ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 17/03/1997

טיפולה של ממשלת ישראל בעליית בני הפלאשמורה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 58

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני, חי באדר בי התשנ"ז (17 במרץ 1997), שעה 00;11



נכחו;

חברי הוועדה; נעמי בלומנטל - היו "ר

סופה לנדבר

אדיסו מאסלה

מיכאל נודלמן

מרינה סולודקין

חכן פורת

אופיר פי נס-פז

יוסי שריד
מוזמנים
יוסף טוב - מנהל מינהל האוכלוסין, משרד הפנים

מיכל יוספוף - משרד הפנים

יגאל אנטבי - משרד החוץ

ניצה אברמסון - משרד הבריאות

רפי דייו - עוזר הרב בקשי דורון, הרבנות הראשית

מנחם ולדמן - שליה הרבנות באדיס אבבה, " "

משה טל - מנהל אגף העליה וארצות מצוקה, הסוה"י

זאב שוורצברג - מנהל דסק אתיופיה, הסוכנות היהודית

דוד יאסו - מנהל מחי אתיופיה, המשרד לקליטת עלייה

שושנה בן-דור - י ו"ר ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

יפת אלמו - י ו"ר ארגון "מכנף דרום לציון"

אברהם נגוסה - ארגון "מכנף דרום לציון"

יעקב ברודר - מועצה אזורית מטה אשר - חצרות-יסף

יהודה שביט - ראש המועצה האזורית מטה אשר

מוטי אשכנזי - נציג עולים

אפרים יונה - נציג עולים

עו"ד מי קורינלדי- נציג עולים

אמיר רדה - נציג עולים

הרב יוסף הדנה - נציג קייסים

הרב רפאל הדנה - נציג קייסים

אברהם ירדאי - ארגון הגג של עולי אתיופיה

יוחנן בן-י עקב - משרד החינוך והתרבות

שלמה אשכנזי - מרכז ההיגוי, משרד החינוך והתרבות

מזכירת הוועדה; וילמה מאור

קצרנית; עפרה הירשפלד
סדר-היום
טיפולה של ממשלת ישראל בעליית בני הפלאשמורה - הצעה לסדר-היום

של חבר-הכנסת אדיסו מאסלה.



טיפולה של ממשלת ישראל בעליית בני הפלאשמורה
היו"ר נעמי בלומנטל
אני פותחת את הישיבה. אנחנו נדון היום בנושא שעולה הרבה על סדר-היום של

הוועדה והוא עדיין לא פתור-, ואולי אפילו קצת רחוק מלהיות פתור, אם כי היתה

התקדמות כלשהי, וזאת הודות לקונסול המיוחד שיצא סוף-סוף לאתיופיה.

חבר-הכנסת מאסלה, תציג בבקשה את ההצעה לסדר-היום שהעלית במליאת הכנסת.

אדיסו מאסלה;

בוקר טוב. אני העליתי את הנושא של בני הפלאשמורה בהצעה לסדר-היום לארור

ביקורי באתיופיה. נסעתי לשם עם סגן י ושב-ראש ארגון הגג של עולי אתיופיה, אברהם

ירדאי שנסע מטעם הארגון, כדי לראות מה מצבם של בני הפלאשמורה שממתינים כבר 7 שנים

לעלות לארץ בתנאים-לא-תנאים באותו מחנה מפורסם באדיס-אבבה, וגם לפגוש שרים מממשלת

אתיופיה. כי ממשלת ישראל תמיד אמרה לנו שממשלת אתיופיה מקשר; על יציאתם של בני

הפלאשמורה למדינת ישראל.

אנחנו הגענו למחנה וראינו תמונת קשה בנאד, לא אנושית. הם מתפקדים בכוחות

עצמם, ללא עזרה של ממשלת ישראל או גורם כלשהו. עוזרים להם גורמים וולונטריים כמו

גיוינט וארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה שמטפלים בהם במסירות רבה כבר הרבה

שנים.

האנשים שם רעבים. ילדים קטנים סובלים ממחלות שונות, למרות שהם מקבלים שרות

רפואי ממרפאת גיוינט, כי התחלואה באתיופיה קשה ביותר והאנשים האלה סובלים מבעיה

רפואית. הם סובלים גם מגעגועים. הם חיים באי-ודאות לגבי בואם למדינת ישראל והם

ממש חרדים לגורלם.

ממשלת ישראל תמיד אמרה לנו שממשלת אתיופיה מגבילה את מספר בני הפלאשמורה

היוצאים למדינת ישראל - 100 עד 120 איש לחודש. אברהם ירדאי ואני נפגשנו עם שר

החוץ האתיופי, שהוא מספר 2 בממשל האתיופי, והוא הסביר לנו את המדיניות של ממשלת

אתיופיה. כל אזרח אתיופי, אם הוא מוסלמי, נוצרי או יהודי, שרוצה לעזוב את

אתיופיה, רשאי לעזוב, ואין שום הגבלה מספרית. ממשלת אתיופיה יודעת שבני

הפלאשמורה היהודים יוצאים למדינת ישראל, ומאז שהממשלה הזאת בשלטון, כל אזרח שרוצה

לעזוב את אתיופיה באופן חוקי, משחררים אותו ללא הגבלה מספרית. ממשלת אתיופיה לא

מאפשרת לעשות מבצע כמו מבצע שלמה אבל באופן אינדיבידואלי כל אזרח יכול לצאת

מגבולות אתיופיה, ואין שום הגבלה מספרית.

שר החוץ האתיופי אפילו אמר לנו שאם אי-פעם תהיה בעיה דיפלומטית בין אתיופיה

לבין ישראל על רקע הפלאשמורה, התמונה הזאת במחנה באדיס-אבבה מטרידה את ממשלת

אתיופיה, והיא היתה רוצה לראות בחיסולו של המחנה הזה. כלומר, שבני הפלאשמורה

יעלו למדינת ישראל ולסיים אחת ולתמיד את נושא הפלאשמורה. הם מרגישים שישראל רוצה

באתיופיה אולי לא קשר דיפלומטי אלא לשמור על האינטרס הזה שנקרא פלאשמורה.

ממשלת ישראל צריכה להפסיק עם התירוץ הזה, שממשלת אתיופיה מגבילה את מספר בני

הפלאשמורה שרשאים לעלות לישראל, תירוץ שבגללו אנשים חיים שם כבר 7 שנים בתנאים-לא

תנאים.

נפגשנו גם עם השגריר הישראלי אבי גרנות, שקיבל אותנו בצורה יפה ביותר, וגם

הוא אמר לנו בצורה חד-משמעית שממשלת אתיופיה לא עושה שום בעיות לגבי יציאתם של

בני הפלאשמורה, וגם לא מגבילה את מספר היוצאים. אני יודע ששגרירות ישראל מקבלת

את בני הפלאשמורה, אם כי זה לא בסמכותה לטפל בעלייה שלהם, אבל היא מסייעת להם,

וגם הגיוינט עושה שם עבודה מאד חשובה.



הקונסול נסע לשם. אנחנו מברכים את משרד הפנים ששלה את הקונסול, שהיה צריך

לנסוע כבר לפני שנה, אבל כל עוד לא תהיה מדיניות של ממשלת ישראל לזרז את בואם של

בני הפלאשמורה בצורה מאסיבית, הפקיד הזה עלול לשבת שם וללא שום הנהיות הוא עלול

לטפל בבני הפלאשמורה בצורה שגרתית, כפי שזה נעשה עד עכשיו.

ממשלת ישראל צריכה להגדיל את מספר היוצאים משם ולזרז את בואם. כשביקרתי

במקום שמעתי שהתחילו לבדוק את בני הפלאשמורה שנבדקו כבר מספר פעמים, וכולם יודעים

שהם זכאי עלייה. אם הפקיד הזה יישב ויראיין, ומשרד הפנים בארץ מזמין את המשפחות

כדי להצליב את האינפורמציה פעם שניה, שלישית ורביעית, הדבר הזה עלול לגרום לעבודה

ביורוקרטית מיותרת.

לדעתי, הוועדה צריכה לפנות אל ממשלת ישראל בדרישה להגדיל את מספר היוצאים משם

ולזרז את בואם במהירות האפשרית. כל יום שהאנשים האלה יושבים שם הם סובלים מרעב,

מבעיות חברתיות, ובמיוחד מבעיות בריאות. ופה מטיפים לנו מוסר ככה נשאים מגיעים

מקרב בני הפלאשמורה. אם האנשים האלה היו באים לארץ לפני שנתיים - שלוש שנים,

אחוז הנשאים לא היה % 8 או 10 % כפי שאומרים. התשובה האמיתית גם לבעיה הרפואית

הזאת היא להביא אותם במהירות האפשרית, כי ככל שהם שוהים שם יותר אחוז הנשאים עלול

לגדול והדבר הזה עלול לסכן בראש ובראשונה את בני העדה, וכמובן גם את החברה

הישראלית. מדינת ישראל לא יכולה להמשיך להיות אדישה למצב הזה.

יוסי שריד;

כמה אנשים יושבים שם עכשיו?

אדיסו מאסלה;

2,886 נפש.

שר הקליטה יולי אדלשטיין אמר במליאת הכנסת ש-30 מיליון איש מצפון אתיופיה

רוצים להגיע למדינת ישראל.

יוסי שריד;

30 מיליון? אולי שלושה מיליון.

אדיסו מאסלה;

זו דמגוגיה זולה. אנחנו לא מתכוונים להביא את כל העם האתיופי לארץ. אנחנו

בני העדה פועלים למען יהודי אתיופיה בצורה מאד אחראית, ואנחנו לא דורשים להביא

לכאן את כל מי שמבקש לעלות למדינת ישראל. אנחנו מדברים כרגע על הקבוצה שמונה

2,800 נפש במחנה, ולסגור את המחנה לחלוטין. אנחנו נתקוף את הארגונים הוולונטריים

אם הם ינסו להמשיך להחזיק אנשים במחנה הזה. אני אישית מתחייב לתקוף ארגונים כמו

נאקוג' שרוצה להחזיק את המחנה ולהזמין שוב אנשים מהכפרים. אנחנו רוצים להביא את

הקבוצה שיושבת שם עכשיו ולסגור לוחלוטין את המחנה, ואחר-כך נציגות ישראל צריכה

לשבת בגונדר. אם יהיו שם אנשים שזכאים לעלות למדינת ישראל במסגרת חוק השבות או

במסגרת איחוד משפחות, הבדיקה והטיפול ייעשו בצורה אינדיבידואלית, לא בצורה גורפת.

מי שלא זכאי, יאמרו לו; אל תבוא יותר לגונדר, והוא יחזור לכפר שלו.

כולנו אשמים במציאות שנוצרה באדיס-אבבה, כולל בני העדה. הזמנו אותם, גם

גורמים וולונטריים, גם הסוכנות היהודית, גם מדינת ישראל. הבעיה הזאת נוצרה

בגללנו ואנחנו צריכים לפתור אותה, כי זו מציאות בלתי--נסבלת. יש ילדים שנותרו פה

ללא הורים, אשה ללא בעל. זו בעיה אנושית מדרגה ראשונה ומדינת ישראל צריכה לתת לה

תשובה אנושית במהירות האפשרית.



יוסי שריד;

האם כל 2,800 האנשים זכאים לעלות לפי דעתכם?

אדיסו מאסלה;

כן. הם נבדקו פעמים רבות על-ידי כל הארגונים שטיפלו בהם במשך הרבה שנים,

למרות שמשרד הפנים גורס אחרת ועושה שוב ושוב בדיקות. אם משרד הפנים רוצה לעשות

בדיקה מזורזת, אנחנו לא מתנגדים, כמובן. אנחנו רוצים שיעלו לישראל אך ורק

יהודים. אנחנו לא רוצים שירמו אותנו ויעלו אנשים שאינם יהודים ואינם שייכים לעדה

הזאת.

כרגע הקונסול נשלח על-סמך אותה מדיניות שהיתה קיימת. אין שום מדיניות חדשה

איד לטפל בבני הפלאשמורה כדי לזרז את בואם. ואם המדיניות שהיתה, והקונסול הזה

ינהג אך ורק על-פי אותה מדיניות, לא נראה שום שינוי.

לפני שבוע היתה צריכה להיות טיסה והיא בוטלה, מפני שלא היו מספיק אנשים שיעלו

למטוס. כנראה שממשלת ישראל התחייבה לנתיבי האוויר האתיופיים למספר מינימום

ומקסימום נוסעים. בטיסה הזאת לא הגיעו למינימום נוסעים. זה אבסורד. 3,000

אנשים יושבים שם, ויקרים 50 אנשים כדי להעלות למטוס. זו בושה וחרפה.

כל עוד לא תתקבל החלטה בדרג ממשלתי לחידוש המדיניות ואיך מזרזים את בואם של

בני הפלאשמורה, אני לא כל-כך מאמין לפקידים שיושבים שם. מיכל יוספוף נוסעת לשם

ל-3 - 4

ימים. זה לא טיפול רציני, זה צחוק ממש. מיכל עושה עבודה נאמנה באמת, וגם נציגי

משרד החוץ וגם נציגי משרד הפנים, אבל אני חושב שהממשלה צריכה לקחת את הנושא הזה

ברצינות, לקבל הרולטה ואפשר להעלות את כולם במשך חודש-ימים.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה לחבר-הכנסת אדיסו מאסלה. כבר העלינו את הנושא הזה בוועדה בעבר.

אני לא מדברת על נציגי הממשלה שנמצאים כאן, אבל בוודאי חברי הכנסת, אנחנו בעד

העלאתם במהירות האפשרית של אנשי הפלאשמורה שיושבים עדיין במחנה באדיס-אבבה. תיכף

נשמע עוד כמה עדויות משם. כבר דיברנו על כך בוועדה ואמרנו שלא חשוב אם יש יותר

נשאים או פחות נשאים. להיפך, אמרנו שמדינת ישראל מספיק חזקה ויש לנו מספיק

אמצעים גם כספיים וגם רפואיים כדי להתמודד עם הבעיה.

אני מאד בעד זה שנצליח למנוע את ההתפשטות בתוך העדה, גם מבחינתם, כי זו שאלה

של חיים ומוות ומטרתנו היא להציל בני-אדם.

יוסי שריד;

שיתוף הפעולה של משרד הפנים עם הוועדה לא ראוי לציון לשבח באופן מיוחד.

היו"ר נעמי בלומנטל;

משרד הפנים הודיע בזמנו שיישלח נציג, ונמצאת כאן מיכל יוספוף שעוסקת בנושא

הספציפי הזה.

רשות הדיבור לאברהם ירדאי. בבקשה.

אברהם ירדאי;

לפני 10 ימים חזרתי מאתיופיה. ארגון הגג של עולי אתיופיה ניזון בארבע השנים

האחרונות בעני ן הפלאשמורה לא מיד ראשונה אלא ממשרד הקליטה, משרד הפנים ומארגונים

למיניהם על המצב שם ועל העליה משם.



הוחלט בארגון לשלוח נציג ולעמוד מקרוב על הבעיה הכואבת הזאת. על-סמך החלטה

זו נשלחתי לפני כחודש וחצי. ראינו מקרוב את הבעיה. כפי שחבר-הכנסת מאסלה ציין,

אנחנו הגענו לסמכות הגבוהה ביותר באדיס-אבבה, ונפגשנו עם שר החוץ. רצינו לשמוע

מפיו מה האמת, כי במשך כל השנים נאמר שהעיכוב נובע מצד האתיופים ולא מצד ממשלת

ישראל, משרד הפנים או משרדים אחרים.

הקבוצה שנמצאת באדיס-אבבה נחלקת לשלוש. קבוצה של 1.336 אנשים שהגיעה

לאדיס-אבבה לפני מבצע שלמה, כלומר לפני קרוב לשבע שנים. קבוצה שניה מונה 814

אנשים, שהגיעה לאחר-מכן, זוכה רק לטיפול רפואי ושכר-דירה. קבוצה שלישית שנמצאת

ברשימה של הרב ולדמן - 736 אנשים, שלא זוכה לשום סיוע מזה שניתן שם.

במשך שנים אנחנו דנים על הבעיה הזאת. אני מאד מתפלא שבמדינת ישראל מתאפשר

מצב כזה. 3,000 אנשים נמצאים שם 6 שנים. יש להם בית-כנסת, יש להם כל המודעות,

כל הלימודים על ארץ-ישראל ועל עם ישראל. הם מטופלים על-ידי רבנים מוסמכים.

לא הם יצרו את הבעיה של המחנה באדיס-אבבה. יצרו אותה היהודים, הארגונים,

מדינת ישראל. העיכובים האלה נגרמים במשך שנים. לפני שנה וחצי החליטו לשלוח לשם

נציגים. היום שלחו נציג. אני לא יודע מה סמכותו של הנציג הזה ואם יש לו בכלל

סמכות. לדעתי הוא לא יעשה דבר. שמענו כעת מפי חבר-הכנסת מסאלה שקבוצות מתעכבות

ולא מגיעות. לכן, איפה התוצאה? מה הטעם להחזיק את הקבוצה הגדולה הזאת במשך שבע

שנים כאשר אנחנו הבאנו את המשפחות שלהם, את הילדים שלהם דרך "מבצע משה" לפני 11

שנה ודרך "מבצע שלמה"? בנינו להם מחנה שם. הם יהודים.

גם יהודים אחרים מתעכבים מפני שבני הפלאשמורה לא עולים משם. משרד הפנים מעכב

יהודים שאין שום חשש לגביהם. משפחות, שאין כל ספק לגבי יהדותם, מסתובבות שנים

באדיס-אבבה, וחיות בחרפת-רעב. זה מה שמשרד הפנים עושה.

דבר נוסף. יהודים נרשמים כלא-יהודים, גם במדינת ישראל, באופן שרירותי. משרד

הפנים שולל את הזכות שלהם, והדבר הזה לא יכול להימשך. אני לא שמעתי שיהודים

שבאים ממקומות אחרים, כותבים בתעודת הזהות שלהם שהם אינם יהודים. למה זה קורה

ליהודי אתיופיה? למה כל הזלזול הזה?

היו"ר נעמי בלומנטל;

נמצאים כאן מנכ"ל משרד הדתות ויוסף טוב ממשרד הפנים ואיזה תקבל את החשובות.

אברהם נגוסה, בבקשה.

אברהם נגוסה;

אני מצטרף, כמובן, לדברים שאמרו חבר-הכנסת מסאלה ואברהם ירדאי. אנשים נמצאים

במצוקה קשה ולא צריך לחזור על הדברים.

אני רוצה לשאול שאלה. ועדת העלייה והקליטה, גם בממשלה הקודמת וגם בממשלה

הנוכחית דנה הרבה בנושא הזה ונתקבלו החלטות חיוביות, אבל באופן מעשי לא ראיתי שום

שינוי.
וילמה מאור
זה לא נכון. ועדת שרים ישבה עם החלטות הוועדה שנתקבלו כאן, ובין השאר ועדת

השרים החליטה כפי שהחליטה בהשפעת ההחלטות של הוועדה.
אברהם נגוסה
אני אסביר למה אני מתכוון. כשמגלגלים את כל הביורוקרטיה מהכנסת למשרדי

הממשלה האחרים זה לא מעניין אותי. אותי מעניין ששבע שנים אנשים נמצאים באותו

מצב, באותה מצוקה.



אותה קהילה יהודית דתית וציונית נמצאת במרחק 200 מטר משגרירות ישראל ומבקשת

לעלות לישראל. אני שואל, אם אווזה קבוצה היתה באירופה, האם ממשלת ישראל היתה מטפלת

בה בצורה כזו? 7 שנים דנים ומחליטים, ואין מעשים. בעניו הזה אנהנו רואים בבירור

מדיניות של אפלייה.

יוסי שריד;

אתה רוצה לדעת איך אפשר להוציא אותם משם מיד? תבקשו מממשלת אתיופיה להודיע

שבשום פנים ואופן הם לא ייצאו, ואז יהיה "שלה את עמי", הפגנות, ינאמו נאומים

ועוד.

אברהם נגוסה;

עני ן הטיסה, שעליו דיבר הבר-הכנסת מאסלה, או לו שום הצדקה. ההחלטה להעלות

מספר מינימלי של 120 איש בהודש, גם כשמגיעים לאווזה ההלטה הם עוצרים אותה. בהודש

זה לא הגיע אף אדם ואנהנו לא יודעים מה יהיה.

אני רוצה לשאול גם את משרד הקליטה. אין לנו כתובת. כשאנהנו פונים לשר הפנים,

שר הפנים שולח אותנו לשר הקליטה. שר הקליטה, כשנוה לו, אומר: אני מטפל בזה.
כשלא נוה לו הוא אומר
אני מטפל רק בקליטה, לא בדברים ארורים. השרים בממשלת

ישראל זורקים את הכדור זה לזה, ואנשים בינתיים מתים. עד מתי אנהנו יכולים לסבול

את זה?

לכן אני מציע שהוועדה תהליט שהאהריות במלואה היא של משרד הפנים. משרד הקליטה

משרק משחקים וגם יש ניגוד אינטרסים. למשרד הקליטה יש אינטרס לקלוט 120 איש בהודש

במקום 500 בחודש. לכן משרד הפנים צריך לקבל את האחריות ורק הוא צריך לטפל בעני ן

ביחד עם הסוכנות היהודית. צריך להוסיף כוה-אדם ולטפל בעניינים.

אנחנו לא נרפה ונדרוש להקים ועדת חקירה ממלכתית בעני ן הזה. 150 אנשים מתו

באדיס-אבבה בזמן ההמתנה. ברשותך, גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להציג מקרה אחד.

אדם שחיכה שנים באדיס-אבבה, שבועיים לאחר מותו אמרו לו: בוא תעלה. יש כמה מקרים

כאלה. את האלמנה העלו לארץ והילדים עדיין שם.

לכן אני מבקש שכל ההחלטות שיתקבלו כאן, שהממשלה תיקח אותן ברצינות ותטפל בהן

ברצינות. כל חודש אפשר להעלות 500 אנשים ולחסל את המחנה.
הי ו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה לך. חברת-הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה.
מרינה סולודקין
אין ספק שאנחנו צריכים לסגור את המחנה ולהביא את האנשים ארצה. אם לא יכולים

להעלות את האנשים, צריך לפצות אותם בכסף. אני לא מומחית בנושא זה, אני לא יודעת

מה הם הנימוקים וההסברים שמשרד הפנים נותן בעני ן זה, אבל אני מסכימה עם הבר-הכנסת

מאסלה שאנשים לא צריכים לחיות כמה שנים במהנה.

יש עוד דבר. כל גל של עליה סובל ממדיניות לא חכמה של המדינה ואחר-כך יש לנו

אסון כמו זה של ילדי תימן, או עם תדמיות שליליות של עולים מעליות אחרות, ועכשיו

יש לנו פרשת הפלאשמורה. אנהנו צריכים להפסיק את זה ולסגור את העני ן.

שלמה אשכנזי;

אני הייתי באדיס-אבבה לפני ארבעה חודשים. מה שהציג חבר --הכנסת מאסלה זה

מדו י יק ביחס לבני הקהילה שנמצאים באתיופיה.



יוסי שריד;

בינתיים נוסעים לשם. גם זו סיבה לא לפרק את המחנה, כי אחרת לא תסעו.

שלמה אשכנזי;

מתוך 2,800 נפש שנמצאים במחנה, יש 1,300 ילדים בגיל 0 עד 18. נאקוג' מחזיק

אותם במסגרת לימודים ומשתדל לתת להם השכלה של אתיופיה. אחרי שחזרנו מאתיופיה

ונפגשנו עם הרב הראשי בקשי-דורו ן נבדקה אפשרות לזרז את עלי יינם של בני הפלאשמורה.

יוסי שריד;

מי זה "חזרנו"?

שלמה אשכנזי;

נסענו אברהם נגוסה ואני ונפגשנו עם הרב בקשי --דורו ן.

בזמן נסיעתנו לאתיופיה יצא מכתב של הרב בקשי-דורו ן ששולל את כל נושא ההשבה

ליהדות של הרב מנחם ולדמן, וחזרנו עם הצעה שיכולה לסייע לכל המערכת לפתור את

הבעיה בצורה המהירה והטובה ביותר. הרב בקשי-דורו ן לא שולל את ההצעה על הסף. הוא

בחן אווזה ואמר שהיא נראית לו כאפשרית לביצוע. ההצעה היתה לבנות צוות של 3 אנשים:

נציג מהקהילה, נציג משרד הפנים ונציג הרבנות הראשית, לשבת סביב השעון ולעבור על

כל שם. כי השמות קיימים, המשפחות ידועות. האנשים כבר 7 שנים בודקים את הרשימות

משמאל לימין ומימין לשמאל ויודעים מי האנשים, וכבר יודעים גם מי המשפחות של רובם

בישראל. ההצעה היא לעבור שם-שם, לשבת במקום סגור במשך שבועיים - שלושה שבועות,

להזמין את האנשים, ואם יש צורך בעדויות - להזמין את העדויות, ולסיים את הדבר הזה

בצורה יעילה וטובה.

סופה לנדבר;

למה לא עשו את זה עד עכשיו?

שלמה אשכנזי;

כל הנתונים ידועים לכולם. שמות המשפחות והקשר המשפחתי.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

אתה אומר את זה על-סמך תחושה או על-סמך מידע שבמשרד הפנים חושבים שחלק מהם

אינם יהודים ולכן עלייתם ארצה מעוכבת?

שלמה אשכנזי;

למשרד הפנים קשה כרגע לרכז את זה, מפני שיש בחורה אחת שמטפלת בכל מה שקשור

בעולי אתיופיה, וגם בעולים אחרים ובקבוצות אחרות. בעידן המיושב יש היום במשרד

הפנים רק תיקיות.

מה שחשוב הוא, לרכז מאמץ חד-פעמי של מספר שבועות ולסיים את העני ן. לעבור

בארץ, ואם יש ספיקות, לבדוק אותם. אבל דבר שלגביו אין ספק, להביא את האיש לישראל.

אני רוצה לאשר את הדברים שאמר חבר-הכנסת מאסלה. השגריר באתיופיה אמר בפירוש

שאין מגבלה מצד ממשלת אתיופיה להעלות אותם לישראל.

דבר נוסף, הטיסות שהיו אמורות להגיע לישראל בחודשיים האחרונים ולא הגיעו,

הסוכנות היהודית שילמה בעד המקומות בטיסות הללו והאנשים לא עלו למטוס.



היו"ר נעמי בלומנטל;

מי לפי דעתך עיכב את זה?

שלמה אשכנזי;

לא עיכבו. לא היו מספיק אישורים ולכן אנשים לא עלו למטוס.

אופיר פינס-פז;

אני מכיר את הנושא הזה ואני שמח שחבר-הכנסת מאסלה שוב העלה אותו לאיור נסיעתו

לאתיופיה. אבל כשאני רואה את הדברים ברטרוספקטיבה לשנים קודמות, גם ממשלות

קודמות, אני מצטער מאד לומר את זה, אבל נדמה לי שממשלת ישראל נוקטת כאן במדיניות

והשהייה מכוונת, שיש לה כל מיני סיבות, מתוך תקווה או שהפריץ ימות או שהסוס ימות,

שמשהו יקרה בין השניים ואיך שהוא מישהו יגלגל את הבעיה הזאת למקום אחר ואיך שהוא

הדברים ייפתרו מעצמם. הדברים לא ייפתרו מעצמם. יש לי תחושה שיש מציאות שאי-אפשר

להסכים לה, כי התהליך הזה שאנחנו עדים לו במשך כל-כך הרבה זמן הוא תהליך שבסופו

של דבר עולה בחיי אדם, וזה הדבר המשמעותי ביותר, כי כל השהייה או כל מכסה שלא

מתמלאת כל חודש, כל מטוס של הסוכנות היהודית שיוצא חצי ריק, או ריק לחלוטין,

המשמעות היא שעוד אדם נפטר באדיס-אבבה או עוד אדם, חלילה, נדבק באיידס, וזה פשוט

טירוף מערכות.

אני חושב שהוועדה הזו צריכה לבוא בעמדה ברורה לממשלה: תפסיקו את מדיניות

ההשהייה המכוונת. אמר כאן שלמה אשכנזי שתוך שלושה שבועות אפשר לפתור את הבעיה.

תוך חודש - חודשיים המחנה הזה צריך איות ולתמיד להתפנות מאנשיו ולהיסגר, להביא את

כל אנשי הפלאשמורה במהרה לישראל. יש הליך רבני, לסיים אותו. אי-אפשר להמשיך

יותר את הדיון האין-סופי הזה. אנשים מתים, משלמים בחייהם ואנחנו לא יכולים

להסכים עם זה.

יוסי שריד;

מדברים פה הרבה על מדיניות הממשלה. אולי נשמע מהי מדיניות הממשלה. התוצאה

ברורה, אבל מה המדיניות?

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

גם אני חשבתי בדיוק לשאול איפה העיכובים. בואו נשמע משרד-משרד ונראה אם

ההשהייה הזאת נובעת בשל בעיות שחושבים שקיימות באשר ליהדותם, ואז נמצאים כאן כמה

מומחים שעסקו ועוסקים בנושא הזה. נשאלת אלה אחרת, שגם היא בעיניי לא מוצדקת -

האם העיכוב הוא בגלל בעיות דיור, שאומרים: אין לנו כרגע דיור ולכן אנחנו משהים

אותם? מה האמת בעני ן הזה? האם משרד אחר נתקל בבעיה?

אני רוצה שנשמע קודם את פרופ' מיכאל קורינלדי, שיוסיף לנו מהי ידע הרב שיש לו

בנושא.

יוסי שריד;

אבל גם זו לא מדיניות הממשלה. אנחנו רוצים לדעת אם זה דיור או גיור.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

שניהם. או בריאות. גם נושא הבריאות עלה כאן.
עו"ד מיכאל קורינלדי
יש לנו חוק השבות. בכל הכבוד, חברי הכנסת אומרים דברים מאד נעימים אבל

האחריות למחדל הזה היא על הממשלה הקודמת.

יוסי שריד;

אני לא אומר, אני שואל.

עו"ד מיכאל קורינלדי;

חוק השבות הוא אחד. צריך לשנות את מדיניות הממשלה. כי עם כל הכבוד למיכל

יוספוף, אני יודע את מאמציה, היא קשורה במדיניות מסוימת. היא מסתכלת על ההנחיות

של ועדת צבו, שאמר כבר בית-המשפט העליון בדיונים פתוחים, שההמלצות האלה מתו. נכון

שלא כתבו את זה בפסק-דין בצורה מפורשת, אבל הם התעלמו מהחלטות ועדת צבו. כי

הרולטות ועדת צבו קבעו באופו קולקטיבי שקבוצה מסוימת הם לא יהודים וחוק השבות לא

חל עליה. ההמלצות האלה הו כתם למדינת ישראל וצריך אחת ולתמיד לבטל אותו. ועדת

שרים חייבת לשבת מחדש על הנושא של הקבוצה המסוימת הזאת שיושבת כרגע באדיס-אבבה.

לא על 30 מיליון האתיופים. כל הליכת האימים הזאת היא חסרת-שחר וטעם. מדובר על

אנשים מאד ספציפיים שגם אני ראיתי אותם, ואנשים שהיו פה ראו אורם, שכולם ממוצא

יהודי. לגבי הקבוצה הזאת צריכה להיות החלטה, בראש ובראשונה של הוועדה הזאת,

שיכולה גם ללוות את העניו הזה בוועדת משנה בצורה יותר אקטיבית. הרי הדבר הזה

שמחליטים ואחרי שנה או שנתיים מחליטים על ביצוע, ואחרי עוד שנה - שנתיים שוב

מחליטים על ביצוע, בכל הכבוד, זה צריך לפעול בצורה אחרת.

צר לי לומר, אני רואה איך מטופלת העליה מרוסיה, או מאיטליה, שמשם אני בא.

אני רואה איך מטופלות עליות במקומות שונים. יש במדינת ישראל חוק שבות אחר

לאתיופים, ואני אומר זאת במלוא האוזריות. משום שכרגע יושבת הקבוצה הזאת באתיופיה.

בידי כל אחת מהנשים שם יש אישור של הקייס הדנה, שיושב כאן, שהן כולו יהודיות,

ממוצא יהודי. יש גם אישור של בית-דין רבני שמאשר שכולו יהודיות - לפחות לגבי

הנשים. משום שכדי להסיר ספק עשו השבה ליהדות.

באות כל המשפחות האלה, הנשים וילדיהן, כמובו, והבעלים, שבכל מקרה הם זכאים

כבני זוג לעלות לארץ, אומרות לקונסוליה: אנחנו יהודים.

חבר-הכנסת אדיסו מאסלה, לקבוצה הזאת אסור לקרוא יותר פלאשמורה, מפני שהם לא

פלאשמורה. הם יהודים. זה פוגע בהם.
אופיר פי נס-פז
בשום מקום בעולם לא היה על זה ויכוח שהם חייבים לעלות.

עו"ד מיכאל קורינלדי;

יש אישור שהם יהודים. האישור הזה לכאורה הוא טוב. משמעות האישור הזה היא

פשוטה. יש חוק לתיקו ו סדרי מי נהל שאומר שתוך 5 4 יום חייבים להשיב לאדם שמגיש

בקשות לרשות, אם בקשתו מתקבלת או לא מתקבלת. החוק הזה לא חל על העלייה מאתיופיה

כי בעלייה מאתיופיה יש אנשים שהגישו בקשה לפני 7 שנים, 5 י-3 שנים, ועכשיו הגישו

עוד פעם לפני 4 חודשים עם אישורים חדשים של הקייס הדנה ושל בית דין רבני. אז

תודיע לאנשים.

אינני אומר החלטית, שיכול להיות שמבין 2,800 אולי יש כמה מהם שצריכים לבוא.

אני מקבל שצריכה להיות איזו שהיא בדיקה לגבי כל אדם ואדם. אבל כרגע יש מצב

שמדובר על קבוצה של יהודים ואם יש מישהו שרוצה לשלול את זכות העלי ית ממישהו, הוא

חייב לעשות את זה בתוך זמן סביר.

דרך אגב, בית המשפט העלי ון נתן לממסד 60 יום.
היו"ר נעמי בלומנטל
מתי זח היה?

עו"ד מיכאל קורינלדי;

שם אמרו לגבי מספר מסוים של אנשים, אבל הם בנו את הכלי הזה שאמר לאנשים

באדיס-אבבה, שיעתרו משם לבג "ץ. כרגע יש עתירה חדשה לבג"ץ של 480 משפחות שי ושבות
באדיס-אבבה. העתירה אומרת
תנו לנו זכות לעלות למדינת ישראל. תשיבו לבקשה

שלנו, אל תנהגו בנו שלא כחוק.
בג "ץ בעתירה קודמת אמר
הממסד חייב להשיב לבקשות בתוך 60 יום. בזה הוא קצב

מועד, כי 45 יום זה קצר לגבי אתיופיה.

אנחנו נמחל אם התשובה תי נתן לא תוך 45 יום אלא ב-90 יום, אבל לא 7 שנים, לא 5

ו-4 שנים.

לכו, בכל הכבוד למיכל יוספוף, והיום יש שם קונסול שהוא איש טוב לפי דעתי והוא

יכול לעשות עבודה, אבל כשהוא מתחיל לעשות בדיקה יסודית לאחר שיש כבר אישורים

לכאורה של הקייס הדנה ושל בית-דין רבני, זה מיותר וצריך לעשות מאמץ חד-פעמי.

למשל, למה שהקייס הדנה לא יסע? הוא מכיר את כל יהודי אתיופיה. הוא לא יביא לכאן

אנשים שאי נם מביתא ישראל. שלח אותו לאדיס-אבבה. ממה ארנה חושש, שהקייס הדנה יביא

לנו מישהו? הרב עובדיה יוסף לא חושש. בפגישה שהיתה לנו עם הרב י וסף שאלנו אותו:

אתה בעד עליית הקבוצה הזאת? היה אתי הרב יוסף הדנה והקייס הדנה. הוא שאל את הרב
יוסף הדנה
אוזה מאשר להביא את היהודים? צריך להביא אותם? הרב הדנה השיב: כן.
הוא שאל את הקייס הדנה
הם יהודים? צריך להביא אותם? הקייס הדנה אמר: כן. אז
שאל הרב עובדיה יוסף
אם כך, מה הבעיה?
גם אני שואל
מה הבעיה? אלוהים אדירים, מה הבעיה?
הי ו"ר נעמי בלומנטל
זאת והשאלה שגם אנחנו שואלים. נשמע כעת את מר יוסף טוב, נציג משרד הפנים.
סופה לנדבר
בהזדמנות זו אני רוצה לשאול את מר טוב מה קורה עם המכתבים שמסרנו לך בוועדה

לפני חודש וחצי. אנחנו מחכים לתשובות בקוצר רוח. אני יודעת שהעברת את המכתבים

ללשכת השר. לא קיבלתי תשובה ואנשים נמצאים במצוקה רבה.
יוסף טוב
אני מתנצל שהגעתי מאוחר, כי הייתי בישיבה אחרת.

בענין הקונסול - הוא יצא, בשעה טובה, וכבר עובד שם. בימים הקרובים הוא יחזור

לארץ לבדוק כמה דברים בענין הבקשות.

לגבי הדברים שאמר פרופ' קורינלדי, אתה כל הזמן אומר שיש פסק-דין של בית-דין

רבני. אתה יודע היטב שאם היה פסק-דין של בית-דין רבני הבעיה לא היתה מתעוררת כלל

והיינו מאשרים את כל הבקשות. אין פסק-דין רבני בכלל.
עו"ד מיכאל קורינלדי
אני דיברתי על אישור של רב בית-דין רבני שעושה גיורים בארץ. חוץ מזה, הקייס

הדנה לא מבין בזה?
יוסף טוב
יש אישור שטוענים שגיירו אותם בחוץ-לארץ, והנושא הזה עכשיו נדון בבג"ץ. בארץ

אין פסק-ד י ן שהם יהודים. אם היה פסק-דין בארץ, בכלל לא היוגה בעיה. הנושא הזה

נדון עכשיו בבג"ץ.

יוסי שריד;

פסק-דין של מי?

עו"ד מיכאל קורינלדי;

לא אמרתי פסק-דין. אישור יהדות.

יוסף טוב;

זה לא תקף.

עי"ד מיכאל קורינלדי;

למה לא?

יוסף טוב;

נושא הגיורים שהרב ולדמן עשה בחו"ל, לא בארץ. אם היה בארץ פסק-דין, היינו

רושמים את כולם. הבעיה היא שנעשה שם גיור על-ידי הרבנים.

מיכאל קורינלדי;

זה לא גיור, זה חשבה ליהדות. זה אותו תהליך, אותו אישור.

יוסף טוב;

העני ן של השבה ליהדות נבדק כאן. מבחינה משפטית זה גיור וכך אנחנו קוראים לו.

הנושא הזה נמצא כרגע במבחן של בג"ץ. אין פסק-דין כזה.

יוסי שריד;

אני מכיר את התירוץ הזה שברגע שזה מגיע לבג"ץ, אז שמש בגבעון דום. למה הכל

נעצר אם העני ן נדון בבג"ץ? כשהייתי פעם שר, העובדים שעבדו אתי היו תמיד מייעצים

לי: יש בג"ץ, אז כך וכך. למה? איפה זה כתוב? להיפך, זה טוב, זה לוקח פסק-זמן של

שנה-שנתיים, אבל למה זה עוצר? להשאיר אותם שם אתם יכולים. להביא אותם אתם לא

יכולים? תסביר לי את ההיגיון. הרי גם על-ידי זה שאותם לא מביאים אותם אתם עושים

פעולה. אז למה הפעולה הזאת כשיש בג"ץ היא כשרה ולהביא אווזם זה לא כשר? הרי גם

מחדל זו פעולה. אני לא מבין לא את ההיגיון ולא את ההיגיון המשפטי.

אם אני אתן לך היתר רבני, שגם כאשר דבר תלוי ועומד בבג"ץ אין שום מניעה

להמשיך ולטפל בזה, בלאו-הכי אתם מטפלים. למה שלחתם קונסול? תחזירו אותו. אסור

לו עכשיו בכלל להיפגש שם עם אנשים, כי זה סוב-יודיצה. הרי אלה שטויות.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

הרי יש אנשים שלגביהם אין שום ספיקות, אז תעלו לפחות אותם. לא צריך לעצור את

התהליך.



סופה לנדבר;

כשאני שומעת את הדברים על המחנה באדיס-אבבה אני חושבת שהספור הזה חוזר אלינו

כבר כמה פעמים וצריך כבר לסיים סוף-סוף את הפרשה.

נחנו שומעים היום ממשרד הפנים תירוץ, שבגלל שאין מסמכים ובגלל שהעתירה נמצאת

בבג"ץ אנחנו לא מטפלים. הנה יושב כאן אדם שפנה לבג'יץ ואומר: אם היום יש הרולטה

להעלות אותם ארצה, אני לוקח את העתירה חזרה. ואני חושבת שזה תירוץ.

אני זוכרת שבברית-המועצות לשעבר היו מסורבי עליה, פה אני קוראת להם מסורבי

מדינת ישראל. זה דבר מדהים. אנשים יושבים שם 7 שנים והפקידים מחפשים תירוץ זה

או אחר. אנחנו צריכים לדרוש היום מממשלת ישראל להעלות אותם ארצה. אנחנו צריכים

גם לדרוש מממשלת ישראל לומר לנו בעוד כמה שבועות, לא חודשים, הדבר הזה יסתיים.

יש ביורוקרטיה, אבל ביורוקרטיה שקשורה לבני-אדם זה דבר איום ונורא שצריך לשים לו

סוף.

יוסף טוב;

את הפתרון לא נמצא בצורה כזו שתתקפו אותי ולא תאפשרו לי לסיים משפט.

אנחנו לא מעוניינים לעשות סחבת בדברים האלה. אם מדברים על בג"ץ, דעו לכם דבר

אחד. גברתי הנכבדה יודעת, שגם לגבי העלייה מחבר המדינות תמיד טענו שמשהו לא

בסדר, ואתם טענתם; לא בג"ץ, ביורוקרטיה. עם כל הכבוד, כשיש היום כל-כך הרבה

בג"צים ומתגלים כל-כך הרבה דברים, ברור שאם לא היינו עומדים בפרץ היו תוקפים

אותנו שבעתיים על כך שהיינו אטומים ולא שמנו לב למתרחש. אנחנו צריכים לבדוק כל

דבר, עלינו מוטלת האחריות, ואני צריך להיות משוכנע שמה שאני נמשר אני מאשר נכון.

זה לא סוד. כולנו יודעים שאלפי אנשים, מאות משפחות לא בסדר.

סופה לנדבר;

ומצד שני מאות משפחות היו בסדר ומישהו פגע בהן.

יוסף טוב;

חברת-הכנסת לנדבר, עם קריאות ביניים לא נפתור את הבעיה. אני מסביר לך

שבכל-זאת משרד הפנים בדק ומצא והביא, והיו דיונים גם בבג"ץ וגם בחקירות, וגם

ביטול אשרות. בסך-הכל היינו זהירים וטוב עשינו שהיינו זהירים.

לגבי ה-500. אני חושב שלא כדאי לדבר על זה בצורה כזו. יש משטרים שקבעו שיש

ספק בענין הגיור בחו"ל.

סופה לנדבר;

מי קבע את זה?

יוסף טוב;

לא אני עתרתי לבג"ץ. יכול להיות שגם ללא הבג"ץ הבעיה היתה נפתרת אם בדקו.

אם היו מגיעים לסקנה שזה בסדר - - -

יוסי שריד;

לפי החוק הקיים, כאשר רפורמים מגיירים באמריקה, אינם חייבים לרשום אותם

כיהודים. אני מקווה שזה גם יימשך.



י יסף טוב;

אנחנו בודקים גם את -זה, כי בית--המשפט העליון ציווה עלינו לבדוק.

י וסי שריד;

אתם בודקים, במחילה, אבל בסופו של דבר אינם צריכים לרשום. זו הסיבה שבגללה

עכשיו רוצים לשנות את ההוק. הרי המצב החוקי הנוכחי הוא שגיורים בחו"ל, אם תרצו

או לא תרצו, מוכרים כאן. הרי בגלל זה רוצים לשנות את החוק.

יוסף טוב;

עד היום לא תמצא אצלי מקרה אחד שהיה גיור רפורמי בחוץ-לארץ, או נישואים

רפורמים בחוץ-לארץ, או נישואי שליח, שאדם הביא תעודה, שהיתה בסדר, ואנחנו סירבנו

לבקשה. לא תמצאו. אתם תמצאו הרבה מאד מקרים שגיורים או נישואים שנעשו בחוץ-לארץ

לא היו ולא נבראו. לכן נעשות הרבה בדיקות והרבה חקירות.

אנחנו פועלים על-פי מסגרת החוק שנקבעה שלפיה אנחנו נטפל בחוק השבות. אם אתם

חושבים שוועדת שרים תשנה את החוק לגבי העליה משם, בבקשה, אבל אנחנו לא הכתובת.

אנחנו צריכים לטפל בזה במסגרת החוק שנתן לנו סמכויות.

יש דברים רבים שהבדיקה בהם נמשכת. עובדה שהקונסול מדווח לנו שהוזמנו אנשים

לבוא לבדיקות נוספות לגבי הבקשות שלהם והם לא הופיעו.

אנחנו לא מעלים את האנשים מחוץ-לארץ. אנחנו בסך-הכל צריכים לינת את האשרות,

לבדוק.

י וסי שריד;

מתוך 2,800 יש כבר כאלה שאיו ספק לגבי יהדותם?

יוסף טוב;

ודאי.

יוסי שריד;

אז למה הם לא עולים?

יוסף טוב;

הם כן עולים. הבעיה היא שכאן לא מדברים על אלה שעולים אלא על אלה שלא עולים.

יוסי שריד;

לגבי כמה מתוך 2,800 אין ספק שהם יהודים?

יוסף טוב;

אני עדייו לא יודע. אבל כל אלה שעדיין לא עלו, נמצאים בבדיקה חלק מהם עלו.

יוסי שריד;

אני לא מבין. אתם מטפלים בבעיה. כל אדם שמטפל בבעיה יודע גם מספרים. הוא

יודע כמה אושרו וכמה לא אושרו, או לגבי כמה מהם יש ספק. הרי עוסקים בזה שנים על

שנים.



יוסף טוב;

אני יכול לתת לך נתונים כמה אנשים עלו.

יוסי שריד;

אני לא שואל כמה עלו. אני שואל אותך כמה כשירים מבחינתכם לעלייה עכשיו מתוך

המחנה.

יוסף טוב;

אין לי פה מספרים על כך.
מיכל י וטפוף
אנחנו עובדים בצורה שוטפת. כל בן-אדם שמאושר, אחרי שבועיים הוא מגיע לארץ.

יוסי שריד;

אני שואל כמה מאושרים יש עכשיו.

מיכל יוספוף;

יש לנו 80 איש שצריכים להגיע בהגעה הקרובה.

יוסי שריד;

80 איש מתוך 2,800. זאת אומרת כל ה-2,800 עוד לא מאושרים.

מיכל יוספוף;

חם בבדיקה.

יוסי שריד;

7 שנים זה נבדק כך ואחרת. מה צריך עכשיו עוד להיבדק שלא נבדק במשך 7 שנים?

אתם אנשים אחראים ובוודאי מיקדתם את הענין אתם אומרים; 7 שנים טיפלנו ויש עוד

דבר-מה שחסר. מהו הדבר שjסר? מה ייבדק עכשיו שלא נבדק 7 שנים?

יוסף טוב;

מי אמר לך שטיפלנו בהם 7 שנים?

יוסי שריד;

7 שנים לא נעשה דבר. אני שואל. נאמר פה משהו על הממשלה הקודמת.

עו"ד מיכאל קורינלדי;

אני אגיד לך מה הם אומרים. הם אומרים שהם לא נמצאים במיפקד של יהודי אתיופיה

ולכן הם לא עולים. זה התירוץ שלהם. אני אומר במלוא האחריות שהמיפקד הזה לא היה

שלם, הוא היה קטוע. זאת הסיבה.



מיכל יוספוף;

בשנת 1993 היתה החלטה של ועדת צבו לאיחוד משפחות. בזמנו היו באדיס-אבבה

4,500 אנשים. לכן, זה לא אומר שלא טיפלנו. היום יש במחנה 2,800 אנשים, ואפילו

פחות. אנחנו מטפלים ובודקים. יש בעיה בעלייה הזאת, שאין לך מסמכים.

כשהייתי בפעם האחרונה לפני חודש באתיופיה היתה אמורה להגיע אישה פלוס שני

ילדים. קיבלנו מידע ששני הילדים הם לא שלה ואני הורדתי אותה מהטיסה. היא היתה

מאושרת כבר, אבל כשאין לך מסמכים שלפיהם אתה יכול לבדוק את הרכב המשפחה?, יש לך

בעיה. ארגה צריך לעשות הצלבה עם קרובי המשפחה שנמצאים בארץ. אם אתה מזמין את

קרובי המשפחה שנמצאים בארץ והם לא באים, מה אני יכולה לעשות?
יוסי שריד
אם כך, על סמך מה מבוססת הערכתו של שלמה אשכנזי? אתם עכשיו מעלים בכלל שאלות

שמדובר ב-2,800 וצריך להתחיל הכל מהתחלה.

מיכל יוספוף;

לא אמרתי שנתחיל הכל מהתחלה. אנחנו ממשיכים את הטיפול בשני המישורים, לפי

חוק השבות ולפי החלטת ועדת צבן לאיחוד משפחות. לא הבטחנו שום דבר.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

רשות הדיבור לחבר-הכנסת חנן פורת. בבקשה.

עו"ד מיכאל קורי נלדי;

יש לו זכויות בעלייתם של 2,500 איש שהגיעו לארץ.

חנן פורת;

אחרי כמה ישיבות של הוועדה אני חש תסכול עצום. מפני שבנושא הזה של העלאת בני

הפלאשמורה שנמצאים במחנה ישבנו באולם ההרצאות וקיבלנו הרולטות הגיגיות, והנה אנחנו

חוזרים ודנים בסוגייה הזאת ובינתיים אנשים גם מתים ממחלות, גם מתוסכלים, הזמן לא

מיטיב עמהם והכל נשאר כמו פצע פתוח, מדמם, שלאורך כל הדרך ירדוף אחרינו.

אני חש שזה יהיה אות קלון שיכול להירשם, בין דברים אחרים שהם מתחום התסכולים

של מדינת ישראל, ככתם שהיא לא תוכל להתנקות ממנו.

יש 3 מסלולים להעלאת אנשי הפלאשמורה. השאלה, לפני שבוחנים את תמסלולים, מהו

היעד. אם אנחנו מכירים בעובדה שנמצאים שם כ-2,800 איש שבאופן כללי הם הללו

מסומנים וידועים, אז אין שוני ואין תפנית מובהקת במספרים. האנשים הללו ידועים,

הם מאורגנים, והם נמצאים שם כבר 7 שנים, כאמור.

הלוואי שרוב יהודי אתיופיה שנמצאים בארץ יאחזו בזיקה ליהדות, גם מבחינה

יהודית דתית וגם מבחינת הציפייה והרצון שלהם, כאותה קבוצה שנמצאת שם.
אדיסו מאסלה
לא. זו גישה לא נעימה.

חנו פורת;

סליחה, לא הובנתי בהלכה. ודאי שיהודי אתיופיה שנמצאים כאן כולם יקרים, כולם

חביבים.



יוסי שריד;

יש בהם פגם, הם לא לגמרי דתיים.
הנן פורת
לא. כקבוצה מגובשת, כחבורה שמבטאת זיקה עמוקה ליהדות כבר שנים רבות, יש פה

איזה שהוא דבר מיוחד. אם אנחנו מגיעים להכרה שצריך להעלות אותם ארצה, השאלה הזאת

שעומדת בבג"ץ לא יכולה להוות מכשול לעניו הזה, מפני שיש לנו פה J מסלולים.

המסלול האחד הוא המסלול שהציגה ועדת צבו, שהוא לדעתי היה פתח צר ושגוי ביסודו, כי

הוא לא היה צריך להתבסס רק על כך, אבל גם הוא פתח, הוא הפתח של איחוד משפחות

במסגרת חוק השבות.

עו"ד מיכאל קורינלדי;

במסגרת חוק הכניסה.

אדיסו מאסלה;

תאמין לי שהיום אנחנו מתגעגעים לצבן.

חנו פורת;

אנחנו לא מתגעגעים לצבו, ואגיד לך למה. מפני שלפי דעתי המסלול הנכוו והרחב,

וכאו בוועדה עמדנו על כך כמה פעמים, ואז גם סיכמנו את הדברים מנקודת מבטה של

הוועדה עוד בגלגול הקודם שלה וחזרנו על זה פה - הוא שאם האנשים הללו מבקשים לשוב

ליהדות והם ממוצא אתני ככל האוכלוסיה היהודית האתיופית, אז יש מקום להחיל לגביהם

את התהליך של השבה ליהדות, או שם באתיופיה או כאו בארץ. הדבר הזה נעשה בארץ

בהצלחה גדולה, ובמסירות רבה. יושבים כאו אנשים שטיפלו בזה ועשו זאת.

אם אנחנו רואים את האוכלוסיה הזאת כאוכלוסיה שראו י יה להשבה ליהדות איורי שכבר

שנים הם מוסרים את עצמם על העניו הזה, נעלה אותם ארצה במסגרת חוק הכניסה, והתהליך

של יושבה ליהדות ייעשה כאו כפי שהוא נעשה לגבי הבודדים. מה שביקשו לעשות באתיופיה

אותם רבנים באמת מתוך העזה גדולה, ואני מכיר את הדברים מקרוב, כי ישבתי אותם ועם

הרבנים הראשיים בהקשר הזה - היה נסיון כדי לקצר את התהליך ולעקוף את הביורוקרטיה

הבלתי-פוסקת הזאת, לקיים את התהליך של השבה ליהדות שם כדי שהם כבר יעלו לארץ

כיהודים לכל דבר.

חבר-הכנסת יוסי שריד, עם כל הרצון שלנו, ברור שיש הבדל ביו דבר שאתה עושה

אותו בקום ועשה, לביו מציאות של שב ואל תעשה, כשיש לך דבר שהוא בספק.

אבל יש פה מסלול ארור להביא אותם ארצה. זו צריכה להיות הרולטת ממשלה, להביא

אותם ארצה כיהודים ממוצא אתני יהודי, שמיועדים להשבה ליהדות.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

אני לא חושבת שבוועדה תהיה והסכמה לדבר הזח. להביא אותם ארצה, בוודאי. אבל

אם הם יהודים, למה הם צריכים השבה ליהדות?

חנו פורת;

הנקודה הזאת של השבה ליהדות חלה גם על אנשים שמוגדרים כיהודים. מכי וון שיש

לגביהם ספק של המשקע הנוצרי שהיה בהם, או לגבי חלק מהם, אז הם צריכים לעבור את

התהליך של והשבה ליהדות.



סופה לנדבר;

אם הוא יהודי, למה הוא צריך לעבור את התהליך הזה?

אברהם ירדאי;

הם מוכנים לעבור את התהליך הזה והם עוברים אותו במשך 6 שנים. הם לומדים

יהדות.

הנן פורת;

חברת-הכנסת לנדבר, אל נעשה דבר שאחר-כך יכול להיות להם לרועץ. אני אומר, גם

כשהדבר תלוי ועומד בבג"ץ, ואני מקווה שהבג"ץ יפסוק שהר?שבה ליהדות שנעשתה באתיופיה

כשרה והם יהודים לכל דבר והם חייבים לעלות ארצה מכוח חוק השבות. אבל גם אם הדבר

הזה עדיין בספק, ואם עדיין יש בעני ן הזה ויכוח בין הרבנים, אנחנו יכולים לעקוף

בדרך המלך את כל העני ן הזה. אם תהיה החלטה להביא ארצה את אותם אנשים שהם ממוצא

אתני יהודי ושהם נוהגים כיהודים, ומכיוון שדבק בהם איזה שהוא כתם של משקע נוצרי

לעשות להם את התהליך של והשבה ליהדות כאן, כפי שנעשה לגבי הקודמים וכפי שזה נעשה

עד עצם היום הזה, בכך אנחנו מסיימים את כל הפרשה הזאת ומסירים מעלינו את

הכתם הזה.

אילו הייתי היום בממשלה הייתי אומר שהממשלה צריכה לקבל החלטה להעלות את כולם

לארץ, ברגע זח מצד חוק הכניסה, להעביר אותם תהליך של השבח ליהדות ואז כולם

יהודים. רק לגבי 2,800, אני לא מדבר על מסגרת אחרת, ולגמור אחת ולתמיד את הספור

הזה.

אני מציע שזאת תהיה המלצה מטעם הוועדה שלנו כדי שלא נסתבך עם השאלה כן בג"ץ

או לא בג"ץ.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

אני לא בטורוה שתהיה הסכמה לדבר הזה. לי נראה שהעני ן, בכוונה או שלא בכוונה,

רק מסתבך. אם בעבר דיברנו על 2,800 כמיקשה אחת, כאנשים שמגיע להם על-פי חוק

ויושבות לעלות למדינת ישראל, הרי עכשיו נפרצו כל הגדרות ואומרים פתאום לגבי כל אחד

ואחד אם יש לו זכות לעלות לארץ בתוקף חוק השבות, או לא. המציאות הסתבכה וזה לא

לרוחי.

נשמע כעת את הרב רפי דיין מטעמו של הרב בקשי-דורון. בבקשה.

הרב רפי דיי ן;

אני עוזרו של הרב הראשי הרב בקשי-דורון.

פרופ' קורינלדי דיבר קודם על כך שהעני ן עומד בבג"ץ, אבל אני רוצה לומר לו שלא

נשלה את עצמנו. יושבים פה נציגים של משרד החוץ, הגיוינט, הסוכנות היהודית ומשרד

הפנים. הבעיה של היהדות שלהם, מה שנקרא לכאורה גיור, לא התעוררה עכשיו. היא

קיימת כבר שנים. בעיית הגיור נוצרה בזמן האחרון. היה יהודי מכובד מאד, שאני

אישית מכבד אותו, שהיה "מאכער" של גיור. הוא עשה השבה, ללא אישור מאף אחד, ולכן

אני חושב שחבל להיכנס עכשיו לעני ן הזה.

חנן פורת;

המלה "מאכער" אינה במקום. זה מצטלטל כאילו שהוא עשה עסק.
הרב רפי דיין
חבר-הכנסת פורת, מצד אחד עומד כאן פרופ' קורינלדי ומצד שני אברהם נגוסה מוציא

מסמכים שכביבול עברו בית-דין. על-סמך מה? לא הרב הראשי ולא אני נתנו את האישור

הזה. אני לא מכיר בזה, כי הוא עשה דבר שלא על דעתנו ולכו הוא "מאכער". אם זה לא

היה חוקי, בשבילי הוא "מאכער".

חנן פורת;

מה אתה מציע?

הרב רפי דיין;

יושב פה הקייס הדנה וגם הרב יוסף שלוש, רבה של נתניה, שמתמצא בענין. הוא ישב

אתנו בקשר לפלאשמורה, יש עוד כמה קייסים שמפחדים להתבטא, הם באו אלינו ואמרו

שבני הפלאשמורה גויים לגמרי.
י פת אלמו
אתה מאמין או לא מאמין? אם אתה מאמין, למה אתה לא מחפש דרך? תשאל.

הרב רפי דיין;

אני לא מתווכח אתך. יושב פה הרב הדנה שיודע בדיוק מה הבעיות. אני מכיר את

הבעיות של יהודי אתיופיה ומטפל בהן בכל רמ"ח אבריי. על כך יכול להעיד גם אברהם

נגוסה.

הבעיה היא בעיה הלכתית גדולה. אני דיברתי עם הרב עובדיה יוסף. אם הבעיה היא

להעלות אותם, הלוואי שמשרד הפנים ומשרד הקליטה והג'וינט והסוכנות היהודית יעלו

אותם. אני מתחייב כאן בשם הרב הראשי לפתור את הבעיה. עד עכשיו פתרנו את הבעיה.
הי ו"ר נעמי בלומנטל
תאמר לנו מה לפי דעתך הבעיה. האם אתם רואים אותם כלא-יהודים?

הרב רפי דיין;

אנחנו רואים כרגע את בני הפלאשמורה כלא-יהודים. ההשבה שעשו באתיופיה לא

מקובלת עלינו ובעזרת השם אני מקווה שהם יעלו לארץ או מכוח חוק השבות או מכוח חוק

הכניסה ונקבל אותם.

יפת אלמו;

אתה משחק. ארנה יודע את זה?

אדיסו מאסלה;

עד עכשיו הרב ולדמן עשה השבה ליהדות והיא היתה מקובלת.

הרב רפי די ין;

אני חוזר ואומר, זו אחיזת עיניים. הבעיה היא לא היהדות, ומי כמוך יודע

שהרבנות כל הזמן הלכה אתכם, וגם עכשיו נלך אתכם. לא זאת הבעיה. הבעיה היא מי

יביא אותם לכאן.
אדיסו מאסלה
השבה ליהדות של הרב ולדמן שנעשתה במדינת ישראל היתה מקובלת על הרבנות הראשית

והם נרשמו במשרד הפנים כיהודים גמורים.

הרב רפי דיין;

אני התמתי על מה שהרב ולדמן עשה.
אדיסו מאסלה
הוא רב בית-דין. הוא הוסמך על-ידי הרבנות הראשית.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

אתם שיניתם את העמדה שלכם לגבי ההשבה ליהדות?

הרב רפי דיין;

הרב הראשי הופיע לפני כמה חודשים בפני ועדת שרים, דבר שלא נעשה אף פעם

לפני-כן, והוציא מסמך מנומק, כתוב. דעתו היתה שהם גויים והוא לא שינה את דעתו.

לכן, מי שיבוא לכאן אנהנו ניתן לו את כל השירות, וזה מה שאנחנו עושים עכשיו.

עו"ד מיכאל קורינלדי;

אבל הוא בעד עלייתם לארץ?
אדיסו מאסלה
בני הפלאשמורה עולים בשני מסלולים. מסלול אחד, על-פי חוק הכניסה, כפי שנקבע

בוועדת שרים בראשותו של יאיר צבן, למען איחוד משפחות. כל קרובי המשפחה מדרגה

ראשונה שנשארו זכאים להביא את בני המשפחה שלהם למדינת ישראל על-פי החלטת אותה

ועדת שרים. את נושא היהדות אנחנו פותרים בארץ.

המסלול השני - מי שזכאי לעלות על-פי חוק השבות. לגביהם לא הרבנות הראשית ולא

משרד הפנים צריכים לסרב להעלות אותם למדינת ישראל.

הרב רפי דיין;

אני מסכים אתך.

אדיסו מאסלה;

לכן הגישה שלך לא רלבנטית. יש החלטת ממשלה. קודם-כל, על-פי אותה הרולטה צריך

להעלות את אותם יהודים למדינת ישראל. מצדי, על-פי חוק הכניסה. אחר-כך, בנושא

השבה ליהדות, את זה תעשה הרבנות הראשית. הרבנות תגיד לנו שהרב ולדמן לא מוסמך,

או שללו את ההסמכה שלו - יתנו לנו רב אחר, ואנחנו נעשה הכל בדרכים מקובלות כדי

שלא תהיה התנגשות עם הרבנות הראשית, אלא בהתייעצות אתם לגבי השבתם ליהדות.

הרב רפי דיין;

אני חושב שאנחנו נצא מכאן עם כותרות לא נכונות. אני שוב אומר, מי שיביא אותם

לארץ, אם משרד הפנים ואם משרד הקליטה, אנתנו מתחייבים לטפל בו.
היו"ר נעמי בלוימנטל
תודה רבה. חבר-הכנסת שריד, בבקשה.

יוסי שריד;

הדיון הזה לא רק שהוא מביש אלא שהוא גם מלמד שעל-פי המצב הקיים, על-פי מה

ששמענו מגורמים כאלה ואחרים, זה נמשך 7 שנים וזה יימשך עוד 7 שנים במקרה הטוב.

זה ברור לגמרי.

אני חושב שיהודי אתיופיה והפלאשמורה יכולים להיות יהודים טובים גם בלי להיות

דתיים. אני מכיר כמה אנשים לא דתיים שהם יהודים די טובים, ואני מכיר כנןה אנשים

דתיים שמעוררים שאלה לגבי יהדותם. כך שהייתי מציע, כשאנחנו מדברים על עולים

מברית-המועצות לשעבר, אנחנו לא מתנים את יהדוו1ם בעובדה שהם חובשים כפה. אם הם

חובשים כפה, ו1בוא עליהם ברכה, ואם הם לא חובשים כפה, גם כן תבוא עליהם ברכה. אבל

זה שמישהו חושב שהוא מעוניין, רוצה או יכול לקחת דווקא את היהודים מאתיופיה

ולפרוס עליהם כנפיים ולקבל עליהם בעלות, הוא טועה. זו נקודה אחת.

נקודה שנייה. אני לא מכיר את הרב ולדמן, אבל אני חושב שהדברים הגיעו לידי כך

שאני צריך לתבוע את עלבונו. כאשר אומרים "מאכער" וכאשר עוזרו המכובד של הרב

בקשי-דורו ן אומר ש"מאכער" זה באמת לא משנה אם עושים את זה עבור בצע כסף או עבור

אידיאולוגיה, אני מניח שזו פליטת-פה, כי לא הייתי רוצה לחשוב שזו ההשקפה של

הרבנות הראשית לגבי בצע כסף, בעיקר על רקע הדברים שהתגלו בזמן האחרון. בצע כסף

זה בצע כסף, ואם אתם לא יודעים להבחין בין הדברים, אז יש סכנה שאתם לא תבחינו.

אנחנו ראינו דברים די קשים, ואני מבין שזה גם הולך ומתפשט, אז אני בכל-זאת מקווה

שאתם מבחינים בין בצע כסף לבין השקפה של אדם, שאפשר לקבל אותה או לא לקבל אורנה,

אבל היא בוודאי מכובדת עלינו כמו כל השקפה אחרת.
הרב רפי דיין
ודאי שאנחנו מבחינים. אלא שהחוק - - -

יוסי שריד;

מדבריך זה לא היה ברור. החוק דווקא מבחין בין בצע כסף, ולכן מי שלקח בצע כסף

מבין ידידיך הרבנים ימצא את מקומו בבית הסוהר, וזה מכוח החוק. זה דבר שני.

דבר שלישי. אני רוצה לספר לכם סוד, סקופ. לפני הרבה שנים, ואנחנו מאד-מאד

מתגעגעים ליאיר צבן, ועוד נתגעגע אליו כהנה וכהנה כאשר יעברו 4 השנים האלה, כי לב

כמו ליאיר צבן אין הרבה.

חנו פורת;

לא בסוגייה הזאת, בסוגיות ארורות.

יוסי שריד;

גם בסוגייה הזו כמו בכל סוגייה אחרת. לפחות הוא היה יהודי, גם אם הוא לא

חובש כפה.

מכל מקום, יאיר צבן בא אלי יום אחד בשבת - נדמה לי שאז עוד לא נכנסתי לממשלה,

והוא היה בדרכו ליצחק רבין עליו השלום. הוא בא להתייעץ אתי ואמר לי; תשמע, יש

עני ן של הפלאשמורה ורוצים להקים ועדה. מה אתה חושב, האם כדאי שאני אעמוד בראש

הוועדה הזו או לא? למגינת לבי, ואולי אפילו למגינת לבו היום של יאיר צבו, נתתי לו

עצה שהוא לא קיבל אותה. אמרתי לו; תברח מן העניין הזה כמו מפני אש. ואסביר

למה. בכל הסוגיות של מיהו יהודי אין אפשרות להגיע לכלל הכרעה. כאשר עומדת השאלה



הזו בכללותה מיהו יהודי, אי-אפשר להגיע לכלל הכרעה, בהכירנו את המציאות הפוליטית,

לא הרבנית-תורנית במדינת ישראל, בוודאי ובוודאי לא יגיעו לכלל הכרעה. אתה תיפול

בתוך המלתעות האלה. נניח יבוא רב אהד ויגיד: יהודי, הרי על-פי ההגדרה יבוא רב

שני - לא שהוא מבין בזה - ויגיד: הם לא יהודים. כי אנהנו יודעים, זה גיונגל.

רב אחר אומר כך אז השני קופץ ואומר אחרת. אז אתה צריך להכניס את ראשך לדבר הזה?

והרי יאיר צבן נכנס לזה בתום לב והוא הביא את כל המומהים. מישהו ישאל איזו

מומהיות, מה מומהיות? ארח- אומר כך והשני אומר כך. אהד מקל, השני מחמיר. את זה
ניבאתי לו. אמרתי לו
לנגה לך הצרה הזו? אבל הוא מטעמים של אהריות קיבל על עצמו

את האחריות הזו, ועכשיו מדברים על יאיר צבן.

העניין של המהנה באדיס-אבבה כבר לא שייך בכלל ליהדות. אתם יודעים מה? אפילו

אם יש שם 2,800 גויים כבר מוכרחים להעלות אותם. זה כבר לא שייך. זו בעיה

הומניטרית מדרגה ראשונה. מישהו יצר את הבעיה הזו, לא הם יצרו אווזה. מה זה משנה

אם הם יהודים או לא יהודים? רק ערלי-לב שמייצגים פה ושם חוגים רבניים יכולים

להתייחס לזה עכשיו כפי שהם מתייחסים. מה זה כבר משנה? - נוצרה בעיה הומניטרית.
חנו פורת
הצרה היא שוועדת צבן לא קבעה את מה שאתה אומר עכשיו.
יוסי שריד
צודקים האומרים שלו המחנה הזה לא היה באדיס-אבבה אלא במוסקבה, אני מודיע לכם

שכבר מזמן כל המחנה הזה היה כבר בארץ, כי אי-אפשר היה לשאת את הבושה הזו

בלאו-הכי. והיה מתעורר סקנדל בין-לאומי. אלא מה? אפריקה. אז גם בדברים אחרים

אפריקה נמצאת בקרן זווית, למרבה הצער ושברון הלב, וגם בעני ן הזה כשמדובר ביהודים

או בלא-יהודים.
חנן פורת
אילו היית משיא את העצה הזו לוועדת צבן הכל היה נראה אחרת.
יוסי שריד
מכל מקום, הם עברו כבר כמה וכמה מדורי גיהינום. אין הובה להעביר אותם שבעה

מדורי גיהינום. נסעו כבר כל-כך הרבה אנשים לאדיס-אבבה, אז שיסע גם הרב

בקשי-דורון לשם. no איכפת לי? עיני לא צרה. להביא אותם מאדיס-אבבה ועכשיו

להעביר אותם את המדור השביעי גם בארץ, זה אבסורד.
אופיר פינס-פז
לא יעשו את זה.
יוסי שריד
ביהדות הזו שמדברים עליה, שהיא רחמנית בת רחמנית, יש דבר כזה שנקרא השבה

קולקטיבית. שיסע הרב בקשי-דורון לשם, שי זרה עליהם קצת מים וישיב אותם בהשבה

קולקטיבית. הרי צריך פעם אחת ולתמיד לגמור את העני ן של המחנה הזה שחייב להיגמר.

אם הוא לא ייגמר בטוב הרי הוא ייגמר ברע. במוקדם או במאוחר יתפתח סקנדל

בי ן-לאומי בעני ן הזה. אז שישיב אותם בהשבה קולקטיבית ויבואו כולם לארץ.

אם הרב ולדמן לא טוב בעיניהם, בעיניי הוא טוב - שייצא לשם רב שהם רואים אותו

כרב מוסמך וישיב אותם ליהדות באופן קולקטיבי ויבואו לכאן תוך זמן קצר כל ה-2,800

ונסיים פעם אחת ולתמיד את הבושה הזאת.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. מנכ"ל משרד ה-דתות, בבקשה.
אבי בלובשטיין
בדרך-כלל יש הסכמה ביני וביו חבר-הכנסת יוסי שריד, אבל לפי הצעתו אנהנו ניפגש

פה בעוד 7-6-5-4 שנים ולדעתי לא נגיע לפתרון.

אופיר פינס-פז;

בלי קשר לכל הצעה, יש לי תחושה שאנחנו ניפגש בעוד 4-3 שנים בנושא הזה.
אבי בלובשטיין
אם אתה מכיר אותי, בדרך-כלל אנחנו מגיעים לפתרונות. בנושא קבורה ליקרי דת

אנחנו מגיעים לפתרונות בפרק זמן קצר מאד, בדברים שנמשכו שנים רבות בכנסת. לכן, אם

תקבל את הצעתי היום, לא ניפגש בנושא הזה.

דבר ראשון, אני נפגעתי אישית מקריאה לרב "מאכער" ולכן אני מבקש מהרב דיין

שיתנצל אחרי הישיבה. זה לא מכובד לקרוא לרב מאכער. כמנכ"ל משרד הדתות אני אישית

נפגעתי מהעני ן הזה.

להצעתי. בנושא הלכתי לא ניתן להגיע לפשרה, חבר-הכנסת שריד. לכן, אם אנחנו

רוצים להגיע לפתרון, לדעתי חייבים להעלות את כולם לארץ, ואני כמנכ"ל משרד הדתות,

והרבנות הראשית, מונחי יביט להתארגן ולגייר אותם בצורה מסודרת. אם לא נלך בדרך

הזאת, אנחנו ניפגש בעוד מספר שנים. כי וענינו, אותם לא תשכנעו את הרב בקשי-דורון

וזה לא יעזור. לכן בואו נעלה אותם נפתור את הבעיה כדי שהם לא ייפגעו.

אופיר פינס-פז;

למה אין החלטת ממשלה?

חנן פורת;

זו בדיוק הנקודה. ועדת צבן לא היתה מוכנה ללכת במסלול הזה.

אופיר פינס-פז;

למה לא משנים את החלטה? אני אגיד לך למה. כי לא רוצים לפתור את הבעיה.

למה אותם מספרים מעשיות? זאת האמת.
הי ו"ר נעמי בלומנטל
זכות הדיבור למנכ"ל משרד הדתות.

אבי בלובשטיין;

חבר-הכנסת פי נס, אם נקבל את הצעתו של חבר-הכנסת יוסי שריד, אנחנו שוב ניפגש,

לא נוכל להגיע לפשרה.

יוסי שריד;

בסדר, קיבלנו את הצעתך. בוא נקבע פגישה לעוד 5 שנים.



אבי בלובשטיין;

לכן אני מציע שתקבלו את הצעתי ונפתור את הבעיה.

אופיר פינס-פז;

אנחנו עוברים בענין הזה 7 שנים, שתי ממשלות. לא תצליחו להזיז אותי מדעתי,

והיא מתחזקת גם בדיון הזה. הרי הפתרונות לכאורה פשוטים, אלא שאני טוען שלא רוצים

לפתור את הבעיה בדרך זו. רוצים או שהפריץ ימות או שהסוס ימות, שמשהו יקרה והבעיה

הזו תיפתר מעצמה לא רוצים לקרות החלטה.

אבי בלובשטיין;

בוא ננסה. שזו תהיה החלטת הוועדה.
חנן פורת
ועדת רובינשטיין שהוקמה בשעתה על-ידי יציק שמיר קבעה את המסלול הזה

שאנחנו הצענו - להעלות אותם ארצה בגלל הזיקה שלהם ליהדות, ולעשות בארץ את תהליך

ההשבה ליהדות. בינתיים עלתה ממשלה אחרת ואחרי כל הסיבוכים הוקמה ועדת צבן. ועדת

צבן, לצערנו ולהוותנו, החליטה ללכת רק על המסלול הצר של איחוד משפחות.

אני לא מאמין שעו"ד קורינלדי יזכה בבג"ץ אם הרבנות תעמוד מולו. בכל אופן,

הוא מחוייב להחלטותיה של הרבנות הראשית.

לבן אני אומר לך, המסלול הנכון ביותר הוא המסלול שהציע מנכ"ל משרד הדתות.

יפת אלמו;

גברתי היושבת-ראש, כבר 7 שנים אנחנו דנים בנושא הזה. אני פונה אלייך ומאד

מבקש בשם אותם מסכנים, להפנות את קריאתנו לראש הממשלה מר בנימין נתניהו. הקריאה

הזו צריכה להגיע לאוזני שר החוץ מר דוד לוי, כי הם דיברו על כך בעבר והם בעלי

יכולת לבצע. אני קורא לך להעביר את המסר הזה אליהם.
היו"ר נעמי בלומנטל
אתה תומך בהצעה של מנכ"ל משרד הדתות?

יפת אלמו;

אנחנו ממילא עשינו ועושים את זה. אני מציע לו להסתכל ב"שולחן ערוך" סימן

נ "ב, על המצוות הגדולות שמדובר על היהודים שנמצאים בתהליך שמד, להציל אותם מכל

דבר אחר. למה האנשים שם צריכים למות בסבל וברעב? שנית, למה השגרירות שם לא פותחת

את שעריה בפניהם? אני מציע לכל הפקידים לומר: הממשלה לא נתנה לנו את הכלים לטפל

בכם. זה נמשך כבר 7 שנים. זה מצב לא ייאמן.
הי ו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה לך. אני רוצה לשמוע את הרב יוסף הדנה. בבקשה.
הרב י וסף הדנה
קודם-כל אני שמח שהענין עולה ברמה כזאת. אמנם אני עצמי שמעתי דיון בנוא זה

כאן כמה פעמים, אבל אני רואה את הבעיה, מעבר לזיקה, גם כבעיה אנושית, והיא מאד

מדאיגה אותי. כשאני רואה את המשפחה שנמצאת פה, שמקבלת פתאום הודעה שאחד מבני

המשפחה, אב, אם או בן נפטר שם, איך מקבלים את ההודעה כאן, זה ממש נורא ואיום. אל

תשכחו שאלה הורים וילדים.



שנית, אני חושב שחיי אדם קודמים לכל דבר. אני טיפלתי בנושא הזה ב-1991- יש

לי היקלטות בכתב של הרבנות הראשית. עוד לפני שהמורדים עמדו להיכנס היה פחד שהם

יהיו הקורבן, שיהרגו אותם, אז הרב הראשון לציון מרדכי אליהו שליט"א, נתן לי בכתב,
אפילו שעמדו כבר להיכנס
"תצא עכשיו עם עוד כמה רבנים, תביא אותם". את זה יש לי

בכתב. להשיב אותם שם ליהדות ולהביא אותם.

היתה בעיה, שממשלת אתיופיה התנגדה לעשות השבה שם. כך נאמר. אחר-כך ירדנו

מזה, אבל לא יכולנו לצאת לשם ולהביא אותם.

מצד הרבנות אני לא רואה בעיה. אני חושב שאפילו לא צריך לדון בנושא של

הרבנות, כי אני לא רואה בזה שום בעיה. אני מכיר היטב איך המערכת עובדת. הממשלה

צריכה להחליט אם להביא אותם.

בכל עלייה יש בעיה. בתוך העדה יש אנשים שמכירים היטב את האנשים. נעשו

בדיקות. אבל אם האנשים המטפלים במקום יציעו לעשות בדיקות נוספות, נהיה מוכנים

גם לזה. יש אנשים שמכירים את המשפחות והם ייצאו משם. העיקר שהממשלה תהיה מוכנה

לעשות את זה.

כמו שנאמר כאן, תוך כמה שבועות, מספר חודשים, אפשר לברר מי בדיוק זכאי ומי לא

זכאי. אפשר להעלות את כולם. אני אומר שזה לא נעים לשמוע מה שקורה שם. לכן אני

מציע לקחת את העניינים ברצינות ולהפנות את תשומת-לבם של הגורמים הנוגעים בדבר

ולסגור את המחנה, כולל בגונדר.

היו"ר נעמי בלומנטל;

כמה אנשים להערכתך יש עוד בגונדר?
הרב יוסף הדנה
אני לא מעודכן במספרים. אני שוב אומר, צריך לסגור את המחנות שבתוך אתיופיה

ולפעול איור-כך באופן אינדיבידואלי, בתיאום עם הגורמים המטפלים. שכל ארוד יגיש

בקשה בהתאם. יש לנו אנשים, יש לנו יכולת לברר ולדעת מי זכאי ומי לא זכאי, וזאת

כמובן עם הגורמים שמטפלים בשטח. אני חושב שצריך לסגור את המחנה בהקדם האפשרי.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה לך על תרומתך.
עו"ד מיכאל קורינלדי
שתי הערות קצרות. תמיד אמרו לנו שהשבה ליהדות באתיופיה תיצור בעיה עם ממשלת

אתיופיה. הוברר שזה לא נכון. היה פרסום לבג"ץ. לא קרה באתיופיה שום דבר. אני

בדקתי את זה. זה נודע להם ואיש לא עשה מזה עני ן. כך שהספור הזה כאילו

אי-אפשר לפתור את הבעיה של השבה ליהדות של הקבוצה הזאת באתיופיה הרנברר כלא נכון.

יושבה ליהדות בוצעה. לכן הענין הזה גמור וסגור. עשה את זה הרב ולדמן, שעשה פה

השבות ליהדות, עם כל הכבוד לרבנות הראשית, כי אי-אפשר להגיד לרב, כשהוא עושה את

זה בארץ - - -
הרב רפי דיין
זה יתברר בבג"ץ. חבל על הזמן.



עו"ד מיכאל קורי נלדי;

הערה שנייה. אני מודיע חד וחלק, כל מי שיעלה לארץ מוריד אוטומאטית את שמו

מהבג"ץ. לא משנה איך יביאו אותו, אם לפי חוק הכניסה או לפי כל החלטה או חוק. אם

הם רוצים לבצע את זה, הם יבצעו.
משרד הפנים אומר
אני לא מביא אותם מפני שהרבנות אומרת שהם לא יהודים.
הרבנות אומרת
תביאו אותם.
הרב רפי דיין
הוא לא אמר את זה.
אברהם נגוסה
הרב הראשי אמר שהוא תומך בהבאתם.
עו"ד מיכאל קורינלדי
דבר אחרון גורמים יהודיים בעלי עוצמה בעולם ייפו את כוחי לסייע, ואני רשאי

לומר בשמם. שני אישים בעלי שיעור קומה יהודית בין-לאומית, הפרופ' ארווין קוטלר

ופרופ' עו"ד יהודי מפורסם בארצות-הברית אלו דרשוביץ, הם פועלים והגישו בקשה

להצטרף לבג"ץ. לכך הגענו. כך שיש תמיכה מלאה בנושא הזה לא רק בארץ אלא גם

ביהדות העולמית.
יגאל אנטבי
קודם-כל אני רוצה להודות לחבר-הכנסת מאסלה על דברי השבח שהשמיע על עבודת

השגריר והשגרירות באדיס-אבבה, שכידוע, כולנו מתפקדים בתנאים לא קלים. עם זאת,

אני רוצה לתקו נקודה מסויימת. התקבל כאו הרושם מדבריו של חבר הכנסת מאסלה,

שכאילו עמדת ממשלת אתיופיה בעבר לא הובאה בצורה מדוייקת אל הוועדה הזאת.

אנחנו בדקנו את הענין עוד פעם, ואני אצטט קטע ממברק ששלח לנו השגריר ב-12

במארס, לפני כמה ימים. "ממנהל לשכתו של שר החוץ, ימנה קידאנה, נמסר כי לא חל כל

שינוי במדי ני ווזה של אתיופיה בנושא הגירת הפלאשמורה. לדבריו מבקש שר החוץ האתיופי

להבהיר כי הטיפול בבקשות עלייה ואיחוד משפחות היה ונשאר פרטני. ממשלת אתיופיה

מאפשרת הגירת אתיופים לפי בקשינם בתנאי שניתנת להם הזכות והאפשרות להיכנס למדינה

אחרת, איו ממשלת אתיופיה מכירה בזכות אינהרנטית של הפלאשמורה כקבוצה להגירה או

להתייחסות ייחודית כלשהי ומבקשת לשמור על הכללים שנקבעו ומי ושמים על-ידינו עד

כה".
אדיסו מאסלה
זה נגה שאמרתי, בצורה אינדיבידואלית, לא על בסיס יהודי, לא על בסיס נוצרי.
יגאל אנטבי
בצורה פרטנית. משרד החוץ אמר בעבר כמה פעמים ולאחרונה גם הביע את עמדתו

בישיבה שהתקיימה ב-11 באוקטובר בישיבה רבת-משתתפים, שהוא ער למצוקה במחנה

באדיס-אבבה והוא מוכו לעזור, וברגע שתזורז הבדיקה על בסיס פרטני אנחנו מוכנים

לפנות לממשלת אתיופיה ולהגיע להסדר יותר מעשי ויותר ריאלי.

למשל, הצענו באותה ישיבה 7-6 טיסות במשך שבוע - שבועיים כדי לזרז את

התהליך, וכמובו שזו עמדתנו גם היום.



דוד יאסו;

תפקידו של משרד הקליטה לקבל כל עולה שמגיע לשדה התעופה, ולתת לו את השירות

בצורה הטובה ביותר. זה מה שאנחנו עושים. אנשי משרד הקליטה מקבלים את העולים,

במקרה זה בני הפלאשמורה. עד חודש ספטמבר הם נקלטו בנווה-כרמל. בחודש ספטמבר

נווה-כרמל נסגר והעברנו אותם לחצרות-יסף.

לנווה-כרמל הגיעו 3804 אנשים. לחצרות-יסף הגיעו מספטמבר 560 אנשים. יחד זה

4,364. בנווה-כרמל לא היתה בעיה. השבה ליהדות נעשתה על-ידי הרב ולדמן. כפי

שהרב דיין אמר כרגע, הכל נעשה. בחצרות-יסף מתבצע כל הנושא של הלימוד על-פי

הסיכום של הרב בקשי-דורון.

אברהם נגוסה אמר שבמשרד הקליטה איו לו כתובת. לפני שבועיים התקשרת אלי

טלפונית וטיפלנו בעניו בצורה הטובה ביותר. וזה נעשה לא בגלל הארגונים אלא בגלל

שהעולים נמצאים פה באחריותנו.

אדיסו מאסלה;

הוא לא דיבר על קליטה אלא על עלייה.

דוד יאסו;

נכוו שבנווה-כרמל היתה בעיה, ומי שטיפל בה היה משרד הקליטה.

אברהם נגוסה;

אני לא דיברתי על קליטה. אני שואל למה יושר ענה על הצעתו לסדר-היום של

חבר-הכנסת אדיסו מאסלה במליאה, אם הוא לא מטפל בעניו העלייה? זאת השאלה.
דוד יאסו
תדע לך שהשר לקליטת העלייה, גם בעניו הזה, לא מחליט בסוגיית הגיור. אם הוא

חבר בוועדת שרים, בסדר, הוועדה תחליט. אבל כל מי שמגיע לארץ, יש חוק ואנחנו

פועלים בצורה הטובה ביותר שאנחנו יכולים.

הרב מנחם ולדמן;

אני לא רוצה להתייחס במישור של אמירות והגדרות. אני מקווה שבלשכת הראשון

לציון ידברו כבני-אדם וכיהודים. הנושא הוא באמת נושא של נפשות וצריך להתייחס

אליו בהתאם. כבודי לא חשוב פה בכלל אלא כבודם או חייהם של אנשים, אי שהם יהודים

גמורים, או שהם ספק יהודים. גם כך וגם כך צריכים לנהוג בהם בכבוד, בפרט שמדובר

בדיני נפשות.

אני רוצה לומר שני נתונים בנושא של ההשבה ליהדות באתיופיה. הזכיר זאת ידידי

הרב הדנה. היינו אמורים לצאת ערב "מבצע שלמה" הרב הדנה ואני, לעשות השבה ליהדות

באתיופיה, ביוזמת הרבנים הראשיים לישראל. היוזמה הזו נדחתה בגלל גורמים במשרד

החוץ שחששו, ואני מבין את החשש שהיה אז. לאחר-מכן ישבה ועדת רובינשטיין, ואני

נשלחתי אליה כנציג הרבנות הראשית. ההחלטה שלה, בי וזמת הרבנים הראשיים לישראל

היינה לעשות השבה ליהדות באתיופיה ולהעלות אותם כיהודים, אם זה מתאפשר.

אני רוצה לומר לרב דיין ששני הרבנים הנוכחיים אמרו לי לעשות את זה שם בתקופה

מסוימת.



הרב רפי דיין;

אני מכיר את ההסטוריה.

אברהם נגוסה;

אתה הצטרפת עכשיו ואתה פשוט לא מכיר את הענין.

הרב מנהם ולדמן;

באורנה צורה כ-2,500 איש עשו את התהליך הזה בארץ על ידי ואושרו על-ידי הרבנות

הראשית לישראל גם כן.

אני לא רוצה להרחיב לגבי מה שנעשה באתיופיה לפני מספר חודשים. רק אומר בקצרה

שראש מי נהל הגיור, הרב רוזן היה שם. התוכנית לעשות את זה היתה ביוזמתו, על דעתו

ובפיקוחו. לפי מה שאני יודע ולפי מסמכים שהועברו אליו ממני ולראשו ן לציון וללשכת

הראשון לציון, כל זה היה בידיעתו של הראשון לציון. אני לא אומר בהסכמתו, כי לא

דיברתי עם הראשון לציון. המכתבים לגבי כל התהליך היו על שולחנו של הראשון לציון

במשך כחודש.

גם שר הפנים ידע מזה. חבר-הכנסת חנן פורת, הרב רוזן, ראש מי נהל הגיור
ואנוכי, באנו אליו ואמרנו לו
זה עומד להיות, זה כבר נמצא בתהליך. כך שאני לא

רוצה לדבר על סגנונות שאינם יאים.

אתה אומר שהם גויים.
הרב רפי דיי ן
אני לא אומר.
הרב מנחם ולדמן
אמרת שהג'וינט אומר. אני רוצה לראות מסמך אחד. אני מטפל בנושא הזה כבר 6

שנים. הייתי באתיופיה כחצי שנה. ישבתי עם קייס הדנה עצמו 3 שבועות במחנה. אני

בקשר עם ידידי הרב הדנה. בדקנו אחד לאחד במשך שנים. תן לי מסמך שהאנשים האלה הם

לא מזרע ישראל, הם גויים מהרחוב. אפילו אם הם ספק יהודים, איך אפשר להשמיץ אותם?

ספק - אז יעברו גיור מספק. אבל לומר שהם גויים, כאילו לקחו אנשים מהרחובות? - תן

לי אדם ארח- רציני שבדק את זה ואומר זאת. נתון. זה לא כושים בסומאליה, או כלבים

סומאליים, כפי שפעם התבטאתי. אלה אנשים, או שהם יהודים, או שהם ספק יהודים,

בוודאי מזרע ישראל, אבא, אמא.
הרב רפי דיין
או שהם בחלקם גויים שהתערבבו.

הרב מנרם ולדמן;

אלה שנבדקו על-ידי נו, מי שהיה גוי הוצא מן המחנה. אם אתה טוען שהם לא

יהודים - -

הרב רפי דיין;

אנחנו חוזרים על הדברים.



עו"ד מיכאל קורי נלדי;

שהרב הראשי יתן מכתב בעד עלייה. לא חשוב למה.

הרב מנחם ולדמן;

אם יש אמירה שהם גויים, שהיא תהיה מוסמכת עם נתונים. אמרו שהקייס הדנה אומר

את זה. קייס הדנה חתום על כל הרשימה שלי שהם מזרע ישראל והם יהודים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

הרב ולדמן, יש לך נסיון רב עם יהדות אתיופיה, ועלו כאן עוד פעם ויכוחים שהיו

בעבר. היתה היום ישיבה די סוערת, עלו דברים חדשים, יש חשש שיש נסיון להשהייה.

לאור הנתונים החדשים, ואולי הרב שינה מעט את עמדתו, אולי לאור נתונים שהוא שמע,

שמענו הצעה של כמה חברי כנסת ואת הצעתו של מנכ"ל משרד הדתות. מה ארגה מציע לאור

הי ידע והפסיון .הרב שאתה צברת, על-סמך הנתונים היום?
הרב מנחם ולדמן
אני אציג את זה בשלילה. במציאות הנוכחית כשבודקים אחד לאחד, בדרך שהוא בודק

אם זה נכד יהודי וכדומה - אני עוסק בזה 6 שנים, באנשים שהגישו ביום הראשון טופס,

נשארו 4 - 5 שנים ולא התמלאה החקירה שלהם עד הסוף. לא אמרו להם: אתם לא רשאים,

או אתם רשאים. כלומר, אפשר ללכת בדרך הזאת והיא תימשך עוד כמה שנים. אני לא

רואה מוצא בדרך הקיימת עכשיו.

אם רוצים להגיע לקריטריון שכל מי שהוא מזרע ישראל, כלומר כל מי שהוא שם בן

לאם, סבתא, הוא שייך לקהילת יהודי אתיופיה. קל מאד לבדוק את זה וזה כבר נבדק

חזור ובדוק, עם קייסים, עם מומחים ועם תחקירנים, פעמיים ושלוש. אז בקריטריון הזה

שכל מי שהוא מזרע ישראל ונוהג כיהודי באדיס-אבבה, והוא חזר לחיים יהודיים, אפשר

בשבועיים גם כן לסיים את הענין. יש לנו נתונים, יש לנו רשימות, יש לנו פרטים

שאנשים גם עשו תהליכים וכדומה, ואפשר לפתור את הבעיה. לפי הקריטריון הזה % 90

מהאנשים ראויים כבר היום. אבל צריכה להתקבל הרולטה להעלות אותם. איך יכול להיות

שאדם יושב שם 6 שנים ולא נותנים לו תשובה?

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

זאת אומרת שאתה מצטרף להמלצה של מנכ"ל משרד הדתות?
הרב מנחם ולדמן
יש לנו רשימות בדוקות של כ-3,200 נפש, שמורכבות מ-2,700 אנשים שנבדקו אחד

לאחד, עם אישורים שלדעתי נבדקו לא פחות במשרד הפנים, ואולי יותר מדו י יק.

הבדיקה לא נערכה אם זה נכד יהודי או חוק השבות, או חוק הכניסה. מי שהוא מזרע

ישראל ונוהג כיהודי מספר שנים, כל זה נבחן ונבדק לגבי 2.700 אנשים ואפשר להעלות

אותם מחר. הם יהודים דתיים, הם מוכנים לקבל כל מה שיאמרו להם, אפילו לחזור על זה

עוד פעם. בינתיים התהליך גם בחצרות-יסף לא התקדם.

הרב רפי דיין;

הרב ולדמן יודע עד כמה אני מעריך אותו ויודע שנמשיך לעבוד ירוד. אני דיברר;י

לא באופן אישי, אלא על עני ן כללי שהוא עשה אקט שאני חושב שבעוד כמה שנים נאכל את

פירותיו.



יהודה שביט;

(ראש המועצה האזורית במטה אשר}

בחודש ינואר נסגרה המועצה המקומית והאתר עבר לטיפול המועצה האזורית. כמעט

מדי שבועיים מגיעים 60 אנשים. בניגוד למספר שנאמר פה על-ידי נציג משרד הקליטה,

לפי מה שאני יודע יש כרגע בחצרות-יסף 539 עולים שהגיעו מאז חודש אוקטובר. הם

מגיעים ישירות משדה התעופה אלינו, עם תחנות באמצע או איזה שהם דברים נוספים.

בסך--הכל יש 1,052 עולים, שכוללים עולים גם מעליות קודמות. 226 נפשות מחבר

העמים ו-278 אתיופים ותיקים. סך-הכל 1,052 איש יש היום באתר. הם באים בתהליך

קליטה ובדיקות רפואיות שנמשך כ-3 שבועות ואז הם מתחלקים לפעילות של הקהילה, כאשר

הילדים הולכים למעון, גן-ילדים ובית-ספר במקום. המבוגרים הולכים לאולפנים,

לתהליך של גיור למשך חודשיים רצופים, ולאחר חודשיים הם אמורים לעמוד למבחן של

בית-הדיו, שנכון להיום עדיין לא נעשה למרות שהם עברו את התהליך הזה. לאחר

חודשיים הם מתחילים ללמוד עברית, כאשר הם משלימים את הדברים שהם צריכים להשלים

בנושא הגיור שמוביל אותו הרב ולדמן בשעות אחר-הצהריים.

אני רוצה לציין שהאתר סובל מ-זה שיש בו בעיות תשתית. 5 שנים האוזר נמצא במקום

והוא היה אמור להיסגר, ומשרדי הממשלה לצערי, חלקם מתנערים מהעשייה המתחייבת בהמשך

החזקת המקום הזה.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

אנחנו נבוא לבקר באתר ונלמד את הבעיות.
יהודה שביט
אני מזמין אתכם לביקור.

אני רוצה לציין, שישבתי לפחות פעמיים עם אנשי משרד הדתות ואני לוחץ שיהיה

מקווה במקום, כי אנשים שעוברים תהליך גיור צריך לבנות להם מקווה. היום אני לוקח

אותם לים.
הרב מנחם ולדמן
הטבילה בים נעשית תוך סכנת נפשות. לפני שבועיים שתיים כמעט טבעו בים.
יו"ר נעמי בלומנטל
האם מבחינה פיסית אתם מסוגלים לקלוט את 2,800 העולים?
יהודה שביט
מבחינת הקראוונים, הם ישנם. זה יחייב את "עמידר" לעשות פעולה יותר נמרצת של

שיפוצים, אבל הם קיימים בשטח. אנחנו ערוכים. אני לא עוסק במדיניות, אני נותן את

השירותים. אפשר לעשות את זה, כאשר היעד שקבענו הוא שמשפחה תעבור מחוזקת לישוב

קבע לא יאוחר מ-14 חודשים מתאריך ההגעה.
הרב יוסף הדנה
(תרגום על-ידי אברהם נגוסה)

קודם-כל אני מודה לקדוש ברוך הוא. שנית, אני מודה ואומר שלום לכל האנשים

המוסמכים שיושבים פה.



אני נולדתי שם והייתי אחראי שם לקהילת יהודי אתיופיה. אני שנמצא פה, לא צריך

לשכוח את אלה שנשארו שם מפני שהכל טוב פה ולי טוב פה. אני חייב לעזור לאלה

שנשארו שם מאחור ולא לשכוח אותם.

בזמן שאנחנו היינו שם וגם נמצאים פה, כשאני באתי האנשים האלה אמרו לי: תעזור

לנו, וביקשו ממני שאני אעזור להם כשאגיע לארץ.

יש לנו ארץ טובה ויש לנו מדינה ואנחנו יושבים בצורה טובה וחופשית. אנחנו לא

צריכים לדבר דברים לא נכונים. אנחנו אומרים את האמת, כי אסור לנו לשקר או להגיד

דברים לא טובים.

באתיופיה יש מיליונים רבים של אנשים, אבל אלה, בגלל השורשים שלהם והם קשורים

אתנו, הם באו. גם כשהם היו שם הם היו קרובים אלינו. כשאנו באנו, גם הם באו, כי

הם משפחה שלנו, הם קשורים אלינו והם נמצאים באדיס-אבבה במצב קשה. כשהייתי שם

בחודש אוגוסט עם הרב ולדמן ואיורים, ראינו אותו שם במצב קשה מאד.

יושם יברך את מדינת ישראל ואת עם ישראל ואת כל אלה שעוסקים במלאכה הקדושה,

שעושים הרבה מאבקים לטובת היהודים וגם לטובת מדינת ישראל. אבל כשאני ראיתי

בעיניי את האנשים האלה יושבים בבוץ, מים למעלה ולמטה, והם נמצאים בלי שום בית,

במצב קשה - אני ראיתי וגם שמעתי.

יש פתגם באמהרית שמי שמחליט או שופט טוב, זה מגיע לילדים שלו. אנחנו מאמינים

שאתם שיושבים פה לא ייתכן שלא תחליטו להביא את האנשים האלה.

הכל נאמר פה. אני מבקש, תעלו את האנשים האלה בהקדם האפשרי. והארץ הזאת, העם

הזה יהיה מבורך ויהיה שלום במדינתנו והמשיח יגיע.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

אני מסכימה עם דברי הרב יוסף הדנה ובוודאי כל חברי הוועדה. פרופ' קורינלדי,

בבקשה.

עו"ד מיכאל קורינלדי;

ההצעה המעשית שלי היא שיושבת-ראש ועדת העלייה והקליטה יחד עם חבר-הכנסת

מאסלה, הרב ולדמן והרב הראשי לישראל או נציגו, אולי גם נציג משרד הפנים מר יוסף

טוב, וגם מר רובינשטיין, או נציגו, יהוו ועדה למציאת פתרון פרגמטי. הוויכוח הוא

אם להעלות אותם לפי חוק הכניסה או לפי חוק השבות, ובינתיים הם שם. אני חושב

שהאנשים הללו יכולים לשבת ולהגיע יחד לקונסנסוס. ברגע שהאנשים האלה חותמים על

קונסנסוס, הבג"ץ בטל, הם יעלו לארץ ושלום על ישראל.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

אנחנו רוצים להעביר את ההמלצה לוועדת שרים לענייני קליטה, שהיא זו שבסופו של

דבר תקבל את ההחלטה.

זה היה דיון מאד נוקב והגענו לדברים שלא חשבתי שנגיע אליהם.

עו"ד מיכאל קורינלדי;

הדרך צריכה להיות שאת חשבי בראש הוועדה. זו צריכה להיות המלצה לוועדת שרים,

שחמשת האנשים הללו ימצאו פתרון פרגמטי, ולא בדיונים נוספים.



הרב מנחם וילדמן;

היום יש שתי ועדות. ועדה איות בראשות השה שרנסקי וועדה שניה בראשות השר

אדלשטיין.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

אני אברר את זה. אני רוצה להעביר את ההמלצות שלנו לוועדה וגם לפנות אליה

בבקשה שתתכנס במהירות האפשרית. נכון שבקטע הזה לא הצלחנו להתקדם, ועובדה שהיום

נחשפה האמת לבוה אנחנו לא מצליחים להוזקדם.

ההמלצה שזכתה כאן לרוב, שאני חייבת לומר שלא חשבתי שזה יהיה כך מלכתחילה, אם

כי חבר-הכנסת מאסלה כן אמר לי על כך, זו הצעתו של מנכ"ל משרד הדתות, בשיתוף הרב

ולדמן והרב דיין. זאת אומרת, נוצרה קומבינציה שבאים היום ואומרים: ניקח את אותם

אנשים מזרע ישראל, בהגדרה מסוימת, ויעלו לארץ את 2,800 האנשים שעברו כבר עשרות

פעמים בדיקות. אם יש צורך שתשב ועדה מצומצמת של כמה נציגים - נציג העדה, נציג

משרד הדתות ומשרד הפנים, במקום שם, יתנו את הגושפנקא הסופית תוך חודש-חודשיים

לגבי הקבוצה הזאת, יעלו את כולם לכאן וכאן הם יעברו את התהליך של השבה ליהדות.

אני מבינה שיש הסכמה על כך.

קריאות;

כן.

יוסף טוב;

אני מצטער, אני לא יכול להסכים להצעה כזו. אני חושב שאף עובד מדינה לא יכול

להיות חבר בוועדה כזו. קודם-כל צריכה להיות החלטת ממשלה וועדת שרים, ואז אוכל

להצטרף בשמחה. אבל חייבים להביא את ההמלצה בפני ועדת השרים. אחרת אנחנו לא

יכולים להצטרף לוועדה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אתה בהחלט צודק. לא חשבתי לשים אתכם בסד או בתסבוכת שאתם לא יכולים לעמוד

בהם. בשום פנים ואופן לא. אני אומרת, זאת החלטה של ועדת העלייה והקליטה שלגביה

הסתמן רוב והיתה הסכמה של מנהיגי העדה. אתם עכשיו לא בעסק. ועדת השרים תחליט.

ברוח זו ובהמלצות אלה אנחנו נפנה לוועדת שרים, בין השאר שתתכנס במהרה, ובעזרת

השם, עם הברכות של הרבנות הראשית ושל רבני העדה האתיופית נגיע לפתרון מהיר של

הבעיה.

תודה רבה לכולכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30

קוד המקור של הנתונים