיה נזקקת, אוכלוסיית מצוקה, שעשר שנים עוד לא

הצליחה לרכוש דירה ראשונה במדינה, היא נאלצת משיקולים קיומיים לחלוטין לרכוש דירה

במקום שהם לא רוצים לרכוש אותה.



לפי דעתי יש עם הענין הזה בעיה מוסרית מדרגה ראשונה, בעיה כלכלית מדרגה

ראשונה. אני לא מציע לקיים כרגע ויכוח, כי נושא הדיון הוא אהר לחלוטין. הייתי

מבקש שיוקצה זמן לדיון בסוגייה הזאת.

היו"ר נעמי בלומנטל;

בסדר. ההתרשמות שלי היא שיש להם האפשרות הזאת. בניגוד לך, אליי פנו אנשים
ואמרו לי
תודה רבה, קיבלנו-רכשנו דירה בקרית-ארבע, והבן-אדם מאד מאושר מזה.

אם יש ענין של כאילו הכרה, בוודאי שזה לא תקין. אנחנו יכולים לפתוח את זה

לדיון ונדון בזה.

בישיבה הקודמת העלה חבר-הכנסת יוסי שריד את ענין השידורים ברוסית בערוץ 33,

שלא היתה בו ממש התקדמות. בינתיים התוכניות לא הופסקו. אנחנו עושים מאמצים.

נפגשתי עוד פעם עם מוטי קירשנבאום. אני בקשר גם עם ערוץ 33 וגם עם השרים הנוגעים

בדבר ואני מאד מקווה שבכל-זאת נמצא דרך למנוע את הסגירה.

בזמנו הוצע בוועדה לפעול כדי שהשידורים ברוסית בערוץ 33 יימשכו, אבל לא נעשה

מספיק על-ידי כל מיני אנשים שלקחו זאת על עצמם כדי לקדם את הענין. אנחנו בההלט

מטפלים בזה. השידורים נמשכים ואנחנו מחפשים את המקורות התקציביים כדי שהם יימשכו

עד סוף השנה.

הישיבה שנקבעה למחר בנושא פעילי העלייה מהעדה האתיופית שעבדו או לא עבדו

בשרות המוסד, תידחה בשל הבחירות הפנימיות שמתקיימות במפלגת העבודה. אני אודיע

זאת גם לשאר חברי הוועדה.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת חנן פורת, שכאמור חזר לא מזמן מאדיס-אבבה. בבקשה.
חנן פורת
אני מודה מאד ליושבת-ראש הוועדה חברת-הכנסת נעמי בלומנטל על כך שאיפשרה לקיים

דיון נוסף בנושא הזה, מהסיבה שהיא הבהירה, שעד כה דיברנו רבות, אולי גם קיבלנו

החלטות נאותות, אבל בפועל דבר לא יצא.

לפי דעתי אנחנו עומדים כעת בפני שעת הכרעה. ביום ראשון, 8 ביוני, אמורה

להתכנס ועדת שרים לענייני תפוצות בראשותו של נתן שרנסקי, והיא אמורה לקבל החלטה

בסוגייה הזאת שעומדת על הפרק, במידה רבה בלחצה של הוועדה שלנו וגם של חברים

אישיים בוועדה, שדירבנו והיו שותפים גם להתייעצויות המוקדמות. אני חושב שמבחינה

זו עמדתה של הוועדה ופנייתה הישירה אל ועדת השרים, שהיא הגוף המבצע שאמור לקבל את

ההכרעה, וגם זכה לגיבויו של ראש הממשלה כגוף שיכריע בענין, הופכת את הדיון עכשיו

לאקטואלי מאד וגם לאקוטי.

אני רוצה לשתף את החברים, אולי בדרך מיוחדת, בחוויה שעברתי בביקורי

באדיס-אבבה, שהיתה חוויה מדהימה והיא באה לידי ביטוי גם בדו"ח שמונח לפניכם.

ואף-על-פי ששנים רבות אני עוסק בנושא הזה, טוב מראה עיניים מהלך נפש. אני שמח

שיושבת-ראש הוועדה נענתה לבקשתי וסרטון בן דקות ספורות בלבד שמתעד את הביקור הזה

באתיופיה נמצא כאן לפניכם, ואני חושב שהוא מדבר בעד עצמו וכמעט אינני צריך להוסיף

דברים, אולי רק לאחר-מכן אוכל להשלים בכמה מלים את ההצעה הקונקרטית שלי.

אני רוצה לומר כנקודת פתיחה שגיליתי באדיס-אבבה קהילה שחיה חיים יהודיים,

שבפנים מסוימות הייתי אומר ולוואי וקהילות בארץ, אתיופיות ושאינן אתיופיות, יחיו

חיים יהודיים כל-כך אינטנסיביים וכל-כך משמעותיים כפי שהקהילה הזאת היה בתנאים של

דוחק ועוני. זאת אינה הצגה, אם היה מישהו שניסה לשוות לזה אופי של הצגה כלפי

חוץ. אנשים שמתפללים שעה וחצי, שנשותיהם טובלות במקווה, שומרים על כשרות ועל

שבת, שיש להם המוסדות והמערכות של בית כנסת ובית קברות, להבדיל, של הווי, של



מערכת חינוך מפותחת שכוללת 1,000 ילדים בתוך הקהילה, שבכללותה מונה כ-3,500 נפש -

1,000 ילדים בבית-ספר יסודי שלומדים יום-יום, שעושה הכל במידה רבה בכוחות עצמה -

זאת אינה הצגה, והגיע הזמן, לפחות מבחינה זו שאנחנו נתייחס ביושר, עם כל

הפרובלמטיקה שבדברים, אל הקהילה הזאת שבנתה ועיצבה את חייה, בכנות הנדרשת כדי

לדעת שאיננו יכולים להתנער מאחריות כלפיה.

גברתי היושבת-ראש, במקום שאוסיף דברים אני מבקש שנראה את הסרטון הקצר, שהוא

ימחיש את הדברים יותר מכל מלה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

בבקשה.

(הקרנת הסרטון).
חנן פורת
כאן אתם רואים את המקווה שנמצא בלב המחנה ובו טובלות הנשים.

זו תפילה בשבת, שצולמה על-ידי גויים, בתפילה השתתפו 1,500 איש.

מה שלא ראינו בסרט זה הצד השני של המטבע. האנשים הללו חיים בדלות נוראה לפי

כל קנה-מידה של עוני בארץ. משפחות של 8 ו-10 נפשות גרות בחושות, 3 בחדר. חדרי

הלימוד עשויים מקני עץ ויריעות בד, שהגשם נכנס אליהם בקיץ ובחורף, כי שם הגשם

יורד באופן סדיר.

הם ניזונים מעזרה מסוימת של ארגונים אמריקאיים, ג'וינט ונקו"ש, שנותנים להם

גם קצת עבודה כפי שראינו בסרטון. אבל במושגים שלנו זה רעב מחפיר.

גם אם לכתחילה קהילה זו הגיעה לאדיס-אבבה מתוך מגמה ותקווה שהם יחד עם שאר

ביתא ישראל יעלו ארצה, וכתוצאה מהמדיניות שננקטה אז על-ידי הממשלה עשו את ההפרדה,

לעתים הפרדה חמורה מאד בין אלה שהתנצרו או התנצרו כביכול והם סוחבים אתם משקע

נוצרי, לבין אלה ששמרו על מסורת יהודית, בסופו של דבר, בשבע השנים האלה שבהן הרוב

המכריע של האנשים נמצאים שם, הם עברו תהליך מדהים של שיבה ליהדות בכל קנה-מידה

שאתה יכול לדבר עליו.

אני בחנתי, גם בשיחות עם אנשים, גם בנסיונות לבדוק אם אמצא שם סממנים נוצרים

כמו צלב, כמו איקונין או משהו מעין זה, ולא מצאתי, לא בבתים ולא בתפילה. רק דבר

אחד היה נורא לראות, שלחלק מהנשים יש צלב על המצח שקועקע כנגד עין הרע, וזה דבר

שלא יימחק. אתה רואה, למשל, אשה שעומדת ומתפללת בדבקות ועל מצחה חקוק צלב.

אבל ככלל, האווירה והאופי היהודי של הקהילה בולטים מאד והם עומדים על רגליהם

שלהם. זאת אומרת, זה לא נעשה כדי לקצר. אמר לי שם אהד האנשים המרכזיים: גם אם

יחליטו לא להעלות אותנו ארצה, גם אם ינסו להשאיר אותנו פה עוד 7 שנים, אנחנו

מבחינתנו את היהדות שקיבלנו על עצמנו לא נעזוב. אבל כמובן שאנחנו לא מצפים לראות

אותם שם עוד 7 שנים, במיוחד כשאתה רואה שם את בית הקברות ואת השורות הארוכות של

מאות אנשים שקיפדו את חייהם בגלל התנאים האלה.

אנחנו מודעים לשאלות הכבדות שעומדות על הפרק בקשר לקהילה הזאת, והשאלה

המרכזית היא אם כתוצאה מכך שאתה מעלה את הקהילה הזאת ארצה, הם לא יגררו בעקבותיהם

עוד אלפים ורבבות משפחות וילדים, שלא עברו את התהליך הזה ושלגביהם אי-אפשר לדבר

על שיבה ליהדות.



ההצעה שלנו מאד תואמת את הדברים שאמרה הוועדה. הנסיון להעלות את הקהילה הזאת

על בסיס השבתם ליהדות שם, באתיופיה, ובעצם בואו נאמר את גיורם לחומרה באתיופיה

על-פי הנחיות הרבנות הראשית, לא עלה יפה - גם מפני שהרבנות הקפידה בענין הזה

ואי-בטחון לגבי התהליכים שמתרחשים באתיופיה, ואולי גם בשל רגישות של הממשל

האתיופי.

לכן, ההצעה שניתנה בשעתה על-ידי ועדת רובינשטיין בימי ממשלת שמיר כמסלול

לעלייתם ארצה, לא עלתה יפה. הנסיון של ועדת צבן להעלות אותם ארצה על בסיס איחוד

משפחות, גם הוא נתקל בקשיים גדולים מאד וביורוקרטיה. אינני רוצה עכשיו לפתוח פתח

לבקורת, למרות שיכול להיות שהיא צריכה להיעשות בשלב מסוים כלפי הדרך שבה נהג משרד

הפנים בענין, והדקדוק עד דק כי לא נבדק בענין, כמו שגם לא כולם יכולים לעלות ארצה

במסגרת איחוד משפחות על בסיס הכללים הנוקשים שקיימים בענין הזה, ממילא זה מותיר

את הבעיה לעוד עשרות שנים.

ההצעה של חברי הכנסת זנדברג, מאסלה ושלי, והיא ההצעה שגם מתגבשת והועלתה לפני

ועדת שרים שאמורה לדון בענין, ואני מציע לאמץ אותה בוועדה שלנו, היא שתתקבל החלטת
ממשלה מיוחדת שאומרת
נעלה את הקהילה הזאת ארצה על-פי ספר הקהילה שמונה כ-3,500

נפש והוא מדוקדק עם משפחות, עם רישומים ועם כל הפרטים של אלה שהם ממוצא אתני של

ביתא ישראל ושמנהלים חיים יהודיים בקהילה; תהיה בדיקה ספציפית של הענין הזה

על-ידי הצוות שנמצא באתיופיה, שכולל את הקונסול שנשלח לשם באופן מיוחד, ויחד אתו

העוזרים שלו, כדי להבטיח שהרשימה הזאת והזהות של האנשים ברורה. האנשים האלה יעלו

ארצה בפרק זמן של חודשים ספורים עד מקסימום שנה, ונמסר לנו על-ידי השגריר שם שהוא

לא רואה בענין הזה שום בעיה מבחינת ממשלת אתיופיה, אם לא יעשו פה "הורה" או מבצע

עם מטוסים ועם כנפיים, אלא בצורה סדירה, אבל אינטנסיבית מאד, שתימשך חודשים ולא

שנים. הם יגיעו לארץ ו יתרכזו כולם במקום אחד. האתר המוצע הוא חצרות-יסף

שבלאו-הכי יש בו מקום גדול לקליטה של עד 5,000 נפש. שם הם יעברו, גם על-פי

הנחיות הרבנות הראשית, את הגיור לחומרה ויהיו מכאן ואילך יהודים לכל דבר. זאת

אומרת, הם יעלו על-פי חוק הכניסה, יעברו פה תהליך של גיור לחומרה כדי להבטיח

באופן מלא, גם מנקודת מבט של הרבנות, את היותם יהודים לכל דבר.

על בסיס בדיקה פרטנית, משפחה אחר משפחה, אין אפשרות שהם יגררו בעקבותיהם מדין

קירבת משפחה אלא סדר-גודל של 500 עד 600 נפש ותו-לא. ואז, אם אנחנו מביאים אותם

ארצה - - - -
אופיר פינס-פז
מאיפה הבטחון הזה? יש אנשים שטוענים שהם גוררים אחריהם מיליונים.
חנן פורת
תשמע אחר-כך את הדברים בצורה מדוייקת.
אופיר פינס-פז
זו לא מסקנה מדעית, זו מסקנה שלך.
חנן פורת
לא. זו מסקנה על-פי בדיקה פרטנית, ונשמע את האנשים האחראים איך הם עשו אותה.

אני רוצה לסיים במלה אחת. עם עלייתם ארצה לא יהיה עוד צורך במחנה המעבר

ואפשר יהיה לסגור אותו. אנשים שנשארו באתיופיה והם טוענים ליהדותם, ידונו וישפטו

אותם על-פי הכללים הנהוגים בכל ארצות העולם ולא יהיה עוד צורך בשום מבצע וכדומה,

אבל כלפי הקהילה הזאת, לפי דעתי, אנחנו נעשה את מה שמוטל עלינו מבחינה מוסרית

ויהודית.



היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה. חבר-הכנסת אדיסו מאסלה, אחריו - חבר-הכנסת אליעזר זנדברג.
אדיסו מאסלה
לא ארחיב בדיבורים, כי הנושא הזה עלה פעמים רבות גם בוועדה וגם בציבור

הישראלי במשך 6 שנים. הקשיים שהקהילה עוברת בחיי היום-יום במחנה המעבר

באדיס-אבבה ידועים ואני לא רוצה להיכנס לכל הבעיות ולמורכבות הענין.

הגיע הזמן שממשלת ישראל תקבל החלטה עניינית כדי לזרז את בואם של בני

הפלאשמורה שממתינים כבר 6 שנים בתנאים-לא-תנאים. כשאני אומר שצריך להעלותם

בדחיפות, אני לא מתכוון לעשות זאת בסגנון של משרד הפנים, אלא הממשלה צריכה לקבל

החלטה להעלות את כולם עם לוח זמנים מתוכנן מראש כדי להביא אותם בתקופה קצרה

יחסית.

בפגישתי עם שר החוץ האתיופי לפני 3 חודשים לא ראיתי בעיה כלשהי מבחינת ממשלת

אתיופיה להקשות על עלייתם של בני הפלאשמורה למדינת ישראל, כי הם יודעים שבמוקדם

או במאוחר האנשים האלה יגיעו לישראל, אלא שהם לא רוצים לאפשר מבצע שינקר את עיני

העולם. אבל אם ממשלת ישראל תקבל החלטה להעלות את כולם במהירות האפשרית, עם

לוח-זמנים מסודר, אני חושב שממשלת אתיופיה יכולה לאפשר את בואם במספרים יותר

גדולים מכפי שזה נעשה היום.

ברגע שמעלים את כולם, התנאי הוא שחייבים לסגור את המחנה ולחייב את הגורמים

שטיפלו עד כה בבני הפלאשמורה - ג'וינט ונקו"ש - לצאת משם, ושלא יזמינו עוד אנשים

מכפרים שונים ליצור מצב חדש שיחייב את מדינת ישראל ואת כולנו למציאות חדשה,

שאנחנו לא רוצים שוב להיכנס אליה. נציגות ישראל צריכה לשבת במחוז גונדר. אם

יהיו אנשים שיצטרכו לעלות במסגרת איחוד משפחות או יהיו זכאים במסגרת חוק השבות,

הטיפול ייעשה על בסיס אינדיבידואלי.

בזמן האחרון נוצרה אווירה מסוימת, שאני לא כל-כך שותף לה, אבל העתונות ציטטה

דברים שלא התכוונתי לומר אותם. אנחנו תמכנו בזמננו בסדר קדימות להעלות את בני

הפלאשמורה שנמצאים באדיס-אבבה. זאת היתה המדיניות של ממשלות ישראל ואנחנו עומדים

בזה. אני אישית לא משנה את הגישה שלי, שיש להביא בראש ובראשונה את אלה שנמצאים

באדיס-אבבה, כי אנחנו יודעים שהם חיים שם בתנאים מאד קשים.

אני השתתפתי בפגישה עם השר שרנסקי ועם כל הגורמים שעוסקים בעליית יהודי

אתיופיה. הרגשתי שם שממשלת ישראל עומדת לקבל החלטה להביא את בני הפלאשמורה

במהירות האפשרית, ורמזתי אז שלא תיווצר אווירה בציבור הישראלי שאחרי עליית בני

הפלאשמורה מאדיס-אבבה כאילו תם ספור עלייתם של יהודי אתיופיה. באותה הזדמנות עוד

רמזתי, שגם אחרי בואם של בני הפלאשמורה, אסור לשכוח את יהודי קוארה שנמצאים במחוז

גונדר. אבל בשום פנים ואופן לא התכוונתי לומר להביא את בני קוארה על-חשבון בני

הפלאשמורה, או להיפך, כי כל אחד מהם הוא ספור קשה בפני עצמו. כידוע, כמה אלפי

יהודים מקוארה שהיו צריכים לעלות במסגרת הוק השבות לא עלו מפני זזה מקום רחוק מאד

מאדיס-אבבה, ומסיבות שלהם הם לא עלו ב"מבצע שלמה". כל הגורמים יודעים, וגם ממשלת

ישראל התחייבה בפנינו שאחרי שיעלו את בני הפלאשמורה שממתינים באדיס-אבבה - זה סדר

הקדימות שהממשלה קבעה ואנחנו, ארגון הגג של עולי אתיופיה תמכנו בזה. אבל לומר

שאני כביכול מגלה או גיליתי יהודים נוספים בגונדר, זו אווירה לא נעימה. אנחנו לא

גילינו יהודים נוספים ולא מגלים אמריקה חדשה, אלא המציאות הזאת היתה קיימת, וכל

הגורמים המטפלים יודעים על יהודי קוארה, ולכן אסור לסלף את העובדות.

אני מבקש גם מאנשי התקשורת לא לנסות לסלף את העובדות. אין לי שום כוונה לומר

שכביכול אני העליתי את אנשי קוארה כדי לפגוע בבואם של בני הפלאשמורה. אלה שמנסים

לסלף את העובדה הזאת יש להם כוונה לטרפד את בואם של בני הפלאשמורה.



אנחנו תומכים בהעלאת בני הפלאשמורה לפי סדר הקדימות הזה, במהירות האפשרית,

לסגור את המחנה לחלוטין ואז הטיפול ייעשה במחוז גונדר, להביא את אלה שזכאים

לעלות במסגרת איחוד משפחות, או את אנשי קוארה במסגרת חוק השבות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

על איזה גודל אוכלוסיה בקוארה מדובר שהם יהודים?

אדיסו מאסלה;

אני לא רוצה סתם לזרוק מספרים,
אליעזר זנדברג
זה מיליון או אלף?

אדיסו מאסלה;

הלוואי והיו לנו שם עוד מיליון יהודים. אני אומר שיש שם עוד 3,000 נפש.

בעוד כשבועיים הרשימה תהיה מוכנה. מדובר ביהודים שהיו צריכים לעלות במסגרת חוק

השבות.
אליעזר זנדברג
אני מניח שלא נספיק, בגלל לוח הזמנים ובפרק הזמן שמוקדש לענין, לדון בנושא

הקליטה בארץ, בתהליך ההמשך בחצרות-יסף. אני חושב שהנושא חשוב, גם מפני שעושים

דברים טובים וחשובים וגם מפני שאנחנו צריכים לשמוע מה קורה, ולכן הייתי מבקש, אם

לא נספיק היום, שנייחד לזה פרק זמן נפרד ולא כדי לצאת ידי חובה.

אני חושב שכל נושא העלייה של בני הפלאשמורה הוא, מה שנקרא "חונקים אותם

באהבה". מעולם אף אדם לא אמר שהם לא יעלו, אבל אף אחד לא עושה דבר באמת על-מנת

שהם יעלו, וכך זה קורה כבר הרבה מאד שנים.

אנחנו עומדים לקבל כאן מסקנות, שבעקרון הן מקובלות עליי. הדברים שהציג כאן

חבר-הכנסת חנן פורת, אני מבזבז זמן ומנסה לקדם בכיוון הזה. לא מזמן עשיתי כאן

כינוס של חיילים ואמהות שעלו מאתיופיה, כאשר בתעודת הזהות של האמהות רשום

"יהודיה". ולכל אחד מהם יש אח ובן. זאת אומרת, אח אחד חייל ואח אחד יושב שם,

וזה לא מזיז במיוחד לאנשים כאן.

יש לנו רשימה שהיא מוסכמת ומקובלת על-ידי כל הגורמים שעוסקים בענין.

פרופורציונלית אני לא מעריך שתהיה סטייה משמעותית מהרשימה הזאת לכאן או לכאן. אבל

אני חושש שגם לאחר שיקבלו החלטות, אפילו בממשלה - דרך אגב, ענין העלאתם מופיע

בקווי הממשלה, לאחר שאני מאד התעקשתי שהם ייכללו - יש פרוצדורה, ואני מתכוון לקצב

שמטפלים בשאלה הזאת במשרד הפנים.

העבירו לי דברים שאמר היום שר הפנים בראדיו. אשמח לשמוע את נציגי המשרד,

ואני מקווה שמה שנאמר לי איננו נכון. אבל אם היום יש רשימה של 3,500 איש, הרי

אלה אותם 3,500 איש שאנחנו מדברים עליהם כל הזמן. משרד הפנים לא מסוגל להגיד לי

מה עמדתו לגבי חלק משמעותי מן האנשים, אחרי 7 שנים שבהן היה צריך לעסוק בדיוק

בשאלה הזאת. אני מאד מפחד שאחרי שנקבל את כל ההחלטות ונחליט להעלות אותם וכו',

יחנקו אותם בפרוצדורה.

לכן, לדעתי, הוועדה צריכה להתייחס גם לשאלה הזאת. אסור שהטיפול יימשך בדרך

שבה הוא טופל עד היום. אני יודע מדברים שמסר לי חבר-הכנסת חנן פורת, שנאמר

מפורשות שאנשים שיושבים היום באדיס-אבבה יכולים לעשות את העבודה הזאת. הקונסול



יכול לעשות את העבודה מהר ויעיל במקום. אסור שזה יעבור לדיון כאן בארץ, לא בגלל

שהאנשים כאן לא עובדים, אבל כנראה שכוח האדם ועודף המשימות לא מאפשר לעשות את זה

בצורה מהירה.
הנן פורת
אם תתקבל ההלטה להעלות אותם לא רק על בסיס של איחוד משפחות אלא החלטה מיוחדת?

אליעזר זנדברג;

שבע שנים האנשים האלה ממומנים באופן ישיר ועקיף על-ידי פרוייקטים וגופים

שמדינת ישראל דואגת שיעשו את זה. יש לנו אחריות מוסרית גם אם לפני שבע שנים המצב

המשפטי היה כזה שאין לנו שום אחריות כלפי האנשים, ואולי אפילו אין להם עילה או

זיקה חוקית לעלות לכאן.

לכן אני מבקש שבמסקנות הוועדה נכניס את הנושא איך נטפל בצד הטכני של העלאתם

לכאן.

לבסוף, אנחנו עומדים לפני שעת האפס. ב-8 בחודש תתקיים ישיבת ועדת השרים. לפי

התרשמותי יש ציפייה גדולה מאד להחלטה. אם ההחלטה תהיה שלילית, הערכתי היא שאנחנו

הולכים הרבה מאד אחורה ואז אני אפעל בכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתבדוק איך

טיפלו בנושא הזה לאורך כל השנים. אני חושב שיש המון דברים מאד-מאד מעניינים

שאנחנו נגלה במסגרת הזאת. אני רוצה לשים את הדברים גלוי על השולהן, כאן ועכשיו

בפורום הזה. תודה.

יוסי שריד;

כמה בני פלאשמורה עלו עד היום?
מנחם ולדמן
מאדיס-אבבה עלו כ-2,500 נפש, אותם אנשים שמוגדרים כאלה שהתנצרו. מאדיס-אבבה

הגיעו, מהחלטת ועדת צבן 2,500 - 2,600 נפש.
יוסי שריד
2,500 אנשים זה בערך מספר האנשים שיושבים שם עכשיו, לכן אי-אפשר לומר שלא

נעשה דבר. אפשר לומר שזה לא נעשה במידת הצורך. אני בהחלט מזדהה עם זה, אבל להגיד

שלא נעשה דבר כשמדברים על 2,500, כאשר יש שם 3,000 איש, זה קצת מוגזם.
דוד יאסו
עד היום עלו 4,477 בני פלאשמורה והם נמצאים בנוה-כרמל ובחצרות-יסף.
יוסי שריד
אני מבין שהמספר הוא בסך-הכל 4,500, שמתוכם 2,500 מאדיס-אבבה. לכן אי-אפשר

להגיד שלא נעשה דבר.
חנן פורת
נכון. זו הערה במקומה.



יוסי שריד;

על-פי השקפת עולמי אנשים שמזהים את עצמם כיהודים ומתדפקים על דלתות הארץ ועוד

סובלים בגלל זה, אז ברוכים הבאים. אני בעד זה שיעלו את כולם מהר ככל האפשר בלי

שום בעיה. אין לי עם זה שום בעיה. להיפך, בתמיכה מלאה ובהתלהבות גדולה.

יש רק סעיף אהד במסקנות הוועדה שלא אוכל לתמוך בו. לצערי לא אוכל להיות כאן

כשתקראו את המסקנות, ואם תהיה הצבעה אני מבקש לצרף את קולי לתמיכה בסעיפים 1 עד

5, ואני מתנגד לסעיף מסי 6. גם כאשר מדובר בפלאשמורה אנחנו לא נכניס את חוק

ההמרה בדרך האחורית. חוק ההמרה פירושו של דבר לתת מונופול לרבנות הראשית או

לחוגים האורתודוכסים כדי לגייר. מכיוון שאנחנו לא מסכימים לחוק ההמרה ומכיוון

שאנחנו לא מסכימים להפקיד את מפתחות היהדות באופן בלעדי בידי הרבנות

האורתודוכסית, אנחנו בוודאי לא יכולים להסכים לסעיף מס' 6.

יותר מזה, במקרה של הפלאשמורה אני חושב, ואני פונה אליכם ומפציר בכם לשקול את

זה, לעולים מאתיופיה יש רבנות משלהם - הקייסים. אני מציע, שעל-פי מידת ההיגיון

וההגינות, אם בכלל יהיה צורך בגיור, שהקייסים יגיירו אותם,

זאת השקפתי, ואני מניח שזו גם השקפתו של השר לשעבר צבן. מכל מקום, אני

בוודאי מתנגד לזה שיהיה כתוב באופן נחרץ וחד-משמעי שנציגים נוספים מטעם הרבנות

הראשית. אני בעד זה שההשבה ליהדות, או הגיור, או על-פי הצורך ייעשו על-ידי

הקייסים. מכל מקום, בוודאי ובוודאי לא על-ידי מונופול אורתודוכסי. לזה אנחנו לא

יכולים להסכים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אנחנו יכולים לומר שהקייסים יהיו שותפים.
יוסי שריד
חבר-הכנסת מאסלה, אתה לא בעד זה שהקייסים ישיבו אותם ליהדות?
אדיסו מאסלה
אני מאמין שיש תמימות רבה בדברים שלך. הרבנות הראשית עדיין לא מכירה ביהודי

אתיופיה כיהודים לכל דבר, כולל הקייסים שהיו מנהיגים רוחניים, שהם גם מנהיגים

רוחניים במדינת ישראל והם לא יכולים לערוך שום טקס רוחני במדינה. אפילו טקס

קבורה הם לא יכולים לעשות. זו בעיה בפני עצמה.
אליעזר זנדברג
דרך אגב, לדעתי הטרמינולוגיה "גיור" אינה נכונה. מדובר פה בשיבה ליהדות.

אני מציע לומר: הוועדה קובעת כי יש לאפשר בזמן סביר לבני הפלאשמורה בארץ להשלים

את הליך ההשבה ליהדות. בכך לסיים ולא לפרט לא לגבי מוסמכים, לא פיקוח או הדרכה

וכדומה, היות ואנחנו ממילא לא אלה שיעסקו בזה. אם נרצה, נקיים דיון נפרד בשאלה

מה עושים פה בארץ.
יוסי שריד
אם מוציאים את הענין של הרבנות הראשית אני יכול לשקול את זה בחיוב.
היו"ר נעמי בלומנטל
אם אנחנו אומרים שהוועדה קובעת כי יש לאפשר בזמן סביר לבני הפלאשמורה בארץ

להשלים את תהליך ההשבה ליהדות, זה מספיק. אנחנו לא צריכים להיכנס לפרטים מי ומה.

אני חושבת שאנחנו נקבל את זה.
יחזאל לביא
אני רוצה להעיר הערה ולסבר את אזנו של הבר-הכנסת יוסי שריד. ההחלטה של ועדת

השרים לקליטת עלייה בראשותו של השר לשעבר יאיר צבן בנושא השבה ליהדות היא בדיוק

הנוסח של הסעיף שמופיע במסקנות הוועדה שלכם.

הנן פורת;

רק שוועדת צבן קבעה שהממשלה בממשלה לא צריכה לעסוק בענין הזה, וזה היה ה"קטש"

שבגללו אי-אפשר היה לעשות את התהליך הזה. זאת הבעיה. אנחנו לא עוסקים בהשבה

ליהדות, זה לא ענייננו.
מרינה סולודקין
אני מסכימה עם המסקנות, אבל אני הושבת שוועדת חקירה פרלמנטרית הוא דבר חשוב

מאד, כי 7 שנים של סבל לא נתנו אופציות אחרות לאנשים שחיו במחנות, ולכן עכשיו

עושים אותה טראומה גם לבני הפלאשמורה, כפי שעשו לתימנים וכפי שעושים לרוסים.

אבשלום אליצור;

אני רוצה להעיר שבניגוד למטורף מיהוד, שיש לו טענות שאף פעם לא נבדקו, במקרה

שלנו יש מסמכים. 4 שנים עברו מאז שאני הייתי באדיס-אבבה, והסיוט הגדול ביותר

שלי, בחלומותי הגרועים ביותר לא הייתי מעלה על הדעת שאחרי שאני הבאתי את הדברים,

האמנתי שינועו אמות הספים. אחרי שתיעדנו את פטירתם של עשרות הילדים שמתים שם כל

שנה ואת הקברים שלהם, רובם מתחת לגיל שנתיים - 4 שנים אחרי-כן נשב כאן ונמשיך

לדבר?

הבוקר התבשרנו שקם צורר חדש לעדת יהודי אתיופיה. השר סויסה אומר שצריך

להעלות אותם - - -
היו"ר נעמי בלומנטל
אל תאמר על שר הפנים שהוא צורר.
אבשלום אליצור
אני עומד מאחורי מה שאני אומר.

יוסי שריד;

מה אמר השר סויסה? אני לא שמעתי.

אבשלום אליצור;

הוא אמר שצריך להמשיך להעלות אותם בקצב של 100 לחודש. עם התמותה הזאת של

ילדים שמתים מדי שנה, רובם מתחת לגיל שנתיים, פירוש הדבר שבמשך 3 שנים ימשיכו

למות ילדים בעוד השר סויסה מפעיל לחצים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אנחנו ערים לזה. אתה בהחלט צודק. לא במלה "צורר", אבל אתה בהחלט צודק שלא

נעשה מאומה לעומת מה שצריך היה לעשות. נדמה לי שהיתה מדיניות עוד בממשלה הקודמת

ואיך שהוא היא נמשכת גם עכשיו, שמחליטים להעלות מספר זעום של אנשים, כדי לצאת ידי

חובה, ולא ממש מתמודדים עם הבעיה בצורה הראויה.



אבשלום אליצור;

בקשתי לחבריי עולי אתיופיה. הסיבה מדוע הדבר הזה קרה בשעה שמאות אלפי

פרבוסלבים עלו בזמן הזה מברית-המועצות ואף אחד לא אמר דבר, היא מפני שהעדה הזאת

כל-כך נחמדה, כל-כך שקטה וטובה.

אני פונה לחבריי-אחיי יוצאי אתיופיה. אם אחרי ה-8 בחודש לא תהיה החלטה כזאת,

תפסיקו להיות נחמדים. מדובר בדיני נפשות. יעמדו נא המשפחות שילדיהם נקרעו מתחת

לחלונו של האדון סויסה ויצעקו ויזכירו לו כל יום מה פירוש ההחלטה שלו.
מרינה סולודקין
אני רוצה לתקן בענין הפרובוסלבים. זה היה שלטון אתיאיסטי, אז לא היו גם

יהודים - - -
אבשלום אליצור
כן ירבו, שיעלו כמה שיותר. אני שמח על כל מי שעולה לישראל. חלילה, לא באתי

להיות יותר קאתולי מהאפיפיור.

אברהם נגוסה;

ההתבטאות של שר הפנים היום מגלה את האמת, שכל הזמן אומרים: ממשלת אתיופיה,

ממשלת אתיופיה. ברור שהקצב והמיכסה נקבעים על-ידי ממשלת ישראל, משרד הפנים.

בענין העלייה, אמרתם קודם שהקונסול יצא. אני רוצה למסור לכם את הנתונים

המדוייקים. דווקא אחרי שהקונסול יצא לאתיופיה, בחודש מארס עלו רק 65. בחודש

אפריל עלו רק 71, ובחודש מאי עלו רק . 8kאני חושב שאין מחלוקת לגבי הנתונים.

לפני שהקונסול יצא לשם הגיעו כ-120 איש בחודש. מחודש מארס הטיפול ירד, מפני

שהקונסול יצא לשם ואין לו שום סמכות. הסמכות הבלעדית היא בירושלים, ובירושלים

אין צוות שעובד במקומו ואין קבלת קהל כמו קודם.

לכן, ככל שאנחנו מדברים פה ומעבירים החלטות, התיפקוד של משרד הפנים יורד.
יוסי שריד
אפשר לקבל את מדיניותו של השר לשעבר צבן, אפשר לא לקבל אותה, אבל אני חושב

שגם מבקריו של השר יאיר צבן לא יאמרו עליו שהוא איש לא אמין. השר לשעבר יאיר צבן

אמר לי שבשעתה היתה תביעה חד-משמעית, הייתי אומר אולטימטיבית, של ממשלת אתיופיה

לא להוציא יותר מאשר 70 איש בחודש.
אליעזר זנדברג
היתה פה אחיזת-עיניים. המתימטיקה היתה אחרת.
יוסי שריד
70 איש בחודש, והיה איום שאם יעשו איזה "פויילעשטיק", יכול להיות שגם 70

בחודש לא יעלו. יאיר צבן, על דעת עצמו, תוך כדי נטילת סיכון, כי אם היה קורה

משהו חס-וחלילה האחריות היתה מתגלגלת עליו, אפילו בלי לקבל את אישורו של ראש

הממשלה, הורה להעלות את המספר מ-70 ל-120. יותר מזה הוא פחד לקחת על עצמו משום
שהוא אמר
כל הענין עכשיו יטורפד. אחר-כך יגידו: מה, אתה שרלטן? אומרים לך 70

ואתה מוציא 200. לכן צריך לדעת מה היו הנסיבות.



אני מבין שהיום הנסיבות שונות, ולכן אני מציע שנחכה קצת עם ועדות חקירה, כי

אס נקים כאן ועדת חקירה לא ייצאו גם אלה. לכן אני אומר, בלי תופים ומחולות, כפי

שאנחנו בדרך-כלל נוהגים לעשות. צריך לעשות ככל שלאל ידנו כדי להעלות את מיכסת

העולים מדי חודש. אם אפשר היה להגיע ל-300 - 400 תוך 6 חודשים, כך נסיים את

הענין.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה. עו"ד ינובטקי, בבקשה.

עו"ד מנחם ינובסקי;

אני רק רוצה להגיב בשם הרבנות הראשית, אני לא קובע מדיניות לגבי עצם העלייה.

אני רוצה לענות לחבר-הכנסת יוסי שריד, שחבל שהוא אחר ולא ראה את הסרטון בתחילת

הישיבה.
יוסי שריד
ראיתי את הסרטון.
עו"ד מנחם ינובסקי
אני מניח שהאנשים שהופיע בסרטון לא היו רוצים שחבר-הכנסת שריד יהיה הדובר

שלהם.

יוסי שריד;

תסלח לי, אל תדבר בשמם.
עו"ד מנחם ינובסקי
אני מקווה שלא תיבהלו מחבר-הכנסת יוסי שריד, מפני שכך כתבתם בהצעת ההחלטה,

ואני מתפלא שחבר-הכנסת חנן פורת מוותר בקלות כזו.
חנו פורת
אני לא מוותר על שום דבר. אני רוצה להיות תכליתי.

עו"ד מנחם ינובסקי;

הגיור הזה מתבצע על-ידי נציגי הרבנות הראשית כפי שאתם חקקתם. חבר-הכנסת יוסי

שריד מהלך עליכם אימים עם - - -

יוסי שריד;

לפני שאני עוזב אני רוצה לומר לעו"ד ינובסקי שאתה איש חצוף ביותר.

עו"ד מנחם ינובסקי;

אני מבקש מגברתי הגנה. הוא לא רשאי לתקוף אותי. אני באתי הנה כאורח על-פי

הזמנתך.

היו"ר נעמי בלומנטל;

בהחלט.
עו"ד מנחם ינובסקי
.

אני מבקש לאפשר לי לומר את דבריי. אם זה מוצא חן בעיניו או לא מוצא חן

בעיניו של חבר-הכנסת שריד, זה ענין אחר.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אדוני, אבל אתה לא יכול לומר על אחד מדוברי הכנסת שהוא מהלך אימים על האחרים.

דומני שאתה משתמש בביטויים קצת קיצוניים. אף אחד לא מהלך עלינו אימים.
עו"ד מנחם ינובסקי
אני משתמש בביטויים פחות קיצוניים מאלה שחבר-הכנסת יוסי שריד השתמש בהם.

היו"ר נעמי בלומנטל;

לא, לא, תבדוק את עצמך.
עו"ד מנחם ינובסקי
תבדקי את עצמך. אני בדקתי את עצמי.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אנחנו רוצים להתקדם לטובת בני הפלאשמורה שצריכים לעלות לארץ. חבל, לפי דעתי

דבריך לא הוסיפו לדיון.

רשות הדיבור למר טוב. לפני-כן אני רוצה לומר שהבוקר שמעתי את הודעתו של שר

הפנים וזה הכניס אותי לדאגה עמוקה, משום שחשבתי שאנחנו עומדים בפני החלטה גורפת,

ואני חושבת שזאת ההחלטה הצודקת. היא היתה בעבר בוועדה. אני חושבת שאין לנו זכות

בתוקף היותנו כאן לעשות הפרדה בין יהודי ליהודי ולומר מי ראוי ולמי מגיע על-פי

חוק השיבה ועל-פי כל החוקים לעלות לארץ. זאת הזכות שלהם לעלות לארץ-ישראל.

יכול לעלות ריח לא נוח מכך שיש אנשים שמביעים פחות את יהדותם ומעלים אותם

לארץ במספרים גדולים, ואילו לגבי היהדות הזאת נוהגים איפה ואיפה. אני חושבת שזה

לא נכון ולא ראוי לנו כמדינה נאורה ולא כמדינה דמוקרטית.

ההחלטה הגורפת שלנו, גם בעבר, היתה לחסל את המחנה באדיס-אבבה, להעלות את כולם

תוך חודשים, וזאת גם תהיה ההמלצה של הוועדה שלנו בתום הישיבה הזאת.

לכן קצת נדהמתי היום לשמוע את הערותיו של שר הפנים, שלפי דעתי עשויות להחזיר

אותנו אחורנית ולהתחיל לבדוק מחדש. הרשימה קיימת. כמה חברי כנסת כבר היו

באדיס-אבבה, וגם מאנשי הקהילה שנמצאים כאן. הם בדקו הזור ובדוק, וראינו שאפשר

להתמודד עם המחלות, אפשר להתמודד עם היהדות שלהם, וזאת המשימה שלנו כמדינת ישראל,

להעלות אותם לארץ.

אני רוצה בכל-זאת לשמוע מה יש למר טוב, כנציג משרד הפנים, לומר בענין זה.

בבקשה,

יוסף טוב;

גם בישיבות קודמות שהתנהלו בנושא זה הועלו הצעות להעלות את כולם. היתה ישיבה

אחת אצל השר שרנסקי, שנכחו בה מספר חברי כנסת, שנוכחים גם פה, ושם היתה רשימה.

אנחנו, אנשי משרד הפנים, ביקשנו לראות את הרשימה הזו ולדעת מי הרכיב אותה, מי הם

האנשים שמופיעים בה, לדעת אם הרשימה הזו היא אחרונה או סופית של גוף מסוים,

שמישהו אחר לא יטען שיש לו רשימה נוספת. אנחנו רוצים לבדוק את הנושא.



ב. אנחנו צריכים לבדוק מי מופיע ברשימה ולבדוק את האנשים שם.

אנחנו גם העלינו ספיקות לגבי עלייה ישירה ללא בדיקה. יש כאן כל הליכי הגיור,

או השבה ליהדות. הרב בקשי-דורון אמר בזמנו שהוא יתחיל בתהליך גיור ולא השבה

ליהדות, אבל על כך הרבנות הראשית תצטרך להחליט ולא אנחנו. ברגע שנקבל את ההחלטה

אנחנו נפעל על-פיה.

גם אמרנו, על-טמך נטיון העבר, מה קורה עם האנשים אם יתברר שחוק השבות לא חל

עליהם. דיברו כאן על אוכלוטיות אחרות. לגבי אוכלוטיות אחרות עשינו פעולות. כאשר

התברר - - - - הוצאנו. לגבי האוכלוטיה הזאת אנחנו לא יכולים להוציא אותם. עד

היום לא גירשנו אף אחד וגם לא הוצאנו.

אבשלום אליצור;

ניטיתם פעם אחת לגרש ילדה בת 14.
יוטף טוב
אני לא רוצה להיכנט אתך לפולמוט. לך יש טבע לומר חצאי דברים, חצאי אמת.

אבשלום אליצור;

תגיד את כל האמת.
יוטף טוב
אני לא רוצה להגיד הכל. זה לא הוויכוח כרגע. אבל אני יכול לדבר על כך

בהזדמנות אחרת.

אנחנו אמרנו דבר אחד חשוב, שגם עכשיו בוועדה זו מתעלמים ממנו. רבותי,

אי-אפשר לבצע הליכים של מתן אשרות כשבאדיט-אבבה יושב קונטול והוא עובד לבד.

ואי-אפשר שבמשרד הפנים בירושלים תשב פקידה אחת. גם במקום האיש שנטע לשם לא

קיבלנו עובד. אין תקציבים.

מעולם לא טירבנו לטפל בבקשות. אישרנו כמה שאפשר ואנחנו עושים מעל ומעבר. אני

רוצה שוועדת השרים שתדון בכך תחליט על אישור תקציבי לדבר הזה. ברגע שיינתן אישור

תקציבי, אנחנו ודאי נאיץ את הקצב, ומי שמטפל בנושא האתיופים כאן יודע שזה לא תלוי

בנו. אנחנו לא מטוגלים להזיז 100 תיקים אם יש שם רק עובד אחד.

גם הקונטול שם לא יוכל לעשות. אני הייתי שם וראיתי את הקצב האיטי. תזכרו

דבר אחד, כשבאים לבדוק עלייה, אדם מביא תעודות ומטמכים שונים. אפשר להציג אותם

על השולחן ולבדוק. גם כך עושים כל מיני תרגילים, ולא אתעכב על כך כרגע.

לגבי האוכלוטיה האתיופית אין בכלל מטמכים. כל הענין הוא תיחקור מול האנשים

שנמצאים שם והצלבת החומר שנמצא גם פה, מול המשפחות כאן. לא פעם אנחנו מגלים הרבה

מאד דברים שאינם נכונים, אינם מדוייקים, החוק לא חל עליהם, אלה לא אותם אנשים

שעליהם בכלל מדברים. אבל הנטיון שלנו הוכיח דבר אחד, שכל מי שגילינו שהחוק לא חל

עליו אי-אפשר להוציא אותו, כי היתה כאן טערה, ורצינו להוציא אותם בדין. היום קשה

כבר להוציא לשם. חלק מהם מאבד את האזרחות שלו, לא יקבלו אותו.

השר אמר שהוא רוצה שעניינם של האנשים האלה ייבדק. הוא לא אמר שהוא יקבע קצב

של 50 או 60. אם יתנו לו תקציב ומשאבים - - -



חנן פורת;

על-פי אי זח פרמטרים זה ייבדק? מה הם הקריטריונים לבדיקה? היום מדובר על

איחוד משפחות. זאת השאלה.

אליעזר זנדברג;

לפני שבועיים קיבלתם את הרשימה. מה עשיתם אתה?
יוסף טוב
לא קיבלנו את הרשימה.
חנן פורת
לא זאת השאלה. יש פה אי-הבנה בסיסית.
יוסף טוב
אנחנו מקיימים ישיבות מסודרות עם כל הגורמים. אנחנו מבקשים רשימה ואף אחד

לא מגיש לשר הפנים רשימה. כשאני שואל כרגע איפה הרשימה, אומרים לי: קח לך

רשימה.
חנן פורת
אני אישית נתתי רשימה לשר הפנים.
יוסף טוב
אני קיבלתי מזכר, לא קיבלתי את הרשימה הזו. בישיבה אצל השר שרנסקי ביקשתי

את הרשימה ואנחנו צריכים לקבל אותה.
אליעזר זנדברג
לפני כן קיבלתם אותה.
יוסף טוב
לא קיבלנו. מה שיש לנו, בזה אנחנו מטפלים. הקצב איטי. כל עוד כוח האדם

שעומד לרשותנו, גם שם וגם בארץ הוא כזה, אין אפשרות פשוט. תילחמו פעם אחת שיהיה

לנו תקציב.
היו"ר נעמי בלומנטל
מר טוב, אתה אומר שאין לכם מספיק כוח-אדם כדי להתמודד עם הבעיה. כבר 7 שנים

אתם בקטע הזה.
יוסף טוב
עובדה. יהיה דיון בוועדת שרים - תעלו אתם את הנושא הזה, וגם אנחנו נעלה אותו

שוב.
היו"ר נעמי בלומנטל
יש לנו הרשימה. איך להעביר אותה? שכל הוועדה תבוא אל השר?



יוסף טוב;

נעביר את הרשימה הזאת באמצעות הוועדה לשר. הוא יראה אותה, ינחה אותנו לפעול

ואנחנו נבדוק אותה. תאמינו לנו שאין לנו שום אינטרס, שום ענין ושום מזימות.

אנחנו לא צוררים, אנחנו לא רוצים לחבל ולהפריע לשום דבר. אנחנו רוצים להעלות את

האנשים האלה בדיוק כמו שאנחנו רוצים להעלות כל אוכלוסיה. צריך לתת לנו משאבים

כמו שנותנים לגורמים אחרים. אנחנו לא מבקשים יותר מזה.

אליעזר זנדברג;

חבר-הכנסת שריד דיבר בשבחו של השר לשעבר צבן, שמספר פעמים התגאה באוזניי כיצד

הוא הצליח להשיג תקציב מיוחד כדי לשלוח את הקונסול. אז אם התקציב היה מיוחד,

משמע האיש לא פגע בתקציב הקיים של משרד הפנים שמימן את העסקתו עד אותו יום. זה

קשור לצד הטכני. אמרתי שיש הרבה מאד דברים לבדוק.

דבר שני. קצת קשה לי להבין, כשאנחנו עוסקים באנשים שמחכים שם ומתים, איך

אנחנו על קטע כספי, עלות של בערך פקיד אחד ואולי שניים, אנחנו נסחבים כל-כך הרבה

שנים? אותי זה מסקרן לבדוק את הנושא הזה. אבל זה באשר לעבר.

עכשיו אני מגיע לנקודה החשובה ביותר. יש פה כל הזמן נסיון להגיד: אנחנו לא

יודעים אם הרשימה מהימנה, מי מייצג, ואינטרסים אחרים. בתכלית, כל רשימה שתגידו

עוסקת בסופו של דבר באותם אנשים. אלה אותם 3,000 או 1,600 או 5,000 - אני סתם

אומר מספר לא מחייב - אנשים שיושבים שם. אותם אנשים שחלקם מקבלים כסף של תמיכה

באופן מקיף יותר, וכסף של תמיכה באופן פחות מקיף.

אנשים לא מגיעים עם רשימה ועוד רשימה אחרת. לכן הגיע הזמן, אחרי 7 שנים,

שלפחות כשאנחנו מדברים על רשימה, את הגרעין הקשה שלה, משרד הפנים יבין שאנחנו

עוסקים באותם אנשים.

לשר הפנים כבר יש הרשימה. הנסיונות האלה בכל מיני פרוצדורות להגיד: אנחנו

לא יודעים על מה אנחנו מדברים, זה לא במקום, כי יש לו כבר את הרשימה. אני רוצה

לדעת מה נעשה מאז שחבר-הכנסת חנן פורת מסר לו ביד את הרשימה ועד היום. כי מה

שנעשה משקף את מה שנעשה עד היום. ולכן אסור שאותם גורמים ימשיכו לטפל בענין. זה

פשוט לא י ילך.
הנן פורת
רבותי, יש פה אי-הבנה יסודית, שאם לא נפענח אותה, נצא מפה בלי שום דבר. אין

כוונתי להתנצח עכשיו אתכם ולא לדון על הביורוקרטיה ועל הקשיים ועל הדברים שנעשו

או לא נעשו. יש פה נקודה בסיסית. השאלה היא מהו הקריטריון להעלאתם של היהודים.

על-פי הנחי ית ועדת צבן אתם יכולים להעלות רק כאלה שבאים מכוח איחוד משפחות,

או אנשים שהם יהודים על-פי חוק השבות. אלה שני הקריטריונים.

הואיל וחמתנצרים, על-פי פסיקה של בג"ץ, אין להם דין של יהודים, אתם הייתם

יכולים לכתוב לאנשים. יש לי פה מסמכים שלכם, על אדם שמניח תפילין, או שהוא אבא

ששב ליהדות כבר משכבר. אני קורא את לשונכם: .. פלוני אלמוני, על-פי חוות-דעת של

הלשכה המשפטית של משרדי, אין לאשר אשרת עלייה ל שבעת התנצרות הוריו הוא היה

קטין, מפני שהוא נחשב כמי שהמיר דתו מרצון, בכך שיום לאחר שגדל ועמד על רצונותיו

המשיך לחיות כנוצרי. לכן אנחנו דוחים את בקשתו של הנ"ל לקבל אשרת עלייה.

פה מדובר על אדם שאני אישית ראיתי אותו מניח תפילין ומתעטף בטלית ונמצא שם

כבר כמה שנים.

אני לא בא אליכם בטענות, מפני שאין לכם הכלים לבדוק מה המשמעות של השבה

ליהדות. אתם אומרים שמכוח חוק השבות אי-אפשר להעלות אותם כיוון שהם מתנצרים.



ועדת צבן נתנה לכם אפשרות להעלות אותם על-פי איחוד משפחות. את זה צריך לבדוק

במכתבים וכו'. גם בזה צודק חבר-הכנסת זנדברג שהדברים נעשו ברשלנות, או באיטיות.

אבל לא זאת הנקודה.

ההצעה שמועלית כאן אומרת דבר אחר, שמשחרר אתכם מכל הצורך בטיפול הפרטני הזה.
ההצעה שמועלית פה אומרת
בהחלטה מיוהדת של הממשלה מעלים את כל המחנה ארצה על-פי
שני קריטריונים
1. מוצא של ביתא ישראל. 2. נוהג חיים יהודיים על-פי הקהילה.

כיוון- שספק אם הם יהודים, הם עולים ארצה על-פי הצעה זו על-פי חוק הכניסה ולא

על-פי חוק השבות ולא על-פי איחוד משפחות. פה בארץ הם יעברו את תהליך ההשבה

ליהדות, ואל דאגה, הם יעברו אותו על-פי הרבנות הראשית ואנהנו לא צריכים לריב

עכשיו עם חבר-הכנסת יוסי שריד, כי אנחנו רוצים להיות חכמים ולא צודקים.

אחרי שהם יעלו, ממילא אין צורך בכל העבודה שלכם. צריך רק דבר אחד, שהקונסול

שם יבדוק שהרשימה של הקהילה שנמצאת שם מתאימה לאנשים שנמצאים בשטח. את זה אמרו

לנו איאנו, זימנה ואנשים שנמצאים שם: אנחנו יכולים לעשות את זה בשבועות ספורים.

זאת חהצעה. אם אתה מבין את ההצעה הזאת, ממילא כל העבודה שלכם אינה נחוצה בהקשר

הזה. זאת ההצעה שאני מעלה בפני הוועדה. אם נפספס אותה, פספסנו את כל ההצעה

שמדובר פה עליה, שמדלגת על כל השלב הזה שהיום נסחב לאין שיעור.
היוייר נעמי בלומנטל
נכון. הוא נסחב בצורה לא אנושית.
מנחם ולדמן
הואיל ואנחנו כאילו מתעלמים מהדברים שמהווים מכשול בפני החלטת ועדת שרים, וזה

הנושא של אמינות הרשימה והגרירה בעקבותיה, אני רוצה לומר שני משפטים.

לגבי הרשימה, היא מדוייקת מאד מאד. 70% ממנה נבדקו מספר שנים ואני עצמי

בחנתי אחד לאחד, כולל השורשים שלהם, מי האמא, מי הסבתא ומי הסבתא של הסבתא. כולל

הקייס הגדול הדנה, שהתום על פנקס הקהילה כמהימן. הוא מכיר אותם. הם נבהנו

על-ידי בחינת יהדות, ו-500 ראשי משפחה שלהם גם עברו את התהליך שם. זאת הרשימה.

יש תוספת לרשימה והיא מגיעה למספר 3,500, אלה שהגיעו בשנתיים האחרונות, שהם

מזרע ישראל והם נוהגים בתיי הקהילה.

לגבי החשש הגדול שזה יגרור מיליונים אחריהם. אנחנו בדקנו אחד לאחד. הוק

השבות זה לא ענן. הוא לא מביא את כל הקרובים של האיש, אלא רק כלפי מטה את בן

זוגו, ילדיו ובני זוגם, נכדיו ובני זוגם. על זה מדבר חוק השבות. לא אחים, לא

בני דודים, לא אם ולא אב.

יש לנו רשימה פרטנית, שכל אלה שנמצאים בקהילה גוררים על-פי חוק השבות 500 -

600 איש. גם אם טעינו מדובר בעוד 100, 200.

חוק הכניסה של ועדת צבן, כלומר איחוד משפחות, בטל מכאן ואילך. ממילא יש

גרירה קטנה.
מרינה סולודקין
אני מסכימה עם דעתו של הבר-הכנסת חנן פורת ורוצה לומר שאנחנו צריכים לבקש

מוועדת הקליטה לענייני תפוצות לעשות מבצע חדש, שיקראו לו "מבצע נתן" או "מבצע

בנימין".
יוסף טוב
מבצע דבורה הנביאה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אנחנו עוברים עכשיו לקריאת מסקנות הוועדה ואבקש את מנהלת הוועדה, וילמה מאור,

לקרוא אותן בפנינו. בבקשה.
וילמה מאור
"מליאת הכנסת העבירה לדיון בוועדת העלייה והקליטה בראשות חברת-הכנסת נעמי
בלומנטל, הצעה לסדר-היום בנושא
ממשלת ישראל בטיפולה בעליית בני הפלאשמורה - של

הבר-הכנסת אדיסו מאסלה.

הוועדה קיימה 3 ישיבות, במהלכן השתתפו: נציגי משרד הפנים, משרד ראש הממשלה,

משרד החוץ, משרד הדתות, משרד האוצר, משרד החינוך והתרבות, משרד הבריאות, הסוכנות

היהודית, משרד הקליטה, הג'וינט, הרבנות הראשית, איחוד הארגונים של עולי אתיופיה,

ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה, ארגון "מכנף דרום לציון", האגודה הישראלית

למען יהודי אתיופיה, תנועת יהודי אתיופיה ונציגי הקייסים.

הוועדה למדה לדעת כי למרות החלטות ועדת השרים מיום 7.2.93 בענין העלאת בני

הפלאשמורה, עדיין שוהים במחנה באדיס-אבבה כ-3,000 בני פלאשמורה הממתינים לעלייתם

לישראל למעלה משבע שנים".
חנן פורת
3,500.
וילמה מאור
"הוועדה למדה על מצוקתן הגוברת של המשפחות המרוכזות באדיס-אבבה הסובלות מחרפת

רעב וממחלות קשות, בחלקן ממאירות, ומבעיות חברתיות חמורות. יחד עם זאת התרשמה

הוועדה כי כל הנמצאים במסגרת המחנה מקיימים מסגרת של חיים יהודיים, תוך שמירה על

מסורת ישראל. הוועדה התרשמה מנחישותן ודבקותן של המשפחות לעלות לישראל.

הוועדה למדה לדעת כי מדיניותה של ממשלת אתיופיה היום קובעת כי כל אזרח אתיופי

מוסלמי, נוצרי או יהודי, הרוצה לעזוב את אתיופיה, רשאי לעשות זאת ללא מגבלה

מספרית. עוד למדה הוועדה כי ממשלת אתיופיה יודעת שבני הפלאשמורה יוצאים למדינת

ישראל. אין היא מערימה קשיים בנושא ולמעשה היא היתה רוצה לראות בחיסולו של המחנה

באדיס-אבבה.
להלן מסקנות הוועדה
1. הוועדה קובעת כי פינוי בני הפלאשמורה הממתינים באדיס-אבבה לעלייתם לישראל,

למעלה מ-7 שנים, הינו חובה לאומית וציונית מדרגה ראשונה".
היו"ר נעמי בלומנטל
כולם בעד סעיף 1? - כן.

בסעיף 2 אני רוצה לקרוא שינוי: "הוועדה קובעת כי על הממשלה לקבל החלטה

מיוחדת, על-פיה יש להעלות תוך מספר חודשים את כל בני הפלאשמורה הנמצאים במסגרת

המחנה באדיס-אבבה. הבסיס להשתייכות יהיה ספר הקהילה המונה כ-3,500 נפש אשר ייבדק

ויאושר על-ידי צוות מיוחד מטעם הממשלה.



מנחם ולדמן;

אשר יזוהה ויאישר על-ידי... וכו'.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מקובל עלי.

וילמה מאור;

3. "הוועדה קובעת שיש לנקוט במדיניות שתביא לחיסולו של המחנה באדיס-אבבה בתוך

פרק זמן קצר, תוך הסכמה והבנה עם ממשלת אתיופיה.

4. הוועדה קובעת שהשהות הממושכת של בני הפלאשמורה במחנה באדיס-אבבה היא הגורם

המרכזי להתפשטות מחלת האיידס בקרבם.

הוועדה דוחה בשאט-נפש את התביעה למנוע עלייתם של זכאים לעלייה בשל היותם חולי

ונשאי איידס.

5. הוועדה קובעת כי עם עליית הקהילה ייסגר המחנה באדיס-אבבה ולא ישמש עוד כנקודת

ריכוז לבני הפלאשמורה מהכפרים בגונדר וכדומה. בכך תבוא לסיומה פעילותה של

הסוכנות היהודית באדיס-אבבה וכן פעילותם המסורה של ארגוני נקו"ש והג'וינט במקום".

חנן פורת;

צריך להוסיף, כפי שאמר חבר-הכנסת מאסלה, שמכאן ואילך כל בקשת עלייה תטופל

על-פי הכללים הנהוגים בכל תפוצות ישראל.

אליעזר זנדברג;

לפי המקובל בכל העולם.

וילמה מאור;

6. "הוועדה קובעת כי מכאן ואילך תיבחן כל בקשת עלייה מאתיופיה לגופה על-פי אמות

המידה הנהוגות בכל מדינות העולם ובכל תפוצות ישראל.

7. הוועדה קובעת כי יש לאפשר, בזמן סביר, לבני הפלאשמורה בארץ, להשלים הליך של

השבה ליהדות".

דוד יאסו;

היתה השבה ליהדות. היום אנחנו עוסקים בקליטת בני הפלאשמורה בחצרות-יסף.

חנן פורת;

עו"ד ינובסקי, אל תלך עדיין. אל תכעס. אתה לא מבין מה שעולה פה.

עו"ד מנחם ינובסקי;

חבר-הכנסת פורת, אתה מייצג פה מפלגות דתיות. יש הבדל בין מחיקה לבין

אי-כתיבה בכלל. המשמעות של מחיקת ההחלטה, כאשר כתבתם "גיור על-פי ההלכה" היא

שונה מאשר מלכתחילה שיבה ליהדות. כלומר, כיום אתם הולכים לתקן סעיף שבו היה כתוב

"גיור על-פי הוראות הרבנות הראשית" ואתם הולכים לכתוב היום דבר שונה. פירושו של

דבר שאתם מסתלקים מכך.
חנן פורת
חס ושלום. מה פתאום?

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה לעו"ד ינובסקי.

חנן פורת;

מי שיודע כיצד הדברים נעשים כיום, יודע בבירור שמדובר פה בהליך של שיבה

ליהדות וגיור לחומרה על-פי הנחיות הרבנות הראשית, כפי שנאמר פה, וזה בדיוק מה

שקורה.

אנחנו רוצים כעת להיות תכליתיים. ברור שהתהליך הזה, שאתה אומר שהוא צריך

לעבור השבה ליהדות, פירושו של דבר שאתה אומר שמה שנעשה באדיס-אבבה, למרות העובדה

שהם חיים כיהודים לכל דבר, אין בו די והם צריכים לעבור פה תהליך.

אני מציע שיהיה פה משפט, והוא גם יוסכם על דעת כולם: על-מנת שיוכרו כיהודים

לכל דבר.
מנחם ולדמן
זה נהוג עד היום.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אין צורך. חבר-הכנסת פורת, לדעתי אנחנו הולכים בדרך מאד נכונה. אנחנו

יודעים מה הם התנאים בארץ. בעבר היו בעיות, פתרו אותן. בואו נמשיך ברוח טובה

וחיובית.

זה הנוסח והוא מקובל על דעת כל חברי הוועדה. אנחנו נעביר את המסקנות לידי

הנוגעים בדבר.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:35

קוד המקור של הנתונים