ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 30/12/1996

האיום על המשך ההתמחות של הרופאים העולים בבתי החולים כולל המרכז הרפואי "שניידר"

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 38

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני. כ' בטבת התשנ"ז (30.12.96). בשעה 08:30



נכחו; חברי הוועדה; נעמי בלומנטל - היו"ר

רפי אלול

צבי ויינברג

נעמי חזן

סופיה לנדבר

מרינה סולודקין

יורי שטרן

מוזמנים; יולי אדלשטיין - שר העליה והקליטה

גדעון שמיר - מנכ"ל המשרד לקליטת עליה

גבי ברבש - מנכ"ל משרד הבריאות

פנחס הוברט - יועץ השר

זוהר ינון - רפרנט אגף תקציבים משרד האוצר

אולגה חילקביץ - מתמחה עולה בית חולים איכילוב

עדנה קוט - מנהל מחי נוירולוגית בית הולים מאיר

ג'ודי בלטר-סרי- מתמחה ברפואת ילדים בית חולים

שניידר

יורם בלשר - יו"ר הסתדרות הרופאים

אלישע ברטוב - יו"ר ארגון רופאי המדינה הסתדרות

הרופאים

מרק מימוני - הבר מזכירות הסתדרות הרופאים

מוסיה גרייס - הפורום הציוני

אביגדור קפלן - מנכ"ל קופת חולים כללית

לב גרימברג - מנהל כוח אדם קופת חולים כללית

שמואל שרירא - קופת חולים מאוחדת

אליק אבירם - מנהל רפואי קופת חולים מכבי

עמוס קורציין - מנהל מחי נוירואולוגית

ויטלי מור - רופא נוירולוגי
מנהלת הוועדה
וילמה מאור
קצרנית
יפעת שפרכר
סדר-היום
האיום על המשך ההתמחות של הרופאים העולים בבתי החולים כולל המרכז

הרפואי "שניידר".



האיום על המשך ההתמחות של הרופאים העולים בבתי החולים כולל המרכז

הרפואי "שניידר".
היו"ר נעמי בלומנטל
התכנסנו כאן על אף דיוני התקציב, אולי ובשל דיוני התקציב, כדי לקרוא את

קריאתנו האחרונה לפני גל של פיטורים שאמור להיות לגבי רופאים - מתמהים עולים

חדשים. מדובר בסביבות ה-600 רופאים הנמצאים בשלבים שונים של התמחות. התרומה של

הרופאים היא ללא ספק תרומה שלא תסולא בפז במערכת הרפואית במדינת ישראל.

אנחנו מוצאים את עצמנו בפני מצב שאולי רופאים ימצאו את עצמם ללא אפשרות

לגמור את ההתמחות שלהם. הבעיה היא לא רק בעיה אישית של הרופאים, שהם לא יכולים

להשלים את המקצוע שאותו הם החלו ללמוד, אלא זאת בעיה של המערכת הרפואית כולה.

נפגשתי עם רבים ממנהלי המחלקות בארץ, גם עם מנהלי קופות החולים. התמונה

שקבלתי באותה פגישה שמדובר ברופאים לעילא ולעילא, שחלקם אף עובדים בעבודות לא

עבודות. כאשר נתנו להם את ההזדמנות לפעול למען חולים התברר שמדובר ברופאים

ברמה הבכירה ביותר.

אנחנו נמצאים במצוקה של זמן בשל השביתות, לכן נמצא איתנו שר הקליטה מר

יולי אדלשטיין, מנכ"ל משרד הבריאות מר גבי ברבש, מנכ"לי קופות חולים השונות,

מנכ"ל משרד הקליטה מר גדעון שמיר וכמובן רבים מבכירי המערכת הרפואית בארץ.

העליתי בישיבה הקודמת בעיה של כל מערכת התקינה במערכת הבריאות. אנחנו

מוצאים את עצמנו עם עלייה של 700 אלף עולים חדשים שבתוכם יש הרבה מאוד רופאים.

השאלה הנשאלת היא מה נעשה עם כ8000,9000 רופאים עולים. לא תיקנו את התקינה

בבתי החולים ובכל הממסד הרפואי כדי לתת מענה לאותה עלייה מאסיבית שהיתה, לכן

אני פונה פה למנכ"ל משרד הבריאות לעשות ככל שניתן על מנת לשנות את מערכות

התקינה.
ג'ודי בלטר-סרי
אני אחת מ-19 הרופאים שקיבלו מכתבי פיטורים. הפיטורים יכנסו לתוקף מה -1

בינואר. אני אחת מ-50 מתמחים בבית חולים "שניידר". כל מי שמסיים את הלימודים

אחרי סיום הסטז' יכול לבחור לאיזה התמחות הוא רוצה ללכת. אנחנו כולנו בחרנו

לרפואת ילדים שזה 4 וחצי שנים בארץ.

כדי להתחיל לעבוד בתור רופאי ילדים, אנחנו חייבים לגמור את ההתמחות

שאנחנו התחלנו בה. אנחנו 19 רופאים מכל מיני ארצות. אני עליתי מארצות הברית

לפני שנתיים, ואני נמצאת באמצע ההתמחות שלי. יש רופאים מברית המועצות,

מרומניה, מקנדה ומכל העולם, כולנו נמצאים באותו מצב. יש כאלה שהולכים לגמור את

ההתמחות בעוד 3 חודשים. יום אחד, כרעם ביום בהיר, קיבלנו את ההודעה הזאת על

הפיטורים. לא ידענו שהקרן שמממנת את ההתמחות שלנו יכולה להגמר. הבעיה היא שזו

לא רק עבודה בשבילנו, אלא אם אנחנו לא נגמור את ההתמחות אנחנו לא יכולים להיות

רופאי ילדים במדינת ישראל. אנחנו מהווים שליש מהרופאים הצעירים בבית החולים.

כרגע אנחנו עובדים כחלק אינטגרלי מבית החולים. אנחנו ממלאים 150 תורנויות

בחודש, ואני לא רואה איך בית החולים ימשיך לעבוד אם יפטרו את 20 הרופאים האלה.
עמוס קורצ'ין
יש שתי נקודות, הנקודה האחת היא הנקודה האישית של הרופאים, והנקודה

השנייה היא הנקודה של מערכת הבריאות במדינת ישראל. אנחנו לא עושים טובה לעולים

ההדשים בכך שאנחנו מנסים לקלוט אותם. העליה הגדולה של הרופאים מארצות שונות

מהווה הזדמנות למערכת הבריאות בארץ לעלות דרגה. לא כל עולה שעלה ארצה עם תואר

M.D בהכרח חייב להיות רופא בארץ, אבל בהחלט הטובים ביניהם יכולים וחייבים

לטובת כולנו להשתלב במערכת. זה האנטרס שלנו.

בנוגע לבית חולים זה או אחר, בית חולים איכילוב שבו אני עובד קולט הרבה

מאוד רופאים עולים, ומנסה לתת להם את ההשלמה בהתמחות הנדרשת. הרופאים ממלאים

חלק חשוב מאוד במערכת בית החולים, ולכן הפסקת העבודה שלהם מבחינת בית החולים

זו בעיה רצינית מאוד.

בנוגע לרופאים העולים, יש פה דבר שהוא מחייב התייחסות. מדינת ישראל קראה

לאנשים לבוא לארץ, והבטיחה להם במפורש שיוכלו לעסוק במקצועם. כאשר העולים
הגיעו ארצה אמרו להם
אתם רופאים יש תנאים , תעמדו בתנאים האלה כמו בחינות

וכוי. המועצה המדעית שהיא מוסד במדינת ישראל קבעה לכל אחד מהם מה הדרישות

שעליו למלא. הם מנסים במיטב יכולתם, חלק מהם בהצלחה גדולה מאוד לעמוד בדרישות,

ואז מודיעים להם שאין חשיבות לדברים שהם עשו.

צריכים לתת לרופאים האלה שנכנסו למערכת להשלים את ההתמחות שלהם כנדרש.

הדבר הזה הוא מאוד חשוב מבחינת המערכת, הוא הוגן כלפיהם. אני מאוד מקווה

שימצאו התקציבים לעשות את זה. נמצאים פה שני רופאים עולים שעובדים אצלנו בבית
החולים
ד"ר חילקביץ, שהגיעה ממרכז חשוב מאוד במוסקבה שבברית המועצות. התחום

העקרי שהמרכז עסק בו היא מחלה שהיא נדירה מאוד. היא מומחית בשטח הזה יותר מכל

אחד מאיתנו, אבל מעט בשטחים אחרים בנוירולוגיה . היות ובארץ יש מעט חולים כאלה

ואין מרכז שיכול לתת לחולים האלה מענה, היא ודאי צריכה לעשות הסבה מקצועית

במובן הזה שהיא איננה מתעסקת רק בחולים עם אותה מחלה נדירה, אלא גם בחולים

במחלות נוירולוגיות אחרות. כל המחלות כמו כאבי ראש , אפילפסיה, מחלת

פרקינגסון, לכל הדברים האלה נדרשת הכשרה מחדש. ד"ר חן שהגיע מגרוסיה , כאשר בא

לארץ אמרו לו שבינתיים אין עבודה, שילך לעבוד במה שהוא יכול. הוא עבד לבסוף

בשדה התעופה בתור סבל במשך שנה וחצי עד שהוא הצליח לקבל את המלגה. המלגה הזאת
עכשיו נגמרת והם אומרים לו
תחזור חזרה לשדה התעופה, כל הלימודים שהשקעת, כל

העבודה שעשית בארץ, הכל הלך לאיבוד, עכשיו תפנה את המקום.
עדנה קוט
יש קליטה די רצינית בתחום הנוירולוגיה של רופאים עולים בארץ. הרופא

הרוסי אחרי שנה רביעית מופנה למקצוע שלו. אם הוא החליט לעשות נוירולוגיה הוא

יעשה נוירולוגיה. הוא לא חשוף לפנימית, לכירורגית, לגיניקולוגיה ולילדים כמו

שבמערב וכמו בארץ ישראל, הוא שונה לגמרי, הוא נחשב "אומן". אם היום ינסו להפוך

את הרופאים האלה לרופאים כלליים, הם יהיו רופאים כלליים גרועים משום שהם בכלל

לא מכירים את הבעיות השונות. עד גיל 45 את הטובים שביניהם צריך ואפשר למיין.

צריך לתת להם את הכלים כדי שיוכלו לגשת לבחינות. על ידי כך שהם יעברו את

הבחינות, הם יהיו רופאים באותה הרמה של הרופא הישראלי, הרופא האמריקאי וכו'.

יש בעיות לגבי הגילאים היותר מאוחרים. בגילים שמעל גיל 45 , לא יהיה כל

טעם לתת את העניין של הבחינות מכיוון שהאנשים לא יעברו את הבחינות. משך הזמן

צריך להיות לפחות שנתיים מסודרות ומאורגנות כדי שיוכלו להפוך לרופאי משפחה.

כל זה לא צריך להיות על חשבון התקנים של הישראלים, אסור שזה יהיה כך כיוון שזה

פוגע וזה לא פייר. צריך לתת לישראלים את האפשרויות שלהם וגם לעולים את

האפשרויות שלהם. את כל האפשרות צריך לתת כי הם אנשים נפלאים, עם מוסר עבודה,



עם תרבות, הלוואי והישראלים היו בעלי תרבות כל כך מקיפה כמו העולים מרוסיה.
ויטלי מור
אני בן 39 ואני 4 שנים בארץ. ב-1994 עברתי מבחן רישוי בהצלחה. משנת

1995 - 1994 עבדתי בבית חולים וולפסון, במחלקה האורולוגית כמתמחה באורולוגיה.

יש לי 12 שנים ותק באורולוגיה. עבדתי ברוסיה, וקיבלתי מראש המחלקה המלצה

חיובית לפי כל הנתונים שיש לי. כרגע אני לא עובד במקצוע.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם פיטרו אותך?

ויטלי מור;

לא. עבדתי במשך שנה במימון קרן הקליטה. עשיתי את כל המאמצים כדי להתערות

ברפואה הישראלית, פניתי לכל ראשי המחלקות בארץ בכל בתי החולים, אבל התשובה

היחידה היתה שאין מקום ואין תקציב. משם הלכתי למכרזים אבל שם אמרו לי שיש

אנשים לפני שרוצים אותם. למרות שיש לי נסיון, הציעו לי לעבוד רק חצי שנה.

קיבלתי יחס יוצא מן הכלל בבית החולים וולפסון. נתנו לנו לעשות ניתוחים, אבל

אחרי שנה אמרו לי שאני בחוץ. זאת מכה קשה עבורי, ואני מרגיש הרוס לגמרי. יש

המון אנשים כמוני שנמצאים במצב שלי. אני מבקש לתת הזדמנות לאנשים האלה. אני לא

אומר שהשיטות ברפואה הם אותו דבר פה וברוסיה, אבל אני חושב שאפשר להבין את

המצב שלנו ולתת לנו לעבור את המבחנים התאורטיים והפרקטיים.
אפרת הרלב
בזכותה של קופת חולים כללית ניתנה הערכה של חודשיים ימים למתמחים, שעליהם

דיברנו בפגישה הקודמת. הם יקבלו משכורת בחודשיים הקרובים שתהיה ממומנת על ידי

קופת חולים הכללית. קופת חולים הכללית בעצם כיבתה את השריפה המיידית. הבעיה

כמובן נוצרת בעוד חודשיים. זה לא ידוע לאף אחד מה קורה בעוד חודשיים, ואני לא

יודעת אם למישהו במערכת ידוע מה יקרה בעוד חודשיים לגבי ה-10 מתמחים האלה. בין

היתר היינו מעוניינים לשמוע על כך היום, ובהתאם לזה איך אנחנו ממשיכים בעבודה

שלנו.

בעיה נוספת שקיימת כרגע ובעתיד, שלא יתקבלו עולים על התקנים שהם מעבר

לתקנונים הקיימים של בית החולים. קופת חולים כללית או משרד הבריאות צריכים

להבין שהמערכת לא יכולה לתפקד עם פחות רופאים ממה שיש. המערכת צריכה יותר

רופאים. בית החולים "שניידר", תל השומר ובית החולים מאיי- נמצאים באי ספיקה

נוראית. שולחים הביתה ילדים שהיו צריכים להיות מאושפזים מכיוון שאין מקום בבית

החולים, ומקבלים אותם למחרת שוב במיון. קשה לי לדמיין איך המערכת היתה שורדת

בלי 18 רופאים שנמצאים במערכת, וקשה לי לדמיין איך המערכת תשרוד בלי ה-18

רופאים האלה, כאשר כל אחד מאיתנו יצטרך לתת הרבה מאוד שעות.
היו"ר נעמי בלומנטל
מדובר ברופאים מהמדרגה הראשונה, ותיקים כעולים. יש רמת רפואה גבוהה מאוד

במדינת ישראל, ואנו צריכים לעשות כל מאמץ למען החולים ובריאות הציבור שאומנם

כך זה ישאר.

גבי ברבש;

צריך לקחת בחשבון, שהבעיה של אותם 600 רופאים היא קצה קרחון מבחינת בעיית

רופאים עולים שנמצאים בארץ ואין להם תעסוקה.



אני מקווה שבתנאים החדשים שיקבעו אפשר יהיה לבצע, בפריסה לאורך שנים,

שינויים בתקנון של הרופאים. המצב היום הוא כזה, שרופאים מתנגשים בעצים בדרך

הביתה. מדובר על 570 רופאים עולים המועסקים, נכון להיום, וממומנים בתקציב

שהוקצה לצורך הדבר הזה, כתמיכה מטעם משרד הקליטה. עוד כ-90 מועסקים בקופת

הולים כללית. כ-640,650 רופאים, מתוכם כ-160 אמורים לסיים את התמחותם בשנת

1997, וכ-360 התחילו את התמחותם בשנתיים האחרונות. מתוך ה-360 שהתחילו את

התמהותם בשנתיים האחרונות, 160 התחילו את התעסוקה בשנת 1996. לגבי הקבוצה של

ה-160, הכנסתם לעבודה במסגרת מערכת הבריאות נעשתה תוך ידיעה מראש של כל

הגורמים הנוגעים בדבר. יש תקציב ומעוני ינים לא לבזבז אותו, אלא לתת לעוד

רופאים להכנס למערכת הבריאות. היה ברור שכשהם נכנסים למערכת הם לא יוכלו לסיים

את התמחותם כי זה היה מעין רצון לנצל תקציב ויחד עם זאת לתת להם להחשף למערכת

הבריאות במדינת ישראל. תקציב שעמד לרשות משרד הבריאות היה כשלושים ומשהו

מיליון שקל והוא קוצץ לפחות מעשרה מיליון שקל. אין לנו את האפשרות להמשיך את

התעסוקה אלא אם כן מישהו יתקצב.
היו"ר נעמי בלומנטל
מתוך ה-660 רופאים עולים, כמה אמורים להמשיך את ההתמחות שלהם? נדמה לי

שמי שעבר שנתיים התמחות, חובה על המעסיק להמשיך את ההתמחות שלו עד תומה. על

כמה רופאים מדובר?

גבי ברבש;

מתוך ה-570 שעליהם יש מידע, 360 התחילו את ההתמחות בשנתיים האחרונות

ועדיין לא עברו את השלב, שעל פי התקנות של המועצה המדעית יכולים לאשר את המשך

התמחותם.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אז יש 210 שבטוח ממשיכים את ההתמחות.
גבי ברבש
מתוך ה-210 יש 160 שמסיימים את התמחותם בשנת 1997.

היו"ר נעמי בלומנטל;

האם הם מתוקצבים?
גבי ברבש
אפשר יהיה לתקצב אותם. יש לנו 10 מיליון שקל זה מה שנשאר לנו.
סופה לנדבר
כמה אנשים עם אותה בעיה יש חוץ מהרשימה הזאת? הרי יש אנשים שקיבלו

רישיון.
גבי ברבש
זה לא עניין של תור או רשימה, זה עניין של כמה מקומות יש בשביל לקבל

אותם. אינני יודע כמה אנשים.
אביגדור קפלן
אנחנו ניקח על עצמנו לפתור את בעייתם של 17 המתמחים. אנחנו עושים כל מאמץ

כדי שהם יגמרו את התמחותם. קופת חולים מההיבט הזה תמלא את התחייבותה לגבי ה-17

הללו, יחד עם זאת אני רוצה לדעת מה הולכים לעשות עם 416 מתמחים שאין לי שום

מימון עבורם. המקור היה תקציב מדינה למטרת העניין. למעשה אני יוצא מכאן

בידיעה שאין לי מהיכן לממן אותם ואין דרך אחרת אלא להגיד להם ללכת הביתה, דבר

שלא יעלה על הדעת.
היו"ר נעמי בלומנטל
כמה מה-416 מתמחים עברו את השנתיים?
אביגדור קפלן
יש לנו כאלה שמסיימים התמחות ב-1997 וב-1998. יש לי פה את הפריסה לגבי

מועד סיום ההתמחות. מדובר פה על מאות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אבל הם נמצאים בקטגוריות שונות. אני הבנתי שכבר סיימו שנתיים.
אביגדור קפלן
אני לא יודע מהיכן אני אממן את זה. כאשר אין לי מימון אני לא יכול לעשות

את זה, עם כל הרצון הטוב.
יולי אדלשטיין
עברנו איזה שהיא כברת דרך בנושא. אני שמח לשמוע, מפי אביגדור קפלן- מנכ"ל

קופת חולים כללית, שבעיתם של מתמחים ב"שניידר" באה על פתרונה. אותם מספרים

שונים של מתמחים שהתקציב קוצץ עבורם, אם אינני טועה מ-32 מיליון ש"ח ל-9

מיליון ש"ח, חברי הכנסת בוועדת הכספים הודיעו לשר האוצר שלא יוכלו לתמוך

בתקציב במצב הנוכחי. יש הבטחה מפורשת של שר האוצר, נציגי משרד האוצר ונציגים

מקצועיים שהבעיה הזאת תבוא על פתרונה והרופאים המתמחים האלה ימומנו במהלך 1997

על ידי תקציב המדינה.

בזמנו הוקם צוות בין משרדי במקביל למשרד הבריאות, שעסק בקליטתם של רופאים

עולים במערכות בריאות בישראל. הצוות היה עד כמה שידוע לי רדום. אני מקווה שכבר

בחודש ינואר נפעיל את הצוותים המשותפים, ואולי יוכלו לבוא לפחות עם הצעות איך

אנחנו מתקדמים עם הבעיה המקיפה יותר.

בעקבות הדיון הזה בנושא של רופאים עולים, אנחנו נקיים ישיבת ממשלה על כל

הנושא של קליטת העלייה. אני לא חושב שזה יהיה בשבועות הקרובים, אבל אולי במהלך

חודש פברואר. האוצר יציג נתונים על תקציבים אמיתיים של משרד הקליטה בקליטת

עולים, שנדמה לי שהם עולים על 10 ביליון ש"ח לשנה, כאשר תקציב משרד הקליטה הוא

15% 10% מזה. אני מקווה להגיע לאיזה שהיא הבנה עם כל השרים שיש להם איזה שהוא

קשר לקליטת עולים לטווח ארוך, כדי שנברר מה תפקיד משרד הקליטה ומה תפקיד כל

משרד בתחום הזה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני בטוחה שיש היום הרבה חולים וגם רופאים שנושמים לרווחה, במקום לעבוד

30 ימים בחודש, 24 שעות ביממה, יעבדו קצת פחות. אני רוצה להודות למנכ"ל קופת



חולים הכללית בקשר להתגייסות של אותם רופאים שנמצאים בהתמחות ב"שניידר", אפשר

לדאות את החיוך על פניהם, היינו רוצים שהחיוכים יהיו גם על פני הרופאים האחרים

וגם על פני החולים שיזכו לטיפול נאות. אני רוצה לברך את שר העלית והקליטה על

ההישג.
יולי אדלשטיין
ההישג הוא לא בזכותי אלא בזכות חברי הכנסת בוועדת כספים.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם קיבלת הנחיות בעניין הזה, אנחנו עדיין מצפים לבשורות לגבי קיום

ההבטחות ששמענו עכשיו.
זוהר ינון
קיימות תוכניות משנת 1993, מידי שנה נערך דיון תקציבי על הנושא הזה של

התמחות של רופאים עולים, ולא רק של רופאים מתמחים עולים אלא גם בעלי מקצועות

רפואיים אחרים. משנת 1993 הושקעו עשרות מיליוני שקלים בהעסקת רופאים ובהכשרת

רופאים. נאמנים עליי דבריו של שר הקליטה, ואם אכן קיים סיכום כזה בינו לבין שר

האוצר לקיים ישיבת ממשלה שתדון בכל התחום הזה שנקרא קליטת עלייה במדינת ישראל,

ודאי שאנחנו נתכונן לדיון הזה ונגבש את ההצעות שלנו בכל מה שקשור לתקצוב

רופאים - מתמחים עולים. לא ברורה לנו הנקודה בנוגע לרופאים - מתמחים עולים

שסיימו התמחות של שנתיים.
נעמי חזן
האם יש הפחתה נכרת בתקציב שעומד לרשות הנושא הזה, והאם הוא מתוקצב ב-9

מיליון שקלים?
זוהר ינון
יש תוכנית שמידי שנה דנים עליה במשרדי הבריאות והאוצר. במסגרת התוכנית

הזאת תוקצבו בשנת 1996 11 מיליון שקל לגבי מתמחים שהחלו את התמחותם בשנת

1992. לגבי מתמחים שהיו צריכים לסיים את התמחותם במהלך שנת 1997 תוקצב סכום

נוסף. לגבי שנת 1996 נוספו עוד 150 מתמחים.
נעמי חזן
מהו הסעיף התקציבי?
היו"ר נעמי בלומנטל
לגבי התמחות של רופאים עולים על כמה זה עומד כרגע?
זוהר ינון
יכול להיות שהיו דברים במשך הלילה. אם אכן קיים סיכום בין שר הקליטה ושר

האוצר לגבי שינויים תקציביים ובנושא של מתמחים, אנחנו נפעל בהתאם. הקיצוץ

שנעשה בתקציב משרד הבריאות לגבי המתמחים ולגבי הנושא של העולים לא היה בנושא

של הכשרת מתמחים. משרד הבריאות הציע לקצץ מספר מיליוני שקלים בתוכנית ההכשרה

של מתמחים עולים ואנחנו מנענו את זה.
סופה לנדבר
כמה אנשים ישארו במערכת?
נעמי חזן
אם אתה נציג מוסמך של האוצר אז אתה צריך לבוא לכנסת עם נתונים מוסמכים.

סופה לנדבר;

אנחנו צריכים לשמוע מספרים. אני לא מהלקת שבחים לממשלה בהבטחות שלה .

הגיעו אלפי רופאים למדינת ישראל וצריך לשנות את הגישה כלפיהם. התקנים הם לגמרי

לא תקינים. כמות האנשים שהגיעו למדינת ישראל, יש בתוכם לא רק רופאים אלא גם

חולים, ולכן יש לשנות את התקנים במדינה. ראש הממשלה, שר הקליטה, שר הבריאות

ידעו בדיוק מה המצב בתחום של הרופאים. אנחנו צריכים לדעת כמה רופאים נמצאים

בהתמחות וכמה רופאים צריכים לקבל תקן להתמחות. אני שמחה בשמחתם של 19 רופאים

שחוזרים למערכת.

אני ראיתי תקציבים ואני לא רואה את המצב ורוד כפי שהציגו אותו. צריך

שיהיה סעיף של תקציב, כמה כסף צריכה לקבל קבוצה שנמצאת היום בהתמחות וכמה כסף

יש. העליה המאסיבית מרוסיה כללה הרבה רופאים והם לא צריכים לעבוד בעבודה

שחורה. אני זוכרת בקדנציה שלי, כמה רופאים היו בהתאחדות יוצאי ברית המועצות

וכמה יש היום.

אני רואה את השינויים שחלו ואני זוכרת את מה שראש הממשלה הנוכחי ביחד עם

ישראל בעלייה הבטיחו. בתחום של הרפואה הם הבטיחו לפתח תיירות מרפא. מדינה

צריכה להכין את עצמה לא רק לפני בחירות אלא גם באמצע קדנציה. התחום הזה חובתה

של מדינת ישראל לפתח אותו, והממשלה צריכה לדעת שהרופאים האלה הגיעו למדינת

ישראל לא רק לנקות. הרופאים שהגיעו, הם רופאים שהגיעו למדינה עם דיפלומה ולא

כמנקים במוסדות או ברחובות. ראש הממשלה הבטיח דווקא לרופאים האלה שיעבדו

במקצוע שלהם. לא מדובר רק על הרופאים הנמצאים בפנים אלא על רופאים שנמצאים

דווקא בחוץ. אני לא שמעתי מהמנכ"ל כמה רופאים נמצאים בחוץ וכמה צריכים להכנס

למערכת. השינוי צריך להיות מקצה לקצה.
מרינה סולודקין
הנושא הזה הוא נושא מרכזי במצע שלנו. אנחנו חברי סיעת ישראל בעליה יכולים

להבטיח לרופאים שאנחנו נדרוש לתקן את המצב הקיים. מישהו משחק איתנו מיוני.

קיצצו בתקציב של מדענים, כל המאבק היה סביב מדענים כמה ימים לפני ההצבעה בעד

תקציב 1997. אנחנו לא יכולים להשלים עם זה ואנחנו עייפים מהמשחק הכל כך מוזר

הזה. עם 7 חברי הכנסת בקואליציה אי אפשר לשחק בנושא שהוא כל כך חשוב לנו והוא

קליטה מקצועית.

יורי שטרן;

המצב לא קל. כל המבנה של הרפואה בארץ הוא עניין שמחייב מהפך. לא הספקנו

לעשות אותו בשנה שעברה ולא הגיעו אליו בשנים הקודמות, ולכן ממשיכים להעסיק

אנשים בתנאים זמניים בלבד. כל שנה תהיה אותה חרדה ואותה אי וודאות. זה עניין

של סבסוד ממשלתי.

בעיה נוספת היא התקצוב המיידי של כמה פעילויות התמחות והעסקת עולים

רופאים. התקציב של משרד הבריאות לאחר הקיצוץ הראשון היה די בסדר, בדקנו והכל

היה פחות או יותר לפי הצרכים. ברגע האחרון, בקיצוץ האחרון קוצץ הסעיף של העסקת



הרופאים המתמחים. סיפרי התקציב לא מראים זאת.
זוהר ינון
לא קוצצו תוכניות הכשרה של רופאים - מתמחים עולים, למרות שמשרד הבריאות

הציע ואנחנו התנגדנו. לא חל שום שינוי מהצעת התקציב המקורית שהוגשה. בקיצוץ

הנוסף גם לא קיצצו בהכשרת רופאים - מתמחים עולים. אין קיצוץ בהכשרת מתמחים

עולים, המשרד דרש לקצץ בהסתכלות רופאים ובהעסקת עולים בשתי התוכניות האלה ביחד

כ3 מיליוני שקלים ואפילו טיפה פחות.
היו"ר נעמי בלומנטל
היום מופיע בתקציב כ-9 מיליון שקל.
זוהר ינון
זה של הכשרת מתמחים. יש להפריד כי יש הרבה סעיפים בדבר העסקה של עולים.

סך הכל הם מסתכמים ב25 או 30 מיליון שקל.
יורי שטרן
היו שני סעיפים שבהם התמקד המאבק. הסעיף לגבי ההעסקת עולים מתמחים קוצץ

בספר התקציב מ-9.3 ל-6.3. זה סוכם עם שר האוצר שבכל מקרה 3 המיליונים יוחזרו.

אתמול בוועדת הכספים הובטחו יתר הסעיפים שקשורים להתמחות הרופאים עולים, שהם

לא מופיעים בשורה נפרדת בתקציב שהוגש. הסיכום התבטא בתקציב שאנחנו מצביעים

עליו ביומיים הקרובים. זה סוכם, זה היה בפומבי מול כל חברי ועדת הכספים לכן

אין לי ספק שזה יוצא.

גם פעולת ההצלה הזאת לא נותנת שום מענה לבעיה מבנית, ואנחנו במקרה הטוב

רק מושכים את חייהם העלובים של רופאים עולים במערכת.
נעמי חזו
אני מצטרפת לברכות על הפתרון בקשר לרופאים המתמחים בבית חולים "שניידר".

הפתרון הזה מבליט את הבעיה יותר מאשר פותר משהו. ראינו שיתוף פעולה יוצא מן

הכלל בין עולים לבין ותיקים במקרה הזה.

לטווח רחוק נצטרך לדון במסגרת רב שנתית ושיטתית. כדי לטפל בבעיות האלה,

נצטרך תכנון ארוך טווח וזה לא הזמן לעשות את זה.

אנחנו כרשות המפקחת על הרשות המבצעת חייבים שיביאו לנו נתונים מוסמכים

בזמן אמת ערב הצבעות, אם לא, נעשה הצבעה אישית על הסעיפים הללו.

יורי גינצבורג;

יש לנו בעיה שאין מי שישלם לנו היום. התשובה שקיבלתי ממשרד הבריאות לגבי

הנושא שלנו, שהוא לא בתחום שלו אלא בתחום של משרד הקליטה ומשרד הרווחה.
היו"ר נעמי בלומנטל
יש איזה שהיא דילמה, מצד אחד הוקצו תקציבים לקליטת עלייה, ומצד שני היינו

רוצים שהרופאים יקלטו במערכת הרגילה של מערכת הבריאות וכך גם במערכות אחרות.

מערכת הבריאות עמדה בפני דילמה, או לקחת תקציבים מיוחדים על מנת לממן את

הרופאים האלה, או שאין אפשרות לקלוט אותם, ולכן עשו איזה שהיא פשרה. הכוונה



שלנו לפתור את הבעיה הזאת יחד עם משרדי הממשלה השונים כולל משרד הבריאות.
יורי גינצבורג
היה לי מוזר לשמוע שמשרד ממלכתי במדינת ישראל אומר בכל רם שלא איכפת לו

מקליטת העלייה במדינה שאמורה להיות מבוססת.

אולגה הילקביץ;

החלוקה לרופאים מתמהים שרק מסיימים ולרופאים אחרים היא מאוד מוזרה. אני

עומדת לקראת סיום התמחות לקראת שלב בי, אבל יש חשש שאני לא אעבור את השלב ב'

בפעם הראשונה ולכן אני מוצאת את עצמי גם בבעיה. יש לנו במחלקה הרבה רופאים שהם

עולים חדשים שעברו שלב אי בהצלחה. תרומה של רופאים עולים חדשים היא לא רק

בתחום של בריאות במערכת הבריאות. אנחנו גם עובדים, נותנים הרצאות בקורסים של

עולים חדשים. בין 24 רופאים שנמצאים במחלקה שלנו כולנו קיבלנו מכתבי פיטורים

שנכנסים לתוקף מה1 בינואר. אנחנו לא נעבוד ולא יהיה מי שיעשה תורנויות. אני

מקווה שהפתרון ימצא להשלמת ההתמחות.
אייליג ישראל
אני יושב ראש של ועד הרופאים בבית חולים סורוקה, שיש בו הכי הרבה מאגרים

על תקניים וכדומה. 150 מתוך 400 או מתוך 600 יצטרכו במשך שנתיים שלוש להפלט.

קופת חולים מבחינת תקנים מילאה את הכל. בית חולים סורוקה עם 25% פחות ברופאים.

הרופא המתמחה זח סוס העבודה של בית החולים, זה התורן, זה המקבל, זה המשחרר וזה

המנתח. אם ה25% האלה יעזבו את בית החולים, קרוב לוודאי שבית החולים היחידי

בדרום הארץ יצטרך לעבור לעבודה במתכונת שבת. בית חולים "שניידר" הוא רק קצה של

קרחון, כי בבית חולים "שניידר" היתה בעיה של 17 רופאים וקופת חולים פתרה את

הבעיה. בשבוע שעבר היתה בעיה בבית חולים סורוקה. שלושה רופאים שהתחילו התמחות

כדין והלכו לעשות שירות צבאי, גמרו את השירות הצבאי והתברר להם שאין תקן כי

הכסף נגמר. קופת חולים הפכה את הכיס והרופאים האלה ימשיכו לעבוד חודש או

חודשיים. אין לי שום ספק שיש הרבה עולים חדשים שנמצאים בצבא ונמצאים בתפקידים

אחרים, וכאשר הם יסיימו יגידו להם תודה רבה אבל אין יותר עבודה. אותם 700

רופאים ואלה שאחריהם הם אנשים שעברו את בחינות משרד הרישוי, דוברים את השפה

האנגלית. מהר מאוד הם יעשו את הבחינות האמריקאיות ואז תתחיל הירידה. אנחנו

נשאר עם אלה שלא הצליחו, והטובים ישבו בחוץ. כשמדברים צריך לא רק לשמוע את אלה

שקיימים היום, אלא לחשוב איך מתקצבים את אלה שנכנסים במקום אלה שנפלטים.
היו"ר נעמי בלומנטל
רציתי לברך אתכם שאתם נרתמתם וממשיכים להרתם לטובת כלל רופאי ישראל. יש

רופאים שנמצאים על קרנות מיוחדות, ואתם מרגישים את עצמכם כנציגים של כל

הרופאים הוותיקים והעולים כאחד. אני רוצה לעודד אתכם לא רק בפעילות שלכם, אלא

בתקווה שתיתנו תשומת לב מיוחדת בתוך ההסתדרות לרופאים העולים, עם כל הבעיתיות

שקיימת. כדאי שתבואו עם הצעות יעול והצעות איך אפשר לשפר,- גם מבחינת הקליטה

שלהם וגם מבחינת ההמשך והקריירה הרפואית שלהם.
יורם בלשר
מדברים על כמה מאות רופאים, שבמידה ולא ימצא פתרון הם יפלטו לרחוב. אני

לא חושב שיש תקדים במדינת ישראל לתופעה כזאת, שכל כך הרבה רופאים נפלטים

כמובטלים לרחובות. זו תופעה שאי אפשר להשלים איתה, מה עוד שזה נוגד את הסכמי

השכר וההסכמים הקיבוציים שההסתדרות הרפואית חתומה עליהם. לגבי אותם שנתיים אשר

דובר עליהם, ההסכם הקיבוצי אומר שמתמחה שעמד בהצלחה בהתמחות, לא מבחינת תקציב

שימצא או לא ימצא בקשר להעסקתו, אלא בכושר שלו לסיים את ההתמחות ולעמוד



בבחינות בהצלחה. מתמחה שעבר את השנתיים, חובת המעסיק להשלים לו את ההתמחות עד

תומה. במידה ומתמחים יעברו בהצלחה את התקופה של ההתמחות ו יפלטו החוצה, אנחנו

נראה בזה הפרה של ההסכם הקיבוצי. אני לא חושב שלגבי רבים מהם יש איזה שהן

הסתייגויות מקצועיות. הבעיה היא בעיה תקציבית, ולכן התחבטנו בבעיה מה לעשות.

בהסכם הקיבוצי יש סעיף שהמעסיקים חתומים עליו, שמבטיח את תנאי העסקתם של כל

הרופאים שעובדים אצל אותם מעסיקים בתנאים שאינם פחותים מההסכם הקיבוצי למעט

קרן קליטה. הצפת השוק עם רופאים ופיטורי רופאים הם תופעה שאי אפשר להשלים

איתה. זה דבר שיפגע קשות במערכת הבריאות, וגם על זה אנחנו לא יכולים לעבור

לסדר היום. יש צורך לעשרת חושבים מחדש בעניין התקינה וההסכמים הקיבוציים עם

המעסיקים. בינתיים צריך למצוא פתרון רב שנתי, אי אפשר שבכל שנה נעמוד בפני

בעיה תקציבית של אותם מאות רופאים. לכן ההסתדרות הרפואית ההליטה שבמקרה שיהיה

דבר כזה היא תפעל בצעדים ארגוניים. אומנם סיכסוכי עבודה זה לא דבר שבאופנה וזה

צובר הרבה נקודות בציבור, אבל לא מצאנו דרך אחרת להתמודד עם העניין הזה.

ההסתדרות לא יכולה להשלים עם הפסקת העסקתם של מאות רופאים, והיא תפעל בצעדים

ארגוניים שעומדים לרשותה, כולל השבתת המערכת. אני מברך אם נמצא פתרון, ולו רק

זמני. צריך למצוא פתרון רב שנתי כי מדובר פה על התמהות שנמשכת 4,5,6 שנים.

צריך לשחרר את אותם המתמחים מהדאגה עד סיום התמחותם.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם יש לכם איזה שהם רישומים על הרופאים השונים והשלבים השונים בהתמחות

שלהם?
יורם בלשר
אנחנו מסתמכים על נתונים שקיבלנו מקופת חולים הכללית, ומה שקיבלנו ממשרד

הבריאות.
אלישע ברטוב
היתה עליה של 800 אלף עולים מרוסיה בשנים האחרונות. נתח נכבד מהרופאים

אמור להיות במערכת. זאת צריכה להיות ראייה של כל החברה הישראלית. יש נושא של

מצפון, והמערכת צריכה לתת לרופאים הזדמנות לגמור את התמחותם. אנחנו לא יכולים

לקבל את זה, שיקחו רופאים שנמצאים במערכת ויזרקו אותם לרחוב. זאת מחוייבות

ממדרגה ראשונה. אמרו לרופאים בברית המועצות שיבואו כי יש עבודה, ככה קלטו

אותם. כאשר הגיעו לארץ פתאום הם נכחו לדעת שאין עבודה. יש כ3000 - 1500 מיטות

אישפוז שחסרות במערכת היום. יש היום אנשים במדינת ישראל שנמצאים בסכנה של תת

אישפוז, אישפוזים קצרים מידי ואישפוזים חוזרים. אזרח שנזקק לאשפוז, תנאי

האשפוז שלו הם קשים.
אפרת הרלב
הסיבה שהגעתי לפה כישראלית היא בגלל בעיה מצפונית. המצפון שלי לא אפשר לי

לחשוב שחברים שלי לעבודה יפלטו. זה מאוד מכעיס אותי שאומרים שנתנו לרופאים

ציאנס להתערות במערכת הבריאותית. הציאנס הזה נגמר לפני הרבה שנים. היום המערכת

הבריאותית לא יכולה לשרוד בלעדיהם, ואת זה צריך להבין. זה על המצפון של 4,5

מיליון אנשים. אנחנו משרתים אותם לא שירות טוב, מכיוון שאין מספיק רופאים

במערכת. אם זה רופאים עולים או וותיקים הם רופאים ישראלים לכל דבר. צריך להבין

שחסרים תקנים במערכת.
אליק אבירם
לנו יש כ280 רופאים שעלו ארצה ב-4 השנים האחרונות. זה כמעט 15% מכוח

האדם הרפואי שלנו. זה משקף את צרכי המערכת ואת רמת הרופאים שלנו מכיוון שאלה



נקלטו לא עם מלגות ולא בעזרת כספים מבחוץ. כולנו עשינו חטא לעלייה מברית

המועצות, ששפטנו אותה בקנה המידה שלנו. אני חושב שאפשר כהוראת שעה לקצר לאנשים

את תקופת ההתמחות. חלק מחם עשו את העבודה בברית המועצות ובארצות שמחם הם

הגיעו. אנחנו שופטים אותם כמתחילים, ואנחנו לא נותנים לחם לגשת לבחינות לפני

שהם עשו תקופה בארץ. צריך להוריד את הרף של בחינות ההתמחות ולתת להם לעבור

בקלות את הבחינות. אני לא חושב שזה יפגע בבריאותה של מדינת ישראל. כמו שחחברה

שלנו לקחה על עצמה הורדה ברמת החיים הכללית שלה כשקלטה את העולים האלה, אנחנו

יכולים לגזור על עצמנו ירידה מינימאלית, בלתי מורגשת, ברמה המקצועית.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אנחנו נקיים דיון נפרד בקשר להמשך קליטת רופאים עולים.

עדנה קוט;

אם באיזה שהיא ארץ אירופאית היו מתווספים 15% 14% לכלל האוכלוסייה,

בתקופה כל כך קצרה, לא היה עולה על הדעת לא להגדיל את מספר התקנים ואת מספר

המיטות. הרופאים מתרוצצים בין המחלקות כי אין מספיק רופאים. השכר של הרופאים

על המלגה איננו השכר של הרופא המתמחה, זה שכר הרבה יותר נמוך.
עמוס קורצ'ין
חעליה של העולים מברית המועצות זאת ההזדמנות שלנו להעלות את רמת חרפואה

בארץ. להוריד את הרף זאת לא הגישה הנכונה. אלו אנשים שצריכים לעבוד וחם יעברו

את הבחינות.

רפי אלול;

צריך לצאת מהדיון עם מסקנה שהעולים הם שווים לכל דבר.
זוהר ינוו
סוכם בין האוצר לשר העלייה והקליטה שיתקיים דיון בממשלה לגבי התקציבים

שקשורים בקליטת העליה במדינת ישראל. התוכנית שמשרד הבריאות הציב לנו כוללת

500 מתמחים עולים, והיא תוקצבה בתקציב רב שנתי, ועד השנה הזאת היא אכן קיימת

בתקציב, והמתמחים יסיימו את התמחותם. התוכנית החדשה שהתחילה בשנת 1996 של 150

מתמחים עולים גם היא מתוקצבת ב1996 וגם ב1997. לגבי תור של מתמחים, משרד

הבריאות לא הציב תוכנית לצרכים שלו.
צילה וויצמן
התקציב לחסתכלות הוא התקציב שנמצא במשרד הקליטה, והוא היחידי שניתן לנו.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו יכולים בכל זאת לסיים בסיפוק את הישיבה הנוכחית.

אני רוצח להודות לכל הבאים הנה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:05

קוד המקור של הנתונים