ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 12/02/1997

הקיצוץ בשידורי הרדיו והטלויזיה לעולים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 94

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום רביעי. ה' באדר א' התשנ"ז (12 בפברואר 1997). שעה 00;09
נכחו
חברי הוועדה: נעמי בלומנטל - יו"ר

סופה לנדבר

מרינה סולודקין

משקיפים; יורי שטרן

רומן ברונפמן

מוזמנים; מרדכי קירשנבאום - מנכ"ל רשות השידור

יוסף בראל - מנהל ערוץ 3

אמנון נדב - מנהל הרדיו

רינה שפירא - יו"ר הועד המנהל, רשות השידור

צבי לידר - דובר רשות השידור

עמית שכטר - יועץ משפטי, רשות השידור

דורית גולנדר - רשת רק"ע

שמואל בן צבי - קול ישראל

אסתר סופר, חדוה שפיגל - רשות השידור

מיכל ארבל - מנהלת חטיבת התוכניות, הטלויזיה החינוכית

מריס ענבי - כלכלנית ראשית, הטלויזיה החינוכית

דני טופז - תקציבן המשרד לקליטת עליה

יהודה גליק - דובר המשרד לקליטת עליה

ירה גלטר - מנהל אגף הסברה ומידע, המשרד לקליטת עליה

אבי גבאי - אגף התקציבים, משרד האוצר

מנהלת הוועדה; וילמה מאור

קצרנית; סיגל גורדון

סדר-היום; הקיצוץ בשידורי הרדיו והטלויזיה לעולים.



היו"ר נעמי בלומנטל;

אני פותחת את הישיבה בנושא הקיצוץ בשידורי הרדיו והטלויזיה לעולים. אנחנו

מקיימים את הדיון חרף חרב הקיצוצים שנופלת על כל משרדי הממשלה וירדה גם על רשות

השידור.

אני רוצה להתנצל בשם חברי הוועדה, חברי מר"צ: חבר הכנסת יוסי שריד וחברת

הכנסת נעמי חזן שביקשו להתנצל על שלא יהיו נוכחים בדיון מכיוון שמתקיימת היום

ועידה חשובה.

חברת הכנסת סופה לנדבר וחברי כנסת נוספים נזעקו לקריאות העולים החדשים, אשר

מתכוונים לקצץ להם בשידורי הרדיו והטלויזיה נוכח המספר המוגבל של התוכניות. אנו

יודעים כי לגבי עולים רבים זה הכלי הראשון של אינפורמציה שהם שומעים בשפה הרוסית

ובשפה האמהרית. רבים מהם אינם מדברים ואינם מבינים עברית.

לא מדובר כאן בחסד אלא בזכויות אזרח בסיסיות, בפרט שהעולים, כמו כל אזרח

ישראלי משלמים את אגרת רשות השידור.

אנחנו רוצים לבקש מאנשי רשות השידור, לפחות רבע שעה ביום אקטואליה בשפה

הרוסית כפי שיש בשפה האנגלית והשפה הערבית.

ירח גלטר, ממשרד הקליטה הכין לנו חומר רקע ואנו רואים כי לרשתות כמו הערוץ

השני, רדיו אזורי, ורשתות הכבלים אין חובה לשדר בשפה אחרת מלבד עברית. אי אפשר

לעבור על כך לסדר היום. אנו נקיים דיון נפרד בענין ואני חושבת כי נצטרך לחייב

אותם במסגרת ההסכמים שלהם עם המדינה לשדר בשפות שונות.

סופה לנדבר;

נודע לנו מהעתונות הרוסית, כי עומדים לקצץ את השידורים בתוכניות ברוסית.

מיותר להוסיף כי העליה היא מסיבית וגדולה. השידורים בטלויזיה ובשידורי רק"ע הם

שידורים ברמה גבוהה ויש אנשים שחיים אותם יום יום. יש עולים רבים שלא מכירים שפה

אחרת מלבד שפתם ולכן השידורים חשובים להם ביותר. אני חושבת כי אסור לקצץ בשידורים

לעולים.

אני מבקשת התיחסות לענין, שעולים בעלי מקצוע, עובדים ברשות השידור ללא חוזים

ומקבלים משכורת נמוכה ביותר.
יורי שטרן
הנושא שעל סדר היום הוא נושא מהותי מאוד. מדובר כאן בזכויות האזרח של

אוכלוסיה שלמה ומעמד של אחת התרבויות הגדולות במדינת ישראל. יש כאן היבט

אידיאולוגי ודמוקרטי.

אני מבקש ממנכ"ל רשות השידור להתיחס לכמה נקודות:

1. מה עומק הקיצוץ המוצע ברדיו רק"ע לעומת הקיצוץ הממוצע ברשות השידור?

2. אני מבקש לערוך והשוואה בין המשכורות של עובדים בתקן קבוע לעומת עובדים

שעובדים לפי שעות;

3. כמה תוכניות ברוסית יש בטלויזיה וברדיו לעומת הממוצע ברשות?

4. האם לשידורים באנגלית ובערבית, הן ברדיו והן בטלויזיה יש מימון חיצוני? כמו

כן מה בנוגע לשידורים ברוסית.
רומן ברונפמן
אני רוצה להזכיר כי בארץ נמצאים החל משנת 1989 מעל 750,000 עולים, מתוכם 89%

הם יוצאי ברית המועצות. לפי הערכה שלנו ולצערנו אנו מעריכים כי שליש מהם שהם כ-

250,000 עולים, לא השכילו ללמוד את השפה העברית ובכך הם מנותקים מההווי הישראלי.

לזכותו של רדיו רק"ע אומר כי ללא עזרתו היינו עדים לניתוק כמעט מוחלט

מהאקטואליה הישראלית. בהזדמנות זאת אני רוצה להביע הערכה לרשות השידור ולחטיבת

שידורי קול ישראל ברוסית ורדיו רק"ע.

אנחנו זוכרים את המאבק הציבורי הארוך כאשר לחמנו לטובת עובדי רדיו רק"ע בכדי

שיקבלו תנאי העסקה שווי ערך לעתונאים שעובדים בחטיבות השונות.

מדוע כאשר מדברים על קיצוץ, רשות השידור מתנה את המשך השידורים בכך שמשרד

הקליטה ישתתף במימון?
מרינה סולודקין
אני מעונינת לדעת למה כשמתחילים לקצץ, מתחילים קודם כל עם השידורים ברוסית.

לאורך כל הדרך כשנערכים קיצוצים הם באים לידי ביטוי בעליה הרוסית. לדוגמה ראינו

כי בזמן הקיצוצים זרקו מורים מבתי הספר. כשמקצצים בבתי חולים, הרופאים הם

הראשונים שזורקים אותם מעבודה. התופעה היא רחבה ורשות השידור מצטרפת לתופעה הזאת.

מדוע אין ברשות השידור נציג של מפלגת ישראל בעליה בזמן שלמפלגות אחרות כמו

סיעת העבודה, ליכוד וש"ס יש נציגות רחבה.
מרדכי קירשנבאום
כערוץ ציבורי אנו מחשיבים מאוד את נושא העליה ואת נושא השידור בשפות, גם

ברדיו וגם בטלויזיה בצורה רצינית ביותר.

רשות השידור אינה גוף שמנוכר למציאות ולחשיבות העליה והעולים. מתוך החשיבות

הזאת

הוחלט בזמנו להקים רשת שידור אשר הוקמה במבצע בזק כרשת חירום, צו השעה של רשת

רק"ע, על מנת לתת מענה מידי לכמות אדירה של עולים שלא הכירו את השפה ואת הדברים

האלמנטריים. הגל הגדול היה באותן שנים, אבל העליה נמשכת וזה בהחלט מחייב אותנו

להמשיך לשדר ברשת.

יש נושא חשוב שהוא מעמד התרבויות. במעמד התרבויות צריך להיות ערים גם

לתרבויות אחרות במדינת ישראל. כשבאים בטענות יכולים לבוא בטענות גם עולים

מרומניה או מכל מגזר אחר, מדוע הם לא מקבלים רשת שידור משלהם ברדיו, ומדוע לא

קיבלו תוכניות מיוחדות לאותן קבוצות אוכלוסיה שמבחינת פרופורציה הם היוו קבוצות

גדולות מאוד.

נושא מעמד התרבויות הוא בהחלט נושא חשוב מאוד שצריך לתת עליו את הדעת מכיוון

שהוא הבסיס לנושא המהותי לחברה הישראלית אשר עוברת ממיזוג גלויות להפרדת הגלויות

ומעמד תרבויות. רשות השידור הכירה בחשיבות הזאת והתחילה ברשת רק"ע, יש אספקטים

פרובלמטיים אשר מצד אחד אנו רוצים שהעליה הרוסית תאזין לשידורים שלנו ולא רק תצפה

בשידורים בערוצי הכבלים שבאים מרוסיה, ומצד שני יש הנצחה של ציבור גדול מאוד

בתרבות גלויות.

ו-שות השידור פועלת במגבלות שהם לא תמיד בטוברנה של רשות השידור, בטובת עובדיה

ובטובת ההנהלה. כערוץ ציבורי שנתון בסיטואציה של התגוששויות פוליטיות, של לחצים

ומהפכה גדולה בכל עולם התקשורת אם בכלל לקיים ערוץ ציבורי או לאו, תקציב רשות

השידור נמצא במגבלות תקציביות אדירות. כל שנה מקצצים בתקציב ודורשים יותר

שידורים. חלקו של התקציב בא על חשבון התיעלות.



לשאלה מדוע עובדי רק"ע לא מקבלים תנאים רגילים של עובדים רגילים ברשות
השידור, התשובה היא
מכיוון שרשות השידור נתבעת לפטר כל שנה עד עכשיו כ-60

עובדים, השנה הרשות נתבעה לפטר 160 עובדים. מצבת כח האדם של רשות השידור הוקפאה

כבר יותר מעשרים שנה ולעומת זאת מטלות השידור עלו. יש תחרות בין שידורי רשתות

רדיו והכל בתקציב קטן יותר, בכח אדם שמצטמצם משנה לשנה. אילו היו נותנים מקורות

מימון על מנת לקיים שידורים ולא מענישים אותנו בהקטנת האגרה כפי שעשו השנה. היינו

שמהים להעסיק עוד עובדים.
סופה לנדבר
כמה עולה לתחזק את שידורי רק"ע וכמה הכנסות היו במשך השנה?
מרדכי קירשנבאום
אני לא מציע לרק"ע ולשום שידור בטלויזיה או ברדיו הציבורי להעמיד את התנאים

שאם אני שווה בכסף ויש לי הכנסות אז תקיים אותי. אנו מקיימים רשתות שלמות

שההכנסה לא מקיימת את כולן. אני לא בטוח שההכנסות שמביאות הפרסומות ברק"ע,

מקיימות את כל העלויות של רשת רק"ע, אבל אני טוען כי אם צריך לשדר את רשת רק"ע אז

גם אם אין פרסומות צריך לשדר אותה כמו ששידרנו אותה לפני שהיו פרסומות. בערוץ

ציבורי משדרים דברים רבים שמבחינה מסחרית לא כדאי לשדר אותם וזה ההבדל בין ערוץ

ציבורי לבין ערוץ מסחרי.

אני שמח לשמוע שרשת רק"ע היא ברמה גבוהה ואנשים שבעי רצון.

אנו משדרים שידורים לחוץ לארץ בשתים עשרה שפות. עד 1989 כל התקציב לשידורים

בחו"ל הגיע ממשרד החוץ ומהסוכנות היהודית, הוא לא הוטל על משלם האגרה. ב- 1989

באופן שרירותי הפסיקו משרד החוץ והסוכנות היהודית לממן את השידורים לחו"ל בסדר

גודל של כ- 25 מליון שקל בשנה. כל העלות של השידורים לחו"ל מעבר לכח האדם כוללת

הוצאות גדולות במשדרים ובגלים הקצרים שעולים הרבה כסף. כל השידורים האלה נופלים

על משלם האגרה. בזמנו נתבקשנו על ידי האוצר לא לעשות שידורים לחו"ל מכיוון שמשרד

החוץ הפסיק לנו את התשלום ולמרות הקשיים אנו ממשיכים לשדר. אין הרבה מערכות

שידור בעולם שמקיימות מערכת שידור בטכנולוגיה של גלים קצרים למגוון רחב של שפות

ושידורים. אנחנו משדרים בתימנית כרבע שעה ביום, ל-250 איש בתימן. אנחנו יוצרים

קשר עם קווקז וכדומה. כל השידורים האלה נופלים על תקציב רשות השידור בלי עזרה

משום גורם, למרות שבמקור זה היה מבוסס על תקציב מהוץ לרשות השידור.

נשאלת השאלה האם צריך להמשיך לקיים שירות של שידורים לחו"ל ולשדר בהיקף גדול

כאשר התקשורת השתנתה והאוכלוסיות בחו"ל חשופות ל- N.N.C ולמקורות אינפורמציה

שונים? בעבר אופי השידורים היה בחלקו שידורי הסברה, היום השידורים הם פתוחים יותר

ולא מכוונים. צריך להבין שכל השידורים האלה הם נושא חברתי, סוציולוגי, פורבלמטי

ממדרגה ראשונה. קצת אידואולוגי באידואולוגיה ששנויה במחלוקת ומן הראוי לתת עליה

את הדעת ולדון בה.

אם מגדילים את האמצעים אין בעיה לקחת ערוץ כבלים ולהפוך אותו לערוץ שידור

ברוסית. כל השידורים הסקטוריאלי ים שהם לא לכלל עם ישראל, בסופו של דבר ימצאו

ביטוי באותם הערוצים המיוחדים המיועדים לקהל מטרה מסויים. רשות השידור בעד

פלורליזם בתקשורת ולתת מענה לאוכלוסיה. זו תהיה מגמה שתתממש בסופו של דבר.

מחצית מהשידורים בערוץ 1 בטלויזיה שייכים לטלויזיה הלימודית והחצי השני

משתייך לערוץ הכללי שצריך לתת מענה לדרישות החוק ולדרישות כל קבוצות הלחץ במדינת

ישראל וזה בלתי אפשרי. הפעלת לחץ על הערוץ הוא לא פתרון מכיוון שהערוץ יפסיד את

צופיו. ברגע שמתחיל השידור בערבית, כל צופי העברית עוזבים אותנו ועוברים לערוץ

אחר. כאשר השידור בערבית מסתיים אנו צריכים להחזיר את הצופה בכוח. הבעיה זהה בזמן

השידור באנגלית. אני לא בטוח שהפתרון הוא שרבע שעת שידור באנגלית תהיה בערוץ

הראשון, יכול להיות שהיא צריכה להיות בכבלים משום שהיא מיועדת לקהל סקטוריאלי ולא

לכלל עם ישראל. הערוצים הארציים י יצטרכו לשדר לכלל עם ישראל מכיוון שהיום יש

טענות קשות וצודקות ממגזרים שונים שלא מקבלים את הנתח המגיע להם: מהציבור הדתי,

מהציבור הערבי, מהציבור של חבר העמים וכן מצעירים שלא מקבלים מוסיקת פופ ותוכניות

קלילות. כל שידור שאנו עושים מקומם חלק מסויים באוכלוסיה או נותן תחושה לחלק אחר

שהוא לא מקבל מספיק.



אם מדברים על מעמד תרבויות, ערביי ישראל הם במעמד של תרבות שונה לחלוטין, עם

שפה שונה שהיא שפת העם שלו. אנחנו מקווים שהעברית תהיה שפת העם של כולנו מכל

הגלויות.

אנחנו רוצים להגיע לפתונות שיאפשרו לנו למלא את יעודנו ולקיים שידורים

שייתנו מענה. התחלנו דיאלוג חיובי עם נציגי משרד הקליטה בענין.
היו"ר נעמי בלומנטל
הצגת תמונה כללית אבל מבחינה מסויימת צריך להביא לידי ביטוי את ההתפתחות

האדירה של התקשורת מאז גלי העליה הגדולים. הזמנים התחלפו ואנחנו כחברה למדנו את

הלקח ואת הסבל של העליות השונות בכל השנים ועל כן אנו רוצים לבנות גשר שיהיה קצת

רוסית קצת אמהרית. כל זמן שאין את המיזוג המוחלט, הגשר הזה לא יהיה איתן.

יש שינוי עצום בכל העולם המערבי. נפגשתי עם מנהלת הרדיו בוושינגטון והיא אמרה

לי שהציבור חוזר לרדיו. יש עליה מתמדת בהאזנה לרדיו.
אבי גבאי
אני משמש כרכז תקשורת ואני מטפל בכל מה שקשור לתקציב רשות השידור. ההתיחסות

שלנו לשידורים ברוסית היא אותה התייחסות לשידורים בערבית או שידורים בעברית.

כשאנחנו בודקים את תקציב הרשות אנו מסתכלים רק על הצד הכלכלי ולא על התכנים.

משרד הקליטה נתבקש לממן חלק מהשידורים. עמדת האוצר היא שאם משרד הקליטה

מעוניין לממן את השידורים וייצטרך לעשות העברה תקציבית לצורך הענין, לא נעמוד

בדרכו.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מה לגבי משרדים אחרים? לדוגמה, משרד התחבורה מעונין שתהיינה פחות תאונות

דרכים והוא מבקש לעשות תשדיר שרות גם ברוסית. האם משרדי ממשלה יכולים לעזור

בשידורים דרך משרדיהם לתקצב את התשדירים ועל ידי כך לעזור במימון התחנות?

ירח גלטר;

יש בעיה. אני טענתי את הטענה שאין הגיון שאין מימון ציבורי באמצעות תשדירים

לרדיו רק"ע. 60% מהציבור מאזינים לרדיו. הייתי מוכן לקחת על עצמי לעשות לובי גדול

שחלק מהתשדירים של תשדירי הפרסום ישודרו ברק"ע, אבל במציאות, כל הכסף יישאר

בטלויזיה ולא ישאר ברק"ע.
אבי גבאי
אנחנו לא יכולים להכנס לשיקולי משרד התחבורה ולהנחות אותו כמה תשדירים יעשה

בעברית וכמה ברוסית, זה לא מתפקידנו. יש לו תקציב לעשות תשדירי שרות והוא יעשה

כרצונו בתחום התשדירים.

מרדכי קירשנבאום;

זה נוסה בעבר בהסכם שלנו עם משרד הקליטה.
ירח גלטר
זה נוסה בתשדירים בעברית בטלויזיה הישראלית.
מרדכי קירשנבאום
ההסכם שהיה לנו עם משרד הקליטה לגבי שידור התוכניות ברוסית בערוץ 33 היה

שמשרד הקליטה יממן בערך מליון וחצי שקל, כאשר שלוש מאות אלף שקל עוברים לרק"ע

וכמליון מאתיים עוברים לשידורים בטלויזיה, כאשר התשלום של משרד הקליטה הוא

בתשדירים שישודרו גם בערוץ 1 וגם בערוץ 33 בטלויזיה.

ההסכם היה שהשידור ימומן באמצעות תשדירים והכסף שיבוא מתשדירים ילך רק למטרה

הזאת. הבעיה היתה שרק חמש מאות ושלושים אלף שקל שולמו על ידי משרד הקליטה ויתרת

הכסף לא שולמה. אנחנו פרסמנו תשדירים בהיקף גדול גם בערוץ 1 וגם בערוץ 33.
ירח גלטר
אנחנו מערבבים שני נושאים: היתה הסכמה של רכישת תשדירי טלויזיה לישראלים

בטלויזיה. זאת היתה הבטחה בעל פה של השר יאיר צבן להכניס תשדירים לטלויזיה

הישראלית. ההצעה שלי אחרת, ההצעה שלי היא להכניס ברדיו רק"ע או בתוכנית טלויזיה,

תשדירים ברוסית שקוראים לעולים לפתוח קורסים וללמוד. אנחנו היום קונים תשדירים

מעין אלה בעתונות הרוסית בסכומים גדולים.

הצעתי לבנות בנק תשדירי אינפורמציה ברדיו לעולים מברית המועצות בהנחה שחלק

גדול מהסכום יעזור לממן את התוכנית.
יורי שטרן
ב- 1974 היתה החלטת ממשלה אשר חייבה את משרדי הממשלה ואת הגורמים הסמוכים

לפרסם את כל הפרסומים הרלוונטים בשפה הרוסית. ההחלטה מחייבת את כל משרדי הממשלה

כאחד. לא מימשו ולא ממשים את החלטה ולכן אני מציע שהוועדה תקרא לממשלה להוציא את

הפרוטוקולים, לחזור להחלטה ולקבל אותה מחדש כהחלטה מחייבת והדברים יבואו על

תיקונם.
עמית שכטר
משרד הקליטה לא יכול לנהל את רשות השידור, וירח גלטר רוצה לקבוע כמה כסף רשות

השידור תשקיע ברשת רק"ע.

היו"ר נעמי בלומנטל;

זה סוכם ולא בוצע בחלקו. אנחנו מדברים על נוסחה רחבה יותר כדי לקדם את הנושא

באם נוכל לקבל יותר תקציבים גם ממשרדי הממשלה הארורים שיהיו שותפים למסע הזה.

הכנסת מבקשת שיהיו יותר שידורים בשפות אחרות. לא מבקשים תוכנית טלויזיה

באמהרית אבל לעומת זאת אקטואליה ברוסית שתהיה לפחות עוד רבע שעה ביום, זה צו

השעה. מדברים על 20% מהאוכלוסיה, על אנשים שמנותקים לפעמים ממה שקורה. אנחנו

רוצים לתקן את המצב הזה ולרווח בתקציבים בין משרד הקליטה לבין רשות השידור,

להרחיב את המעגל ולדבר על כסף יעודי שיגיע גם ממשרדי ממשלה אחרים.
אבי גבאי
אם הרשות תבקש לתקצב הוצאה מותנית בהכנסה אנו נסכים לזה.

משרד האוצר לא יכול לחייב משרדים לפרסם ברוסית.
יורי שטרן
לכן אני מציע שנקרא לממשלה לחדש את ההחלטה הקודמת בענין.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם רשות השידור תהיה מוכנה למהלך של הוצאה מותנית בהכנסה?
מרדכי קירשנבאום
אי אפשר להתחייב לתוכנית, להתחייב להעסיק כח אדס ולהיכנס לכל העלויות על בסיס

תקוה שמשרדי הממשלה יפרסמו ברק"ע ברוסית הודעות פרסומות. במידה מסוימת זה מה שהיה

עד עכשיו זה לא עבד.

השידור בערוץ 33 מופיע בספר התקציב כשידור שמותנה בהכנסה.

אני חושב שזה ניתן לעשייה אבל זה לא יכול להיות בלי סכום. כשמתחייבים להפיק

תוכנית, הוועד המנהל של רשות השידור דורש ובצדק תקציב לשידור. אם יאמרו לנו שיש

התחיבות מגורם אחראי ממשלתי, שמליון וחצי שקלים יהיו בצורה של תשדירים נשמח לעשות

עסקה.
אמנון נדב
כמנהל הרדיו מבחינתי סדרי העדיפויות של הרדיו: אחרי החדשות בעברית, רק"ע

נמצאת בסדר עדיפות גבוה. היום ישבתי עם צוות כדי למצוא כמה אלפי שקלים כדי להחיל

את השרות של מוקד התנועה שישנו בעברית גם ברשת רק"ע. אין לכך מימון ואני מנסה

בתוך הרדיו עצמו לקצץ משידורים אחרים לטובת הענין.
תוכניות השידורים של השפות שאינן עברית הן כלהלן
רוסית - עשר שעות ורבע ליום, מתוכן במקביל משודרות שעתיים וחצי לחו"ל;

אמהרית - שעתיים ועשר דקות ליום;

אנגלית - חמישים דקות;
צרפתית - חמישים דקות
ספרדית - עשר דקות;

בוכרית - וחמש עשרה דקות;

גרוזינית - חמש עשרה דקות;

אידיש - עשרים וחמש דקות;

רומנית - חמש עשרה דקות;

מוגרבית - עשר דקות;

לדינו - יומש עשרה דקות.

אני מנסה לאורך זמן להוציא את השידורים שהיו בשפות שונות לרשת אחת שתשדר בכל

השפות. כך נהוג בכל העולם. יש רשת בינלאומית שמשדרת בשפות שונות. לדוגמה, הוצאתי

את כל השפות ומה שנשאר ברשת א' היא רק השפה האנגלית.

בשנת 1990 הצעתי לרשות השידור להקים את רק"ע, רקע העליה הגדולה שהיתה.

מישיבות שהתקיימו בוועדת השרים לעניני קליטה שבראשה עמד אריאל שרון נאמר כי

הממשלה מקציבה עשרה מליון שקל לצורך המשימה. לא הגיע לכך שקל ונפלתי למעמסה על

תקציב רשות השידור.
סופה לנדבר
מה בקשר למשכורות? זה עני; מאוד אנושי. שעובדים בעלי אותו מקצוע עובדים ללא

חוזים ובפערים במשכורות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מפאת חוסר הזמן אנו נקיים דיון מיוחד בנושא הזה.
יוסף בראל
אני מעוניין לחדד את נושא המימון במשרד הקליטה. הערוץ שלנו לא קם לפני הרבה

זמן אלא לפני שנתיים בלבד. ביוני 1994. בישיבת הממשלה שדנה בתקציב הערוץ על רקע

העברה של 15 מליון ש"ח, ראש הממשלה הטיל על שר הקליטה ושרת התקשורת להביא בפני

הממשלה בתוך שבועיים מקורות למליון ש"ח נוספים כדי לקיים שידורים. דבר זה לא נעשה

ולכן לא שידרנו. בתקציב רשות השידור. ערוץ 3 כתוב: השידורים ברוסית מותנים

בהכנסה ובמימון נוסף. כעבור מספר חודשים. אני והמנכ"ל פגשנו את שר הקליטה דאז.

וסוכם עם שר הקליטה שמשרד הקליטה ישדר תשדירי שירות ברשות השידור. רשות השידור

מייעדת את הכסף לקיים שידורים ברוסית. שלוש מאות אלף שקל לרק"ע ומליון מאתיים אלף

שקל כדי להתחיל את השידורים ברוסית בטלויזיה.

הגענו לכל הסיכומים. התחלנו לשדר את תשדירי השרות וכעבור כמה חודשים משרד

הקליטה הפסיק את המימון בטענה שחלק מהשידורים שודר לא באישורו. לבסוף סוכם

שימשיכו לממן בצורה אחרת. אך זה לא בוצע.

כדי להוכיח רצון טוב מצידנו. בשנת 1996 קלטנו אנשים. לימדנו אותנו. העברנו

אותם קורסים. עשינו שידורים במעגל סגור והתחלנו לשדר.

אין אצלנו קיפוח מבחינת שכר. העובדים מקבלים בדיוק אותם תנאים שמקבלים יתר

העובדים בערוץ 3. ערוץ 3 משדר תשע שעות ליום. רוב העובדים מקבלים לפי יום עבודה.

על תריסר עובדים עלויות השכר הם כ-70.000 ש"ח לחודש.

אנחנו חייבים בגרעון 750.000 ש"ח לשנה שעברה ומליון וחצי בשנה הנוכחית.
ירח גלטר
ברור לנו שהנושא חשוב ביותר. אם מצמצמים היום בערוץ 3 אין שום סיבה לבוא

ולצמצם רק בתוכניות ברוסית. בפרופורציה של הדברים צריך לאפשר את הקיצוץ בכוונים

אחרים כמו למשל בתוכניות בערבית. בתוכניות הכנסת וכדומה. מדובר כאן על אוכלוסיה

גדולה מאוד.

לא יכול להיות שעולים מברית המועצות יקבלו את האינפורמציה של מה שנעשה בישראל

מהמסננת של הטלויזיה במוסקבה. זאת לא בעיה של תרבות זאת בעיה מהותית של מדינת

ישראל. היא חשובה. חמורה ורצינית.

נושא בעיתי יותר הוא התרגום. נושאים חשובים מאוד כמו ויכוח בין משרד הקליטה

לבין משרד השיכון על קריטריונים לדירות לא הופיעו בתרגום במבט. ארח- הדברים שהשר

מנסה לפעול למענו זה שינוי בחשיבה. בכספים שנצליח לגייס מהאוצר ננסה לעשות מאמץ

לשדר תוכניות אקטואליה על ידי כוזבים בתוכנית ראיונות ברוסית. בסדרי העדיפויות

שלנו היום לא נשקיע סכומי כסף גדולים לתשדירים בטלויזיה לנושא תודעת הקליטה.

בסדרי הקדימויות. הנושא החשוב הוא להביא את האינפורמציה לעולים.

נתבקשתי על ידי השר לומר ולהדגיש כי לא יתכן שנמצאים בארץ כ-750,000 איש אשר

לא יודעים מה מתרחש במדינה לדוגמה כאשר יש שביתה במשק. הם שומעים חדשות בעברית

ובערבית. ביום כזה לא הצליחו להעביר וליידע את העולים מה קורה.

היתה בעיה לגבי תרגום מבט ברק"ע. אבל התחייבתי להעביר מימון לתרגום מבט לשנת

1996-1997.



לנושא של רק"ע ברוסית, יש לנו ענין למצוא נוסחה להגדיל את פרסום התשדירים

ולעשות מאמץ גדול במשרדים אחרים על מנת להרחיב את המעגל התמיכה.

לגבי ערוץ 3, אין לנו פתרונות כרגע אלא אם כן נפנה ביחד לאוצר ונמצא מימון של

עשרה מליון ש"ח. אין לנו תקציב לממן ישירות את ערוץ 3.
היו"ר נעמי בלומנטל
נדמה לי שנאמרו דברים אחרים על ידי המשרד שלכם לגברת רינה שפירא, יושבת ראש

הוועד המנהל ברשות השידור.

רינה שפירא;

הבוקר קיבלתי הודעה באמצעות משרד ראש הממשלה שהם המשרד הממונה עלינו. הם

דיברו עם שר הקליטה והשר הודיע שהוא משתתף בתקציב של ערוץ 3 בהתאם למה שסוכם אבל

עוד ו1היה התדיינות בנושא. היינו יש שוני עקרוני מדבריך.

אני רוצה לומר שאין כאן שתי אוכלוסיות. אנחנו באותו צד. שידור ציבורי, אנחנו

משקפים את החברה, משקפים את הגוונים שלה במליאת רשות השידור והוועד המנהל.

לגבי פרסום התשדירים. למליאת רשות השידור יש ועדה לתשדירים. גם אם הנושא

"קבע עקרונית, צריך לשבת ולדון בו. אם תצא מכאן קריאה לסייע, צריך ללמוד את

הענין וצריכים להיות מעורבים בכך: איש ציבור, אנשי משרד הקליטה והאנשים שעוסקים

במלאכה כדי לעשות לימוד מהיר מבחינת מה ניתן לעשות בשנה הבאה. מה שצריך לעשות

השנה זה לאפשר את הדברים שכבר התחילו בהם. עכשיו אנחנו בסכנה שערוץ 3 ייפסק ואני

לא רוצה שזה ייקרה. לגבי הרדיו אני מבינה שאנחנו עומדים בפתרון של הענין ואני

שמחה מאוד. לגבי רק"ע יש לנו פתרונות, תשדירים אפשר ללמוד, אבל לערוץ 3 יש סכנה

שייסגר ואני חושבת שצריך להכניס את גורם הזמן לענין ולהבדיל בין מה שצריך לעשות

כרגע לבין קבוצת לימוד שצריך לעשות אווזה בעתיד.

אני גם סוציולוגית ואני עוסקת בין השאר גם בסוציולוגיה של קליטת עליה. אחד

הדברים שאנו צריכים לחשוב עליהם זה איך לשמור על הפלורליזם אבל במקביל לשדר את

המשותף. אנחנו יודעים שכאשר יודעים את השפה הקליטה טובה יותר. ושנית אני פונה

לרשות לעשות יותר תוכניות בערוץ הכללי, לדוגמה לעשות תוכנית במבט שני על קליטה.

צריך לפעול שבעיות העליה והקליטה "שתקפו גם במבט שני, וגם בפופוליטיקה.
יורי שטרן
יש שלושה דברים שצריך להתייחס אליהם: 1. הנתונים המדויקים אשר יוכיחו שיש אי שוויון גם בקיצוצים. תוכנית שנתית של

השוואת התנאים בכל הנוגע למעמד העתונאים ולמעמד השידורים;

2. תוכניות אחרות שבהן יש ענין פלורליזי. יש ברירה, או להפוך את העולים למשתמשי

השפה העברית או להשאיר אותם כדוברי רוסית על ידי כך שיהיו צמודים

לשידורים מרוסיה. עלינו לשנות את הכמות והאיכות של השידורים שלנו;

3. מקורות נוספים. אני מציע כי ההמלצה שלנו תהיה לחדש את החלטת הממשלה לגבי

השידורים.

סופה לנדבר;

אני חושבת שאנחנו צריכים לקיים ישיבה נוספת בנושא. עקרונית אני לא מסכימה

שאוכלוסיה אשר משרתת בצבא לא מקבלת שירות שמגיע לה.
רומן ברונפמן
יש כאן בדלנות תרבותית מול צורך חיוני לאפשר לאוכלוסיית יעד שלנו התחברות

להווי הישראלי. צריך לעשות זאת יחד.

אני רואה שאין כאן נציגים של הערוצים המסחריים ואני רוצה להזכיר לכם שלפי

הזיכיון של רדיו אזורי הם מחוייבים לשדר ברוסית והם לא עושים זאת.
יש לי שתי קריאות לרשות השידור הממלכתית
1. לזכור את ההתלבטות של נציגי הציבור אשר מצד אחד רוצים לשמור על הכוח

האלקטוראלי והפוליטי, ומצד שני רוצים לחבר את האוכלוסיה שלנו לחברה הישראלית

ולא להסתמך רק על שידורים זרים.

2. אנחנו רוצים שההתיחסות של רשות השידור לכל התוכניות בשפה הרוסית והאמהרית

תהיה התיחסות שוות ערך לתכנים, למשאבים ולתנאי העסקה של העובדים.
יהודה גליק
דיברתי כרגע עם השר והוא מסר לי את הדברים כלשונם: "אנחנו עם ראש פתוח למשא

ומתן בדיונים עם ערוץ J. אני לא מתחייב לשום תיקצוב מפורש ובשום גובה אבל כחלק

מהמשא ומתן אנחנו נדרוש מערוץ 3 לקצץ ביחלק מהשידורים האחרים שלהם לטובת העולים".
היו"ר נעמי בלומנטל
אני חייבת התנצלות לטלויזיה החינוכית מכיוון שלא הצלחנו לשמוע אותם.

אני מבקשת לסכם את הישיבה ולומר:

ועדת העליה והקליטה דורשת שלא יהיו קיצוצים. אנחנו פונים לרשות השידור לבדוק

אפשרות לתת עוד רבע שעה של אקטואליה בשפה הרוסית.
מרדכי קירשנבאום
לגבי תכנון השידורים צריך להבין שיש מליאת רשות השידור ויש ועד מנהל של רשות

השידור שאחראי על התוכניות ושום ועדה בכנסת לא יכולה ליזום תוכנית בטלויזיה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו לא יכולים ליזום תוכנית אבל ועדת העליה והקליטה פונה אליכם ודורשת

שאחוז מסויים מהשידורים יהיה בשפה שמתאימה לגל העליה. אי אפשר להתעלם מכך.

אנחנו פונים לרינה שפירא ולחדוה שפיגל שהיא יושבת ראש הוועדה לקליטת עליה:

אנחנו מקווים שתגיעו לנוסחה מתאימה עם משרד הקליטה כי אנחנו לא מוכנים שיהיו

קיצוצים.
מרדכי קירשנבאום
אנחנו לא יכולים לשדר את תקוות הוועדה. יש החלטה של הוועד המנהל שלנו, אשר

היקצה לנו זמן כשבועיים ובהם אנו אמורים לבוא במשא ומתן עם משרד הקליטה על מנת

לפתור את בעית ערוץ 3 ואת בעית התרגום ברקע. בעית התרגום נפתרה. בעית שידורי ערוץ

3 לא נפתרה. צריך להבין שהשידור בערוץ 3 יהיה מותנה במה שיושג במשא ומתן עם משרד

הקליטה.
היו"ר נעמי בלומנטל
הדרישה שלנו שגם אתם תתנו את ידיכם. הבאנו לכאן לידי ביטוי דרישה של כ-20%

כשהציבור שהיה רוצה לשמוע גם בשפתו שידורים בטלויזיה. ברדיו באנו על סיפוקנו במידה

מסוימת. צריך למצוא את אמצע הדרך בין משרד הקליטה לבין רשות השידור ואני מקווה

שהענין יפתר במועד כפי שקבעתם.

אנחנו מבקשים כי רשות השידור תמצא את הנוסחה המשותפת עם משרד הקליטה ואנו לא

נסכים שבערוץ 3 יהיה קיצוץ.
מרדכי קירשנבאום
תקציב ערוץ 3 לפי החלטת הממשלה מיועד למטרות מסוימות. אני נמצא תחת גופים

ציבוריים מכובדים מאוד, תחת מבקר המדינה ותחת החוק. הוועדה לא יכולה להחליט שאין

ברירה ושאני צריך לעבור על החוק.
דני טופז
ההסכם שהיה עם השר יאיר צבן היה בעל פה. לא נאמר כאן בצורה מפורשת שההסכם היה

לצורך חד פעמי. הכספים שהיו לנו בשנת 1995 לא נשארו לשנת התקציב 1996 וודאי לא

לשנת 1997. אנחנו לא מתוקצבים, בזמנו היו הסכמים מיוחדים בין השר יאיר צבן לבין

השר אברהם (בייגה) שוחט, והיום אותם הכספים האלה אינם, אותם כספים שהיו בשנים

הקודמות אינם קיימים היום מכיוון שאלה היו כספים חד פעמיים, ולכן כעת צריך למצוא

את הפתרון ביחד עם רשות השידור.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו מבקשים שלא "פסקו התוכניות, תמצאו נוסחת פשרה ואנחנו נהיה שותפים

לפשרה שתמצא.

בנוסף אנחנו דורשים שתהיה עוד רבע שעה של אקטואליה בשפה הרוסית.

ועדת הקליטה תקים ועדת משנה שתנסה למצוא את הדרך לגבי החיוב של משרדי ממשלה

אחרים על פי החלטות ממשלה קודמת שייתנו תשדירי שרות שונים בשפה הרוסית ועל ידי כך

נוכל למצוא את הדרך של הוצאה מותנית בהכנסה.
מרים ענבי
מכיוון שלא הזכרתם את הטלויזיה החינוכית, אם מדברים על מקורות וערוצי כבלים,

לנו יש תוכנית שעה בכל יום, חמש שעות שבועיות בערוץ כבלים 23, תוכניות מיוחדות,

תרגום תוכניות אקטואליה וכדומה ואנו מבקשים מהוועדה שחלק מהמקורות שמשרדי הממשלה

השונים מגייסים יופנו גם לטלויזיה החינוכית שתקציבה קוצץ מעבר לתקציב רשות

השידור.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו נקיים ישיבה נוספת, ובגלל חוסר הזמן, בישיבה הבאה אתם תהיו הראשונים

לדבר.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.

קוד המקור של הנתונים