ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 16/10/1996

התאחדויות העולים - תקציב ופעילות

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 13

מישיבת ועדת העלית והקליטה

מיום רביעי. גי בחשון התשנ"ז - 16 באוקטובר. 1996. שעה 09:00



נכחו; חברי הוועדה;

נ י בלומנטל - היו"ר

סי לנדבר

מי סולודקין

י' שריד

מוזמנים;

אי בלוט - הסוכנות היהודית

חי בן-יהודה - גזבר הסוכנות היהודית

פי נחמני - מנכ"ל מחלקת העליה, הסוכנות היהודית

מי אביעזר - ס/יו"ר התאחדות עולי יוגוסלביה

ר' גולדין - יועץ השר לקליטת העליה

י' לוין - החברה לעולים מבריטניה, מועצת ארגוני העולים

אי אהרון - ארגון יוצאי בוכרה

אי הלחמי - מנכ"ל התאחדות עולי צרפת

גי חביב - יוצאי תורכיה

שי קרפ - סגן יו"ר התאחדות עולי אמריקה הלטינית

בי מאירצק - התאחדות יוצאי פולין

ח' מן - עולי ברית המועצות

ר' קצולרו - עולי רומניה

מי גל - התאחדות עולי הונגריה

פי שטיין - עולי אוסטרליה

שי יוסיקוף - התאחדות עולי קווקז

ני חסיד - התאחדות עולי איראן

מי באטה - איחוד הארגונים של עולי אתיופיה

די פיקדו - אתיופיה

ר' בר-און - המועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ לשעבר

נ י רזניק - הפורום הציוני

ני חסיד - התאחדות עולי אירן

אי ארבל - התאחדות יוצאי ציכוסלובקיה

מי דובי חזן - התאחדות עולי הולנד
מנהלת הו ועדה
ו י מאור
קצרנית
ש י צהר
סדר-היום
התאחדויות העולים - תקציב ופעילות,



התאחדויות העולים - תקציב ופעילות.
היו"ר נ י בלומנטל
בוקר טוב. אני מקדמת בברכה את כל הנוכחים. כידוע לכם, אני חדשה יחסית

בתפקידי כיושבת ראש הוועדה. בתוקף פעילותי הציבורית היה לי אמנם קשר עם חלק

מהנוכחים כאן, וקשר קצת יותר הדוק עם העדה האתיופית, אבל למעשה טיפלתי בנושאים

רבים אחרים וקצת פחות בנושא העולים החדשים, כך שאני לומדת עכשיו את הנושא

לעומקו ולפרטיו.

היום אנחנו מבקשים לשמוע על הפעילות של ההתאחדויות השונות של העולים,

צורת ההתארגנות שלהן, כמה שנים מכהנים החברים הנושאים בתפקידים השונים, כיצד

נערכות הבחירות וכוק' וכן גובה ההקצבה שניתנת לכל אחת מההתאחדויות. אני

מבינה שבעבר נקבעו קריטריונים למתן הקצבות להתאחדויות השונות, ואנחנו מבקשים

לשמוע כיצד זה פועל היום. כמו כן נשמע מגזבר השוכנות על כוונותיה של הסוכנות

בכל הנוגע להקצבות לארגוני העולים השונים.

אני מבקשת מנציגי התאחדויות העולים למסור לנו במסגרת של 5 דקות פרטים על

הפעילות, על התקציב ומקורו של התקציב, האם בנוסף למה שמקציבה הסוכנות נהנות

ההתאחדויות גם מתרומות או מתקציבים של משרד ממשלתי זה או אחר. לאחר מכן נשמע

את גזבר הסוכנות.

י' לוין;

אנחנו מברכים את יושבת ראש הוועדה שהסכימה לקיים דיון בנושא התאחדויות

העולים, נושא שחשוב וקרוב לכולנו. אני רוצה להבהיר שאנחנו עובדים 24 שעות
ביממה בנושא אחד בלבד
עידוד והעליה וקליטה מוצלחת של העולים המגיעים ארצה.

יש כמובן הבדל בין ארגון עולים אחד לשני. ארגון עולי בוכרה אינו דומה

לארגון עולי אוסטרליה, למשל, ובכל זאת רב המשותף על המבדיל בין הארגונים

השונים. כל הארגונים צריכים לדאוג לקליטה מוצלחת של העולים, כי קליטה מוצלחת

של העולים מביאה אחריה עליה נוספת.

חשוב לציין שכולנו ארגונים א-פוליטייים. ואפילו יש לכל אחד מאתנו השקפה

או אוריינטציה פוליטית כזו או אחרת, אנחנו משאירים אותה מחוץ לפעילות שלנו

במסגרת ההתאחדות. ואם בעבר היו מעידות בתחום הזה, היו אלה מקרים יוצאים מן

הכלל המעידים על הכלל החשוב הזה.

אנחנו רואים עצמנו גם כגשר אל קהילת-האם, ואנחנו רואים את אחד התפקידים

החשובים שלנו בזה שאנחנו מהווים מקור חיזוק ותמיכה בעולים, ומתווכים בינם לבין

הממסד. בנושא הזה יש לוועדה זו תפקיד חשוב ביותר, והיא יכולה להיות לעזר רב.

גולדה מאיר ז"ל נהגה לומר שהממסד הוא אמנם זה שיכול ליגת לעולים זכויות כאלה

ואחרות, אבל רק השכן הוא זה שיכול לתת להם כוס תה או קפה. ארגוני העולים הם

אותו שכן שמכבד אותם בכוס תה או קפה,לא משרד הקליטה, לא הסוכנות היהודית ולא

גורם אחר במדינה עובדים מול העולים באותה אינטנסיביות שבה אנחנו עובדים.

י' שריד;

האמנם אין ארגוני עולים שהם יותר קרובים למפלגה פוליטית כזו או אחרת?
י' לוין
יכול להיות שיש, אבל הטיפול האינדיבידואלי בעולים נעשה באופן שווה, ולא

חשוב כלל מה דעתו או השקפתו הפוליטית. כולם נהנים מאותו טיפול.
יי שריד
אני מבין זאת, אבל אי אפשר להציג בפנינו את המצב כאילו כל ארגוני העולים

הם א-פוליטיים. יש ארגונים שהם מאד קרובים לעמדה פוליטית כזו או אחרת, ואולי

אפילו חלק ממפלגה פוליטית,

י' לוין;

אני מתייחס בדברי לטיפול בעולה בלבד, והטיפול הפרטני שלנו בעולה הוא זהה,

מבלי להתחשב אם הוא קרוב בדעותיו הפוליטיות למפלגה זו או למפלגה אחרת.

יי שריד;

יש ארגונים המטפלים בתנועות נוער, למשל, וכל אחד מטפל בהם בצורה פרטנית

נהדרת, אבל אי אפשר לטעון שהם ארגונים לא פוליטיים.
שי יוסיקוף
רואים זאת גם בגודל ההקצבות שהם מקבלים.

י' לוין;

אינני רוצה להיגרר לנושא שהזה, אבל אני רוצה לציין שבכדי לקבל הקצעות

מהסוכנות היהודית כולנו, בלי יוצא מן הלכל, חותמים על הצהרה, והדבר הזה בא שם

לידי ביטוי בצורה מאד ברורה וחד משמעית. בשנה שעברה כולנו קיבלנו מיושב ראש

הסוכנות היהודית מכתב המזהיר אותנו מאיזו שהיא נגיעה בפנילות פוליטית. לזה

התכוונתי כאשר אמרתי את אשר אמרתי בענין זה.

מאהר והפעילים בארגוני העולים הם בעצמם עולים, הם יכולים להגיד לעולה;

אני עשיתי זאת, גם אתה יכול. רק אנחנו יכולים לדבר אל העולה מתוך נסיון אישי,

ורק אנחנו יכולים להבין את מצבו של העולה הבא מרקע ומתרבות שמוכרים וידועים

לנו. לי, עם הרקע הסקוטי שלי, יהיה קשה להבין עולה מקווקז או מבוכרה, למשל,

אבל אהרון אהרוני יבין אותו היטב ויוכל לדבר אתו בשפתו.

אני מניח שהבוקר תשמעו רק על קצה המזלג על פעילותנו הרבה והמגוונת. אני

מזמין אתכם לערוך סיור בארגוני העולים השונים, ולא במשרדים שלנו. אנחנו רוצים

להראות לכם מה אנחנו עושים ואיך אנחנו עובדים ופועלים מול העולה. כאשר תראו את

עבודתנו בשטח תבינו טוב יותר את מהות עבודתנו.

גי חביב;

בתורכיה חיים היום בין 15 ל- 17 אלף יהודים. לפני שלושה שבועות חזרתי

מביקור בתורכיה, לשם נסעתי כדי לעודד עליה. בהיותי שם נשאלתי לא פעם; מדוע אני

לא מקבל בישראל את אותן הזכויות שמקבל שם עולה מרוסיה? האמת היא שלא ידעתי מה

להשיב לשאלה הזאת.

במהלך החודש האחרון הצלחתי להביא ארצה 4 משפחות, המונות ביחד 56 נפשות,

ומספר פעמים הלכתי אתם למשרד הקליטה. חוץ מאולפן הם לא קיבלו דבר, בעוד שעולה

אחר שעמד שם בתור קיבל הכל. ואז פנו אלי העולים מתורכיה; בשביל זה אתה אומר לי

לבוא ארצה? מה אני מקבל? האמת היא שאני צריך הייתי להלוות לו מכספי כדי שישכור

דירה של שני חדרים, בתקווה שבאחד הימים יחזיר לי את הכסף הזה. כי קודם כל צריך

לעזור לו.



אנחנו עוסקים כמובן בעידוד העליה, כד כמה שזוז אפשרי. ברגע שהעולה נוחת

בשדה התעופה בלוד חכר ועדת הליה של הארגון שלנו מחכה לו שם, מגיש לו את העזרה

המינימלית שלה הוא זקוק. בערב ראש השנה הגשנו עזרה למי שנזקק לה. בחודש מאי

חילקנו 19 אלף שקל מילגות לילדים. הקופה שלנו מאד דלה, כי אין לנו תקציבים

מספיקים, ומדי פעם עיד מקצצים בהם.

אנחנו מטפלים בעולים מתורכיה בכל מקום בארץ שבו הם נמצאים. יש לנו שבעה
סניפים
בחיפה, נתניה, כפר סבא, הרצליה, יהוד, בת ים ותל אביב. יש הפונים

אלינו בבקשה עזרה, ואנחנו עוזרים במידת יכולתנו, וכאשר איננו יכולים לעזור

אנחנו מפנים אותם לסוכנות היהודית.

אנחנו עוסקים בפעילות חברתית, בלימודים, הכרת הארץ, וכל מה שאפשר לעשות

כדי להקל עליהם את הקליטה בארץ. הסניפים גם מארגנים טיולים בשביל העולים. אני

נמצא בקשר עם 7 הסניפים, עם כ-1050 איש.

בארץ חיים היום בין 25 ל- 27 אלף עולים מתורכיה. בבת ים מרוכזים כ- 10

אלף מהם.
היו"ר ני בלומנטל
אני מבינה שאתם לא מגיעים אל כל העולים מתורכיה, שאין לכם מנגנון שמצליח

להגיע אל כולם, שיכול לערוך ארועים משותפים, ושהקשר הוא יותר מקומי.
גי חביב
העולים באיזור חיפה פונים לסניף שלנו בחיפה, ואם אנשי הסניף בחיפה לא

יכולים לפתור את הבעיה הם פונים אלינו במרכז, ואם גם אנחנו לא יכולים למצוא לה

פתרון אנחנו פונים אל המוסדות השונים.
היו"ר י' שריד
מה ההגדרה שלך לעולים?
גי חביב
אני מדבר על מי שעלו ארצה מאז שנת 1956, אחרי מלחמת סיני. אתמול שוחחתי

עם האשי שלנו בתורכיה, ונראה לי שאנחנו יכולים לצפות עכשיו לעליה רצינית

מתורכיה אחרי שראש הממשלה החדש עלה לשלטון שם, ואנחנו צריכים עכשיו להיערך

לקראת העליה הצפויה משם.
יי שריד
האם בענין ההקצבות יש הגדרה של עולה?
שי יוסיקוף
צדק חבר הכנסת שריד בדבריו על זיהוי פוליטי, כי אני חושב שלכל אחד יש

זיהוי פוליטי, וכאשר מתקצבים את התאחדויות העולים אני בטוח שעושים זאת בהחלט

על פי הזיהוי הפוליטי של כל אחד מהן. בנושא זה יש איפה ואיפה.

התאחדות עולי קווקז מטפלת היום ב- 60 אלף עולים שהגיעו משנת 1989 ועד

היום, ובעוד 15 אלף עולים שהגיעו ארצה בין השנים 1972 ל- 1980. בהו"ל חיים עוד

כ- 60 אלף יהודים קווקזים.



משפחות העולים מקווקז הן משפחות ברוכות ילדים, ויש אצלן קשיים בנשוא

הלימודים, החינוך, והן סובלות מבעיות סוציו אקונומיות. וכאשר- הם מגיעים ארצה

נוהגים כלפיהם כמו שנוהגים כלפי עולים רגילים אחרים שאין להם אותן בעיות.

ואילו בעולים מציציניה, למשל, לאש נהגו כמו עם עולים רגילים. והרי אנחנו

מדברים בעולים מקווקז שברחו ממקומותיהם, וצריך לעזור להם.

התאחדות עולי קווקז מקבלת תקציב שנתי של 35 אלף דולר, ומה היא כבר יכולה

לעשות בסכום הזה כאשר שכר חדירה שלה בלבד מגיע ל- 130 אלף שקל בשנה? התקציב

שלנו הוא הקטן מבין התקציבים של ההתאחדויות האחרות, וזה פשוט לא מובן, ובוודאי

לא מוצדק. אני יכול להוכיח לכם זאת. יושב לידי נציג התאחדות עולי רומניה,

והוא יכול לספר לכם שההתאחדות שלו מקבלת תקציב של 70 אלף דולר בשנה. האם יש

היום בכלל עולים מרומניה? מרומניה מגיעים 600 עולים בשנה, ומקווקז הגיעו 60

אלף. אז איך זה שהתאחדות עולי רומניה מקבלת תקציב של 70 אלף דולר לשנה,

והתאחדות עולי קווקז מקבלת רק 35 אלף דולר לשנה? מה ההסבר לכך?

רק ב- 1993 התחלנו לקבל הקצבה מהסוכנות היהודית. ולא תמיד יש לסוכנות כסף

לתת לנו, גם אחרי שקבעה את גובה ההקצבה. רק אתמול התקשרתי כדי לקבל את ההקצבה,

ועוד לא קיבלנו. איך אפשר להביא עולים בלי בסף? לעולים מקווקז יש מספר גדול

יחסית של ילדים; ארבעה, ששה וגם תשעה ילדים במשפחה. אנחנו שמים את הדגש על

החינוך של הילדים, ויש בעיות עם החינוך ועם הלימודים שלהם, ורבים נושרים

מכיתות י"א וי"ב.

ביום חמישי האחרון אירגנו כנס ארצי של סטודנטים עולי קווקז, ומצאנו

שמדובר ב-150 סטודנטים בסך הכל. זו בושה וכלימה למדינת ישראל. איפה העידוד

לעולים האלה שכל כך זקוקים לו, איפה העזרה? למה לא פותרים את הבעיות הקשות

שלהם, למה לא עוזרים להם בלימודים ולא נותנים להם מילגות לשכר לימוד?

אין לי חלילה דבר נגד העזרה שנותנים לעולים מאתיופיה, אבל למה לא נותנים

עזרה כזו גם לעולים אחרים שזקוקים לזה? לעולים מאתיופיה נותנים שכר לימוד 7

שנים מיום הגיעם ארצה. לעולים מקווקז - שנה וחצי מיום הגיעם לארץ. זאת אומרת

שצעיר עולה מקווקז שיתחיל ללמוד לא יאוחר משנה וחצי מיום עלותו לארץ יקבל

שלוש שנות לימוד חינם. אבל אם בגלל בעיות כלכליות של המשפחה הוא לא יוכל

להתחיל לימודיו במועד הזה, הוא יפסיד את הסיכויים שלו ללמוד חינם.
היו"ר ני בלומנטל
יכול להיות שנקיים ישיבה מיוחדת בנושא של עולי קווקז. אולי תתמקד עכשיו

בפעילות שלכם בקרב העולים במשאבים, הזעומים לדבריך, העומדים לרשותכם.
ש' יוסיקוף
יש לנו היום למעלה מ- 20 סניפים ברחבי הארץ. אתמול הייתי בסניף שלנו

בבאר שבע, שם גרים היום 115 אלף יהודי מקווקז. לאופקים, הידועה באבטלה הגבוהה

שבה, נשלחו עולים מקווקז, כי שם היה דיור ציבורי. כל משפחה מקווקז עם ארבעה

או ששה ילדים, שלא יכלה לרכוש לעצמה דירה, הועברה לאופקים, כי שם היה דיור

ציבורי, כאמור, וזה כמובן מכביד מאד על הרשות המקומית.

יש לנו למעלה מ-200 מתנדבים הפועלים בכל הארץ, והם עוזרים ומטפלים בכל

מיני נושאים, ובראש וראשונה בנושא החינוך. יש לנו בעיה של מורים עולים מקווקז

שאין להם תעסוקה. אנחנו עדים לכך שבלשכות התעסוקה משפילים את העולות מקווקז,

ושולחים אותן לעבודות נקיון בלבד, במקום לשלוח אותן לעבודה במקצועות שלהן, או

לשלוח אותן לקורסים להסבה מקצועית שתתאים לכישורים שלהן. אנחנו מטפלים בבעיות

הקשות האלה.



אנחנו נזעקים לטפל גם בבעיות של ילדי העולים בבתי הספר. כי משרד החינוך

הפחית או ביטל לגמרי השנה את מספר השעות שנהג לתת בעבר לילדי העולים, ונותן

זאת היום רק לילדי העולים מאתיופיה.
היו"ר ני בלומנטל
אנחנו מבקשים לשמוע איך בדיוק אתם פועלים. האם אתם מגיעים אל כל עולה

ועולה, או שאתם מארגנים כנסים שבהם אתם נפגשים עם האנשים ומנסים לעזור להם

בפתרון הבעיות שלהם? עם כמה מהעולים יש לכם בכלל קשר, והאם אתם עוזרים להם גם

במגעיהם עם השלטונות?

שי יוסיקוף;

יש לנו קשר עם כל העולים מקווקז. אין עולה אחד שאין לנו קשר אתו. כולם

יודעים על קיום ההתאחדות, ומי הם העושים במלאכה. הם מגיעים אפילו אלי הביתה.

כאשר נפוצה השמועה שאנחנו השגנו מילגות בגובה של 3,000 האחת, הגיעו סטודנטים

עולים מקווקז אלי הביתה. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה הישראלית שעוזרים לעולים

מקווקז במילגה מקרן . עד היום לא עזר לנו אף אחד בתחום הזה, והרי צריך

לעודד גם סטודנטים עולים מקווקז, כדי שבמקום 150 סטודנטים שלומדים היום יהיו

1000 סטודנטים מילדי העולים מקווקז. איפה הממשלה ואיפה הסוכנות שצריכות לעודד

לימודים גבוהים של ילדי עולים גם מקווקז?

גי חביב;

יש לנו עליה טובה, ועוד תהיה לנו עליה מתורכיה. בעבר קיבלנו תקציב שנתי

בגובה של 15 אלף דולר, והיום רק 13,5 אלף דולר, ויש שמועות שעומדים להפחית

ממנו בעתיד, כאשר אנחנו צופים לעלייה גדולה בעתיד הקרוב.
שי קרפ
כולנו אחים, וכולנו מצויים באותה אניה, ולכן אני מבקש שלא לעשות הפרדה

בין עולה מארץ זו לעולה מארץ אחרת. כולנו אחים, כולנו עולים וכולנו זקוקים

לעידוד, סיוע ועזרה.
שי יוסיקוף
כאשר אנחנו יושבים ומדברים כאן נכון שכולנו אחים. אבל כאשר מדובר בכספי

עזרה וסיוע אין אנו אחים. המצב הקיים כואב לי מאד, ולא יתכן שהוא יימשך כך.
היו"ר נ' בלומנטל
והרי לשם כך אנחנו יושבים כאן ומבקשים לשמוע את מה שיש לכם להשמיע לנו,

ולנסות לעזור ככל הניתן.
שי קרפ
בשם ההתאחדות שלנו אני רוצה להודות לך, גברתי היושבת ראש, שהסכמת להיות

אורחת הכבוד בוועידה הארצית שלנו שהתקיימה בנתניה.

הערה לחבר הכנסת יוסי שריד ששאל על מפלגתיות בהתאחדויות. אני יכול כמובן

לדבר על ההתאחדות שלנו, שהיא עמותה רשמית, שיש בה נציגים מכל הארץ ואחת

לשנתיים מקיימת בחירות, ונבחרים אנשים ללא קשר לשייכותם למפלגה זו או אחרת.

לכל אחד מאתנו יש כמובן נטיה למפלגה זו או אחרת, אבל אנחנו מטפלים בכל העולים

באותה מידה של מסירות, וזה התפקיד שלנו. אנחנו לא מדברים שם כלל על פוליטיקה.



היה לנו חבו- אחד פרופר מאמריקה הלטינית, ידידנו בני טמקין, ולפני כן

המנוח דולצ'ין.

בארץ יש לנו היום 26 סניפים. בעבור היו k3 סניפים. הקהילה של יוצאי

אמריקה הלטינית בארץ מונה היום 90 אלף איש בערך. חלק קטן מהם עלה ארצה לפני

קום המדינה. אחרי קום המדינה קמו מושבים וקיבוצים, שהבסיס שלהם היה של יוצאי

אמריקה הלטינית מכל הסקטורים. אנחנו נמצאים בקשר הדוק עם 22 ארצות מאמריקה

הלטינית, שבהם חיים כ- 400 אלף יהודים עם כל הבעיות של התבוללות, חינוך וכו'.

המצב באמריקה הלטינית, ובמיוחד בארגנטינה וברזיל, קשה.

בארץ יש לנו 26 סניפים, וכ- 2000 חברים. כולנו עובדים בהתנדבות. המרכז

שלנו נמצא בינתיים בתל אביב, ואנחנו רוצים להעבירו לירושלים. מבלי לפגוע באף

אחד אני רוצח לציין שאנחנו ממשיכים להיות ציונים בארץ, עם החינוך הציוני אותו

קיבלנו בארצות שמהן עלינו.

אני רוצה לספר לכם מה אנחנו עושים. מתנדב אחד או שניים שלנו מקבלים את

העולים בשדה התעופה, אחרי שקיבלנו ממחלקת העליה של הסוכנות ידיעה על הגיע

עולים מאמריקה הלטינית, מלווים אותו לקומה השניה לסידורים השונים עם נציגי

משרד הקליטה שבשדה התעופה, שם הוא עובר את הפרוצדורות השונות. אחר כך מקבלים

אותו במרכז הקליטה עם כיבוד קל. המתנדבים שלנו מקדמים בברכה את העולה במסגרת

קליטה ישירה שיש לו דיור, יוצרים אתו קשר ועוזרים לו בסידורים השונים.

אנחנו יוצרים קשר עם העולים מרגע הגיעם ארצה, ובסניפים שלנו אנחנו

ממשיכים את הטיפול בהם. הדגש הוא על קליטה חברתית, ועוזרים להם בתרגום מסמכים

וכו'. אנחנו מקיימים הרצאות בנושאים שונים שמעניינים אותם ושיביאו להם תועלת,

וברוב הסניפים יש לנו אפילו מקהלה ותיאטרון.

אחנו מנסים לעזור להם גם בהשגת תעסוקה. יש לנו קשרים עם מנהלי כוח אדם

במקומות שונים, ואנחנו מנצלים את הקשרים האלה לטובת העולים. את בעיית הדיור

כולם מכירים היטב, ולא ארחיב על זה את הדיבור. אנחנו מקדישים תשומת לב מיוחדת

לעולים בגיל הזהב, וברוב הערים בארץ יש לנו מועדונים לגיל הזהב. אני טוען שאם

הקליטה של ההורים בסדר, אז ילדיהם ונכדיהם לא צריכים לדאוג להם מבחינה חברתית,

והם יכולים להתמקד יותר בענייניהם הם. אשר לתקציבים, אנחנו מקבלים מהסודרות

היהודית את מה ששאר ההתאחדויות מקבלות.

היו"ר נ' בלומנטל;

האם יש לכם תורמים?
י' שריד
מה גובה ההקצבה שלכם?
שי קרפ
אינני מכיר את המספרים, אבל אני יודע שמה שאנחנו מקבלים אינו מספיק.

ממשרד הקליטה אנחנו מקבלים אחוז קטן מאד עבור פעילויות. אין לנו תרומות.
היו"ר נ' בלומנטל
מה הצפי שלכם לגבי עליה מאמריקה הלטינית בעתיד, ומה הקשרים שלכם עם עוים

פוטנציאלי ים?



שי קרפ;

אנחנו בונים תכניות מיוחדות בענין העליה. הגענו למסקנה שיהיה זה יותר טוב

עם נציגי הסוכנות היהודית או רוברים שלנו יסיירו בארצות אמריקה הלטינית

ו"ימכרו" תכניות ליהודים שם. היתה לנו תכנית להבאת עולים מאמריקה הלטינית

לבאר שבע, כאשר יכולנו להבטיח להם גם עבודה וגם דיור. והתכנית הזאת גם הצליחה.

רופאים עולים הגיעו לבאר שבע ונקלטו שם. היתה לנו תכנית דומה לגבי כרמיאל

ונצרת עלית, והיום יש לנו תכנית לגבי דימונה.

אנחנו מתכוננים לצאת עכשיו עם תכנית ירושלים, ובענין זה אנחנו מבקשים את

עזרתך, גברתי יושבת-ראש הוועדה. סיכמנו כבר את הענין עם ראש העיר, אחרי שכבר

ערכנו מיני מחקר על התעסוקה לפי המקצועות ועל פתרונות הדיור. הבסיס לפעילות

שלנו לעידוד העליה כיום הוא תכניות מיוחדת, וזה הולך די טוב.
אי הלחמי
הדיון פה גלש קצת להאשמות או טענות כלפי הסוכנות היהודית, ואני לא חשבתי

שאנחנו עומדים לדון כאן היום בנושא הזה. חשבתי שאנחנו מקיימים כאן פגישה

ראשונה על מנת להבהיר האם התאחדויות העולים נחוצות, בשביל מה ולמי הן נחוצות,

בנוסף כמובן לעוסקים בזה.

אני חושבת שהסוכנות היהודית, שיש לי הרבה חילוקי דעות אתה סביב נושא

חלוקת התקציבים, היא הראשונה והיחידיה שהבינה בעוד מועד את הצורך בטיפול

דיפרנציאלי בכל עולה. עולה זה לא עם, עולה זה לא סטטוס, עולה זה קודם כל אדם

שבא ממקום מסויים, עם מנטליות מסויימת, עם ריחות שונים, עם סף התרגזות שמיוחד

לו וכוי.

אנחנו לא מתיימרים לבוא במקום הממסד, וגם איננו באים במקומו, בוודאי לא

עם האמצעים העומדים לרשותנו. העולה הבוגר מגיע לארץ, ופתאום מוצא את עצמו במצב

שבו מלמדים אותו לדבר, לוקחים אותו ביד ומובילים אותו בשבילי הבירוקרטיה.

פתאום הוא מפסיק להיות מבוגר והופך להיות אדם שצריך לטפל בו, שצריך לעזור לו.

התאחדות העולים זה המקום היחידי שבו הוא מוצא קבוצת התייחסות, שבו הוא יכול

לדבר בשפתו ושבו הוא הופך להיות משמעותי כפי שהיה בארץ שממנה הוא עלה, ובו הוא

יכול להביע את עצמו בצורה בוגרת, כפי שנהג לעשות לפני עלותו.

אנחנו לא חייבים להיות אחים וחברים, ומן הראוי לציין את הסבלנות הרבה

שמגלה הסוכנות היהודית באשר פעם אחרי פעם היא נאלצת לשמוע את הסיפורים שכל אחד

מאתנו מעלה, ושבוודאי גם ימשיך לעלות בעתיד, כולל אני. אגב, בפגישה שלנו היום

חסר לי נציג משרד הקליטה.

היו"ר ני בלומנטל;

המפגש שלנו היום הוא עם הסוכנות היהודית, ובמיוחד עם גזבר הסוכנות.
אי הלחמי
שמעתי שגברת טישקוף היתה אמורה לייצג כאן היום את משרד הקליטה, וזה מצביע

בדיוק על הנקודה אותה אני רוצה להבהיר. משרד הקליטה רואה בנו גורם לקליטה

חברתית בלבד של העולים, בעוד שרבים מארגוני העולים מטפלים גם במציאת מקומות

עבודה לעולים, במתן יעוץ אינדיבידואלי וטיפול סוציאלי בעולים, כמו גם מילגות,

הלוואות, ועוסקים גם בעידוד עליה, בין היתר באמצעות סיורי גישוש בארץ של

מועמדים לעליה, ובעוד נושאים שהם לא במסגרת קליטה חברתית.



משרד הקליטה, על שריו השונים, מוותר להכיר בנו כגורם קליטה, מחוץ לקליטה

חברתית. וזה מתבטא כמובן באמצעים העומדים לרשותנו, שהם למעשה האמצעים שלנו

לעסוק בפעילות שלנו, ובין היתר גם להתנגד למשרד הקליטה. אגב, הסוכנות היהודית

היא היחידה המתקצבת אוטובוס בשביל מפגינים שנוסעים להפגין נגד הסוכנות

היהודית, והזה קרת בעבר. אני אמשיך להלחם בה באמצעים שהיא העמידה לרשותנו,

ואני אמשיך להכיר לה תודה על שהיא מכירה כספית בהתאחדויות העולים. אבל

הפעמונים שמצלצלים רומזים לנו שזה עומד להיגמר.

משרד הקליטה ומדינת ישראל לא הכירו בנו כפרטנרים, ואני חושבת שזו טעות

שעלולה להיות טעות היסטורית. לא קשה לסגור את התאחדויות חעולים, אלא שכעבור

שנה יתעוררו כולם ויגלו שאף גורם אחר לא מילא את החלל חזה, ושצריך להקים את

ההתאחדויות מחדש, וזה יהיה בלתי אפשרי ממש, זו תהיה משימה שאף אחד לא יוכל

לעשותה.

הארץ המובילה אצלנו בעליה היא כמובן צרפת, ךכי מאגר היהודים בה הוא גדול

ומונה כ- 700 אלף נפש. זו הקהילה השניה בגודלה בגולה. יש שם כמה גורמים

המביאים לעליה מתוגברת אותה אנחנו רואים בחמש השנים האחרונות. כ- 2,300 עולים

מגיעים אלינו מדי שנה, וזה מספר מכובד בהחלט כאשר מדובר בארץ מערבית ובעלייה

רצונית ולא עליית מצוקה.

כידוע יש לעלייה גורם דוחף וגורם מושך. יהדות צרפת ידועה כיהדות שקרובה

מאד לארץ, שקרובה לחברח הישראלית גם במרקם החברתי שלה. בזמן מלחמת המפרץ הגיעה

ארצה משלחת של כ- 4000 איש מצרפת, דבר שלא היה דוגמתו בקהילה יהודית אחרת

במערב. יהדות צרפת קרובה לארץ, לעתים גם בגלל קשרי משפחה. תהליך העליה מתחיל

בדרך כלל בבן משפחה צעיר העולה לארץ, ולאט לאט משפחתו מגיעה ארצה אחריו.

העליה מצרפת היא בדרך כלל עלייה צעירה, שמגיעה אלינו גם בגלל משבר כלכלי

שעובר על מדינות אירופה בכלל, ובצרפת במיוחד, ואבטלה הולכת וגוברת שאף מדינה

לא מצליחה להתגבר עליה. צרפת היא לאחרונה מדינה קצת לאפרורית, עצובה, ללא

תקווה, והצעירים מאמינים שבארץ יש להם אפשרות לבנות את עתידם, והם פועלים

בכיוון זה, ומשפחתם מגיעה אחריהם ארצה.

הדברים האלה נכונים גם לגבי בלגיה. במהלך כל השנים עלו משם ארצה בין 10

ל- 20 איש בשנה, ואילו מתחילת השנה הזו ועד היום הגיעו ארצה 100 עולים מבלגיה.

הדברים נכונים גם לגבי שווייץ, שכפי הנראה איננה עוד גן-עדן עלי אדמות,

ויהודים עולים גם ממנה. אנחנו מטפלים גם בעולים מספרד, אחרי שהסוכנות היהודית

ביקשה מאתנו בשנה האחרונה לטפל גם בהם, כי בדקו ומצאו שכשני שליש מהעולים ספרד

הם מהגרים לשעבר ממרוקו ומדברים צרפתית, ואנחנו מטפלים ביחודי מרוקו וטוניס,

נושא שראוי לדיון נפרד.

ניסינו לייעל את המערכת שלנו על-ידי חיבור של כל הארצות האלה, למרות

שאין הרבה קשר בין עולה בלגי לעולה צרפתי בכל הנוגע למנטליות, להרגלי חיים, או

אפילו מאכלים. השפה היא הדבר היחידי המקשר ביניהם. ההתאחדות שלנו מורכבת בחלקה

ממתנדבים ובחלקה מאנשים מקצףועיים. אנחנו עוברים תהליך של התמקצעות, כאשר

אנחנו מאמינים שאי אפשר לנהל עבודה כמו זו שלנו על ידי מתנדבים בלבד בלי אנשים

מקצועיים קבועים שאינם מתחליפים אחת לשנה או שנתיים.

היו"ר ני בלומנטל;

במה עוסקים המקצועיים, האם באדמיניסטרציה?



אי הלחמי;
יש אצלנו שלושה אדמיניסטרטורים
אני, ושתי מזכירות. כל השאר הם יועצים.

יש אצלנו יועץ תעסוקה אחד, ולצערי הרבה לא חידשנו את החוזה של העובדת הוציאלית

שלנו, ובמקומה קיבלנו סטודנטים לעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית שעוזרים

לנו במסגרת ההכשרה המעשית. מינימום אדמיניסטרציה ומקסימום קשר ישיר אישי מותאם

לעל כולה.
נ' חסיד
יוצאי איראן הם עדה מיוהדת במינה. אין אצלה בעיה של עבודה. יוצףאי איראן

הם אנשי עבודה, ולכן גם איננו צריכים יועצי תעסוקה. כי גם כאשר אינו מוצא

עבודה אין לו בעיה רצינית. נכון שבעבר התביישתיכאשר ראיתי עולה מאיראן מסתובב

ברחוב כשעל כתפו מונח שטיח שאותו הוא מנסה למכור. היום אני רואה זאת בצורה

אחרת, כי אני מבין שהוא פשוט לא יכול לשבת בבית בלי עבודה, והוא מעדיף לעסוק

במכירת שטיחים עד שימצא תעסוקה מתאימה והולמת יותר, ובלבד שלא יפנה ללשכת

הסעד.

מאז עליית חומייני לשלטון איננו יכולים לכתוב בעתונות על העליה מאיראן,

וגם לפני זה, כאילו אין משם עלייה. אבל יהודים מגיעים משם בגלים שונים דרך

טורקיה, דרך אפגניסטן ועוד, ולפעמים מגיעים לארץ אנשים עם סיפורים קורעי לב.

והרי סיפור אחד לדוגמה. אשה ושני ילדיה הגיעו לארץ אחרי שעשו דרך ארוכה

מקשה מאד ברגל. האשה סבלה בדרך מכאבי בטן נוראים, וכך הגיעה ארצה עם ילדיה.

יום אחד נתבקשתי לבקר עולח חדשה שנמצאת בבית חולים ביקור-חולים בירושלים.

כשבאתי לשם מצאתי אשה בגיל 60 בערך אחרי שבניתוח בבטנה הוצא גידול כזה שהרופא

אמר שלא ראה כמותו בחייו, ואינו מבין איך עשתה האשה הזאת את הדרך הארוכה הזאת

כאשר הגידול הזה בבטנה. זה מראה על כושר סבל, על עמוד שדרה ועל תפיסת עולם

מסויימת של אנשים אלה כלפי ארץ ישראל.

אני רואה את עצמנו, הוותיקים, כגשר שעליו עובר העולה החדש בדרך לקליטתו,

תוך שמירה על ערכים תרבותיים וכו'. אנחנו רואים את עצמנו בעיקר כקולטי העולים

מבחינה חברתית.

לרשותנו תקציב של 75 אלף דולר לשנוי, ותמיד אנחנו מתלוננים על שהתקציב הזה

איננו מספיק לנו. בתחילת עבודתנו קיבלנו תקציב של 15 אלף דולר לשנה, שהיה

תקציב נמוך ביותר, כך שגם כאשר גדל מדי שנה עד שהגיע לסכום של 75 אלף דולר,

שזה סכום גדול פי חמישה, התקציב עדיין קטן ואינו עונה על הצרכים.

אנחנו מטפלים היום בעולים המגיעים אלינו כשהם חסרי כל. וקשה לנו להסביר

לעולה איך הוא יכול להסתדר עם סל הקליטה שהוא מקבל כאשר שכר הדירה שהוא צריך

לשלם מגיע לסכום של 600 - 500 דולר לחודש, בין 1500 ל- 2000 שקל לחודש.

אתן לכם דוגמה לאחת הפעילויות שלנו. המישה סופרים יוצאי איראן כתבו 5

ספרים יוצאים מן הכלל, ומחר אנחנו עורכים ערב ספרות חגיגי לכבוד הסופרים האלה.

הבעיה העיקרית שלה אנחנו נקראיםהיא בעיית הדיור. זו היתה הבעיה העיקרית

שלנו בממשלה הקודמת וגם בממשלה הנוכחית.

היו"ר ני בלומנטל;

אני מציעה שלא נכנס עכשיו לנושא הזה. אנחנו פנינו אל שר האוצר בענין עולי

איראן, ולדאבוני אינני אשת בשורות, כי התשובה שלילית. נראה לי שישנו קצת את

הקריטריונים, וזה לא ייקבע על פי ארץ מוצא.
ני חסיד
רגב היהודים שיצאו מאיראן היגרו לאירופה ולארצות הברית. חלק לא קטן- מהם

עוד לא היכה שורשים בארצות שאליהם היגרו, ואנחנו צריכים לעשות מאמצים כדי

להעלותם ארצה, בעיקר שקצת למעלה מ-42% מהדור הצעיר התחתן כבר עם לא יהודים.

לכן נראה לי שצריך לשלוח שליחים לארצות הברית כדי לעודד את האנשים האלה לעלות

ארצה, לפחות את הדור הצעיר, זו המשימה העיקרית שלנו. באיראן היתה תנועה חלוצית

יוצאת מן הכלל, ואפשר לעשות זאת היום בארצות הברית.

להתאחדות שלנו יש 17 סניפים בארץ, שם מתרכזת עיקר הפעילות שלנו.

מי אביעזר;

אני מדברת בשם ציבור קטן יחסית, בין 1,300 ל- 1,400 עולים בסך הכל. אנחנו

רואים בתפקיד שלנו המשך של עבודה שעשו הסוכנות היהודית, שהביאה את העולים,

ומשרד הקליטה שעזר להם להיקלט בארץ בתקופה הראשונה להגיעם. אנחנו עשינו ועושים

מאמצים לעזור להם להשאר בארץ. אנחנו מקבלים מהסוכנות איזה שהוא תקציב. למעשה

אנחנו מאומצים על ידי התאחדות העולים מבריטניה, ואנחנו מרגישים שם טוב.

העולים מיגוסלביה מפוזרים במספר מוקדים בארץ, ובכל אחד מהם יש לנו

מתנדבים שהם הרפרנטים שלנו, הקשר עם המרכז ועם הקליטה. אתם יודעים שמצבה של

יגוסלביה היום הוא מאד מסובך גם מבחינת לאומית וגם מבחינח חברתית, וחלו בה

שינויים רבים. על הרקע הזה יש סכסוכים גם בין העולים לבין עצמם. התפקיד שלנו

הוא יותר בתחום החברתי, כדי לעזור להם להיקלט בארץ ולקבל את התרבות. מעניין

לציין כי ילדי העולים שהקדימו בשנה את עלייתם ארצה חם למעשה הקולטים הכי

מוצלחים של הוריהם שעלו שנה אחריהם, והם ערשים עבודה מצויינת.
אי ארבל
זה 4 שנים שאני ממלא את התפקיד של רכז הפעילות של העליה והקליטה של עולי

ציכוסלובקיה, ובכל מקום שאליו אני פונה בענין זה שואלים אותי: זה בכלל קיים?

האם יש עולים מצ'כוסלובקיה? אני משיב כמובן בחיוב, ומוסיף שאנחנו מעריכים

שחיים בארץ כ- 50 אלף עולים מצ'כוסלובקיה. אנחנו עורכים עכשיו ספירה כדי לדעת

את המספר המדוייק שלהם. אבל היות ואנחנו כביכול לא קיימים, אז גם התקציב

שאנחנו מקבלים מהסוכנות וממשרד הקליטה מסתכם באפס.

אנחנו מקיימים את כל הפעילויות שלנו בהתנדבות. בארבע השנים האחרונות, מאז

התחדשה העליה מציכוסלובקיה, הסתכמו ההוצאות שלנו בכ- 2000 שקל. מכאן תבינו מה

פירושה של התנדבות, התנדבות ממש. העובדה שלא מכירים בעולים מציכוסלובקיה ולא

מכירים בקיומם נובעת כנראה מהעובדה שמיד עם הגיעם ארצה הם נעלמים מהשטח, כי

אנחנו מטפלים בהם מיד עם הגיעם, האחד מטפל בשני, ואף אחד מהם לא מופיע בלשכת

העבודה, בלשכה הסוציאלית או בלשכת הסעד. אבחנו מטפלים בהם.

עולים משם סטודנטים צעירים, והוריהם נשארו מאחור בצ'כוסלובקיה וממתינים

עד שילדיהם יתבססו קצת בארץ. הם מקווים גם שבינתיים יהיה איזה שהוא הסכם

להעברת גימלאות מציכוסלובקיה לישראל, ואז יוכלו גם הם לעלות. אנחנו צריכים

איפוא לטפל בעולים חצעירים שרוצים ללמוד בארץ באוניברסיטה או ללמוד מקצוע,

רובם בבתי אולפנה על תיכוניים.

אני מאד מבקש מכם לעזור לנו, אם אפשר, כי אנחנו חייבים לעזור איך שהוא

לסטודנטים העולים. ךאנחנו אוספים כספי תרומות של חברים, אבל זה לא מספיק.

הפעולה העיקרית שלנו היא בקליטהחברתית, בהשגמת מקומות עבודה לסטודנטים שמוכנים

למלא כל עבודה שמציעים להם, אף שהם מוגבלים כמובן כי הם צריכים גם ללמוד. אני

מבקש איפוא שתעזרו לנו כדי שנוכל להקל על הסטודנטים האלה.



אולי תוכלו להודיע לנו איזה מוסד מוכן לספר לנו מה הושג במשא ומתן עם

שלטונות צ'כיה וסלובקיה בענין העברת הגימלאות, ומה ניתן לעשות בענין זה.

אני גם מאד מבקש שנציג הסוכנות היהודית בפרג יואיל בטובו להודיע להתאחדות

מי עודמ להגיע ארצה ואיפה אפשר להשיגו, וגם ימסור לידי העולה פתק עם כתובתנו

בארץ כדי שבמידה ולא נמצא אותו יידע הוא לאן לפנות כדי להשיג אותנו. המצב היום

אינו משביע רצון, כי איות לשנה או הצי שנה אנחנו מקבלים הודעה על עולים שהגיעו

ועל עולים שעומדים להגיע, ושהעולים שכבר נמצאים בארץ מחפשים אותנו ואינם

יודעים איפה למצוא אותנו.
א' אהרוני
אנחנו עמותה שהצליחה בצורה מאד משמעותית לשלב את העולים הוותיקים עם

החדשים. יש לנו כ- 50 ותיקים, ילידי הארץ או מי שנמצאים הרבה שנים בארץ. בשנים

האחרונות הגיעו ממרכז אסיה כ- 100 אלף עולים. 30 - 20 אלף עולים הגיעו בשנים

1972-1973.

כל התקציב שלנו מסתכם ב- 1,400,000 שקל בשנה, ואף לא שקל אחד מהסכום חזה

אין אנו מקבלים מאיזה שהוא מוסד ממשלתי. אף מוסד ממשלתי לא נתן לנו אף לא

פרוטה אחת במשך כל השנה. הסוכנות היהודית היא שעוזרת לנו, והיא עוזרת לנו

לאורך כל הדרך. האפוטרופוסית שלנו, התאחדות עולי בריטניה, עוזרת לנו ונותנת

לנו חיזוקים בכל דבר ודבר.

כקונסול ישראל לשעבר ברפובליקות המוסלמיות כאבלי לראות איך עזבו היהודים

את בתיהם וחצרותיהם שם, מסרו את חמפתחות של בתיהם לשכנים, ועלו ארצה חסרי כל.

ריכוז גדול מאד של העולים האלה קיים עד היום בשכונות הדרומיות של תל אביב.

הייתי מאד רוצה שתבקרו פעם שם ותראו אותם שם.

פניתי בענין זה אל הסוכנות היהודית, וכמובן אל התאחדות עולי בריטניה.

אנחנו, שהננו התאחדות עולים קטנה, הצלחנו לגייס כחצי מיליון דולר, ובכסף הזח

נתנו לכל עולה חדש הלוואה בגובה של 5,000 דולר, שזה כמובן לא סכום משמעותי,

אבל זה כל מה שיכולנו להעמיד לרשותו, ואנחנו יודעים שההלוואה המשלימה הזאת

נותנת לו דירבון נוסף ועזרה קטנה נוספת כדי שישיג לעצמו דירה. לפי הנתונים של

משרד השיכון 85% מהעולים החדשים שלנו קנו לעצמם דירה. מוסר התשלומים שלהם

גבוה מאד, וכשהם יודעים שיש מאחוריהם גוף שמדרבן אותם ועוזר להם אפילו בהלוואה

קטנה, הם עושים מאמץ וקונים דירה.

בשום פנים ואופן איננו מרשים לעולים מבוכרה להגיע למצב בו הם יקבצו נדבות

או יחפשו מזון בפחי זבל. אנחנו מקיימים בית תמחוי, שעולה לנו הון עתק, שבו

מחלקים מדי יום בין 100 ל- 150 מנות אוכל חמות חינם לכל הנצרכים: משפחות חד

הוריות, קשישים, נכים, חולים וכוי. הם מקבלים שם אוכל שהם רגילים אליו ואוהבים

אותו, בדיוק כמוהאוכל שהיו רגילים אליו בבית. אנחנו עושים זאת כדי למנוע מהם

את הצורך לקבץ נדבות או לחטט בפחי הזבל אחר שאריות מזון.

אין לכם מושג כמה אנחנו משקיעים בנושא החברתי. יש לנו תיאטרון, יש לנו

להקה, יש לנו הוצאת ספרים. הדברים האלה נעשים בעזרת כל הגורמים מסביב לנו. יש

לנו 100 בתי כנסת בוכרים בכל הארץ, ובאמצעות הרבנים והגבאים בבתי הכנסת אנחנו

שומרים על קשר עם כל אחד ואחד. דרך הרבנים והגבאים אנחנו מבצעים את הפעילות

שלנו בכוונה לחזק את העולים, כדי שלא תהיינה בעיות.

רוב התקציב שלנו בא מתורמים. יש לנו ריכוז גדול של תורמים בבורסה

ליהלומים, ויש לנו גם תורמים אחרים. הוותיקים עוזרים לחדשים חחלשים.



אנחנו בקשר גם עם תורמים בחו"ל. קרוב ל- 40 אלף יהודים בוכרים נמצאים

היום בניו-יורק, ורובם הפכו להיות עול קשה על הקהילה הבוכרית במקום.

אני רוצה לספר עוד שיש לנו בעיה עם עולים אקדמאים. לרופאים מבין העולים

אין כאן עבודה,וזה מתחיל להיות תהליך שלילי שלא מוצא חן בעיני, כאשר חברים

באמריקה קורצים להם ומזמינים אותם לבוא לשם בהבטחה ששם ימצאו להם עבודה. ומדי

פעם אני שומע על עוד משפחה ועוד משפחה שרוצה לעזוב את הארץ ולהגר לאמריקה מפני

שבני המשפחה אינם מוצאים כאן עבודה.

גברתי היושבת ראש, את הכתובת שאליה אנחנו מביאים את הבעיות שלנו ומבקשים

עזרה ותשובות. כשאני בא אל הסוכנות היהודית אני נהנה לפגוש את מר אורי גורדון,

כי גם אם אינו נותן לנו כסף ולא מוצא פתרונות לבעיות שלנו, אני נהנה לשמוע

אותו מדבר על אידיאולוגיה ומוסר, ובמיוחד כשהוא נותן לנו חיזוקים להמשיך

בעבודה הקשה שלנו.

מ' באטה;

אני רוצה להקדים ולומר שהגוף היחידי בארץ שנותן תמיכה ואוויר נשימה

להתאחדויות העולים זו הסוכנות היהודית, מבלי להכנס לנושא הקריטריונים וכו'.

לכן אני חושב שהביקורת הנשמעת כאן היום צריכה להיות מופנית כלפי ממשלת ישראל,

כדי שתכיר בהתאחדויות העולים וגם תממן אותן, ולא כלפי הסוכנות היהודית.

שי יוסיקוף;

אני דיברתי רק על חלוקה בלתי צודקת של המשאבים בין ההתאחדויות השונות. לא

יתכן שכאשר יש היום עלייה של 75 אלף יהודים מקווקז, התקציב שמועמד לרשות

ההתאחדות של עולי קווקז הוא כל כך זעום, שעה שהתאחדויות אחרות מקבלות תקציבים

יותר גדולים גם כאשר מספר העולים שלהן קטן בהרבה, אם בכלל. אסור שמצב כזה

יהיה. האם זה כך רק מפני שאנחנו לא צועקים? גם אנחנו יכולים לצעוק.

היו"ר ני בלומנטל;

גזבר הסוכנות נמצא אתנו כאן היום, ואנחנו נשמע גם את דבריו. אנחנו רואים

שההקצבה לארגון הגג של העולים מאתיופיה היא בסך 350 אלף דולר.
שי יוסיקוף
ואנחנו מקבלים רק 15% מהסכום הזה. כל הכבוד לסוכנות היהודית שנותנת כסף.

אני לא אומר שהיא לא נותנת כסף. נכון גם שהיא המקור היחידי שנותן כסף

להתאחדויות העולים, אבל אני אומר שהיא לא מחלקת אותו בצורה צודקת. אם ההתאחדות

שלנו תקבל 350 אלף דולר אני לא רק אגיד מלים טובות על הסוכנות, אלא גם אהיה

מוכן לנשק את הגזבר שלה.
היו"ר ני בלומנטל
מר יוסיקוף מעלה שאלה חשובה לגזבר הסוכנות. הוא שואל לפי איזה קריטריונים

נותנת הסוכנות כספים להתאחדויות השונות, ומדוע הוא מקבל רק 35 אלף דולר לשנה

בעוד שארגון הגג של עולי אתיופיה מקבל 350 אלף דולר לשנה.
מ' באטה
אבל מדוע לתקוף את הגורם היחידי במדינה שנותן לנו נשימת אוויר, שבכלל

נותן לנו הקצבה?



התאחדויות העולים צריכות להיות א-פוליטיות. נכון שלכל אחד יש השקפה

פוליטית, ובשעות הפנאי שלו הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, אבל לתוך ההתאחדויות

אסור להכניס פוליטיקה, בשום פנים ואופן לא. אנחנו גם קיבלנו אזהרות בענין זה,

שלא להפנות משאבים לכיוונים פוליטייים.

היו"ר נ' בלומנטל;

אתה רוצה להגיד בזה שהתאחדויות העולים לא עוזרות במערכות הבחירות לאף אחת

מהמפלגות?
מ' באטה
בדיוק כך. התאחדות שלנו בוודאי שלא עושה זאת, ונדמה לי שגם ההתאחדויות

האחרות לא עושות זאת.

אני רוצה לספר לכם קצת על הפעילות שלנו. ליהודי אתיופיה יש בעיות רבות

ומאד מסוברות, והן בוודאי ידועות לכם. יש לנו שלושה סניפים: בדרום, במרכז

ובצפון. הפעילות העיקרית שלנו נעשית על ידי עובדים שכירים. אני רכז ארצי

בארגון הגג של עולי אתיופיה, ךואני מסתובב בכל הארץ. כשאנו מקבלים טלפון

ממשפחה בכל מקום שהוא בארץ, אנחנו מגיעים לשם כדי לבדוק מה מציק לה, איך אפשר

לעזור לה, נותנים לה הדרכה, מלמדים אותה איך לפנות אל המוסדות השונים, לדרוש

את הזכויות המגיעות לה. צריך להסביר את ההבדל שבין הסוכנות היהודית למשרד

הקליטה ולמשרד השיכון, ואנחנו מסבירים מי מהם מטפל באיזה נושא.

אחרי צמצומים יש אצלנו היום 5 שכירים, והמשכורת החודשית של כל אחד מהם

היא בגובה של 3000 שקל, פלוס מינוס.
היו"ר ני בלומנטל
על מה מוצא רוב התקציב שלכם?
מ' באטה
אנחנו מחלקים מילגות לסטודנטים, שהם העתיד שלנו. בשנה שעשברה וגם השנה

חילקנו מילגות ל- 250 סטודנטים, והפדרציה הספרתית סייעה לנו בזה. נתנו ליותר

מ- 250 סטודנטים מילגות חד פעמיות. השנה נתנו מילגות לכל מי שהגישו בקשה לקבלת

מילגה, ללא יוצא מן הכלל. אנחנו אומרים להם בזאת: אנחנו אתכם, אנחנו עוזרים

לכם, כדי שאתם תלכו ללמוד, לרכוש השכלה גבוהה. המטרה שלנו היתה לעודד אותם,

לתת להם דחיפה ללמוד.

אנחנו נותנים סיוע משפטי לכל עולה שיש לו בעיות משפטיות. יש לנו גם

פרוייקטים שונים, כמו עזרה בשיעורי בית למי שזקוק לכך. אנחנו מסיידים בתי

כנסת, כאשר קהילה דורשת זאת, מציידים מועדונים במשחקים וצעצועים. באתרי

קראוונים היו לנו ספריות כדי שהילדים במקום ייעזרו בהם בהכנת שיעורי בית.

אנחנו עושים את כל הדברים האלה בכל המקומות, ועוסקים במשך שעות רבות בהדרכת

העולים בתחומים השונים.

אנחנו מגיעים אל כל מי שזקוק לעזרה ומדריכים אותו ועוזרים לו. לפעמים

אנחנו עוזרים לעולים ברישום ילדים לבתי השפר או לגני ילדים. היום למשל אנחנו

עסוקים בנושא של גני ילדים ברחובות, שם יש לנו 5 גנים של ילדים אתיופים בלבד,

ואנחנו לוחצים על פיזור הילדים האלה בגנים רבים אחרים.
היו"ר ני בלומנטל
איפה הייתם לפני ובזמן ההרשמה?
מ' באטה
שואלים איפה היינו לפני ההרשמה. כאשר יש הרבה בעיות קורה שאנחנו לא

יכולים לפתור אותן בזמן, ולפעמים אנחנו מגיעים באיחור. בקרית מלאכי, למשל,

התחלנו לפזר את ילדי העולים מאתיופיה בכמה גנים.
די פיקדו
אני שומע כאן על פעולות כאלה ואחרות, שלא היו ולא נבראו. מכל הסיפורים על

החינוך אני יודע שהילדים ברחובות מסתובבים בתחנה המרכזית.

מ' באטה;

זה לא המקום לוויכוח בינינו. אני מזמין אתכם לבוא ולראות את הדברים בשטח.

ואז תראו שלא סתם אני ממציא דברים, אלא אנחנו עושים את מה שאמרתי כאן, אסור

לנו לבוא לכאן ולהתמקח פה. נראה שהדברים מכוונים. אומרים לנו כל הזמן שהשלטון

התחלף. אני לא שייך לאף מפלגה. אני רציתי לספר עוד דברים, אבל לא נותנים לי

לדבר. לא יכול להיות שבצורה כזו יתנו למישהו לדבר...
היו"ר ני בלומנטל
כל פעם יש לכם תלונות, ואני מבקשת שתפסיקו עם זה. בכל ישיבה שאנחנו

מקיימים בנושא הנוגע לכם אתה מקבל את רשות הדיבור, ולא רק אתה, אלא גם נציגים

של ארגוני עולים אתיופים אחרים. ארגון הגג השתתף בישיבה ונציגו קיבל את רשות

הדיבור כמעט ללא הגבלת זמן. היום אנחנו מוגבלים בזמן, ומשתפים בישיבה נציגים

של ארגוני אחרים. בישיבות שלנו נשמעים גם דברי ביקורת ומחשבות על ארגוני

העולים, האם הם ממלאים את התפקיד שהם צריכים למלא, האם הם נוהגים בצורה נכונה

בכסף שהועמד לרשותם וכו'.

מי באטה;

אני אומר שצריך ללכת לשטח כדי לראות שם את הדברים שנעשו, ולא להסתפק בזה

שמדברים כאן.
י' שריד
אין לי עמדה בענין הזה, אבל שמתי לב שכאשר מדובר בשתי עליות, האחת מברית

המועצות לשעבר, והשניה מאתיופיה, הרי הן מיוצגות על ידי כמה וכמה ארגוני

עולים. האם לפי דעתכם ריבוי התאחדויות מרבה קליטה, או שמא מסבך קליטה?

מכיוון שההוצאות הבסיסיות הן די גדולות, אז אולי כאשר יש ריבוי של

התאחדויות יש הרבה כסף שהולך למנגנונים, להוצאות קבועות וכוי. השאלה היא האם

ריבוי התאחדויות נובע ממחשבה שזה ישפר את מצב העולים, או שזה בא כתוצאה

מפוליטיקה, שאתם טוענים שאתם רחוקים ממנה. אני רואה שלעולי ברית המועצות לשעבר

קמו 5, 6 או 7 התאחדויות עולים. האם זה טוב, האם זה רע? אני מבקש שתתייחסו

לשאלה הזאת.

היו"ר ני בלומנטל;

אולי כדאי שנקיים בנושא זה דיון נפרד, כדי לבחון את הדברים לעומקם.
י' שריד
לפעמים יש ריבוי בארגונים מפני שיש אידיאולוגיות שונות. אבל כאן שמענו

שכאן יש אידיאולוגיה אחת ויחידה שרואה את העולה ואת טובתו בלבד. לא מתעוררת

השאלה מדוע קיימים גם השומר הצעיר וגם בני-עקיבא, אבל בהחלט מתעוררת השאלה

מדוע ריבוי בהתאחדויות של יוצאי אותה ארץ, כאשר אנחנו שומעים שמטרת כל אחת

מההתאחדויות היא טובתו של העולה והטיפול הטוב ביותר בו.

מי סולודקין;

חוץ מפוליטיקה רבה שיש בישראל, בברית המועצות היתה גיאוגרפיה, ובגלל זה

יש התאחדויות של יוצאי בוכרה, יוצאי קווקז, יוצאי אוקראינה, יוצאי רוסיה וכוי.
פי נחמני
יש שני ארגונים שקוראים לעצמם התאחדות עולי רוסיה כלליים, והפורום הציוני

שהם כאילו מייצגים את הכל, והם מקבילים. כל היתר הם ארגונים של יוצאי ארצות

שיש להם שפה אחרת, שהם ממוצא אתני אחר, עבר היסטורי שונה וכו'.

ר' בר און;

אני מנכ"ל המועצה הציבורית למען יהודי ברית המועצות לשעבר. היסטורית

אנחנו עמדנו בראש המאבק הציוני למען יהודי ברית המועצות, וכאשר נפתחו השערים

זכינו לעשות הסבה ליעדים של היום. השם שלנו באמת לא מתאים, אבל הפעולות שלנו

מתאימות. אנחנו לא קבוצה של עולים, אלא ישראלים שמשלבים בתוכם גם עולים מברית

המועצות לשעבר משנות ה- 70, משנות ה- 80 ומהתקופה האחרונה. המטרה שלנו היא

למזג את המיטב של החברה הישראלית ושל העלייה.

אנחנו עוסקים בנושאים שאף ארגון אחר לא מטפל בהם, ורואים עצמנו במשלימים

גם את הממסד שעוסק בקליטת העלייה, וגם את הארגונים האתניים של העולים שבאמת

נותנים לעולים גם פה וגם גאווה, ואנחנו מברכים אותם על כך.

כל הארגונים ההתנדבותיים כאן פועלים בעצם בכוח הנשמה, ומאד קשה לכמת את

מה שהם עושים, בין בתחום הקליטה הראשונית ובין בתחומים אחרים, והם מבקשים

מהסוכנות היהודית חמצן כדי להפעיל את הנשמה הזאת.

מדובר פה במנגנונים קטנים המפעילים רשתות גדולות. המנגנון שלנו הוא קטן

אבל מפעיל רשת גדולה בכל הארץ. כדוגמה למה שאנחנו עושים אני יכולה לספר לכם על

סלע, שעוזר לעולים במשברים קשים. אנחנו מקיפים את כל הארץ, ועולה חדש שנוחת

עליו אסון סמוך לעלייתו, כמו נפגע טרור, אשה שהתעו ורה בשתי עיניה, מישהו שנפל

מסולם בגובה של 6 מטר ונעשה משותק, ועוד דברים קשים, אנחנו מטפלים בהם גם

טיפול פרטני, כי האנשים האלה מנותקים ממערכות תמיכה טבעיות, ואנחנו כאילו

המשפחה המורחבת שלהם.

יש לנו צוותי חירום משולבים של ישרלי ותיק ושל עולה חדש, ובשילוב הזה

גלום גם מסר חברתי חשוב ביותר. הצוות המקצועי הקטן מפעיל המון מתנדבים, שאילו

היה צריך לשלם להם שכר, כי אז היה מדובר בסכום גדול מאד.

כיוון שאנחנו עוסקים בחוליה החלשה ביותר בחברה, אני חושבת שזה מצריך

טיפול יחודי, וממשלה לא יכולה לתת טיפול ייחודי כמו זה הנדרש. הממשלה יכולה

לתת סל קליטה, אבל היא לא יכולה לשבת ליד מיטה של עולה חולה סופני, והיא לא

יכולה גם לשמור קשר עם משפחה של עולה שמשפהתו עדיין בחו"ל, וחשוב לשמור על קשר

חם אתו במיוחד בחגים כמו ראש השנה ופסח.



אתם מדברים על משרד הקליטה, ואני אומרת לכם שתהיה זו טעות גדולה אם משרד

הקליטה והדארגונים האלה יהיו תלויים במשרד ממשלתי. הסוכנות היהודית היא גוף

בלתי תלוי, שיכולה לעודד את ההתנדבות, והיא עשתה -זאת יפה עד עכשיו, ואני בהחלט

בעד זה שמשרד הקליטה יתן תמיכה דרך ועדות תמיכה. אבל שיטה לא נכונה היא כאשר

ארגונים התנדבותיים קשורים למשרד ממשלתי זה או אהר.

היו"ר ני בלומנטל;

אני מאד מצטערת שאני נאלצת לצמצם בשמיעת נציגי ההתאחדויות, כי הזמן דוחק

ועלינו להיות נוכחים עוד מעט במליאה, ואנחנו חייבים לפני כן לשמוע את גזבר

הסוכנות.

חי מן;

את נציג ההתאחדות הגדולה ביותר, של עולי ברית המועצות לשעבר, לא שמעתם

כאן היום.
היו"ר נ י בלומנטל
בכוונה מסרתי היום את רשות הדיבור לנציגי התאחדויות העולים הקטנות יותר.

בישיבות הוועדה אנו מרבים לשמוע את נציגי העולים מברית המועצות לשעבר,

ומאתיופיה ומעט מאד שמענו על ההתאחדויות הקטנות יותר של עולים מהארצות השונות.

לא נוכל לצערי לשמוע היום נציגים נוספים של התאחדויות העולים, ונשמע את

התייחסותו של גזבר הסוכנות, מר חנן בן יהודה, לדברים שנאמרו כאן, ואת אשר יש

לו לומר בנדון.

חי בן-יהודה;

אתחיל במספר משפטים כלליים על הדברים שנשמעו כאן היום. זה רק טבעי שהקצב

יוצא נגדנו, בהיותנו הגוף היחיד שבאמת עוזר להתאחדויות העולים, כאשר אנחנו

גורסים שאנחנו צריכים לעזור לגופים שעוזרים בקליטה פרטנית של העולים. לא

הממשלה ולא הסוכנות היהודית יכולים להכנס לכל נישה ולטפל בכל בעיה של עולה זה

ואחר, ודווקה ארגוני העולים הוולונטריים יכולים לעשות את הדברים האלה, ובצורה

הרבה יותר טובה.

נשאלו כאן כמה שאלות בנושא הפוליטיקה בארגונים. ובכן, אנחנו מקפידים עד

כמה שאנחנו יכולים שלא יהיו התאחדויות עולים פוליטיות. בעבר גילינו כמה דברים

לא רצויים בתחום הזה, והפסקנו את הפעילויות האלה. אני אישית חושב שיש טעם

לפגם כאשר אנשים שפעלו בארגונים מהסוג הזה והגיעו להישגים מסויימים ניצלו את

המעמד שלהם והלכו לפעילות בכנסת. אני מתכוון לנתן שירנסקי, לאדיסו מסאלה,

לסופה לנדבר ועוד, שקיבלו מהסוכנות היהודית כספים להפעלת הארגונים, ובכספים

האלה עשו פעולה טובה, ואחר כך הלכו לתחומים אחרים. כאמור, זו דעתי האישית

בנושא שהזה, ולא דעת הסוכנות היהודית או דעת היושב ראש שלנו.

אני חושב שצריך לנתן לחלוטין פוליטיקה מהארגונים ההתנדבותיים של העולים,

וזו גם דעת היושב ראש, ואנחנו מקפידים על זה ככל שרק אפשר, ואינני רוצה

להתייחס להתאחדויות מסו י ימות, שכולכם יודעים מה קרה בהן בעבר. כיום נערכת

בדיקה מטעם המבקר באחת ההתאחדויות, וכולם ידעו את תוצאות הבדיקה. יחד עם זאת

אנחנו מקפידים שהטיפול בכל שהאנשים יהיה ענייני, ולאו דווקה בנושאים האלה.

שאלו כאן מה היא ההגדרה של עולה, כמה שנים הוא צריך להיות בארץ כדי

שעדיין ייחשב עולה. אנחנו שינינו את הקריטריונים מספר פעמים. אדם שנמצא בארץ

בחמש השנים האחרונות, זה היום הקריטריון לעולה חדש שהתקבל בחבר הנאמנים

האחרון. בעבר זה היה 3 שנים. היום - 5 שנים.



האני מבקש להתייחס עכשיו לשתי שאלות מרכזיות. א} התקציב הכללי אותו נותנת

הסוכנות היהודית לכל ארגוני העולים. אנהנו רואים זאת כדבר חשוב, ולא נפסיק את

זה. ב) חלוקת הכספים, והקריטריונים שלפיהם היא נעשית.

הסכום הכללי נגזר מהעדיפויות והיעדים של הסוכנות היהודית ומההכנסות

מהמגבית ומהקשיים שיש לנו. לא העברנו את עליית הנוער לממשלה מפני שחשבנו שזה

מוסד לא חשוב, מוסד שלא צריך לתמוך בו. אנהנו רואים בעליית הנוער מוסד מפואר

שקלט 300 אלף עולים ואלפים רבים שלילדים שהגיעו ארצה, והפכו בהמשך השנים

לאנשים שתופסים מקומות השובים במשק ובחברה הישראלית. המוסד הזה הועבר לידי

ממשלת ישראל בראשון לספטמבר לא מתוך שמחה, אלא רק מפני שלא היו לנו מספיק

אמצעים.

הסוכנות קבעה לעצמה סולם עדיפויות, בהתאם לאמצעים העומדים לרשותה, ובין

הנושאים הראשונים בסולם העדיפויות היו עידוד העליה, הבאת העולים וקליטה

ראשונית שלהם, כמו גם חינוך יהודי ציוני בעולם והקשר של יהודי העולם עם מדינת

ישראל. את התאחדויות העולים אנחנו רואים בעדיפות עליונה, כזרוע וכשדולה

לעידוד העלייה וקליטתה. ואנחנו רוצים לסייע להם למלא את עבודתם. אלא שברוב

עוונותינו יש בשנים האחרונות נגיסה רצינית בתקציבים שלנו, ואיננו יכולים לשאת

את כל הדגלים ביחד ולתת את מה שאנחנו חושבים שצריך לתת.

ומכאן אני עובר לחלוקת התקציבים. בעבר היו קריטריונים שונים לחלוקה.

בהודש יוני השנה שינינו אותם. אנחנו מנסים להקיף הרבה אלמנטים, ולא רק את מספר

העולים שעלו בשנים האחרונות, אלא גם את הפוטנציאל לעליה, את פעולות ההתאחדות

ואת היכולת שלה לגייס כספים ממקורות נוספים וכו'. יש התאחדויות עולים שכאשר

אין עולים רבים מהארצות שלהן הן עוזרות בקליטת עולים מארצות אחרות, וגם את זה

צריך לקחת בחשבון.

אני מציע שנשמע את מר פיני נחמני, מנכ"ל מחלקת העליה והקליטה של הסוכנות

היהודית, שיספר לנו מה קרה בשנים האחרונות בתקציבים ואיך הם נקבעו, ומה קורה

היום עם הקריטריונים, כי הוא היה אחראי על ועדה שגיבשה בזמן האחרון את

הקריטריונים, שהיא בעיה רצינית שצריך להתמודד אתה, ועד היום אינני בטוח שאיננו

טועים באיזה שהוא מקום, ואכן אנחנו שומעים מהתאחדויות שונות תלונות על

שהתאחדות אחת מקבלת יותר משמקבלת התאחדות אחרת שמספר העולים שהיא מטפלת בהם

גדול יותר. תלונה כזו אמנם נראית מוצדקת, מעוררת בעיות והריגה, אבל אם

מסתכלים על היקף הפעילות ועל מה שכל ארגון עושה תגלו שיש בזה בכל זאת צדק

מסויים, שאותו אנחנו מקפידים למלא.

באתי לכאן היום לא רק כדי להשמיע דברים ולספר מה עושה הסוכנות היהודית,

אלא גם ובעיקר כדי לשמוע ולהטות אוזן ולעמוד על הרגישויות שאותן מעלים כאן,

והמועד הנוכחי הוא המתאים ביותר, מפני שב-25 באוקטובר מתכנס חבר הנאמנים של

הסוכנות היהודית ושם דנים בתקציבים ובחלוקתם, ויתכן שהדברים שנשמעו כאן יילקחו

שם בחשבון.
סי לנדבר
גזבר הסוכנות היהודית אמר נכון שמתוך התאחדויות העולים גדלו כמה מנהיגים

שהגיעו לכנסת ללא שום קשר להיותם פעילים בהתאחדויות העולים. אני חושבת שגם נתן

שירנסקי, גם אדיסו מסאלה וגם אני ידענו מהיום הראשון לפעילותנו בהתאחדויות

השונות שכל מי שפעיל בהתאחדות, בהתנדבות או במשכורת, אינו יכול לעסוק

בפוליטיקה בתוך ההתאחדות, ולא עשינו זאת.



יחד עם זאת אני חושבת שירדנו כאן קצת מהמסלול. היום אנחנו מדברים על

ארגוני העולים, ואני מצדיקה את יוצאי אתיופיה ואת יוצאי קווקז, את יוצאי בוכרה

ואת יוצאי ברית המועצות לשעבר ושאר הארגונים, כי אני חושבת שיש פה אי צדק

מסויים.לפני שלוש שנים נבחרתי לתקופה של 3 שנים כיו"ר התאחדות יוצאי ברית

המועצות לשעבר, ואני מרגישה עצמי קרובה להתאחדות יותר משאני קרובה לכנסת. אני

חושבת שבלי ארגוני עולים לא היתה יכולה להיות היום קליטה של עולים במדינת

ישראל, ומדובר באינטגרציה ישירה. כמי שעברה את חבלי הקליטה, אני יכולה לספר

לכם שכאשר הגעתי למדינה הייתי בדיכאון, ואינני צריכה לספר לכם מה עובר על אדם

שעוזב מדינה שבה נולד וגדל על שפתה, תרבותה, שבה היה לו מקום עבודה, מעמד

מסויים, מקום מגורים, חברים ואולי גם משפחה וכו', ועובר למדינה אחרת, אפילו

הוא רואה אותה כבית שלו, שבה הוא צריך לחתהיל לבנות את עצמו, וזה קשה קשה מאד.

אני זוכרת את הקשיים בהם נתקלתי בעלותי לארץ. רק כאשרש הגעתי להתאחדות

יוצאי ברית המועצות הרגשתי שמדברים אתי לא בשפה מובנת, וחשוב היה לי מאד לקבל

תמיכה אנושית בשפה שמובנת לי. בעיקר שהתמיכה ניתנת על ידי אדם שגם הוא היה

עולה ומכיר את בעיות העולים ויודע את הקשיים ואת הפחדים שלהם.

אני חושבת שהסוכנות היהודית עשתה מעל ומעבר בעד ארגוני העולים. ואני

אומרת זאת לא רק מפני שאנחנו מקבלים ממנה כסף, ורק ממנה. אשר לקריטריונים,

גזבר הסוכנות אמר כאן שחבר-הנאמנים יתכנס בעוד זמן קצר בארץ. אני חושבת שצריך

להזמין אותם לכאן, או ללכת אליהם ולהיפגש אתם בענין הקריטריונים וחלוקת

הכספים.

אני הושבת שממשלת ישראל לא יכולה יותר להשאר בצד ולא לקחת חלק בתקציב של

ארגוני העולים. אני חושבת שהאנשים שעובדים בהתאחדויות העולים, בין בהתנדבות

ובין במשכורת, הם סופר-מקצועיים ועושים עבודה טובה. אנחנו יודעים שארגוני

העולים נמצאים היום במצוקה קשה. אנחנו יודעים גם שלסוכנות אין היום כסף,

וארגוני העולים לא יכולים להתרכז היום במה שהם צריכים עוד לעשות, אלא נלחמים

על עצם הקיום שלהם, וזה דבר לא טבעי ולא טוב.

אנחנו צריכים לפנות אל ועדת הכספים וביחד אתה לחשוב איך אפשר להבטיח

שארגוני העולים יקבלו בשנה הבאהאת התקציבים שכל כך דרושים להם. מספיק להלחם על

עצם הקיום של הארגונים. הממשלה צריכה לדעת שבלי ארגוני העולים ובלי המתנדבים

שפעילים בה המדינה לא תקבל עולים מכל המדינות, קטנות וגדולוךת כאחד. צריך היום

לדון על מה שאנחנו צריכים לעשות כדי לשתף את הממשלה בארגוני העולים.
מי סולודקין
מסקרים שערכתי למדתי שהמוניטין של התאחדות עולי ברית המועצות ושל הפורום

רק הפריעו לחבר הכנסת שירנסקי ולהברת הכנסת לנדבר להגיע לכנסת.

י' שריד;

כמי שעמד פעם בראש משרד שנותן הקצבות לארגונים כאלה ואחרים אני לא מתקנא

בסוכנות היהודית שצריכה לעשות את המלאכה הזו, בעיקר כשמדובר בהתאחדויות עולים,

משום שפה יש גם בעיות של היסטוריה, אי אפשר שלא לתת לארגון זה או אחר, ואי

אפשר גם להיפטר מארגון כזה או אחר. אין ספק שזה סבך ששומר נפשו היה רוצה

להתרחק ממנו, אבל אינו יכול לעשות זאת.

על פי השקפת העולם שלי, שבאה לידי ביטוי ףבפי כמה וכמה דוברים ששמענו

הבוקר, ארגונים כמו התאחדויות העולים ראויים מאד מאד לעידוד. יש דברים שמדינה

כמדינה לא יכולה לעשות. הצרה במדינת ישראל היא שיש ריבוי של ממשלה ומיעוט של

פעולה אחרת. זו מדינה יותר מדי ממשלתית.



אין מדינה מתקדמת בעולם שלא מבססת את הפעילויות האלה על הפעילות של

הקהילה, והקהילה כוללת התאחדויות עולים, שבעיקרון ראויות מאד לעידוד, צריך

להבטיח, עד כמה שניתן - וזה לא פשוט, זה קל להגיד אבל לא קל לבצע - שאפשר יחיה

להיפטר מארגונים שהם ארגוני חזית או ארגוני אחור של מפלגות. ואין שום ספק שיש

כאן כאן, למרות הדברים שנאמרו, וצריך לדחוק אותם אל השוליים, עד כמין שאפשר.

ואין לי ספק שבתוך הרשימה שלפנינו יש מספר לא קטן של ארגונים פיקטיביים, של

ארגונים שהם או פיקציה שלמה או שהם חצי פיקציה. המאמץ הזה ראוי שייעשה.

יש התאחדויות, עם מאות ואלפי מתנדבים ברחבי הארץ, שראויות ללא ספק לעידוד

רב, אפילו יותר מכפי שניתן להם עד עכשיו.
פי נחמני
אני חושב שהתאחדויות העולים ראוי שיתקיימו, בנוסף לכל הדברים שנאמרו פה,

כדגל אדום לממסד. לממסד חשוב מאד שיהיה מישהו שיגיד לו: אתה לא עושה בסדר, ולו

רק בשביל הצורך הזה מעבר למיכה וכו'. ובמקרה הזה אני כולל את עצמי בממסד.

צודק חבר הכנסת שריד. יש שוני, ואני אומר זאת מעמדה שממנה אני מסתכל

אובייקטיבית על כל התאחדויות העולים, ואני מלווה אותן בשש השנים האחרונות תחת

שני כובעים.

מעמדה שממנה אני מסתכל אובייקטיבית על כל התאחדויות העולים, ואני מלווה

אותן בשש השנים האחרונות תחת כיסוי של שני כובעים, אני אומר שצודק חבר הכנסת

שריד, כי אכן יש שוני בפעילות של התאחדויות העולים השונות. יש התאחדויות

שנותנות יותר מאשר הרגשת אחדות ותרבות של ארץ מסויימת, ופחות טיפול בעולה

האינדיבידואלי שהגיע לאחרונה, ויש הנותנות יותר טיפול אינדיבידואלי וכמעט לא

מתעסקות בנושא של תרבות וכו'.

הסוכנות היהודית מתמודדת לאורך כל השנים בשאלה אחת: מה זו התאחדות ועלים

ומי נתן להן את הייצוג, שהרי אין בחירות חופשיות בהן כל העולים מארץ מסויימת

קובעים מי ייצג אותם בהתאחדות שלהם.
מי דובי-חזן
יש, בהחלט יש.
פי נחמני
כתוצאה מזה לאורך השנים היו הרבה מאד ארגונים לאותה ארץ. לעולים

מאתיופיה, למשל, היו בעבר 7 או 8 ארגוני עולים. הסוכנות היהודית השקיעה מאמצים

אדירים כדי לנסות לאחד את הארגונים,והיום קיימים ארגונים שהם תוצאה של איחוד

מספר ארגונים שהיו קוםדלכן. והכל נעשה כדי שתהיה להם שפה משותפת וכדי שלא יהיה

בזבוז משאבים.

אני חושב שצריכה להיות התאחדות עולים אחת שנבחרה בצורה דמוקרטית על ידי

אוכלוסיית העולים מאותה ארץ, והיא מייצגת אותם.

התחבטות מיוחדת היתה כתוצאה מהתפרקות ברית המועצות לשעבר, ובשאלה הזאת לא

קבענו אף פעם דברים בצורה קטגורית, אבל ניסינו להביא אותם לשולחן דיונים אחד.

יש פה התאחדויות עולים שעל מנת י שפעולתן תהיה למען העולה ותיעשה בדרך ציבורית

נאותה, צרפנו אותן בראשית דרכן להתאחדות עולים אחרת שהיתה מנוהלת בצורה נכונה

וטובה. ההתאחדות האתיופית, שאני יכול רק להתגאות בה, היא אחת מאלו שקיבלו

תמיכה מהתאחדות עולים אחרת. ושמענו מנציג התאחדות עולי בוכרה שגם הם קיבלו

סיוע ועזרה מהתאחדות עולים אחרת שקיימת ופועלת כבר הרבה שנים.



הסוכנות היהודית מתחבטת מזה שנים בנושא החלוקה, ובשנת 1989 מינה חבר

הנאמנים מישהו מדרום אפריקה לנסות לתת תשובה לשאלת הזאת. נכון גם שבתוך

הסוכנות היהודית כארגון יש לחצים גדולים מאד, כי לכל אחד יש קהל היעד שלו.

המגבית בבריטניה למשל רוצה לתמוך בהתאחדות העולים מבריטניה, וכך רוצות גם

התאחדויות אחרות, דבר טבעי לחלוטין. הדברים נקבעים בסופו של דבר בחבר הנאמנים.

אנחנו מתחבטים בשאלה הזאת משנת 1989, ומהרגע בו נכנסתי לתפקידי הנוכחי

לחצתי בעד קביעת קריטריונים. אבל אין כמובן קריטריונים אובייקטיביים, ככל

שנשתדל להגיע לזה, ותמיד יהיו חיבוטי בטן, ותמיד יימצא מישהו שיטען שהוא קופח.

בשיתוף עם מועצת ארגוני העולים הגענו להצעה שהתקבלה והיא מונחת לפניכם. הצעה

זו היא ההצעה שמובאת לאישור, ואנחנו מקווים שתוך שנתיים נגיע, על פי ההצעה

הזאת, לתקצוב יותר ריאלי.

אני חושב שארגוני העולי כגורם ציבורי וולונטרי, צריכים להבין שמהממסד הם

יכולים לקבל רק חלק קטן ממה שהם צריכים. את יתר הכסף הם חייבים להשיג מקהל

היעד של הארץ שלהם, ורוב התאחדויות העולים בפועל לא מגיעות לזה. אם לדבר על

התאחדות עולי רומניה, למשל, חיים היום בארץ 200 אלף יהודים יוצאי רומניה שהם

כבר ותיקים בארץ, והם יכולים לתרום. יוצאי בוכרה עושים זאת. לעולם אי אפשר

להסתמך רק על הקופה הציבורית.

ר' גולדין;

אחד הדברים שקומם אותי כאזרח הם הכספים היהודיים, ונדמה לי שלפני שתי

קדנציות בוטל הנוהל הזה. היום פועלים משרדי הממשלה על פי נוהלים שקבע היועץ

המשפטי לממשלה, וכל ארגון יכול להגיש את הפרוייקטים שעבורם הוא מבקש מימון.

נראה לי שאנחנו הולכים בענין זה בכיוון הנכון. אנחנו משתדלים לשכלל את התהליך

ואנחנו מפרסמים את הקריטריונים.

סי לנדבר;

אי אפשר לקבל שם כסף. אתה יודע שזה נתון להשפעה של כל שר ושר, וזה לא

נכון שאפשר לקבל שם בסף. זה קשה מאד. בלתי אפשרי.
ר' גולדין
יש קריטריונים, אנחנו מפרסמים אותם, ואפשר להגיש את הבקשות.

אי הלחמי;

כמה נתנו להתאחדויות עד היום?
רי גולדין
מדובר במיליוני שקלים.
סי לנדבר
אולי תוכל להראות לנו רשימה.
ר' גולדין
כל הארגונים שמקבלים כסף ממשרדי הממשלה מפורסמים ברשומות. אפשר לבדוק מי

קיבל וכמה, על סמך מה קיבל ולפי איזו תכניות. התכניות פתוחות לביקורת. אני

חושב שאלה הם הדברים החשובים שנמצאים היום במשרדי הממשלה. לחזור היום לכספים

יחודיים זה צעד אחורה, לדעתי, ואני לא חושב שיימצא משרד שיסכים לעשות זאת.
היו"ר ני בלומנטל
אתה אומר לנו שבנוסף לכספים שהם מקבלים מהסוכנות היהודית הם קיבלו כספים

גם ממשרדים ממשלתיים?

ר' גולדין;

נכון, אבל לא כולם הגישו בקשה.

י י שריד;

הכוונה היא לוועדת תמיכות, שבדרך כלל לא נותנת לארגונים אלא לפקוייקטים,

על פי הכללים החדשים, שהם מאד מאד קפדניים, אתה צריך לדעת בכמה אנשים מדובר,

לפרסם זאת ברשומות וכוי, והכל גלוי והכל ידוע.
סי לנדבר
כדי להכין פרוייקט נזקקים לבעלי מקצוע שצריך לשלם להם כסף, ולא מעט כסף,

כך שזה לא כל כך פשוט. כדי לדעת מה בדיוק המצב בתחום הזה כדאי לשאול את

ארגוני העולים המיוצגים כאן ולשמוע כמה מהם ניגשו לפרוייקטים האלה וכמה כסף הם

קיבלו.

היו"ר ני בלומנטל;

הצטיירה כאן תמונה כאילו הכסף היהיד שההתאחדויות מקבלות בא מהסוכנות

היהודית. והנה מספר לנו כאן יועץ השר כי ההתאחדויות קיבלו בשביל פרוייקטים כסף

נוסף מוועדות התמיכה של המשרדים השונים. מובן שאינני מתנגדת לזה, אבל חשוב

שנדע זאת. יתכן שיש ארגונים שלא יודעים איך ואל מי לפנות, שאין להם יעוץ

מתאים, ושאינם נחנחפ מכספים נוספים אלה.
י י שריד
ניקח לדוגמה שניים או שלושה ארגונים, ונבדוק את התקציב שנתי שלהם, וכך

נלמד מה חלקה של הסוכנות היהודית ומה חלקה של הממשלה בתקציב הזה. מהחומר

המונה לפנינו אין לנו שמץ של מושג עם איזה תקציבים עובדים הארגונים השונים.

אני רואה ברשימה שלפנינו כספים שהסוכנות נותנת, ותבוא עליה הברכה. אבל ניקח

לדוגמה את ארגון עולי אמריקה הלטינית, מה התקציב השנתי שלו?
א י אהרוני
אני יכול לספר לחברי הוועדה שלארגון שלנו, שהוא ארגון קטן, יש תקציב של

1,400,000 שקל. 200 אלף שקל מזה נותנת לנו הסוכנות, ואיננו מקבלים אף לא שקל

נוסף אחד מאיזה שהוא משרד ממשלתי.
י' לוין
נכון שמי שיודע לפנות יכול גם לקבל תקציבים. לפני שנה פנינו דרך משרד

הקליטה לקבל תקציבים מוועדת העזבונות בשביל פעולה שאנחנו עושים עם מורים יוצאי

ברית המועצות בנתניה ובכרמיאל, וקיבלנו 30 אלף שקל. השנה ביקשנו 70 אלף שקל

לפעולה שאנחנו עושים עם עולים יוצאי ברית המועצות במועדון חיפוש עבודה, ואנחנו

מקווים שנקבל.

חשוב לציין שהכסף שמקלבים בדרך הזו הוא אך ורק לפרוייקטים, ולא לתמיכה

בארגון. הסוכנות היהודית היא המקור היחיד לתמיכה בארגונים.
י' שריד
אני מבקש שכל התאחדויות העולים יעבירו לוועדה, אם אפשר, מספרים על התקציב

השנתי שלהן, תוך פירוט מקורות ההכנסה, ואז נדע איפה זה עומד, וזה גם יעזור

לכם. אם יתברר שלארגון אחד יש תקציב של 2,5 מיליון שקל, כאשר ההקצבה מהסוכנות

היא של 100 אלף שקל בלבד, זה כמעט לא רלבנטי- -

היו"ר ני בלומנטל;

הוועדה שלנו רוצה לסייע לכם. בעיקרון אנחנו מצדדים בפעילות השונות של

התאחדויות העולים.
י י שריד
ככל שההתאחדות מקבלת יותר תרומות, תבוא עליה הברכה. עיננו לא צרה, זה רק

ישמח אותנו. אני חושב שזה נהדר, זה יוצא מן הכלל.

היו"ר ני בלומנטל;

יש בעיה בנושא התרומות, כי מארצות מצוקה קשה ולמעשה בלתי אפשרי להשיג

תרומות ותורמים.

י' שריד;

היא הנותנת, מדינות כאלה זקוקות ליותר גדול מהממסד.
היו"ר ני בלומנטל
אני בהחלט מסכימה לזה, ולכן חשוב שתהיה לנו תמונה כוללת. ניקח לדוגמה את

תורכיה. אנחנו צופים עליה מוגברת מהמדינה הזאת,ך ולכן יתכן מאד שצריך להגדיל

את ההקצבה הניתנת להתאחדות עולי תורכיה. אין ספק שצריך לסייע יותר להתאחדויות

של עולים מארצות מצוקה ששם אי אפשר לגייס תרומות.

אני לא יודעת אם הסוכנות עשתה זאת בעבר, אבל אנחנו יכולים להציע שיקיימו

יום עיון לכל ההתאחדויות, כדי שיהיה ברור לכל ההתאחדויות איך ומתי אפשר להגיש

בקשות לפרוייקטים, ולקבל סיוע.

גיוס כספים זה מקצוע שמצריך מנגנון, ומנגנון עולה כסף. או שאתם רוצים

שארגוני העולים יעסקו בקליטת עולים, או שאתם רוצים שיעסקו בגיוס כספים. בעד

הקצבה של 13 אלף דולר מהסוכנות היהודית אנחנו מוסרים לה המון ניירת, ויש לה את

כל הנתונים.
היו"ר ני בלומנטל
אני מכירה את הפרוצדורות ואת הניירת, ואת הבעיות. אבל דווקה מפני שיש

בעיות ויש איפה ואיפה, ולא רק בחלוקת הכספים אלא גם ביכולתו של ארגון אחד

לעומת ארגון אחר בהגשת בקשות וכו', המגמה היא לסייע לארגונים השונים במה שהם

זקוקים לו ביותר. אין ספק שתפקוד נכון וטוב של ארגון זה או אחר הוא גם פונקציה

של התקציב. חשוב לכן לסייע להתאחדויות שמתקשות ואינן יודעות איך להגיש בקשות.

נראה לי שבענין זה יש לקונה.



אנחנו יודעים שיש ארגונים שהצליחו להקים פרוייקטים יפים מאד ולגייס תמיכה

להקמתם. יש ארגונים שהם מומחים יותר בתיאור או בציור של פרוייקט, ומצליחים

לקבל סיוע נוסף, ואחר כך בשטח אנחנו רואים אפס עבודה, ויש לעומתם ארגונים

שעושים עבודה התנדבותית יפה, אינם מקבלים סיוע מהממשלה, ועושים עבודה יוצאת מן

הכלל טובה.

אני מבקשת להתנצל בפני נציגי ארגוני העולים שלא הצליחו להתבטא כאן היום,

בגלל מגבלת הזמן. אני חוזרת על בקשתו של חבר הכנסת שריד ומבקשת מכם להמציא לנו

פרטים על התקציבים שלכם, ההכנסות וההוצאות, כדי שנוכל לסייע ולקדם את הנושא.

סי לנדבר;

במה נסייע להם? אנשים באו לישיבת ועדת העליה והקליטה בתקווה שיקבלו כאן

איזו שהיא עזרה, ואינני רואה שיקבלו דבר. אני יודעת שלא צריך ללמד אותם, כי

מדובר בארגוני עוים שעובדים מזה שנים רבות עם עולים ויודעים איך להגיש את

המסמכים והבקשות.

לא נולדתי חבתר כנסת, ואני ממשיכה להיות יושבת ראש התאחדות יוצאי ברית

המועצות לשעבר, שם עבדתי בהתנדבות. יושבים כאן אנשים שיודעים שההכרה באנשים

שעושים את העבודה הזאת היא גדולה ביותר. אבל לא די בזה. הכל קשור בכסף. גם

הגשת מסמכים לפרוייקטים זה דבר קשה, שמצריך העסקת בעלי מקצוע, וזה עולה כסף.

גם גיוס כספים זה פרוייקט שעולה בכסף.

אני אומרת שלא יתכן שממשלת ישראל תמשיך לעמוד מן הצד בנושא התקציב.

TB אני חוזרת ואומרת שהסוכנות היהודית אכן עושה מעל ומעבר, ובשם התאחדויות

העולים ובשם ועדת העליה והקליטה אני רוצה לשלוח מכאן ברכת החלמה למר אורי

גורדון. הוא חסר לכולנו, לעובדי הסוכנות ולפעילים בארגוני העולים, ואנחנו

שולחים לו ברכה חמה לבריאות טובה.

יושבים פה אנשים שהם לא אנאלפתים בנושא העליה, אלא אנשים שיום יום עוסקים

בנושא הזה משעות הבוקר ועד שעות הערב. את היחס לעולים החדשים אפשר להשוות

ליחסה של אמא, מצד אחד, ולייחסה של אם חורגת מהצד השני. לאחד מפנים את הפנים,

ולשני מפנים את הגב.

ממשלת ישראל, ואין זה משנה מי מרכיב אותה, צריכה לקחת חלק בתקציבים של

ארגוני העולים, ולא לשלוח אותם שוב ושוב אל הסוכנות היהודית, דבר שחוזר על

עצמי מדי שנה. אין לה כסף, אז מה טעם לבקש זאת ממנה? הממשלה חייבת לתת כסף

לנושא הזה.

א' בלוט;

זה לא צריך להפליא אף אחד ששבועיים לפני שמתכנסת ועדת ההקצבות לארגוני

העולים, ב-מסגרת הבר הנאמנים, שמפלס הרגישויות עולה קצת. זה טבעי, וגם

לגיטימי.

אני מניח שכולנו מחזיקים ברשיונות נהיגה, וכולנו יודעים שמדי שלא אחת

קורה שכאשר אנחנו נכנסים לצומת האור הירוק מתחלף. אילו היו מצלמים את תמונת

המצב באמצע הצומת ברור שהיו מתעוררות בעיות אצל הנהג שנתפס באמצע הצומת כאשר

האור הירוק כבר איננו.

תמונת המצב של רשימת ההקצבות, כפי שהיא מונחת בפני חברת הכנסת, היא אכן

תמונת מצב. אתמול העברתי בכוונה את הטבלא המתחילה משנת 1988 על מנת להבליט

שהסוכנות היהודית פועלת מזה 8-9 לתיקון עיוותים בחלוקת ההקצבות לארגוני

העולים, וזו מגמה חיובית שמתמשכת ותימשך.



12 שבטים היינו כאשר יצאנו ממצרים, ו- 12 שבטים נשארנו, אף שאנחנו אמנם

עם אחד. אני חושב שזה טבעי שאדם שמסתכל מבחוץ לא יקנא במי שעוסק בנושא שבו אני

עוסק, אבל אני יכול להגיד לכם שיש לי את חעבודח המעניינת ביותר בסוכנות

היהודית, כי אני מתעסק עם אנשים שעובדים בארגונים שמונעים על ידי עשרות אלפי

מתנדבים שתענוג גדול לעבוד אתם, על אף דברי הביקורת.
היו"ר נ י בלומנטל
חשוב שהישיבה הזאת התקיימה היום, לפני שנותנים את ההקצבות. אני בטוחה

שגזבר הסוכנות שם לב לדברים שנאמרו כאן היום ולמד מהם משהו. אנחנו נהיה אתכם

בקשר גם לגבי הפעילות בכנסת.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:20)

קוד המקור של הנתונים