ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 25/11/1996

סקירת השר לקליטת עליה על פעולות משרדו - היערכות לקראת תקציב המשרד לשנת 1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 27

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני. י"ד בכסלו התשנ"ז (25 בנובמבר 1996). שעה 11:00



נכחו;
חברי הוועדה
נעמי בלומנטל - היו"ר

שמואל הלפרט

צבי ויינברג - משקיף

סופה לנדבר

מרינה סולודקין

יורי שטרן
מוזמנים
השר לקליטת עליה יולי אדלשטיין

גדעון שמיר - מנכ"ל המשרד לקליטת עליה

דני טופז -תקציבן, המשרד לקליטת עליה

רומן גרביץ - עוזר השר בענייני הכנסת והממשלה

עוזי גדור - המשרד לקליטת עליה

איתן דורון - יו"ר "עתיד ובית", משרד הבינוי והשיכון

אבי גפן - רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

ניצה בן-צבי - שרות התעסוקה, משרד העבודה והרווחה

אווה צ'אליק - מנהלת היחידה לקליטת עליה, "

סיגלוב אלכסנדר - יו"ר ארגון נכים עולים

אנה לביט - ארגון נכים עולים

רות בר-און - המועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ לשעבר

משה קורב - הפורום הציוני

אווה הלחמי - יו"ר מועצת ארגוני עולים

יגאל לוין - התאחדות עולי בריטניה

שמואל קרפ - יו"ר ארגון אמריקה הלאטינית

שלמה אשכנזי

יוסף איינהורן - יו"ר עמותה "טוב ויפה - צדקה"
מנהלת הוועדה
ו ' מאור
קצרנית
עי הירשפלד
סדר-היום
סקירת השר לקליטת עליה על פעולות משרדו - היערכות לקראת

תקציב המשרד לשנת 1997.



סקירת השר לקליטת עליה על פעולות משרדו - היערכות לקראת תקציב המשרד לשנת 1997
היו"ר נעמי בלומנטל
בוקר טוב. אני מתנצלת על האיחור שנגרם בשל ההפתעה שהכינו לי כאן ליום

הולדתי. תודה רבה גם על הברכות שקיבלתי מהחברות ומהחברים.

נושא הדיון היום הוא נושא כבד. אני מקווה שהוא לא יהיה כאוב, אם כי אני

בטוחה שיש אנשים שאולי ירגישו שלא נעשה מספיק למען קליטת העליה, ובוודאי נמצא כנגה

נקודות תורפה גם בתוך התקציב של יושנה הזאת. אנחנו זוכרים כאשר השר אדלשטיין היה

פה בפעם הקודמת, הוא אמר בגרוסו מודו שלשמחתו - הוא ביקש מאתנו לא להדליף את זה

ויש לנו עוד חמישה שבועות עד ההצבעה על התקציב - שבמשרד הקליטה, בשונה ממשרדים

אחרים, כמעט אין קיצוצים.

מתוך מה שלמדתי אני רואה שהתקציב בכל-זאת מלמד על הקטנה של כ-6% במונחים

ריאליים, ויש כאן חרדה גדולה בעיקר בנושאים שעולים השכם והערב בוועדה. הנושא

הכאוב ביותר שעולה בוועדה הוא הדיור. זאת מצוקה כללית לא רק אצל עולים חדשים אלא

גם אצל הוותיקים.

אתמול ביקרנו באתר הקראוונים נוה-כרמל ובארותיים, ונתקלנו בבעיות גם של

היחידים. בשבוע שעבר ביקרתי קשישים עולים. היה אצלי בבית נציג של עולים חדשים

שסובלים מנכות, וכמובן מה שכל הזמן עומד על הפרק מבחינת החיוב שבו, פחות מצוקות,

זה הענין של המדענים. יש רושש רציני שאם לא יימצאו להם מקורות מחקר נאותים, כל

היידע שיש להם, ואנחנו כל-כך זקוקים לו, עשוי לרדת לטמיון.

עם זה אנחנו מדברים על צפי של כ-70,000 עולים שיגיעו בשנה הקרובה. הלוואי

ויכולנו לארגן תוכנית לקליטה, אם יבואו יותר. בענין זה אני רוצה לשאול את השר

אדלשטיין. נניח שמחר-מחרתיים תבוא לארץ עליה גדולה מארגנטינה, מצרפת, ישראלים

שחוזרים מסיבות שונות, ואנחנו מצליחים בתפקידנו. דיברנו בוועדה על אנשים שעזבו

את ברית-המועצות לשעבר, נשארו בגרמניה וזקופה מסוימת, לא מצאו את מקומם ורוצים

לבוא לכאן, זאת גם בעיה. בעקרון, האם משרדי הממשלה, ובעיקר משרד הקליטה ערוך לכך,

שאם תהיה לנו בשורה כזאת, נוכל לומר להם: יש לנו תקציבים לקליטתכם?

אני מקווה שזו תהיה ישיבה פורה. כבוד השר, בבקשת.
יושר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
קודם-כל, מזל טוב ליושבת-ראש הוועדה. אני מקדם בברכה את חברי הוועדה ואת

נציגי הארגונים המוכרים שהגיעו לישיבה הזאת.

יש לי מספר שקפים שאנחנו נעבור עליהם ועל רקע השקפים האלה ניתן גם תשובות

לשאלות שתשאלו.

זו פעם שניה שאנחנו מציגים את התקציב. כלומר, בוועדת הכספים משרד הקליטה היה

הראשון שזכה לכבוד להציג את התקציב שלו. אני חושב שיש בכך לא מעט סמליות, כי אני

מניח שהרבה מאד חברים שיושבים בוועדה כרגע יסכימו אתי שמבחינת הנושא שמשרד הקליטה

אמון עליו, זה בהחלט אחד הנושאים החשובים ביותר בסדר העדיפויות הלאומי.

אנחנו זוכרים את העליה של 1990/91. ואחר-כך אנחנו רואים קצב יציב ביותר של

מספר העולים. יש תנודות, אבל כבר 4 שנים אנחנו שומרים על אותו קצב העליה. עם כל

הדיבורים הדראמטיים על הירידה במספר העולים, אני מניח שגם השנה ב-31 בדצמבר נהיה

קרובים ל-70,000 נפש, למרות שהנתון של ירידה מסוימת במספר העולים הוא נתון לא

משמח, בלשון המעטה, ואנחנו ניתן על זה את הדעת בצורה אמיתית כשנדבר על התקציב.



שני דברים שצריך לזכור - וכאן אני פונה גם אל חברי הוועדה, גם לנציגי ארגוני

העולים ולנציגי התקשורת - ואני אומר זאת מנסיוני גם בתפקיד, יש איבוד פרופורציות

טוטאלי בכל מה שנוגע למספר העולים. המשפט שאני שומע מאז כניסתי לתפקיד הוא:

למה צריך את משרד הקליטה, הרי אין יותר עולים. ברור ממה זה נובע. זה נובע לא

מיחס שלילי לעולים, אלא מזה שהתרגלנו ב-1990/91 למספרים מסוימים ועכשיו 70,000

עולים בשנה נראה לנו ענין של מה בכך. אני חושב שחובה עלינו כל הזמן להזכיר

שהמדינה וכל המערכות, ארגוני המתנדבים וארגוני העולים עוסקים בקליטה של המוני

עולים, ו-70,000 בשנה זה בהחלט המוני עולים. זו הערה ראשונה.

הערה שניה, ואני חושב שדיברנו על זה כאן בפעם הקודמת, אבל כדאי להזכיר את זה

ונראה גם התייחסות בתוכניות שלנו. מבחינת האתגר שלנו כמשרד, אני חושב שהאתגר

העיקרי שלנו הוא לא לקלוט על הצד הטוב את 70,000 העולים שמגיעים. זאת אומרת,

מבחינת הקליטה הראשונית יש לשפר דברים, אבל מבחינת התהליך הראשוני, מה שקורה עם

העולים בשדה התעופה, הפנייה לאולפן, כל הדברים הבסיסיים, זה נעשה פחות או יותר על

הצד הטוב. אבל האתגר העיקרי הוא איך אנחנו מתמודדים עם 400,000 העולים שנמצאים

כבר בארץ 6-5 שנים לפעמים, ויש הרבה מאד מה לשפר לפחות בשני תחומים, לאחר

הדיור, כמובן, שהם תעסוקה במקצוע, וגם שילוב חברתי אמיתי של אותם עולים. אלה שני

אתגרים שלדעתי ניצבים היום בפני המשרד שלנו.

לשאלתה של יושבת-ראש הוועדה אני חייב לומר שכשהגעתי למשרד הקליטה, אחת השאלות

הראשונות ששאלתי היתה אם יש תוכנית מגרה לקליטת עליה המונית. לא נמצאה תוכנית

כזאת, והוטל על עוזי גדור על-ידי מנכ"ל המשרד להכין את התוכנית. הכנת התוכנית

נמצאת בעיצומה וברגע שהתוכנית תושלם, לאלה שיתעניינו בפרטי התוכנית, נוכל בהחלט

לעדכן אותם בפרטים. כי המשימה העיקרית היא לא רק לכתוב דברים יפים על הנייר אלא

גם להגיע לתיאום עם משרד השיכון ועם משרד האוצר ולהבין מה קורה בתחום הזה. למרות

שבדיונים על התקציב בישיבת הממשלה שאלתי את שר האוצר את השאלה שאת שאלת. כלומר,

אתם מתכננים לנו 70,000 עולים. מה קורה מבחינת השילומים, סל קליטה וכן הלאה,

במידה ויבואו יותר? קיבלתי תשובה חד-משמעית גם משר האוצר וגם מראש הממשלה, שבמידה

והדבר הזה יקרה, נלך על כל דבר - גרעונות, חובות, אבל ודאי שלא נפגע באף עולה

שמגיע לארץ.

בשקף שלפנינו אנחנו רואים עולים מברית-המועצות, תחילה בלי לשעבר ואחר-כך

לשעבר מבחינת השנים. בעצם אין סר, להוסיף על השקף הזה, אבל ברור שעדיין המאסה

העיקרית של העולים מגיעה מהרפובליקות של ברית-המועצות לשעבר. בשקף הבא נראה

אולי מגמות מסוימות.

אנחנו יכולים לציין דבר מעניין, שיש לאחרונה מגמה שמנסים לתת עליה את הדעת.

יש ירידה במספר העולים מרוסיה ולעומת זאת יש עליה במספר העולים מאוקראינה. יש

דברים שלא תלויים בנו ואנחנו לא נאחל שינויים לרעה, בוודאי שם, אבל אומרים שהמצב

הכלכלי היציב יותר ברוסיה משפיע והפחות יציב באוקראינה משפיע.

אני חושב שמבחינתנו, וכאן אולי הוועדה באחד מדיוניה תתן על כך את הדעת, יש

קביעה שאני שומע הרבה משליחי עליה ואנשים שפועלים בברית-המועצות לשעבר, שעדיין לא

השכלנו לעבוד עם הקהילות היהודיות בערים הגדולות. כלומר, רוב העליה מרוסיה היתה

משתי ערים, מוסקבה וסן-פטרסבורג, ולעומת זה באוקראינה יש עשרות ערים, קהילות הרבה

יותר קטנות, ושם כנראה נעשית עבודה גם של הסוכנות היהודית וגם של לשכת הקשר,

הג'וינט וכל הגורמים הארורים בצורה הרבה יותר טובה ויסודית.

אין לי פתרון או המלצה, אבל שמעתי לא פעם שזה אחד הדברים שמשפיע על השינוי

הזה בפרופורציות, ואני מקווה שהוועדה באחד מדיוניה תעלה את הנושא הזה וייתכן שזה

ישפר קצת את העליה מן הערים הגדולות.

קבוצות גיל. אם תשימו לב, מ-1993 עז- 1996, השורה האחרונה, גיל 65 פלוס, מספר

הקשישים נשמר יציב - 15%, ואפילו ירד ל-14% ו-13%.



לעומת זה רואים בבירור מן הטבלה הזאת שעיקר העולים הם אנשים צעירים לפחות עד

גיל 45. אם נעשה מצטבר נראה שחלק הארי מן העולים מגיע בגיל צעיר לארץ. אלה

דברים שכדאי לזכור ולהזכיר אותם.

בוועדה זו ודאי לא צריך לשכנע, אבל נאמר רבות על הפרופיל המקצועי של העליה

הזאת, שאם להתבטא בשפה עממית, הוא פרופיל ממש לא נורמלי. כלומר, מבחינה

סוציולוגית אין קבוצות כאלה שיתנו לך 61% בעלי השכלה גבוהה, ואנהנו רואים פה

מספרים מדהימים של מהנדסים, רופאים ובעלי מקצועות חופשיים אחרים.

תעסוקה. הנתונים בנושא תעסוקה הם מצויינים. אפשר לטפוח לעצמנו על הכתף

ולומר שהכל יוצא מן הכלל. לעומת זה, אם לא נשתעשע עם הסטטיסטיקה הזאת ונבדוק -

כי כאן בסך-הכל אין את מי לשבח פרט לאותם עולים שהיו מוכנים ועדיין מוכנים לקראת

כל עבודה ולהגיע למספרים די נמוכים מבחינת האבטלה בקרב העולים - אחוז המובטלים

מקרב העולים ב-1990 היא 5%, ואתם ודאי זוכרים שזה פחות מאחוז המובטלים מכלל

הציבור. אבל כאמור, אין את מי לשבח פרט לעולים עצמם.

ידוע לנו מתחומים שונים, למשל בקרב המהנדסים, פחות מ-30% מהמהנדסים מועסקים

במקצוע לפי ההכשרה המקצועית שלהם. גם אם ניתן כל מיני הנחות ונאמר ש-20% מהם

בכלל לא יהיו מסוגלים ולא יירשמו אפילו בפנקס המהנדסים, וגם אם נגיד שעוד 20%

אופים לחם ובכלל לא מעוניינים לעבוד כמהנדסים, עדיין אני חושב שהפערים עצומים

ולכן ניצלנו את זה מבחינת פעילות המשרד ל-1997 כמספר 1 בסדר העדיפויות של המשרד,

וזה לבסוף יתגבר על תת-תעסוקה בקרב העולים, ודאי שזאת משימה לא רק של משרד

הקליטה, זה עולה בקנה אחד גם עם משימות לאומיות שונות וגם עם החלטות ממשלה שונות,

כמו למשל החלטת ממשלה שהוזכרה כבר בענין מחסור כוח-אדם בתעשיות "היי-טק" בישראל.

יש בהחלט מה לשפר בבית לפני שאנחנו חושבים על יבוא מהנדסים מהודו.

מדענים. למעלה מ-11,000 מדענים הגיעו לישראל, או לפחות נרשמו במרכז לקליטה

במדע. אחד הדברים שאנחנו מנסים לתת עליו את הדעת הוא ריבוי תוכניות. יש תוכניות

רבות לקלוט מדענים-עולים. מצד שני יש לפעמים תחושה שיש דברים שנופלים בין

הכסאות, או שיש כפילויות או חפיפה בין תוכניות שונות. זה אחד הדברים שכל הזמן

מעלה משרד האוצר, ולפעמים גם בצדק, כשהוא אומר: תחליטו מהי התוכנית ואל תבואו

למשרד משני כיוונים עם שתי תוכניות דומות.

אחד הדברים שאני שמח להודיע עליו הוא שלפני שבועיים התקיימה ישיבה בלשכתי
בנוכחות שלושה שרים
שר התמ"ס, שר המדע ועבדכם הנאמן, עם צוות בכיר של כל

המשרדים, עם נציגי משרד האוצר ונציגים של גופים נוספים. אמנם הישיבה הוגדרה

בהתחלה כישיבה אופרטיבית להמשך תוכנית "בשן", והמסקנה היתה שכן ממשיכים עם תוכנית

"בשן" ,אבל אחד הדברים שעלה באותה ישיבה היה כל הנושא של תוכניות שונות, והוקם

צו ות משלושת המשרדים ובהשתתפות משרד האוצר, והוא יצטרך לתת את הדעת איך אנחנו

בצורה יעילה ביותר יכולים, אם לא לאחד את התוכניות אז לפחות להגיע לתיאום ולמנוע

כפילויות וסתירות בין תוכניות שונות שמופעלות על-ידי משרד הקליטה ועל-ידי משרדים

נוקפים.
היו"ר נעמי בלומנטל
בנושא המדענים אנחנו קיימנו ישיבה מיוחדת כאן בוועדה, יש להם "לובי" רציני

וחזק ואני מצפה שהיום נקבל מענה די מיידי על השאלה מה קורה עם התוכניות, ואיפה

נמצא התקציב שהובטח על-ידי הממשלה הקודמת.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
בלי להיכנס לוויכוחים אני רוצה לומר שפרט לתוכנית "בשן" לא הובטחו שום

תקציבים בממשלה הקודמת, ולגבי תוכנית "בשן" הוחלט להמשיך אתה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו גם דנו בוועדה על תוכנית קמ"ע שהיא המשך של תוכנית גלעדי.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
זה מה שאמרתי לשר האוצר לשעבר בוועדת הכספים וארשה לעצמי לחזור על אותו דבר.

לאשר את התוכנית הספיקו, רק שכחו להודיע מאין יבואו התקציבים.

סופה לנדבר;

הם פשוט לא בשלטון.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
עד כמה שזכור לי, התוכנית אושרה יומיים לפני החלפת הממשלה.

יזמות לעסקים קטנים. המשרד רואה חשיבות רבה בתחום הזה. היו דעות שונות,

כולל דעות קדומות בנושא הזה. 'מה פתאום, האנשים האלה לא יצליחו, הם אף פעם לא

יתמודדו', וכן הלאה. לפני ארבע שנים הוקמה יחידה ליזמות במשרד הקליטה ועכשיו

אפשר כבר לדבר על הצלחה טובה מאד.

היה לי הכבוד והעונג להיות לפני ארבעה ימים בכנס של התאחדות היזמים שחברנו

יורי שטרן היה אחד ממארגני ההתאחדות, ואני רוצה לומר לחברים שזה מאד מרשים לראות

אנשים שלא רק לא הסכימו להיות על מכסת הנזקקים והנתמכים והמסכנים, אלא יצרו

מקומות עבודה לעצמם ולמאות עולים נוספים, ולא רק עולים, והם מצליחים על-פי כל

אמות-מידה בצורה יפה מאד.

לכן אנחנו חושבים שהתחום הזה יכול להיות מאד מועיל. הוא יכול להיות מאד

מועיל גם לאוכלוסיות שבינתיים לא מוצאים להן מענה בתעסוקה. כמו למשל, עולים

מאתיופיה ומקווקז. בוועדת הכספים העלה חבר-הכנסת מאסלה את העניו שזכאות של 5

שנים לגבי העולים מאתיופיה זה בעצם לעג לרש, כי בחמש השנים הראשונות הם לא פונים

אפילו. מיד אחרי הדיון בוועדת הכספים דנו על כך במשרד והכיוון הוא בהחלט להאריך

את התקופה. יש אמנם ועדת ערעורים, אבל רוצים להאריך לקטגוריות מסוימות את תקופת

הזכאות ביזמות,

אחת האוכלוסיות שהמשרד החליט לתת לה תשומת-לב מיוחדת ב-1997 הם עולי קווקז.

גם כאו אנחנו רואים פוטנציאל גדול מאד לעסקים קטנים, אם נתארגו נכוו גם מול

האוכלוסיה הזאת.
היו"ר נעמי בלומנטל
בארצות רבות ניתנת היום תשומת-לב מיוחדת להעדפה מתקנת לנשים.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אחרי הכנס של התאחדות היזמים בתל-אביב אני מציע לתת העדפה מתקנת לגברים. זה

היה פשוט מדהים. אני חושב ש-90% ממקבלי הפרסים שם היו נשים שהצליחו בעסקים

קטנים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

יש מדינות שבהו ניתנות הלוואות לנשים שפותחות עסק, בתנאים יותר נוחים מאשר

לגברים.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
כן, יש גם עדיפות במכרזים. זה לא תחום שמשרד הקליטה עוסק בו. אבל אם, למשל,

לאוכלוסיית עולי קווקז נרצה לתת פתרונות, בהחלט נצטרך לחשוב על כל מיני תוכניות

מיוחדות, כי תעסוקת נשים הוא אחד הנושאים המרכזיים שהעלו בני העדה הזאת.
יורי שטרן
לפני שנתיים החלטנו עם הפורום הציוני שמקרן קליין תינתן עדיפות בהלוואות

לנשים, ואנחנו עושים את זה כבר שנתיים.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
דיור. זה נושא כבד מאד. ב. משנה לשנה הוא חוזר להיות הנושא המרכזי של

המשרד.

מספר הזכאים - אני חושב שלא צריך להסביר פה, אבל לפעמים יש בלבול בין

המושגים, כי יש זכאי משרד השיכון ויש זכאי משרד הקליטה. לדוגמה, בא אלי ראש רשות
מקומית ביש"ע ואומר
שמעתי שהולכים להפשיר דירות בישובי יש"ע, ואני מאד אשמח אם

משרד הקליטה יעודד גם עולים להגיע אלי . שאלתי אותו: אתה בטוח שתרצה לקבל את

העולים שאני יכול להפנות אליך? והוא אמר: כן, יש דירות, אני רוצה אותם. אמרתי

לו: ידידי, אתה פשוט לא מבין את ההבדל. זכאי משרד השיכון יכולה להיות כל משפחה

שלא ניצלה את המשכנתה ואלה יגיעו אליך לקנות דירה.

כשאנחנו אומרים זכאים, אלה ארבע קטגוריות. פנסיונרים, משפחות חד-הוריות,

משפחות שאחד מבני המשפחה הוא חולה כרוני, או משפחות שאחד מבני המשפחה הוא נכה עם

למעלה מ-75% נכות. כלומר, מדובר כאן במקרים סוציאליים קשים.

על רקע הדברים האלה אנחנו רואים את הנתונים לגבי דיור. מצד אחד יש הנתון

הטוב של מימוש משכנתאות, ומצד שני יש לציין שלא כמספר המשכנתאות שנלקחו על-ידי

העולים, מספר הדירות שהעולים רכשו. כי בהרבה מאד מקרים 2 ו-3 יחידות משפחתיות,

תמורת כל המשכנתאות גם יחד, רוכשות דירה. קרי, זוג פלוס הורי הבעל, פלוס אמא של

האשה, כולם יחד נכנסים לאותה יחידת דיור. זה מה שנקרא משפחות "נורמליות".

הבעיה העיקרית שלנו היא דיור סוציאלי. כרגע, כפי שידוע לכולם, אנחנו

במשא-ומתן אינטנסיבי עם משרד האוצר לגבי תקציב לבניית הוסטלים לשנת 1997. יש

התקדמות מסוימת, יש כוונה להגיע לתוכנית ארבע שנתית עם האוצר, בלי לוותר ל-1997

על הגדלת המימון לנושא הזה. יש פוזרו נות אלטרנטיביים שאנחנו בודקים כרגע, כמו

מקבצי דיור. קרי, מבנים או יחידות מושכרות לתקופה של 5 שנים פלוס אופציה לעוד 5

שנים, כלומר לטווח ארוך. יחידה ראשונה כזאת בבר מופעלת באשקלון בכפר הנופש

הצרפתי.

שואלים למה המשרד החליט לעזוב את הנושא של בתי מלון. אני רוצה לתת כאן תשובה

חד-משמעית. משרד הקליטה לא החליט ולא יחליט לחזור למדיניות של בתי מלון. אנחנו

מדברים על מבנים שמתאימים להסבה, כולל כל התנאים למגורים לטווח ארוך, מטבחון

ושירותים בכל חדר. כלומר, כל מה שמבדיל בין מגורים נורמליים לטווח ארוך מבית

מלון.

נקודה נוספת שכדאי לציין. מבחינת הזכאים לקבל את היחידות האלה, לעומת בתי

מלון שאליהם הוכנסו כל העולים, ברור שמדובר כאן כמעט באפס ילדים קטנים מבחינת

הזכאים שיאכלסו את המבנים האלה, שזה גם עושה הבדל מאד משמעותי מבחינת התנאים

שנדרשים. ברור שעשרות ילדים קטנים שמסתובבים בפרוזדורים של בתי מלון יוצרים בעיות

למורות. כאן מדובר באוכלוסיה של קשישים, יחידים, לפעמים גם משפחות חד-הוריות.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני מבינה שכל ההוסטלים שהיום קיימים מאויישים, ויש ביקוש גדול לעוד. השאלה

היא אם יש תוכניות לעוד בתי מלון.

אתמול דיברנו על זה. למשל, 800 היחידים מעולי אתיופיה, כשדיברנו אתם על כל

מיני פתרונות ומה הם מציעים, הם כל הזמן אמרו: הוסטלים. אני לא ראיתי הבדל

גדול. אם נסב את בית המלון להוסטל, זאת אפשרות לא רעה.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
יש להפריד בין שני דברים. א. לרישא של השאלה שלך - כן, על זה בדיוק

המשא-ומתן עם האוצר, בנוסף לפתרונות אלטרנטיביים, בנוסף לתוכנית ארבע שנתית, מה

מתכוונים לבצע מבחינת הבניה ההדשה של ההוסטלים כבר ב-1997. יש כבר תקציבים

שמוקדשים לנושא הזה, לדעתי לא מספיק.

ב. הנושא של הוסטלים שכבר נבנו או בשלבי סיום וכן הלאה, יש עדיין כמה מאות

יחידות שטרם אוכלסו והן או בתהליך איכלוס או בשלבים שונים של איכלוס, או יאוכלסו

בקרוב. לומר לך שזה נותן פתרונות לכל האוכלוסיה - לא, ומזה נובע הרצון שלנו

למצוא עוד פתרונות ועוד יחידות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אם אתה יכול להיות ספציפי. מבין היחידים או משפחות שנראה שהם אוכלוסיות היעד

להוסטלים, כמה יש לנו היום ולכמה מהם יש פתרונות ב-1997?
יושר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
במשרד סיכמנו שיש כ-38,000 זכאים. יש ויכוח כמה מהם להוסטל וכמה לא. הסיכום

בין משרד האוצר, משרד השיכון ובינינו היה בסביבות 10,000 זכאים, כשביקשתי לציין

במיוחד, ואכן דעתי התקבלה, שהמספר הזה הוא לא סטטי, הוא מספר דינמי, כי בקצב

שאנחנו מאכלסים ברור שקצב המתוספים הוא, לצערי, עדיין יותר גדול.

היעד שלנו הוא להגיע בארבע שנים ל-15,000 יחידות הוסטל. מבחינת הזכאים יש כל

הזמן ויכוחים ועולות שאלות, ואחת מהן היא זו ששאלה היושבת-ראש, מה עם יחידים או

בני עולים מהעדה האתיופית.

כל הזמן אנחנו עוסקים בנושא הזה. אנחנו נותנים, כידוע לכם, גם סיוע מוגדל

לשכר-דירה, 500 שקל ליחיד. אבל אני לא יכול לומר שיש לנו פתרון מיידי וזמין ביד.

אני גם חושב שהבעיה הזאת היא לא בעיה של משרד הקליטה. אני לא חושב שמשרד הקליטה

יכול לומר שהוא יטפל בהצלחה בבני עולים שנמצאים בארץ 10 שנים וכבר סיימו את השרות

הצבאי. לא מפני שלא רוצים אלא מפני שזה לא המשרד שאמון על הנושא הזה.

אנחנו מתכוננים להעלות את זה בוועדת שרים לענייני עליה וקליטה. לדעתי צריך

להיות פה תיאום בין-משרדי, צוות בין-משרדי, אולי בראשות משרד ראש הממשלה שיוביל

את הנושא הזה, כי אחרת גם אם נכניס את אותם האלף ומשהו לבית מלון, אנחנו יוצרים

פצצת זמן ולא פותרים את הבעיה. צריך באמת לתת את הדעת מה עושים עם הסוגיה הזאת.

הרי מדובר כאן לא בעולה. אם מישהו ירצה לטרפד את הפתרונות שאנחנו נותנים, מספיק

לכתוב תלונה למבקרת המדינה, שמשרד הקליטה עוסק באוכלוסיה לא לו, והם יצדקו מבחינה

פורמלית וביורוקרטית.

כאן צריך להיות מענה ממשלתי לנושא הזה ולא משרד הקליטה צריך לחפש פתרונות

איפה שאין.



עולי אתיופיה. נתונים כלליים - 58,000 נפש, מתוכם 10,700 ילידי הארץ. נכון

להיום קצב העלית מאתיופיה הוא כ-120 לחודש. מדובר בבני פלאשמורה. עד לפני 3

חודשים קליטת עולי פלאשמורה נעשתה באתר נוה-כרמל ליד חיפה. האתר היה על-פי כל

הדעות מלא ואי-אפשר היה להכניס בו עוד עולים. חוץ מזה נוצרו בעיות חברתיות

וסוציאליות קשות, כולל פשע, טיפול אינטנסיבי של המשטרה, וכן הלאה.

לקראת סוף הקדנציה של הממשלה הקודמת נתקבלה החלטה שצריך אתר אלטרנטיבי, ונקבע

אתר בשם בת הצור. זה אתר מאד קשה ומאד בעייתי, שקידם את ההחלטה הזאת גם בהפגנות

וגם בנסיונות להתבצר באתר.

אבל בלי להתיחס לתמרמרות ולהפגנות, היתה שם בעיה אובייקטיבית אחת, שהמשרד,

בהעדר פתרון חינוך, התנגד לקליטה של עולים נוספים שם. כלומר, תאופציה היחידה

שהיתה בבת חצור היא להקים בית-ספר לעולים. לא היתה שום דרך לאינטגרציה של העולים

בסביבה. ודאי שאנחנו לא יכולנו להסכים לגטואיזציה באתר, והתחלנו לחפש פתרונות.

הפתרון היחידי שמצאנו הוא אתר חצרות יסף בצפון, ליד עכו, שהוא מטופח ומתוחזק יותר

טוב מן האחרים. המנכ"ל, אבל גם אחרים עברנו מסכת לא קטנה של כל מיני בעיות

ביורוקרטיות, כולל צעד חריג. הופעתי אישית בוועדה ארצית לתכנון ובניה וביקשתי

אישית מחברי הוועדה לקצר את כל התהליכים ולאשר לי שם טאבו להמשך טיפול חצרות יסף.

היה שיתוף-פעולה טוב מצד כל הגורמים: משרד הפנים, משרד השיכון, משרד החינוך,

משרד האוצר. כולם הלכו לקראתנו מפני שהם הבינו שאחרת אנחנו "מפוצצים" את

נוה-כרמל, או שנשאיר את העולים בשדה התעופה, ואני מבין שהכל בחצרות יסף פחות או

יותר ערוך וסגור. זה לגבי הפלאשמורה.

לגבי אתרי הקראוונים אני רוצה לציין שני דברים. א. נשארו שני סוגי משפחות

באתרי הקראוונים. האחד, אלה באמת המקרים הסוציאליים הקשים ביותר. במאמר מוסגר

אפשר לומר גם מקרב עולי ברית-המועצות לשעבר, אבל גם מקרב עולי אתיופיה. בנוסף

למקרים האלה נשארו גם משפחות נורמליות. כלומר, אבא, אמא ושני ילדים, כשהאבא

עובד במפעל טכסטיל ומשתכר 2,500 שקל בחודש וזאת כל הכנסת המשפחה. והם

לא זכאים לכלום, כי ציינתי קודם מיהו זכאי משרד הקליטה.

יש פה מציאות מטעה. אנחנו נראה אתרי קראוונים שנשארו שם 10, 15 משפחות,
וכולם אומרים
עוד קצת מאמץ ואינם סוגרים את האתר, ואז לכולם יהיה טוב. במציאות

הזאת אין שום שרביט קסם, וכפי שאמרנו, עוזי גדור מטפל נקודתית בכל משפחה ויש

הצלחות בתחום הזה, אבל אנחנו לא נקבע תאריכי יעד, לא נקבע סיסמאות. תהיה עבודה

נקודתית מול כל משפחה, כי לפעמים בחלק מן האחרים - אני מודע לחומרת הדברים שאני

אומר, אבל לפעמים היה יותר קל להוציא 80% - 85% ראשונים מאשר אותן 10 או 20

משפחות שנשארו עדיין באתר. כאן יש רק עבודה נקודתית, אין לי פתרונות מאסיביים

לנושא הזה.

אפשר לשים את השקף של התקציב לשנת 1997 ולהתחיל את הדיון על רקע התקציב.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה לשר יולי אדלשטיין. אני חושבת שקיבלנו סקירה בהחלט יפה. אפשר לומר

שיחסית המצב לא הכי-הכי גרוע, אם כי כשאתה הולך באתרי הקראוונים - ואני הצבתי

איזו שהיא סיסמה, שאנחנו בכל-זאת ננסה לסיים את הפרשה העגומה הזאת שעדיין נשארה

כפצע פתוח בלב מקומות שונים. אתמול ביקרנו בשני אתרים, בארותיים ונוה-כרמל.

בנוה-כרמל יש בעיה קצת יותר גדולה, כי נמצאים שם בני הפאלשמורה, וגם נאמר לנו שזה

יקח למעלה מחמישה חודשים לפתור את הבעיות. אבל בבארותיים הבעיה העיקרית היא של

היחידים. מעבר לכך ראינו טיפול נקודתי, משפחה-משפחה, ואתה שואל מה עוד אפשר

לעשות.

חבר-הכנסת ויינברג, בבקשה.
צבי ויינברג
לפי הסטטיסטיקה המאד מעודדת, 85.8% מימשו את המשכנתאות. רציתי לדעת אם יש

לכם נתונים לפי הערים הגדולות. למשל, כמה מתושבי גוש דן או אזור תל-אביב או

ירושלים מימשו משכנתאות, כי שם כמובן הדיור הרבה יותר יקר, ואיזה אחוז מהם

שנמצאים בארץ 6-5 שנים עדיין גרים בשכירות ובקושי מתקיימים, כי 650 דולר

שכר-דירה לחודש לוקח את כל ההכנסות שיש להם.

לפי התרשמותי ומהיכרותי עם העולים, כי הסתובבתי בארץ שנה בין העולים, נדמה לי

שיש אחוז די גבוה של אנשים כאלה, שבגלל סיבות תרבותיות, אישיות של תעסוקה למשל,

הם מוכרחים לגור באזורים של הערים הגדולות, אבל בגלל העלות הגבוהה של הדיור הם לא

מימשו את המשכנתאות. זאת השאלה.

השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין;

אין לי פה נתון מדוייק. לצערי, איש הדיור שלנו לא נמצא כאן. על-פי הנתונים

האמפיריים, כפי שחבר-הכנסת ויינברג אמר, וגם אני קצת מכיר את המציאות מהשטח, אני

מניח שחלק גדול מן העולים שמימשו את המשכנתה לא קנו את הדירות בתל-אביב או

בירושלים אלא באזורים מרווקים יותר, בפריפריה.

אבל לגבי השכירות, אני זוכר שלפני שנה בדיוק כאשר התקיים כאן דיון עם קודמי

בתפקיד יאיר צבן, עלתה השאלה הזאת בענין קשישים שמקבלים סיוע מן המדינה ושוכרים

את הדירה אצל בני המשפחה שלהם. אז נקבע שתקופת הזכאות של אלה שעלו ראשונים

ב-1989/90 עומדת להסתיים, זה היה מותר רק עד 7 שנים, וכאן אני שמח לבשר שהארכנו

את וזקופת הזכאות עד 9 שנים. כלומר, העולים הקשישים שמתגוררים בשכירות אצל ילדיהם

יוכלו להמשיך לשכור את הדירה.

סופה לנדבר;

אני טיפלתי בזה לפני הבחירות והארכתי את תקופת הזכאות ל-7 שנים דרך משרד

השיכון ומשרד הקליטה. אני לא חושבת שיש פה בשורה. זה עוד שנתיים.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני חושב שזו כן בשורה למאות מבוגרים שפנו בכתב לאגף לפניות הציבור של משרד

הקליטה.
סופה לנדבר
הבשורה היא זמנית בלבד. צריך להחליט שבני-אדם שגרים במשפחות צריכים לקבל את

זה כל זמן שהם זקוקים לזה.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני שמח מאד ששנינו באותה דעה בנושא הזה. אני רק חושב שזה רלבנטי לשאלתו של

חבר-הכנסת ויינברג, כי המצב הזה יכול לעזור למשפחות מבחינת החזר המשכנתה, וכולנו

יודעים במה דברים אמורים. העובדה שגם 9 שנים תיגמרנה פעם לא כל-כך מפחידה אותי,

כי אני מאמין שגם אנשי השיכון והאוצר, בהיגיון, יקבלו הארכה נוספת או פתרון נוסף

על-מנת לא להכריח את האנשים האלה להיכנס לסיבוכים נוספים.

בלי נדר נשיג את הנתונים המדוייקים ונעביר אותם אליך בכתב, חבר-הכנסת

ויינברג.
מרינה סולודקין
אדוני השר, אני חושבת שאתם עושים במשרד הקליטה עבודה מאד טובה וחשובה, אבל

בעיות רבות של תעסוקה מקצועית של עולים לא קשורות כלל למשרד הקליטה. עולים

שנמצאים בארץ 6, 7 ו-8 שנים, משרד הקליטה עושה הרבה דברים בתעסוקה מקצועית, אבל

זה זמני. אני מקבלת הרבה מאד פניות של מורים שהתמיכה של משרד הקליטה עומדת

להסתיים והם בהוץ. אנחנו יודעים שמצב החינוך בארץ לא בל-כך טוב והמורים יכולים

להסתובב ברחובות.

על-סמך הנסיון והמחקר שאני עושה, נדמה לי שאנשים רבים שלנו שהם OVER

QUALIFIED לכלכלה של המדינה שלנו, הפתרון להם הוא רק ממשלתי.

אני דורשת להקים צוות חשיבה בנושא של יחידים, מדענים, מורים ורופאים כדי לתת

להם מענה ממשלתי.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. חברת-הכנסת לנדבר, בבקשה.
סופה לנדבר
אני לא מסכימה, המצב גרוע ביותר. אני לא רוצה להפיל את התיק רק עליך, אבל

אני חושבת שדרושה תוכנית לאומית רב-שנתית של ממשלת ישראל.

בהתאחדות עולי ברית-המועצות עשינו סקר, ואני רוצה להגיד שמצב הקשישים ואחרים

הוא לא רק לא טוב, הוא גרוע ביותר. לפי סקר שעשינו, זוג קשישים מקבל מהביטוח

הלאומי 1,900 שקל- בעד שכר-דירה הם מקבלים עוד 700 ש"ח. זאת אומרת, 2,600 ש"ח

ביחד. בעד שכירות הם משלמים היום 1,500 ש"ח באשדוד, ואז הם צריכים להוריד מקיצבת

הביטוח הלאומי לטובת שכר-דירה. הם צריכים לשלם בעד הוצאות חשמל, טלפון, ארנונה,

מים, גאז, אגרת טלוויזיה, עתון, תרופות. וחס וחלילה אם הם צריכים להזמין את מגן

דוד אדום, בכלל לא נשאר להם לאוכל. זוג קשישים שהם פחות או יותר בריאים, שמקבלים

ביטוח לאומי וחיים בשכירות, נשאר להם 250 ש"ח, 8 שקל ליום, 4 שקל לאדם. זה מספיק

לחצי לחם ובקבוק קטן של מים מינרליים.
ואני שואלת
מה צריך לעשות? תוכנית? אדוני השר, שאלתי אותך בוועדת הכספים

כמה כסף יש לך לבניית יחידות דיור? ענית לי: 200 יחידות דיור. זה גרוע ביותר.

שאלתי כמה דירות נשארו בהוסטלים, בבניה, שזה בתקציב הממשלה הקודמת, וחביב קצב

אמר: 4,600. זאת אומרת שבתקציב של השנה הבאה יש לך 200 יחידות דיור בלבד.

לפי סקר שעשיתי רק בהתאחדות יוצאי ברית-המועצות, ספרנו וראינו שדרושות

לנו 50,000 יחידות דיור לבודדים ולנכים.

לכן, צריך לעשות יחד מאמץ וכל זמן שהם גרים בשכירות, להעלות להם את סכום

הביטוח הלאומי, כי אדם לא יכול לחיות מארבעה שקלים ליום. לא יכול להיות יחס כזה

של מדינה נורמלית לבן-אדם, לנוער, לדור ההמשך שלנו ולקשישים. 6 שנים הקשישים

גרים בשכירות, כשהם עוברים מדירה לדירה.

מחר תיערך הפגנה של כמה מאות אנשים מול הכנסת ויושבת-ראש הוועדה תקבל אותם.

אחר-כך יפגינו אלפי אנשים, ואני חושבת שאנחנו לא צריכים להגיע למצבים כאלה.

צריך לדון בדחיפות ולעשות תוכנית לאומית לארבע השנים הבאות, ואולי ליותר מזה,

מפני שגם בארבע שנים לא נפתור את הבעיה. אבל האנשים צריכים לדעת שיש להם עתיד

במדינה, גם אם הם קשישים.



כולנו ראינו את הכתבה על רופאים עבדים בחלוקים לבנים. אני חושבת שזה דבר

גרוע ביותר שב-1 בינואר מאות רופאים יישארו ללא מקור פרנסה. אני כבר לא מדברת

באיזה תנאים הם עובדים. אני מבינה שלא תרצה שנטיל את זה על המשרד שלך, אבל אתה

צריך לעמוד בראש המאבק הזה. כבוד השר, אנחנו נחזק אותך במאבק הזה, ואני קוראת לך

לא להצביע בעד התקציב לשנת 1997.

בעניו המדענים, אנחנו לא מדברים עכשיו רק על תוכנית "בשן". אנחנו מדברים על

פרוייקט גלעדי וקמ"ע. צריך להמשיך את הפרוייקט הזה, ולא יכול להיות שכל שברע הם

יתאספו כאן ויפגינו. לא ייתכן דבר כזה, לא כלפי רופאים, לא כלפי מורים, לא כלפי

מדענים ולא כלפי קשישים, נכים וכל השאר.

אני דורשת תוכנית רב-שנתית, שנוכל לראות ולדעת נגה יקרה בשנים הבאות.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני חושב שדיברנו על זה כשהצגנו לראשונה את פעילות המשרד בוועדה. משרד

הקליטה חי עם הדילמה הזאת שידועה לך מאד. זה גם משרד מבצע וגם משרד מתאם, וכך זה

יישאר, ולא יכול לבוא שר ולומר: מעכשיו אנחנו רק משרד מתאם, או מעכשיו נעשה הכל

בעצמנו. זה פשוט מצחיק.

לדוגמאות הספציפיות שנתת, חברת-הכנסת לנדבר. בנושא הדיור, למשל, במיוחד דיור

סוציאלי לקשישים, זאת בדיוק הכוונה. יש ועדה בין-משרדית שיש בה נציגים של משרד

האוצר, משרד השיכון ומשרד הקליטה - כי משרד הקליטה לא בונה, עם כל הרצון הטוב -

וכשאני נלחם על תקציב להוסטלים, אני נלחם עד כדי הצבעה נגד התקציב על תקציב שהוא

לא שלי, ששר ארור במשרדו יקבל סעיף תקציבי שאנחנו נלחמים עליו. זה מראה שאנחנו

בהחלט מודעים לכך שיכולה להיות רק תוכנית כוללת.
סופה לנדבר
אבל אתה יודע שהדתיים, ואני בעד דתיים, קיבלו הוסטלים, דירות וכן הלאה. לכן,

אם יש בתקציב לחלק זה של האוכלוסיה, צריך להיות גם לחלק זה של האוכלוסיה.
היו"ר נעמי בלומנטל
סגן שר השיכון היה כאן והוא אמר שהדתיים לא קיבלו את זה.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
חברת-הכנסת לנדבר, תפסיקי עם רגשי הנחיתות. יש לעולים נציגות מכובדת בכנסת,

ועברו הימים שאפשר היה לעשות משהר על-חשבונם.
סופה לנדבר
אני חושבת שהבעיה קיימת והיא עוד יותר חמורה מקודם.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
הבעיה קיימת. אם מישהו יושב שתוך חמישה חודשים אפשר לפתור בעיח שקיימת 50

שנה, הוא טעה.
סופה לנדבר
אבל 200 יחידות דיור זה שום דבר.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
לכן אין עדיין תקציב במדינה.

סופה לנדבר;

אני מקווה שלא תצביע בעד תקציב שמשפיל את העולים.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני בכל-זאת ארשה לעצמי להחליט על-סמך מה שאני אראה בתקציב, ואני מאד מודה לך

על האיהולים.

אני רוצה להתייחס לעוד שני סעיפים שהזכרת. בנושא רופאים, יש משרד מקצועי

שנקרא משרד הבריאות. קיימנו ישיבה עם השר הקודם, צחי הנגבי, ועם הצוות הבכיר של

המשרד, מנכ"ל וסמנכ"ל, ועם הנציגים שלנו. העלינו שם כל מיני סעיפים שקשורים, בין

היתר, לתעסוקה וכן הלאה.

אני צריך לומר שיש כבר תוצאות מעשיות. תמיד אמרתי שאני בעד דו-שיח בכל נושא,

וכבר צצה תופעה מעשית בעקבות אורנה פגישה. ייפתח עכשיו קורס לאחיות, עם התחייבות

מפורשת של בתי-חולים להעסיק אותם. ומה שעוד טוב, שלא הכל בא מכספי משלמי המסים.

מנכ"ל משרד הבריאות וגם אנוכי הצלחנו לערב בזה קרן פרטית גדולה שתיכנס עם 50%

מימון בנושא הזה. הדבר היחידי שדרשה אותה קרן, שאלה לא יהיו עולים שילמדו

ואחר-כך יזרקו אותם לרחוב. קיבלנו התחייבות כזאת מבית-חולים איכילוב ומבתי-חולים

נוספים.

עכשיו הוזמנה שר בריאות חדש, יהושע מצא. בישיבה הראשונה שלו בממשלה פניתי
אליו ואמרתי לו
ניתן לך כמה שבועות להתאקלם, אבל צריך להמשיך עם שיתוף הפעולה.

הוא הסכים בהחלט, ואני מקווה שנמשיך להתקדם בנושא הזה.

בנושא המדענים, ברור שלא בדיוק על "בשן" דיברתם. יש כל מיני תוכניות. כפי

שציינתי, יש 11,000 מדענים, וגס אם ניתן גלעדי גי וקמ"ע, הכל ביחד זה אחוז קטן.

לכן אנחנו הולכים לתוכנית מתואמת בין כמה משרדים על-מנת לינת מענה לכל התחום
הזה ולא לנפנף בדגל ולומר
הצלחנו לקיים תוכנית פלונית או תוכנית אלמונית. אנחנו

מנסים באמת לתת מענה. זה בוודאי לא פותר אותי, וזה חלק ממשא-ומתן עם האוצר כן

לקיים גם את תוכנית גלעדי וגם את קמ"ע, שהם חלק מהדרישות שלנו. בנושא הזה אני

די אופטימי, אני חושב שבסופו של דבר יימצא לדברים האלה מימון.
שמואל הלפרט
אדוני השר, יהודי ברית-המועצות היו מנותקים 70 שנה בעל-כורחם מכל נושא הדת.

מי כמוך יודע שכל מנין דתי היה בגדר סכנת נפשות בברית-המועצות. בעבר, לפני השר

צבן, במשרד לקליטת עליה היה תקציב להעמקת מורשת העם היהודי לסימנרים, לינשמישי

קדושה, לספרי קודש, סידורים וכדומה.

דפדפתי עכשיו בספר התקציב ולצערי הרב לא מצאתי סעיף כזה. אני רוצה לשאול אותך

אם יש התייחסות לזה, מהו התקציב לנושאים אלה ומדוע זה לא מופיע בספר התקציב כפי

שזה הופיע בשנים עברו.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
משרד הקליטה במשרד לא מקיים סמינרים או הרצאות. זאת מדיניות שלי, בלי כל קשר

למורשת דווקא. אני הושב שזה מצב לא בריא. אני חושב שיש מספיק ארגונים, כולל

ארגוני עולים בארץ הזאת שיכולים לבצע על הצד הטוב ביותר את כל הפעילות החברתית,

יהודית וכן הלאה.
שמואל הלפרט
אתם מוכנים לתת לזה תקציב?
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
כולכם זוכרים את הוויכוחים בנושא של חוברות. כל פעם מגיע שר חדש והוא מדפיס

חוברות. אחד עושה זאת בסגנון של ידידנו הרב יצחק פרץ ואחר-כך בסגנון של ידידנו

השר יאיר צבו. תלוי באיזו שנה העולה הגיע וזאת היהדות שהוא ילמד.

כשפנו אלי ממיולקת הפרסום שלנו אמרו: אדוני השר, חודש יולי, צריך להתחיל
לפרסם חוברות. אמרתי
לא צריך. ברוך יושם, 25 שנה מפרסמים בארץ הזאת חוברות

ברוסית ולפחות 10 שנים באמהרית. אמרתי: תבדקו את השוק, תפנו לכמה גופים שייראו

לכם מתאימים עם החוברות שלהם, תרכשו מהם חוברות - וכך אמנם עשינו. בחרנו ורכשנו

שתי חוברות לחגים בשפה הרוסית וחוברת אחת באמהרית.
שמואל הלפרט
אני מקווה שזו לא אווזה חוברת שפירסם השר צבן.
יושר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
את החוברת שהוציא השר צבן לא הפצנו. הפצנו את החוברות של שלושה ארגונים

שונים, שממילא פורסמו וממילא העולים קוראים אותן לא פעם אחת ולא שנה ראשונה.

בנושא של קליטה רוחנית או העמקת המורשת, יש, כפי שאמרתי, שותפים טובים, גופים

שפועלים במסגרת סעיפים לקליטה בקהילה, ובתוך זה מחלקה לקליטה חברתית. גם בתחום

הזה ניתן מענה הולם.
שמואל הלפרט
מי מתקצב את הפעולה הזאת?
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
המחלקה לקליטה חברתית במשרד הקליטה, דרך ועדת התמיכות, בדרך החוקית-נהלית

המקובלת מתקצבת את הפרוייקטים האלה.
שמואל הלפרט
למשל, מגיע עולה והוא רוצה טלית ותפילין.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אותו עולה מופנה למשרד הדתות.
שמואל הלפרט
גם למשרד הדתות אין כבר תקציב לזה.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
חשוב מאד שתעלו את השאלות האלה בפני סגן השר יגאל ביבי, כי אני באמת חושב שיש

מה לשפר בתחום הזה במשרד הדתות. משרד הקליטה ודאי לא יכול לעסוק ברכישת טלית

ותפילין, לצערי. יש משרד ייעודי לזה.
שמואל הלפרט
לסמינרים היה תקציב.
דני טופז
למשרד הקליטה אף פעם לא היה תקציב לתשמישי קדושה.
היו"ר נעמי בלומנטל
נמצא אתנו מר אלכסנדר סיגלוב, נציג של ארגון נכים עולים, שהיום אנחנו קוראים

להם אנשים עם מוגבלויות, ולא נכים. בבקשת.
אלכסנדר סיגלוב
שלום לכולכם. לפני שנה קיבלנו הבטחה משר הקליטה הקודם שיימצא פתרון לבעיית

הדיור של עולים נכים. עברה שנה והבעיה לא נפתרה. אני רוצה לשאול, אינם לא חושבים

שזו בושה לכל הממשלה, לכל עם ישראל? כי אנחנו לא מדינה רגילה. חוץ מזה, השר

יולי אדלשטיין אמר עכשיו שהבעיות של האנשים שגרים בקראוונים הן מאד מאד קשות. זו

אמת, אבל הבעיות של הנכים שגרים בשכירות ומשלמים כל חודש 550 דולר עבור שכר-דירה

זה יותר חמור.

אנחנו מתים, אנשים שלנו עוברים התקף לב שלישי. לא כואב לכם הלב?

שמואל הלפרט;

אתם לא מקבלים בעד שכר-דירה ממשרד הקליטה?
אלכסנדר סיגלוב
אם אשתי עובדת ומשתכרת 3,000 שקל, לא מגיע לי שכר-דירה. היא מקבלת 600 שקל.

היא גרה במלון "צידון", וכל חודש המדינה משלמת 600 דולר.

אנחנו מבקשים להקים בהקדם ועדה מיוחדת, כי כבר הגיע הזמן לפתור את הבעיות

שלנו. תודה רבה.
היו"ר נעמי בלומנטל
לא דיברת על הטיפולים הרפואיים.
אלכסנדר סיגלוב
לפי דברי משרד הקליטה, כל נכה שזכאי לפתרון דיור צריך לעבור ועדה מיוחדת. אני

מכיר כמה אנשים שעברו את הוועדות האלה. לגבי אנה לביט, שיושבת לצדי, לא מגיע,

היא לא זכאית. גם אני לא זכאי. אף אחד לא זכאי, כי אין ועדה.
עוזי גדור
אני רוצה לענות, וזו תהיה ונשובה גם לחברת-הכנסת לנדבר, שבינתיים עזבה.

אנחנו עוסקים היום בהכנת תוכנית למקרה שהעליה תתרחב מאד. הכנת התוכנית

מתייחסת למצבים שבהם יגיעו עולים רבים, אבל היא מתייחסת גם לבדיקות שונות שקשורות

בתהליך הקליטה של היום, וזה בעצם החלק המעניין. אני לא בטוח שהעליה תתרחב, ואז

תוכנית מגרה בדרך-כלל היא עבודה לריק. היא נחוצה, למקרה שתהיה, אבל הרבה מאד

תועלת תהיה מהתוכנית הזו גם בשוטף. תוך כדי בדיקת הדברים עולים דברים רבים,

שחלקם הוזכרו פה וחלקם לא הוזכרו פה.



נושא כמו סטודנטים עולים, למשל, הוא בעיניי בעיה מספר אחת. מפני שכשהשר ציין

ש-61% אקדמאים הגיעו מברית-תמועצות לשעבר, אנחנו היום נותנים לבניהם רק מחצית מזה

סיוע בלימודים. זאת אומרת, בפועל צפוייה הצטמצמות של לימודים בקרב העולים

מברית-המועצות לשעבר לחצי, וזה מבהינה לאומית דבר מסוכן מאד, הפסד עצום. הרי

לימודים זו לא פריבילגיה להנאה.

אחד התחומים שאנחנו בודקים היום בצורה מפורטת עם המשרדים הרלבנטיים, הוא מה

קורה לאוכלוסיות הרווחה. אנחנו נתקלים בתופעות האלו ואנחנו נכנסים לפרטים. ויש
שם קבוצות רבות
נוער במצוקה, נערות במצוקה, נכים, קשישים, ולכל הדברים האלה

תהיה תשובה.

אני שוב אומר, הדברים האלה נמצאים היום בשלב לימודי-תכנוני. זה מה שביקשה

חברת-הכנסת לנדבר, שדבר כזה ייעשה, והוא נעשה. אני מאמין שבמסגרת זו תבואנה

תשובות גם לבעיה האמיתית שהוצגה פה.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
קיימנו מספר פגישות עם ארגון נכים, כולל אלכסנדר סיגלוב, ואין לי אלא להסכים

שמבחינת הקריטריונים יש אי-בהירות, וביקשתי מראש אגף דיור במשרד להתחיל לבדוק

ברצינות את הנושא הזה, כי חלק מהבעיות שהוצגו כאן הן אמיתיות. אנשים שהוכרו
כזכאים אומרים להם
לך למצוא דירה. הם מוצאים דירה. עד שהמדינה מתארגנת לרכוש

את הדירה המתאימה, בעל הבית כבר מזמן מכר אותה, כי אין לו סבלנות לחכות למדינה

שמתארגנת עם כל המכרזים, ההנחיות והניירת.

אנחנו בודקים את הנושא הזה במסגרת היערכות ואני מקווה שתהיינה תשובות.

לטווח המיידי, כפי שאמרתי, ביקשתי מראש אגף דיור לתת תשומת-לב מיוחדת לענין.

קיבלנו רשימות של נכים ומקרים קשים במיוחד ונשתדל לטפל נקודתית באנשים האלה.
רומן גרביץ
אני קיימתי ישיבות עם ראש אגף דיור. כל הנכים שעברו את ועדות נייר יקבלו

אישורים למה הם זכאים, כי אנשים לא יודעים למה הם זכאים. כפי שנאמר כאן, חלק

מהאנשים זכאים לדיור ציבורי וחלק זכאים לדירות נייר ואז היה בלבול בין הזכאויות של

שתי האוכלוסיות. כרגע כל אחד יקבל הסבר למה הוא זכאי ואיפה הוא נמצא בתור.

אנחנו פירסמנו גם בעתונות הרוסית תאריכי יעד לאיכלוס ההוסטלים. אנחנו גם

נכניס את נציגי העולים לוועדות הדיור על-מנת שישתתפו בדיונים על המקרים שמגיעים

לוועדות.
היו"ר נעמי בלומנטל
מר סיגלוב, זה מספק אותך?
אלכסנדר סיגלוב
אני רוצה להוסיף שהפתרון לבעיה הזאת הוא לא רק ענין של משרד הקליטה. צריכים

לקרת בו חלק גם משרד השיכון ומשרד האוצר.
היו"ר נעמי בלומנטל
השר אדלשטיין שומע את הדברים ושמע אותם גם בעבר. אני מסכימה שזו מצוקה מספר

אחת של העולים.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני מודה בזה.
אלכסנדר סיגלוב
אין לנו זמן. כל יום נוסף מישהו יכול למות. זה יהיה פיצוץ.
אווה הלחמי
שאלה כללית. אני מברכת על המאמץ לתת טיפול דיפרנציאלי ולא להסתפק בהגדרות

מאד מיושנות שהיו לשטנץ שעולה הוא עד 3 שנים וכל מיני הגדרות מהסוג הזה.

ברוח זו אני רוצה לשאול מהי הקונספציה של השר לגבי קליטת עליה מהמערב בכלל.

אם להיות יותר ספציפית, יש עולי מצוקה מהמערב שלא מקבלים סל קליטה, כידוע לכולם,

וכבר אין להם מאיפה לשאוב הלוואות, כי ההלוואות בסוכנות היהודית נגמרו, ובעצם איו

להם ערבים שיכולים לתמוך בהם אם הם קונים דירה. זו בעיה מאד קשה, לא רק תקציבית,

שאולי צריך לנסות לפתור אותה דרך העברת הנכס כערב ולא לערב את המשפהות שלפעמים

איו באפשרותו להיות ערבות.

ניקח לדוגמה את העולה מצרפת או מאירופה בכלל, ששם המשבר הכלכלי נהיה דבר

קבוע. יש לנו עולים שהם כבר כמה שנים במצוקה שם, מבקשים לעלות לארץ, ואומרים

להם: יש לך פטור ממכס. זה באמת לעג לרש. לאותם עולים זו לא בשורה.

אני יודעת ששליחי הסוכנות היהודית כבר ממליצים לאותם עולים לא לעלות לארץ.

אני מבקשת לדעת מהי התייחסות המשרד לדברים האלה.

בשנתיים האחרונות, גם לגבי העליה מארצות-הברית וגם לגבי העליה מצרפת אני

יודעת ש-30% מהעולים כבר לא עולים דרך משרדי הסוכנות היהודית. התשובה שאני מקבלת

בסוכנות היהודית היא שמשום-מה הם ממליצים לעשות את -זה. אני חוששת שהבעיה האמיתית

מאחורי זה היא בדיוק עולה מצוקה, שלא רק שהוא לא עולה דרך משרדי הסוכנות היהודית

ומצבו בארץ בתחילת הקליטה מאד קשה, אלא שגם אין לו מאיפה להתחיל והוא לא מקבל

מענה.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
התשובה שאני יכול לתת בשלב זה היא שנפגשתי עם רוב נציגי ארגוני העולים מארצות

שונות במערב. יש לי פחות או יותר תמונה לגבי כמה בעיות, וחלק מהו בעיות שדורשות

מענה. נוצר מצב מאד מוזר שמאז שהוחלט על קליטה ישירה היחידים שבאמת נפלו בין

הכסאות בין קליטה ישירה לבין השיטה הישנה היו עולים מהמערב.

אני מציע שנקיים אצלי פורום מצומצם עם נציגי כמה ארגונים, אמריקה הלאטינית,

צרפת, ארצות-הברית, דרום אפריקה, ונתחיל להתקדם בנושא הזה.

אני גם קיימתי סיור לפחות בשתי קהילות וגם שם נפגשתי עם הרבה מאד עולים

פוטנציאליים. גם הם העלו מספר בעיות, וגם שליחי הסוכנות, ואני חושב שיש לי כבר

מספיק חומר על-מנת לדון יחד אתכם איך אנחנו יוצאים לנושא הזה, כי לדעתי זה חשוב

וכדאי.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. גם אנחנו נקיים כאו דיוו. כך שאם תוכלו לבוא לכאן ולדווח לנו,

נודה לכם.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
בשמחה. אם נקבל התראה מראש, נשתדל לקיים את הדיון שלנו לפני-כן על-מנת שנוכל

להי ות מתואמים,
שלמה אשכנזי
אדוני והשר, משרדך נאלץ בתקופה האחרונה לקצץ 5% ממספר העובדים בשל בעיות

תקציב.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
2% מכוח תאדם של המשרד.
שלמה אשכנזי
אני מתייק כרגע לעולים מאתיופיה. מתוך 18 עובדים בני העדה האתיופית במשרד

הקליטה, לפי הנתון שבידי, נכללים 3 בחורים בני העדה האתיופית, בזמן שביקשנו

ממשרדי הממשלה האחרים להוסיף עובדים. 3 עובדים מתוך 18 זה לא 2%, זה קצת יותר

מ-15%. הייתי רוצה שהשר יבדוק את האפשרות לא לקצץ במספר העובדים האתיופים אלא

להוסיף עובדים, מאיור שיש מצוקות בשטח, והקיצוץ נעשה באזורים כמו רמלה, לוד,

אשקלון, והצפון, שבהם יש מצוקה שהשר מכיר אותה.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
שני דברים. א. הקיצוצים האלה - יש בעיה שמוכרת גם לך, אני מניח גם לאחרים.

חלק גדול מהמטפלים ומהרכזים שלנו היו "עובדי חוזה". יש לנו 254 עובדים כאלה,

שחלק מהם עבדו 5 שנים, ולחלק מהם הוארך החוזה ל-6 שנים. עכשיו אומרים לנו: זהו,

יותר לא מאריכים, ויהי מה.

אם אלה מקרים שלא הגיעו כבר לתום תקופת החוזה, נשתדל לבדוק את הנושא הזה על

הצד החיובי. אם אלה מקרים שהגיעו לסוף חוזה ואין מה לעשות, הדבר היחידי שאני

יכול לומר, שזה לא יהיה קיצוץ אלא במקומם יבואו עובדים נוספים מבני העדה.

גם כאן אני רוצה לחזק מה שאתה אומר לגבי משרדי ממשלה אחרים. קיימתי פגישת

היכרות עם נציב שרות המדינה החדש, עו"ד הולנדר, וזה היה נושא מספר אחת שהעליתי.

אמרתי שהיתה תוכנית יפה שאף פעם לא יצאה לפועל. אני מוכן להתגייס כמשרד, בתנאי

שמשרדים אחרים יתגייסו. אנחנו לא דורשים הגדלת כוח-אדם אלא פתרונות

שיאפשרו לנו לקלוט את בני העדה. רק הצבתי לו תנאי ואמרתי שלדעתי העדה האתיופית

כבר לא נמצאת בשלב שאנחנו צריכים להציב אותם כשומרים במשרדי ממשלה ולהתגאות בכך.

אני מחפש אנשים, לא בהנהלת המשרד, אבל בדרג ביניים בוודאי.

נציב שרות המדינה הבטיח לי תשובה תוך כמה שבועות אחרי שהוא יתאקלם בתפקיד,

ואני מקווה שגם משרדי וגם משרדים אחרים יוכלו לעזור לבני העדה להתקדם בצורה

אמיתית בסולם החברתי.

לגבי מקרים ספציפיים אלה המנכ"ל יבדוק ונראה מה אפשר לעשות.

שמואל קרפ;

כבוד שר הקליטה, קודם-כל בשם התאחדות עולי אמריקה הלאטינית אני רוצה לברך

אותך ואנחנו מקווים להמשך עבודתנו המשותפת למען עליה וקליטה.

קיבלתי כבר תשובה ממך על שאלתה של אווה הלחמי, שהיא גם קשורה עם אמריקה

הלאטינית. בעתון "הצופה" קראתי דף שלם על המצב של אחינו בארגנטינה.



ג. אני מבקש, כשאתם מפרסמים בעתונות חומר אקטואלי על העולים, שזה יופיע גם

בשבועון בספרדית.
יוסף איינהורן
גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, אני מתנדב כבר 6 שנים בקליטת עליה.

לפני 4 שנים ראיתי לחובה להקים עמותה שתעזור לעולים נזקקים. זאת אומרת, שמנו לנו

למטרה, לפני החגים, לתת לכל עולה תמיכה כלשהי. אנחנו קנינו בסופרמרקט כרטיסים

בשווי 50 - 100 שקלים לקניית מזון וחילקנו אותם.

בזמן האחרון קיבלנו תמיכה מהעיריה, מהסוכנות היהודית, וגם ממקורות פרטיים,

והמשכנו. אבל בזמן הארכיון העיריה אומרת: אין לנו כסף. הסוכנות היהודית גם היא

אומרת כך. אני עומד עם העמותה לפני פשיטת-רגל, אין לנו כסף להמשיך לעבוד.

חברת-הכנסת לנדבר דיברה על מצבם של העולים, שצריכים לשלם סכום גדול לשכר-דירה

ולא נשאר להם למחיה, ולא אוסיף על זה. אבל אנחנו החלטנו בעמותה שאנחנו צריכים

להמשיך. כתבתי מכתב לכבוד השר יולי אדלשטיין ולצערי לא קיבלתי תשובה. אני מקווה

שהוא יתייחס למכתב במשך הזמן.

ואני מקווה שגם יושבת-ראש הוועדה חברת-הכנסת בלומנטל תתייחס לדבר הזה.

לבסוף, אני רוצה לצטט מדברי גולדה מאיר בקשר לזה: לא הסוכנות ולא הממשלה

יכולה לתת כוס וזה לחולה, רק השכן. ואנחנו השכנים, אנחנו עובדים במרכז קליטה

ובאים לשם כל מיני אנשים.

אהיה אסיר תודה לכם אם תתייחסו לעמותה שלנו, שנקראת "טוב ויפה - צדקה".

תודה רבה.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה על הפעילות שלכם.

אני רוצה להעלות עוד כמה נקודות. קודם-כל, שמענו שתוך 4 שנים נגיע ל-15,000

יחידות דיור לפחות בנושא של ההוסטלים. האם אנחנו יכולים לצאת עם הצהרה כזאת?
יישר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
זאת הצהרה שרשומה בהסכמים הקואליציוניים.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני מקווה שזה יהיה פתרון לפחות מסוים.

דבר נוסף, מתוך התקציב הבנתי שיש הפחתה בתחום של הפצת מידע לעולים. האם נכון

לומר את זה?
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני חושב שהיתה שם תוספת חד-פעמית, אם אינני טועח.
דני טופז
היתה תוספת חד-פעמית שכרגע לא קיימת בבסיס התקציב לשנת 1997.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אנחנו מקווים שבמהלך יושנה, במידה והמצב יאפשר זאת, נקבל תוספת. בינתיים האגף

עובר קצת רה-ארגון ואני מקווה שבמסגרת הרה-ארגון יימצא פתרון גם לזה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

איפה אנחנו עומדיס עם מינהל הסטודנטים?
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
מינהל הסטודנטים - יש הבהרה של שר האוצר. לפני שהופעתי בוועדת הכספים ניסיתי

לנהוג באחריות, וכך עשיתי. התקשרתי לשר האוצר במיוחד ושאלתי אותו: אם שואלים

אותי חברי הכנסת בוועדת הכספים מה קורה עם מי נהל הסטודנטים, מה עלי לענות להם?
קיבלתי תשובה מפורשת משר האוצר
ארנה עונה להם שמי נהל הסטודנטים מופעל במתכונת

הקודמת. קרי, משרד הקליטה והסוכנות היהודית, והסעיף התקציבי יימצא עד 31 בדצמבר,

לפי הסעיף התקציבי למינהל הסטודנטים. זאת התשובה של שר האוצר שהוא הגורם המוסמך

לענות.
היו"ר נעמי בלומנטל
לגבי סל קליטה יש עוד כמה שאלות. זוגות בהליכי גירושין, שזו סוגיה קשה, והם

במצב ביניים. הביטוח הלאומי מצא דרך להתמודד עם הבעיה הזאת. אין התמודדות כזאת

בענין סל קליטה. כך שמי שמחזיק בידו את כרטיס העולה הוא זה שגם מקבל את סל

הקליטה ויש הרבה בעיות סביב הנושא. אני מצפה ממשרד הקליטה לתת פתרון לבעיה הזאת.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אין לי תשובה מעשית לנושא הזה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו נעקוב אחרי זה ונקווה שאתם תטפלו בזה. תתייעצו עם הביטוח הלאומי,

שמצאו דרך להתמודד עם הבעיה הזאת.

דבר נוסף. יש ארצות שאינן מוגדרות כארצות מצוקה ובכל-זאת עולים משם אנשים

בחוסר כל. משרד האוצר מתייחס אל עליה שלמה. זאת אומרת, כל ארץ מוגדרת או כארץ

מצוקה או כארץ שאיננה מקבלת תנאים מיוחדים. האם אתם יכולים לבדוק התייחסות

פרטנית? אני לא יודעת לאלו מסקנות תגיעו בסוף, אבל יש פניות רבות בכיוון הזה.

דוגמה נוספת שעלתה כאן - אנשים מברית-המועצות נשרו לגרמניה, הם לא התערו שם

וכן הם איבדו למעשה את זכות העולה שעולה ישירות. השאלה אם לא כדאי היה בכל זאת

לעודד את העליה הזאת.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני מכיר את השאלה. בעוד שעה יש לי ישיבה עם מנכ"ל מח' העליה של הסוכנות

היהודית. עד כמה שאני מכיר את הדמויות הפועלות, זה אחד הנושאים שהם יעלו, כי הם

כבר העלו אותו אתנו כמה פעמים. ההתרשמות שלי היא שגם עם הקהילה של נושרים

בארצות-הברית וקנדה יש הרבה מה לדבר ולעשות. אנחנו נצטרך לתת על כך את הדעת,

כשברור, אנחנו לא יכולים לבוא לכאן עם תשובה גורפת, שגם הם יהיו זכאים לסל קליטה.

זה לא הוגן, זה מסלול שמפלה לרעה את האנשים שבחרו להגיע לישראל.
היו"ר נעמי בלומנטל
כפי שאמרת, למשל מדרום אפריקה יש להם בקשות מסוג אחר לגבי מתן הלוואות.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אתן לכם דוגמה, שתהיה תשובה גם לשאלתה של אווה הלחמי. יש קבוצה בדרום אפריקה

של רואי-חשבון, שבהחלט מתכננים לעלות, אבל מעכב אותם הענין של מבחן. מסתבר

שבהתערבות לא מי-יודע-מה כוחנית, בשיתוף-פעולה מלא עם מועצת רואי-חשבון ועם לשכת

רואי-חשבון, הצלחנו להגיע לכך שבמימון של אותם רואי-חשבון מדרום אפריקה יוצאים

מכאן נציגים, עושים להם מבחנים בדרום אפריקה, ללא כל הטרטורים הביורוקרטיים, ויש

לי כבר מכתבי תודה משליחי הסוכנות היהודית שם, שאומרים שהבעיה מבחינתם פחות או

יותר נפתרה.

בפורומים שלנו נחפש גם כן פתרונות שאותם נוכל לינת לאוכלוסיות מיוחדות במקום.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה לשר הקליטה על הסקירה המקיפה, שהיא בסך-הכל סקירה אופטימית, מלבד

נושא הדיור שהוא מאד בעייתי. אני מתפללת, גם בשם הוועדה, שתוכנית המגרה לעליה

גדולה, מאסיבית, ברוכה, והקליטה שלה אמנם תתממש במהרה בימינו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 00;13

קוד המקור של הנתונים