ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 25/02/1997

רחשי ליבן של הקהיליות היהודיות בכל הקשור לחקיקה בנושא העם היהודי מפגש עם הוועדה לאחדות העם היהודי של ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 53

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

שהתקיימה ביום ג'. י"ח באדר א' התשנ"ז. 25.2.1997 בשעה 0012:
נכחו
חברי הוועדה; היו"ר נעמי בלומנטל

רומן ברונפמן

צבי ויינברג

יצחק וקנין

נעמי חזן

סופה לנדבר

אדיסו מאסלה

מרינה טולודקין

אופיר פינט-פז
מוזמנים
אברהם בורג, יו"ר ההטתדרות הציונית

צ'רלט גודמן

גדעון מאיר, יועץ שר החוץ לענייני ונפוצות

אליעזר שפר, חבר הנחלת ההטתדרות הציונית

דרד הגואל, חבר הנוזלת ההטתדרות הציונית

ג'ודי וידצקי, התנועה הציונית, ירושלים

הרב אשר הירש, מזכ"ל האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת,

ירושלים

דניאל ליאון, סגן מנכ"ל המגבית בארצות הברית

קלייב נלסון, מזכ"ל ההנהלה הציונית

אריק יופה

קורט רוטשילד

שושנה קרדין

חברי ארגונים יהודיים בחו"ל

מנהלת הוועדה; וילמה מאור
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ
סדר היום
רחשי ליבו של הקהיליות היהודיות בכל הקשור לחקיקה בנושא העם היהודי

מפגש עם הוועדה לאחדות העם היהודי של ההסתדרות

הציונית העולמית והסוכנות היהודית



רחשי ליבן של הקהיליות היהודיות בכל תקשור לחקיקה בנושא העם היהודי

מפגש עם הוועדה לאחדות העם היהודי של ההסתדרות

הציונית העולמית והסוכנות היהודית
היו"ר נעמי בלומנטל
צהריים טובים. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת

ועדת העלייה והקליטה. אנחנו ננסה לנהל את

רוב הדיון בעברית, ואם תהיינה בעיות, נעבור לאנגלית.

אני רוצה לברך את ראשי ההנהלה הציונית, ההסתדרות הציונית, הסוכנות

היהודית, את מר צ'רלס גודמן ואת מר אברהם בורג. זאת הזדמנות יוצאת מן

הכלל שאנחנו יושבים כאן בכנסת, ועדת העלייה והקליטה. אני חושבת שזאת

פעם ראשונה שאנחנו יושבים ביחד אתכם כאן בפורום המכובד הזה של כנסת

ישראל, ואני מקווה שהישיבה הזאת תביא רק ברכה. זאת הכוונה שלנו. נמצאים

כאן חברי הכנסת, רוב חברי ועדת העלייה והקליטה, ואני מאמינה שבמשך

הישיבה יצטרפו חברים נוספים. בסך הכול בוועדת הכנסת יושבים 15 חברים,

ככה שנמצאים כאן באמת רוב חברי הוועדה.

ב-1950 חוקק חוק השבות וקבע את זכותו של כל יהודי לעלות לארץ-ישראל

מתוקף היותו יהודי. מדינת ישראל היא למעשה המדינה היחידה בעולם שיצרה

זיקה המעוגנת בחוק בין הדת לבין הלאום, והנושא כשלעצמו הוא טעון,

ולעתים קרובות עולות דרישות ליצור רביזיה בסטטוס-קוו הזה. אסור לנו

לשכוח שדווקא אותה זהות חוקתית היא שאפשרה את העליות ההמוניות ויצירת

כור ההיתוך הרב-גוני במדינת ישראל.

תרשו לי לומר שכאן בוועדת העלייה והקליטה שוב ושוב אנחנו חוזרים

ואומרים שאנחנו בעד שמירת הסטטוס-קוו. אני חושבת שיש לנו כאן כבר איזו

שהיא מסורת, וכך היה גם בוועדות הקודמות בקדנציות הקודמות.

אין ספק כי לסוכנות היהודית ולתנועה הציונית בכללה יש והיה חלק נכבד

ביצירת אותו כור היתוך שבין מדינת ישראל לבין התפוצות. בעבודתה הנאמנה

במשך שנים רבות בארצות רבות יצרה ההסתדרות הציונית והסוכנות זיקה בין

היהדות לארץ-ישראל ואפשרה, כאמור, את עלייתם של רבבות ומאות אלפים, הן

מארצות מצוקה והן מארצות רווחה.

כיום המצב השתנה, והתנועה הציונית והסוכנות היהודית ניצבות בפני אתגרים

רבים: המשך העלייה ועידודה כפתרון להמשך קיומו של העם היהודי, תוך

שיפור משמעותי בתנאים הכלכליים והחברתיים, הן בעלייה והן בקליטת

העלייה. הבעיה המרכזית של הסוכנות וההסתדרות הציונית היא איך לבסס היום

את יחסי הגומלין מחדש, וכל פעם יש לנו דיונים על איך לבסס את יחסי

הגומלין בין ישראל לבין התפוצות כדי לחדש את השותפות עם הקהילות

על-בסיס חינוכי, תוך יצירת זיקה תרבותית, ולאו דווקא זיקה שאולי הייתה

בעבר - זיקה פילנטרופית לשמה. יש לנו אתגרים חדשים במערך היחסים שבין

ישראל לבין התפוצות. זאת לא צריכה להיות מערכת שמבוססת על כורח

פילנטרופי של הקהילות כחלק מהרגשת החובה של להיות יהודי. מדינת ישראל

צריכה להיתפס לא במושגים של נדבנות אלא מתוך רגשי שייכות, שייכות

תרבותית, רוחנית ואפילו דתית, וכאן מונח תפקידה העיקרי של הסוכנות

היהודית והתנועה הציונית, יצירת השותפות שבין התפוצות לישראל, שותפות

מתוך קשר תרבותי וערכי.



עדיין, ואני מוכרחה לומר שכאן אנחנו מרגישים את זה שוב ושוב, בוועדת

העלייה והקליטה, בראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל עומדת העלייה,

וכמובן יחד איתה קליטת העלייה. זה קורה מתוך שאיפה, שוב, להפוך את

ארץ-ישראל, את מדינת ישראל, לקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם. אנחנו

לפיכך, כתמיד, זקוקים לדיאלוג מסוג חדש ורציני עם הפזורה על-מנת להילחם

גם בהידלדלות העם היהודי בתפוצות עקב האחוז הגבוה של ההתבוללות

וההתנתקות ממדינת ישראל.

דווקא לנוכח בעיית ההתבוללות הנמצאת במגמת עלייה תלולה אין לשנות את

הסטטוט-קוו הדתי. באם תהיה הקצנה, יהיה זה בבחינת עוול בל יכופר לאותן

קהילות רפורמיות וקונטרבטיביות בעולם המערבי בכלל ובארצות הברית בפרט.

לפיכך ההכרעה בשינוי הטטטוט-קוו הדתי לא צריכה להיות הכרעה מטעמים

דתיים הלכתיים, כי אם הכרעה מטעמי אטטרטגיה לאומית במטרה עליונה לשמור

על אותו דיאלוג הולך ומתרקם, שנרקם בעבר, ולצערנו אולי מצטמצם, בין

ישראל לבין התפוצות.

התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות יוצרות פוטנציאל אדיר לזהות היהודית

בארצות מוצאן, ואל לנו - כמדינה הרואה את הצורך בהבאת יהודים רבים ככל

שניתן - לאבד את ההזדמנות ולהפטיד את הפוטנציאל האדיר הטמון דווקא בטוג

הקהילות שיוצרות בארץ, נכון להיום, בעיה הלכתית.

חוק ההמרה והגיור מרחף כצל מעיב על אותן קהילות רפורמיות

וקונטרבטיביות, ולכן עלינו להתעלות מעל לוויכוחים במישור האידיאולוגי

ודתי, ולראות את המטרה הציונית הלאומית כעומדת מעל הכול. עלינו לתת את

המפתחות ליהדות, לישראליות ולהזדהות; והסוכנות היהתית והתנועה הציונית

צריכות להיות הגוף המקשר.

על כנסת ישראל ועל ממשלת ישראל להימנע מכל שינוי בחקיקה ומכל שינוי של

הסטטוס-קוו. זהו נושא שאנחנו יודעים שיש לו השלכה לגבי הקשר שבין ישראל

לבין התפוצות וקשרי הזהות שבין יהודים ליהודים; וכאמור, מטרה שעומדת

מעל לכול היא יצירת הזהות וההדדיות שבינינו. לכן יש לעשות כל מאמץ לקרב

את הקהילות היהודיות השונות אשר תשפענה על החינוך היהודי בתפוצות

וחינוך הדור הצעיר בפרט, כי הם גם שיצרו את הקשר למדינה. אולי, בזמנם,

יש לשנות גם שינויים אחרים, אבל בנושא של הסטטוס-קוו אסור שיהיה

שינוי.

אני שוב מברכת אתכם ומעבירה את רשות הדיבור ליושב ראש הסוכנות, מר

אברהם בורג.
אברהם בורג
בוקר טוב. האמת היא שאני חושב שכדאי להצביע

על הסיכום של נעמי בלומנטל וללכת. זה נראה

- לי ממש מה שצריך לעשות עכשיו.

גברתי יושבת ראש הוועדה, רבותיי חברי הכנסת, אני רוצה להגיד לחבריי

שבאו איתי, הייתי בחיים שלי בכמה ישיבות של ועדות כנסת, פה ושם יצא לי,

הזדמן לי בשל עיסוקיי הקודמים, אני לא זוכר ישיבה של ועדת כנסת שבאו

אליה כל כך הרבה חברי כנסת על-מנת להקדיש זמן לנושא הזה, ואני חושב שזה

חלק מהבעת האמון, לפחות בכל הנוגע לפעולה שלנו מול הוועדה. אני חושב

שזה אחד המקומות שנוח תמיד לבוא ולשמוע, גם להיוועץ, גם לקבל ביקורת

אבל גם להשמיע דברים; כאן הוא המקום, ובאמת יישר כוח. אני מרדה לכל



חבריי, חברי הכנסת, על תשומת הלב משום שהנושא הזה באמת עומד כציר מרכזי

בנוף היחסים שבין ישראל לבין התפוצות.

אני רוצה להגיד לחברי הכנסת בהקשר הזה שלושה-ארבעה דברים. ביולי, קראה

עצרת הסוכנות לממשלת ישראל ואני גם דיווחתי על זה לוועדה כאן, קריאה

שהיא בנוסח הדברים שיושבת הראש אמרה, והדברים דומני מוצגים בפניכם תחת

החלטת עצרת הסוכנות היהודית - שמירה על אחדותו של העם היהודי. ההחלטה

קוראת בין יושאר להימנע משינויים בחקיקה. הקמנו ועדה במסגרת האמנה שבין

הממשלה לבין הסוכנות, שמקיימת את הדיאלוג המתמיד על נושאים שיש להם

השלכה על העם היהודי ותפקודה של הסוכנות היהודית הפועלת, כפי שאמרת,

גברתי יושבת הראש, מתוקף החוק; הקמנו ועדה בקרבנו שנועדה לכמה וכמה

יעדים. היעד הראשון אולי לא קיים בכלל, היעד הפוליטי. לאמור, הסיטואציה

הפוליטית הפנימית בתוך המערכת הישראלית אינה מעניינה של הוועדה הזאת.

אנחנו רוצים בעצם בקיומה של הוועדה לקיים שלושה דברים:

(א) להידבר בקרבנו ולאתר איפה יש לדברים האלה משמעות בתוך היחסים שבין

ישראל לבין התפוצות ולראות מה ניתן לעשות בנושא הזה.

(ב) להביע בפני עושי דעת הקהל בישראל ומחליטי ומקבלי ההחלטות, גם ברמה

הממשלתית וגם ברמה המחוקקת, את המשמעות של צעדים שונים שיכולים

לנבוע מהצעות חקיקה שונות.

לאמור, הוועדה טוב לה שתשמע כאשר החוק מגיע אלי האו חברי הכנסת טוב

שישמעו, ההחלטה תיפול בידיהם המורמות והמצביעות של המחוקקים, הן

ברמה של הצעת החוק כאשר היא בדרג הממשלתי, בוועדת שרים לענייני

חקיקה, והן כאשר היא נמצאת כאן בכנסת. חברים יביעו את דעתם השונה

בהקשר הזה; והדבר הזה, הייתי אומר, הוא הבעה של דאגה ציבורית

שאיננה מפלגתית.

(ג) אני אומר את זה כאן, ואני חושב שטוב שהוועדה תהיה מצע חשוב מאוד

לדבר הזה, שאנחנו בדעה שצריך לקיים דיאלוג רחב הרבה יותר על

הנושאים האלה בין המערכת הישראלית לבין מערכת יהודי התפוצות.

הדיאלוג אינו צריך להיות תלוי באיוס חקיקה ולא במשבר הנובע

משינויים של סטטוס-קוו, פסקים של בית-משפט, אלא הוא צריך לנסות

להתמודד עם רובד עמוק יותר של הבעיה, וזה שני קהלים יהודיים
שמתרחקים אחד מן השני
הציבור הישראלי המסתגר בתוכו ואכפתי פחות

ופחות כלפי יהודי התפוצות שבמערב, והציבור במערב שמסתגר יותר ויותר

לתוך קהילותיו.

עדיין כולנו מחויבים לעלייתן של קהילות יהודי המצוקה, ולאחר מכן מה?

ואנחנו מתכוונים לקיים כאן יחד עם ממשלת ישראל, אני בטוח גם יחד עם

כנסת ישראל, כינוס יותר עמוק עם אנשי שם, עם אנשי רוח, עם

אינטלקטואלים, עם אנשים בעלי השפעה, בעלי יכולת חשיבה וניתוח, ובעיקר

בעלי יכולת הידברות, על-מנת להציב את הסוגיות האלה על השולחן כחלק

מאותו מסד הידברות שלא קיים.

שמנו בפני ועדת הכנסת את החלטתה של עצרת הסוכנות. אני לא רוצה לחזור

ולקרוא אותה, היא רשומה בפניכם, אבל אסתפק ואומר את הדבר הבא: הוועדה

הזאת שלנו שמורכבת מנציגים של הכול בכול מכול כול, לאמור יש שומרי

מצוות ויש שאינם, יש דתיים לגווניהם השונים, יש ישראלים ויש אנשים



מארצות הברית, ויש אנשים המייצגים את שאר חמיש ים וכמה הקהילות היהודיות

ברחבי העולם. זהו המצג של העם היחודי, אין אמונה ואין זרם ואין תודעה -

חילוני, דתי, קונסרבטיבי, רפורמי, אחר - שאיננו מיוצג כאן. ואנחנו באים

בעצם המפגש המשותף ואומרים לא רק לוועדת הכנסת אלא לכל החברה הישראלית:

רבותיי, יש מקום אחד שבו עובדים ביחד כולם ברמת ההסכמה העקרונית שצריך

לעבוד יחד וברמת הביצוע היום-יומי באופרציה השוטפת. את הדגם הזח של

אהדות ישראל גם בעידן של ניגודים, אנחנו מבקשים מוועדת הכנסת לאמץ כאשר

היא באה לדון בנושא תזה.

עד כאן, אני לא רוצה להוסיף יותר. חברים ודאי יגידו ויביעו את דעתם.

צ'רלס גודמן;

Thank you very much. Thank you for inviting us here. Thank you for

meeting with us and spending the time. As you know, the Jewish

Agency's principle priorities are the strengthening of the State of

Israel . We believe that the Israel Diaspora relations are a major

element in that effort and what we can do to help strengthen the

State. We are very grateful for the opportunity to share ideas and

to get to know one another better. We feel that this is the best

way in which we can all come to a better understanding of everyone's

point of view and come to better decisions and solutions as time

goes on. Aliyah is still our single highest priority because we

feel that there are many people still under threat who can benefit

by living here in Israel and who can strengthen the State of Israel.

That will be so for many years, we think, and we hope to be

constructive in this effort. But as we go forward, we must also

respect the interests and the feelings and the principles of all

parties and make this state that I'm sure all of us, you

particularly, are determined to see it become. We look forward to

further opportunities to share ideas and to come to know one another

even better as times goes on.

Thank you very much.
נעמי חזן
ביקשתי לדבר ראשונה כי אני אצסרך לצאת

ולחזור. ברשות עמיתיי וגברתי יושבת הראש,

הייתי רוצה לעבור בכל-זאת לאנגלית.

I want to make several preliminary comments and then deal with some

issues. First of all, I really am grateful for this meeting. I

think it's been a long time coming, in a sense, and the fact that we

are meeting today, begins the process of part three and four of your

resolution. I really think it's tremendously important. I think

many decisions are made in Israel without sufficient communication

and interaction except on a more individual basis. So I'd like to

thank Naomi Blumenthal and Avraham Burg and all of you for coming

here.

Preliminary comment number two, I read very carefully the resolution

that you passed and if I may say so, I think it's a magnificent

resolution. I think it's extremely balanced, it's very, very

sensitive. And if it means anything, I'd like to say that I support



it entirely. But I do want to deal with several aspects of the

problem and perhaps sharpen some of the issues that are on the table

because if this is going to be a real dialogue, I think it should

deal very directly with certain issues.

Number one, there have been some rumblings on the question of

changing or reconsidering the law of return. I think that would be

a monumental, I dare to say, historical error to in any way touch

the law of return. And I think there are many members of the

Knesset, regardless of party, coaltion or opposition, that are

absolutely adamant about maintaining the law of return as it stands

now. That's point number one.

Point number two, it is insufficient to say that one is against

changing the status quo. There are certain laws that are being

considered by the government that will alter the status quo, even if

they are presented as not changing the status quo or as anchoring

the status quo. In order that there not be any misunderstanding, any

kind of legislation now on issues related to conversion will in

effect change the status quo. And I think you should hear this

directly, as least from some members of Knesset. My party, but

that's no secret, opposes these changes, but I want to explain why.

There are two reasons. One relates to something the Chairperson in

her introductory remarks. The question of financial support to

Israel is not only a financial question. It is a question of

committment. Every child who gives one dollar to the JNF, the

dol1ar itself is less important than the fact that that person is

tying himself or herself to Israel. And therefore, I do not

belittle or underestimate in any way the significance of financial

support because this financial support is the tip of the iceberg of

a lifelong committment to Israel and the Jewish people. And

therefore, a change in the laws related to conversion will upset

this balance and this commi ttment . That's reason number one.

Reason number two, if I may, that we so strongly and strenuously

oppose any legislation on the subject of conversion is because it is

totally unacceptable to us that there will be two classes of Jews in

the world. This is not an Israeli question, it is a question of the

Jewish world and therefore to suggest that eighty five percent of

Diaspora Jewry might encounter difficulties about their Judaism in

Israel is something that my party, but I don't only think my party,

many people in this country, I'd like to say the majority of this

country think it's problematic.

So I applaude you on your efforts and would like to suggest that

this be just the beginning and not the end.
היו"ר נעמי בלומנטל
כמה חברל כנסת צרלכלם לצאת להצבעה שמתקיימת

בוועדת הכספלם, ולאחר מכן לשובו לכאן.

הללנו מבקשלם לשמוע כמה הערות מאורחינו המכובדים, ואם מישהו מבקש לעשות

זאת, זאת ההזדמנות.



ועדת העלייה והקליטה - 25.2.1997

תודה רבה. תודה שהזמנתם אותנו לכאן. תודה על שנפגשתם איתנו והקדשתם לנו

מזמנכם. כפי שאתם יודעים, נושא חיזוקה של מדינת ישראל עומד בראש סולם-

העדיפויות של הסוכנות היהודית. אנו מאמינים כי קשרי ישראל עם הגולה הינם מרכיב

עיקרי במאמץ זה ובמה שאנו יכולים לעשות על-מנת לחזק את המדינה. אנו אסירי-

תודה על ההזדמנות לחלוק איתכם רעיונות ולהכיר טוב יותר האחד את השני. אנו

חשים כי זו הדרך הטובה ביותר להכיר ולהבין את נקודות-המבט האחד של השני

ולהגיע להחלטות ופתרונות טובים יותר במשך הזמן. נושא העליה הוא עדיין הנושא

בעל העדיפות הגבוהה ביותר מבחינתנו, משום שאנו חשים כי ישנם עדיין אנשים רבים

הנמצאים תחת איום ואשר חיים בישראל יכולים להועיל להם והם מצידם יכולים

לחזק את מדינת ישראל. אנו חושבים כי דבר זה יהיה נכון עוד שנים רבות, ואנו

מקווים להועיל במאמץ זה. אולם, ככל שאנו מתקדמים בתהליך, עלינו גם לכבד את

האינטרסים, התחושות והעקרונות של כל הצדדים המעורבים ולהגיע למצב זה, שאני

בטוח כי כולנו, בעיקר אתם, נחושים בדעתנו לממש. אנו מצפים להזדמנויות נוספות

לחלוק איתכם רעיונות ולהכיר אחד את השני טוב יותר במשך הזמן.

תודה רבה לכם.
נעמי חזן
ברצוני להעיר מספר הערות מקדימות ואז לדון בכמה נושאים. ראשית, אני באמת

מודה על פגישה זו. אני חושבת שזו פגישה שהיה עלינו לקיים מזמן, במובן מסויים,

והעובדה כי אנו נפגשים היום, מתחילה את התהליך של חלק שלוש וארבע

בהחלטתכם. אני באמת חושבת שזה חשוב מאד. אני חושבת שהחלטות רבות נעשות

בישראל ללא תקשורת ואינטראקציה מספקת מלבד על בסיס אינדיבידואלי יותר.

לפיכך הייתי רוצה להודות לנעמי בלומנטל ואברהם בורג ולכולכם על שהגעתם לכאן.

הערה מקדימה מספר שתיים, אני קוראת בקפידה את ההחלטה שהעברתם ואם יורשה

לי לומר, אני חושבת שזוהי החלטה נפלאה. אני חושבת שהיא מאוזנת לגמרי, והיא

מאד מאד רגישה. ואם יש לזה חשיבות כלשהי, הייתי רוצה לומר כי אני תומכת בה

לגמרי. אך ברצוני לדון במספר אספקטים של הבעיה ואולי לחדד חלק מהנושאים

הנידונים כעת, משום שבשביל שזה יהיה דיאלוג אמיתי, אני חושבת שעלינו לתן באופן

ישיר מאד בנושאים מסויימים.

ראשית, נפוצו שמועות בנוגע לשאלת שינוי או שקילה-מחדש של חוק השבות. אני

חושבת שזו תהיה, אני מעיזה לומר, טעות הסטורית אדירה לגעת בצורה כלשהי בחוק

השבות. ואני חושבת כי ישנם חברי-כנסת רבים, בלי קשר למפלגה, קואליציה או

אופוזיציה, שהינם נחושים בדעתם לגמרי בנוגע להשארת חוק השבות כפי שהוא כיום.

זוהי נקודה מספר אחת.



נקודה מספר שתיים, אין זה מספיק לומר כי אתה מתנגד לשינוי הסטטוס-קוו. ישנם

חוקים מסויימים שנידונים ע"י הממשלה אשר ישנו את הסטטוס-קוו, אפילו אם הם

מוצגים כאילו לא ישנו את הסטטוס-קוו או אף כמעגנים את הסטטוס -קוו. על-מנת

שלא יהיו אי-הבנות כלשהן, כל חקיקה שתיעשה כעת בנושאים הקשורים להמרה

(גיור) ישנו למעשה את הסטטוס-קוו. ואני חושבת שעליכם לשמוע זאת ישירות, לפחות

מחלק מחברי-הכנסת. המפלגה שלי, אין זה סוד, מתנגדת לשינויים אלו, אך אני רוצה

להסביר מדוע. יש שתי סיבות. אחת מהן קשורה למשהו שהעירה היו"ר בהעתת

הפתיחה שלה. שאלת התמיכה הכספית בישראל איננה שאלה כספית. זוהי שאלה של

מחוייבות. כל ילד שנותן דולר אחד ל- jnf , הדולר עצמנו פחות חשוב מהעובדה כי אדם

זה קושר את עצמו או עצמה לישראל. ולפיכך, אני לא ממעיטה בשום אופן בערכת של

התמיכה הכספית, משום שתמיכה כספית זו הינה רק קצה הקרחון של מעורבות לכל-

החיים בישראל ובעם היהודי. ולפיכך, שינוי בחוקים הקשורים להמרה יפגע באיזון

ובמחוייבות זו. זוהי סיבה מספר אחת.

סיבה מספר שתיים, אם יורשה לי, שאנו מתנגדים בצורה תקיפה ונמרצת כל-כך לכל

חקיקה בנושא של המרה היא משום שאין זה מקובל עלינו לחלוטין כי יהיו שני סוגי

יהודים בעולם. אין זו שאלה ישראלית, זוהי שאלה של העולם היהודי כולו ולפיכך

להציע כי שמונים וחמישה אחוז מיהודי הגולה עלולים להיתקל בקשיים בנוגע

ליהדותם בישראל הוא דבר שהמפלגה שלי, אך איני חושבת שרק המפלגה שלי, אנשים

רבים במדינה הזו, הייתי רוצה אף לומר הרוב במדינה הזו, חושבים כי הוא דבר

בעייתי.

לפיכך אני משבחת אתכם על מאמציכם וברצוני להציע כי זו תהיה רק ההתחלה ולא

הסוף.
מרינה סולודקין
I want to tell you that the majority of people who voted for us, the

immigrants from the former Soviet Union and from South Africa and

Canada. We shall meet every government which will touch the law of

return, which will change the law of return. As to the problem of

conversion, we suffer ourselves with the reality which is in Israel,

but we are only fifteen percent of Israeli population and we came to

the country which has only orthodox conversions and doesn't accept

reform conversions. We don't feel ourselves enough strong to fight

the religious establishment. You have to understand us. We have

our thoughts that reform conversion is more liberal and more easy

for us. But understand our position. We are newcomers to the

country. The image of aliyah is very negative in Israeli mass

media. We are treated as non-Jews. It's not only the right that's

drifting towards the religious region. It's also the left. In

order to have a solution, we have to work together and to be very

firm and very exact.
צבי ויינברג
A little correction, quoting one of my sons, I'm going to say this

to the Guiness Book of Records because to become a member of the

Knesset they have to give up both American and Canadian citizenship.

I want to be more optimistic than my friend and colleague, Marina.

I think something new has happened in these last elections. For the

first time, a political platform of the political party in Israel

included in its official platform, and we had a book of fifty pages,

detailed booklets, which devoted, I think, three or four pages to

the question of Israel Diaspora relations. And it wasn't just

generalities. There were specific points brought out.

Unfortunately, I think it would be a good idea if this would be

translated into english and we could each have a copy of that.

I think the basic issue of partnership, of who is going to be

dictating to whom or how are things going to be solved, whether on a

basis of a directive from above or whether in each case, in each

Diaspora, in each community, the very specific local needs of that

community will be taken into consideration each time a decision is

taken in Israel that affects Israel and the Diaspora. I think that

is the key. I can tell you, I also know quite well the French

Jewish conmunity. Most of you probably don't know, it's the second

largest in the world today, outside of Russia, seven hundred fifty

thousand. The needs of the French Jewish community are quite

different from the needs of the Canadian American Jewish community

or the Argentinian community. So I think consultation and close

cooperation on all issues is the key. And I believe, Natan

Sharanksy is the Chairman of the cabinet on Israel Diaspora

relations, and of course all of us, as you can see here, are very

concerned with this issue and we will pursue it on all questions.

This morning we discussed the question. We had a special session

about conversions and the question, how can we solve the problem.



For example, in our case, in the case of the tremendous aliyah that

I represent, close to eight hundred thousand, seven hundred fifty

thousand that have arrived, and among them, tens of thousands of

cases where conversion is urgently needed for them to feel that

they're part of this country and the problem is obvious. As you

know, halachic here requires that the person that undergoes

conversion start observing mitzvot, kashrut strictly, shabbat, etc.

And the question is, how do you solve the problem? We have three

generations of people, who for three generations were locked up in a

regime that persecuted all religions, specifically the Jewish

religion. They know nothing about tradition, halacha, etc. And tens

of thousands of wives came along who are not Jewish. So as the Jew,

the husband or the wife, is one hundred percent Jew by halacha,

according to halacha, but he knows nothing about Jewish religion.

How can you demand all this from the non-Jewish wife that she should

start observing shabbat that he knows nothing about. And it's a

tremendous problem. How we're going to start tapping this is a

question, but we are going to start. We are. And we've already

started and I'm personally quite involved in this. I had a "hazaa

1'seder hayom" which is, I spoke at the Knesset the next day when

the problem of quick corruptive conversions came out. And it's

certainly an issue as far as all seven members of our party are

concerned, a far most priority. And I think there's a new attitude,

there has to be a new attitude to the whole question of Israel

Diaspora relations and I'm optimistic. That's all I can say.
אופיר פינס-פז
ראשית, ברוכים הבאים. כמי שעבד שנים רבות

בסוכנות היהודית, הן במחלקת עליית הנוער והן

במחלקת העלייה והקליטה, אני שמח גם לכך שיש ועדה כזו וגם להזדמנות לשבת

ביחד במסגרת ועדת העלייה והקליטה של הכנסת.

אולי לנושאים קצת "צדדיים". כמו אחרים שמעתי על המהפכה, לפי דעתי, שאתם

עושים היום בסוכנות היהודית, אתם כולכם יחד - הישראלים והאמריקאים.

שמעתי שבסוכנות היהודית יבוטלו המחלקות, שתהיה סוכנות אחת מאוחדת עם

מנכ"ל אחד וארבעה סמנכ"לים. אני מאוד מקווה שהשינויים האלה באמת יוכיחו

את עצמם; אני גם מאמין בכך. אני רק רוצה שכולנו נזכור שלא רק בטכניקה

אפשר להחזיר לסוכנות את היוקרה שלה, אלא גם בעיקר במעשים, בעיקר

בפעילות, ואני מאוד מקווה שהתחום המהותי, המרכזי, של הסוכנות היהודית,

העלייה והקליטה, בעיקר העלייה ויחסי ישראל-גולה, ישראל-תפוצות, באמת

יוכר כמנדט ברור של הסוכנות היהודית. נדמה לי שלעניין הזה לסוכנות אין

תחליף; ובעניין הזה צריך לעשות הכול כדי לחזק אותה, גם אנחנו כאן וגם

הלא את עצמה.

לגבי דברים שכן מתקשרים לדיון, הנושא של חוק השבות שתברת הכנסת חזן

דיברה עליו, וגם חברת הכנסת בלומנטל, זה כמובן נושא מאוד מאוד מהותי

במערכת היחסים בין ישראל לתפוצות, ובתוך מדינת ישראל. לקחתי יזמה

בעניין הזה, לאו דווקא לקראת הישיבה, אבל דווקא בהקשר של הניסיונות

לשנות את חוק ההמרה ודברים מהסוג הזה, והסתבר לי שחוק השבות איננו חוק

יסוד במדינת ישראל. זה חוק ככל החוקים. במדינת ישרא ל בכנסת יש חוקים

שהם חוקי יסוד, שהשינוי שלהם הוא יותר פרובלמטי, קשה יותר לעשות בהם



ועדת העלייה והקליטה - 25.2.1997
מרינה סולודקין
ברצוני לומר לכם כי רוב האנשים שהצביעו עבורנו, העולים מבריה"מ לשעבר ומדרום

אפריקה וקנדה. אנו ניפגש עם כל ממשלה אשר תיגע בחוק השבות, אשר תשנה את חוק

השבות. בנוגע לבעיית הגיור, אנו סובלים בעצמנו מהמציאות הקיימת בישראל, אולם

אנו רק חמש-עשרה אחוז באוכלוסיית ישראל והגענו למדינה שיש בה רק גיור

אורתודוכסי-דתי ואינה מכירה בגיור רפורמי. אין אנו חשים עצמנו חזקים מספיק

בכדי להיאבק בממסד הדתי. עליכם להבין אותנו. אנו מאמינים כי גיור רפורמי הוא

ליברלי וקל יותר עבורנו. אולם הבינו את עמדתנו. אנו חדשים בארץ הזו. התדמית של

העליה היא שלילית ביותר בתקשורת-ההמונים הישראלית. מתייחסים אלינו כאל לא-

יהודים. זה לא רק הימין שנסחף לכיוון התחום הדתי. זה גם השמאל. על-מנת להגיע

לפתרון, עלינו לפעול יחדיו ולהיות תקיפים ומדוייקים מאד.
צבי ויינברג
תיקון קטן, תוך ציטוט אחד מבני, אני הולך לומר זאת ל''ספר-השיאים של גינס"

משום שבכדי להפוך לחברי-כנסת עליהם לוותר גם על האזרחות האמריקאית וגם

הקנדית שלהם. אני רוצה להיות אופטימי יותר מחברתי ועמיתתי, מרינה. אני חושב

שמשהו חדש קרה בבחירות האחרונות. בפעם הראשונה, מצע פוליטי של מפלגה

פוליטית בישראל כלל במצע הרשמי שלו, והיה לנו ספר של חמישים עמודים, חוברות

מפורטות, אשר הקדישו, אני חושב, שלושה או ארבעה עמודים לשאלת קשרי ישראל

והגולה. וזה לא היה רק הכללות. הועלו נקודות ספציפיות. לרוע המזל, אני חושב שהיה

זה רעיון טוב לו זה היה מתורגם לאנגלית והיה לכל אחד מאיתנו עותק מזה. אני וץושב

שהנושא הבסיסי של שותפות, של מי יכתיב למי או כיצד דברים יפתרו, בין אם על

בסיס הוראה מלמעלה ובין אם בכל מקרה, בכל פזורה, בכל קהילה, הצרכים

הספציפיים של אותה קהילה ישקלו בכל פעם שנעשית החלטה בישראל אשר משפיעה

ונוגעת לקשרי ישראל עם העולה. אני חושב שזהו המפתח. אני יכול לומר לכם, אני

מכיר די טוב גם את קהילת יהודי צרפת. רובכם ודאי לא יודעים, זוהי הקהילה השניה

בגודלה בעולם כיום, חוץ מרוסיה, שבע מאות חמישים אלף. צרכי קהילת יהודי צרפת

הינם שונים למדי מצרכי הקהילה היהודית הקנדית אמריקאית או הקהילה

הארגנטינאית. לפיכך אני חושב שהתייעצות ושיתוף-פעולה צמוד בנוגע לכל הנושאים

הוא המפתח. ואני מאמין, נתן שרנסקי הוא יו"ר הקבינט בנושא קשרי ישראל והגולה,

וכמובן כולנו, כפי שניתן לראות כאן, מעורבים מאד בנושא זה ונתמיד בו בנוגע לכל

השאלות הקשורות אליו. הבוקר דנו בשאלה. היה לנו מושב מיוחד בנוגע לגיורים

והשאלה כיצד אנו יכולים לפתור את הבעיה. לדוגמא, במקרה שלנו, במקרה של העליה

העצומה שאני מייצג, קרוב לשמונה מאות אלף, שבע מאות חמישים אלף שהגיעו,



וביניהם עשרות אלפי מקרים שיש להם צורך דחוף בגיור על-מנת לחוש כי הם חלק

מהמדינה הזו והבעיה בולטת לעין.

כפי שאתם יודעים, ההלכה כאן דורשת כי אדם אשר עובר גיור יתחיל לקיים מצוות,

כשרות באדיקות, שבת, וכוי. והשאלה היא, כיצד פותרים את הבעיה? יש לנו שלושה

דורות של אנשים, אשר במשך שלושה דותת היו כלואים בממשל אשר רדף את כל

הדתות, בעיקר את הדת היוזודית. אין הם יודעים דבר על מסורת, הלכה, וכוי. ועשרות

אלפי נשים שאינן יהודיות הגיעו גם הן ביחד עם בעליהן. כך שבעוד היהודי, הבעל או

האישה, הוא יהודי במאה-אחוזים על-פי ההלכה, בהתאם להלכה, אך אין הוא יודע

דבר על הדת היהודית. כיצד ניתן לדרוש כל זאת מאשתו הלא-יהודיה שעליה להונחיל

לשמור שבת עליה אין היא יודעת דבר. וזוהי בעיה ענקית. כיצד נתחיל לטפל בה זוהי

שאלה, אולם נתחיל. נעשה זאת. וכבר התחלנו ואני אישית מעורב בזה. הגשתי הצעה

לסדר-היום, שהיתה, דיברתי בכנסת יום לאחר שעלתה הבעיה של הגיורים המהירים

והמושחתים. וזהו בודאי נושא חשוב מבחינת כל שבעת חברי המפלגה שלנו, בעדיפות

גבוהה ביותר. ואני חושב שיש גישה חדשה, חייבת להיות גישה חדשה לכל השאלה של

קשרי ישראל והגולה ואני אופטימי. זה כל מה שאני יכול לומר.
אופיר פינס-פז
ראשית, ברוכים הבאים. כמי שעבד שנים רבות

בסוכנות היהודית, הן במחלקת עליית הנוער והן

במחלקת העלייה והקליטה, אני שמח גם לכך שיש ועדה כזו וגם להזדמנות לשבת

ביחד במסגרת ועדת העלייה והקליטה של הכנסת.

אולי לנושאים קצת "צדדיים". כמו אחרים שמעתי על המהפכה, לפי דעתי, שאתם

עושים היום בסוכנות היהודית, אתם כולכם יחד - הישראלים והאמריקאים.

שמעתי שבסוכנות היהודית יבוטלו המחלקות, שתהיה סוכנות אחת מאוחדת עם

מנכ"ל אחד וארבעה סמנכ"לים. אני מאוד מקווה שהשינויים האלה באמת יוכיחו

את עצמם; אני גם מאמין בכך. אני רק רוצה שכולנו נזכור שלא רק בטכניקה

אפשר להחזיר לסוכנות את היוקרה שלה, אלא גם בעיקר במעשים, בעיקר

בפעילות, ואני מאוד מקווה שהתחום המהותי, המרכזי, של הסוכנות היהודית,

העלייה והקליטה, בעיקר העלייה ויחסי ישראל-גולה, ישראל-תפוצות, באמת

יוכר כמנדט ברור של הסוכנות היהודית. נדמה לי שלעניין הזה לסוכנות אין

תחליף; ובעניין הזה צריך לעשות הכול כדי. לחזק אותה, גם אנחנו כאן וגם

היא את עצמה.

לגבי דברים שכן מונקשרים לדיון, הנושא של חוק השבות שחברת הכנסת חזן

דיברה עליו, וגם חברת הכנסת בלומנטל, זה כמובן נושא מאוד מאוד מהותי

במערכת היחסים בין ישראל לתפוצות, ובתוך מדינת ישראל. לקחתי יזמה

בעניין הזה, לאו דווקא לקראת הישיבה, אבל דווקא בהקשר של הניסיונות

לשנות את חוק ההמרה ודברים מהסוג הזה, והסתבר לי שחוק השבות איננו חוק

יסוד במדינת ישראל. זה חוק ככל החוקים. במדינת ישראל בכנסת יש חוקים

שהם חוקי יסוד, שהשינוי שלהם הוא יותר פרובלמטי, קשה יותר לעשות בהם

תיקונים ושינויים, ויש חוקים שהם חוקים רגילים, שקל יותר ברוב רגיל

לשנות אותם. ההבדל הוא רוב של 61, רוב מיוחד, לעומת רוב רגיל. הצעתי

השבוע לכנסת, הנחתי הצעת חוק, שמשריינת את חוק השבות, שהופכת אותו לחוק

יסוד במדינת ישראל, שיהיה קשה שמאוד לשנות אותו לכל כיוון. אז נכון שגס

לי יש השגות על חוק השבות פה ושם, אבל נדמה לי שהיציבות בחוק הזה כפי

שביטאה אותה חברת הכנסת בלומנטל היא מאוד מאוד חשובה, וגם אם לנו יש

רצון לשנות אותו ולהקל בו וליצור אותו כחוק ליברלי יותר, נדמה לי שצריך

בעניין הזה לייצב את המצב הקיים ולא לנסות לשנות, לא לכאן ולא לצד

השני.

עוד מילה לגבי נושא שבעיניי הוא נושא חשוב, במיוחד לנוכח העובדה

שהתנועה הציונית מתקרבת עוד כשנה לבחירות חדשות ולהכרעות חדשות. לפי

דעתי, חלק מהשאלה אם אנחנו עם אחד, וכרגע אני מתייחס לאספקט לא דתי אלא

לאספקט קהילתי, חלק מהעניין הזה זה שאלת הדמוקרטיזציה בעם היהודי.

מדינת ישראל היא מדינה מאת דמוקרטית. מנהיגי העם היהודי בדרך כלל

יושבים במדינות מאוד דמוקרטיות, כך יוצא. נדמה לי שמבחינה זאת חשוב

מאוד לא רק לשמור על תהליכים דמוקרטיים במסגרת השותפות, אלא להרחיב

תהליכים דמוקרטיים במסגרת השותפות. כשאני שומע שרוצים לבטל את הבחירות

להסתדרות הציונית, לתנועה הציונית, או להקפיא מצב או לשמר או לעשות,

אני אומר לכם שזה לא עושה טוב לתנועה הציונית. אני בעד בחירות לתנועה

הציונית בגלל שבחירות עושות משהו. היעלה על הדעת במדינת ישראל להקפיא

מצב ולא ללכת לבחירותז לא יעלה על הדעת. ללכת לבחירות זה צורך של מערכת

כדי להתחדש, וזה דמוקרטיה. היו שנים בהן החליטו במפלגת העבודה לעשות

הסדרים בסניפים ולא הלכו לבחירות פנימיות באמת, אלא הלכו להסדרים. יש

היום בחוקת מפלגת העבודה איסור לעשות הסדרים במקום בחירות הפנימיות,

חובה לקיים בחירות, אין פטור מבחירות.



אני מאת ממליץ לתנועת הציונית לקבל החלטה שאין פטור מבחירות. לגבי

התוצאות, אני מאמין בשליחים ובנציגים, אבל לא זאת השאלה. אני חושב שאם

מדברים לרגע, בהתנתק מההערכות והרצונות הפוליטיים, לתנועה הציונית יש

הצרכים שלה. גם הקהילות היהודיות - אגב, אני לא יודע אם התנועה הציונית

חולכת להתאחד לתוך הסוכנות או לא - כקהילות יהודיות, הפדרציות, אני

חושב שהגיע הזמן לשאול האם בתוך המערכות האלה לא צריכה להיכנס מערכת

יותר דמוקרטית כדי שתהיה לנו יכולת, גם התחדשות על-בסיס דמוקרטי ולא רק

על-בסיס אחר, שונה. נדמה לי שבדו-שיח בינינו או בשמירה של מערכת משותפת

לשאלות האלה יש משקל.

אני בטוח שחלק גדול מהנוכחים בחדר לא סבורים כמוני, וזה בסדר; אבל בסך

הכול בדבר אחד אין לי ספק שאנחנו מאוחדים, אנחנו רוצים סוכנות יהודית

חזקה, בעלת משקל, בעלת יכולת, משום שיש לה תפקידים אמיתיים ויש לה צורך

אמיתי. אבל מערכת שהלא תתחדש, גם בהיבטים שאני מדבר עליהם, לא תצליח

לעמוד באתגרים שהיא לקחה על עצמה, וזה יצער את כולנו. כל מי שיושב כאן,

יש לו מטרה לחזק את השותפות באמצעות הסוכנות היהתית.
אריק יופה
אנחנו בכנסת ישראל, ולכן אדבר עברית.

אני רוצה להביע את הדאגות שלי בשני תחומים.

אנחנו נמצאים פה כאנשי הסוכנות, כמנהיגי הסוכנות. תפקיד הסוכנות זה

כמובן עלייה - להביא עולים מברית המועצות וממקומות אחרים לארץ. זה

תפקיד מאוד חשוב לנו, ואנחנו מתייחסים לזה ברצינות רבה. לכן זה הגיוני

שגם כן דואגים למה שקורה לעולים האלה כשהם באים לארץ, איך הם נקלטים או

לא נקלטים. אין דבר יותר הגיוני מזה.

אנחנו שואלים האם יש כניסה ל-100 אלף עולים, כי אנחנו רואים שהיום

הכניסה הזו חסומה, וזו טרגדיה. בשנה שעברה היו פחות מ-400 גיורים

על-ידי הרבנות במדינת ישראל, וזאת במצב בו יש יותר מ-100 אלף אנשים

שהיהדות שלהם מוטלת בספק.

היו"ר בלומנטל; אנחנו נלחמים על כן שלא יעבור חוק ההמרה, כפי

שהמפלגות החרדיות מעוניינות, ושהגיור של

יהודים שגוירו או התגיירו בארצות הברית למשל או בארצות אחרות במערב,

ייחשב ליהדות. הספק ביהדות זה לגבי מקרים אחרים. הבוקר קיימנו כאן דיון

מאוד משמעותי בנושא הגיור, ויש קשיים. אנהנו רואים קושי גדול ובעיה

קשה. אני קראתי לזה פצצת זמן מתקתקת, שבין העולים, בעיקר מברית המועצות

לשעבר, יש לנו עשרות ואולי 140 אלף בני נוער, שצריכים אחר-כך להתחתן עם

הילדים שלנו. זאת פצצת זמן.
אריק יופה
אנחנו מדברים על אותה הבעיה. ברור לנו שהחקיקה

הזאת לא תפתור את הבעיה, ולכן אנחנו שואלים,

כאנשי הסוכנות, אק- תיפתר הבעיה הזאת, האם זה יהיה השנה, עוד שנתיים,

עוד חמש שנים או עוד עשר שנים? האם יש מישהו שיש לו באמת הצעה רצינית

לפתור את הבעיה הזאתו ברור שהחקיקה בחוק ההמרה לא תפתור שום דבר. פתרון

הבעיה הזאת זה עניין מאוד חשוב לעם היהודי. זה דבר שאנחנו מניחים על

השולחן, ואנחנו מקווים שיימצא לו פתרון.

אנחנו עם אחד, זה ברור, חד וחלק, לא צריך לפרש את זה. מה שעושים פה

משפיע על יהודי התפוצות; מה שעושים בתפוצות משפיע על מדינת ישראל. גם

זה ברור. הרוב המכריע של היהודים בתפוצות משתייכים לבית כנסת כלשהו,



משתייכים לבית כנסת רפורמי או קונסרבטיבי, וזאת פשוט עובדה. אוהבים את

זה או לא, אבל זוהי עובדה. הקשר העיקרי של יהודי התפוצות לעם ישראל זה

לא דרך המגבית ולא דרך הציונות, אלא זה דרך בית כנסת, דרך היהדות, רב

מקומי וכוי. העובדה היא שאם ההקיקה הזאת על הגיור תעבור זה ייראה בעיני

יהודי התפוצות כשאלת הלגיטימיות של שני הזרמים הגדולים בעולם היהודי.

זה יביא לכעס ולתסכול, בזמן שכל אהד בהדר הזה רוצה להדק קשרים, לאהד

ולא לפלג.

אני אומר מה שאחרים כבר אמרו. אם אנהנו מעוניינים באמת בקשרים הדוקים,

בדו-שיח, בהבנה הדדית וכו' וכו', אני מבקש מהכנסת ומחברי הכנסת להשוב

איך החקיקה הזאת תשפיע לרעה על היחסים; וזה בזמן קריטי לעם היהודי. אין

זה ענייו פשוט של מנהיגים מעטים, אין זה עניין שולי בכלל. העם בתפוצות

מרגיש את זה בלב. עוד פעם, נא לחשוב, נא לעזור לנו לפתור את הבעיות

האלה בלי חקיקה שתרחיק יהודים בתפוצות.
היו"ר נעמי בלומנטל
הנחתם את זה על השולחן, וזה השולחן הנכון,

ולשם כך באתם לכאן, וזה גם השולחן שאנחנו נברר

עליו את כל העניינים. אתם שמעתם את הגישה שלנו. אני חושבת שרוב חברי

הכנסת ההברים בוועדת העלייה והקליטה מתנגדים לכל שינוי בסטטוס-קוו

שקיים היום. אולי לא שמעתם, אבל יש גם הרבה בשורות כאן בארץ, ואנחנו

בשום אופן לא רוצים שמישהו ירגיש שיש איזו שהיא הרחקה שלו מעם ישראל

ומארץ-ישראל. דיברה חברת הכנסת סולודקין מתוך כאב מסוים על בעיות שיש

בקליטת העלייה, אבל מצד שני אתם הייתם שותפים לקליטה יוצאת מן הכלל.

הבעיות מגיעות לכאן, ההצלחות הן בשטה. עלה כאן נושא של רופאים למשל.

נכון, יש בעיות של קליטה, אבל אם אנחנו מסתכלים מן הצד של הכוס המלאה,

הגיעו לישראל כ-12 אלף רופאים עולים, ביניהם כ-8,000 הלכו לבחינות, לא

כולם הלכו לבחינות, מתון ה-12 אלף הלכו כ-8,000 לבחינות, יותר מ-70

אחוז עברו את הבחינות, ויותר מ-70 אחוז מהם עובדים במקצוע שלהם. כך יש

לנו הרבה הישגים גם בתחומים אחרים. ברור שנשארו אותם 30 אחוז שעוד לא

עובדים, ברור שיש הרבה מן הרופאים האלה שעובדים בתנאים פחות טובים, לא

בקביעות, אבל יחד עם זאת אנחנו צריכים לראות גם את ההישגים שאתם בוודאי

שותפים להם.

אנחנו מאוד ערים לקושי שיכול להיווצר אם חלילה יהיה שינוי בחוק ההמרה.

אבל זה שאתם מעלים את זה על השולחן, מביאים את זה בפנינו, זה השוב מאוד

ואנחנו מקדמים בברכה גם את הנוכחות שלכם כאן. אני רוצה להגיד שוועדת

העלייה והקליטה זה הבית שלכם; מתי שאתם תגיעו לכאן תרגישו כאן בבית,

ויש כאן נציגים גם מכל הסיעות, וגם אם יש משהו לדיונים וגם לדבר על

הבעיות, זה המקום.
סופה לנדבר
עלייה וקליטה זה שני דברים שהולכים יחד. בלי

עלייה אין קליטה, ובלי קליטה מוצלחת אין

עלייה. לדעתי אתה צודק במאה אחוז.

אני חושבת שבשמנו אני צריכה לחזק את נעמי בלומנטל, יושבת ראש ועדת

העלייה והקליטה, ולהביע את ההערכה על כן שמצאתם לנכון להגיע לפה ולעשות

יחד איתנו ישיבה משותפת, משום שבעצם אנחנו עובדים בדרך אחת, והמטרה

שלנו היא משותפת והיא חשובה לכולנו.



אני גם רוצה להביע הערכה גדולה על המאמצים שאתם בעצם עושים והזמן שאתם

מקדישים לעבודת העלייה, מפני שזה דבר חשוב לא רק ליהודי שחי במדינת

ישראל, אלא גם לכל היהודים שבעצם היהדות חשובה להם.

אני רוצה להגיד שבעצם אנחנו פועלים כוועדת העלייה והקליטה כדי להעמיק

את הנושא של קליטת עלייה. אנחנו פועלים כדי שממשלת ישראל הנוכחית תעמיד

את קליטת העלייה בראש סדר העדיפות לא רק במלים ולא רק במצע של כל מפלגה

בזמן הבחירות, אלא בחיים, מפני שבעצם אלה הם החיים שלנו.

דיברתם על חוק השבות, על חוק ההמרה ואני רוצה להגיד שאני הבאתי לוועדת

העלייה והקליטה חוק קליטת עלייה, שאני בגבינה שרוב החברים בוועדת העלייה

והקליטה תומכים בו. אני חושבת שהחוק הזה יעזור לאנשים להיקלט. קליטה זה

דבר לא כל כך פשוט. כאשר מעבירים צמח ממקום למקום, זה קשה, ולבן-האדם

זה סופר קשה.

כל הדברים שהעליתם - גיור, חיי העם היהודי - הם חשובים לנו, ונעמי

בלומנטל אמרה בצדק, שלפני כמה שעות ישבנו ודנו על גיור, ואנחנו חושבים

שצריכים להקל על האנשים. אדם שהחליט להיות במדינת ישראל, ולא משנה כמה

טיפות דם יש בגוף שלו, חשוב שהוא החליט שזה מקום המגורים, ואם הוא כבר

החליט, צריכים לעשות הכול כדי להקל עליו ולתת לו הרגשה שהוא שייך

למשפחה שנקראת יהודים.

לפני כמה שבועות אברהם בורג היה כאן ואמר שהיום העלייה זה דבר קשה. אם

לפני כמה שנים כל בן-אדם שרצה לעלות מברית המועצות לארץ היה נדבק לדלת

של הסוכנות היהודית, היום השתנו הדברים-, ואמר בורג נכון, שהיום הסוכנות

היהודית נדבקת לדלת של היהודים. אז צריכים לתת להם הרגשה שהם כולם

חשובים לנו. לפני כמח ימים ראיתי שידור טלוויזיה מברית המועצות, איזו

שהיא תכנית מאוד מאוד מפורסמת; ונעמי בלומנטל אמרה שאנחנו בעצם עסקנו

בקליטת רופאים. לפני שאישרנו את התקציב, 500 רופאים היו לקראת פיטורים;

ועשינו את כל המאמץ, כל חברי ועדת העלייה והקליטה, כדי שהם יישארו

במקומות העבודה. שבוע או שבועיים אחרי זה, באותה תכנית, ראיתי שקם
מישהו ואמר
קיבלתי פקס מאשקלון, מקבוצה של רופאים, רופאים שמפטרים

אותם במדינת ישראל "בברית המועצות יש המון מקומות, אל תעזבו. אלו

שעזבו, אתם יכולים לחזור הביתה".

כדי שאנחנו נעשה עבודה משותפת, צריכים לא רק לעבוד על עלייה, ואתם

עושים את זה טוב. אנחנו נעשה הכול כדי שהקליטה תהיה יותר מוצלחת, כדי

שאתם תוכלו להסתכל בפנים של היהודים שנמצאים שם ולהעלות אותם לארץ.



ועדת העלייה והקליטה - 25.2.1997
היו"ר נעמי בלומנטל
יש לנו תשע נשים בכנסת הזו. כפי שאתם רואים בועדה הזו, שהיא אולי החשובה

ביותר בכנסת. אנו ארבע נשים מתוך חמש-עשרה חברים. אולם התמונה הכוללת היא

מאד מאד רעה. תשע נשים מתוך מאה ועשרים, ובאותו זמן, יש לנו תשעה עולים

חדשים כחברי-כנסת וזה מצב שלא היה מעולם. זו הפעם הראשונה שיש לנו תשעה

עולים חדשים בכנסת. זה, כמובן, נותן פרופורציה מסויימת לגבי מה שקורה בארץ הזו.

קורט רוטשילד;

הסוכנות היהודית והארגון הציוני העולמי הם אכן המקום האחד שבו כל הקבוצות

נפגשות ביחד, כלומר, רפורמים, קונסרבטיביים, חילוניים ודתיים. ומטרתנו העיקרית

היא חיזוק ושיתוף פעולה ותיאום עם מדינת ישראל וקיבוץ-גלויות הוא ללא-ספק

בראש סולם-העדיפויות שלנו. אני חושב שכולנו כאן משום שאנו אוהבים את אחינו

היהודים ואהבה זו אינו מוגבלת, אני מקווה, לגישה מסויימת לדת או השקפה

פוליטית, אלא היא נובעת מתוך האנשים והמדינה. זה קשה לאנשים בגולה להתמודד

עם הבקשות, שהן למעשה הפריבילגיה של אזרחי מדינת ישראל שהם בעלי זכות-

הצבעה, אשר ילדיהם מגינים על מדינה זו ונותנים את חייהם ואת דמם לקיומה של

מדינה זו. אני מבין היטב. המצב שלי, הידע שלי על המדינה, למרות שביליתי זמן רב

בחוץ-לארץ, הוא כי ביליתי זמן רב כאן, בבית שלי כאן, יש לי ילדים כאן ויש לי שמונה

נכדים צברים שנולדו כאן. כך שאני מכיר די טוב כמה מן הפעילויות וסגנון החיים

במדינה זו. לא זו בלבד, אלא שאני גם מעורב מאד במוסדות של מדינה זו כחבר בועד

נאמנים של בי"ח שערי-צדק ואוניברסיטת בר-אילן ואציין במיוחד את מעורבותי

במכללת הטכנולוגיה של ירושלים בגבעת מרדכי של המכון לטכנולוגיה, אשר עזר

למאות עולים רוסיים להיקלט בישראל ולהפוך למדענים ומומחים לטכנולוגיה גבוהה

במדינה זו ובאותו זמן גם להפוך לחלק מההיבט היהודי של מדינה זו, אשר עבורנו הוא

חשוב מאד משום שבסופו של דבר אין אנו יכולים להיות, וזו היא השקפתנו, "עם ככל

העמים", יש משהו מיוחד בלהיות יהודי ובמדינה יהודית. אנו אכן הצבענו ביוני שעבר

והעברנו פה-אחד החלטה בנוגע לשימור הייחודיות של העם היהודי. ואנו, בהיותנו

הנציגים של האגף הדתי, מסכימים כי שינוי בחוק השבות לא יהיה לטובתה של

המדינה והצבענו נגד שינוי, שאנו מסכימים עם זה. בו בזמן, היינו גם מודעים

למעורבותו של בית-המשפט העליון בכמה מן ההיבטים של גיור וכתוצאה מכך, ובעת

אין אנו בעד הסדרת נושאים דתיים באמצעות חוקים בכנסת, דת היא היבט אחר

בחיים האנושיים ועדיף להתייחס אליו דרך חינוך, דרך מוטיבציה ולא דרך חקיקה.

אנו מסכימים עם זה. אנו מכירים בכך שחוק ההמרה הוא תוצאה של התערבות זו של

בית-המשפט העליון ולפיכך, כשלעצמו, אינו משנה את הסטטוס-קוו הקיים. אנו,

החלק שלנו בסוכנות היהודית ובארגון הציוני העולמי, מסכימים עם ההשקפה כי שינוי

בסטטוס-קוו יגרום לבעיות נוספות במרקם של הארץ הזו. אולם בו בזמן, בכל הנוגע



להיבט האטשי, לסבל שעלול לעיתים להיגרם ביישום לא נכון של החוק ע"י אנשים

שאינם מוכשרים לכך, שאין להם את טוב-הלב האנושי והיעילות הדרושה. בנקודה זו

אנו בהחלט מסכימים כי העבודה שאתם עושים בקידום העזרה שאנשים זקוקים לה

היא מיוחדת מאד ואנו משבחים זאת. אולם באותו הזמן, על-מנת לסכם, אנו מסכימים

עם עמדותיכם כי שינוי בסטטוס-קוו אינו לטובת המדינה הזו.
יצחק וקנין
אני מסכים לדברים שנאמרו בגדול, אבל אני

חייב להעיר מספר הערות למי שלא מודע, כמי

שחי פה במדינה, ואני נולדתי כאן בארץ. אני חושב שהסטטוס-קוו הדתי

במדינת ישראל נשחק במשך השנים האחרונות בצורה משמעותית מאוד. אני

בקדנציה הראשונה בכנסת, בשמונה השנים האחרונות לא הייתה חקיקה דתית,

ואני גם חושב שלא צריך למהר עם חקיקה דתית. צריך להביא את הדברים יותר

במערכת של שכנוע ולא במערכת של חקיקה. אבל לצערנו הרב דווקא התערבות

הבג"צ, כמו שהוא אמר, בשנים האחרונות בנושאים דתיים, מאלצת את הציבור

האורתודוקסי לפעול במהלכים שאין לו בררה לגביהם. הוא נדחק לפינה, אז

המגננה היחידה שיש לו זה לחוקק חוק. אני בטוח שאם בתי-המשפט לא יתערבו

בנושאים דתיים, לא תהיה חקיקה דתית, כמו שלא הייתה עד היום בשמונה

השנים האחרונות.

יש משהו אחר שרציתי להעיר בנושא שדווקא צוין. בדוח של הסוכנות מדובר על

כך שישנה התבוללות עצומה. אני חושב שהיא תנותנת בעצם. ישנה התבוללות,

צריד לחפש למה. האם ההתבוללות הזאת באוכלוסייה האורתודוקסית היא באותם

ממדים? צריך לחפש ולראות. אם אנחנו חרדים לעניין הזה של ההתבוללות,

ובאוכלוסייה הרפורמית זה הרבה יותר, אז צרין לראות מאיפה זה נובע. לכן

אני חושב שזה שורש הבעיה. צריך לראות את הדברים ולגעת בהם בנקודה

האמיתית, ולא ללכת מסביב, לא ללכת כל הזמן מסביב ולהגיד יש התבוללות

ויש התבוללות, ומה אנחנו עושים? הרי אם ניתן אפשרות לפריצה מוחלטת בכל

הנושאים הדתיים, גם בנושא הגיור ובכל הדברים, אני לא יידע לאן נגיע,

אני לא יודע אם יישאר עם יהודי בכלל, ואני אומר את זה באחריות. מה זה

יהודי? בזה שרשום לי בתעודת הזהות שאני יהודי, בזה ייגמר העניין שלי?

לכן יש חשיבות לשים את הדברים על השולחן ולהגיד אותם כפי שהם. יש לי

משפחה גדולה בצרפת, ואני יורע מה קורה במשפחת הזאת, שרובם שם נשואים עם

נוצרים, דווקא יהדות שבאה ממרוקו, יש להם קרבה לדת אבל ההתבוללות עושה

את שלה. ככל שאנחנו נתרחק מהמקור שלנו, תהיה לנו בעיה. לכן חשוב מאוד

להגיד את הדברים.

בנושא הגיור, חד-משמעית, ככל שאנחנו נפתח את הנושא הזה, אני לא יודע

עוד כמה זמן עם ישראל יחזיק מעמד. עם כל הכבוד לכל אלה שחושבים אחרת,

אני חושב שאנחנו טועים טעות חמורה בנושא הזה.
היו"ר נעמי בלומנטל
שמענו את דברי חבר הכנסת וקנין שהם מזווית

אחרת, אבל אני תושבת שדברים חשובים שאתה

אמרת הם שצריך שלא נלך לחקיקה אלא נלך לדיאלוג.
יצחק וקנין
כן, זה הכול טוב ויפה אם בתי-המשפט במדינה

לא יתערבו בנושאים, כי זה דוחק אותנו לפינה.

אני מודיע לכם שהציבור הדתי במדינת ישראל בשנים האחרונות נדחק לפינה כל

יום שני וחמישי. ישנה שחיקה. יש פערים משמעותיים בכל הנושא של החקיקה

הדתית ומה שמתירים היום לעשות.
אדיסו מאסלה
אני אתחבר למה שאמר חבר הכנסת וקנין. שינוי

חוק ההמרה לא ישנה או לא ימנע את ההתבוללות

בעם היהודי בתפוצות, ולדבר הזה צריך להיות חינוך יהודי מהגיל הרך. אולי

הדבר הזה ימנע את ההתבוללות. בעיקר, אם מדינת ישראל תהיה מדינה



אטרקטיבית מכל הבחינות, גם מבחינה דתית, אני חושב שהיהודים שגרים בגולה

יעלו למדינת ישראל, אז נמנע את הבעיה הזאת ממש.

יש עובדה קיימת. רוב העם היהודי חי היום בגולה. מדינת ישראל והעם

היהודי צריכים להתמודד עם העובדה הזאת. זאת עובדה קיימת. מדינת ישראל

צריכה לחפש את אותם היהודים שחיים בגולה, ולא הם אלו שיחפשו את מדינת

ישראל. אני יודע שהעם היהודי שחי בגולה - הקשר שלו בצורה זו או אחרת עם

מדינת ישראל הוא קשר ברור, הוא קשר קיים, והם חיים חיים יהודיים בצורה

זו או אחרת, וגם העובדה הזאת היא עובדה ברורה לעם ישראל ולמדינת ישראל.

לצערנו, הנושא הזה עולה מקדנציה לקדנציה; ואותם היהודים שרוצים את הקשר

עם עם ישראל, עם מדינת ישראל, מודאגים כל ארבע שנים אחרי הבחירות מה

יהיה לגבי גורלם ולגבי יהדותם, ואולי בגלל משא ומתן קואליציוני

הסטטוט-קוו ישתנה. אסור שממשלת ישראל, הממשלה הנוכחית, בגלל משא ומתן

קואליציוני תשנה את חוק ההמרה. אני חושב שזה יהיה אסון למדינת ישראל,

זאת תהיה טעות היסטורית, מדינת ישראל והדור שיבוא לא יסלחו, אם החוק

הזה ישתנה. זה צריך להיות בראש וראשונה האינטרס של מדינת ישראל,

האינטרט של החברה הישראלית וגם האינטרס של העם היהודי.

אני חשוב שחוק השבות הוא החוק החשוב ביותר שמדינת ישראל והחברה

הישראלית יכולה להונגאות בו. אני אומר זאת כעולה חדש לשעבר. בזכות החוק

הזה מימשתי את החלום של אבות אבותינו להגיע למדינה הזאת בדרכים לא

דרכים, והיום גם זכיתי לשבת בכנסת ישראל. לכן אני חושב שכל שינוי בחוק

ההמרה יכול להוות השלכה ישירה או עקיפה על חוק השבות, שעלול לסכן את

החוק עצמו וימנע את עלייתם של היהודים שחיים בצורה זו או אחרת מבחינה

דתית בתפוצות. אני חושב שפה בוועדות מדברים הרבה, ואני קצת מודאג,

בעיקר מאותם חברי כנסת שיושבים בקואליציה, שלא תהיה משמעת קואליציונית.

לכן אני חושב שהקריאה צריכה להיות יותר לראש-הממשלה עצמו. אסור להיות

מושפעים מלחצים פוליטיים של המפלגות הדתיות בעיקר.



ועדת העלייה והקליטה - 25.2.1997
שושנה קרדין
ברצוני להודות לכם על שאיפשרתם לנו להיפגש עם הועדה, שהיא ועדה חשובה ביותר,

לעליה וקליטה. רק שתי הערות קצרות.

ראשית, אני מניחה כי פתרון הבעיה הפנימית בישראל של העולים שרוצים להיהפך

ליהודים באופן מוחלט אינה נפתרת באופן שונה מזו של יהודים החיים, או אלו

שרוצים להיות יהודים, אשר חיים בחוץ-לארץ. כי ההחלטה תהיה זהה לכולם. ואני

חושבת כי זה דבר שיש לשקול אותו. הדבר השני שונה לגמרי. התיקון של זיסמן שהוא

חלק מנושא הקליטה, הבאנו ועודדנו את אסירי-ציון, אני מבקשת מכם לקדם נושא זה

במהירות האפשרית. האנשים סובלים ואני מודה לכם על תמיכתכם. אני חושבת שזה

מאד, מאד חשוב. אני מודה לכם על מאמצי הקליטה שנעשים עבור אלו שכבר נמצאים

כאן, ומבקשת את רגישותכם. ודרך אגב, הלוואי והיתה לנו מילה כמו "קהילות"

שיכולנו להשתמש בה, משום שאיני מרוצה מהמילה "פזורה" או אף "גולה". אולם אלו

מאיתנו שהגיעו מהקהילות, מחוץ-לארץ, מעריכים את מה שעשיתם ואת הרגישות

שלכם לשמוע אותנו. אפילו שאנחנו כולנו יהודים ביחד, אנו מכירים בכך שאין אנו

אזרחים ישראלים בעלי זכות-הצבעה. לפיכך הרגישות של שני הצדדים היא חשובה

ביותר ואנו מודים לכם.
ריצ'רד הירש
רק הערה אחת. אני חושב שחברי המשלחת שלנו, הנציגות שלנו, אשר באו לכאן וכל

הסוכנות היהודית צריכים לקבל תרגום באנגלית של הצהרת הפתיחה שלך. אני חושב

שהצהרת הפתיחה שלך היתה מצויינת ומשום שזהו תהליך של חינוך הדדי, ניתן לחנך

את הגולה ע"י כך שנראה כי ישנם אנשים שחולקים את דיעותיך והם נמצאים בעמדת

אחריות על נושא זה. אז עשי לנו טובה, תרגמי את מכתבך לאנגלית מייד ושלחי אותו

כך שנוכל להפיצו ברחבי העולם היהודי כולו.
הרב חיים צבי פילדס
מכיוון שהגעתי לכאן עם משימה גדולה וזה היה שאנו מתרחקים זה מזה כאנשים לשני

מקומות נפרדים שפשוט אינם מתחברים זה לזה. אני הגעתי מקהילה בלוס-אנג'לס שם

נאמר לי שוב ושוב בשבוע האחרון לפני שעליתי על המטוס לישראל ולפגישות של

הסוכנות, תאמר לישראלים הללו שאם הם יבצעו שינוי בנוגע לנושא ההמרה והדה-

- לגיטימציה של יהתים רפורמים ומסורתיים, אנו נפסיק את תמיכתנו בישראל. ומה

שמדאיג אותי הוא שנושאים כאלו הם הנושאים אשר מרחיקים וגורמים לניכור. אלו

הם הנושאים אשר מפרידים בינינו באופן בסיסי. הם מרחיקים אותנו ממאמצינו לקרב

יהודים קרוב יותר לישראל ומעכבים אותנו במידה עצומה.

והצגת הפתיחה שלך היתה חלון לסוג זה של הבנה. ותקוותי היא שמתוך זה, אלו מכם

שהם חברי כנסת יעירו בצורה כלשהי את המסר לחברי הכנסת האחרים בנושא זה



משום שאנו, אשר מנסים להביא את יהודי הגולה לתחושה גדולה יותר של היות עם

אחד זקוקים לעזרתכם בכך. ואתם יכולים לעזור לנו, אני חושב שבאופן ספציפי, ע''י

נסיון להאט את התהליך מבחינת הצעת-החוק הזו בנושא המרה.
פינת הבר
משום שיתכן ואני הדובר האחרון מהצד שלנו, הייתי רוצה אולי לשנות את הטון של

הערה זו. אחד מהנושאים החשובים ביותר שאני חושב שנוגע לכולנו, אלו שבאים, כפי

ששושנה ניסחה זאת יפה, מהקהילות ומחוץ-לארץ ואלו מאיתנו כאן בישראל, אחד

מהעניינים החשובים לנו ביותר, שחורג מעבר לגבולות וצריך לחרוג מעבר לפוליטיקה,

הוא הנושא האולטימטיבי של הזהות היהודית, של הקשר למסורת ישראל, ולא חשוב

באיזה צורה היא מבוטאות. ובנסיבות הקיימות, אני חושב שבסופו של דבר זהו האתגר

העומד בפנינו. משום שאם, כפי שחבר-כנסת תקטין ביטא קודם את דאגתו מפני

אבידות לעם היהודי שאינן נגרמות ע''י אויבים חיצוניים, אלא נגרמות מבפנים, אזי

בסופו של דבר זהו עניין ודאגה משותפת לכולנו, גם בישראל וגם בגולה משום

שהשאלה האם ילדינו יהיו יהודיים אינה קשורה רק להיכן אנו גרים ואינה נפתרת

לגמרי באמצעות אזרחות ודרכון ישראליים או באמצעות השתתפות בקהילה בחוץ-

לארץ. ובסופו של דבר, זהו אתגר שעומד בפני כולנו משום שאם אנו מדברים על

קליטה, אנו לא מדברים רק על קליטה בתוך מדינה ומערכת פוליטית ומערכת של

גבולות פיזיים, אלא קליטה של יהודים, בין אם נולדו בחו"ל או שנולדו כאן, ביסודו של

דבר בתוך מכלול העם היהודי. ושזה צריך להיות חלק מהדיאלוג האולטימטיבי בין

היהודים בישראל לאלו שנמצאים בקהילות. ואם זהו משהו שכולנו מבינים, אזי אולי

הפרטים הטכניים הללו של מבנה וצורה יהיו נושאים שניתן יהיה לפותרם משום שנוכל

להתעלות מעבר לנושאים אלו שהם הבעיות היומיומיות במה שהוא בסופו של דבר

הנושא והעניין האולטימטיבי והוא כי מדינת ישראל והקהילות, שניהם מייצגים את

המסורת היהודית במיטבה.
אברהם בורג
להגיד לכם את האמת, הרי כולכם מכירים את

עמדותיי הרבה מאוד זמן; ולשבת בכנסת ולא

להביע דעה פוליטית זה קצת קשה לי. אני אלך על גבול המותר בהסכמה

בינינו; אני לא אעבור את גבול המותר.

על-פי תפיסת עולמי, יהדות התפוצות היא חלק מאסטרטגיית הכוח של מדינת

ישראל. מדינת ישראל ללא עם יהודי היא איננה מדינת ישראל במערכות

המדיניות הבינלאומיות שבתוכן אנחנו נמצאים. מי שרוצה על זה פירוט ומי

שרוצה על זה הסברים, די שיעקוב אחר תהליכי קבלת ההחלטות בשלושים או

בארבעים השנים האחרונות בחלק מן הממשלות, שקבעו חלק מן הגורלות של העם

היהודי, במצבי מלחמה ושלום פה בארץ, במצבים של עלייה המונית; אדיסו

וסופה ומרינה יודעים היטב במה אנחנו עוסקים. אי-אפשר להבין את

ההתפתחויות ההיסטוריות של עשרות השנים האחרונות רק בשל קיומה של מדינת

ישראל. יהדות התפוצות היא חלק מאסטרטגיית הכוח והעצמה של העם היהודי.

בהקשר הזה אני אומר לחבריי חברי הכנסת, המחוקקים והמכוננים, אי-אפשר,

זה פשוט לא יעלה על הדעת ברמת הנימוס הבסיסי וברמת הדיאלוג הערכי,

אי-אפשר לבקש את התמיכה החומרית, הפוליטית, המדינית, הרגשית, ובה בעת

לדחות את הלגיטימיות הרוחנית. אי-אפשר. אי-אפשר לאחוז את המקל משני

קצותיו, וצריך להחליט איך עושים את זה, כדי לא להגיע למצב שבו אנחנו

נדרשים להחליט "או יהודי התפוצות או הסיטואציה החוקית הפנימית בתוך

מדינת ישראל" כי אני לא רוצה לונאר כאן מה המשמעות של החלטה כזאת, אם

וכאשר נגיע אל הצומת הזה. אני אגיד מה עמדתי, מה ההשלכות של החלטה מן

הסוג הזה - אני חושב שמוטלת על כולנו חובה מאוד פוליטית, והיא נשמעת כל

כך זולה ביחס למצב הגדול שמתואר פה, לדחות ולדחות ולדחות כמה שרק אפשר

את נקודת ההחלטה. אם אנחנו נגיע למצב שבו אנחנו נאלצים להחליט, ולא

חשוב לי למה, אם זה יהיה בית-המשפט או זה יהיה פוליטיקה הפנימית, או זה

יהיה סתם נסיבות, מרגע שתיפול החלטה, אי-אפשר להחזיר אותה חזרה. עד שלא

נופלת ההחלטה, תמיד יש לי התקווה שיבוא משיח - אם כי זה כבר אכזב אותנו

פעם אחת בעשור הזה - שתהיה הידברות, שיבוא פתרון, שנצליח לעשות משהו.

בהקשר הזה הפוליטיקה של לשחק על זמן היא פוליטיקה קריטית.

אני הייתי מאוד נפעם ממילות הפתיחה של חברת הכנסת בלומנטל. אני מאוד

מקווה שהמערכת הפוליטית הפנימית בישראל לא תיאלץ להעמיד את נעמי

בלומנטל להכרעה בין עמדותיה המצפוניות לבין הסיטואציה הפוליטית שבה היא

נמצאת. אני חושב שזה לא טוב לעשות כאלה דברים. בתוך עמי אני יושב, אני

יודע בדיוק במה עסקינן ובמי עסקינן. לי קצת קשה למכור חלק מן הדברים.

לכן המשך הדיאלוג הוא קריטי, ובכל שלב אם תצא חקיקה מלפני המחוקק ברמת

הצעת חוק ממשלתית, אני מבקש מכל חברי הכנסת שיש להם הצעות חוק פרטיות

לא להעלות אותן, אבל אם תצא חקיקה מרמת חקיקת ממשלתית, שהפורום הזה

ופורומים אחרים יהיו חלק מהבעת הדעה, כדי שהמחוקק הישראלי לא רק יחוקק

את מה שהוא מרגיש נכון לסיטואציה הישראלית, אלא בבואו לחוקק משהו שהוא

בעל השלכה על כל העולם היהודי, גם ידבר עם העולם היהודי לפני הוא

מחליט.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה לכם. אנחנו עוד נמשיך את הדיאלוג

ההשוב הזה.

הישיבת ננעלת בשעה 13:30

קוד המקור של הנתונים