ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 19/05/1997

סקירת השר לקליטת עלייה על פעולות משרדו

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 64

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני. י"ב באייר התשנ"ז (19 במאי 1997). שעה 11:00

נכחו;

חברי הי ועדה; נעמי בלומנטל - היו"ר

שמואל הלפרט

צבי ויינברג - משקיף

אליעזר זנדברג

סופה לנדבר

מרינה סולודקין

אופיר פינס-פז

מוזמנים; השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין

שמואל אדלר - משרד הקליטה

חביב קצב - משרד הקליטה

חנוך צמיר - סמנכ"ל המשרד לקליטת עלייה

רומן גרביץ - עוזר השר לענייני הממשלה והכנסת

מיכאלה גרזון - סגנית מנהל מחי אכלוס, משרד השיכון

אלכס שלו - ראש מינהלת "עתיד ובית", משרד השיכון

יוהנן בן-יעקב - ראש הרשות לקליטת עלייה, משרד החינוך

מרב שביב - רפרנטית אגף התקציבים, משרד האוצר

יהושע שי - רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

נטשה מיכאלוב - משרד האוצר

דליה לב-שדה - אחראית על נושא עלייה, מי העבודה והרווחה

משה באטה - איחוד הארגונים של עולי אתיופיה

שלמה מולה - איחוד הארגונים של עולי אתיופיה

דייר ברוך אייל - המועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ

פרנק שטיין - הפדרציה האוסטרלית

סמיון דובז'ק - עוזר הדובר, הפורום הציוני

ברנרדינו גולדנברג- התאחדות עולי אמריקה הלאטינית

מילכה גרוס - " " " "

שמעון ליברמן - יו"ר " יי " "

ארנסטו פרנס - התאהדות עולי אמריקה הלאטינית

סינדי ברייקסטון - מנהלת מהי קליטה, התאחדות עולי אמריקה

וקנדה

לאה רונן - מנכ"ל התאחדות עולי אמריקה וקנדה

אווה הלחמי - יו"ר מועצת ארגוני עולים

יגאל לוין - התאחדות עולי בריטניה

אפרים כהן - מרכז השלטון המקומי

מנגסטו מולה - משרד הבריאות

אלן זיסבלט - משרד המשפטים

מזכירת הוועדה; וילמה מאור

קצרנית; עפרה הירשפלד
סדר-היום
סקירת השר לקליטת עלייה על פעולות משרדו.



סקירת השר לקליטת עלייה על פעולות משרדו

היו"ר נעמי בלומנטל;

בוקר טוב. אני רוצה לברך את כולנו לקראת פתיחת מושב הקיץ, שכידוע, לא יהיה

מושב ארוך, כחודשיים וחצי. עבודה רבה לפנינו, אנחנו משופעים בנושאים. אני גם

חושבת ששברנו את השיא כאשר במושב הקודם קיימנו למעלה מ-60 ישיבות. -זה דבר שאין

לו תקדים בוועדת העליה והקליטה של הכנסת מזה 14 שנים. אני מודה מאד לרוב האנשים

שיושבים כאן, שמלבד חברי הכנסת הייתם הלק מאד פעיל מהוועדה.

אני חושבת שגם הגענו להישגים יהד עם משרד הקליטה ומשרדים אחרים, ואני רוצה

לאחל לעצמנו פעילות מבורכת שתביא לתוצאות.

אני מוכרחה לומר, על אף כל הקיטורים שיש ועל אף הרבה מאד מצוקות שעדיין אנחנו

שומעים ובוודאי זה מה שעולה על סדר יומנו, הרי במובן הרחב של המלה היתה לנו עלייה

מוצלחת מאד, וקליטה מוצלחת, ובאמת יש לנו במה להתברך. אני אומרת זאת לכל אלה

שעוסקים במלאכה מזה שנים. אני פוגשת תלמידים, נערות ונערים, מבוגרים מהעליות

השונות, ואני יכולה לומר שבסך-הכל נתברכנו בהם והם גם מתברכים במדינת ישראל.

לפני שאעביר את רשות הדיבור לשר הקליטה מר יולי אדלשטיין תרשו לי לומר כמה

מלות תנהומים לגדעון שמיר, מנכ"ל משרד הקליטה, שבן אחיו, ערן שמיר, נהרג בפעולה

בלבנון. הלווייה היתה אתמול. אנחנו נעביר אליו את תנחומינו ובוודאי נלך גם לנחם

באופן אישי.

אנחנו רואים גם מהו חלקם של העולים ההדשים בקרב החיילים ואת המוטיבציה הגבוהה

של החיילים מבין עולי אתיופיה במיוחד, כשהמאבק שלנו לקיום בטוח כאן הוא עדיין חלק

מן המחיר.

יש לנו מסורת להתחיל מושב עם השר לקליטת עלייה. אני לא רוצה להקשות בשאלות.

ניתן לשר את רשות הדיבור, נשמע מה יש לו לומר על ההישגים ועל המצוקות ואחר-כך

נציג שאלות. בבקשה.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
תודה רבה ליושבת-ראש הוועדה. אני חושב שלא נמצא תקדים לפעילות בהיקפים כאלה

של הוועדה, ודאי לחברי הכנסת ולכל המוזמנים שנמצאים כאן. אני. שמח שיצא כך, במקרה

או לא במקרה, שפתיחת המושב, כפי שציינת גברתי היושבת-ראש, באופן מסורתי מתקיימת

בנוכחות שר הקליטה. זה פחות או יותר נופל על תאריך שנה מאז הבחירות, ואנחנו

יכולים לומר שהדיווח שאני אמסור לוועדה ודאי יכלול גם פעילות שלנו במושב הקודם של

הכנסת, שטרם סוכמה כאן בוועדה, גם הפעילות שלנו במהלך 1996, שנכון להיום יש כבר

נתונים מוכנים לגבי שנת 1996, היקפי העלייה וכן הלאה, וגם במידה מסוימת בשבילי זה

סיכום שנה בתפקיד, ואני אשתדל, על-פי אותה מסורת שכבר קיימת בינינו, עד כמה שאפשר

לתמצאת ולקצר, כי אני יודע שהאנשים שנמצאים כאן משכילים ומלומדים בתחום לא פחות

ממני ובוודאי יש להם שאלות ספציפיות שהיו רוצים לשמוע עליהן תשובות.

נמצאים אתי מספר עובדים בכירים של המשרד. חנוך צמיר, סמנכ"ל שירותי קליטה,

המוכר ודאי לכולנו. סטיב אדלר, אגף תכנון ומחקר, שעזר גם בהכנת כל החומר

הסטטיסטי והמחקרים לשיחה שלנו היום. חביב קצב, ממונה על תחום הדיור במשרד.

אקדים ואומר שחלק מן ההישגים שנדבר היום עליהם, הם הרבה מאד בזכות הפעילות האישית

שלו. נמצא אתנו גם רומן גרביך, עוזר שלי לענייני הכנסת והממשלה.

במסגרת הצד הפורמלי אני רוצה להעניק לך את ההוברת שהוכנה לדיון היום, שחלק

ממנה נראה גם בשקפים. ואולי נתחיל דווקא משקף של נתוני העלייה, שלצערי הרב הוא

לא מן הנושאים המשמחים ביותר שנדון עליהם היום.



בשקף שלפנינו אנחנו רואים את חלוקת העלייה בשנים 1996-1992. אפשר לומר שמה

שמאפיין את השנים האלה הוא שבניגוד לתפיסה לפעמים בציבור שאחרי 1991 לא היתה

עלייה, אפשר לומר שבארבע שנים העלייה היתה מאופיינת ביציבות. היתה ירידה במספר

העולים אבל היא לא היתה משמעותית, והיא נובעת מכך שבאופן- טבעי מצטמצמם הפוטנציאל

בברית-המועצות לשעבר, שהיא זו שנתנה את עיקר המספרים בשנים אלה.

אפשר לומר שגם מבחינת הניתוח הדמוגרפי של העולים, על-פי גילאים, השכלה וכן

הלאה, התמונה לא כל-כך משתנה. אנחנו רואים יציבות גם בתחום הזה.

התפלגות עולי ברית-המועצות. אם המאגר העיקרי היו הערים הגדולות, לאחרונה

אנחנו רואים ירידה במספר העולים מחמש הערים הגדולות בברית-המועצות לשעבר. הענין

אומר דרשני. אני כבר יכול לומר שכולם מודעים לענין הזה. היתה לי ישיבה עם

יושב-ראש ועדת השרים לענייני עלייה השר שרנסקי ועם יושב-ראש הסוכנות היהודית

אברהם בורג, כשהנושא הראשון לדיון היה דווקא זה, ואנחנו חושבים על מספר צעדים

בתחום הזה יחד עם הסוכנות היהודית. הסוכנות היהודית בעצם היא זו שמבצעת. אנחנו

ניתן לה גיבוי ממלכתי במידה ויידרש, כשאפשר לומר שהקו התחתון של הדיון שלנו היה

שאנחנו רואים בפעילות הקהילתית בערים אלה דווקא מנוף לעלייה. בניגוד לתפיסה

שאומרת שצריך רק להעלות את האנשים על המטוסים, אנחנו יודעים שזה לא כל-כך פועל,

ולכן בתי-ספר טובים ופעילות טובה של מדינת ישראל בערים אלה תוכל לדעתנו רק להגדיל

את מספר העולים.

אני מציע לדלג על השקפים הידועים. אנחנו סומכים גם על חברי הוועדה, ודאי על

נציגי ארגוני העולים שנמצאים כאן שהם מכירים את התמונה. אני מציע להגיע לשקף של

דיור ואולי על-ידי כך נתחיל סקירה יותר אמיתית.

כדי לסכם את הנושא הזה צריך לומר שבשנת 1997 חלה ירידה במספר העולים שמגיעים

לישראל.
אופיר פינס-פז
מהו הצפי שלך לשנת 1997?
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אם לא יהיה שינוי דראמטי לכיוון זה או אחר אנחנו נסיים את השנה בסביבות

60,000 עולים. כולי תקווה, ואני מניח שגם אתה, שזה ישתנה לטובה, אבל הצפי האמיתי

נכון להיום אומר שהמספר יהיה 60,000.
כל ההסברים ההגיוניים ידועים לכולם
קטן המאגר בברית-המועצות, השתפר המצב

הכלכלי בכמה דברים, בהרבה מאד מקומות אחרים בעולם אפשר למצוא הסברים לכך, אבל כפי

שאמרתי, פעלנו גם עם הסוכנות היהודית בנושא הזה ואנחנו חושבים מה אפשר לעשות כדי

לשנות את התמונה. חלק מן האנשים שיושבים כאן, נציגים של ארגוני עולים מארצות

הרווחה גם ישבו אתי בהתייעצות, ואני מקווה שזה יהפוך לדבר יותר קבוע.

אתן לכם דוגמה ספציפית. בשנה שעברה היו לנו תקוות לגבי דרום אמריקה וצרפת

משם חלה עלייה באחוזים והשנה אמנם מדרום אמריקה זה נמשך, אבל מצרפת לא, למרות שגם

על דעת התאחדות עולי צרפת וגורמים נוספים המצב בצרפת מבחינת הפוטנציאל שטמון שם

בציבור הצרפתי הוא לא כל-כך חיובי כלפי הקהילה, אז אנחנו חושבים מה ואיך אפשר

לעשות בתחום הזה.

אוכלוסיה שלא כל-כך באה לידי ביטוי כשאנחנו מדברים על מספרי העולים אלה

התושבים החוזרים, וראוי להזכיר כי היום משרד הקליטה יחד עם הסוכנות היהודית

מקיימים יריד תעסוקה בניו-יורק, ועל-פי הצפי שלנו למעלה מאלף משפחות ימצאו עבודה

בתחום האלקטרוניקה, היי-טק ותחומים נוספים, כשמדובר בישראלים שנמצאים

בארצות-הברית. בשנה שעברה שמענו שהיו מספרים מאד יפים של תושבים חוזרים ואנחנו

מאד מקווים שהשנה זה יימשך ואנחנו פועלים בתחום הזה במידת היכולת שלנו על-מנת

למשוך אותם לחזור לארץ.



בנושא הדיור אנחנו מדברים כאן על שני תחומים שצריך להעביר ביניהם קו הפרדה

ברור. האחד הוא דיור סוציאלי שהמדינה צריכה לתת לנזקקים, קשישים, משפחות

הד-הוריות, נכים וכן הלאה, לבין מימוש משכנתאות. כלומר, משפחות שבהתאם לחוק, כמו

גם זוג צעיר ישראלי או כל מי שרוכש דירה בפעם הראשונה פונה לבנק, לוקח משכנתה

ומממש אותה.

בדיור ציבורי אנחנו כוללים שתי קטגוריות. האחת, דירות "עמידר" ו"עמיגור".

השנייה, מה שבדרך-כלל מכונה דיור מוגן או הוסטלים. כלומר, יחידות מרוכזות

לאוכלוסיה הזאת. אני מנסה לדווח בסגנון- טלגרפי, בהנחה שהדברים ידועים.

אני מגיע לפעילות שלנו בשנה האחרונה. הנחת היסוד אחרי כל המאבקים על התקציב

היתה שאנחנו - א. צריכים להשיג פתרונות זמינים עד כמה שאפשר, כי המצוקה הצטברה

במהלך כל השנים האחרונות. ב. שבנייה תקציבית המונית כנראה לא תהיה. שנית, גם אם

היא תהיה, אפשר לומר בצורה צינית: אני היום יכול להבטיח, לך תבדוק בעוד 3 שנים אם

אכן קיימתי מה שהבטחתי.

סופה לנדבר;

אנחנו נבדוק.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

לכן אני מציע להתרכז בדברים שכבר נעשים בימים אלה. הסכום שעמד לרשותנו הוא

200 מיליון ש"ח. על-פי כל ההערכות של הגורמים המקצועיים במשרד - חביב קצב, חנוך

צמיר ויועצים נוספים - אם לדבר רק על הבנייה, מספר הפתרונות שאנחנו יכולים להשיג

הוא מוגבל.

הוקמה ועדה ביוזמת משרדי האוצר, השיכון והקליטה. נכון להיום אפשר לומר שגם

הנושא של הסבה וגם של מקבצי דיור די מצדיק את עצמו. בכמה ערים כבר התקדמנו יפה

עם הענין.

דבר נוסף, אנחנו רוצים לנסות בשיתוף-פעולה מלא עם משרד התשתיות הלאומיות לנצל

גם באזורים כפריים, בקיבוצים ובמושבים, יחידות שקיימות ואינן מנוצלות. יש דבר

מאד מתקדם בבית העמק - 50 יחידות כאלה. זה גם מאפשר לנו גמישות מסוימת מבחינת

גודל היחידה.

כדי לסבר את האוזן, במהלך השנים גדלה בעיית היחידים. נכון להיום מאות יחידים

קיבלו אצלנו פתרונות דיור. נבנו הוסטלים, אבל יחידת הדיור הקטנה ביותר בהוסטל

היתה מעבר למה שהיחיד זכאי לו. הודות למקבצים ניתנו גם פתרונות דיור למאות

יחידים, ומכיוון שהלחץ המיידי גם ירד קצת, לכמה הוסטלים איפשרנו לפנים משורת הדין

להכניס מספר יחידים. למשל, ביבנה, באילת, במקומות שבהם זוגות התחילו לאכלס

1995/94, ובודדים של שנת 1990 הסתובבו ברחוב. ודאי שאת הדבר הזה עצרנו ואמרנו

שלא ייתכן מצב כזה. את היחידים של שנת 1990 אנחנו נכניס ליחידות דיור של חדר

אחד. ראיתי את הדברים האלה במו עיניי.

אנחנו מקווים שהפרוייקט הזה יקבל תאוצה נוספת אחרי שמשרד השיכון יפתור את

הענין של פטור ממכרז. כלומר, שחברות כמו "עמידר" ו"עמיגור" יוכלו גם לבצע את

הפרוייקט מבלי להזדקק למכרז, אם לא נקצר את התהליכים. הענין הזה היום צריך להגיע

לפתרונו.

נקודה נוספת שצריך לציין כאן, והיא ודאי מנחה את כולנו בכל התחומים - אנחנו

כמשרד הקליטה הבנו שנצטרך לעסוק הרבה מאד בעולים שאינם עולים. עולי שנות

1991-1990-1989 מן הגל הגדול הם כבר לא עולים. יתר-על-כן, העולים מ"מבצע שלמה"

גם הם לא עולים.



אנחנו ודאי מטפלים באוכלוסיות אלה. ספציפית בתחום הדיור פנינו למשרד האוצר

ולמשרד השיכון בנושא של הארכת זכויות בשתי הטבלאות, גם בדיור סוציאלי וגם משכנתה,

לעשר שנים. בכל מיני נושאים פג תוקף הזכאות. ספציפית בדיור אמנם זה לא מספר

גדול, כי אנחנו לא מאמינים ש-100% עולים יקחו משכנתה, אבל יש עדיין עולים שהגיעו

בשנים 1990-1989 שלא ניצלו את הזכות למשכנתה. פנינו להאריך את תקופת הזכאות שלהם

ל-10 שנים. ממשרד השיכון כבר נתקבל מכתב מסגן השר פרוש שהוא מאשר את הארכת

הזכאות ל-8 שנים.

היום אחר-הצהריים אפגש עם שר האוצר ואני מקווה שעד לפגישה הזאת הגורמים

המקצועיים באוצר כבר יבואו אליו עם המלצה חיובית. אני לא רואה סיבה אמיתית שזה

לא יקרה, במיוחד שיש הסכמה בין משרד השיכון לבין משרד הקליטה שצריך לעשות את זה.

אני כבר מעדכן את חברי הוועדה בכך שהאוצר רוצה לשנות קצת את נוסח ההחלטה

בנושא הזה, אבל בצורה כזאת שזה לא יפגע בעולים. כלומר, לא החלטה גורפת אלא

אד-הוק. כל עולה שנמצא בארץ למעלה משבע שנים והוא יפנה לבנק למשכנתאות והוא זכאי

לקבלת משכנתה, תינתן לו משכנתה. לא תמיד אני יורד לסוף דעתם, אבל אני סומך על

כך שאף עולה לא ייפגע מן הענין הזה.

בעיה נקודתית אבל מאד כואבת היא בעיית הנכים. קיים מצב מאד תמוה. לכאורה יש

חוק סוציאלי מאד טוב, מה שנקרא דירות נייר, שהמדינה רוכשת דירות ליד בית-חולים

ונותנת אותן לנכה שיכול להיכנס אליהן עם כסא גלגלים. הכל טוב ויפה. במציאות

אצלנו הנכה מחפש לעצמו דירה, חביב קצב לוקח את המסמכים והולך למשרד השיכון, משרד

השיכון פונה לחברה המאכלסת ואז הם שולחים שמאי, וכשהשמאי מגיע לאותה דירה הוא

מוצא בה זוג צעיר עם שני ילדים שבינתיים נולדו, שרכש את הדירה הזאת מזמן מזמן, כי

זה שוק פרטי ובעל הדירה לא מחכה לשמאי והוא מכר אותה.

גורמים מקצועיים העלו הצעה, והדיון עם האוצר נמצא כבר בשלבים מתקדמים, בפורום

שהשתתף בו גם שר האוצר. אני מקווה שנגיע לפתרון והוא להמיר את הכסף, בלי לדרוש

בשלב זה תוספות תקציב - להמיר את זה למשכנתה מוגדלת, משהו בסגנון שניתן באתרי

קראוונים, ש-95% מהסכום יהיה מענק והסכום יהיה הרבה יותר גבוה ממשכנתה רגילה.

כלומר, נכה שהוכר כנכה וזכאי לדירה מסוג זה - -

סופה לנדבר;

לתת לו משכנתה מועדפת.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

שהוא באופן עצמאי ימצא וירכוש את הדירה, בוודאי בסיוע מאתנו. זה יקצר מאד את

כל התהליך. אנחנו לא דורשים תוספות תקציב. אני מאד מקווה שהאוצר יבין שהכסף של

דירות נייר נשאר בתקציב המדינה. אם הניסוי הזה יצליח, אנחנו מאד מקווים שנוכל

לבשר לכם שמצאנו איזה שהוא מוצא מן הענין הזה.

פינוי אתרי קראוונים. שבוע לאחר כניסתי לתפקיד קיבלתי שאילתה בכנסת על מצוקת

העולים מאתיופיה באתרי הקראוונים. אני זוכר שעליתי לדוכן ואמרתי שעלי קודם-כל

להתנצל שתוך שבוע בתפקיד יצרתי מצוקה נוראית באתרי הקראוונים ואני מתנצל עוד יותר

שתוך שבוע עדיין לא הצלחתי לפתור את המצוקה הזאת.

אבל אני רוצה לציין שנעשתה עבודה מצויינת על-ידי קודמי בתפקיד בתחום הזה.

כ-90% מהעולים שהתגוררו באתרי קראוונים פונו מהם הודות למדיניות, שלדעתי היתה מאד

נכונה של משכנתות מועדפות ודברים נוספים שניתנו. עם זה, נשארו המקרים הקשים

ביותר של אתרי קראוונים שלא הצליחו לצאת, למרות המדיניות שאני מגדיר אותה

כמדיניות נכונה.



אופיר פינס-פז;

השאלה היא אם במהלך הקדנציה שלך ממשיכים לקליט עולים באתרי קראוונים.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

אני אגיע לנקודה הזאת.

קיבלנו "ירושה" של 400 משפחות באתרי קראוונים. נכון להיום אנחנו עומדים עם

85 משפחות ללא פתרונות דיור, ואני מאמין שגם לגביהן אנחנו נדווח בתקופה הקרוב על

סיום הפרק הזה.

לשאלתו של חבר-הכנסת פינס, אנחנו לא מדברים כאן על שני אתרי קראוונים שקלטו

את בני הפלאשמורה, שהם נווה-כרמל, ונכון להיום חצרות-יסף. אמנם אני כל הזמן מנחה

שלפחות ייצרו יציאה משם, שלא יהיה פקק, ובנווה-כרמל עצרנו את הקליטה לפחות כך

שהמגמה עכשיו היא של יציאת העולים משם. אבל אנחנו עדיין לא מדברים על שני האתרים

האלה.

דבר עוד יותר חשוב, וכאן אני אומר שבשיתוף-פעולה עם חברי הוועדה ועם משרדי

ממשלה נוספים נוכל לפתור את זה, ואני מדבר על בעיית היחידים באתרי קראוונים. על

פי כל הדעות אנחנו כמשרד הקליטה לא ערוכים לסיים את הענין הזה ולא נוכל לסיים את

הפרק של אתרי הקראוונים בהסטוריה הישראלית בלי שנפתור את בעיית היחידים.

אנחנו באים עם כל מיני הצעות לגבי הגדלת משכנתה, אבל אנחנו כמשרד הקליטה לא

נהיה ערוכים לנושא הזה. אני גם חוזר ומציין שמדובר בחבריה צעירים שסיימו שרות

צבאי, שהם גם לא כל-כך עולים חדשים על-פי הקריטריון המיידי. כאן אנחנו צריכים

שיתוף-פעולה ובלעדיו לא נוכל להתקדם. אני אקח גם כאתגר לחברי הכנסת המלומדים

בוועדה, שאם יהיו הצעות בתחום הזה נשמח מאד לשתף פעולה, כי בלי זה אין לנו לאן

להתקדם.

היו"ר נעמי בלומנטל;

יש לנו הצעות טובות.

השר לקליטת עלי יה י ולי אדלשטיין;

אני מוכן יחד אתכם לשמוע את ההצעות ולקדם אותן.

אני גם רוצה לציין שאם אנחנו מדברים על הצד הכלכלי, מבחינה ציבורית אנחנו לא

יכולים לבוא עם הצעות בומבסטיות. אנחנו לא יכולים לתת דירת נ"ר לצעיר בן 22. אבל

אני חושב שמבחינה כלכלית גרידא לתחזק אתרי קראוונים מפני שיושבים שם 20 - 30

חבריה צעירים, זה דבר שפשוט לא ייתכן, במיוחד שיש שם תשתית שכל מועצה אזורית

חולמת לבנות שם משהו - דיור, אתר נופש או משהו כזה. מועצות אזוריות "מתות" לתפוס

כבר את השטח הזה, וגם כלכלית אנחנו פועלים לא נכון.

אני מגיע לנושא התעסוקה. תעסוקה הוגדרה כיעד מרכזי של המשרד. אנחנו מודעים

לכך שגם בנושא הזה מטפלים בעולים שהגיעו בשנים 1991-1990. הבעיות העיקריות בתחום

הזה, על-פי זיהוי ראשוני שלנו, הן שתיים. א. מפעלי התעסוקה הכלליים הם בסדר,

אנשים עובדים. השאלה היא איפה והאם בהתאם להכשרה שלהם. אדם שעובד, גם אם הוא

בעל כישורים והכשרות מתאימים ביותר לתעשייה הישראלית - למשל מהנדס, ברגע שהוא

עובד ולו כפועל, הוא לא יעזוב את מקום העבודה שלו לקחת קורס של שנה של משרד

העבודה, שמא בעזרת השם הוא אחר-כך יזכה בג'וב חדש.

לכן עיקר הפעילות שלנו הן השתלמויות ערב, בלי לפגוע בעבודה הנוכחית. אלה הן

הכשרות פנים-מפעליות במפעלים מספיק גדולים שמבטיחים קידום, וכל מיני דברים מסוג

זה.



יש בכוונתי להעלות את הנושא הזה היום בפגישתי עם שר האוצר בעוד מספר שעות.

אני שלם עם עצמי גם מבחינה כלכלית. אנחנו לא רק שלא פוגעים בתקציב המדינה אלא

להיפך, אם נקדם את ענין התעסוקה אנחנו נתרום רבות לכלכלה ולמשק. אני מתכוון

להעלות את הנושא הזה ולבקש תיגבור של הפעילות שלנו בתחום התעסוקה, ובמיוחד בתחום

ההכשרות.

בנוגע לעולים חדשים של 1997-1996 אנחנו מנסים לנקוט בפעילות קצת יותר

אגרסיבית, אם אפשר להתבטא כך. כלומר, לא לחכות שיסתבר שיש בעיה בעוד חמש שנים,

אלא להיכנס כבר בשלב מאד ראשוני של קליטתם עם הצעות למסלולים שונים. הכוונה שלנו

היא להקים מרכזי הכוון שיוכלו להדריך את האנשים, לתת הכשרות מינימליות. הנושא

הזה קיים, הוא לא חדש, אבל אנחנו מנסים לשנות ולשפר מה שצריך וגם להעשיר את הענין

של מרכזי הכוון.

דבר נוסף הוא יזמות. כפי שאתם זוכרים, היתה סקפטיות רבה בנושא הזה. 'מה

פתאום, איזה מושג יש לעולים החדשים שבעיקר באו מברית-המועצות ומאתיופיה בשנים

האחרונות, בעסקים'? הוויכוח הזה רחוק-רחוק מאחורינו. כבר הוכחנו למעלה מכל ספק

שיצירת מקום עבודה בצורה הזולה והמהירה ביותר היא בפתיחת עסק קטן. ראינו את

הדוגמאות במו עינינו. אנחנו פעלנו במה שיכולנו לעשות בתוך המשרד. לעולי אתיופיה

הארכנו עד 10 שנים את הזכאות, כי הגישה נראתה לי קצת צינית, שמישהו שזה עתה עלה

מאתיופיה יפתח מחר. עסק חדש בישראל. עכשיו, חבריה שכבר עברו פה תקופה מסוימת,

וחלק כבר סיימו שרות צבאי והתערו, יכולים, עד 10 שנים להימצאותם בארץ, לפנות

אלינו לקבלת הלוואה, ואנחנו מקווים שהנושא הזה יתפוס.

לעולים מברית-המועצות הארכנו את הסיוע בינתיים עד 7 שנים בהדרכה וביעוץ

שהיזמים יכולים לקבל. עוד לא הצלחנו לקבל אישורים נדרשים, כך שיש להאריך גם את

הנושא של הלוואה, ואנחנו פועלים בענין הזה. גם זה אחד הנושאים שיעלו בפגישתי עם

שר האוצר.

בשנה האחרונה נוספו כ-1,000 יזמים למאגר של יזמים חדשים, ואני מקווה מאד שאם

יהיו לנו גם תקציבים נדרשים, נוכל לדווח על מספרים עוד יותר גדולים.

דבר אחרון שאני רוצה להזכיר פה הוא איכותי יותר. אם בהתחלה היה מדובר לרוב

ביזמות מסוג מכולת, מספרה ודברים כאלה שאני לא מזלזל בהם, אבל בכל-זאת זה רק סוג

אחד, נכון להיום יש יותר ויותר יוזמות בתחום הטכנולוגי, המצאות, פטנטים וכיוצא

באלה דברים תופסים תאוצה ואני מאד מקווה שזה לא רק ריבוי מספרים אלא גם מגמה.

קודם-כל אנחנו מאד הרחבנו את מאגר היועצים והמלווים של העסקים האלה ועשינו את זה

בשיתוף-פעולה עם מט"י - מרכז לטיפוח יזמות. בהתחלה היתה קצת אי-הבנה ומט"י ראו

לפעמים פגיעה, כאילו יש מגמה לעקוף אותם. לא היתה שום מגמה לעקוף את מט"י, עשינו

את הדברים בשיתוף-פעולה אתם. גם משרד התמ"ס, הרשות לעסקים קטנים משתפת אתנו

פעולה בתחום הזה, ואני מקווה שכל הגורמים שהזכרתי יוכלו לקדם את התחום הזה.

מדענים שנרשמו במרכז קליטה במדע. יש בידיכם הנתונים. בשנה שעברה למעלה

מ-500 מעסיקים קיבלו סיוע לקליטת מדען עולה. אין ירידה דראמטית במספר המדענים

שנרשמים, בהשוואה לשנה שעברה, אבל אני מציע לזכור שהמדענים נרשמים אצלנו לא

למחרת עלייתם לארץ אלא לפעמים שנה - שנתיים אחרי עלייתם, כך שיכול להיות שאת

הירידה במספר המדענים נרגיש בסקירה שלי בעוד שנה או שנתיים.

כפי שאתם יודעים, יש לנו קריטריונים לגבי חלוקת המדענים בין המגזר הציבורי

לבין המגזר העסקי, ויכול להיות שעל-ידי שינוי, ולו קטן של הקריטריונים שנקבע

על-ידי משרד האוצר, נוכל לשפר קצת את מספר המעסיקים במגזר הציבורי שמקבלים מאתנו

סיוע.

אני מניח שרוב הנוכחים כאן יסכימו אתי, שמבחינת הפעילות השוטפת של המרכז

לקליטה במדע, בסך-הכל הפעילות מתבצעת שנים רבות ואני חושב שאי-אפשר לבוא עם הצעה

מרחיקת-לכת לייעול או לשינוי. הבעיה העיקרית היא לא בפעילות של המרכז לקליטה

במדע אלא בכל מיני תוכניות המשך, וכבר הזכירה היושבת-ראש את תוכנית קמ"ע וכל מיני

תוכניות נוספות שאנחנו מנסים עכשיו להריץ.



דרך אגב, תוכנית גלעדי נמשכת. יש קליטת מדענים במסגרת תוכנית גלעדי, במסגרת

התקציבים שלנו של המרכז לקליטה במדע. באפריל 1998 יהיו כבר מספר מדענים שיסיימו

את תוכנית גלעדי, ואז עוד פעם תישאל השאלה לגבי ההמשך. ההצעה שכרגע נדונה היא

תוכנית קמ"ע. ב-13 בחודש התקיימה ישיבה של צוות בדיקה בהשתתפות נציגי האוצר,

ות"ת ומשרד הקליטה. על-פי הנחייתי הגורמים של משרד הקליטה תעלו שם טענות קשות

לגבי צוות הבדיקה ובעצם אני יכול לגלות שהייתי שם די קיצוני ובשלב מסוים אמרתי

לאנשי י שיודיעו על פרישתם מן הצוות, אבל בסופו של דבר הושגה שם פשרה שתוך 10 ימים

צוות הבדיקה יבוא עם המלצות לגבי יישום התוכנית.
מרינה סולודקין
אם כך, אנחנו צריכים לדחות את הישיבה שנקבעה למחר בענין המדענים.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטייו
יכול להיות. בעוד 10 ימים יהיו חדשות. או שבאמת יהיו המלצות לגבי יישום, או

שיהיה שינוי מדיניות של משרד הקליטה בנושא הזה. גברתי היושבת-ראש, אם אתם

מעוני ינים לדחות את הישיבה בעוד כמה ימים, ייתכן שיש בזה טעם.

הצוות המקצועי שלי, מנהלת האגף הכלכלי גבי וייצמן ואנשי מרכז לקליטה במדע

הציגו את ההצעות שלהם לצוות מדענים מפרוייקט קמ"ע. נראה לי שהם התרשמו בצורה מאד

חיובית מן ההמלצות. אתמול קיבלתי, בשונה מן הבקורת שבדרך-כלל מקבלים, מכתבי תודה

ממדעני קמ"ע שהם מאד שמהים על התקדמות, על ההצעות וכן הלאה, ואני מאד מקווה שנוכל

ליישם את התוכנית הזאת, כמו שבשאר הדברים זה נעשה בהסכמה בין הגורמים. אם לא,

נבוא לוועדה ונחשוב באלו צעדים לנקוט על-מנת לשנות את עמדת הגורמים שטרם הבינו את

החשיבות של הענין.

אני חושב שמיותר להזכיר לאנשים שיש 6 מיליון ש"ח לתחילת תוכנית קמ"ע, ברזרבה

של שר האוצר, בהתאם להצבעה שלנו על תקציב המדינה. כלומר, אין פה ויכוח על כסף

שלא קיים וצריך בשלב זה להשיג.

תחום נוסף שלדידי הוא חלק בלתי נפרד משני התחומים שהזכרתי הוא כל הנושא של

שילוב חברתי, קליטה בקהילה או קליטה חברתית כפי שהם נקראים. כפי שאמרנו לגבי

דיור ותעסוקה, גם כאן, בהבנה מלאה גם עם ראשי ערים שאומרים: אדוני השר, אתה צריך

להבין, עיקר הפעילות שלי בתחום הזה היא עם עולים שאינם עולים. כלומר, אסור לנו

לצפות ממישהו שזה עתה ירד מהמטוס שמה שמדאיג אותו הוא איזה מקום יהיה לו בקהילה

ובחברה ומה בדיוק הוא יחשוב על הזהות הציונית או היהודית שלו. בשלב הראשון הדאגה

היום-יומית היא לפת לחם. עכשיו ודאי שרוב העולים כבר פנויים לחשוב גם על הנושאים

האלה, ואלה נושאים מאד-מאד חשובים ולא רק לעולים חדשים אלא לכל החברה שלנו. אני

חושב שהפוטנציאל שטמון בשלושת-רבעי מיליון אזרחים חדשים שהגיעו בשנים האחרונות

לישראל הוא פוטנציאל אדיר לכל הנושא של החברה שלנו, גישור הפערים בחברה וכן הלאה.

אבל בדברים יותר מעשיים ויום-יומיים אנחנו ממשיכים בשיתוף-פעולה עם רשויות

מקומיות, ואנחנו גאים שברוב המכריע של הרשויות המקומיות, על-פי המלצות שלנו

הוקמו, במקום שלא היו, ועדות היגוי לנושא של קליטה בקהילה, שהוועדות האלה שיתפו

בכל העיריות והמועצות המקומיות נציגי עולים. יחד עם גורמים של הרשות המקומית

ומשרד הקליטה דנים מה ואיך צריך לעשות, איך לתקצב פרוייקטים שונים בתחום קליטת

העלייה, ואני מאד שמח על שיתוף-פעולה כזה.

עם זאת אנחנו רואים שותפים מאד-מאד חשובים לנו את התאחדויות העולים וארגוני

העולים. אני צריך לומר שאנחנו הכנסנו קצת גול עצמי. כל-כך שאפנו לשיתוף פעולה

בנושא הזה וכל-כך סידרנו את נושא הנהלים, ועדת התמיכות וכן הלאה, ועשינו תעמולה

כל-כך טובה, שזכינו ל-450 פניות מארגונים שונים, ואז באו אלי גם אנשי תקציבים
ואמרו
אדוני השר, אולי גם תגיד מאיפה ניקח את הכסף לוועדת תמיכית.



ניסינו לעשות מה שיכולנו וחלק מן הארגונים אומרים בשלב זה: הצגנו פרוייקטים

יפים על סכום של 700,000 שקל וקיבלנו 20,000 שקל.

סופה לנדבר;

אנחנו בכלל לא קיבלנו שום דבר.
שלמה מולה
לנו לא נתנו להגיש, אז זה בסדר.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
לזה אני קורא גול עצמי.
אווה הלחמי
אולי קיבלנו אבל לא יידעו אותנו.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני רוצה להרגיע את נציגי הארגונים. קודם-כל, ברגע זה יש עוד ישיבה של ועדת

תמיכות, והיא לא האחרונה. כאמור, היו 450 פניות וחלק גדול מהן, הודות לשינוי

בנהלים והודות לכך שהאנשים שלנו ממש עסקו בהדרכת ארגונים שהגיעו, היה תיק מסודר

ועדיין לא הסתיימה הבדיקה של כל הפניות על פי כל האגפים כפי שזה חולק במשרד. אתם

תקבלו את ההודעות על התוצאות.
סופה לנדבר
עד סוף השנה?
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
לא עד סוף השנה אלא עד סוף חודש יוני.

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה שעל-פי דו"ח מבקרת המדינה לא רצוי להודיע

לארגון בצורה לא רשמית איזה סכום הוא קיבל, אם הוא אושר או לא. אני גם לא חבר

בוועדת תמיכות. אמנם האישור הסופי הוא בידי, אבל יש גורמים מקצועיים שהם

רלבנטיים ויושבים במשרד בראשות המנכ"ל. לכן אני מקווה שהארגונים שהגישו

פרוייקטים טובים יזכו לשיתוף-פעולה מלא. ואני כבר יכול לומר לנציגי הארגונים

שנושא נוסף שאותו אני אעלה בפגישתי עם שר האוצר הוא הנושא של קליטה חברתית וקליטה

בקהילה. עם התקציבים הקיימים אני חושב שאנחנו לא נתקדם יותר מדי בנושא הזה.

אחד הנושאים שקשור לקליטה בקהילה הוא טיפול באוכלוסיות מיוחדות. קודם-כל

אנחנו ממשיכים את הטיפול בעולי אתיופיה כאוכלוסיה הזוכה לטיפול נפרד, לא רק על-פי

האגפים המסוימים אלא יש גם תחום במשרד שנקרא קליטת עולי אתיופיה. בנוסף לזה השנה

הגדרנו כאוכלוסיית יעד את עולי קווקז. זה נושא חדש-ישן. אני יודע שהתחילו את

הטיפול בפרוייקטים מסוימים כבר לפני שנתיים. פעם ראשונה אנחנו מעלים את זה על

השולחן אחרי התלבטות קשה. אני זוכר שהיו דיונים גם עם צה"ל וגם עם גורמים נוספים
שאמרו
תמיד כדאי שתזכור, עם כל הלהט שלך, שברגע שאתה מגדיר מישהו כאוכלוסיית

יעד אתה גם פוגע ומדביק סטיגמה. אבל בחרנו לתת בכל-זאת טיפול אמיתי ומקיף. אפשר

לומר שאין בעיה. השאלה אם לא נגיע כך בעוד 20 שנה לשיקום שכונות.

עולי קווקז. ב-1999 תתקיים תערוכה רחבת-היקף במוזיאון ישראל בנושא של מורשת

יהדות קווקז ואני מקווה שיהיו הרבה תחנות ביניים בדרך לתערוכה הזאת. זה לא חדש

שאנחנו מאמינים מאד בכל הנושא החינוכי, ועם עולי אתיופיה הדברים בהחלט התקדמו

מאד-מאד לא רע. הדרך עוד ארוכה, אבל היום מדובר ב-1,200 סטודנטים מקרב עולי



אתיופיה שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה, ובוודאי שהסיוע של מינהל הסטודנטים הוא לא

סיוע רגיל. אנחנו תומכים השנה גם בסטודנטים שלומדים לתואר שני. אני גם צריך

לומר בקשר לעולי אתיופיה ועולי קווקז - ואני מציע גם לחברי הוועדה שיחד נעקוב

אחרי הספור הזה - אני פניתי במכתב אישי לכל ראשי האוניברסיטאות, כולל הטכניון

וביקשתי דבר שלא נהוג כל-כך לבקש, להכניס לפהות אחד-שניים מקרב עולי אתיופיה

ועולי קווקז לשעריהן, לא במגמות היוקרתיות ביותר. אני לא מבקש שיקחו אדם שהוא

חסר תעודת בגרות, אבל יש סטודנטים טובים מקרב עולי אתיופיה וקווקז ואני מבקש

לפנים משורת הדין, גם אם חסרות להם 10 נקודות במבחן הפסיכומטרי, לקבל אותם.

בינתיים נתקבלה תשובה חיובית מאוניברסיטת חיפה, שמוכנים להמשיך אתי את השיחה

בנושא הזה. נתקבלה תשובה שלילית מאוניברסיטת תל-אביב, שמאד נפגעתי ממנה ואני

אשקול גם לפרסם אותה כדי שיידעו זאת כל האנשים שתורמים מיליוני דולרים

לאוניברסיטה. דרך אגב, אנחנו מוכנים לממן את הלימודים מכספי מינהל הסטודנטים,

אבל כנראה לא נמצאה כתובת באוניברסיטת תל-אביב להוסיף 3-2 סטודנטים למגמות כמו

משפטים או ניהול עסקים.

אני מחכה עדיין לתשובות ממוסדות נוספים. יהד עם חברי הוועדה נעקוב ויום אחד

אולי נקיים פה דיון על הנושא. הפלייה מתקנת היא תמיד דבר שמשתמע לשתי פנים, אבל

אני חושב שצריך לעשות פה צעדים.

ושתי הערות אגב בנושא הזה לפני שאעבור לענין של אוכלוסיות מיוחדות. א. אני

שמח לומר שמינהל הסטודנטים פועל במלוא המתכונת הקודמת, כפי שהיתה, בשיתוף פעולה

עם הסוכנות היהודית. למשל, בנושא של עולי קווקז, העמדה של הסוכנות היהודית היתה

בהתחלה קצת לא נוחה. עכשיו, בלי לערב אותי ואת היושב-ראש, בדרג המקצוע פתרו את

כל הבעיות ואנחנו מקווים לשפר את המצב גם בנושא הזה.

אני שמח לומר שהיתה החלטה של הממשלה, שאתם כבר יודעים עליה, להוסיף 51 תקנים

מעבר לשיא כוח-אדם בשרות הציבורי לעולי אתיופיה - 17 כל שנה. היו לזה תקדימים

ואני מקווה שגם הענין הזה יצליח. הנושא הזה הועלה עוד בתקופתו של נציג שרות

המדינה הקודם והמשכתי את הטיפול עם נציב השרות הולנדר, ואני שמח מאד שראש הממשלה

ונציב שרות המדינה הביאו את זה לישיבת הממשלה.

באותה ישיבת ממשלה ביקשתי לקחת בחשבון שני דברים. א. לא לשלב את עולי

אתיופיה בתור נהגי רכב חלופי בשרות המדינה. ב. לא לשלב את עולי אתיופיה רק איפה

שצריך לתת טיפול לעולי אתיופיה. שר האוצר וגם אחרים הסכימו עם העמדה הזאת.

לגבי הקווקזים, דיברתי על הדברים היפים כמו מורשת וחינוך. יש הרבה בעיות
ביום-יום
תעסוקת נשים, תעסוקה בכלל, ובלי לפרט אנחנו נוקטים בסדרת צעדים. אני

יידע שהשאלה הזאת עלתה, ואני שמח לומר שגם בתחום הזה לא בגדנו בעקרון שלנו,

שהעולים צריכים להיות שותפים גם לקבלת החלטות. יש כמה צעירים נהדרים בני עולי

קווקז בקורס בבית-ספר למנהיגות חינוכית, שנפגשתי אתם אישית וכך גם אנשים אחרים

מהמשרד, ויש לנו כוונה לשלב אותם בתחומים שונים.
אופיר פינס-פז
עולי קווקז כוללים את אזרביגיאן ובוכארה?
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
לא ניכנס לכל ההגדרות. בוכארה ודאי שלא. אנחנו מדברים כרגע על מה שנקרא

יהודים הרריים. כי הקהילה לפעמים נפגעת מכל מיני שמות שמכנים אותם. ההערכה שלנו

שמדובר בין 60,000 ל-70,000 עולים כאלה במדינת ישראל.

כדי לסבר את האוזן במובל השלילי, נכון להיום יש 200 סטודנטים מבני הקהילה

הזאת. זה דבר שאומר דרשני ואנחנו צריכים לקדם אותם.



נושא אחרון שאסיים אתו ושאני רואה בו נושא מאד חשוב הוא כל מה שנוגע למעמד

אישי של העולים החדשים, כאן אגיד בצורה אולי קצת של "אמרתי לכם", אבל לפני שנה

כשהתחלנו את הטיפול בנושא של מעמד אישי, התגובה האינסטינקטיבית של אנשים רבים

היתה: תרדו מן הנאיביות הזאת, אין מה לדבר עם הממסד הרבני במדינה הזאת; תרדו מן

הענין, עזבו, לא יהיה שום דבר. ואדם אחד אמר לי: נראה אתכם עוד מעט גם עומדים עם

השלטים מול הרבנות הראשית - "תפורק הרבנות", או משהו כזה.

כידוע לכולכם, בנושא הקבורה נמצאו הסדרים שכבר מופעלים. בהתחלה היו חריקות

ואני מקווה שלא יהיו יותר. יכול להיות שיהיו, אבל הן לא תהיינה מעבר לחריקות
נקודתיות, שתמיד יקום מישהו שיגיד
מיהו בכלל הרב בקשי-דורון, אני יודע בכפר שלי

מה לעשות. בחריקות אלת טיפלנו ונטפל, אבל כעקרון הנושא הזה מוסדר. יש נוהל

מפורט בין מחלקת הרווחה שלנו לבין הרבנות מה ואיך מתבצע.

היו כמה מקרים מאד לא סימפטיים מבחינה זאת לאחרונה - תאונות, ואפילו מעבר

לתאונות, שהיינו חס ושלום יכולים להגיע לכותרות, ומכיוון שלא שמענו בכלל על

הדברים האלה פירוש הדבר שהנוהל פועל.
כשסידרנו את נושא הקבורה, אמרו
בטח, לרבנים לא איכפת נושא הקבורה. עכשיו

נראה אתכם מסדרים משהו בנושא גיור.

אני שמח לומר שלפני מספר ימים נחתם מסמך בין מנכ"ל משרד הקליטה לבין מנכ"ל

משרד הדתות. אני מציין את זה ספציפית, מכיוון שמנכ"ל משרד הדתות אבי בלובשטיין

נמצא בחוץ-לארץ והוא היה בין השושבינים של הענין. שלא בצדק הענין לא מוצג כאן

על-ידי מר בלובשטיין ולכן אני נותן לו את כל הקרדיט.

וכפי שהזכירה כבר יושבת-ראש הוועדה, מנכ"ל משרדי, לצערי, ראשו היום לא

בענייני המשרד, ואני בהחלט מקבל זאת בהבנה מלאה. שני האנשים האלה, גדעון שמיר

ואבי בלובשטיין עבדו מספר חודשים בשיתוף-פעולה מלא עם הסוכנות היהודית ועם הרבנות

הראשית, הגיעו למסמך מסוכם, שאני מציע לוועדה שהאחראים לו יציגו אותו באחד הימים

סעיף-סעיף.

באופן כללי אני יכול לומר לכם שמדובר בהקמת מערך אולפנים. מדובר בנושא מאד

רגיש ולכן אני אזכיר אותו. מדובר בכך שכל עולה יידע מראש מה סכום הכסף שהוא משלם

עבור הכל, והסכום שנקבנו בו במסמך הוא 100 דולר. כלומר, מצד אחד כן יש תשלום,

שנקרא דמי רצינות של אותו מתגייר פוטנציאלי שנכנס לאולפן. מצד שני אף אחד אף פעם
לא יוכל לומר לו
בסדר, זה היה תמורת אולפן ועכשיו תמורת קיצור תהליכים צריך כך

וכך ותמורת קיצור הליכים, ותמורת מקווה כך, ותמורת טבילה כך. בקיצור, הדברים האלה

מוגדרים והם נכתבו ונחתמו בשיתוף-פעולה עם משרד הדתות והרבנות הראשית. האולפנים

יוקמו בריכוזי עולים.

ברור שבעלי משפחות ובעלי מקצוע לא יילכו לקיבוץ סעד ללמוד שם באולפן. אני לא

אומר זאת חס ושלום בזלזול, זה מתאים מאד לצעירים יחידים שם אבל לא לבעל משפחה שגר

בכרמיאל.

משרד הדתות הלך בענין הזה לקראתנו. ההגדרה אומרת כך: מינהל הגיור יקים

אולפן לגיור בכל מקום שיש בו יותר מעשרים עולים המבקשים ללמוד באולפן הזה. כלומר,

זה דבר שאינו משתמע לשתי פנים.
דבר נוסף שמפורט במסמך
כל בוגר אולפן יעמוד מיד בפני בית-דין רבני. אני

חושב שמותר גם לציין שבית-דין רבני לא מתחייב לגייר כל אחד שיסיים את לימודיו

באולפן, אבל תינתן לו מיד אפשרות לעמוד בפני בית-דין רבני, ובמידה ויידרשו הרכבים

נוספים של בתי-דין שיעסקו בנושא הזה, הדבר הזה יוסדר על-ידי הרבנות.

כלומר, זו התקדמות מאד רצינית. אני בין אלה שתמיד "מקטרים" על הסכמים

קואליציוניים שלא מתקדם במם דבר, אבל אני שמח לומר כאן שסעיף 9 בהסכם הקואליציוני

אומר: "בתיאום עם הרבנות הראשית יוקמו בתי-דין נוספים מיוחדים לגיור. כמו-כן



יוקמו אולפני גיור נוספים בריכוזי עולים". לכן אני שמח לומר שגם סגני שר הדתות,

אריח גמליאל ויגאל ביבי שיתפו פעולה בנושא הזה, נתנו הנחיות מתאימות במשרד, ואני

מקווה שבנושא הזה תהיה התקדמות רצינית.

באותה נימה של שיתוף-פעולה הייתי רוצה לציין שגם בנושא גיור, שעות הוראה

באולפנים, וגם בנושא טיפול בעולי קווקז אנחנו כמשרד מצאנו הבנה מלאה עם משרד

החינוך ועם שר החינוך, וזה המקום להודות על כך. באנו עם רשימה מאד ארוכה למשרד

החינוך, לישיבה אצל השר עם הגורמים המקצועיים, ואנשים שהיו בישיבה אמרו: הלוואי

ועם כל משרדי הממשלה יהיה תמיד שיתוף-פעולה כזה.

אני רוצה לסכם. ברור שהדרך מאד ארוכה, גם בדברים שבהם הצגתי הישגים, כמו

דיור, גיור וכמו כל דבר אחר, ואני מקווה בכל-זאת, שכפי שעשינו את הדברים האלה

בשיתוף-פעולה עם משרד האוצר, משרד השיכון, משרד החינוך, משרד הדתות, הסוכנות

היהודית ואחרים, כך גם נמשיך לטפל בדברים האלה, תוך שיתוף-פעולה, תוך שיתוף

העולים מכל ההתאחדויות ומכל הארצות, ואני מודה לוועדת העלייה והקליטה שתמיד היא

שותפה נאמנה לטיפול בנושאים אלה.

ומאחר שאני אשמע עכשיו הרבה בקורת, אני אהיה הראשון שאפתח בדברי בקורת ואומר

שלא ייתכן שחוק אסירי ציון עדיין נמצא על שולחנה של ועדת העלייה והקליטה. יש

בידי מכתב ליהודים מחוץ-לארץ שפונים לא מעט בענין חוק אסירי ציון לשר האוצר, וגם

אלי. שמתי יד על מכתב שיצא מלשכת שר האוצר וחתום על-ידי העוזרת האישית של שר
האוצר, ליהודי בגולה, שאומר
על משרד האוצר מקובלת בנושא רגיש וחשוב זה עמדת שר

הקליטה, ולכן משרד האוצר ינהג על-פי עמדת שר הקליטה.
היו"ר נעמי בלומנטל
בשבוע הבא נמשיך בחקיקה.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני מבקש לגמור את הענין הזה במושב הקיץ של הכנסת. אנחנו באמת לא נותנים יחס

ראוי לאותם אנשים מברית-המועצות, מאתיופיה, מארגנטינה ומצפון אפריקה שבהחלט

ראויים, לא בחסד אלא בזכות, ליחס קצת שונה ממוסדות המדינה. תודה רבה.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה לך על הסקירה המקיפה. שמענו הרבה דברים טובים, ועכשיו נשמע בוודאי

גם תלונות.

פורסם בכלי התקשורת שגדעון שמיר מסיים את תפקידו כמנכ"ל המשרד. השאלה היא מי

יהיה או תהיה המנכ"ל/ית הבא/ה. אנחנו מאד נברך אם זו תהיה אשה.
סופה לנדבר
ואם תחזיר למשרד את המנכ"ל הקודם, אנחנו נברך עוד יותר.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני מציע למשרד הקליטה לצאת עם מחווה מיוחדת ליושבת-ראש הוועדה ולמנות

מנכ"לית, ואני שמח מאד להודיע, מכיוון שהדבר ממילא פורסם, שהמועמדת שכרגע נמצאת

בשלבי בדיקה שונים על-ידי הגורמים שצריכים לבדוק, ואני מקווה שענין מועמדותה יעלה

לישיבת הממשלה בימים הקרובים, היא שלומית כנען. אמנם לא הצגתי את זה רשמית

בהנהלת המשרד, ואני מתנצל בפני אנשי המשרד, אבל מכיוון שהדברים פורסמו, זה מצחיק

לעשות פה "פוקר פייס".



גב' כנען ידועה כמי שעבדה רבות עם עולים בפרוייקטים חינוכיים, לרוב במסגרת

עיריות וקרנות פרטיות, וניהלה לאחרונה את קרן צטקא. מה שמשך אותי הוא גם נסיונה

המאד מגוון עם עולי ברית-המועצות, עם עולי אתיופיה ועם עולי קווקז. בינתיים,

לצערי, העברת התפקיד קצת משתהה בגלל הנסיבות המשפחתיות של גדעון שמיר, אבל אני

מקווה מאד שהדבר יוסדר רשמית, מכיוון שמינויו של מר שמיר כמנכ"ל רשות הנמלים

והרכבות כבר אושר בממשלה, ואני מקווה שגם נוכל להתגאות בכך שזאת בעצם אשה שלישית

שמתמנה בממשלה הזאת לתפקיד מנכ"ל. כן ירבו וכן יבוא היום שנפסיק לספור את

הנשים בתפקידים אלה.
היו"ר נעמי בלומנטל
שלא נצטרך העדפה מתקנת לנשים, אבל אני בהחלט מברכת על כך. זו ממשלה ראשונה

שתהיינה בה כל-כך הרבה מנכ"ליות של משרדי ממשלה, וזה בהחלט מבורך.

אני מקווה שהקליטה והאינטגרציה תהיה מלאה. אנחנו גם עוסקים הרבה בוועדה

בנושא של הסטיגמות. אני פניתי ופונה לראשי ערוצי התקשורת 1 ו-2, שיפסיקו לדבר על

מאפיה רוסית. יש מאפיה בין-לאומית, היא מתקיימת בכל רחבי תבל. מאפיה רוסית זה

שם פוגע ומעליב ואני מקווה שי ירדו גם מזה. הם אמרו לי בזמנו שבעקבות פניות שלנו,

וגם שלך, יש ירידה בקיבוע של ארץ המוצא כאשר מדבר על פרסום. חבל שעם הפרסומים

החדשים שוב נחזור עשרות שנים אחורנית, ואני מקווה שהם ייענו לפניות אלה.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני מציע גם בזה לשתף הרבה פעולה, כי לצערי הרב, אני מנסה לפנות בעניינים אלה

וזוכה בקושי להתייחסות, למרות שאני פונה בצורה רשמית כשר ומבקש לדעת מה זה קשור

לזכות הציבור לדעת. לצערי הרב אין התקדמות רבה בתחום הזה. לכן אני מציע במושב

הזה אולי להתרכז ולשתף פעולה בתחום הזה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

בהחלט. דרך אגב, ברוב הנושאים שהעלה השר אנחנו דנו בוועדה. אנחנו עובדים

בשיתוף-פעולה. אבל עם זאת, אני רוצה לפנות אליך, בתחילת המושב הזה שיהיה קצר,

שתיאות להשתתף יותר בישיבות הוועדה. ההשתתפות שלך חשובה לנו מאד ודבריך בוודאי

מעידים על העיסה המבורכת. יש לך הרבה מה לומר והרבה לעזור. אני מזמינה אותך

להיות אתנו יותר בוועדה.

חבר-הכנסת אופיר פינס-פז, בבקשה.
אופיר פינס-פז
אני רוצה להודות לכבוד שר הקליטה על הסקירה המקיפה. אני חושב שההתקפה בסוף

לצורך הגנה היא מיותרת. אנחנו בסך-הכל די מפרגנים לך. אני חושב שאתה עושה מאמץ

גדול ויש לך גם לא מעט הצלחות במשרד הקליטה. אני חושב שתפקיד האופוזיציה הוא לא

בכל מקרה לצעוק או לבקר נגד. היא מבקרת כשיש צורך.

לגוף הענין, מדאיגה אותי הירידה במספר העולים בצפי לשנת 1997. נכון שחלק מזה

נובע מצמצום מאגר היהודים, אבל בסופו של דבר ירידה של 15% בצפי, ואני מקווה שיהיו

שינויים, היא מדאיגה. אל נשכח שגם ב-1996 יש ירידה לעומת 1995. כלומר, יש מגמה

של ירידה.

אני זוכר את דברי יושב-ראש "ישראל בעלייה" ידידי נתן שרנסקי, שהדבר המרכזי

במצע שלה היה מיליון עולים נוספים למדינת ישראל. מבחינת נתן שרנסקי ו"ישראל

בעלייה" היעד המרכזי היה העלאת מיליון יהודים נוספים מחוץ-לארץ. זו חיתה

הפרוגרמה הפוליטית, הפרוגרמה לממשלה הזאת, והיא עומדת בסתירה מאד-מאד קשה לירידה

במספר העולים.



אני לא אומר שמישהו קבלן- להבאת עולים מאיזה שהוא מקום. הדברים מורכבים, למה

הם קורים. יש לנו כל מיני ניתוחים שתמיד עשינו אותם. אבל צריך לזכור שהיתה

הצהרת כוונות מאד ברורה, שאני הזדהיתי אתה, ויש מציאות שעומדת בסתירה קשה לאותה

כוונה.

הייתי רוצה בכל-זאת לדעת אם הממשלה מתכוונת לנסות ולהתמודד עם הירידה במספר

העולים הצפוי ב-1997 בפעולות שהן מעבר לפעולות משרד הקליטה.

הדבר השני הוא פינוי אתרי הקראוונים. יושבת-ראש הוועדה העלתה את הנושא הזה

לא פעם ולא פעמיים. אני מתנגד באופן עקבי ונהרץ לקליטת בני הפלאשמורה באתרי

הקראוונים. נכון שזה לכאורה פתרון זמין, נוה, ובאופן יחסי זול וקל, אבל כל זה

בטווח הקצר.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

יש גם הנושא של גיור.
אופיר פינס-פז
אתה יכול לעשות ריכוזים. אני חושב שבטווח הארוך אנחנו שוב יוצרים בעיה, משום

שאין לנו הכוח להבין שאנחנו משעבדים את הטווח הארוך לטובת הטווח הקצר. אנחנו

עושים שגיאה. אתרי הקראוונים חייבים להיעלם מהעולם. זו היתה שגיאה. יכול להיות

שלא היתה ברירה במציאות שבאו מאות אלפי עולים בשנה, אבל זו לא המציאות של 1997.

אין סיבה להמשיך ולקלוט עולים באתרי קראו ונים. מוכרחים בענין הזה לקבל החלטה

אמיצה, כואבת, ויש לה גם מחיר כלכלי, אבל לפי דעתי נכון לעשות את זה. יש פתרונות

אחרים ולפי דעתי צריך ללכת עליהם.

הדבר השלישי הוא לגבי המעמד האישי. אני לא "סקפטי" ולא חסר אמונה. אני חושב

שחלק מהדברים שנעשים עם הרבנות הראשית ראוי לברך עליהם. אבל לא מצא חן בעיניי

שיש תחושה שאתה שידרת אלינו, שכאילו אתה מסתפק בדברים.

הוועדה הזו נתקלה במקרים מחרידים, מצמררים, על רקע של מעמד אישי, ויעידו

חברי הוועדה. יש עוד כל-כך הרבה עוולות וכל-כך הרבה מצוקות סביב שאלת המעמד

האישי, שלמרות שיש התקדמות ואני שמח על כך, גם בתחום הקבורה, עדיין המלאכה רבה

וצריך להמשיך ולדרוש מהממסד הרבני ללכת לקולא ולסייע לעולים להיקלט בחברה הזו

וללכת לקראתם בתחומים אלה, כמה שאפשר, ולפי דעתי עוד אפשר לעשות הרבה.

בקשה אחרונה. לא הזכרת בסקירה שלך, ואני רוצה לבקש אותך שזה יוזכר בסקירה
הבאה שלך, ההתייחסות לירושלים. תשאל
מה הקשר? יש פיחות גדול במעמד עיר הבירה,

מכל מיני בחינות. אני מדבר על שינויים דמוגרפיים, על הגירה. עולים כמעט לא

מגיעים לעיר, והנתונים ודאי לפניך. 2%-3% ממעולי ברית-המועצות לשעבר מגיעים

לירושלים - זה בטל בששים.

מרינה סולודקין;

הם לא מסוגלים לחיות פה.
אופיר פינס-פז
נכון, יש פה בעיות אובייקטיביות. העיר הזו נמצאת במבחן קשה, בפני התמודדות

קשה גם כלפי אלה שאנחנו מקיימים אתם משא-ומתן לשלום, וגם בתוך המדינה. אני מצפה

מהממשלה הזו, כפי שגם ציפיתי מממשלות קודמות, ואינני בא בטענות, אבל אני חושב

שהממשלה הזאת צריכה להוביל מהלך יזום איך מביאים עולים חדשים לירושלים.



אני הגשתי הצעה, במסגרת הצעת חוק שתידון בוועדת הכספים כחלק מדבר יותר רחב,

שעולה חדש המגיע לשדה התעופה, במסגרת סל קליטה יקבל סל קליטה מועדף אם הוא מחליט

לגור בעיר הבירה, מסיבות אובייקטיביות של שכר-דירה גבוה בירושלים, וסיבות

סובייקטיביות שזכותה של מדינת ישראל לעודד עלייה לעיר הבירה שלה.

ותיקי משרד הקליטה יגידו לך שהיו שנים שירושלים קיבלה מעמד מועדף - לא במסגרת

סל קליטה, כי לא היה סל קליטה - אבל במסגרת הטבות. אני מציע לבחון מה אפשר

לעשות, כי יש קושי אובייקטיבי. לו אני הייתי עולה חדש, מסיבות כלכליות גרידא לא

הייתי מגיע לירושלים, כי זה פשוט דבר לא נכון לעשותו במסגרת סל הקליטה הקיים.

הערה אחרונה, ואני לא מכוון את הדברים אליך, כי כולנו יודעים שלא רק משרד

הקליטה עוסק בקליטת עלייה. היתה תחושה שכאשר "ישראל בעלייה" קיבלה 7 מנדנטים

ונכנסה לקואליציה, יהיה שינוי אמיתי - לא שינוי מסוים או שיפור בתחומים כאלה

ואחרים, אלא שינוי שכולנו נחוש בו באשר למעמד קליטת העלייה במדינת ישראל,

התקציבים המופנים לטובת הנושאים האלה, ושינוי גדול מאד, אם לא בתהליכי העלייה אז

לפחות הקליטה שהם ישדרו גם החוצה.

אני מצטער, אבל התחושה שלי שמבחינה זו לא נעשה שינוי, שלפי דעתי שבעה חברי

כנסת מסוגלים לעשות. דרך אגב, יש יותר משבעה הברי כנסת עולים. גם בסיעת העבודה

יש שני עולים חדשים, אבל אנחנו לא בממשלה.

סופה לנדבר;

אנחנו נציגי עולים. אנחנו אמנם לא בממשלה, אבל עשינו לא מעט.

אופיר פינס-פז;

יש לי תחושה שמבחינה זו יש כאן החמצה שאפשר עוד לתקן אותה כי הקדנציה עוד לא

הסתיימה, עברה רק שנה אחת.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. חברת-הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה.

מרינה סולודקין;

אני יכולה לענות לחבר-הכנסת אופיר פינס, כי קראתי את הספר "הדמוגרפיה של

היהודים בברית-המועצות בתקופה הסובייטית". יש סיבות רבות למה לא באים מיליון

עולים מברית-המועצות לישראל. הם מפחדים והם נשארים שם, מפני שאין לנו פתרונות

דיור וגם תעסוקה מקצועית.

גם אני רוצה להודות לכבוד השר ולומר שהתרשמתי מאד מהסקירה שלו. יש לי שאלה

אחת. אני רוצה לדעת כמה פתרונות דיור אנחנו יכולים לתת בסכום של 200 מיליון ש"ח

בקונספציה חדשה, שאנחנו לא בונים אבל שוכרים את הדירות ומשפצים אותן.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

עובדתית זה פלוס-מינוס 3,000 פתרונות דיור. זה לא 200 מיליון ש"ח, כי חלק מן

הסכום הזה הולך עדיין לתכנון, להמשך פעילות הוועדה, לדברים שהם מעבר למתן פתרונות

דיור מיידי. אבל כעקרון מדובר על כ-3,000 פתרונות דיור במהלך השנה הקרובה. אני

מאד מקווה שכך זה גם ייעשה. לפחות ב-2 - 3 פרוייקטים של הסבות גדולות אנחנו כבר

מתקרבים לכמה מאות.
מרינה סולודקין
אני מציעה, בזמן שאתם נותנים אח. הדירות, לחלק אותן לפי קבוצות של אוכלוסיה.

יש לנו ניצולי שואה, ניצולי צ'רנוביל, וטרנים של מלחמת העולם השנייה, ונכים. אני

חושבת שהתור שלהם והסבל שלהם גם הם מרכיב לא חיובי.

סופה לנדבר;

כבוד השר, כאשר הולכים לרופא, הרופא צריך לשאול את החולה איך הוא מרגיש. אני

רוצה להגיד לך שבינתיים העולים מרגישים גרוע ביותר.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

את אומרת זאת על-סמך משאל אישי עם שלושת-רבעי מיליון עולים? עשית סקר? על סמך

מה את אומרת את זה?

סופה לנדבר;

אני אומרת זאת על-טמך הרגשתי כיושבת-ראש ארצית של התאחדות עולי ברית-המועצות,

שהעולים מרגישים גרוע ביותר.

גם אני הייתי רוצה לחלק לך מחמאות, אבל אני לא מסוגלת. כידוע לך, אני לא רק

חברת כנסת וחברה בוועדת העלייה והקליטה, אני יושבת-ראש התאחדות ארצית של יוצאי

ברית-המועצות, ואני רוצה להגיד לך, שלמרות ששר הקליטה לא תמיד הסכים אתי, היתה

לנו אצלו דלת פתוהה. אני לא אומרת שהיום הדלת לא פתוהה, אבל הביורוקרטיה במשרדך

גדלה ומכתבים ששלחנו לפני חודשים עוד לא קיבלנו עליהם תשובות.

חבר-הכנסת אופיר פינס אמר שיש בעיה אישית. אני חושבת שמולנו עומדת לא רק

עלייה אלא העולה החדש בעצמו. קודם-כל, גברתי היושבת-ראש, אני אישית לא מסכימה

לדחות את הישיבה בענין המדענים, מפני שהם חיכו מאד לישיבה הזאת.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אנחנו דיברנו אתם במהלך הישיבה והם ביקשו, לאור הדברים שנאמרו כאן, לדחות את

הישיבה שנועדה למחר.

סופה לנדבר;

אני כתבתי ליושבת-ראש ועדת העלייה והקליטה בקשר לרפואה ואחיות. אני חושבת

שהמצב חמור ביותר. אנחנו ואתה היינו שותפים למלחמה עבור 500 רופאים, וזה לא הכל.

אני חושבת שבהתחלת השנה עמדו בתור 1,400 רופאים שהיו צריכים לעבור התמחות, ואני

מבינה שהכסף הספיק בקושי ל-500. אני רוצה לקבל ממך תשובה לגבי 1,400 הרופאים

שקיבלו רשיון ובינתיים נמצאים בין הכסאות. אני כתבתי לך מכתב ולא קיבלתי תשובה.

יש כמה מאות רופאים שאחרי 5 שנים בארץ קיבלו רשיון. בתי חולים לא מקבלים

אותם להתמחות מפני שלא מאשרים להם תקציב להתמחות ואני מצפה לקבל ממך תשובה בהקדם.

אני גם רוצה לשאול אותך מה בקשר לליקווידטורים של צ'רנוביל, מפני ששנינו

היינו שותפים - לפחות לקראת הבחירות, אתה מצד אחד ואני מצד שני - ברעיון לתמוך

בליקווידטורים והיום השתנה דבר ושמעתי שהם צריכים להפגין.

רציתי להמליץ לך גם בקשר ליחידים. כפי שאתה יודע, עד כה התאחדות יוצאי

ברית-המועצות היתה גדר מול משרד הקליטה, כי אנחנו מבינים שבמצוקה צריכים להיות

שותפים. אבל נתתי לרכזים שלי הוראה שמהיום והלאה יעבירו ישירות לשר הקליטה

ויכתבו לפונה להתאחדות את מספר המכתב שהעברנו אליך ואנחנו מצפים שהתשובות יהיו עם

העתק להתאחדות יוצאי ברית-המועצות. אני חושבת שצריך להתייחס לאנשים האלה ולהשיב

להם במהירות, כי עד שאנחנו מתייחסים אליהם, לצערי האנשים האלה מתים.



אנחנו מבינים שהאבטלה גדלה. לפי הסטטיסטיקה אשדוד ואזור הדרום משכו עולים,

ורציתי לשמוע ממך תשובות לגבי אזור הדרום, מפני שהאבטלה פוגעת קודם-כל בעולים

חדשים. אתה יודע שמצאנו פתרון לדיור ולא מצאנו פתרון לתעסוקה, ובאשדוד במיוחד

סגרו מקומות תעסוקה שקלטו 9,000 עולים וותיקים. בדו"ח של משרדך יש התייחסות

לאנשים בני 45 פלוס ולא שמעתי על כך דבר בסקירה שלך.

אני הגשתי כמה הצעות חוק שאחר-כך אפרט אותן. לקראת הבהירות הבטחתם להוריד את

המע"מ על דירה ראשונה בארץ. איפה עומד הענין הזה?

בתחילת הקדנציה שלך שאלתי אותך על משכנתה מועדפת, והשבת לי שאתה תעמוד על מה

שעמד השר הקודם, כלומר שהמשכנתה המועדפת תינתן רק ליוצאי אתיופיה, ואני מעודדת את

זה. אבל היום אמרת לנו שלנכים צריכים לתת משכנתה מועדפת. אני חושבת שצריך לתת

משכנתה מועדפת גם לליקווידטורים וגם לפנסיונרים שלקהו משכנתא לקראת יציאתם לפנסיה

והיום הם לא יכולים להחזיר אותה מכספי הביטוח הלאומי שהם מקבלים.

אתה יודע שאחרי הפנייה לבג"צ עומדת ועדה שקבע השר הקודם ועכשיו אתה ומשרדך

המלצתם על הוועדה הזאת. רציתי לשמוע ממך מה אתה ממליץ לוועדה הזאת, למי כן לתת

משכנתה מועדפת, לאיזה מקרים סוציאליים ולאיזה מקרים בכלל.

אני רוצה לשאול שאלה בענין שמסקרן אותי. יש עכשיו ספור על לרנר. אני יודעת

ש"ישראל בעלייה" היתה אתו בקשר. קיבלתם ממנו תרומות, והעברתם תרומות לעמותות.

למה לעמותות בעצם? הרי היתה עמותה שנקראת הפורום הציוני, ואם התרומות הן למטרת

עלייה וקליטה, למה לא להעביר אותן לפורום הציוני?

יש לי גם בקשה קטנה. עם השר הקודם וגם עם בכירי המשרד נפגשנו אהת לחודש

והצגנו בפניהם שאלות ובקשות שנוגעות לאנשים שפונים אלינו. אני מבינה שהחברים

מארגוני העולים יתמכו בבקשתי להמשיך במסורת הזאת גם בתקופת כהונתך כשר הקליטה.

ולבסוף, אני מברכת אותך על הדברים שהספקת לעשות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה. נושא אחר שלא התייחסת אליו הוא הפלאשמורה, שוודאי יעלה בהמשך.

חבר-הכנסת חנן פורת ואנחנו העלינו את הנושא הזה בוועדה כמה פעמים, והמלצנו ודרשנו

ופנינו ועדיין אנחנו לא רואים שום התקדמות, אלא להיפך, שמענו פה שמטוסים מגיעים

ריקים בשעה שהם היו אמורים להביא משם עולים. יש עיכובים שונים ומשונים

באדיס-אבבה שלא קיבלנו על כך שום דיווח.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת זנדברג. בבקשה.

אליעזר זנדברג;

בענין הפלאשמורה, אני יודע מהנתונים הקיימים היום שיש בעיות קשות מבחינת

האנשים שכבר הגיעו לכאן, לפחות בכל מה שנוגע בתהליכים של שיבה ליהדות. אני מניח

שזה דבר שהוא כבר בתחום הטיפול של המשרד וצריך להיות פה אור אדום שצריכים לשים לב

אליו. אם חלילה יהיו מחר בבוקר מקרים של פטירה, למשל, כאשר הנושא הזה לא מגיע

לכלל פתרון בתוך מדינת ישראל מבחינת סיום התהליך, מה אתה עושה עם האיש?
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
בנושא קבורה דווקא?



אליעזר זנדברג;

ברגע שתהליך השיבה ליהדות לא הושלם בארץ ויש איזה שהוא רב בכיר מאד שהחליט

שהוא עושה "סטופ" לדברים, גם בארץ, ואני לא מדבר על מה שקורה באדיס-אבבה - מאותו

רגע מתחילים להתעורר ספיקות לגבי שאלת היהדות של אדם שלא השלים תהליך. ואז, אם

אנחנו ננציח את המצב הזה, אנחנו בבעיה.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
יש עשרות אלפי עולים מברית-המועצות באותו מצב, ולהם מצאנו את הפתרון.

אליעזר זנדברג;

נכון, אבל כאן יש לך מצב של אדם שהוא בתהליך של שיבה ליהדות. אבל לא רק

הענין הזה אלא בכלל, ענין של שילוב בקהילה מהבחינה הזאת, השלמת התהליך חייב להיות

בארץ ומהר, כי ככל שהזמן עובר, לדעתי העברנו את הפצצה המתקתקת משם לכאן.

בזמנו קיבלתי מכתב יפה מהשר שאומר שהוא אחראי לבני הפלאשמורה מרגע שהם נוחתים

בשדה התעופה. לכן אני מוצא לנכון לפנות בענין הזה כי הם כבר נחתו והם נמצאים

בחצרות-יסף. חודשים עוברים בגלל מדיניות מסוימת שהשתלטה, לא במשרד שלך יש בעיה,

ואני חושב שצריכים להיות קשובים לענין גם במשרדך.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. אני אתן רשות דיבור לעוד 3-2 מהנוכחים כאן לומר את דברם. נצטרך

אולי להזמין אותך עוד פעם רק לשאלות, למפגש עם נציגי התאחדויות העולים. נשמח

לשמש אכסניה לכך.

בגדול אני רואה שתי בעיות חמורות ביותר והן דיור וגיור. היתה לנו פגישה עם

מנכ"ל משרד השיכון, שלא רואה פתרון לבעיה, אלא אם כן יהיה לחץ כבד מאד על האוצר.

הדיור היא בעיה מסי 1, ובוודאי כל נושא הגיור שאני רואה אותו כפצצת זמן. זאת

אומרת, למרות ההתקדמות, אנחנו נדבר על עשרות אלפי אנשים שבקרוב יהיו אלה הילדים

שלנו שירצו להינשא, יהיו נישואים רבים של בן עולים עם בת ותיקים, ולהיפך. זה

עומד ממש על הפרק ואני רואה את זה כפצצת זמן.

נושא נוסף הוא אבטלת נשים. אנחנו רואים נתונים מדאיגים מאד כשאנחנו מגיעים

לאבטלה. זה מתחיל קודם-כל אצל העולים, והאבטלה הקשה ביותר היא בקרב נשים עולות.

בענין הזה יש נתונים מדאיגים מאד.

נושא נוסף שאני רוצה להעלות על הפרק הוא העליה מדרום אפריקה. אני מרגישה שאם

אנחנו לא נפעל בנחרצות, ואני מתכוננת להעלות את הנושא הזה בפורומים נוספים,

ובצורה מוחצת, אנחנו מפסידים עלייה מבורכת של כ-80,000 יהודים שנמצאים שם, אנשים

שחתחנכו על ברכי הציונות, שפשוט לא מגיעים לכאן. בענין זה צריך לעשות דבר מאד

דראסטי ומהיר, ואני מקווה שבכוחות משותפים נוכל למצוא דרך להביא לפתרון

קונסטרוקטיבי, עם הרבה דמיון, עם הרבה מוטיבציה, באיחוד של כל הכוחות - של האוצר,

משרדכם והמשרדים השונים.

כל שאר הנושאים פחות או יותר עלו. אזכיר גם את 1,200 העולים היחידים

מאתיופיה, נושא שגם אותו אנחנו רואים כבעיה שנצטרך לפתור אותה נקודתית.

רשות הדיבור לשלמה מולה, בבקשה.

שלמה מולה;

קודם-כל אני בהחלט מצטרף לברכות על הסקירה, ובמיוחד למינוי הצפוי של גבי

שלומית כנען. אני מכיר אותה אישית ואני חושב שהיא מאד מתאימה לתפקיד. אני מצטרף

גם לתקווה שנשים תיכנסנה למשרות בכירות.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני רוצה לראות גם בין העולות מאתיופיה יותר מנהיגות של נשים, וזה תלוי בכם.

שלמה מולה;

אצלנו יש.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אבל הן לא מגיעות מספיק לוועדה.

שלמה מולה;

נושא הפלאשמורה אני חושב שהוא נושא מאד מסובך. את דעתי האישית כולם יודעים.

אני חושב שמדינת ישראל עושה חטא כשהיא לא מקבלת החלטה והבעיה גדלה והולכת מדי

חודש. כמי שעוקב אחרי ההליכים של הקבוצה שמגיעה לארץ אני יודע שזה תהליך מאד

קשה.

מדאיגים אותי שני דברים. האחד, שלא התקבלה כל החלטה עקרונית בנושא

הפלאשמורה. הפלאשמורה זו לא רק הקבוצה באדיס-אבבה. הפלאשמורה הם גם אלה

שממתינים בכפריהם. אני אישית חושב שברגע שמתקבלת החלטח לגבי הקבוצה באדיס-אבבה,

אין לאף אחד זכות לעצור את הקבוצה הבאה. בכל החלטה שתינתן הנושא הזה צריך להיות

מובא בחשבון וההחלטה צריכה להתקבל בדעה צלולה.

עם זה, אני מבין את הפרדוכס. הקבוצה שנמצאת באדיס-אבבה היא פצצה מכל

הבחינות. גם מבחינה פוליטית מדינית - ראש ממשלת אתיופיה, וגם מבחינה בריאותית -

חשיפה למחלות. מ-1991 עד היום עברו 6 שנים, וזה הרבה זמן.

אני רוצה לבקש מכבוד השר. אני יודע שאנחנו העלינו לפניך את הבעיה שנקראת בני

עולים בקרב העדה האתיופית. הבעיה הזאת לא נפתרה, והיא פצצת הזמן הבאה, בדיוק כמו

פרשת תרומות הדם.

דבר נוסף. אני מאד שמח שאתה אומר שיש לנו רק 85 משפחות עולים שעדיין גרות

באתרי קראוונים. לי יש מספר יותר גדול.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

85 משפחות ללא פתרון דיור. יכול להיות שיש 200 משפחות - - -

שלמה מולה;

אנחנו יודעים שיש יותר מ-85 משפחות. קורה לפעמים שעולה שחתם על חוזה עם

"עמידר" או "עמיגור" נשאר באתר קראוונים או במרכז קליטה למעלה מחצי שנה. אני

חושב שזה לא לכבודו של אף אחד.

לא דיברנו על עידכון המשכנתאות. לפי דעתי הבעיה של בני עולים היתה יכולה

להיפתר אם אפשר היה לתת את המשכנתה לתקופה מוגדרת.
דייר ברוד איל
אני רוצה לומר שני דברים בקיצור נמרץ. בקשר לחוק אסירי ציון אני מתחנן לזרז

את החקיקה, כי אני מכיר אנשים שחיים בדוחק רב. דבר שני, אם השר מוכן בכל-זאת

לומר בצורה קצת יותר בהירה מהי התוכנית של משרד הקליטה בענין קמ"ע, מה הוצע שם.

אני יודע שהישראלים לא הוזמנו וזה אולי טוב, אבל בכל-זאת רצוי שנדע אם להמתין

להתפתחות הגדולה שצפויה ולא לקיים את הישיבה מחר.
היו"ר נעמי בלומנטל
לגבי המדענים אנחנו קיימנו אתם משא-ומתן בזמן הישיבה. גם הם ביקשו לדחות את

הישיבה שנקבעה למחר, עד לקבלת המסקנות.

דייר ברוך איל;

גם אני מציע את זה.
אווה הלחמי
שאלה קצרה. כבוד השר, האם הנושא של סל קליטה לעולי מצוקה מארצות הרווחה יעלה

בשיחה שלך עם שר האוצר? ואם הוא לא יעלה, האם יש לנו סיכוי שפעם הוא ייבדק בצורה

יסודית ונקבל עליו נתונים?

משה באטה;

יש משכנתה ליחידים שגרים באתרי קראוונים. למה לא נותנים משכנתה גם לאחרים?
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
מכיוון שחבר-הכנסת אופיר פינס יצא, אני אזכיר כמה דברים נקודתית. קודם-כל

לשאלתו בקשר לכוונות לעודד עלייה. כן, זה דבר שיעלה בצורה זו או אחרת. אני לא

רוצה להתחייב כרגע לעולי צרפת, או לא, אבל למשרד האוצר יש תכנון לבואם של

כ-70,000. האוצר אומר: זה תכנון. אם יגיעו 120,000 עולים, הרי לא תגידו שאין

תקציבים. אנחנו ניתן כל מה שיידרש - סל קליטה וכוי. אבל אם יגיעו 60,000 עולים,

אל תבואו אלינו ותבקשו את ההפרשים. זה תכנון.

אבל זה בכל זאת ענין שאומר דרשני. מכיוון שהאוצר עצמו אומר שהצלחת התוכניות

הכלכליות שלו תלויה, בין היתר, בהמשך העלייה לישראל - זה רשום במבוא לתוכנית

כלכלית של האוצר - לכן אנחנו בהחלט נעלה אתם לדיון את הנושא הזה. מכיוון שזו שנת

החמישים למדינה, יכול להיות שלתקופה זו מוגבלת נחשוב על דברים אלה או אחרים. כעת

אומר לי חנוך צמיר שהדיון התחיל כבר.

אני לא רוצה להישמע כמי שמבטיח ולא מקיים. אבל בהחלט, כיוון החשיבה הוא כן,

וזה מתקשר לשאלתו של חבר-הכנסת פינס אם יש לנו משהו יצירתי בנושא עידוד העלייה.

בענין ירושלים אני רק יכול לומר שזאת העיר היחידה שלא קיצצנו בה בנושא קליטה

חברתית. הקיצוץ במשרד היה מאד משמעותי, אבל מכיוון שזו ירושלים אמרנו שאנחנו לא

יכולים לקצץ.

לשאלותיה של חברת-הכנסת לנדבר. אני מתנצל אם תגובתי נשמעת צינית, אבל זה

שהעולים מרגישים גרוע, אני חייב לומר לך שעובדתית זה פשוט לא נכון. יש נתון אחד

בשקף שהכין סטיב אדלר. אינני יודע מתי נעשה הסקר. את השאלה האחרונה בסקר בנושא

הזה אני ראיתי בשבוע שעבר. עובדתית זה לא נכון.

סופה לנדבר;

כבוד השר, אתה ממשיך לקרוא רוסית? גם אני לא רוצה להיות צינית, אבל אני

חושבת שבינתיים המצב גרוע ביותר. האבטלה גדלה, דירות לא היו ויש ביורוקרטיה

במשרדים.



השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

את לא מתווכחת אתי כרגע, את מתווכחת עם העולים. לכן אני מציע, מכיוון שאנחנו

בפורום מכובד, ומכיוון שזה פורום פתוח, למשפט "העולים מרגישים גרוע" יש השלכות.

העולים לא מרגישים גרוע, חרוב המכריע של העולים, על-פי כל הסקרים - אפשר לבדוק

את הדברים, לא אני המצאתי אותם, ואם מחר את תהיי שרת הקליטה ולא אני, זה לא קשור

כלל לענין הזה. העולים לא מרגישים גרוע. לשאלה אם חם מרוצים מחייהם בישראל, רוב

העולים השיבו בחיוב. לכן אני מציע פשוט להיזהר.

סופה לנדבר;

אנחנו נעשה עוד סקר אחד בעתונות הרוסית.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

אם עתונאי מתוסכל מרגיש טוב או רע, לזה אני לא אחראי. אני מדבר על

ממצאים אובייקטיביים שנעשו על-ידי מכוני סקרים הכי מכובדים בארץ.

סופה לנדבר;

לא נתווכח, אבל אני חושבת שבן-אדם מובטל או בן-אדם שאין לו דירה לא יכול

להרגיש טוב מאד.

חשר לקליטת עלייה יולי אדלשטייו;

חברת-הכנסת לנדבר, זה מביא אותי להערה שנייה ואני מאד מתנצל עליה, אבל זה דבר

שאומר דרשני, ואני אומר זאת בנוכחות חברי הוועדת וכל המוזמנים. אמרתי זאת בהופעה

הראשונה שלי בפני הוועדה הזאת, ובינתיים הוועדה עומדת בכיוון הזה. אמרתי לוועדה

זו עוד כשחבר-הכנסת קליינר עמד בראשה, ואחר-כך חבר-הכנסת זיסמן ועכשיו חברת-חכנסת

בלומנטל - הוועדה הזאת עסקה בנושא קליטת העלייה, וזה לא אומר שכולם היו חמודים

ורק ליטפו ואף אחד לא העביר בקורת. תמיד היתה בקורת.

אני רוצה להעיר הערה שנייה בענין תוכנית קמ"ע. במהלך הישיבה הודעתי שיש עוד

3 ימים עד למסקנות, שיכול להיות שיהיו גרועות ביותר, ואומרת יושבת-ראש הוועדה;

נדחח את הדיון עד שיהיו המסקנות. אומרת חברת-הכנסת לנדבר; לא, נקיים את הדיון

מחר. למה? כדי שיהיה על מה להעביר בקורת? אנחנו רוצים לעזור למדענים או לבקר את

משרד הקליטה?

סופה לנדבר;

כבוד השר, אני חושבת שאתה רוצה לקבל רק מחמאות.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

לא. אני מוכן לשמוע בקורת קונסטרוקטיבית.

סופה לנדבר;

אני מקבלת פניות של מדענים לא פחות ממך, ואולי יותר, מפני שיש לי יותר זמן

פנוי. אם אני מעלה את הענין בוועדת העלייה והקליטה, זו זכותי וחובתי כלפיהם.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

הכוונה שלך ושלי היא לשפר את המצב. ניתן לשפר את המצב אם יהיו מסקנות. אם

הן לא תהיינה לרוחנו, אז נבוא יחד ונגיד, נניח, ות"ת מטרפד את הנושא הזה, ואז

יהיה לנו כוח לשנות משהו. אם זה ייעשה שלושה ימים לפני-כן, יבואו גם הנציגים שלי



וגם נציגים של הות"ת וגם של האוצר, חברי הכנסת יגידו: מה אתם רוצים מאתנו, עוד

שלושה ימים יהיו מסקנות. אבל בעוד שלושה ימים לא יהיה דיון חדש, כי יש נושאים

אחרים על הפרק, ואז אנחנו פשוט נעכב את כל הענין. אני רק קורא להיגיון

ולשיתוף-פעולה בדברים אלה, ולא חס ושלום שלא ישמיעו בקורת נגדי. אפשר להשמיע

בקורת, ואני המבקר הגדול של עצמי.

בענין משכנתה מועדפת את צודקת. אני חושב שיש קטגוריות נוספות שאנחנו חושבים

עליהן בצורה זו או אחרת של הטבה. אני תמיד חושש מאיזו שהיא קונפרונטציה בנושא

הזה. אני גם יודע, לצערי, שיש גורמים במדינה שדואגים בצד התקציבי וכן הלאה, ברגע
שאני אומר
למה נותנים לאלה ולא נותנים לאלה, מה הנטייה הטבעית? להוריד מאלה

שנותנים להם כדי שכולם יהיו שווים.

לכן אני מאד חושש מן הנושא הזה ואת מכירה את עמדתי. בנהלים, בחריגים,

בבירורים ובכל הנהלים שעומדים לרשותנו ננסה לתת מענה גם לקטגוריות נוספות. ברגע
שנגיד
ניתן לא רק לעולי אתיופיה, ניתן גם למשפחות חד-הוריות, אז מחר יבואו ותיקי
מלחמת העולם השנייה ויגידו
למה לא לנו? וכך גם העולים מאיראן ומארצות אחרות.

לכן, עמדתי היא שאנחנו ניתן בהתאם לצרכים.
סופה לנדבר
אתה יודע שהוועדה הזאת צריכה לסיים את עבודתה בחודש הבא.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אנחנו פונים לוועדה הזאת ומבקשים פתרונות אפשריים. אני לא רוצה לקבוע להם

למי לתת ולמי לא.

לשאלה שהעלה חבר-הכנסת זנדברג. קודם-כל, אני מנוע מלהיכנס לנושא ההלכתי, כי

אותו רב בכיר ששלל מרב פחות בכיר את הזכות לגייר, הוא-הוא גם אותו רב בכיר שנתן

לפני-כן בתור רב פחות בכיר את הזכות כן לגייר.
אליעזר זנדברג
השאלה מי היטעה את הרב הבכיר - אם היטעו אותו.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני לא יכול להיכנס בין שני רבנים.

חבר-הכנסת זנדברג, לא היית כאן כשהצגנו את הנושא של אולפני גיור שהולכים

להרחיב, ושם יש סעיף מפורט שאומר: עולי אתיופיה ואוכלוסיות מצוקה נוספות יהיו

פטורים אפילו מאותו תשלום מינימלי שנדרש. כלומר, מנסים ללכת לקראתם בצעדים

מעשיים. למשל, הצגתי פה את התשלום של 100 דולר שהמתגייר הפוטנציאלי משלם עבור כל

התהליך. אוכלוסיות מצוקה, ובמפורש כתוב גם עולי אתיופיה יהיו פטורים מן התשלום

הזה. זה הצד שאנחנו יכולים לטפל בו, ולא ההלכתי.
אליעזר זנדברג
זה לא גיור. הבעיה בסופו של דבר תגיע אליך.



השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

אני לא יודע אם זה גיור או לא גיור. לצערי הרב, אני לא יכול להבדיל בין גיור

כזה וארור. לענין הזה יש רבנים ראשיים, הם גורם ממלכתי מוסמך ואני אעשה מה שהם

יגידו לי לעשות בנושא הזה. לגיטימי שאני הולך אליהם ומפעיל עליהם לחץ ודורש

פתרונות, ועובדה שבכמה דברים השגנו פתרונות. אני לא מחכה שהדברים יגיעו אליי.

אני מקווה שאם נידרש להתערב, נתערב בצד החיובי, אבל אל תכניס אותי למחלוקות בין

רבנים.

בענין דרום אפריקה אני רוצה לציין שזה עולה בוועדת שרים. נפגשתי גם עם נציגי

הפדרציה יותר מפעם אחת וגם הייתי בביקור שם, שלא היה קשור ישירות לנושא העלייה.

הוזמנתי לאירוע בהשתתפות הנשיא שלהם, אבל ניצלתי את רוב הביקור למפגשים בקייפטאון

וביוהנסבורג עם ראשי הקהילה ועם העולים הפוטנציאליים. ההתרשמות שלי היא שכן יש

מה לעשות בתחום הזה. זה מצב מאד מורכב, כי זו לא אוכלוסיית מצוקה, אבל מאידך

גיסא, כשהם יוצאים משם מצבם שונה מאלה שיוצאים מניו-יורק.
שלמה מולה
אבל הם מהגרים לאוסטרליה.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

צודקים גם אלה שאומרים שיש גם קשיים אובייקטיביים. כשמשפטן או רואה-חשבון

מדרום אפריקה מגיע לאוסטרליה או לניו-זילנד או לקנדה, מבחינת השפה מצבו שונה

לחלוטין מאשר עלייה לישראל. לכן, ברור שיש גם בעיות אובייקטיביות, שמה שנעשה לא

נתגבר עליהן. אבל סובייקטיבית חנוך צמיר מעורב בצוות יחד עם הסוכנות היהודית והם

דנים בצעדים שאפשר לנקוט בהם.

הנושא של הליקווידטורים עולה לוועדת שרים. הכוונה והבקשה שלי היתה להעלות את

זה בישיבה הקודמת, אבל בגלל דברים טכניים שלא נתקבלה התייחסות האוצר, מזכירות

הממשלה המליצה לא להעלות את זה על-מנת לא להגיע לפיצוץ מיותר בוועדה. אנחנו נעלה

את הנושא בפעם הבאה, ויש כבר התייחסות של הגורמים המקצועיים.

רופאים. אנחנו מנסים להרחיב את מערך הקורסים. אנחנו נמצאים במגע עם משרד

הבריאות לגבי תעסוקה לאנשים. אני מאד ריאליסט. אני לא יודע לומר על מאות רופאים

שמחר יקבלו תעסוקה, אבל בהחלט מנסים לטפל בהם. במידה שנידרש, אני מאד מקווה שלא,

יחד עם הוועדה כפי שנדרשנו לנושא המתמחים, נטפל נקודתית בדברים. אבל כעקרון אני

יודע שבאגף הכלכלי שלי הנושא הזה מטופל.

סופה לנדבר;

לא ענית על שאלתי בענין לרנר.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני מזמין אותך לכוס קפה ונדבר על כל הדברים שמסקרנים אותך.

למרות שאני לא מרגיש שיש לי קשר כלשהו לנושא, אבל מכיוון שהנושא של "ישראל

בעלייה" עומד על הפרק, ומכיוון שאנחנו יודעים שמשמיצים את העולים ועוד מעט כולם

יהיו חברי המאפיה הרוסית, אני רוצה לציין למי שלא יודע, ואני בטוח שכולם יודעים,



שדו"ח מבקרת המדינה בדק את הנושא של "ישראל בעלייה" מכל זווית אפשרית וקבע שאנחנו

בין המפלגות הבודדות שלא חרגו ולו בצורה מזערית ביותר מכל נוהל כספי, ואני חושב

שלכל הטענות בנושא של קבלת תרומות מגורם זה או אחר ניתנה תשובה בדו"ח מבקרת

המדינה, ואני חושב שכל שאלה נוספת מיותרת. כל אחד שעכשיו מעלה חשדות נוספים הוא

בעצם מבקר לא את "ישראל בעלייה", הוא מטיל ספק בפעילותה ובאמינותה של מבקרת

המדינה.

בנקודה אופטימית זו אני מודה מאד ליושבת-ראש ולחברי הוועדה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה לכבוד השר ולכל המשתתפים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05

קוד המקור של הנתונים