ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 28/10/1996

סקירת שר העבודה והרווחה על פעולות משרדו הנוגעות לרווחת העולים החדשים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 17

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני. ט"ו בחשון התשנ"ז (28 באוקטובר 1996). שעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה; נ' בלומנטל - היו"ר

ס' לנדבר

א' מסאלה

צ' ויינברג - משקיף

מוזמנים; שר העבודה והרווחה אליהו ישי

ח' פוזנר - מנהל האגף לשירותים אישיים וחברתיים,

משרד העבודה והרווחה

ש' אברמי - יועצת השר

אי צ'אליק - מנהלת היה' לקליטת עליה, משרד העבודה והרווחה

בי לוינסון- משרד העבודה והרווחה

אי פארן - מנכ"ל שרות התעסוקה

ני בן-צבי - שרות התעסוקה

שי כהן - מנהלת מחי הרווחה, המשרד לקליטת עליה

י י שטראוס - מנהלת האגף לקליטה בתעסוקה, משרד הקליטה

י י ארנון - ארגון שתי"ל

ני גלמן - ארגון שתי"ל

י י ערן - ראש תחום שילוב עולים, הגיוינט

ר' בר-און - מנכ"ל המועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ לשעבר

עו"ד גי בר-אל - לשכה לסיוע משפטי לעולים

סי דובז'יק - עוזר הדובר, הפורום הציוני

אי הלחמי - יו"ר התאחדות עולי צרפת

ר' גויטיין - מיט"ל - מרכז ישראלי לטיפול בפגיעות

מיניות בילדים

דייר ת' כהן - מנכ"ל מיט"ל

אי קולניק - אחראית על עולים חסרי בית, עיריית י-ם

שי עמדי - מנהל המח' לקידום נוער, עיריית י-ם

אי שיפרין - רכזת עולים, עיריית ירושלים

שי אשכנזי

צי רוזן

אי מיכאלי - מרכזת ועדת קליטה בהסתדרות
מנהלת הוועדה
ו' מאור
קצרנית
עי הירשפלד

סדר-היום; סקירת שר העבודה והרווחה על פעולות משרדו הנוגעות

לרווחת העולים החדשים.



סקירת שר העבודה והרווחה על פעולות משרדו הנוגעות לרווחת העולים החדשים

היו"ר נעמי בלומנטל;

בוקר טוב, אני פותרות את הישיבה. היום מופיע בפנינו שר העבודה והרווחה, זו

הפעם הראשונה בוועדה זו ,ואני בטוחה שיש לו פנה רומה לכל נושא העליה ולעולים מכל

הארצות,

הסקירה על התקציב לשנה הקרוב תינתן בעוד כשבועיים. היום נמצאים כאן מנהלי

מהלקות ועובדים אחרים של משרד העבודה והרווחה, שיענו על שאלות ספציפיות של חברי

הכנסת. השר יתרכז יותר בנושא התעסוקה. אני פונה אליכם, חברי הכנסת, לנסות למקד

את שאלותיכם בנושא התעסוקה. השר לא יישאר עד סוף הישיבה. מאוחר יותר, לאחר שהשר

יעזוב אותנו, יישארו כאן עובדי המשרד והם יוכלו להחכים אותנו גם בנושאים אחרים.

כל הנושא של תעסוקת עולים, כל הקורסים שמתקיימים, אני מבינה שיש כמה מסלולים

בהקשר הזה, זה הכשרה לקראת קליטה בתעסוקה, סיוע בקליטה בתעסוקה, סיוע כלכלי

שמתלווה לזה לא אחת, שכר-לימוד, מימון, מימון בחינות, רכישת ציוד לימודי,

והשתלמויות ערב לעובדים ביום.

אני רוצה לשאול את חברי הכנסת אם יש לכם שאלות ספציפיות לשר. חבר-הכנסת

מסאלה, בבקשה.
אדיסו מאסלה
אנחנו שומעים היום על סגירת כמה מפעלי מזון וטכסטיל. אתמול הייתי בקיבוץ נצר

סירני שבו יש מפעל שעבד 40 שנת וכעת העובדים מתמרמרים, והם מוחים ושובתים מפני

שעובדים זרים מחליפים אותם בעבודה. אני יודע שהנושא הזה יידון היום גם בוועדת

העבודה והרווחה. הייתי רוצה שכבוד השר יתייחס לנושא הזה ויאמר לנו מה משרדו עושה

כדי לצמצם או למנוע את התופעת הזאת על-מנת שעובדים זרים לא יתפסו את מקומם של

ישראלים, בעוד שהיום האבטלה גדלה והולכת.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה. אדוני השר, בבקשה,
שר העבודה והרווחה אליהו ישי
לפני שאתייחס לתעסוקה הייתי רוצה שמנכ"ל שרות התעסוקה יתן תמונת מצב קצרה

ולאחר-מכן ידבר בנימין לוינסון.

א י פארן;

גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת ושאר האורחים. שרות התעסוקה מטפל

בתעסוקה לעולים חדשים בצורה לא רק שוויונית אלא ממוקדת במיוחד לעולים חדשים

בפריסה ארצית מקרית-שמונה ועד אילת באמצעות לשכות שרות התעסוקה.

הנתונים הסטטיסטיים. נכון לחודש ספטמבר האחרון מאובחנים אצלנו דורשי עבודה

עולים חדשים - 9,600 .זאת הגדרה סטטיסטית, כי קבענו מי שמוגדר אצלנו על-פי הנוהל

כעולה הדש לצרכי תעסוקה הוא מי שנמצא בארץ שנתיים. מעבר לשנתיים אנחנו לא

מגדירים אותו בסטטיסטיקה כעולה חדש. לכן המספר הזה במרוצת 3-2 השנים האחרונות

הוא פחות או יותר בין 8,000 ל-10,000 עולים חדשים שפוקדים את שרות התעסוקה על-מנת

למצוא תעסוקה.

מספר מאפיינים נוספים בנושא. ישנה העליה המאסיבית מברית-המועצות לשעבר

ומאתיופיה, ויש גם עליה של מאות, אולי אלפים בודדים מארצות המערב. הבסיס של כל

אוכלוסיה כזאת שונה, כמובן, מבחינת המרכיבים שכל אוכלוסיה מביאה אתה. לדוגמה,



30% מהעולים האקדמאים, שרובם מברית-המועצות לשעבר, עובדים במקצועם ו-70% אינם

עובדים במקצועם. זאת העליה המאסיבית של השנים האחרונות ואני חייב לציין דבר

חשוב, שהמוטיבציה של העולים מרוסיה חזקה ביותר. הם נקלטו טוב מאד מבחינת

התעסוקה, גם לא במקצועם.

יש מספר תופעות. תופעה ראשונה, עולים חדשים שפוקדים אותנו כאשר הם עובדים.

יש להם תעסוקה, אבל השכלתם ומקצועם שאתו הם באו הוא אחר מאשר מקום התעסוקה שכרגע

הם עובדים בו, ולכן הם באים אלינו לא על-מנת לקבל דמי אבטלה, כי הם לא זכאים לזה

בתור מועסקים, אלא כדי למצוא עבודה חלופית שתתאים יותר להשכלתם ולכישוריהם,

ואנחנו רואים זאת כמובן בצורה חיובית. הם פוקדים גם את ירידי התעסוקה שאנחנו

עושים. לפני שבוע עשינו יריד תעסוקה בפארק התעשיה בקיסריה, אני אישית הייתי שם

וראיתי שם עולים חדשים רבים, שמועסקים, אבל הם רוצים לעבוד יותר קרוב למקצועם

ולשפר עמדות.

אלמנט שני מבחינת העולים, ואני מתמקד כרגע על העליה מברית-המועצות לשעבר, הוא

הקונפליקט שיש בין העולים לגבי תעסוקה ומגורים. הקונפליקט הזה בא לידי ביטוי

בצורה כזאת שלא תמיד הם יודעים אם קודם-כל להיות מועסקים או קודם-כל לקבל מקום

מגורים. אנחנו עדים לתופעות שהיו לפני כשנה וחצי, שבשדרות איבחנו פתאום עליה

מאסיבית של דורשי עבודה. כשבדקתי את זה במשך 3 חודשים - כי 800 דורשי עבודה זה

דבר לא אופייני - התברר שמשרד השיכון מכר דירות בשדרות ב-36,000, 46,000 דולר

וזוגות צעירים רבים, ובמיוחד עולים חדשים, קנו שם דירות על-מנת שיהיה להם קודם-כל

מקום מגורים.

במספר שיחות שקיימה גם מנהלת הלשכה בשדרות אופיין דבר מאד בולט. האנשים

אמרו: באנו קודם-כל לסדר מגורים. מבחינת תעסוקה אנחנו לא חייבים לעבוד בפריפריה

הקרובה של שדרות או בסביבה. כך שעולים חדשים עובדים ונוסעים משדרות, לדוגמה, אבל

זה יכול להיות גם מאופקים וממקומות אחרים, נוסעים לרחובות או לראשון-לציון, כי

מרכז הארץ היא אבן שואבת לתעסוקה, גם בימים אלו כשמפעלים נסגרים והאבטלה גוברת.

יש עוד אלמנט חשוב בחתך מין. אנחנו מבחינים בעליה מברית-המועצות לשעבר שאין

הבדל בין גברים לנשים מבחינת המוטיבציה והרצון להיות מועסקים.

העליה מאתיופיה. במשך השנתיים האחרו נות העולים מאתיופיה, הגברים שביניהם,

נקלטו בצורה טובה בתעסוקה, בחקלאות, במכונאות, ואולי בפריפריה בעוד כמה מקצועות

כאלו. יש בעיה הרבה יותר קשה בתעסוקת נשים, מבחינת ההרגלים, התא המשפחתי.

אנחנו מבחינים בין העולים מאתיופיה וגם בין העולים מברית-המועצות לשעבר

במשפחות חד-הוריות רבות. לפי הנתונים שבידי, באור-עקיבא שמונה בסך-הכל 22,000

תושבים יש 170 משפחות חד-הוריות.

הקליטה בתעסוקה של העולים מאתיופיה התבצעה בשנים האחרונות על-ידי סיבסוד
הממשלה בשני תחומים עיקריים
1. בחקלאות, כשניתנו 30 שקל נוספים לעובד ו-10

שקלים למעסיק, ואכן לשרות התעסוקה היינה בנושא הזה הצלחה. כ-2,000 ישראלים עבדו

בחקלאות. זה מוריד, במיוחד דורשי עבודה שהם בבעיה מבחינה תעסוקתית כבסיס התחלתי.

אלמנט משותף לשתי האוכלוסיות. גיל 45 פלוס, מבוגרים, מוגבלים או נכים

למיניהם. זו בעיה קשה ביותר, כי גם לישראלים מגיל 45 ומעלה, ולא משנה אם הוא

יליד הארץ או ותיק, יש בעיה של תעסוקה, על אף כל האלמנטים החיוביים שאיש או אשה
כזאת מביאים, כמו
אחריות, מסירות, אין לו בעיות מילואים, וכו'.

לכן יש לנו קושי להכניס לתעסוקה גם את העולים מברית-המועצות לשעבר וגם את

העולים מאתיופיה, ואלה בעיקר אנשים שמקבלים הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי. לאותם

אנשים יש לנו עדיין פרוייקט שנקרא "עבודות מיידיות" שמבוצעות על-ידי הקרן הקימת

ורשות העתיקות.



לפעמים אני שומע על עבודות דרגן, עבודות יזומות. אנחנו קוראים לזה עבודות

מיידיות. אנחנו רואים על פניהם של העובדים חיוך כשהם חושפים עתיקות בקיסריה, שזה

אלמנט תיירותי, פנים וחוץ. אותו דבר בחניונים שהקרן הקימת בונה וברשות הגנים

הלאומיים.

לפני 3 שנים היו לנו 4,000 עובדים כאלה בהסכמים עם הגופים הממלכתיים, ומספרם

ירד ל-2,000. אני יודע שלקראת השנה הבאה האוצר עומד לצמצם את מספר המועסקים האלה

כמעט לאפס, מבחינת התקציב שאושר למשרד העבודה. אני חושב שזו הנהיה פגיעה קשה מאד

בגרעין קשה של אוכלוסיה, שזאת אחת האפשרויות היחידות לתת להם תעסוקה.

בזמנו אמרנו, במקום שהביטוח הלאומי ישלם דמי הבטחת הכנסה - הרי האוצר מתקצב

גם את התחום הזה בביטוח הלאומי וגם את הנושא של עבודות מיידיות - המלצתי לשר

לעשות בנושא הזה מלחמה כי אני חושב שאנחנו יכולים לשחרר לחץ של דורשי עבודה

ומובטלים בגילאים אלה, שאין כמעט שום סיכוי למצוא להם תעסוקה אחרת.

בסוף דבריי אציין דוגמה אחת, כי יחד עם משרד הקליטה ומשרד העבודה, האגף

להכשרה מקצועית ואגף הרווחה, ושרות התעסוקה, עובדים בהרבה מאד פרוייקטים ייחודיים

לאוכלוסיות עולים ייחודיות, אם זה באתרי קרוואנים לאתיופים, וגבי בן-צבי שהיא

אחראית על המחלקה הזאת תוסיף.

אני חייב לציין דבר אחד, שאין בשרות התעסוקה סטיגמה מיוחדת על עולים חדשים.

הם מטופלים כמו כל דורשי העבודה, אבל בהתמקדות מבחינת אזורים גיאוגרפיים, כמובן.

כי אם אנחנו מדברים על אתרי קרוואנים בחולדה או בחצרות-יסף, אז אנחנו בהם פועלים

בצורה נקודתית הרבה יותר ממוקדת, יחד עם הגורמים אחרים. או אם מדברים על ריכוז

אוכלוסיות, אם זה עולים מקווקז, למשל, אנחנו שמים עליהם דגש מיוחד.

יש גם עליה מארצות המערב, אמנם מעטה מאד, ויחד עם משרד הקליטה אנחנו עושים

ירידי תעסוקה. לאחרונה היה יריד "היי-טק" בארצות-הברית, משותף לשרות התעסוקה

ומשרד הקליטה והם הביאו הרבה תעשיות "היי-טק" למקום על-מנת לקלוט ישירות משם

ישראלים חוזרים או אחרים, לעשות עליה ולהיקלט ישר בעבודה. היה פרוייקט נוסף של

הסוכנות היהודית עם התאחדות הקבלנים והתאחדות התעשיינים שיצאו לברית-המועצות

לפרוייקט שנקרא "קליטה ישירה". במספנות בברית-המועצות, למשל, חיפשו רתכים, כי

חסרים לנו בארץ מאד ידיים עובדות בתחום הריתוך ועיבוד שבבים, והביאו אותם ישירות

למפעלים בארץ. חיפשו גם עובדים בתחום הבנין. עם זאת, מספר העובדים שבאים עדיין

לא עונה על הדרישות הגדולות שלנו. עד כאן בנושא התעסוקה.

אני חייב לומר שחמשולש של משרד העבודה והרו ויוה, משרד הקליטה ושרות התעסוקה

עובד יוצא מן הכלל טוב מבחינת הכשרה מקצועית.

סופה לנדבר;

ברור שהאבטלה שגדלה בחודשים האחרונים פוגעת בעולים החדשים במיוחד, מפני שזו

אחת השכבות החלשות במדינת ישראל.

הייתי רוצה לשאול את כבוד השר כמה דברים. משרדד מקיים קורסים להכשרה. אני

רוצה לדעת מה הן הסנקציות שאתם נוקטים נגד מעסיקים שמנצלים את האנשים בעבודה,

לארור וזקופה קצרה ביותר מפטרים אותם והם נשארים בחוץ, לאחר שההשקעה הכספית בקורסים

היתה גדולה ביותר.

מה בנוגע להמשך של פרוייקטים לקשישים שהיו במשרדך עם יושרה הקודמת.

אני רוצה לדעת מה קורה עם ההטבות שהגב' נמיר החליטה לתת לקשישים שעליהם

דיברתי קודם.

מה לגבי ההמשך של פרוייקט 45 פלוס, שהתחיל ביוזמתה של קודמתך בתפקיד אורה

נמיר?



אני גם רוצה לשמוע יותר מה קורה עם תעסוקת נשים ואיזה קורסים אתם עושים עכשיו

בשבילו.

שמעתי על פרוייקט הכשרה למדענים שהיה גם אצל אורה נמיר כאשר היא החליטה שיש

בשוק הרבה מאד מדענים שלא יכולים להיקלט בשוק העבודה בגלל הגיל וסיבות אהרות, ואז

התקיים קורס הכשרה למדענים האלה כדי שהם ייכנסו למשרד החינוך. no קורה עם

הפרוייקט הזה?

האם חשבתם לעשות משהו לשיפור השפה? כי שמענו עכשיו שאחרי תקופה מסוימת אנשים

רוצים לשפר את התנאים שלהם, לא רק בעבודה, והם לא נקלטו מפני שיש להם בעיה. מה

קורה עם הפרוייקט הזה? יכול להיות שבמקומות התעסוקה כדאי לעשות עכשיו קורס כזה

כדי לשפר את השפה ואז הם יכולים גם לנצל את הדיפלומה, או את המקצוע, מפני שבחלק

מהדברים הם צריכים את השפה שבלעדיה הם לא יכולים לעבוד. תודה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני רוצה לשאול כמה שאלות שעלו תוך כדי הסקירה שנתו מנכ"ל שרות התעסוקה.

לגבי ירידי התעסוקה, על-סמך הנסיון של כמה שנים, מהו אחוז האנשים שמוצאים עבודה

במקצועם ולא במקצועם?

מה הו הבעיות העיקריות? למשל, כשאנשים נשלחו בזמנו לעבוד בחקלאות או שחשבו על

הפתרוו של החקלאות, זה נראה פתרון מעליב והתקשורת הציגה את אי-שביעות הרצון.

מנכ"ל שרות התעסוקה תיאר תמונה די ורודה ודאגה מכך שגם בתחום הארכיאולוגיה וגם

בתחום החקלאות, הגננות וכו', אם יפסיקו את הסבסוד של העבודות האלה, אנחנו נעמוד

בפני בעיה קשה. גם אני חושבת כך, אבל מה לגבי העובדים, האם הם מרוצים בתעסוקה

הזאת?

דבר נוסף, כמה אנשים בשרות התעסוקה מדברים בשפתם של מחפשי העבודה? אם אנחנו

מדברים על עולים מאתיופיה, האם יש מי שיוכל לדבר אתם באמהרית? בדרך-כלל זה לא רק

שפה, צריך גם להבין את המאוויים הפנימיים, נגה קורה אצל האיש. כך גם לגבי רוסית.

אנחנו שומעים הרבה מאד על ניצול מחפיר של עולים, שמקבלים 6 שקלים לשעה.

אנחנו יודעים מהו שכר המינימום על-פי החוק. מה קורה בעניו הזה, האם יש פיקוח?

האם מנסים למנוע את זה? מה אינם עושים בעניו הזה?

הייתי רוצה לשמוע יותר על עבודת נשים, גם של האתיופיות, שאני חושבת שצריך

לעשות הרבה יותר כדי למצוא דרך שהן תוכלנה לצאת לעבודה ולהיות מתוגמלות, וכמובן

גם על נשים מעליות אחרות.

דבר נוסף, איך היית מגדיר את יחסי הגומלין ביניכם לבין חברות כוח-אדם? האם

זה קורה כשבן-אדם מתייאש? האם הוא מראש מברר כמה אפשרויות?

חבר-הכנסת ויינברג, בבקשה.

צבי ויינברג;

קראתי ושמעתי מאדם שעובד בתחום הזה שיש מרקור בארץ בעובדים בענף המחשבים,

ושאפילו יש תוכניות להביא עובדים זרים מהודו, כי כנראה בהודו יש אנשים רבים בתחום

הזה.

בנוגע לעולים בני45 פלוס, ואני בתור חבר סיעת "ישראל בעליה" מכיר את הבעיה

הזאת כבר זמן רב, יש בקבוצה הזאת מספר גדול של אנשים שכבר עברו הכשרה טכנולוגית,

הם מהנדסים בתחומים שונים. מדובר אולי על הסבה יחסית קצרה, וכמובו עם שילוב

השפה, כי בגיל 45 פלוס קשה יותר ללמוד שפה.



שאלתי היא אם יש תוכניות איך לנצל את המספר הגדול הזה של אנשים שהגיעו כבר עם

הכשרה טכנולוגית ומדעית, שאולי אפשר להסב בצורה די מהירה בענף המיושבים, ולא נצטרך

להביא עוד עובדים זרים. מדובר כאן, כך נראה לי, בעניו שאולי אפשר לנצל אותו.

היו"ר נעמי בלומנטל;

האם יש עוד מישהו מביו הארגונים השונים שרוצה לשאול שאלות? גבי מיכאל,

אי מיכאלי;

אני מבקשת לפנות לכבוד השר. אני מקבלת פניות רבות מאד מעולים חדשים, לצערנו

לא כולם עובדים במפעלים שבהסדר הקיבוצי. רוב האנשים עובדים לא במקצועם אצל

קבלנים פרטיים, קבלני משנה, הברות כוח-אדם וכיוצא באלה, ומה שקורה בשטה זה פשוט

דבר מהפיר, מכיוון שאנשים רבים מאד לא מקבלים את השכר המינימלי שמגיע להם.

לנו כהסתדרות קשה להפעיל מנגנוו שלם. אני הושבת שצריך לחשוב על פרוייקט

משותף עם משרד העבודה והרווחה כדי להכריה את המעסיקים לשלם לאנשים לפהות את

המינימום, שמפאת בעיות השפה ובעיות אחרות הם לא יכולים לעמוד על זכויותיהם.
שר העבודה והרווחה אליהו ישי
גברתי היובת-ראש, הייתי רוצה לבקש, ברשותך, שמנכ"ל שרות התעסוקה יענה על הלק

מהשאלות שנוגעות אליו בקצרה ממש, ולאהר-מכן נשמע את גבי ניצה בן-צבי במה שנוגע

לנשים ולמדענים.

אי פארן;

במשרד העבודה יש פרוייקט שמשולבים בו משרד העבודה, שרות התעסוקה, הביטוה

הלאומי המוניציפאלי, מה שנקרא מוקדי אבטלה. מוקדי אבטלה יש ב-15 ישובים שלפני

שנתיים היו בהם למעלה מ-10% ולכו הופעל ומופעל בהם פרוייקט מוקדי אבטלה, שזה

טיפול אינדיבידואלי במובטלים ובדורשי עבודה. אני יודע לזהות במוקדים אלו

אוכלוסיה גדולה של עולים הדשים מכל הסוגים.

שאלתם על תוצאות. במוקדי אבטלה אלו היו כתות להשלמת השכלה. אני יכול לציין

10 או 12 כתות בקרית-גת, בקרית-מלאכי ובשדרות, כי קורסים של משרד העבודה דורשים

סף מינימום ולכו השלמת ההשכלה שנעשתה לאותם דורשי עבודה, שביניהם ראיתי הרבה מאד

עולים, איפשרה להכניס אותם להכשרה מקצועית.

התקיימו הרבה בנאד קורסים בכל התחומים, ובעיקר לנשים, כי באותם מוקדי אבטלה

הבעיה היא תעסוקת נשים, כאשר 60% עד 70%מהמובטלים הו נשים ורק 30%-40% גברים.

זה קורה בפריפריה הו בדרום והו בצפון.

סופה לנדבר;

אהרי הקורסים האלה אינם מפנים אותם למקום עבודה?

א' פארן;

נכון, זו התשובה.

יש לנו80% הצליין בהשמה. השמה פירושה שהלשכה, אהרי הקורס למטפלות, מזכירות,

אלקטרוניקה, תפירה, ספרות, ריתוך, הכניסו אותם לעבודה. אבל הלק נכבד מהם מוצאים

עבודה לבד, וגם את אלה הכנסתי לסטטיסטיקה. ב-80% הקורסים שהתקיימו נמצאו לכולם

מקומות עבודה.



ביריד תתעסוקה האחרון שעשינו בפארק קיסריה היו כ-28 מעסיקים והתיצבו 3,000

איש. ראיתי ביניהם הרבה עולים חדשים. אין לי עדיין תוצאות של היריד הזה, אבל

בדרך-כלל ההשיבות של הירידים האלה היא אחת - הקשר והמפגש שאנחנו עושים בין המעסיק

לבין דורש העבודה. הקשר הישיר הוא זה שגורם לקבל קורות-חיים, לקבל את הנתונים

מהעובד שרוצה לעבוד ולמצוא לו מקום תעסוקה.

איו לי כאן מספרים סטטיסטיים מהירידים האחרונים שעשינו בתחום הזה.

בתי המלון בארץ, בעיקר באילת שהיא עיר תיירות, ובים המלח, בל העובדים בהם הם

חיילים וחיילות משוחררים. יש ביניהם, כמובן, גם עולים חדשים ששירתו בצבא.

לגבי שביעות-רצון בעבודות המיידיות. מנסיוני האישי אני י ודע שיש שביעות-רצון

מלאה. אנשים נלחמים על מקום העבודה הזה. לאחרונה פגשתי מספר אנשים ששמעו מקרן

קימת או מרשות העתיקות שבתחילת דצמבר - כי לפי החוק צריך להודיע חודש מראש על גמר

עבודה - הם עומדים להודיע למספר גדול של אנשים שהם מפוטרים. אין יותר עבודה.

בשנה זו היה לנו מצב דומה כאשר משרד התיירות לא קיבל את התקציבים לשימור

אתרים בצפורי, בית-שאן, קיסריה ובבית ג'וברין, ועשרות אנשים הלכו הביתה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

רוב העובדים האלה הם עולים חדשים?

אי פארן;

כן. יש גם ותיקים, כמובן, אבל עיקר העובדים הם עולים חדשים. ויש

שביעות-רצון. נשים וגברים שעבדו בעתיקות קיסריה שאלו בדאגה מה יקרה עכשיו. הם

מקבלים דמי קיום, ללא תעסוקה.

בענין חברות כוח-אדם אין לנו בעיה. שרות תתעסוקה רואה את חברות כוח-אדם

כגורם משלים לשרות התעסוקה. חוק חובת זיקה הסתיים ב-1991 יכל אחד, לא משנה אם

הוא עולה חדש או דורש עבודה ישראלי אחר, זכאי למצוא תעסוקה בכוחות עצמו, זכאי

ללכת לחברות כוח-אדם, לעבוד עבודה תקופתית וזכאי לבוא לשרות התעסוקה על-מנת לחפש

תעסוקה ולמצות את החוק שהמדינה קבעה דמי אבטלה והבטחת הכנסה. לכן מבחינה זאת אין

לנו שום בעיה.

בשרות התעסוקה יש עובדים דוברי רוסית, במיוחד בלשכות לאקדמאים. יש לנו גם

פקידי השמה אתיופים, במיוחד במקומות שבהם יש מרכזי קרוואנים שבהם מתגוררים

אתיופים.

דבר אחרון, מחשבים ותוכנה. יש דבר כזה, ויחד עם התאחדות התעשיינים ועם בתי

התוכנה עושים קורסים כאלה. אני חייב לציין שיש הרבה חודים מומחים בנושא התוכנה,

אבל יש גם הנחייה של השר, שיושב אתנו, לפיה אין אישור לכניסת אנשי תוכנה. אני

מדבר על מאסות, לא על אחד או שניים לחצי שנה. התעשיה האווירית ביקשה 40 אנשי

תוכנה מהודו. חברת "דיגיטל" ביקשה 60 אנשי תוכנה מהודו. שלילי לחלוטין. המדינה

תצטרך להסתדר עם האנשים שלה בנושא הזה.
שר העבודה והרווחה אליהו ישי
הבעיה האמיתית היא שיש מחסור.
צבי ויינברג
השאלה שלי היתה ממוקדת אם אתם מתרכזים בגרעין הקשה של בני 45 פלוס, שם יש גם

בעיה של הסבה מקצועית, וחשבתי על מתן קורסים בעברית קלה לאלה שמתקשים ללמוד עברית

בגיל הזה, כדי שיוכלו לפחות לתפקד במיושבים. כי מדובר כאן, לפי הסטטיסטיקות,



בעשרות ובמאות אלפי אנשים שמתקשים להתפרנס והם אף פעם לא יגיעו לדירה משלהם. מצבם

הכלכלי מאד גרוע, והתקווה אולי הוא ענף המחשבים. כי מדובר באנשים עם השכלה

מקצועית שיכולים אולי להגיע לזה. זאת השאלה.

א י פארן;

אני לא אוכל לענות בשם מנהל האגף.

י' שטראוס;

כשיגיע תורי אובל לענות על השאלה הזאת.

ש' עמדי;

אני רוצה לשאול שאלה שנוגעת לתעסוקה. אנהנו נמצאים בקשר עם עולים צעירים

ובני נוער במצוקה, כלומר השוליים שבשוליים. בירושלים מדובר על כמה אלפים, ששרותי

התעסוקה הנורמטיביים לא כל-כך מתאימים להם. מדובר פה על בני נוער חסרי-בית

שהתחילו להידרדר לסמים, בנים למשפהות חד-הוריות, והתעסוקה שהם מחפשים כרגע, אני

מצטער מאד, זו ירידה לזנות, או כניסה לכנופיות מאד הזקות. פנינו למשרד העבודה,

שנה שלמה, ולא קיבלנו שום פתרונות. פנינו בזמנו לשרה אורה נמיר והיא ניסתה בסוף

הקדנציה לעשות משחו ואז הגיעה מערכת הבהירות, ובשנה האהרונה המצב התדרדר מאד.

אם רוצים לשקם אותם, צריך להוציא אותם מהמצוקה שהם מצויים בה ולתת להם תעסוקה

מאד מי והדת.
שר העבודה והרוורוה אליהו ישי
השאלה מה הרצון שלהם למצוא תעסוקה.
ש' עמדי
הרצון שיטפלו בהם נכון הוא מאד חזק אצלם. יש להם מוטיבציה מאד-מאד חזקה, אבל

התנאים להגיע אליהם ולטפל בהם הם לא אפשריים מבחינת משרד העבודה כרגע.

א י פארן;

יש לנו לשכות לנוער, גם בירושלים.
ש' עמדי
הם בעצמם אמרו לנו שהם לא ערוכים להתמודד עם חבריה כאלה.

אי פארן;

אתה עכשיו מאפיין חבר'ה שהם גרעין קשה.
נ י בן-צבי
קודם-כל לגבי נשים. כפי שכבר נאמר, לגבי האוכלוסיה מחבר העמים יש מוטיבציה

מאד גבוהה של נשים להשתלב בעבודה, אבל לגבי נשים יש לנו בכלל בעיה של תעסוקת נשים

בארץ, בעיקר בעיירות הפיתוח, וזה לא ייחודי דווקא לעולי ברית-המועצות או אחרים.

יש לנו בעיה ואנחנו מתקשים לפתור אותה. יש לנו בעיה במיוחד עם נשים מבוגרות, כפי

שיש לנו גם לגבי גברים, אבל אשת בת 40 כבר נחשבת מאד זקני!.

זו בעיה מאד קשה ואנחנו מודעים לה. אני בכל אופן לא יודעת איך לפתור את

הבעיה הזאת.



לגבי נשים אתיופיות. נכון שחלקן הגדול לא עובד, גם מתוך בעיות של התא

המשפחתי, המסורת וכיוצא באלה. אנחנו הולכים כרגע לאיזה שהוא "פיילוט" לפחות בשני

ישובים שחלק ניכר מהמשפחות הן חד-הוריות, למכי נות מיוחדות. כרגע אולי ביבנה

ובנצרת עלית, ואולי בעוד מקומות נוספים, להכין אותן לחיי עבודה בעברית, חשבון,

וכל המקצועות שיקרים להן, ולהתחיל להכין אותן להכשרה למקצוע, ולהכשיר אותן

לאחר-מכן, שיהיו להן הכלים שבהם אולי, אם ירצו לעבוד, יוכלו להמשיך ולעבוד. כיום

אין להם הכלים. וזה יהיה גם בליווי הילדים שצריך להכניס אותם למעונות יום ולדאוג

לכל שאר הדברים.

באשר לגילאי 45 פלוס ואנשי מחשבים. יש פרוייקטים בנושא הזה, אלא שהמעסיקים

מוכנים לקבל עולים (אחרים, צעירים עד גיל 35 ולהכשיר אותם. מעל הגיל הזה, רק אם

הגיעו עולים שהם מעל גיל 40 ועבדו במקצוע, שיעבירו להם הכשרה נוספת. אבל הם בשום

פנים לא מוכנים שהיום נכשיר אותם בגיל 45, כי הם טוענים שזה מאוחר מדי והם לא

מוכנים לקלוט אותם.

אתה צודק שבגיל הזה אפשר בקלות להכשיר מהנדסים, אבל מה לעשות שהמעסיק לא

מוכן? אין טעם שאנחנו נכשיר אותם ולאחר-מכן לא יקלטו אותם בעבודה.

שר העבודה והרווחה אליהו ישי;

אבל המעסיק שאין לו אנשים, בסופו של דבר יתפשר. השאלה אם לא כדאי לבדוק את

האפשרות ולהגיע אתם להבנה. אני יודע שיש עובדים זרים בענף הזה, ובלית ברירה אולי

המעסיק יסכים, כי בסך-הכל אדם בן 45 הוא עדיין צעיר.

נ' בן-צבי;

היה קורס של מדענים. משרד העבודה חשב בזמנו שהוא יקלוט מספר מורים שהכשירו

אותם להוראה, אבל לא היה תקציב ולכן זה נשאר תקוע.

לגבי שפות, בזמנו, כשהיתה עליה גדולה מאתיופיה, קלטנו לשרות התעסוקה 12

עובדים עולי אתיופיה ותיקים. נשארו לנו 5 ותיקים מתוכם, כי חלק ניכר מתוך

האוכלוסיה כבר מדבר היום עברית.

לגבי עולי ברית-המועצות, בזמנו קלטנו 35 עובדים דוברי רוסית, שחלק ניכר מהם

נשאר בתוך המערכת.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה. כבוד השר, בבקשה.
שר העבודה והרווחה אליהו ישי
אתחיל בשאלה שהעלה חבר-הכנסת מסאלה בענין עובדים זרים. אפשר לומר בוודאות

שהם תופסים חלק ניכר ממקומם של העולים החדשים. אחד הדברים הראשונים שהתחלתי לטפל

בהם במשרד הוא העובדים הזרים. לא הייתי רוצה להיכנס לבעיה בכללותה, שהיא קשה

ואמיתית. לצערי הרב, כשהכניסו עובדים זרים לארץ זה לא היה מבוקר בכלל. היה לחץ,

היה סגר, אישרו הבאת 10,000 עובדים זרים; אחר-כך היה עוד סגר ואישרו עוד 10,000

עובדים זרים, אבל לא טיפלו בתנאים שלהם. לא משנה אם הוא עובד זר או לא, הוא נמצא

בארץ, הוא משרת את המטרות שלנו ועובד בחקלאות ובכל תחום אחר. הוא בן-אדם והוא

צריך לקבל את כל התנאים הסוציאליים שמגיעים לו.

במקביל יש בעיה אמיתית, שעובד זר מגיע לעבודה פיסית בעיקר, ומיד לאחר-מכן

תופס את השיטה, עוזב את חברת כוח-אדם ועובר לחברה אחרת, או בורח לגמרי ונהיה עובד

זר לא הוקי. יש גם אנשים שבאים כתיירים, צליינים, נשארים בארץ ועובדים בענפים

שלא להם התכוונו, והם תופסים את מקומם של העולים החדשים, וגם של ישראלים.



הוועדה שהקמתי תסיים את עבודתה בקרוב מאד. הגשנו דו"ח ביניים לממשלה, ואתמול

הוגשה סוף-סוף המינהלת של עובדים זרים. אני מוכרה לומר שלהחזיר עובדים זרים מעבר

לים זה תהליך לא קל. הבעיה העיקרית היא לסגור את הכניסה לארץ, כי אני יכול

להוציא 24,000 איש בשנה. אנשים נכנסו כתיירים, כמו ששמענו שמהודו באו 500 איש,

מתוכם כ-300 איש באו בכלל בלי נעליים. הם באו לקונגרס כביכול, נשארו ועכשיו

אי-אפשר למצוא אותם וזו בעיה קשה מאד.

אני בהחלט מסכים אתך שהם תופסים מקומות עבודה של עולים חדשים, ואני אטפל בזה.

אני נשאל גם בתקשורת מה נעשה בלי העובדים הזרים. אני סבור שאין צורך ביותר

מ-40,000 - 50,000 - 60,000 עובדים זרים בתחומים שאנחנו זקוקים להם. לדעתי כל

עשרות אלפי העובדים הלא-חוקיים, או יותר, מספרם מגיע הרבה למעלה מ-100,000. אלה

אנשים שצריך כמובן להוציא אותם מהארץ, כי הם פוגעים פגיעה קשה מאד באבטלה,ובפרט

בקרב העולים החדשים.

בעניו התעסוקה של העולים החדשים. אני חולק קצת על חלק מהחברים שסוברים שצריך

לשלב אותם בצורה פרטית או בנפרד מאזרחי המדינה. חשוב מאד לשלב אותם כעולים חדשים

מיד בתוך החברה. זאת אומרת, אם צריך לעשות קורס של הכשרה מקצועית, חייבים לעשות

אותו ביחד עם החברה הישראלית. זה לא בריא לעולים החדשים וגם לא לנו כמדינת ישראל

לעשות הפרדה ביניהם. הם צריכים להשתלב מיד עם בואם ארצה.

אנחנו נעשה כמובו יותר ויותר הכשרות מקצועיות בתחומים שמעניינים אותם או

בתחומים שהמדינה זקוקה להם. אני בהחלט יכול לראות חלק מההכשרות המקצועיות שבהו

רובם יהיו עולים חדשים, אבל הפרדה טוטאלית לא תתרום, ואולי תזיק, כי השילוב שלהם

בחברה חשוב מאד.

איו ספק שהשילוב של העולים החדשים, אם זה רוסים או אתיופים, או אחרים, אבל

בעיקר מחבר העמים ואתיופים שבאים במספרים גדולים, שילובם בכל מיני תפקידים בשרות

התעסוקה, בביטוח לאומי, בהכשרה מקצועית או בלשכות התעסוקה, היא תרומה אדירה

לחברה ולפתרון הבעיות של העולים החדשים, מעבר לזה שנתנו להם תעסוקה. ברגע

שמשלבים את העולים החדשים בעבודה, זה תורם רבות גם לעולים עצמם, וזה תורם בגדול

למדינת ישראל להתמודד עם הבעיה של העולים החדשים.

אני לא מסכים כל-כך עם ההגדרה של עבודה בזויה בבנין או בחקלאות. כל עבודה

מכבדת את בעליה. אם הוא אקדמאי או טכנאי ובשלב ראשון אין לו עבודה והוא או היא

עובדים בנקיון, ודאי שהשאיפה שלנו היא שאותו אדם יעבוד במקצוע שאותו למד ובתחומים

שאנחנו זקוקים להם. חשוב מאד לקחת את אותם אנשים ולעשות להם הסבה מקצועית, בתחום

שבאמת נוכל אחר-כך לשלב אותו בעבודה, או בתחום אחר שהוא רוצה, ובלבד שהוא ישתלב

בעבודה שהוא מעוניין בה.

דרך אגב, לפני שבועיים סיירנו באתר בניה של משרד העבודה והרווחה בשילוב עם

מספר גורמים, וזה היה יוצא מו הכלל לראות בחורים שעדיין משרתים בצבא והם משתתפים

בקורסים שונים בתחום הבניה. הם נהנים מאד מהעבודה הזאת. אם אנחנו רוצים למגר את

התופעה של עובדים זרים, אל לנו לומר שעבודה בבניה או בחקלאות היא מבישה או לא

מכובדת. אני חושב שכל מלאכה היא מכובדת ובלבד שאדם מתפרנס. פחות מכובד לקבל דמי

אבטלה ולא לעבוד, כשאפשר לעבוד.

דווקא בתחום הרווחה נעשים מאמצים אדירים. כשאני נפגש עם ראשי רשויות

מקומיות, כולם אומרים שבתחום הרווחה של העולים אנחנו מקבלים כל מה שצריך. גם

הממשלה עשתה בנושא הזה הרבה, אם כי יש עוד לשפר ולייעל, למרות שאני שומע שזה בסדר

גמור, אבל לדעתי צריך בכל דבר לראות אם אפשר לעשות יותר.

אכיפת החוקים זו בעיה קשה, לאו-דווקא לגבי עולים חדשים. החוק מחייב שלא

יפעלו בצורה שבה פועלים, שלא ינסו לנצל את העולים. מי שרואים שמנצלים אותו לרעה

יכול להתקשר לטלמסר של המשרד או להגיש תלונה מסודרת ולקבל סיוע. אם ההסתדרות



רוצה לעזור לנו בדבר הזה, נקבל זאת בברכה, כי זה חמור מאד שמנצלים את האנשים

האלה. החוק מדבר בעד עצמו ואוסר לבצע את הדברים הללו, אבל אנחנו מוגבלים בפקחים

ובצוות אכיפה. אבל עם מה שיש לנו נעשה הכל כדי למנוע ניצול.
א' מיכאלי
האם יש מקום להגיש תוכנית לעבודה משותפת בנושא הזה?
שר העבודה והרווחה אליהו ישי
בהחלט כן. את יכולה להגיש תוכנית. בעקרון אני בעד, כי כל שילוב כזה יכול רק

לעזור בסופו של דבר ולמנוע את התופעה הזאת.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני רוצה להדגיש שני דברים במיוחד. האחד, באשר לתופעה של שכר חרפה, שזה כבר

הרבה מתחת לשכר המינימום, אולי כדאי ללכת בכיוון של הסברה, גם של אלה שמקבלים את

השכר, שתהיה יותר התארגנות. כי אנחנו יודעים שהמצב הוא שאין עבודה, ואז גם אם

אתה מקבל 6 שקלים לשעה אתה הולך לאותה עבודה במקום לא לקבל דבר. אולי תחשבו

במשרד לעשות מבצע הסברה, או תעמולה, גם מבחינת הרקיקה, שגם המעסיקים אולי

יתביישו. אולי בכל-זאת מישהו יתבייש להציע שכר כזה.
שר העבודה והרווחה אליהו ישי
דווקא המעסיקים מכירים היטב את החוק והם יודעים שאם הם עושים את זה הם עוברים

על החוק ביודעין.

לגבי הסברה, המשרד עשה זאת בעבר, אבל אני חושב שניתן לצאת בהסברה יותר מקיפה

ורחבה על-מנת להביא את הענין למודעות האנשים שעובדים שאולי מרמים אותם, גוזלים

אותם. אפשר לומר את הדברים בצורה החריפה ביותר כי המעסיק יודע שהוא בעצם גוזל את

פרנסתו של העובד כשהוא משלם לו שכר חרפה. גם כך שכר המינימום הוא מאד נמוך וקשה

מאד להתקיים אתו.

אני ארשום לפניי את הענין של יותר הסברה. אני מבין שמשרדי עושה בענין הזה

מאמצים אדירים, אבל נפתח את זה יותר.

לשאלתו של נציג עיריית ירושלים. אני מסכים עם כל מרז שאמרת, למרות שאולי זה

לא תפקידו של אגף הנוער בשרות התעסוקה לאתר אותם. חיים פוזנר ואגף הרווחה צריכים

לבדוק את הענין אולי ברמה של הקמת צוות עם עיריית ירושלים, מול שרות התעסוקה

ולקדם את הענין.
ש' עמדי
ישבתי אתם אבל הם לא רצו בכלל לשמוע אותי.
שר העבודה והרווחה אליהו ישי
לגבי האוכלוסיה הצעירה שמידרדרת לפשע, סמים וכוי, חשוב מאד לטפל בהם, כי

קודם-כל הנזק שייגרם הוא גדול. שנית, ההוצאות שיהיו לנו אחר-כך בשיקום שלהם,

גמילה מסמים, טיפול במשפחה ההרוסה והילדים שנמצאים בסיכון, יהיו גדולות מאד. לכן

כל דבר שייעשה בשלב המוקדם עלותו תהיה הרבה יותר משתלמת וזולה מול התוצאות

הצפויות. חשוב לזכור שאנחנו מדברים על בני-נוער שצריכים להתגייס לצבא, על השירות

שלהם בצבא ולאחר-מכן על שילובם בחיים האזרחיים. זה דור העתיד שלנו, עולים חדשים

וילידי הארץ, שצריך לשלב אותם בהברה, ולא הזלילה וחס לראות את ההידרדרות שלהם ולא

לעשות דבר.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני רוצה להוסיף ולברך את השר שאוזנו קשבת למצוקה הזאת. גם אני עוסקת הרבה

בנושא הסמים. יש לנו באמת בעיה קשה והיא באה לידי ביטוי יותר אצל עולים חדשים,

כי צריך להביו את המצב. הם תלושים, הם באים לכאן ולא נקלטים בחברה, ההורים שלהם

לא בדיוק נקלטים. המצוקה שלהם קשה במיוחד.

אני מקווה שזאת המגמה, לחשוב על פרוייקטים מיוחדים לבני-נוער עולים שמוצאים

עצמם מנותקים, ולתת לזה הדגש מיוחד.

סופה לנדבר;

אנחנו יכולים לקבל את החוברת של משרד העבודה והרווחה?

שר העבודה והרווחה אליהו ישי;

אנחנו נעביר את החוברת לוועדה בצורה מסודרת.

ד"ר ת' כהן;

תרשו לי להעיר. יש לנו תוכני ות כתובות ו נשמח להעביר אותן אליכם. ישבנו

תקופה מאד ארוכה והתלבטנו אלו פתרונות אנחנו יכולים להציע לסוגי אוכלוסיה שונים,

כולל אוכלוסיית העולים והנוער, מה שקרוי בפינו צעירים בני 18 פלוס. יש לנו

תוכניות לגביהם ונשמח בהחלט להעביר אותן אליך, אדוני השר, אם רצונך בכך, כי אני

חושבת שרק נקטוף פירות בענין הזה.

שר העבודה והרווחה אליהו ישי;

אני מציע שתעבירי את החומר למר פוזנר.

לסיכום, משרד העבודה והרוווחה על כל שלוחותיו, עם שרות התעסוקה והביטוח

הלאומי , עושה רבות בקרב העולים. כרגע יש האטה בעליה אבל נשמח אם ימשיכו לבוא

עולים לארץ. אנחנו פועלים בשלושה צירים, אם זה בתעסוקה עצמה ובהכשרה מקצועית

בתחום הרווחה. השילוב עם הרשויות המקומיות הוא מצויין . הפירות שאנחנו רואים

כתוצאה מכך הם לשביעות רצוננו.

לגבי התקציב, לא מזמן נפגשתי עם שר הקליטה. דובר פה על הכשרה מקצועית ועל

השילוב. כי לצערי הרב, זה די מעורפל, לא משולב. השילוב של משרד הקליטה יחד עם

הכשרה מקצועית שלנו ועם כל הגורמים האחרים שמטפלים בעולים, גם כן בתעסוקה ובהכשרה

מקצועית, חשוב מאד. חשוב שיהיה קשר בין משרד הקליטה לבין משרד העבודה והרווחה.

אנחנו נמצאים באותו בנין ולכן זה יותר קל.

בקדנציה הקודמת השילוב לא היה טוב, ולצערי הרב, מי שבסופו של דבר נפגע מזה הם

העולים שזקוקים לקבל את השרות. שר הקליטה הביע רצון ונכונות לשתף פעולה אתנו,

ואני מאמין ששיתוף הפעולה הזה והמשאבים הדרושים יכול להביא לתוצאות טובות.

אני רוצה לחזור לענין העיריה. חשוב מאד שמול האגף שלנו יישבו נציגי העיריה

עצמם. אני מכבד את התרומה שלך בנושא אבל חיים פוזנר לא יוכל לפעול בלי האנשים

המוסמכים לכך בעיריה, בלי תיאום עם הרשות המקומית. במקרה זה מדובר על מח' הרווחה

בעיריית ירושלים.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה לכבוד השר. אנחנו מזמינים אותך לעוד כשבועיים לתת סקירה כללית, כי

יש עוד נושאים רבים שלא העלינו היום והם מצויים בתחום הפעילות של משרדך.



אתה דיברת, ואנחנו נשמח לסייע בזה, לגבי חידוש התקציב לעבודות מיידיות, אלה

שבעבר נקראו יזומות. התרשמנו שזה עבד טוב בארכיאולוגיה, בחקלאות וברשות הגנים

הלאומיים והתגובות היו טובות. לכו אם יש משהו שאנחנו כוועדה יכולים לסייע במציאת

תקציב לזה, נשמח לסייע. תודיע לנו למי עלינו לפנות.
שר העבודה והרווחה אליהו ישי
את יכולה לפנות לאגף התקציבים, אם כי הנושא הזה מטופל היום על-ידי ועדת שרים

לענייני תעסוקה בראשות השר שרנסקי.

אני רוצה לומר לחבר-הכנסת ויינברג, חשוב מאד שתעלה בוועדה בראשות השר שרנסקי

את השאלה של עבודות מיידיות וגם את השאלה שהעלה מנכ"ל שרות התעסוקה. זו נקודה

מאד-מאד חשובה.
היו"ר נעמי בלומנטל
דבר נוסף שהעלינו הוא הסבה מקצועית של מהנדסים לתחום התוכנות, וכמובן, ההסברה

בקרב העולים לגבי הזכויות שלהם. אני העליתי את נושא ההסברה, כי יש לפעמים

דברים שלא מופיעים בתקציב הרגיל. לאחרונה שמתי לב שיש פתיחות רבה בתחום

ההסברה, ויכול להיות שאפשר למצוא איזה שהוא פרוזדורון שלא היה פתוח קודם.

דבר נוסף שדיברנו עליו בהרחבה, ואני שמחה שמשרדכם יתן ידו לכך, הוא קידום

הפרוייקטים לשילוב וקידום בני-נוער שבשוליים.

תודה רבה לך, אדוני השר, ואני מקווה שנתראה בהקדם.

שר העבודה והרווחה אליהו ישי;

שלום. תודה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מר פוזנר ימשיך את הסקירה. אחר-כך נשמע שאלות ונסיים את הישיבה.
חי פוזנר
ראשית, יש המשכיות בעבודה והחלטות שנתקבלו על-ידי הממשלה הקודמת מיושמות

עכשיו. אין פגיעה בזכויות שניתנו בעבר והכל נמשך כפי שהיה.

תפיסת הממשלה היתה קליטה ישירה ברשויות המקומיות. על בסיס זה קבענו שאנחנו

לא מעודדים הקמת מחלקות מיוחדות לשרותי רווחה לעולים, אלא הגברה על-ידי תקנים

וכוח-אדם, הכשרה מקצועית, של הידע והיכולת לטפל בעולים באותם מקומות. אנחנו לא

מדברים על הקמת מרכז יום לזקנים-עולים בנפרד - למעט מקרה ששם כולם עולים - אלא על

הרחבת מרכזי יום קיימים בשילוב העולים בשרותים הקיימים. זאת המדיניות הכוללת.

אין לנו הגדרה כללית מיהו עולה, ויש ספירות שונות. אם אספור מ-1989 ועד

היום, כשהתחיל גל העליה הגדול, אז הגיעו לארץ 761,000 עולים. מנכ"ל שרות התעסוקה

מונה את השנתיים האחרונות, במשרדים אחרים מונים שנים אחרות, אבל מבחינת השרותים

החברתיים ובעצה אחת עם האוצר, לנו יש המספר המצטבר של עולים שמגיעים לארץ ולמעשה

אנחנו בונים את השרותים בצורה כזאת, כאשר מגיעה נקודת זמן שבה קובעים שאותם עולים

כבר ותיקים והם לא צריכים את השרותים האלה.

מתוך 761,000 עולים יש 57,000 עולים מאתיופיה, שאליהם אתייחס בנפרד כי הם

דורשים טיפול מיוחד. ביניהם יש 3,600 בני פלאשמורה, 60,000 עולי קווקז ויהודים

הרריים שמרוכזים בעיקר בבאר-שבע, שדרות, אור-עקיבא, חדרה, חיפה, קרית-ים, עכו

ונתניה. גם זו אוכלוסיה מאד מיוחדת שאנחנו עושים אתה פרוייקטים מיוחדים.



סך-כל התקציבים של המשרד ברשויות המקומיות לנושא קליטת עליה - ובהזדמנות זו

אני רוצה לומר מלה טובה על האוצר - בנושא קליטת עליה בתחום שרות' הרווחה יש לנו

נוסחה שבנינו עם האוצר והיא מתעדכנת מדי שנה בהתאם למספר העולים, ואין לנו טענות.

אני יודע שזה דבר חריג מאד, אבל בסך הכל אין לנו טענות בתחום הזה.

הסכום של 110 מיליון ש"ח כולל את חלקו של הרשויות המקומיות והשתתפות עצמית של

הקונים שרותים. זו תוספת של 340 תקנים של עובדים, 140 עובדים שכונתיים ופעולות

עם זקנים, משפחות, ילדים, נוער, נכים ומפגרים.

לא אכנס לכל הפרטים. אומר רק שבתחום השרותים לילדים כלולים מועדוניות,

משחקיות, שמרטפיות, מרכזי למידה, פקידי סעד לחוק נוער במצבי סיכון, מרכזי חירום

לילדים וקשר עם מטפחים.

בתחום הנוער, אמנם שמענו שבעיריית ירושלים אין שביעות-רצון מלאה מכל התגבור,

אבל בעיריית ירושלים יש בעיה מיוחדת. יש שם שתי מחלקות לשרותים חברתיים, מה שאין

כו בארץ. אנחנו רוצים כתובת אחת, וחשוב שיהיה שיתוף-פעולה בתוך העיריה. לפני

שבוע ישבנו עם מנכ"ל העיריה ותגברנו את העיריה, והבטחנו גם שבתחום נוער וצעירים

נעשה מאמץ לתגבור נוסף.

בתחום של שרותים לנוער יש פעילות חברתית העשרתית לבני-נוער, הכנה לצה"ל,

פעילות ספורטיבית, מועדונים לנערות מתבגרות, הכרת הארץ. שרותים למשפחה, החל

מאלימות במשפחה, מרכזי הדרכה למשפחה, ועוד ועוד.

דרי רחוב, שם באמת שיעור העולים גדול. במרכז שלמה בפתח-תקוה יש ירושלמים דרי

רחוב, ויש גם מרכז לדרי רחוב בירושלים, לנערים ולמבוגרים. כל הדברים האלה

מפותחים בעזרה של המשרד בספקטרום מאד רחב.

עבודה קהילתית - זה בתי-ספר לפעילים, מודעות האוכלוסיה לחיים משותפים, שרותים

לזקן, וכאן אני צריך להזכיר את חלקה של הכנסת ברקיקה, לפיה זקו מרגע שהוא בא ארצה

הוא זכאי לכל הזכויות, הקצבאות, והוא מקבל את כל השרותים. כמו-כו מצדנו, השילוב

של זקנים בבתי-אבות. אנהנו מדברים על 500 בבתי-אבות, 2,000 בדיור מוגן - בשיתוף

משרד השיכון, וכמובן טיפול אישי בזקנים, מרכזי יום, ועוד תוכניות מיוחדות. פיתוח

שרותים לנכים ומוגבלים. 200 עולים עוברים כל שנה אבחונים פסיכו-סוציאליים

ותעסוקתיים. 40 עולים נכים משולבים בפנימיות. 2,000 נכים מקבלים טיפול בקהילה.

ילדי עולים, מעונות יום וכוי.

יש לנו תוכניות מיוחדות לסוגים שונים של אוכלוסיות במקומות שונים, יוצאי

אתיופיה ואחרים.

ברשות היושבת-ראש, אוה צ'אליק תוכל להשלים בנושא הזה.
א' צ'אליק
השנה תיגברנו באופו מיוחד מספר תוכניות עם מספר אוכלוסיות. אוכלוסיית

האתיופים קיבלה תגבור מאד מקיף שהשתרע על פני כל מעגלי החיים. נוסף לכל השרותים

שהאוכלוסיה בעצם נזקקת וצורכת, אנחנו תיגברנו רק את האוכלוסיה האתי ופית ב-1.5
מיליון שקל בתוכניות שונות
מגיל הילדות, הרבה מאד תוכניות של הורים-ילדים, הרבה

תיגבור של פעילות בנושא של אמהות אתיופיות, אם למשפחות חד-הוריות ואם למשפחות

רגילות, אין שום בעיה בנושא של שילוב אמהות במעגל העבודה, כשאנחנו בעצם מאפשרים

את כניסת הילדים למעונות ואנחנו מאד עודדנו את זה.

אנחנו שותפים לתוכנית של הגיוינט ומשרד הקליטה,, תוכנית 'פהפיה שנקראת "אשת

חיל", שפרוסה על 20 ישובים, כי היינו מאד מעוניינים לתת יד ולאפשר הרהבה עוד יותר

גדולה.



תיגברנו גם השתלמויות לעובדים עם האוכלוסיה האתיופית, ולפעמים גם הם אתיופים.

במעו-כת הרוויה אני יודעת שהמספר עדיין לא מספיק גדול אבל הוא בהחלט משמעותי. יש

כ-55 עובדים שכונתיים אתיופים, 15 עובדים סוציאליים קהילתיים שהם אתיופים, ועוד

11 עובדים סוציאליים אתיופים במערכת הרווחה בלבד. אנחנו מאד מעוניינים בהגברת

ההשתלמויות, הגברת המיומנויות שלהם עם האוכלוסיה. אנחנו גם רואים בברכה מאד

גדולה את השתלבותם בעבודה לא רק עם עולי אתיופיה אלא עם כלל האוכלוסיה.

יש תיגבור גדול של מרכזי הדרכה למשפחות. רק לאחרונה אנחנו שותפים לתוכנית

לנוער ממוצא אתיופי שמתקבץ בתחנה המרכזית בתל-אביב במספר לא קטן, נערים ונערות

מכל הארץ שנמצאים בתהליך של התנתקות מהמשפחה. תוכן העבודה העיקרי אתם הוא הנסיון

לחבר את אותם הנערים למשפחותיהם ולהחזיר אותם למעגל חיים רגיל.

האוכלוסיה האחרת שלה נתנו תיגבור מאד רציני היתה אוכלוסיה של יהודי קווקז

ויהודים הרריים, שנוסף לצריכת השרותים הרגילים הקיימים לכלל האוכלוסיה ולעולים

בכלל, הגברנו בלמעלה ממיליון ש"ח שרותים מיוחדים, כי זאת אוכלוסיה שמצד אחד היא

בנאד נזקקת, אך מצד המידע הם מאד סגורים ולא קל להם לצרוך שרותים באופן טבעי

ורגיל. שם אנחנו שותפים במספר תוכניות ברשות בצורה ישירה. למשל, בישובים שדרות,

אור-עקיבא, חדרה, חיפה, יש בהחלט נסיון להגיע יותר אל האוכלוסיה והאוכלוסיה כבר

לומדת אותנו ופחות חוששת ונהנית מהשרותים.

נוסף לכך אנחנו שותפים עם ג'וינט ישראל, ובכמה תוכניות גם עם משרד הקליטה, יש

מחקר, ספציפית לאוכלוסיה הקווקזית שמתקיים במכון ברוקדייל.

עם הג'וינט ומשרד הקליטה הולך ונפתח מרכז מידע לעולי קווקז שישרת גם את

האוכלוסיה עצמה אך גם את אנשי החינוך, הרווחה והבריאות שעובדים עם האוכלוסיה

הזאת.
היו"ר נעמי בלומנטל
כל זה נעשה מהתקציב של 110 מיליון ש"ח? אני רואה שאתם מספיקים הרבה.
א' צ'אליק
עם הקווקזים יש לנו תוכנית מאד מיוחדת, שאני חושבת שהיא תתן מענה מיוחד,

פיתוח מנהיגות ארצית לקווקזים, והם יהיו הנציגים שיוכלו מאוחר יותר לפתח מנהיגות

אזורית.

לגבי עולי סוריה שממוקדים ספציפית בחולון ובת-ים, זאת אוכלוסיה מאד מיוחדת,

מפני שהם מסתגלים יותר מהר מאשר אוכלוסיות אחרות. עם זאת, המצב הכלכלי שלהם מאד

דחוק, אבל יש להם מוטיבציה בלתי-רגילה להסתגל ולהשתלב במדינה. שם ניסינו באמת

לשמר את הקודים התרבותיים ולאפשר להם בצורה יותר גמישה לצאת ולהשתלב.

עם הסוכנות היהודית יש תוכניות עבודה - עבודת נשים, אך גם גברים לפעמים -

מהבית, עם אפשרויות לקשר בין אותם אנשים לפעמים במקום מסוים, בשמרטפיה, ובאותו

זמן הנשים שם גם עובדות, גם לומדות, הילדים מועסקים שם, ולא פעם יש אפשרות לעבודה

משותפת של הורים-ילדים.

אוכלוסיה אחרת שמעסיקה אותנו היא אוכלוסיית עולי תימן, שמרוכזת בעיקר

ברחובות. שם יש לנו עניו מאד גדול לפתח, וחם זקוקים להתייחסות אינטנסיבית. לא

מעט מהאוכלוסיה הזאת היתה במרכזי קליטה ורק בחצי שנה האחרונה 14 מרכזי קליטה עם

אוכלוסייתה הועברו לאחריות של הרשות המקומית. זאת אוכלוסיה ברמת נזקקות מאד

גבוהה, מהסוכנות היהודית, וזה באמת מאד מגביל אורט, ולנו יש ענין מאד גדול להביא

אותם מתלות לעצמאות.



אוכלוסיה אחרת שמעסיקה אותנו מאד ואנחנו מאד שותפים לעבודה עם משרד הקליטה

זאת אוכלוסיית בתי המלון. היום יש עדיין 7 בתי מלון שמאכלסים כ-900 איש. היחידה

עורכת היום סקר בשיתוף עם משרד הקליטה, ואנחנו רוצים לתת תשומת-לב מאד מיוחדת

לשתי אוכלוסיות שלדעתנו הן ברמת סיכון מאד גבוהה, ואלה אוכלוסיית הזקנים והנכים.

לפעמים יש שם מצבים מאד מורכבים, שהבנים הם נכים.

אתרי קרוואנים. גם שם תיגברנו את כוח האדם בצורה לא פרופורציונלית למספר

העולים שנמצאים שם, כשכל הכוונה שלנו היא לעזור בהאצת הפינוי.
היו"ר נעמי בלומנטל
נדמה לי ששמעתי בקורת, שאתם לא משלבים מספיק עובדים בני העדה האתיופית מול

האוכלוסיה האתיופית. האם אתם יכולים לקדם את זה?

א' צ'אליק;

ציינתי את זה בהתחלה. 11 עובדים סוציאליים אתיופים זה עדיין לא מספיק. יש

עוד 4 שנמצאים בתהליך למידה. 15 עובדים חינוכיים קהילתיים ו-52 עובדים שכונתיים.

כולם עובדים עם האוכלוסיה האתיופית. חלק מהם כבר עובד עם כלל האוכלוסיה, ואנחנו

בהחלט מעודדים גם את זה. אבל נכון שזה לא מספיק.

ח' פוזנר;

בתחום קליטת עליה יש שיתוף-פעולה מאד טוב עם משרד הקליטה וגם עם ג'וינט

ישראל, דבר שעוזר מאד,

ש' עמדי;

דובר פה הרבה על כספים והשקעות. הייתי רוצה, אם זה אפשרי, להזמין את

יושבת-ראש הוועדה ואת חברי הוועדה לצאת לשטח ולראות מאות בני נוער עולים.

בירושלים לפחות, יש תיאום ביו העיריה לבין אגף הרו ויוה. יש חלוקה לפיה אנחנו

עובדים עם נוער עד גיל 26, והם עובדים עם המבוגרים יותר. זה מתואם בינינו. יש

פה ענין של ביורוקרטיה, ומי שסובל ממנה אלה מאות בני-נוער, ואני מבקש שתבואו

ותראו מה קורה.

כל העובדים שגייסנו עובדים הודות לכסף שהשגתי מממשלת צרפת. בשנה שעברה לא

היה כסף ופיטרנו 40% מהעובדים. אולגה שיפרין היתה הראשונה שהתחילה בעבודה הזאת,

ואנחנו לא יודעים מה יהיה אתה בשנה הבאה. הסיבה היא ביורוקרטית. אני לא קבעתי

את החוק הזה בעיריה. קבע אותו ראש העיר הקודם ואהוד אולמרט המשיך עם זה.

אי-אפשר לבוא כל הזמן עם הטיעון הזה ולהפקיר מאות בני-נוער במצוקה, גם עולים וגם

ישראלים, ואני שומע את זה כבר 14 שנה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אולי ניזום פה דיון בינינו כדי לקדם את הנושא הזה. משום שארות הבעיות שיש

לנו, ודיברנו על כך לא אחת בוועדת הסמים בכנסת, היא הנגישות הגבוהה שיש

לבני-נוער, במיוחד עולים חדשים, אבל גם אצל ותיקים, לאלכוהול ולסמים.

ש' עמדי;

אנחנו עובדים ממש בלי שום תקציב.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אנחנו ניזום בינינו דיון בנושא הזה וננסה לפתור את הבעיה. אני בטוחה שהיא

קיימת, אולי בצורות שונות, גם ברשויות אחרות. אתם ברוכים שהגעתם לכאן ושמענו

אתכם, אבל אני בטוחה שגם ברשויות ארורות המצב דומה.



האם יש לכם סקירת מצב מה קורה עם בני הנוער ברשויות השונות?

חי פוזנר;

אנחנו יכולים לעשות זאת, אם ההתמקדות בדיון תהיה על רשות מקומית מסוימת. אבל

בדרך-כלל לכל ראש רשות מקומית יש מנהל אגף לשרותים חברתיים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

היריעה רחבה מאד והתקציבים מוגבלים. אבל בכל-זאת, מכיוון שהנושא עלה ואני גם

מאד ערה לו, אני חושבת שנקיים פה דיון דווקא על הנושא הזה, ואני אנסה לזמן עד כמה

שאפשר גם מהשלטון המקומי - אם תוכלו לעזור לנו בזה מבחינת מידע - את אותן רשויות

שאתם מרגישים שיש בהן בעיות מיוחדות, כדי לנשות להתקדם בהן.
ד"ר ת' כהן
בגדול אני מאד שמרוה שהתקיים הדיון הזה. אני רוצה להעיר כמה הערות בקצרה.

ראשית, אם יש לנו בני-נוער בשוליים, זה לא סתם. זאת אומרת, היו דברים עוד קודם.

אנחנו יודעים היום שכל הבעית של פגיעות מיניות בילדים איננה מקבלת את תשומת הלב

הטיפולית, השיקומית לאחר הדיווח. אנחנו, כעמותה שעושה את השיקום לאחר ההתערבות,

עד היום אנחנו לא מתוקצבים, למרות ש-65% או 70% מהפניות אלינו הן מלשכות הרווחה.

אבל אם אני מדברת על עולים במיוחד מארצות חבר העולים, אין שום דיווח ואין שום ידע

לגבי פגיעות מיניות בילדים בקרב האוכלוסיה הזאת.

אני יוצאת מתוך הנחה שבאוכלוסיה הזאת זה קורה לא פחות מאשר בקבוצות אוכלוסיה

אחרות, אבל זאת בעיה שאיננה מגיעה למודעות, בוודאי ובוודאי לא לטיפול ולא לשיקום.
חי פוזנר
יש לנו דיווח ורישום מאד מסודר, על כל הפגיעות.

ד"ר ת' כהן;

לא לפי מוצא.
א' צ'אליק
יש לנו. בששה מרכזי חרום שונים בארץ מטפלים היום בצורה יסודית ומקיפה מאד

בכל הנושא של התעללויות, הן הפיסיות, הן הנפשיות והן המיניות. 40% מכלל

אוכלוסיית מרכזי חרום בכל הארץ הם עולים. העולים מקבלים טיפול כמו כל יתר

האוכלוסיה. הדבר מאד מבוקר, הטיפול מאד אינטנסיבי, הן לשורד מהפגיעה והן לבני

המשפחה.

ד"ר ת' כהן;

כן, אבל זה במידה ואת צריכה להוציא ילד מהבית.
אי ציאליק
לא.
ד"ר ת' כהן
כל הכוונה היא להשאיר אותו - - -



ח' פוזנר;

סליחה, גב' אוה צ'אליק מטפלת בילדים במרכז חרום. היא מדריכה את הצוות ויודעת

מה נעשה. אם העמותה רוצה לקבל הקצבות, יש לה דרך אחרת לפנות.

ד"ר ת' כהן;

העמותה פנתה הרבה פעמים ולא נענתה. אבל לא זה המקום לדבר על כך.

אני רוצה לומר שבשנה שעברה פיתחנו פרוייקט מיוחד לעבודה בקרב אוכלוסיית

העולים יוצאי חבר העמים. פנינו למשרד הקליטה והיתה היענות מאד חיובית, אבל קרה

מה שקרה, היו פיגועים, כל התקציבים הלכו לשם ונשארנו ללא תקציב.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אנחנו בדרך-כלל נעזרים בעמותות השונות, כשחלק מהעבודה נעשית מכספי תרומות,

וחלק אחר מפרוייקטים משותפים עם המשרדים השונים. אדרבה, אם תיווצר הידברות, מה

טוב. תציעו תוכניות.

ד"ר ת' כהן;

תוכניות מוצעות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

טוב, ננסה לקדם גם את זה.

י' ערן;

אני חושב שלרוב הבעיות של הקליטה ושל העולים יש תשובות במתכונת של תוכניות

שנוסו והוכיחו את עצמן. הבעיה היא שהתקציב, למרות שהוצג כאן תקציב נרחב, לפי

דעתי הוא לא מאפשר להקיף את כל הצרכים ולהחיל את התוכניות על כל האוכלוסיה

הנזקקת. זו בעיה כללית של מדינת ישראל ובדיונים באוצר רוצים עכשיו לקצץ עוד.

שלא נשלה את עצמנו שכל הצרכים נענים. אמנם אנחנו אולי יודעים את התשובות, אבל

אין בידנו לענות על כל הצרכים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אתם עושים עבודה מצויינת.

גב' שרה כהן, בבקשה.

ש' כהן;

רציתי להוסיף עוד זרקאור לכיוון של העשיה במערכת שלנו, שהיא בהחלט משותפת

ומתואמת עם הרבה מאד מהגופים שנמצאים כאן, שזה גם משרד העבודה והרווחה וגם

הג'וינט, רק בשביל לומר שבמהלך שנתיים וחצי האחרונות נעשו הרבה מאד פעולות בכיוון

של התיירוסות שהיא ממוקדת ותואמת יותר לגבי האוכלוסיות שנמצאות במצוקה. למה

הכוונה?

במהלך השנתיים האחרונות הכנסנו עובד סוציאלי בכל מחוז. נכון שהוא לא מוגדר

כעובד סוציאלי טיפולי במתכונת של העובדים בלשכות לשרותים חברתיים, אבל הכנסתו

למערכת שלנו יצרה מצב שאנחנו, לגבי עולים שמגיעים אלינו, מצליחים ליצור מצב של

חידוד ברמת הפרט וגם ברמת הקבוצה יותר של בעיות, של מצוקות, של צרכים, ואז ליצור

חיבורים ותיאומים יותר טובים מהמערכות והשרותים בקהילה. זאת אומרת, הכנסת

העובדים ותהליך ההתמקצעות של המערכת שלנו גם סייעה לעובדים שלנו, כי אלינו מגיעים

העולים הרבה מאד פעמים בשלבים הראשונים לקליטה.



היו"ר נעמי בלומנטל;

הענין הוא שאנחנו לא תמיד מבינים בדיוק איפה התחומים.

ש' כהן;

אלימות תמיד קיימת. המערכת שלנו מיועדת לתת שרותים ראשונים לעולים. העולים

מגיעים אלינו ולא תמיד הם מגיעים לשרותים היעודי ים. מצאנו שמתוך -זה שעולים

מגיעים אלינו בשלבים הראשונים והכנסת כוח עבודה אצלנו, שהוא לא בא כתחליף לעובדים

בלשכות לשרותים חברתיים, הוא בא ככוח שבא ליצור מערכת של תיאום, של קיצור

ה"ריצ'ינג אאוט", של תיווך וליווי העולה אחר-כך לשרותים שונים בקהילה, זה תהליך

לא פשוט של הכנסה, אבל שמנו לב שבתקופה שהעובדים אצלנו עובדים, הרבה מאד תשובות

ניתנות ברמת זמינות גבוהה יותר, ופעמים רבות גם נמנעות אותן קטסטרופות שאחר-כך

מגיעות לידי התפוצצות.

השותפות שלנו גם התבטאה, בין היתר, בשותפות בפורום של טיפול מתואם בדרי רחוב

וגם בשותפות תקציבית. להרבה מאד נושאים אנחנו נכנסים גם בתקציבים שלנו. אנחנו

שמים לב שברגע שעובדים ביחד, אפשר לתת תשובות נכונות יותר.

המחלקה שלי, מח' הרווחה היא חלק מהאגף לקליטה בקהילה. עד לפני 3 חודשים עמדה

בראשו גב' עדנה בוסטין, שיצרה איזה שהוא מהלך עבודה מאד ייחודי כלפי עשרות

רשויות, שלתוכן המשרד נכנס גם עם תקציבים כדי לבנות עם הרשות ועם צוות משותף לכל

הגורמים הרלבנוטיים באותה רשות, ורווברים לכך כל הגורמים באותה רשות, כדי לבנות

מול אותה רשות איזו שהיא תוכנית שתתאים לרשות כדי לקלוט את העולים טוב יותר. זה

התחיל עם הרשויות החלשות יותר שאליהן הופנו עולים במסגרת של הדיור הציבורי, שהן
בדרך-כלל האוכלוסיות הקשות יותר
נכים, חולים, משפחות חד-הוריות, משפחות של זקנים

שהגיעו לרשויות, שהן בחלקן גם חלשות יותר, ויחד עם התנופה המאד חזקה של המערכת

שלנו והשותפות של האחרים, הרשויות בונות, זו כבר השנה השניה, תוכניות עבודה

מתואמות לטיפול בעולים, בנושא של חינוך ובחלק לא מבוטל בנושא רווחה.

גם ירושלים מופיעה בתוכניות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

גבי כהן, אנחנו נקיים ישיבה עם שר הקליטה, ואז נשמח לשמוע יותר פרטים.

שי כהן;

בסדר. רציתי לחדד את ההיבט של הרווחה כמו שזה נעשה דרכנו, כי אני רוצה שזה

יובן כאן, ואני אומרת את זה בצורה שאני הכי מאמינה בה. זאת אומרת, הדברים צריכים

להיעשות ביחד, בתיאום ובשיתוף, כי אחרת אי-אפשר לעשות את זה. יש בהחלט מגוון של

נושאים שאנחנו עובדים ביחד, ומאותו רגע שנכנסו לעבודה ביחד אנחנו רואים שיש

תוצרת.

לדוגמה, הכוונת עולים מנתב"ג, דברים שלא תמיד עומדים בראש הכותרות. אנחנו

הצלחנו להגיע, בעבודת שטח מאד רצינית, יחד עם מערכת הרווחה שלנו, למצב שגם עולים

שמגיעים במצב בעייתי לשדה התעופה, הם יכולים לקבל הפנייה לבתי אבות, אם מדובר

בתשושים; למערכת סיעודית, אם מדובר בסיעודיים. אחר-כך להעביר אותם למלון

"צידון", ליצור שם שיתוף-פעולה של כל הגורמים, שאם נוחת אדם שאיננו מחובר לשום

דבר, שאין לו מערכת תמיכה לשום דבר, ויש כאלה לא מעטים, כדי שאנחנו נוכל לטפל

באותו אדם שבעצם צריך את מסלול הקליטה הישירה למלא בכוחות עצמו והוא לא תמיד

מסוגל.

אלה דברים שאולי לא תמיד מקבלים כותרות, אבל מספיק שתהיה קטסטרופה אחת ושכל

הענין יתגלה אז.
היו"ר נעמי בלומנטל
גם אנחנו נתקלים באותה בעיה, שדברים טובים לא כותבים עליהם.

א' שיפרין;

לפני כמה שנים עבדתי במלון דיפלומט ואני מאד מעריכה את העבודה של עובדי

הלשכות. אני עובדת גם בשכונות גילה, פת וקטמון בשיתוף-פעולה עם המשרד. אבל

רציתי להגיד שאת כל ההפניות אני מקבלת מפני שאני עובדת עם נוער במצוקה. יש חלוקה

ואנחנו בשטח רואים עד כמה הלשכה זקוקה לעזרה שלנו. כל מיני דברים שאני מטפלת בהם

בשטח, גם היום, אני חושבת שהם אפילו לא יודעים על כך, מפני שהעולה-הורה לא מוכן

לבוא ללשכת הרווחה ולהגיד לעובדת הסוציאלית: הבחורה שלי מסתובבת בלילה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו טיפלנו בנושא בישיבה, ואני מקווה שיהיו לכך תוצאות.

א' הלחמי;

הרבה מאד התאחדויות עולים נמצאות כבר בשדה התעופה לקבל את העולים ואנחנו

נתקלים לא מעט בבעיות של הפנייה מיידית. אם נוכל לעבוד בשיתוף עם המחלקה שלך,

גב' צ'אליק, אנחנו מאד נשמח. בכל אופו ההתאחדות שלי, אני לא יודעת מה קורה עם

התאחדויות אחרות.

מאז שהסוכנות היהודית קיצצה את מחלקת העובדות הסוציאליות שלה, העולים שלנו

מופנים ישירות ללשכות ולפעמים זה מאד קשה להם. לנו בהתאחדויות, ודנו בזה בשבוע

שעבר, אין היום תקציבים כדי להעסיק עובדות סוציאליות. כך שאני רוצה לברך על

המפגש הזה.

ר' בר-און;

לנו יש את פרוייקט "סלע" שהוא סיוע לעולים במשבר קשה, על עולה שנחת עליו אסון

סמוך לעליה. כך שבאופן טבעי אנחנו עובדים הרבה מאד גם עם עובדי רווחה בכל הארץ

ואנחנו מכירים מה שיש. אני יודעת שהמערכת פיתחה הרבה תוכניות חדשות ואני מברכת

עליהן.

הייתי מציעה בכל-זאת לעשות ישיבה לא על מה שיש אלא על מה שאין, ומה שאין זועק

לשמים. התקציבים שעליהם דובר כאן, אני בטוחה שהם מיועדים לתוכניות מעולות, אבל

זה בפירוש לא מספק, אין לזה שום קשר עם הצרכים בשטח.

אגע רק בנקודה אחת. למשל, מצבות. אני רוצה לשאול שאלה פשוטה. בחור בו

תשע-עשרה וחצי תלה עצמו במרכז קליטה מסוים בכפר סבא. מי צריך להקים לו מצבה?

ארבעה ילדים נשארו בלי אבא ובלי אמא בישוב חריש בואדי ערה. מי צריך להקים את

המצבה? לפני ארבעה שבועות קרה מה שקרה לעולה מאתיופיה, נשארו שלושה ילדים. מי

צריך להקים את המצבה?

אלה ספורים רק של החודשים האחרונים, אבל זה נקודתית על מת שאין, לדוגמה, ומה

שאין זה גם בשיקום נוער וגם בדברים אחרים שאוהלם צריך להעלות בישיבה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני מוכנה שנקיים ישיבה, אבל אני רוצה שהיא תהיה מוכנה טוב. אני יודעת

שהמשרדים עושים עבודה טובה, אבל בכל-זאת לא תמיד מגיעים לכל אחד ואחד ויש גם

דברים, כפי שאמרתם, שאנשים נרתעים. גם כשהם נתקלים בעובדת הסוציאלית קשה להם

לדבר. לעתים הארגונים ההתנדבותיים יודעים יותר מאשר בלשכות השונות.



לישיבה הזאת אני רוצה לבקש שאתם, הארגונים השונים - ואנחנו נפנה אל הארגונים

- תביאו את הבעיות הספציפיות, אבל לא מקרה-מקרה, אלא נושא המצבות בכלל, שזה לא

בן-אדם אחד שנתקל בבעיה אלא אנחנו נתקלים בכמה עשרות מקרים.

ר' בר-און;

דרך הבן-אדם אנחנו מגיעים לתופעות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

נכון. גם הוועדה מקבלת מאות מכתבים בכל שבוע, כך שגם אנחנו מקבלים איזו שהיא

התרשמות. אבל נעשה ישיבה עם ראשי האגפים, שבעקבותיה נראה מה הן הבעיות העיקריות

ולאחר- מכן נזמן את השרים לישיבה, כשיהיה צורך. אנחנו מדברים על משרד העבודה

והרווחה, משרד הקליטה, משרד החינוך והמשטרה. אבל אם לא נקבל מראש מהארגונים

השונים את רשימת הבעיות הספציפיות, הישיבה לא תתקיים. זאת אומרת, אני מעבירה

אליכם את הכדור. כוונתי לבעיות ספציפיות שנוגעות לאוכלוסיות של כמה מאות, כמה

עשרות, ואז נקיים את הישיבה הזאת. זה לטווח קצת יותר ארוך.

חי פוזנר;

בעניו המצבות, אנחנו מבקשים לקבל את הפניה ונפתור אותה או דרך משרד הדתות או

דרך המוסד לביטוח לאומי או ישירות על-ידינו.

היו"ר נעמי בלומנטל;

עוד דבר אחד. מה אתה יכול לעזור לנו בנושא של מיט"ל? הם היו גם אצלי ואנחנו

יודעים את המצוקות. אנחנו יודעים שיש מאות עמותות, אבל יש כאלה שאנחנו יודעים

שהאדמי ניסטרציה מקבלת שם פחות שכר, ויש כאלה שאנחנו יודעים שהכל כמעט נעשה על

טהרת ההתנדבות וחייבים לעודד אותם, כי הם נמצאים בשטח. במה אתם יכולים לסייע?

חי פוזנר;

יושבת-ראש הוועדה יודעת שיש חוקים במדינה. האחד הוא חוק המכרזים והשני הוא

חוק העמותות. אנחנו פועלים על-פי החוקים האלה ולכן גם אם נקבל כאן החלטה לדון עם

מיט"ל, אנחנו לא יכולים לעשות את זה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני יודעת.
א' צ'אליק
כפי שהזכרתי קודם, כ-40% מנפניות של מרכזי החרום בכל הארץ, ולפעמים

בקרית-אתא, האזור הצפוני, הגיעו כבר הפניות עד כדי 70% של ילדי עולים שהיו באותו

מרכז יורום. למרכזי חרום יש ההחלק האינטרני, שהוא המקלט, כשאין מנוס וחייבים

להוציא את הילד מהבית, להגנתו. אבל יש החלק האקסטרני, הטיפול האמבולטורי, לפיו

הילד לא יוצא ממשפחתו ויש אפשרות לתתלו טיפול אינטנסיבי מאד. היום בכל מרכזי

החרום אנחנו מתחילים גם עם קבוצות ילדים שנפגעו מהתעללויות שונות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני מבינה. אתם משתמשים, לא אחת, בעמותות השונות, שהן ההשלמה לכם. לא

יעזור, משרד ממשלתי לא יכול להגיע לכולם, ולא תמיד בצורה הטובה ביותר. המגמה

שלנו, ואני חושבת גם של כל המדינה, זה כמה שנים, היא לנסות לשלב דברים על-ידי

קניית שרותים וכו'.



לכן אני אומרת, תהיו ערים. זו עמותה שמטפלת בנושאים האלה. אני בטוחה

שהעובדים הסוציאליים בקרית-אתא אומרים לכם: אנחנו כורעים תחת העול, יש לנו 30

פניות, הספקנו לטפל ב-20. תהיו ערים לזה. אני יודעת שאי-אפשר להעביר תקציבים

ישירות, כי יש אפוטרופוס ויש עוד משרדים, אבל אולי יציעו לכם פרוייקטים משותפים,

ואני יודעת שגם לכך אתם ערים. אנחנו כוועדה נשמח לתווך, אם אפשר, כדי לקדם את כל

הנושאים האלה.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 13:00

קוד המקור של הנתונים