ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 04/11/1996

תכנית "קליטה בשכנות" של מועצת תנועות הנוער

פרוטוקול

 
הכגסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 19

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני. כייב בחשון התשנ"ז (4 בנובמבר 1996). שעה 00;11



חברי הוועדה; נעמי בלומנטל - היו"ר

יציק וקנין

מרינה סולודקין

יוסי שריד
מו-זמנים
הב אוחיון - המשרד לקליטת עליה

אווה צ'אליק - משרד העבודה והרווחה

אריה קורת - מנהל אגף קליטה, המשרד לקליטת עליה

דוד זימרן - מנהל המח' לתנועות נוער במי נהל חברה ונוער,

משרד החינוך והתרבות

יוחנן בו-יעקב - ראש הרשות לקליטת עליה, " "

אסתר חבוס - שיקום שכונות, משרד הבינוי והשיכון

שמואל דרורי - מועצת תנועות הנוער

יוסי ועקנין - סטודנט

יעקב מאיר - סטודנט, גבעת המטוס

דורון נהרי - מתאם עירוני גבעת המטוס, מוע' תנועות נוער

נועה סרי בהן - סטודנטית, גבעת המטוס, ירושלים

מירב שמעוני - רכזת קליטה, מועצת תנועות נוער

אפרים בלוט -הסוכנות היהודית

סמיון דובזייק - הפורום הציוני

ברנר זנזורי -מועצת ארגוני עולים

קלרה פלדמן - מרכז השלטון המקומי

איילת שצוב - מנהלת המח' לחינוך, אולפנים ונוער, ע' חיפה

נאוה י ו נגר - סגנית מנהלת הרשות לקליטת עליה, עי י ירושלים

צבי בן-נח - מנהל מתנ"ס בקרית משה, עירית רחובות

קובי שרון - מנכ"ל רשת המתנ"סים, עירית רחובות

רות בר-או ן - י ו"ר המועצה הציבורית למען יהודי

ברית-המועצות לשעבר

מנהלת הוועדה; וילמה מאור

קצרנית; עפרה הירשפלד
סדר-היום
תוכנית "קליטה בשכנות" של מועצת תנועות הנוער



תוכנית "קליטה בשכנות" של מועצת תנועות הנוער
היו"ר נעמי בלומנטל
אני פותחת את הישיבה.

אנחנו מדברים על פרוייקט שהחלה אתו מועצת תנועות הנוער. הייתי רוצה שנציגי

מועצת תנועות הנוער יציגו את הפרוייקט בכלל וגם תאמרו מי אתם, מי הינחה אתכם, האם

זו היתה יוזמה שלכם או של מישהו ארור ואתם ביקשתם לבצע אותו? וגם איפה אנחנו

עומדים היום. מירב שמעוני, בבקשה.
מירב שמעוני
מדובר בפרוייקט שנקרא "קליטה בשכנות", שרץ כבר שנה רביעית. היום יש בפרוייקט

153 סטודנטים, כאשר המגמה היא שסטודנטים, בוגרי כל תנועות הנוער, 12 במספר, גרים

בשכנות ופועלים עם עולים חדשים באתרי קרוואנים, במרכזי קליטה, או בערים שבהן יש

ריכוז גדול של עולים חדשים.

מטרת הפרוייקט היא לא כמו פר"ח שהסטודנט בא ונותן שעתיים ואחר-כך הולך הביתה,

אלא חיים יחד עם העולים החדשים.

יש לנו היום 153 סטודנטים שעובדים בכמה ישובים. בירושלים יש לנו 74
סטודנטים
בגבעת המטוס - 50, במלון דיפלומט - 23 סטודנטים, מלון רם - 4, שכונת

עיר-גנים - 10 סטודנטים, שכונת נוה-יעקב - 6 סטודנטים.

באתר הקרוואנים סירקין ליד פתח-תקוה יש כ-30 סטודנטים. בשכונות בדרום

תל-אביב יש לנו כ-26 סטודנטים בשכונת עזרא, שפירא, שכונת התקוה ושכונת קרית-משה.

בחיפה נכנסנו השנה זו הפעם הראשונה עם 8 סטודנטים. בטירת הכרמל יש לנו 7

סטודנטים, צור שלום - 3. סך-הכל 153 סטודנטים.

כל סטודנט נותן בין 6 ל-8 שעות חונכות. הסטודנט גר בין העולים, באתר

הקרוואנים, ואני מדברת על גבעת המטוס. בקרוואן אחד גרים יחד שני סטודנטים. מה

שיפה בזה, שזה סטודנט שלא בא מבחוץ, והוא חי באותם תנאים של העולה החדש.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

נשמע 'מאחרים מה קורה בפרוייקט, שהתרשמתי ממנו מאד לטובה, ולכו גם חשבתי לזמן

את הישיבה, כי אני מבינה שיש בעיה בקשר להמשכיות.

אני רוצה לשמוע דברים יותר קונקרטיים. מה אתם צריכים? איזה שכר אתם מקבלים

ואיזה הטבות? שמואל דרורי, בבקשה.

שמואל דרורי;

אני רוצה לתת לכם ספור קצר. במלון "דיפלומט" בירושלים, שידוע בהסטוריה של

קליטת העליה שלו, יש היום כמה מאות עולים מהבר המדינות, בעיקר קשישים, חלקם הגדול

יחידים. יום אחד באתי לשם עם בוגרת "בני עקיבא" שניסתה לארגן שם ביקורים של

בוגרים בשבתות כדי לעודד אותם. ניגשתי למנהלת המלון, עובדת משרד הקליטה בשם

קירה, אשה שמשקיעה את כולה בענין הזה, והיא שוחחה ברוסית עם עולה מבוגר מאד.
אמרתי לבחורה שבאה אתי
תראי את האיש שם. פתאום הוא מתחיל לבכות. אני שואל את

קירה: לצאת? היא אומרת לי: לא, זה שיעור טוב בשבילכם.



אחרי השיחה שלהם הוא יוצא. קירה סיפרה לנו שהוא היה סגן שר התעשיה של

ברית-המועצות, והוא מאלה שמנסים עכשיו לעזוב את המלון. במלון יש אנשים שלא רוצים

לצאת. הם חיים את ההווה, אין להם עתיד, אין להם שום תקוה. הוא רוצה לצאת למגדל

העמק או לנצרת עלית, והוא מתקשה בכל סבך הביורוקרטיה. ברוסית הוא הזכיר שמות של

שרנסקי ואחרים.

המסקנה מהדבר הזה היא שהמפגש של סטודנטים בוגרי תנועות הנוער, שכל עתידם

לפניהם, במקרה זה עם עולים שכל עברם מאחוריהם, והם מגיעים לארץ מחוקים, ואין להם

שום עני ן משלהם להתחיל מחדש את החיים. תיאור המקרה הזה בא לסמל את הצורך ההדדי

של החיים המשותפים הללו.

זה לא רק קליטת עליה, כי יש גם עולים שנמצאים בארץ 50-40-30 שנה ופעמים רבות

העולים החדשים באים בקשרים עם העולים הוותיקים יותר, וזאת בסך-הכל אוכלוסיה שאולי

במדינת ישראל גדלה והולכת, שצריכה להדאיג את כולנו, מעבר לכל מחלוקות פוליטיות.
הי ו"ר נעמי בלומנטל
אתם מייצגים את כל תנועות הנוער?

שמואל דרורי;

אנחנו מייצגים את כל תנועות הנוער, אבל לצערי הרב, בתנאים הכלכליים הנוכחיים

מאד קשה לגייס סטודנטים לפרוייקט, כי הם צריכים להשקיע בזה, ובאמצעים שעומדים

היום לרשותנו קשה לנו כנאד "לפתות" אותם, וגם לפתות את התנועות להתגייס לזה. לכן

מתוך כ-150 פעילים השנה בערך 130 הם בוגרי "בני עקיבא".

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

איד אתם מנסים להגיע לסטודנטים כדי לספר להם על הפרוייקט?
שמואל דרזרי
אחד מביא את השני. זה הכלי החשוב ביותר, ופרסומים באוניברסיטאות ובמכללות.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

מה אתם מציעים לסטודנט שרוצה להתגייס לפרוייקט הזה?

שמואל דרורי;

בפרוספקטים אנחנו מציעים עולם ומלואו, ואחר-כך בפועל זה שונה ממקום למקום.

כדי לשכנע אותם לצאת מהמעונות ולהגיע אלינו אנחנו מציעים להם קודם-כל אתגר, מלגות

כמובן, שכר-דירה מסובסד, ו"חופשי חודשי". יש מקומות שבהם הם מקבלים כמעט מימון

מלא של שכר הדירה.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

או שהם גרים בקרוואנים.

שמואל דרורי;

הם חיים שם בלי שום סבסוד. להיפך, הם משלמים שכר-דירה פי כמה מהאוכלוסיה

שבקרבתה הם חיים. הם קיבלו ממשרד השיכון הנחה של %/50 במסגרת עמותות, וזה בערך פי

10 מהסכום שהשכנים שלהם משלמים. אבל ירח- עם זה זה זול, בתנאים קשים, וזה כדאי

להם.
היו"ר נעמי בלומנטל
כמה שעות בשבוע הם צריכים לתת?
שמואל דרורי
6 עד 8 שעות בשבוע, בפעילות מוגדרת בתחום החינוכי קהילתי .

יוסי שריד;

לא הבנתי את התשובה שלך כשאתה אומה: יש מקומות שבהם מקבלים.

שמואל דרורי;

כן. כיוון שאין לנו קופה ארצית לכל העני ן הזה, בכל מקום יש הסדרים מקומי ים.

יוסי שריד;

איפה המקומות שמקבלים, מה מקבלים במקומות שמקבלים, ומה לא מקבלים במקומות שלא

מקבלים?

שמואל דרורי;

זה מצריד פריסה לסקור את הכל. למשל, עיריית חיפה החליטה שהיא מקצה 30,000

שקל בשכונת נוה פז בחיפה, וזה מאפשר לנו לשכור שם שתי דירות. הסטודנטים ישלמו שם

200 שקל ויקבלי חופשי-חודשי. אלה התנאים שהסידור הזה מאפשר, בלי שום מילגות.

לעיריית תל-אביב יש גם רשות לקליטת עליה וגם אגף רווחה, כל אחד לחוד, ועכשיו

הם התחילו לשתף פעולה אתנו בשכונת התקוה. יש דירה של העיריה שעומדת לרשותנו,

והיא מסבסדת דירה אחרת, כך שאנחנו לא צריכים תקציב לעניו הזה.

אגף הרווחה יקצה השנה לענין הזה 35,000 שקל, ובסכום הזה הוא שוכר דיוריות

מ"עמידר" בשכונת עזרא, וזה מסבסד לנו דירות אחרות שאנחנו שוכרים. הוא לא משלם

שכר-דירה לקופה המשותפת. זה שונה ממקום למקום.

יוסי שריד;

מי נותן מילגות?

שמואל דרורי;

בשלב זה לא מובטחות מילגות, משום גורם. בחלק מהמקומות אפשר לשלב פר"ח,

והנהלת פר"ח מעוניינת בזה. באתר קרוואנים היא מסוגלת גם לבנות תוכניות ייחודיות,

כי זו מערכת סגורה, אבל בשכונות זה סטודנט כמו כל הסטודנטים האחרים. יש מקומות

שלא מעוני י נים כל-כך לשלב את פר"ח, כי זה יוצא משליטתה של הרשות. אז זאת מילגה

איות אפשרית. בסך-הכל פר"ח מעוני י נים ומשתתפים בזה, ויש קרן גרוס שהיקצתה לנו 20

מילגות בכל הארץ, שאותן נחלק לשביבים בין הסטודנטים.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

אתם קוראים לפרוייקט "קליטה בשכנות". האם ברחובות מתקיים הפרוייקט הזה? כמה

עולים יש לכם?



צבי בן-נח;

כן, הפרוייקט מתקיים. יש לנו 300 משפחות אתיופיות ועוד 200 משפחות מחבר

העמים. הסטודנטיות גרות במקום, והמיוחד הוא שאנחנו מחברים אותן לפרוייקט ספציפי.

כלומר, בשביל לנצל על הסוף את המשאב הזה, נתנו להן איזו שהיא נישה שעוסקת בטיפול

בגזענות, טיפול בשכן, טיפוח החיים ביחד. הן גרות בין העולים ועושות את עבודתן

בין העולים מאתיופיה ומחבר העמים, ויש שם גזענות והרבה אלימות, ואנחנו מנסים

ליצור מומנטום שיהפוך את ירקי השכנים על בסיס של שכנות טובה.

בשלב זה יש לנו 5 סטודנטיות שגרות בתוך הבנין המעורב ביותר. שכרנו להן דירה

באחת הכניסות שרוב הדיירים בה הם עולים מאתיופיה, כמה קשישים מחבר העמים, ובקומה

העליונה נשארו שתי משפחות ותיקות.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

מה הן מקבלות?

צבי בן-נח;

הן מקבלות מאתנו הוצאות נסיעה חופשי-חודשי והשתתפות בשכר-דירה, ותנועת "בני

עקיבא" משלימה להם מילגת לימודים.

קובי שרון;

ההשתתפות שלנו היא בסכום של 24,000 שקל לשנה, כאשר הוספנו 5 סטודנטיות, ורק

בשכונה הקטנה הזאת אנחנו צריכים לפחות 20 סטודנטים.
הי ו"ר נעמי בלומנטל
האם מבחינתכם הפרוייקט הזה הצליח?

קובי שרון;

הפרוייקט הצליח, אלא שהוא עומד על כרעי תרנגולת.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

מאין בא הסכום של 24,000 שקל, מהעיריה או מחברת המתנ"סים?

צבי בן-נח;

מהמתנ"ס, מהמקורות שאין לו, ואנחנו מנסים לחפש עכשיו מקור לפרוייקט הספציפי,

שממנו נפריש לשכר-דירה.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

זאת אומרת, אתם הייתם מעוני י נים שיהיו לפחות עוד 15 - 20 סטודנטים בשכונת

המסוימת הזאת. מהי העלות של התוספת הזאת?

צבי בן-נח;

75,000 עד 100,000 שקל, רק בשכונה הזאת, ויש עוד 3 שכונות שמאוכלסות בצפיפות

בעולים חדשים.



היו"ר נעמי בלומנטל;

ממי מקבלת מועצת תנועות הנוער תקציב לפרוייקט המסוים הזה? מי היום מממן את

זה?

שמואל דרורי;

אנחנו לא מקבלים היום תקציב לפרוייקט הזה משום גורם. אנחנו מקבלים מקומית.

יצחק וקנין;

הרשויות המקומיות לא משתתפות בזה?

שמואל דרורי;

יש רשויות ויש רשויות. הוזכרו כאן רחובות, חיפה, תל-אביב, ירושלים, וכל אלה

התחלות מקומיות. בלי הרצון הטוב של רשויות מסוימות זה לא היה מתקיים. מלבד דורון

נהרי, שמייצג פה את גבעת המטוס, ששם זה התחיל. כדאי לשמוע אותו.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

מי מקבל מימון מקרן גרוס?
שמואל דרורי
קרן גרוס היא קרן לחיילים משוחררים. למרות שבדרך-כלל הם נותנים לחיילים

משוחררים בשל מצבם הסוציאלי, ללא קשר מה הם עושים בכלל, פה הם אימצו את החונכויות

האלה ונתנו לזה תקציב לפי יכולתם, והוא מוגבל.

יוסי שריד;

ויש השלמה של "בני עקיבא".

שמואל דרורי;

אין השלמה של "בני עקיבא" במילגות. "בני עקיבא" לוקחת אחריות. היא שוכרת

דירות, חותמת על חוזים.

אתמול ראיתי שלושה בעלי דירות שאנחנו מעכבים להם תשלום שכר-דירה, כי יש כעת

בעיה בכל תנועות הנוער עם הקפאת כספים. הגזבר אומר: אין לי, והוא גם לא משלם

שכר לעובדים בתנועה.
מירב שמעונ
אין לנו שום תקציב מסודר שנכנס לפרוייקט "קליטה בשכנות". אני מדברת רק על

"קליטה בשכנות", כי למשרד הקליטה יש וזקציב עבור פעילות קליטת עליה בתנועות נוער,

שהוא דבר מי ורוד. אנחנו עובדים אתם כמעט 5 שנים בפעילות שוטפת ב-200 וכמה מוקדים.

אבל לפרוייקט "קליטה בשכנות" אין אבא ואמא, או גורם מסודר שנותן וזקציב. זה מאד

חשוב. לפעמים אנחנו לא נכנסים למקומות שהם כנאד קשים, כמו נחל בקע בבאר-שבע, מפני

שאין לנו דרך להשיג תקציבים. כלומר, אנחנו עובדים באותם מקומות שהצלחנו "לשנורר"

או להשיג וזקציבים, וגם זו מגבלה שלצערנו קיימת בפרוייקט.

שמואל דרורי;

יש רשויות מקומיות, ולא אומר את שמן, שיש בהן שילוב טראגי בין מצב אוכלוסיה

קשה לבין מצב רשות קשה. יש מקומות שהצלחנו להיכנס אליהם ונאלצנו לצאת מחוסר

תקציב.



משרד הקליטה, ואני אומר את זה לשבחה של מנהלת היוצאת באגף לקליטה בקהילה,
עדנה בוסטי ן, שאמרה
אתם צריכים להוביל את הפרוייקט הזה מאתרי קרוואנים - ואני

אבקש אחר-כך לתת למנהל אתר הקרוואנים גבעת המטוס דורון נהרי לדבר על זה. היא

אמרה: אתרי הקרוואנים מתרוקנים, העולים יוצאים לשכונות, שם הם נתקלים במצוקה

קהילתית, אנחנו רוצים את הפרוייקט הזה בשכונות. מאחר שלא היה לה תקציב משלה, היא

פנתה במכתב לרכזים שלה בכל הארץ: תתחילו לבנות פרוייקטים מקומיים כדי להפנות

אלינו תקציבים, ואז נוכל איך שהוא לבנות יושתתפויות שלנו בדבר הזה. זה מה שהיא

יכולה לעשות.

אבל במקום אהד קלאסי, ראש העין, הם כנראו עשו הרבה מאד כסף. כי באו סטודנטים

אחרי 3 שנים לאתר קרוואנים וקירות כוה ליד ראש העין, ואמרו: העולים עברו לראש

העין. אנהנו החלטנו להפסיק את הפרוייקט בחצרות כוח, כדי לא לעודד את האחרונים

להישאר במקום - אנחנו רוצים לעבור לראש העין. היה פה "פלונטר" נוראי בין

גורמים שונים והדבר לא הסתייע.
יוסי שריד
יש כל מיני גוונים של שרות, כמו שרות לאומי, שנת שרות וכו' זה לא נכנס

לפרוייקט?
שמואל דרורי
זה לא נכנס. קודם-כל, אפשר בשמחה לשלב. השילוב הוא מאד חיובי. אלה שבשרות

יש להם יותר זמן, פחות נסיון, פחות מיומנות. בגבעת המטוס, למשל, יש גרעין נח"ל.

לעומת סטודנטים בעלי נסיון, מיומנות ובגרות, אבל יש להם הרבה פחות זמן. השילוב

הזה טוב. אבל הרעיון פה הוא שהאוכלוסיה שבתוכה אנחנו רוצים להתערות לא תראה בנו

משרתים, /שהם בדרך-כלל חשודים גם כממסד, אלא תראה בנו שותפים, אנשים שבאים להיות

בתוכם כמותם. ואז, אם מתחברים אליהם באמת, הם יכולים לשמש גורם הזדהות במשך

הזמן.
יוסי שריד
איד אתה מסביר שיש יותר נכונות ב"בני עקיבא" ופחות נכונות בתנועות נוער

אחרות?
שמואל דרורי
אחת הסיבות שאני יכול להצהיר עליה היא כסף.
יוסי שריד
זה מת שרציתי לדעת. כי אם יש אי-שוויון בסר, שמציעים, לא פלא שיש אי-שוויון

במספרים.
שמואל דרורי
לא לזה התכוונתי. לכולם אין כסף. אם היה יותר כסף, מתנועות נוער נוספות היו

מקבלים עידוד רציני להצטרף לפרוייקט. עד לפני שנה היו בגבעת המטוס % 50 בוגרי

השומר הצעיר והתק"ם ו-% 50/ "בני עקיבא". בשנה האחרונה יש ירידה. אני חושב שזה

עני ן של סדרי-עדיפויות בתוך התנועות. הקיבוץ הארצי, שניהל את זה עד כה, החליט

שהוא ייצג את זה בגלל סדרי עדיפויות בתוכו, והסידור בינינו היה שאנחנו עוברים

לנהל את זה ומקבלים חבריה משלהם בתוכנו.
מירב שמעו ני
יש עוד דבר. ל: "בני עקיבא" יש אדם בשם שמואל דרורי שמרכז את זה כשיש לך

מישהו, זה ענין של תקציב, ובשאר התנועות אי ן מי שעומד בראש ולוקח את זה על עצמו.
היו"ר נעמי בלומנטל
גם לי נראה שזאת הסיבה. אחד מביא את השני.

מירב שמעוני;

דבר שני, כבר שנה וחצי שזה מתפתח בשבע תנועות הנוער, בעוד שב"בני עקיבא" זה

קיים כבר ארבע שנים. אני פניתי בעניו הפרוייקט הזה לשאר התנועות רק לפני כשנה,

ולוקח להן קצת יותר זמן להתבשל, בעוד ש"בני עקיבא" עושים את זה כבר כמה שנים.

אריה קורת;

בשנת 1996 תיקצבנו את המועצה בסכום של למעלה מרוצי מיליון שקל עבור הפעילות

השוטפת של תנועות הנוער. בשנת 1997 אנחנו נשמור על מסגרת התקציב, בצירוף המלצה

שלנו לקרן העזבונות להקצות 600,000 שקל למועצה. מתוך 600,000 שקל אנחנו רוצים

להקצות 150,000 שקל לפרוייקט הספציפי הזה שהועלה כאן.

חשוב לציין שכבר שנתיים יש לנו פרוייקט מול השלטון המקומי, ואת כל המשאבים

אנחנו מעבירים לרשויות המקומיות. מפני שב-1997. כשאנחנו יושבים על תוכניות עבודה

עם הרשויות המקומיות, עלינו לדאוג שהפרוייקט הספציפי הזה יהיה חלק ממכלול

הפרוייקטים שלנו מול השלטון המקומי.

בכל מקרה אני מציע להקים צוות משותף של משרד הקליטה עם מועצת תנועות הנוער

ועם גורמים נוספים, לבחון את הנושא הזה גם בהיבטים נוספים, כמו מיפוי הצרכים

וסדרי עדיפויות של המשרד. כי לא יכול להיות שמצד אחד המשרד עושה מאמצים לפנות

אחד כמו נחל בקע, ומצד שני יבואו תנועות הנוער ודווקא יפעילו פרוייקט בתוך שכונת

נחל בקע.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

אני מבינה שהפרוייקט החל בגבעת המטוס. דורון נהרי, ספר לנו בבקשה איך זה

התחיל.
דורון נהרי
הפרוייקט הזה התחיל כאשר חבר'ה מהתק"ם, הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר

ו"בני עקיבא" חברו יחד, גרו במשותף וקיימו חיי תרבות בירוד והיו מודל לחיקוי.

בגבעת המטוס היו כ-180 משפחות ותיקים במצוקה, כ-220 משפחות עולים מחבר העמים

ו-100 משפחות עולים מאתיופיה.

אנחנו התמקדנו בקטע של חינוך ולימוד. ביקשנו מהסטודנטים להתמקד בעזרה

בלימודים, הכנת שיעורי בית, ובקטע של חונכות אישית. כך עבדנו שנתיים, ולפי דעתי

זה היה רעיון מוצלח.

אני לא יכול להגיד שזה רק בגלל זה, אבל בגבעת המטוס אין בעיה של ביקור סדיר

בבתי-ספר, כי כולם לומדים. כל הזמן יש מעקב ובקרה לגבי ההצלחה של התלמידים, ואני

חושב שזה ארח- המדדים מררכזיים בקליטה - חינוך.

הדבר השני הוא סוכני שינוי וחיפוי. בכל מגע עם השלטונות, הממסד, קופת חולים

וכו', הם ליוו את המשפחות. דבר נוסף, בעתות משבר, חורף, שטפונות והתמוטטות של

קרוואנים, הם נקראו לדגל ועזרו.



היתה קהילה קטנה של עולי חבר העמים שביקשה מסטודנטית של "בני עקיבא" להתמקד

בקטע של שנת היהדות והזהות היהודית, והיתה פעולה של שנתיים משותפת

בבית-הכנסת-מועדון, שם עלו סוגיות בכל מה שקשור בזהות היהודית. אני חייב להודות

שבאותו זמן לא ראיתי משהו יותר יפה ויותר מוצלח מהדבר הזה שבאים סטודנטים מ"בני

עקיבא" ומעבירים שעורים בתחום היהדות. אף אחד לא חזר כתוצאה מכך בתשובה, אבל

לפחות המודעות היהודית, ההזדהות וההשתרשות במדינה אלה דברים שכן פעלו חזק.

לגבי עולי אתיופיה, בוודאי שהם קיבלו הרבה מאד עזרה. כל הקטע של מה זה

ישראלי, מה זה יהודי, דווקא אותם חבריה שלא באו דרך הממסד אלא באו כישראלי לכל

דבר, בגובה העיניים, הם החבריה שעשו את זה.

הדיון הזה מאד חשוב. בדורנו במפוו-ש דובריה שהדריכו בתנועות נוער. יש להם רקע

מנהיגותי, הם עברו הכשרה מסוימת, ואלה אנשים שיש להם נגיעה בלימודים בתחומים של

מדעי החברה, סוציולוגיה, עבודה סוציאלית, ואותם הפעלנו יותר מאשר את האחרים.

יש לנו בסך-הכל 35 חבריה, 6 עד 8 שעות כל אחד, בממוצע זה 280 שעות הפעלה, זה

למעלה - מ- 4 או 5 משרות של אנשים שבאים ב-8 בבוקר והולכים ב-4. הם נשארים באתר 24

שעות וזה היתרון הגדול.

קיבלנו עזרה גם מהאוניברסיטה העברית הר הצופים בחלק מההדרכות שלהם, וגם ממשרד

הקליטה. משרד השיכון הסכים לסבסד חלק מהדיור באתר. דרך אגב, דבר מאד חשוב,

האוכלוסיה הזאת נתקלה בהתחלה בעויינות מצד התושבים, מפני שכאילו הרגישו שהם

תופסים מקומות של ותיקים או עולים חדשים שעדיין נותרו להתגורר ברחובות. אחרי

חודש-חודשיים כל המתח הזה ירד, כי התושבים ראו את התועלת בדבר הזה. מדובר

באוכלוסיה מאד קשה.

נאוה י ו נגר;

אני סגנית מנהל אגף הקליטה של עיריית ירושלים מזה שש וחצי שנים. אני מכירה

את שמואל דרורי ואת הפרוייקט ואני מלווה אותם מהתחלה, ובכלל מאז שהתחיל גל העליה

הגדול לארץ.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות שעלו כאן. נשאלה שאלה למה "בני עקיבא", ואני

חושבת שזה לא מקרי. בעבר ניסינו לשים הרבה מאד כספים על שילוב ילדי עולים בכל

הגילאים האפשריים, בתנועות נוער אחרות, וזה פשוט לא הלך. יש ניכור חברתי, יש

דחייה. אני אומרת את האמת, זה המצב. ילדי עולים משתלבים ב"בני עקיבא" ובתנועת

עזרא.

דורון נהרי;

זה נכון רק בירושלים.

נאוה י ו נגר;

זה מה שאני רואה בירושלים. אני יכולה לדבר בשם העיר שקלטה 50,000 עולים בשש

שנים וחצי.

מירב שמעו ני;

דרך אגב, כל תנועות הנוער עובדות בירושלים.

נאוה י ו נגר;

אני מסכימה אתך, אבל זה עדיין לא מספיק. הבן שלי מדריך בצופים תלמידי כתה

י"א בבית-ספר בויאר. אני שואלת אותו כל פעם כמה ילדי עולים הוא מדריך, והוא משיב

שאין.



י וחנו בו-יעקב;

תלמידי בויאר לא צריכים הדרכה.

נאוה יונגר;

אני חושבת שמגיע קרדיט ל"בני עקיבא" בעניו הזה קרוב לוודאי שיש

אידיאולוגיות שאתו אנחנו בכל-זאת מצליחים לפעול. אני יכולה להגיד את זה גם כשאני

צריכה לשלב 3,000 עולים בפסח, אז אני יודעת בדיוק איזה זרמים ואיזה סוג של

אוכלוסיה אני יכולה לארגו ולהערך בעניו הזה בעיר.

לגבי הפרוייקט הספציפי שאנחנו דנים בו היום, לעניות דעתי יש לו הצלחה רבה

בעיקר במקומות שיש בהם ריכוזי עולים. זה בעצם היה ה'אני מאמי ן שלי לאורך כל

תדרך גם כשהוזמנתי פעמים רבות למשרד הקליטה, ואמרתי שלאור ההצלחה הו של גבעת

תמטוס, הו של מלון דיפלומנט, ועכשיו נכנסנו גם למלון רם בירושלים, מקומות שיש בהם

ריכוז של עולים במצוקות קשות, שם אנחנו רואים את התוצאות. כי אנחנו לא יכולים

להתעלם מכך שעם כל האידיאולוגיה שהזכרתי קודם, בכל--זאת אנחנו מדברים על סטודנטים

שנותנים 6 שעות בשבוע. דרך אגב, עכשיו נכנסנו עם הפרוייקט לנוה יעקב, כפיילוט.

זו שכונה ש-% 22 מתושביה הם עולים. לכו אני חושבת שזה יהיה טוב לנו לראות איך

מתנהל פרוייקט כזה בשלט רחוק בפריפריה כל-כך גדולה כמו שכונת נוה יעקב, פסגת זאב

ורמות.

אני בהחלט נוטה להאמין שצריך לעודד את הפרוייקט הזה. אני הושבת שאי-אפשר

להשאיר את הנושא בלי הדרכה של עובדים. זאת אומרת, זה מחליף כוח עבודה, אבל תמיד

צריך את כוח העבודה המקצועי ליד זה. זאת אומרת, עולים שילוו ויתנו הדרכה

מקצועית, שינחו את הסטודנטים איך לפעול.

אני הצעתי לשמואל דרורי להתחבר לגיוינט עם איזה שהוא פיילוט, הדרכה עם יורם

אברגייל.

שמואל דרורי;

הם מוכנים.
נאוה י ו נגר
אני שמחה לשמוע. מעבר לזה, צריך להפריד את המודל. בערים מאד גדולות צריך

שיהיה מודל ארור מאשר בערים קטנות.

יש עוד דילמה שאני רוצה להעלות, וזה העניו שבערים גדולות ויקרות מבחינת דיור,

כמו ירושלים, תל-אביב וחיפה, יש דילמה ציבורית במתו שכירות, אפילו לסטודנטים

בשביל 6 שעות עבודה, לעומת 2,000 - 3,000 עולים שמחכים בתור לדיור ציבורי.

וכולנו נסכים שקשה לעמוד מול העולים ולומר להם: אנחנו נותנים דירות ל-40 - 50

סטודנטים ולכם לא.

לכו המלצתי להכניס בגבעת המטוס, בבתי מלון באתרי קרוואנים, במקומות שיש

וריכוזים. עכשיו אנחנו הולכים לנוה יעקב ונראה איך זה יתפתח שם.
שמואל דרורי
שלא י ובו לא נכוו, אנחנו לא נכנסנו לשום דירה ציבורית.
נאוה י ו נגר
זה לא משנה. השאלה היא העקרון.



היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה. יוסי ועקנין, בבקשה.
יוסי ועקנין
אני סטודנט למשפטים וגר- באתר הקרוואנים בסירקין. עלתה פה השאלה כמה כסף

הסטודנט מקבל. אני רוצה להגיד לכם מנקודת ראות של סטודנט, שכסף לא רואים מזה

בכלל. אנהנו לא מרוויחים כסף. אנחנו כן משלמים שכר-דירה. אנחנו גרים בקרוואן

שהשטח שלו הוא כשטח שולחן שסביבו אתם יושבים, 22 מטר מרובע, וזה כולל חדר שינה,

סלון, פינת אוכל ושירותים.

מהו היתרון של הפרוייקט? כשאתה מדריך נוער בתנועת נוער, והדרכתי הרבה, כולל

ברוסיה, יש הבדל מעמדות. אתה גר בוילה, לא באתר. כאן כשאנחנו מדברים עם העולה
אנחנו אומרים לו
אתה עכשיו הולך לקרוואן שלך. אני יודע שזה רע, כי גם אני גר

בקרוואן. כשקר לך בחורף גם לי קר בחורף. זה יוצר הזדהות בין העולה ובינינו.

מה שמביא את הסטודנט לשם זו האידיאולוגיה, האמונה בערך העליה. לכן, אתה רוצה

להיות שותף להצלחה או שאתה רוצה לשבת? ההבדל של 150 - 200 דולר, ובעצם זה פחות,

זה סכום לא גדול, כי כל סטודנט שעובד יכול להרשות לעצמו לגור בדירה. אבל לשבת

ולראות איך אנשים גרים בקרוואנים ולא להיות שותף לזה, זה לא שווה כלום. מה גם

שבאתר הקרוואנים שלנו נמצאים ישראלים חסרי דיור שקיבלו קרוואנים, אתיופים ורוסים,

ועכשיו גם הסטודנטים.

לא יכול להיות שאדם בצפון תל-אביב או בשכונות היוקרה בארץ יוכל להרשות לבן

שלו לקבל שיעורי-עזר, ואדם שלא יכול להרשות לעצמו לקנות דירה, ממילא גם לא יכול

להרשות לבן שלו שיעור עזר נוסף. אנחנו כבר נמצאים באתר, אנחנו סטודנטים ויש לנו

השכלה, אז אנחנו יכולים לתת את מה שקיבלנו במתנה מההורים שלנו לילדים שהוריהם לא

מסוגלים להקנות להם את זה.

מה שקורה עכשיו, מונעים את זה בגלל כל מיני בעיות ביורוקרטיות. הסטודנט צריך

קרקע בוריה לעבודה. גם אני גר באתר ואני לא יודע מה יקרה מחר אם יפנו את האתר או

לא. אנחנו לא קיבלנו הופשי-חודשי, אנחנו כן משלמים שכר-דירה, מילגה בוודאי לא

נקבל, ואנחנו עדיין לא שואלים שאלות. אנחנו עושים את העבודה שלנו. לנו יש קרקע

פוריה, אבל במקומות אחרים אני יודע שלסטודנטים מאד מפריע המצב הזה של אי-יציבות.

מה שעליכם לעשות זה פשוט להקנות יציבות וקרן שתאפשר לסטודנטים לעבוד.
הי ו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. נועה סרי כהן, את גרה בגבעת המטוס?
נועה סרי כהן
כן.
הי ו"ר נעמי בלומנטל
מה את עושה במשך היום עם העולים?
שמואל דרורי
נועה היא בוגרת הנוער העובד.



נועה סרי כהן;

אני חונכת תלמיד כתה ג' מחבר העמים. אני עובדת אתו בעיקר על העשרה,

השכלה כללית, אבל ביום-יום אני נמצאת כל הזמן עם השכנים.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

את מסייעת להם במילוי טפסים ודברים מסוג זה?
נועה סרי כהן
כן. למשל, בשכונה שלנו היה המון זבל ולכלוך. ליד הקרוואן שלנו סידרנו גינה,

עם דשא, ואחר-כך ראינו בקרוואנים הסמוכים שפתאום צץ דשא וצמחה גינה. זה נתן להם

השראה.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה. יוחנן בן-יעקב ממשרד החינוך, יש לך מה להוסיף?
יוחנן בן-יעקב
משרד החינוך תומך בזה מאד. כמי שכיהן שבע שנים כי ושב-ראש מועצת תנועות הנוער

אני מרשה לעצמי לומר את המשפט הבא. מועצת תנועת הנוער טיפלה בזה בדרך תנועות

הנוער ובתוך צנורות ממשלתיים צריך לטפל בזה בצורה יותר מסודרת. כמי שניהל מטעם

תנועות הנוער הרבה פרוייקטים כאלה, אני חושב שההצעה המונחת פה על השולחן, ליוקים

צוות היגוי בי ן-משרדי שיבדוק את האפשרויות להעניק מילגות באופן מסודר שיבדוק את

האפשרויות להעניק באמצעות משרד השיכון מקומות דיור, חס-וחלילה לא על-חשבון

העולים, קיימת.

כשכיהנתי בתפקיד הזה לפני ארבע שנים טיפלנו בדברים כאלה, עשינו אותם בהצליוה

רבה, וניתן לעשות את זה גם עכשיו. אנחנו מוכנים לעשות את זה בשמחה.

יוסי שריד;

למה הסתדרויות הסטודנטים לא מעורבות בזה? זה יפה מאד שמועצת תנועות הנוער

עוסקת בזה, אבל יש בזה מידה מסוימת של א-נומליה. זו יוזמה של מועצת תנועות

הנוער, ועל כל יוזמה מן הסוג הזה אני בוודאי מברך. הרי האנשים שמעורבים בזה הם

כבר מזמן לא חברי תנועות נוער.

מירב שמעוני;

יש בוגרים רבים שחוזרים לתנועה ורוצים להמשיך לפעול ולתרום. אנחנו מוצאים

מגמה שהרבה מאד סטודנטים או אנשים שסיימו את שירותם הצבאי חוזרים, אם זה לנוער

העובד ואם זה לבני עקיבא ורוצים לתרום, לשלב לימודים פלוס אתגר.

מאיור שראינו שתנועות הנוער תורמות יפה בשוטף שלהן, עם החניכים הצעירים שלהם

בקליטת עליה, אנחנו מאמינים שצריכים להמשיך בזה. כלומר, לקחת גם את הבוגרים

שחוזרים לתנועות הנוער ורוצים לשלב את הלימודים פלוס אתגר, לאפשר להם את זה.

יוסי שריד;

זה בסדר גמור מבחינתי. אני רק שואל למה התאחדויות הסטודנטים לא מעורבות בזה.



שמואל דרורי;

אני נכנסתי לרכז את המחלקה ב"בני עקיבא" וחיפשתי אתגר כדי לגרום להמשכיות

בתנועה. זה לא סוד שנושא ההגשמה בכל תנועת הנוער הוא הנשמה של התנועה, והיום

ברוב התנועות הנושא הזה כמעט לא קיים, מסיבות סוציולוגיות ברורות לגמרי. ובניגוד

לקודמי בתפקיד הזה שבסך-הכל רצו להקים גרעיני התישבות, אני חיפשתי דרך איך לגשר

על הפער הזה בין וזקופת השירות לבין וזקופת ההגשמה על-ידי המשכיות, וחשבתי שהאתגר

הזה יכול לתת משמעות לאותם חברי תנועות-נוער, בסגנון של החברה הישראלית.

לנו זה מאד חשוב, כי זה גורם להשראה לגילאים הנמוכים יותר. באשר להסתדרויות

הסטודנטים, הלוואי שהן תהיינה שותפות לזה.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

בהצעת הסיכום שאני רוצה להציע לחברי הוועדה הכנסתי גם את התאחדיות

הסטודנטים. אם אנחנו רוצים להקים ועדת היגוי לנושא הזה, אנחנו צריכים להתקדם

מהר, כי ארזם במצב לא נוח.

יוסי שריד;

אני רוצה להעיר הערה. אני מאד מכבד את מה שאתה עושה בסירקין, יוסי ועקנין.

זה פרוייקט חשוב והלוואי שיהיו לו עוד הרבה שותפים, אבל אני, בכל הכבוד, כופר

בזה שזה לא עני ן של כסף. אינה עובד בכנסת, גם על זה אני מברך, אבל סטודנטים

צריכים לעבוד. אני מכיר כמה סטודנטים באופן אישי אפילו, ואם הם לא עובדים יש להם

בעיה גדולה. אני מכיר סטודנטים, שחלק מהם הם חברינו הטובים ביותר, שעובדים

בעבודות מאד קשות, בנקיון, במלצרות, בשמירה, והם לא עובדים בכנסת, ויש להם בעיה

של קיום.

גם אם אין להם בעיה של קיום, אלה אנשים שיש להם כבוד עצמי, שיש להם גם הכרת

ערך העבודה והם לא חושבים שבגיל מסוים הם רוצים להיות סמוכים על שולחן ההורים.

גם אז, דרך אגב, הסטודנט לפי דעתי יתרום הרבה מעצמו, אבל מה הוא כבר יקבל? הוא לא

יקבל מי-יודע-מה, אבל זה בוודאי ענין של כסף. אם מישהו לא מעוניין בזה ואם מישהו

אין לו יחס נפשי לעני ן, ואם מישהו לא מחשיב את זה, הוא לא מועמד. מצד שני יש

ודאי רבים שהם כן מועמדים, אבל הם לא יכולים להרשות זאת לעצמם.

שמואל דרורי;

אתה צודק.
יוסי שריד
הוא צריך להחליט אם הוא הולך להתפרנס או שהוא הולך לעזור לעולים בקרוואנים.

זו בחירה מאד קשה.

זה בוודאי לא עני ן של כסף, אבל בוא נקרא לכסף בביטוי קצת יותר סימפטי -

פרנסה. כסף הולכים לעשות במקום אחר, אבל פרנסה זה כבר דבר יותר מכובד.

אשר על כן, אם רוצים שרנהיה חיות לפרוייקט הזה, צריך להתארגן באופן מרכזי.

היוזמה היתה של מועצת תנועות הנוער והיא צריכה גם להישאר שם, והם צריכים בוודאי

להיות רכיב מאד חשוב בפעילות החשובה והמבורכת הזאת, אבל צריכים להצטרף גורמים

נוספים, והממשלה צריכה להחליט אם היא רואה בזה חשיבות, ואני רואה בזה חשיבות

עצומה, היא צריכה להתארגן באופן כזה - א. שהתנאים יהיו שווים בכל מקום; ב. שיהיה

ברור מה מקבלים. הרי אדם גם לא יכול להחליט בינו לבין עצמו אם הוא רוצה או לא

רוצה להשתתף, כי הוא לא יודע מה הוא מקבל. אז הוא אומר: אני יכול להרשות לעצמי,

אני לא יכול להרשות לעצמי.



דרך אגב, גם בתנאים הבלתי-אפשריים האלה, כי מדובר באמת בתנאים בלתי-אפשריים

שאתה לא יודע מה אחה מציע לאיש, אני באופו אישי לוקח על עצמי לדבר גם עם השומר

הצעיר וגם עם הנוער העובד כדי לעורר בהם יותר עניו, אבל השאלות האלה יתעוררו. זה

לא יכול להסתדר מבלי שסטודנט יידע מה הוא נותו ומה נותנים לו.

שמואל דרורי;

בכל מקום הוא יודע בתנאים הנוכחיים. הוא לא יודע מה הם הצ' ופרים שאנחנו

מתכוונים לתת לו בהמשך.
יוסי שריד
יוצא שהוא לא יודע מספיק.

יציק וקני ו;

אני מצטרף לדעתו של חבר-הכנסת יוסי שריד. אני חושב שצריך לקבוע קריטריונים

ברורים, נורמות ברורות, כדי שכל אחד ידע לקראת מה הוא הולך, ואז הדברים האלה

יקבלו משמעות אחרת.

דורון נהרי;

חבר-הכנסת שריד, כאשר הצגנו את זה בצורה שאתה הצעת, לא התרשמו טוב.
יוסי שריד
אני חושב שאתם עשיתם בסדר גמור. אני רק אומר שזה מצב שמוכרח להשתנות.
קובי שרון
אולי הצורך לחבר את -זה לפרוייקטים שכבר נמצאים בשטח ויש להם משאבים קשים, ואז

לתת את הסטודנטים.
יוסי שריד
גם האוניברסיטאות צריכות לתת משהו.
הי ו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו צריכים לסכם את הדיון. אני זימנתי את הדיון הזה מכיווו שמאד התרשמתי

מהפרוייקט כששמעתי עליו משמואל דרורי ומאחרים. אני זוכרת כשהייתי בצבא, בנח"ל,

כולנו היינו יחד באוהלים או בבתים מאד ארעיים. הייתי קמה בארבע בבוקר לעבודה

ואחר הצהריים נתתי שעורים פרטיים. כל הזמו עסקנו רק בעבודות התנדבות. כשנמצאים

יחד וחיים יחד, ואתה יכול לתרום הרבה יותר, זה נותו הרגשה הרבה יותר טובה לאנשים

סביבך.

זה לא שולל קיומם של פרוייקטים אחרים .יש בית הספר ויש הגופים הממלכתיים,

העובד או העובדת הסוציאלית שעושים את מלאכתם, הכל קיים.

עם זאת, אני התרשמתי מאד מהפרוייט הזה וחשבתי שיש לו מקום. מכיוון שיש בעיות

תקציביות קשות, וכפי שגם חבר-הכנסת שריד אמר, אנחנו רוצים לייצב את זה. אולי

אנחנו נחטא, אני מקווה שלא, אבל אתם פניתם אלי כדי לייצב את המצב, כדי שמבחינה

תקציבית תדעו מחר מאין באים 5,000 השקלים הנוספים.



אני מסכימה עם הסטודנט יוסי ועקנין, שהכסף הוא לא הדבר העיקרי שמושך אותו.

אני בכל זאת חושבת שאפשר למצוא קריטריונים שסטודנט יידע מה מציעים לו. אבל אני

חושבת שצריך לעשות את זה מאד מודולרי ולהתחשב בצרכי המקום. אם יש מקום מסוים

שיכול להציע לך קרוואן, או דירה ארעית, או שקל יותר להשיג דירה בשכירות, תחליט

שהעזרה לא תהיה בדיור אלא בצורה של מילגה. זאת אומרת, אפשר ללכת כאן בצורה מאד

מודולרית לפי צרכי המקום, ויחד עם זה לפי מה שהמקום יכול להציע לך. לייצב כמה

דברים עיקריים שהסטודנט מקבל. אם זה עזרה בשכר-דירה, אם זה מילגות, אם זה

חופשי-חודשי, והסטודנט יוכל לבחור מתוכם מה הוא רוצה, כאשר העלות היא פחות או

יותר- אותה עלות לסטודנט לעומת מה שהוא תורם מבחינת שעות עבודה.

אני פונה לכל הגורמים הממשלתיים לשתף פעולה, כי אני חושבת שכל היושבים כאן

חושבים שזה פרוייקט מאד חיובי, ואני מברכת גם את משרד הקליטה על התקציב שכבר

ניתו. אבל כדי שנוכל לשתף פעולה וכדי שזה יקבל צביון עוד יותר פתוח וממלכתי, יש

לשלב בפרוייקט את ארגוני הסטודנטים.

אנחנו נלווה את הפרוייקט. הוועדה תפנה למשרדי הממשלה השונים, להתאחדויות

הסטודנטים ולמרכז השלטון המקומי כדי לצאת עם תוכנית מוגדרת וכדי שאפשר יהיה,

כתוצאה מכך, גם לקבל תקציבים.

ועדת העליה והקליטה יכולה להיות האכסניה. אנחנו נזמו את כולכם לכאן ותהיה

ועדה, שאנחנו לא צריכים להיות קשורים אליה, ועדה מקצועית בין--משרדית, שתוכל לשבת

בחדר הוועדה הזאת בשעות אחר-הצהריים, כדי לצאת עם הצעה והמלצות שיבואו מטעם ועדת

ההיגוי שתוקם. להערכתי יהיו שותפים בוועדה משרד הקליטה, משרד העבודה והרווחה,

מועצת תנועות הנוער, התאחדויות הסטודנטים, חברת המתנ"סים חשוב שו1היה,

האוניברסיטאות, מרכז השלטון המקומי, משרד השיכון, הסוכנות היהודית, משרד החינוך

והרזרבות והג'וינט.
שמואל דרורי
אני רוצה להדגיש מדוע וקשוב שמשרד העבודה והרווחה יהיה מיוצג בוועדה, כי

העולים הרבה פעמים חיים במחיצת אנשי רווחה. מבחינתנו כולם עם ישראל.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

הגורמים השונים ייפגשו כאן כבר בשבוע הבא בשעות אחר הצהריים, ונתקדם בנושא

הזה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 11:55

קוד המקור של הנתונים