ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 28/01/1997

קליטת רופאים-עולים במערכת הבריאות - בחינה מחדש של הדרך למתן רישיונות עבודה לרוקחים עולים חדשים - דיון יזום על-ידי חברת הכנסת סופה לנדבר

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 44

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שלישי. כי בשבט התשנ"ז (28 בינואר 1997). שעה 9:00



נכחו: חברי הוועדה: נעמי בלומנטל - היו"ר

מרינה סולודקין

יוסי שריד
מוזמנים
צילה וייצמן י - המשרד לקליטת עליה

נירה זוהר - מנהלת אגף להכשרה ורישוי,

המשרד לקליטת עליה

פרופ' חיים בויקס - מנהל המח' למקצועות רפואיים,

משרד הבריאות

ליאורה ליכטנברג - רוקחת, משרד הבריאות

זוהר ינון - משרד האוצר

פרופ' מיכאל פרידמן - מנהל בית הספר לרוקחות,

האוניברסיטה העברית

דבורה ערד - מנכ"ל הסתדרות הרוקחים

בקי בן-עוז - קופת חולים מכבי

יעקב פיש - קופת חולים מאוחדת

מיכאל בלום - רכז תעסוקה, מועצת ארגוני עולים

חגי מן - התאחדות עולי ברית המועצות

פרנק שטיין - מנהל החב' לעולים מבריטניה,

מועצת ארגוני עולים

רחל בריח - רוקחת עולה מצרפת
נציגי הרוקחים העולים יוצאי חבר המדינות
אקילוב לריסה

מיכאל בנימינוב

ננה דבראשווילי-שבטשווילי

דימיטרי פיירמן

מיכאל שרון

רחל בלייח
מנהלת הוועדה
וילמה מאור
קצרנית
תמר פוליבוי
סדר-היום
1. קליטת רופאים-עולים במערכת הבריאות - בחינה מחדש של הדרך למתן

רשיונות עבודה לרוקחים חדשים - דיון יזום על-ידי חברת הכנסת

סופה לנדבר.



קליטת רופאים-עולים במערכת הבריאות - בחינה מחדש של הדרך למתן רשיונות עבודה

לרוקחים עולים חדשים - דיון יזום על-ידי חברת הכנסת סופה לנדבר
היו"ר נעמי בלומנטל
אני פותחת את הישיבה. חברת הכנסת סופה לנדבר, שלא יכלה להגיע לישיבה

היום, ביקשה להעלות לדיון את נושא קליטת רופאים-עולים במערכת הבריאות.
חגי מן
נושא הדיון הוא בעיית העסקת הרוקחים במדינת-ישראל. פנתה אלינו קבוצה

גדולה מאד מהתאחדות עולי ברית המועצות, ובה למעלה ממאה עולים שקיבלו דיפלומות

ברוקחות בחבר המדינות. לטענתם, אף על פי שיש מקומות עבודה ודרישה לרוקחים, הם

ניתקלים בבעיה שהם מחויבים, בניגוד למה שהיה עד 1992, במעבר של בחינות,

שמונעות מחם קבלת רשיון עבודה בארץ, וכתוצאה מכך הם מועסקים במקצועות אחרים.

עד 1992 בעלי תעודות ברוקחות מחבר המדינות שהגיעו לארץ, הציגו תעודותיהם

והתקבלו לראיון באמצעות משרד הבריאות, ולאחר-מכן וללא בחינות קיבלו רשיון רוקח

בישראל. החל משנת 1992 הוחלט על עריכת בחינות, המעכבות את קבלת הרשיון. רבים

מהעולים היום אינם יכולים להיות מועסקים במקצוע הרוקחות כתוצאה מאי קבלת

הרשיון הישראלי.

יוסי שריד;

האם הבחינות ברוקחות הן רק לעולים מחבר המדינות, או לכל העולים שלמדו

בחוץ-לארץ?
הגי מן
למיטב ידיעתי, רק לעולים שמציגים תעודות מחבר המדינות.
היים בויקס
זה כלל לא נכון, הבחינות הן לעולים מכל העולם.
הגי מן
לכן אמרתי למיטב ידיעתי, והקבוצה הנכבדה שיושבת כאן תוכל לתת אינפורמציה

מלאה יותר. הרגשתם של הרוקחים יוצאי מדינות חבר העמים שמגיעים לארץ היא שיש

איזושהי אפליה. למחזיקי דיפלומת רוקחות בעלי תואר שני מחבר העמים ניתן לעבור

קורס בארץ המכין אותם לבחינות, ואילו למחזיקי דיפלומות עוזרי רוקחים, שהם ברמה

שניה, אין אפילו קורס הכנה. מאידך, 70% מהרוקחים העולים הם ברמה נמוכה יותר

מתואר שני, ומכיוון שלאלה אין קורס הכנה, שוב הם נתקלים בבעיה. אם איני מדייק

בנתונים, זה מפני שהם הובאו לידיעתנו על-ידי הקבוצה שפנתה אלינו. בקשתם היא

שיחזרו למצב שהיה עד 1992, שבו מי שהציג דיפלומה של מוסד לימודים מוסמך ומוכר,

קיבל רשיון עבודה בארץ.
חיים בויקס
עד 1988 גם לא היו בחינות רישוי לרופאים, ורופאים-עולים הציגו את

הרשיונות שלהם וקיבלו רשיונות. הוחלט שמדינת-ישראל צריכה לגונן על אזרחיה, ואי

לכך קבעה הכנסת אחרי שש שנות התלבטות, שצריך בחינות רישוי לרופאים. במרץ 1992

החליטה הכנסת על בחינות רישוי לכל רופאי השיניים, בין בוגרי הארץ ובין בוגרי

הוץ-לארץ. כל רופא שיניים, הרוצה לעסוק ברפואת שיניים בארץ, חייב בבחינה.



מאז ומתמיד היתה רשות למנכ"ל משרד הבריאות לדרוש בחינה בנוסף לכל

הדיפלומות האחרות. כתוב בפקודת הרוקחות שנת 1981 נוסח חדש פרק ב' סעיף 4:

"לפני מתן הרשיון רשאי המנהל - מנכ"ל משרד הבריאות - לדרוש שהמבקש יעמוד

בבחינה נוספת על כל בחינה שעמד בה לשם קבלת הדיפלומה ברוקחות". מנכ"ל משרד

הבריאות דאז. ד"ר משיח, החליט זאת, ומאז אוגוסט 1992 החלו לעשות בחינות

ברוקחות פעמיים בשנה, ופעמיים בשנה בחינות לעוזרי רוקחים. הבחינה חלה על כל

בוגרי חוץ-לארץ.

רוקחות יכולה לבוא בסטטוסים שונים. ניתן לחיות רוקח מוסמך עם קבלת התואר

בוגר ברוקחות מהאוניברסיטה העברית, וניתן גם ללמוד לימודי מוסמך ברוקחות

באוניברסיטה העברית.
יוסי שריד
כמה שנים יש ללמוד בכדי לקבל תואר ראשון ברוקחות?
מיכאל פרידמן
ארבע שנים כולל סטאז'.

חיים בויקס;

במדינות חבר העמים יש חלוקה ברורה מאוד בין רוקח לעוזר רוקח. על הרוקח

לעבור מסלול של קבלת תעודת בגרות, לימוד מעל לשלוש שנים באוניברסיטה ומעבר

הבחינה ברוקחות.

מרינה סולודקין;

בכדי לקבל תעודת רוקח במדינות חבר העמים יש ללמוד לפחות חמש שנים

באוניברסיטה.

חיים בויקס;

אם נסתכל על גליון הבקשה לקבלת רשיון עוזר רוקח, נראה שעוזרי רוקחים הם

בגילאי 18-20. אלה אנשים שלמדו בבית ספר מקצועי לעוזרי רוקחים, והם מסיימים

בגיל 18 או 19 את לימוד המקצוע. עוזר רוקח אינו מקצוע מספיק "מוכשר" בשבילנו,

משום שהיתה החלטה ברורה שרוקחות היא מקצוע אקדמי, וכמקצוע אקדמי אנו דורשים

תעודת בגרות, ולאחר-מכן לימודים באוניברסיטה. אזרחי ישראל זכאים היום - במיוחד

לאור הרוקחות המסובכת בענייני לב, לחץ דם, עורקים, ורידים, כליות, כבד,

ואנטיביוטיקה - לאדם בעל תואר אקדמי ברוקחות שיטפל בהם.

היתה החלטה במשרד הבריאות, שיש כוונה "לנוון" את המקצוע עוזר רוקח, ולכן

אין המשרד מעודד עריכת קורסי הכנה לבחינות עוזרי רוקחים. מקצוע זה קיים עוד

מימי המנדט, וחלק גדול מפקודת הרוקחים מוקדש ב-1930 לעוזרי רוקחים שהיו בעבר,

אבל כיום הרוקחות נעשתה כל-כך מסובכת, שאנו משתדלים שלא יהיו עוזרי רוקחים.
מיכאל פרידמן
שלושים שנה לא מתקיימים בארץ קורסים לעוזרי רוקחים.
חיים בייקס
איננו מעבירים קורסי הכנה לבחינות עוזרי רוקחים, ואיננו מעודדים הקמתם של

קורסים אלה. אנו בוהנים עוזרי רוקהים, והבחינות הן לא קלות. כ- 40% מהנבחנים

עוברים בממוצע את בחינות הרישוי ברוקחות וברפואה, ובבחינות הרישוי ברפואת

שיניים עוברים אף פחות. אף אחד לא מעמיד מכשול בפני העולה לעסוק ברוקחות, ומי

שעובר את הבחינה מקבל את הרשיון,

מיכאל בנימינוב;

לא יכול להיות ש- 40% מהנבחנים עוברים את בחינת הרישוי לעוזרי רוקחים.
חי ים בויקס
הנתונים שנתתי היו לגבי בחינת הרישוי ברוקחות. אחוז הרבה יותר נמוך עובר

את בחינת הרישוי לעוזרי רוקחים. כמו-כן עלי לציין, שוותק אינו פונקציה, כלומר

רוקח שיש לו 15 שנות נסיון אינו רוקח טוב יותר מרוקח שיש לו עשר או חמש שנות

נסיון, ואחוז המעבר בבחינה הוא זהה בכל הגילאים ובכל רמות הוותק של הרוקחות.

עמדת המשרד היא שחייבים בבחינות אלה. אם היו עוברים את הבחינה 85% או 90%

מהנבחנים, איני בטוח שהיה צריך לעשותה. הבחינה נכתבת על-ידי ועדת בחינות,

הכוללת רוקחים בפועל מבתי חולים, מקופות חולים ומהקהילה, ומעט אנשי אקדמיה.

הבחינה אינה ברמה של מחקרים גדולים בעולם. אי אפשר להימנע מבחינה זו, ביהוד

נוכח התפקיד שהרוקחות לוקחת כיום. כיום יש צורך ברוקחים קלי נים במחלקות

קליניות ובבתי חולים, והרופאים יכולים להתייעץ עמם בנושאי סיווגי תרופות,

אינטרפל" והשפעת תרופה על תרופה. אלה נושאים מסובכים מאד, והמינימום שנדרש

הוא הידע ברוקחות שנדרש בבחינה.

יוסי שריד;

האם יש ביקוש לרוקחים בארץ?
חיים בויקס
יש ביקוש לרוקחים בארץ, אבל חלק ממנו הוא ביקוש מלאכותי, אולי בגלל

שמדיניות קופת החולים הכללית היא להכניס רוקחים לכל סניף של הקופה כתוצאה

מהתחרות. לקופות חולים אחרות אין בתי מרקחת מקומיים, כי יש לבתי המרקחת בקהילה

הרשאה לנפק תרופות לאנשים. אי אפשר בשום אופן שהדרישה לרוקחים תסופק על-ידי

אנשים שלא עמדו בסטנדרטים.
היו"ר נעמי בלומנטל
מהי מדיניות המשרד לקליטת עליה בנושא?

נירה זוהר;

במשרד הבריאות קובעים את המדיניות, ואנו מייצגים את צד העולה בתוך

המערכת.
היו"ר נעמי בלומנטל
שמעתי שמשרד הבריאות מכיר בתעודות וברישיונות של חלק מהאוניברסיטאות

ברחבי העולם.
חיים בייקס
לא יתכן, שכן האוניברסיטה היחידה שמשרד הבריאות מכיר בתעודה שלה היא

האוניברסיטה העברית.

היו"ר נעמי בלומנטל;

לא לגבי רוקחות, לגבי רפואה.
חי ים בויקס
אנשי משרד הבריאות והמועצה המדעית נתנו פטור מבחינות רישוי לבוגרי

מדינות, שבהן נערכות בחינות רישוי ממשלתיות. בגרמניה ובשווייץ, למשל, לא

נערכות בחינות רישוי ממשלתיות, ועצם הדיפלומה מקנה לבוגרי רפואה את הזכות

לעבוד, כפי שהיה בארץ עד שנת 1987. בקנדה, בארצות-הברית, בדרום אפריקה,

באוסטרליה ובניו-זילנד חייבים לעבור בחינות רישוי, בחינות שאינן נופלות ברמתן

מהבחינות שלנו. כך גם לגבי חבחינה בצרפת, שכל מי שרוצח להיכנס להתמחות, צריך

לעבור אותה, וזוהי בחינה קשה מאוד. כל מי שעבר בחינות אלה ונכנס להתמחות בארץ,

פטור מבחינות, וכל האחרים לא פטורים. הפטור ניתן על-סמך מעבר בחינה מקבילה, לא

בחינת אוניברסיטה, אלא בחינת רישוי של מדינה.
היו"ר נעמי בלומנטל
במדינות חבר העמים קיים מקצוע שנקרא עוזר רוקח.
דבורה ערד
לא רק במדינות חבר העמים, אלא בכל אירופה.
היו"ר נעמי בלומנטל
בארץ "מנוונים" מקצוע זה, ואכן אין צורך ללמד חדשים מקצוע שכנראה לא יהיה

בו צורך, או שמבחינה אקדמית לא חושבים שנכון ללמדו, אבל לגבי עוזרי הרוקחים

הקיימים שהמקצוע בידם כבר עשר שנים, לדוגמה, יש למצוא אפשרות "לעשות מדרגה

נוספת". יתכן שמאחורי הקלעים יכול לעבוד אדם, שייקרא עוזר רוקח, והוא לא יצטרך

לעבור את בחינות הרישוי.
חיים בויקס
משרד הבריאות נותן רשמית רישיונות לעוזרי רוקחים, אבל אנו דורשים לפני-כן

מעבר בחינת רישוי לעוזרי רוקחים. זוהי בחינה ברמה אחרת לגמרי מבחינת הרישוי

לרוקחים.
רחל בלייח
אין קורס הכנה לבחינת הרישוי לעוזרי רוקחים, ולכן הסיכויים לעבור את

הבחינה נמוכים.
היו"ר נעמי בלומנטל
בעיה נוספת היא נושא הוותק. יש התחשבות ברופאים שעלו ממדינות חבר העמים

ושיש להם ותק של למעלה מ-14 שנה, שכן ניתנו להם הקלות בנושא הרישוי.
וילמה מאור
הס לא עברו את ביינות הרישוי.
חיים בויקס
ההתהשבות בוותק קיימת אך ורק ברפואה, ולא באף מקצוע אחר, רופאים שיש להם

ותק בעבודה קלינית של 14 שנה ומעלה, נשלחים למחלקות להסתכלות למשך חצי שנה,

כאשר בכל מחלקה יש 10-12 רופאים פרט למנהל. לפי חוק פקודת הרופאים החדשה הם

עומדים לאהר-מכן בפני ועדת הערכה קלינית שבה שלושה פרופסורים, ואז מקבלים

רשיון. לא כך הדבר לגבי רוקחים או לגבי רופאי שיניים. רוקחות או רפואת שיניים

הן עבודות הנעשות אחד לאחד כנגד הלקוח, פנים לפנים. לרוקח יש מקסימום עוזר,

והוא אינו יכול להעיד עליו. אין עוד ארבעה רוקחים בבית המרקחת שיכולים לתת

משוב על העובד החדש, זהו דבר שנעשה אך ורק בסטאז' למשך מספר חודשים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מצד אחד קיימת מציאות שבה יש אנשים בעלי ותק במקצוע, הצריכים לעבור

בחינות רישוי לא קלות, ומצד שני יש מחסור ברוקחים. יתכן שנוכל למצוא דרך לגשר

על פני פער זה מבלי לפגוע בקהל הרחב.

דבורה ערד;

אני המזכ"ל הארצי של איגוד הרוקחים בהסתדרות. זהו איגוד מקצועי, המאחד

בתוכו רוקחים ועוזרי רוקחים. אני חולקת על דבריו של פרופסור חיים בויקס באשר

לעוזרי הרוקחים. עוזרי הרוקחים מגיעים אלינו לא רק ממדינות חבר העמים, אלא מכל

העולם, ובעיקר מאירופה. המקצוע לא קיים בארצות-הברית ובאוסטרליה. באירופה

המזרחית והמערבית, מלבד מדינות חבר העמים, אין בתי ספר תיכוניים מקצועיים.

קיימים בתי ספר לעוזרי רוקחים ליד אוניברסיטה לרוקחות, הנקראים בתי ספר

טכניים, משהו במקביל לבתי ספר לטכנאים, ואולי להנדסאים, בארץ, תלוי בכל מדינה

ברמה שהיא דורשת מעוזרי הרוקחים.

כיום נדרש לפחות תואר שני ברוקחות בכדי לעסוק ברוקחות קלינית. יש מקום

למקצוע עזר לרוקחות, וזהו דבר קיים. יש כיום בארץ למעלה מאלף עוזרי רוקחים

בעלי רשיון, המהווים כוח עזר לרוקחים.
חיים בויקס
והם ימשיכו לעסוק במקצוע.
דבורה ערד
אבל הגיל הממוצע של עוזרי הרוקחים הישראלים הולך ועולה, ולכן אם יש עוזרי

רוקחים שבאים מכל העולם, יש מקום לעזור להם. איני חושבת לפטור אותם מבחינות,

כי כל מי שעובד בבית המרקחת חייב לעבור בחינה, לפחות בפקודת הרוקחים, דבר

המקובל בכל מקום בעולם. יש מקים לבחינות, אך לפי מה שנמסר לי הבחינות הן קשות

מאד, ובחינות הרישוי לעוזרי רוקחים כמעט זהות לבחינות הרישוי לרוקחים. לא

ניתנת כל אפשרות הכנה לבחינות רישוי לעוזרי רוקחים, וגם לא ניתן לקבל חומר עזר

המכין לבחינת הרישוי לעוזרי רוקחים ולרוקחים. קורס הכנה לבחינות רישוי לרוקחים

הוא קורס ממושך, המונע מהמשתתפים בו ללכת לעבודה.
יוסי שריד
כמה זמן נמשך הקורס?



דבורה ערד;

עד שישה חודשים, מדובר בעולים שעלו ארצה לפני ארבע או חמש שנים, לא

הצליחו לעבור את הבחינה, וחייבים להתפטר ממקום עבודתם כדי להשתתף בקורס,

המתקיים רק בתל-אביב.

נירה זוהר;

יש מכרז, והקורס מתקיים כל פעם במקום ארור.

דבורה ערד;

אני מתנצלת, האינפורמציה שלי לא נכונה. עולה שלא עבר שלוש פעמים את

הבחינה, לא יכול להשתתף אפילו פעמיים בקורס.

נירה זוהר;

הוא יכול להשתתף בקורס פעם אחת בלבד." הוא כמו-כן יכול להיבחן פעמיים,

ולקבל השתתפות באגרה על חשבון המשרד לקליטת עליה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

גברת נירה זוהר, ספרי לנו יותר מה קורה בשטח, מהן המלצותיכם ומה היו

מגעיכם עם בית הספר לרוקחות ועם האגף במשרד הבריאות.

נירה זוהר;

ההחלטה לגבי מיקום קורס ההכנה לבחינות רישוי לרוקחים אינה החלטה שלנו,

אלא של אנשי משרד הבריאות. נקבע היכן יתקיים הקורס על סמך מכרז. אנו אחראים על

ליווי העולים. למחלקה של פרופסור חיים בויקס מועברים החומר המקצועי, התעודות

והמסמכים של העולים המגיעים לארץ. אם העולה עבר סטאז' ברוקחות, הוא רשאי

להשתתף בקורס, כאשר הקורס הוא אופציה שאנו מציעים. כאשר העולה מגיע לקורס הכנה

לבחינות רישוי ברוקחות, אנו דואגים שיקבל דמי נסיעות ודמי קיום, והכל בסיוע

משרד הקליטח. לאחר השתתפותו בקורס, הוא יכול לגשת לבחינה, כאשר אנו משלמים

עבור האגרה של הבחינה. הוא יכיל לגשת לבחינה בלי קורס, ובמידה והוא נכשל, נשלם

שוב עבור האגרה של הבחינה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

האם אינכם עוסקים כלל בנושא של עוזרי רוקחים?

נירה זוהר;

נציגי משרד הבריאות לא מסכימים שייפתחו קורסים לעוזרי רוקחים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

קיבלתם פניות רבות מעוזרי רוקחים, מה עשיתם בעניין זה?

צילה וייצמן;

איננו יכולים לבטל את הבחינה.
נירה זוהר
זוהי החלטה מקצועית של נציגי משרד הבריאות. אם יוחלט שיש בחינה ויש קורס,

נלך לקראת העולים כפי שעשינו עם רוקחים-עולים.

מיכאל פרידמן;

בית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית הוא בית הספר לרוקחות היחיד במדינת-

ישראל, ואנו אחראים על הכשרת מקצוע הרוקחות במדינה.

יוסי שריד;

כמה בוגרים מסיימים את לימודיהם במקצוע כל שנה בבית הספר?

מיכאל פרידמן;

בשנה הבאה יסיימו 110 סטודנטים תואר ראשון ברוקחות, תואר המקנה זכות

לעסוק במקצוע.

יוסי שריד;

כמה ממשיכים לתואר שני?

מיכאל פרידמן;

בשנתון יש כשלושים עד ארבעים תלמידי תואר שני.
צילה וייצמן
האם שלושים עד ארבעים תלמידי התואר השני הם מתוך 110 בוגרי התואר הראשון?

מיכאל פרידמן;

לא, תואר שני הוא תואר אקדמי. יש סטודנטים לתואר שני ברוקחות, שהם בעלי

תואר ראשון בביולוגיה, בכימיה, או בחקלאות, ולאו דווקא בוגרי בית הספר

לרוקחות.

צוות בית הספר לרוקחות ואני חושבים שקיום בחינות הרישוי הוא צעד נכון, כי

המקצוע מחייב להביא את העוסקים בו לרמה שיוכלו להתמודד עם בעיות המתעוררות

מבחינת טיפול תרופתי שקיים.

יש להפריד בין עוזרי רוקחים לרוקחים. המקצוע עוזר רוקח מוכר במדינת-

ישראל, אם כי בית הספר לא מכשיר אנשים למקצוע זה, וניתנת אפשרות לעבור את

הבחינה ולקבל את הרשיון. זאת שגיאה לא לאפשר השתתפות בקורס הכנה לבחינות רישוי

לעוזרי רוקחים, ואי אפשר לקחת עולים הבאים מרקע חינוכי שונה משלנו ולהכניסם

למערכת בחינות. אין זה מפליא שרק 40% מאותם אנשים עוברים את הבחינה.
יוסי שריד
פחות מ-40% מהנבחנים בבחינת הרישוי לעוזרי רוקחים עוברים את הבחינה.

מיכאל בנימינוב;

אם עוברים חמישה אחוז את הבחינה, זה גם טוב.
מיכאל פרידמן
אם רק 5% מהנבחנים עוברים את הבחינה, המצב עוד יותר המור. אין סיבה לא

לקיים קורס הכנה לבחינת רישוי לעוזרי רוקחים, וכך יתכן שאחוז העוברים את

הבחינה יעלה. בית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית קיים סך הכל עד היום קורס

הכנה אחד, ולא אכנס לעניין למה הוחלט שיתקיים בתל-אביב, שם אין בית ספר

לרוקחות. מתוך האנשים שסיימו קורס זה וניגשו לבחינה, 65-70% עברו את בחינת

הרישוי לרוקחות.

יוסי שריד;

מדוע הקורס לא התקיים בירושלים?
מיכאל פרידמן
טענו שרוב אוכלוסיית ישראל לא נמצאת בירושלים.
היו"ר נעמי בלומנטל
מי פתח קורס זה?

חיים בויקס;

אנשים העוסקים בנושא זה ממשרד הקליטה וממשרד הבריאות.
היו"ר נעמי בלומנטל
כמה קורסים התקיימו עד עכשיו?
חיים בויקס
מתקיים קורס פעם בשנה, והוא נמשך חמישה חודשים. ההשתתפות בקורס מבטיחה

אחוז גבוה יותר של הצלחה. היתה טענה שעדיף לקיים את הקורס במרכז הארץ, בתל-

אביב, ושקל יותר להגיע לשם מדימונה או מהגליל מאשר לירושלים. אישית איני עוסק

בשאלה היכן יתקיים הקורס.

בשנת 1996 במועד חורף האחרון נבחנו 150 איש בבחינות רישוי לרוקחות, ועברו

66 איש, כלומר 44% עברו, כולם עולים חדשים. 104 עולים ניגשו לבחינות רישוי

לעוזרי רוקחים ועברו 38, כלומר אין זה נכון שרק 5% מהניגשים לבחינות רישוי

לעוזרי רוקחים עוברים את הבחינה.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם את יודעת, גברת נירה זוהר, כמה עולים ניגשו לקורס?
נירה זוהר
40 או 42 עולים.
היו"ר נעמי בלומנטל
כמה שנים כבר מתקיימים קורסים אלה?



נירה זוהר;

מאז 1992 מתקיים קורס הכנה לבחינת הרישוי ברוקחות, כאשר התקצוב הוא קורס

אהד בשנה.

ליאורה ליכטנברג;

אבל בשנה הראשונה, בגלל הגל הגדול של העליה, התקיימו שלושה קורסים,

בהיפה, בתל-אביב ובירושלים.
יוסי שריד
הבעיה היא לא מהסור בקורסי הכנה לבהינת הרישוי ברוקהות, אלא שאין קורסי

הכנה לבחינה לעוזרי רוקהים, ויש גם טענה שהבחינות קשות מדי, אבל הבחינות תמיד

קשות.

מיכאל פרידמן;

80% מהעולים שעברו קורסי הכנה לבחינת הרישוי ברוקחות, עברו את הבחינה.

אין סיבה שאנשים לא יעברו את בחינות הרישוי, ולכן יש לתת להם הכנה נכונה.

הוותק "עובד" לרעה במקצוע הרוקחות, שכן המקצוע עבר מהפך, ומי שלמד לפני

עשרים שנה שייך לאסכולה אחרת לגמרי מהבוגרים של היום בגלל התרופות וצורות

הטיפול החדשות שפותחו. הייתי מציע להעביר קורס הכנה במשך שנה לפחות במקום חצי

שנה לעולים בעלי ותק במקצוע שניגשו מספר פעמים לבחינה ולא הצליחו לעבור אותה.

אנו מוכנים לעשות זאת בבית הספר לרוקחות, ובכך להביא אותם לרמה המקצועית שתענה

על הדרישות ברוקחות הקיימות במדינת-ישראל. כך יוכלו לעבור את הבחינות רוב

העולים שניגשו מספר פעמים לבחינה, ולא עברו אותה. יש לתת קורס הכנה לבחינת

רישוי לעוזרי רוקחים, כי לא יתכן שעולים המגיעים ארצה מתרבות אחרת יגשו כך

לבחינה,

ליאורה ליכטנברג;

אין זה נכון שאין הבדל בין בחינת הרישוי לרוקחים לבחינת הרישוי לעוזרי

רוקחים. הדרישות בבחינת הרישוי לרוקהים הן הרבה יותר גבוהות והרבה יותר על

בסיס אקדמי מאשר בחינת הרישוי לעוזרי רוקחים. הסטטוס של עוזר רוקח לפי פקודת

הרוקחים הוא כמעט כמו של רוקה בארץ, כלומר הוא לא יכול להיות מנהל בית מרקחת,

אבל הוא עומד מול הפציינטים בדיוק כמו הרוקח. אין הוא עומד מאחורי הקלעים

ומכין תרופות, ואחר-כך הוא מעביר זאת לבדיקת הרוקח.

היו"ר נעמי בלומנטל;

האם אתם קובעים את הבחינות יחד עם פרופסור חיים בויקס?
ליאורה ליכטנברג
כן, יש שתי רמות שונות של בחינות רישוי לרוקחים ולעוזרי רוקחים.

מיכאל פרידמן;

אני רוצה לתקן, בית הספר לרוקחות לא מעורב בנושא של בחינת הרישוי לעוזרי

רוקחים.



ליאורה ליכטנברג;

בוועדה לבחינות לרוקחים ולעוזרי רוקחים יש חברים מכל מיני דיסציפלינות.
היו"ר נעמי בלומנטל
גברת נירה זוהר, מנסיונך האם העולים החדשים שמגיעים ניגשים ישר לבחינות

או שהרוב מעוניינים להשתתף בקורסי הכנה?

נירה זוהר;

בדרך כלל העולים מעדיפים ללכת לקורס הכנה, כי המשרד לקליטת עליה אחראי

להעביר למשתתפי הקורס עברית ברמה גבוהה מאד בטרמינולוגיה העברית ברוקחות במשך

שישה שבועות. אנו גם מעודדים אותם להשתתף בקורס.
היו"ר נעמי בלומנטל
במצב כיום חסרים רוקחים ועוזרי רוקחים, אך מצד שני מגיעים לארץ רוקחים

ועוזרי רוקחים שלא עוברים את בחינות הרישוי.

יוסי שריד;

יש לעודד עולים להשתתף בקורסי הכנה לבחינת הרישוי ברוקחות, שכן השתתפות

בקורס מגדילה את הסיכויים לעבור את הבחינה. כמו-כן תקורס שניתן על-ידי בית

הספר לרוקחות העמיד אחוז גבוה יותר של עולים שעברו את בחינת הרישוי ברוקחות.

יש לדאוג שיועבר קורס הכנה על-ידי בית הספר לרוקחות וכמו-כן לעודד מקסימום

עולים להשתתף בו.

אם לא רוצים להתעלם מעוזרי הרוקחים, אין לשלוח אותם ישר לבחינח, אלא

להעביר להם קורס הכנה. אם בית הספר לרוקחות יהיה מוכן להעביר גם קורס הכנה

לבחינות הרישוי לעוזרי רוקחים, הבעיה יכולה להיפתר.

מרינה סולודקין;

לצערי הרב, אני רואה תמונה אחרת לגמרי מחבר הכנסת יוסי שריד. ניתן להבין

מהעובדה שאין קורס הכנה לבחינת רישוי לעוזרי רוקחים, שפוסלים את המקצוע. לעומת

זאת בהסתדרות הרופאים טוענים שחשוב וגם טוב שיהיו עוזרי רוקחים בארץ. כאשר

פוסלים קורס הכנה לבחינות רישוי לעוזרי רוקחים, פוסלים את עוזרי הרוקחים וגם

את רמת השרות בארץ.

במדינות חבר העמים לומדים חמש עד שש שנים את מקצוע הרוקחות, ולרוקחים

שבאו משם יש תואר אקדמי. במדינות חבר העמים המתכונות ברפואה כתובות בלטינית,

ואילו בארץ הן כתובות באנגלית. במדינות חבר העמים היתה מעבדה כימית ליד כל בית

מרקחת, ששם רוקחים ועוזרי רוקחים רקחו את התרופות בעצמם, כלומר היו להם הרבה

כישורים. האסכולה הרוסית אינה חלשה מן האסכולה הרווחת בארץ, אבל קיים מצב

שבוגרי רוקחות בארץ שופטים בוגרי רוקחות מממדינות חבר העמים שלמדו שנים רבות

יותר מהם.



המצב כיום הוא שיש ביקוש למקצוע הרוקהות, ויש הרוצים לסגור את הדלתות

למקצוע. אפשר לעשות זאת בדרכים רבות, לדוגמה במדינות הבר העמים לא רצו שיהודים

ילמדו פיסיקה ומתמטיקה, אז היברו בחינות שיהודים לא יכלו לעבור. יש להקים

קורסי הכנה לבהינת רישוי לעוזרי רוקהים, וגם אנשי המקצוע שמחברים את הבחינות

צריכים לחשוב היטב האם הבחינות לא קשות מדי. מבחינתנו, עלינו לדעת כמה תלונות

יש ואיזה סוג של תלונות, ולפיכך להתייחס לבעיה. קורסי ההכנה הנערכים על-ידי

בית הספר לרוקחות מכינים טוב יותר לבחינות הרישוי מקורסי ההכנה הנערכים על-ידי

משרד הבריאות והמשרד לקליטת עליה.
בקי בן-עוז
כוח הרוקהות שהביאה העליה הוא מבורך, כי אנו זקוקים לרוקחים, המתקשרים עם

האוכלוסיה המבקשת תרופות ודוברת רוסית, בבתי המרקחת שלנו.30% מתוך 140 או 150

רוקחים שיש לנו בבתי המרקחת שלנו הם רוקחים או עוזרי רוקחים ממדינות חבר

העמים. המחסור שמדובר בו הוא מאשדוד דרומה ומחיפה צפונה, כאשר במרכז אין מחסור

ברוקחים.

עולים שקיבלו רשיונות עבודה, ועובדים אצלנו כרוקהים או כעוזרי רוקחים הם

ברמה טובה, ואפילו יש מקרה בו עוזרת רוקה מרוסיה מנהלת חדר תרופות בצורה

מקצועית וטובה. אף אחד לא רוצה להסום את העולים, להפך אנו מחפשים ורוצים

שעולים יעבדו בבתי המרקחת שלנו אם יש להם תעודה, אך עליהם לעבור את המבחן

המינימלי.
מיכאל בנימינוב
המבחן הוא לא מינימלי.
היו"ר נעמי בלומנטל
מר מיכאל בנימינוב, מהו מקצועך ומאין עלית?

מיכאל בנימינוב;

אני עוזר רוקח ועליתי מאוזבקיסטן.
היו"ר נעמי בלומנטל
כמה שנים למדת אחרי בית ספר תיכון?
מיכאל בנימינוב
למדתי שלוש שנים אחרי קבלת הבגרות בכדי לקבל את הדיפלומה של עוזר רוקה.

התחלתי ללמוד בבית הספר בגיל 6, וסיימתי את בית הספר בגיל 16.
דבורה ערד
האם במדינות חבר העמים לומדים עשר שנות לימוד עד שעושים בחינות בגרות?
מיכאל בנימינוב
כן.



דבורה ערד;

נציגי משרד הבריאות מציגים את לימודי עוזרי הרוקחים כלימודי בית ספר

תיכון מקצועי, וזה לא נכון.
היו"ר נעמי בלומנטל
פרופסור חיים בויקס אמר, שבמדינת-ישראל לומדים 12 שנות לימוד עד לבחינות

הבגרות, ואילו במדינות חבר העמים לומדים 10 שנות לימוד. האם לאהר לימודיך, מר

מיכאל בנימי נוב, התחלת לעבוד בבית המרקחת?
מיכאל בנימינוב
עבדתי בבית המרקחת כאסיסטנט, אחר-כך הייתי אחראי במקום, וכעבור זמן מה

הייתי אחראי בית המרקחת. אפשר להיות אחראי על בית מרקחת קטן, שאינו בקטגוריה

ראשונה. עבדתי במקצוע שש שנים, ואחר-כך עליתי לארץ.
היו"ר נעמי בלומנטל
לאחר שבאת לכאן אמרו לך שיש קורס הכנה לבחינת הרישוי לעוזרי רוקחים?
מיכאל בנימינוב
אמרו לי שאין קורס הכנה, אז הלכתי לקורס פרטי בתל-אביב בשנת 1993.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם משרד הקליטה היה מעורב בקורס שהשתתפת בו?
מיכאל בנימינוב
לא, שילמתי מכספי והלכתי לקורס פרטי, שהשתתפה בו קבוצת רוקחים. הקורס

נמשך שלושה חודשים, ואחריו ניגשתי לבחינת רישוי לעוזרי רוקחים ברוסית, ולא

עברתי את הבחינה. אבל אחר-כך הלכתי ללמוד בקולג' בחולון להיות קבלן בניה

באלומיניום, ועברתי שם מבחן אמריקאי בעברית, וקיבלתי תעודה. זהו מצב אבסורדי,

הצלחתי בבחינה הזאת, כי אפשר היה להבין מה דורשים ממני בבחינה.
וילמה מאור
כמה שילמת עבור קורס ההכנה לבחינת רישוי לעוזרי רוקחים?
מיכאל בנימינוב
כמעט אלף שקל. מה שחשוב הוא, שעברתי מבחן אמריקאי בעברית, דבר שאיני טוב

בו, אבל לא עברתי את בחינת הרישוי לעוזרי רוקחים ברוסית, שפת האם שלי.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם אתה מכיר אנשים שעברו את הבחינה מתוך האנשים שלמדו איתך בקורס?
מיכאל בנימינוב
מעט מהם עברו.



היו"ר נעמי בלימנטל;

האם היית רוצה לעסוק במקצוע עוזר רוקח?
מיכאל בנימינוב
ודאי, פשוט לא היתת לי ברירה, אז עשיתי הסבה מקצועית.
מיכאל שרון
הגעתי כרוקח מגרוזיה, ולמדתי באוניברסיטה בין השנים 1983-1988. כמו-כן

השתתפתי בקורס הכנה לבחינת הרישוי ברוקחות. אנשי משרד הבריאות ומשרד הקליטה

משתדלים מאוד לעזור לעולים חדשים, אבל יש הבדל בין עולים חדשים ממדינות הובר

העמים לבין עולים חדשים ממדינות אחרות. יש הבדל בין מי שיודע אנגלית טוב למי

שאינו יודע אנגלית, ואינו ליודע לקרוא את שמות המחלות באנגלית. גברת ליאורה

ליכטנברג תסכים איתי בעניין זה, שכן ביקשתי את עזרתה במבחן בתרגום מאנגלית

מפני שאיני יודע אנגלית, התשובה שקיבלתי היתה שאני צריך לדעת זאת, וזה חבל

מאד.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם רוב המושגים בבחינות היום הם בלטינית או באנגלית?
ליאורה ליכטנברג
הבחינה היא בעברית, או מתורגמת לרוסית, אבל לא מתרגמים מושגים מקובלים

מאד שחיוני שהרוקח ידע אותם, ויש לזכור גם שהמרשם שהרוקח מקבל הוא באנגלית.
מיכאל שרון
במשך שלוש שנים אני עובד בבית מרקחת בארץ, ובמרשמים מופיעים שמות התרופות

ולא המחלות.
ליאורה ליכטנברג
על חרוקח ללמוד את בסיס השפה האנגלית כדי שיוכל לעבוד בבית מרקחת.
היו"ר נעמי בלומנטל
מר מיכאל שרון טוען שנדרש לענות על מושגים של מחלות באנגלית בבחינה,

ואילו בעבודתו כרוקח אין הוא נדרש לדעת מושגים אלה, אלא רק שמות של תרופות.
חיים בויקס
אין אלה שמות מחלות, אלא שמות מושגים. יש מושגים, ואלה לא מחלות,

ברוקחות, המופיעים בעברית ולידם התרגום האנגלי.
וילמה מאור
מדוע אין זה מופיע גם בתרגום לרוסית?
חיים בויקס
זה ברוסית, הבעיה היא שאין לנו אפשרות לתרגם לגרוזינית. ברפואה אנו

מתרגמים את הבחינות לשמונה או לתשע שפות, ברפואת שיניים לחמש או לשש שפות, אך

איננו יכולים לתרגם בחינה עבור פחות מעשרה עולים. יש בעיות בתרגום בחינה לשפה
מסוימת
קומפטנטיות המתרגם, כלומר יש למצוא מתרגמים המכירים היטב את השפות

המקצועיות, שמסוגלים לתרגם ורוצים לתרגם, וזהו כמו-כן דבר יקר. כל תרגום נוסף

מעמיד בעיית אמינות ובטחון. בשנת 1994 נגנבה בחינה מהמתרגם במקצוע אחר.



היו"ר נעמי בלומנטל;

פרופסור חייס בויקס, אתה מעלה בעיה נוספת, בעיית התרגומים. יש צורך

להגדיל את מספר התרגומים של בחינות, אך נשאלת השאלה האם אפשר לעמוד בזה.

דבורה ערד;

גם רוקחים שאינם ממדינות חבר העמים לא עוברים מבחנים אלה.

מרינה סולודקין;

צריכות להתקיים בחינות, אך השאלה היא מי שופט בחינות אלו ומאילו מניעים.

אין אנו זקוקים לתרגום לגרוזינית, כי מר מיכאל שרון מדבר רוסית מצוינת, ואין

הוא דורש זאת.
מיכאל שרון
האם יש רוקחים שהגיעו ארצה עד שנת 1990, לא ניגשו לבחינה ועובדים כיום

בבתי המרקחת במכבי?
בקי בו-עוז
איני יכולה לזכור זאת, אבל התקבלה מסה עיקרית של רוקחים בשנת 1994-1995.

מיכאל שרון;

קשה מאד להיבחן אחרי קורס הכנה לבחינת רישוי, בגלל שבאים מרקע אחר ומארץ

אחרת. הקורס הוא חשוב ביותר, אך יש לעבוד אחריו. אי אפשר להשוות בין מה שלמדתי

בקורס ההכנה לבחינת רישוי ברוקחות ובין מה שלמדתי בבית מרקחת.

חיים בויקס;

האם אתה מציע שלאחר גמר הקורס, יעברו סטאג' כמה חודשים ואחר-כך ייבחנו?

מרינה סולודקין;

כן.

מיכאל שרון;

כן, אבל אפשר לבחון גם תוך כדי עבודה. רוקחים מחוזיים יכולים לתת משוב על

עבודת הרוקח, כי מבחן אמריקאי בשבילי הוא קשה מאוד, שכן זוהי צורת מבחן שונה

וחדשה ממה שאני מכיר. נלחצתי מאד מהמבחן, ורציתי להפסיק את המבחן באמצע.

היו"ר נעמי בלומנטל;

הצעתו של מר מיכאל שרון היא לאפשר ברוקחות מסלול דומה למסלול בו רופאים

בעלי ותק מסוים עומדים בפני הערכת רופאים אחרים שהיא הערכה פנימית. זהו מסלול

נוסף שאיפשרתם לרופאים-עולים, אך לא לרוקחים-עולים. מטרתנו היא לנסות לראות

האם נעשה עוול שפוגע בעולים, אך לא פוגע במקצועיות שלהם. עלינו לשקול

אפשרויות, לדוגמה, במקום קורס הכנה במשך חצי שנה ואחר-כך בחינה, שלוש שנות

נסיון ואחר-כך הערכה פנימית, כך שלא בהכרח תהיה בחינה מסוג זה או אחר.
מיכאל פרידמן
אני מבין שמר מיכאל שרון שייך לשלושים אחוז שנכשלו בבחינה.

מיכאל שרון;

עדיין לא קיבלתי את תוצאות הבחינה.
מיכאל פרידמן
עובדה שהיום הוא עובד בתור רוקח בבית מרקחת. בסופר פארם או בסנטר פארם

מועסקים פרחי רוקחות, כלומר אנשים שיש להם ידע מקצועי העונה על דרישות המקום

בו הם עובדים, כאשר אין דרישה לתעודות. אם אתם חושבים שעל-ידי חזרה למצב של

שנת 1990 או על-ידי קבלת תעודה, תקבלו עבודה, טעות בידכם, שכן מי שטוב בעבודה,

גם בלי תעודה ובלי רשיון, עובד היום בגלל המחסור ברוקחים. אם נעניק לאותם 30%,

שיש להם בעיה לעבור את הבחינה, את הרשיונות בלי בחינה, אין זה יפתור את בעיית

אי העסקתם.
היו"ר נעמי בלומנטל
איני מקבלת את עמדתך. קופת חולים מכבי, לדוגמה, לא יכולה להרשות לעצמה

לקבל מי שאין לו תעודה. אני מחפשת פתרון ביניים, כפי שנמצא לרופאים. אין הוא

פתרון כל כך גרוע, ולא קיבלנו שרות פחות טוב עקב פתרון ביניים -זה. יש כמיהה

לשמור על רמה מקצועית נאותה כדי לא לפגוע בבריאות הציבור, אבל גם העולים

החדשים לא רוצים לקבל שרות לא נאות כתוצאה מחוסר ידע של הרוקח.
מרינה סולודקין
אני בטוחה שהרופאים העולים הם ברמה גבוהה יותר מהרופאים הישראלים.
פרנק שטיין
אני מנהל החברה לעולים מבריטניה, והיום אייצג את האנגלוסקסים, שכן

האמריקאים ביקשו שאייצג גם אותם. מבחינת האנגלוסקסים אין כל התנגדות לקיום

בחינות.

יש לי חבר רוקח שהגיע בשנת 1991 לביקור כתייר בארץ מאוסטרליה. עשר שנים

הוא לא עבד כרוקח, הוא נבחן בבחינת הרישוי ועבר אותה, וכיום ישלו רשיון,

למרות ש- 15 שנה לא עסק ברוקחות. עניין הוותק אכן "עובד לרעה", שכן מי שסיים

אוניברסיטה, ניגש למבחנים מיד אחר-כך, ובדרך כלל עובר בקלות בגלל שלמד את כל

החומר. אני מכיר רופא שיניים, העובד 25 שנה במקצוע באנגליה, אך נכשל פעמיים

בבחינות הרישוי בארץ.

הבעיה הקריטית מבחינת האנגלוסקסים היא שיש להם תחושה, שבכל הבחינות,

ודווקא פחות בבחינת הרישוי ברוקחות, יש אינטרסים זרים ויש מכסה. דוגמה טובה

לכך היא שבעלי מקצוע פרטיים מחליטים בוועדה מי יהיה פסיכולוג קליני ומי לא,

וכך גם לגבי עורכי דין. זה פסול שאדם שאדם שעובד פרטי יחליט מי יקבל רשיון.

היו"ר נעמי בלומנטל;

זוהי סוגיה אחרת, כאשר דווקא במקצוע הרוקחות הבעיה היא הפוכה, שכן יש

מחסור ברוקחים, וקופות החולים משוועות לרוקחים.
מיכאל בלום
אייצג את העולים מארצות דוברות צרפתית. אין לנו התנגדות לבחינה, אך כדי

לעבור את קורס ההכנה לבחינת רישוי ברוקחות, יש לעבור בחינה בעברית. דוגמה טובה

לכך היא רחל בריה, שהגיעה מצרפת עם תואר שלישי ברוקחות. מכיוון שלא ידעה

עברית, נכנסה לאולפן, ורצתה בתקופה זו גם להתחיל ללמוד לבחינה, אך היא לא יכלה

להתקבל לקורס ההכנה. רק אחרי חצי שנה מגיע לה לגשת לבחינה, אליה ניגשת בקיץ.

היא נכשלה בבחינה, וניגשה שוב כעבור חצי שנה. לקח לה שנה להגיע לבחינה במצב

פחות או יותר מוכן, וזה הרבה זמן. בסוף הבחינה היא קיבלה תרגום לצרפתית, אם כך

מדוע דורשים לעבור אולפן לפני קורס ההכנה?

ליאורה ליכטנברג;

זה לא בשביל הבחינה, אלא בשביל העבודה.
מיכאל בלום
אם קורסי ההכנה לבחינת רישוי ברפואת שיניים מתקיימים בצרפתית, מדוע שלא

יתקיימו קורסי הכנה לבחינת רישוי ברוקחות בצרפתית גם כן? יש הכנה לבחינת רישוי

ברפואת שיניים בצרפת בשפה צרפתית על-ידי משרד הבריאות. מדוע צריך להגיע לפחות

לרמה דלד של אולפן בשפה העברית, שהיא רמה גבוהה מאד, כאשר גם קורס ההכנה וגם

הבחינה הם בשפה צרפתית?
נירה זוהר
הגענו למסקנה שבכל מקצועות הרפואה ובכלל, עולה חדש המגיע לארץ חייב לדעת

עברית. אמנם הבחינה היא בשפת האם של העולה, אבל עליו לדעת עברית, כי הוא

מתמודד עם קהל שמדבר עברית.
דבורה ערד
יש הבדל בין עברית בסיסית לבין עברית של בחינה.
רחל בריה
ניגשתי לבחינת הרישוי בדצמבר. אם אני רוצה ללכת לקורס הכנה לבחינת הרישוי

לרוקחים, איני יכולה, כי לא ניגשתי לבחינה בעברית בדצמבר, וזאת כי למדתי

לבחינת הרישוי ברוקחות. עלי לחכות עד דצמבר הבא בכדי להשתתף בקורס בינואר

1998, ואחר-כך לגשת לבחינות. יש לי משפחה ועלי גם לפרנס, ואיני יכולה לנסוע כל

יום מירושלים לתל-אביב, ולהשתתף גם בקורס בעברית וגם בקורס ההכנה לבחינת

הרישוי ברוקחות.
דבורה ערד
יש פניות של אנשים מחוץ-לארץ, בעיקר מארצות אנגלוסקסיות, המבקשים לפני

עלייתם ארצה, שאשלח להם חומר בכדי שילמדו את החומר בארצותיהם, יבואו ארצה,

יעברו את המבחנים ויתחילו לעבוד. אך אין חומר כתוב ולא ניתן להתכונן לבחינות

הרישוי ללא קורסי הכנה. זה אחד הדברים שאפשר לדאוג להם.
היו"ר נעמי בלומנטל
לזה אפשר לדאוג.
חיים בריקס
יש חומר, והפניה לא צריכה להיות אלי. יש רשימת ספרות ורשימת חומר. אני

מקבל כל שבוע מכתבים בעניין זה, ואני עונה להם. באשר למיקום חקורסים, אי אפשר

לפתוח קורס בכל מקום בארץ.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אבל אנו שומעים שיש דווקא מחסור ברוקחים בדרום ובצפון הארץ, ואי לכך אני

פונה לנציגי משרד הקליטה, וטוענת שאין הגיון שהקורסים יתקיימו דווקא בתל-אביב.

חי ים בויקס;

לפני שיצא אביגדור קפלן מקופת חולים, הוא כתב מכתב שיש חוסר עצום

ברוקחים בקופת חולים, כאשר בכל קופת חולים במדינת-ישראל חסרים חמישים רוקחים.

האם זהו חוסר גדול?
היו"ר נעמי בלומנטל
אתה אומר דבר גרוע יותר. איננו רוצים להתחשב אם חסרים או לא חסרים

רוקחים, כי יש אנשים שלמדו מקצוע זה ורוצים לעבוד בו.

חיים בויקס;

מספר הרוקחים הממוצע בארץ הוא המספר הממוצע שיש בארצות המערב, שמונים עד

מאה אלף. הבחינות ברוקחות לא נבדקות על-ידי בני-אדם, אלא על-ידי מחשב.
דבורה ערד
אבל הן נכתבות על-ידי בני-אדם.
חי ים בויקס
הן נכתבות על-ידי ועדת בחינות.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם את רוצה להוריד את רמת הבחינות?
דבורה ערד
על הבחינות להיות ברמה סבירה.
חיים בויקס
עם כל הכבוד לך, לא את תקבעי את הרמה.
דבורה ערד
אנשים פנו אלי בעניין, ואיני מדברת בשמי.



חיים בויקס;

אין כאן יציג של אנשים שעברו את הבחינה, הרבה מאוד, מעל לאלף עולים, עברו

את הבחינה וקיבלו רשיונות לעסוק במקצוע בחמש השנים האחרונות. הם אינם גאונים,

הם עברו את הבחינה כי ידעו את החומר.

מדיניות משרד הבריאות היתה שאיננו רוצים עוזרי רוקחים. אם תטפח על פנינו

העובדה שיש עוזרי רוקחים, עלינו להתמודד עם עובדה זו ולהעביר להם קורס הכנה

לבחינת הרישוי. מכיוון שאי אפשר לאפשר להם לעבוד ללא בחינה, על אנשי משרד

הבריאות יהיה לחשוב על כך.

צילה וייצמן;

בלי להתייחס לעובדה של צורך בבחינה או לא, כמה שגיאות קטלניות נעשו על-

ידי רוקחים עולים, עד שהתחילו לחייב בבחינות רישוי? וכך גם לגבי רופאים, כמה

חולים מתו בשנים בהן רופאים-עולים לא היו צריכים לעבור בחינה? יש להניח

שההחלטה לקיים בחינות רישוי לעולים ניתנה על סמך נתונים כלשהם, ואי לכך הייתי

רוצה לקבלם.

אם אתם טוענים שהבחינה היא אוביקטיבית, ברמה סבירה ושניתן לעבור אותה,

ונציגת קופת חולים מכבי טוענת שהעולים עובדים ברמה סבירה וכי מרוצים מעבודתם,

כנראה שמשהו לא בסדר בתהליך ההכנה לבחינה.
בקי בן-עוז
גם הרוקחים וגם עוזרי הרוקחים שעובדים בקופת חולים מכבי, עברו את בחינות

הרישוי.
צילה וייצמן
משהו לא בסדר בתהליך ההכנה לבחינה, אם אחוז כל כך נמוך עובר את הבחינות.
ליאורה ליכטנברג
הנתונים שהוצגו הם של מועד חורף, לא אחרי קורס הכנה.
היו"ר נעמי בלומנטל
יש רוקחים ויש עוזרי רוקחים. חלק מהנבחנים טוענים שהבחינות קשות מדי,

אולם מספר נציגויות של התאחדויות עולים טוענות שהבחינות הן ברמה נאותה ושטוב

שיש בחינות. מצד שני יש בעיות אוביקטיביות, שהבחינות קשות לחלק מהנבחנים, לחלק

הן בשפה בלתי מובנת ויש להם בעיה מבחינת שפה. נטען שיש בעיית תרגומים, שכן אין

מספיק מתרגמים, ויש גם בעיה כספית.

כדי שנגיע למצב שעוזרי רוקחים יוכלו לגשת לבחינת רישוי ויקבלו תוצאות

טובות יותר, יש להעביר קורסי הכנה לבחינת רישוי לעוזרי רוקחים. יש לנו פניה של

הוועדה, שיהיו קורסי הכנה לבחינת הרישוי לעוזרי רוקחים, כדי שאחוז גבוה יותר

מהנבחנים יעבור את הבחינות.
דבורה ערד
לאחר סיום הקורס יש לדרוש עבודה מעשית או סטאג' בבית מרקחת, ורק אחר-כך

לקיים בחינה.
ליאורה ליכטנברג
כך העולים לא יעבדו חודשים רבים יותר.
היו"ר נעמי בלומנטל
עלינו לדרוש מנציגי משרד הקליטה ומשרד הבריאות לקיים קורס הכנה לבחינת

רישוי לעוזרי רוקחים. פרופסור מיכאל פרידמן העלה אפשרות של קורס הכנה ארוך

יותר לבחינת רישוי ברוקהות, וזאת גם אופציה.
מיכאל פרידמן
אותם 30% מהנבחנים שנכשלו, יוכלו לעבור את הבחינה לאחר קורס הכנה שיארך

שנה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

עלינו לבחון האם לאפשר מסלול נסיוני נוסף, כמו האופציה של הערכה הניתנת

לרופאים שעבדו 14 שנה בארצות מוצאם במקצוע. יש לשאול עולים שנכשלו בבחינות,

האם היו מעדיפים מסלול של סטאג' במשך שלוש שנים ואחר-כך עמידה בפני ועדת

הערכה.
היים בויקס
בפקודת הרופאים, המשמשת אור לרגלינו בנושא זה, היתה החלטה ברורה מאד שמי

שנכשל בבחינה בכתב, יעבור את הבחינה בכתב. לא יתכן שאדם ילך למסלול הסתכלות

לאחר שנכשל בבחינה בכתב. לפי פקודת הרופאים מי שנכשל בבחינה בכתב, אין לו

זכאות ללכת להסתכלות, ויש בזה הגיון.
היו"ר נעמי בלומנטל
מה היתה ההחלטה לגבי רופאים-עולים?
חיים בויקס
אם רופא-עולה ניגש לבחינה בכתב ונכשל בה, עליו לגשת לבחינה בכתב שוב

ושוב, עד שיעבור אותה. אם הוא נכשל בתהליך ההסתכלות, עליו לגשת לבחינה בכתב.

אחרי תהליך ההסתכלות עליו לעמוד בפני ועדת הערכה. בכל אחד מהשלבים יש נכשלים,

ובכל זאת מעל ל-70% מהרופאים שהגיעו ארצה - יש להם רשיון, ו2/3 מהרוקחים

שהגיעו ארצה קיבלו רשיון.
היו"ר נעמי בלומנטל
הנתונים שקיבלנו הם נמוכים יותר.
חיים בויקס
רופאים-עולים שקיבלו רשיון אינם מיוצגים כאן, ואין להם אינטר-ס כי הם כבר

עובדים.
מרינה סילודקין
לא פתחתם קורסי הכנה לבחינת רישוי לעוזרי רוקחים, ועתה יש לפטור בעיה זו.



חיים בויקס;

לא קיימנו קורסים אלה כ חשבו שזהו מקצוע שמדינת-ישראל יכולה להתקיים

בלעדיו.
צילה וייצמן
אנשים צריכים לקבל את החומר הנלמד בשפה שלהם. כשמתרגמים חומר, זהו חומר

שצריך לעבור בקורס פעם אחת ולתמיד, ולא כל פעם מחדש להוציא סכומי עתק. אפשר

להעביר חומר מתורגם זה לארצות המוצא.

היו"ר נעמי בלומנטל;

עליכם כמשרד לקליטת עליה לטפל בזה. אנו דורשים פתיחת קורס הכנה לבחינת

הרישוי לעוזרי רוקחים כדי לסייע להם לעבור בסופו של דבר את הבחינה. יש לבדוק

אפשרות קיום קורס הכנה ארוך יותר לבחינת הרישוי ברוקחות, משום שרבים אינם

עוברים את הבחינות לאחר השתתפות בקורסים שיש כיום, קיבלנו נתונים ש-50% לא

עוברים את הבחינות. קיים מחסור ברוקחים בדרום ובצפון הארץ בקופת הולים מכבי,

וסביר שכך המצב בבתי המרקחת האחרים, בקופות החולים האחרות, בבתי החולים וגם

במעבדות השונות. לכן יש לבדוק במשרד הקליטה כמה ומאין מגיעות הפניות לקורסי

הכנה, ולבדוק אפשרויות לקיים קורסים בצפון ובדרום, גם אם ישתתפו מעט יותר

עולים בכל קורס. המדיניות שלנו היא להגיע לפריפריה, ולא רק לעודד את המרכז.

אבקש מנציגי הרוקחים ומנציגי ההתאחדויות השונות לקבל נתונים לגבי עולים,

שלא עברו את הבחינות ומעוני ינים להישאר במקצוע. לאור הנתונים נבקש מנציגי משרד

הבריאות לבדוק אפשרות של מסלול אלטרנטיבי. אסור שנצא מהישיבה בהרגשה שיש רצון

להכשיל מלכתחילה, שכן יש רצון טוב, למרות שיש טענות נגד מדיניות משרד הבריאות,

טענות שנשמעו גם בעניין הרופאים באשר למכסות. אני מקווה שלא כך המצב, ושאתם

מבחינתכם עושים את המקסימום. כאשר ניגשים עולים לבחינות, הם בסופו של דבר בני

אדם, ובכדי לסייע להם עליכם לומר לנו באילו בעיות אתם ניתקלים בבחינות, כמו

תרגום כמה מילים.
ליאורה ליכטנברג
מסתובבות ארבע רוקחות דוברות רוסית כמשקיפות בבחינה, למרות שהבחינה היא

ברוסית ועוזרים לנבחן בכל שאלה שיש לו ועוזרים לו בשפתו. הן פשוט לא מוכנות

לוזת את התשובות לשאלות.
מיכאל בנימינוב
הבוחנים אוכלים לאורך כל הבחינה, ומפריעים לנבחנים.
היו"ר נעמי בלומנטל
אם יש לך טענה שכזו, אין זה מכובד להעלותה בדיון זה. כתוב לנו מכתב

בנידון.
מיכאל פרידמן
עלינו להקדיש מחשבה מעמיקה יותר בנושא הוועדה שמרכיבה את שאלון הבחינה.

צריכה להיות בוועדה נציגות גבוהה יותר של אנשי בית הספר לרוקהות.

.P
חיים בויקס
אם תהיה נציגות גבוהה יותר של אנשי בית הספר לרוקחות בוועדה, מספר

העוברים בבהינה לא יהיה 40% אלא 20%.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אולי יש לשקול להכניס לוועדה נציגי עולים.

מיכאל פרידמן;

אין זה משנה אם אלה אנשי בית הספר לרוקחות, או האנשים שהעבירו את קורס

ההכנה, כי צריכה להיות התאמה כלשהי בין הקורס לבחינה.

חיים בויקס;

יש התאמה, הבעיה היא ידע, ומי שיודע עובר, ומי שלא יודע לא עובר. אפשר

לעזור רבות על-ידי העברת קורסי הכנה טובים יותר, על-ידי הקפדה שהבחינה תהיה

מדויקת יותר ועל-ידי העברת קורסים בארץ המוצא של העולה, אך בסופו של דבר צריך

לעבור את הבחינה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אבקש מנציגי משרד הבריאות והמשרד לקליטת עליה לשתף עמנו פעולה מבחינת

העברת מידע באשר לבעיות המרכזיות. הייתי מציעה שבוועדה המקצועית יהיה לפחות

נציג אחד של עולים.
ליאורה ליכטנברג
אבל הוועדה היא מקצועית.
היו"ר נעמי בלומנטל
ואם יש, למשל, בעיה של טרמינולוגיה?
ליאורה ליכטנברג
לשם כך יש מתרגמים.
היו"ר נעמי בלומנטל
בכל זאת נמליץ שיהיה נציג אקדמי מהעולים בוועדה, שיוכל להבהיר את

הבעייתיות הקיימת בין התרבויות.

תודה רבה,ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים