ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 20/08/1996

זכאותם של עולים חדשים לדיור ציבורי

פרוטוקול

 
הכנסת הארבעה עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 10י

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שלישי, הי באלול תשנ"ו, 20.08.96 .שעה 10:15



נכחו;
חברי הוועדה
נעמי בלומנטל - הי ו"ר

שמואל הלפרט

אדיסו מסאלה

מרינה סולודקין

אופיר פינס

יורי שטרן

יוסי שריד
מוזמנים
סגן שר הבינו י והשיכון מאיר פרוש

שלמה גרינברג - מנכ"ל משרד השיכון

מיכאלה גרז ו ן - משרד השיכון

איתן דורון - משרד השיכון

שרה צימרמן - משרד השיכון

משה רובינשטיין - עוזר מנכ"ל משת- השיכון

חביב קצב - המשרד לקליטת עליה

אלי דלינסקי - אגף התקציבים, משרד האוצר

שאול צמח - משת- האוצר

חנן בר-טל - עמידר

אורי זניר - עמיגור

ענת כהן - הפורום הציוני

אילנה ליפקין - המועצה היבורית למען יהודי ברית המועצות

קלרה פלדמן - המרכז לשלטון מקומי

יפת אלמו - איחוד אירגונים של י וצאי אתיופיה

משה בטה - איחוד הארגונים של י וצאי אתיופיה

שלמה מולה - איחוד ארגונים של י וצאי אתיופיה

אהרון אהרוני - ברית י וצאי בוכרה

זו יה עוביידובה - ברית י וצאי בוכרה

שלמה אגרומביץ - התאחדות עולי רומניה

פרנס ארנסטו - התאחדות עולי אמריקה הלטינית

אווה הלחמי- י ו "ר התאחדות עולי צרפת

טנא סיני - מועצת ארגוני העולים

פרנק שטיין - התאחדות עולי בריטניה
מנהלת הוועדה
וילמה מאור
קצרנית
הילה לוי
סדר-היום
זכאותם של עולים חדשים לדיור ציבורי



זכאותם של עולים חדשים לדיור ציבורי
הי ו"ר נ' בלומנטל
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא זכאותם של העולים החדשים

לדיור ציבורי. לפי הנתונים שבידינו ישנם 40 אלפי איש הזקוקים לפתרונות דיור

ורובם עולים חדשים, ?קשישים, נכים ואמהות חד הוריות. גם אם ישנם כמה אלפי דירות

הן לא מהוות פתרון. גם בשנים עברו דובר בוועדה זו על כך שהפתרון חייב להיות

דיור ציבורי. למרות שאנחנו נמצאים בוועדת העליה והקליטה אני רוצה להזכיר שישנם

עשרות אלפי זוגות צעירים ונזקקים שאינם עולים חדשים והם ללא דיור. אני מקבלת

כ-60-50 מכתבים ליום ונדהמת לדאות שמרבית המכתבים הם בנושאי דיור.

אני אתן אפשרות לחברי הכנסת יוסי שריד ויורי שטרן לשאול את סגן השר

מספר שאלות, ונעביר לכם את תשובותיו.
י' שריד
אני מצטער שיש התנגשויות בין ועדות, בעיקר בזמן הפגרה. הדיון הזה

מתקיים בעיקר ביוזמתי ובשעה זו מתקיימת ישיבה של ועדת חוץ ובטחון עם ראש

הממשלה.

אני מבקש מגבירתי לקיים דיון בהזדמנות קרובה בנושא שמתפדסם היום

בעיתון "הארץ" המדבר על עולות שהתגרשו לפני עלותן ארצה, והן נדרשות להתגרש לפי

ההלכה כדי להינשא בארץ. מדובר בעולות שבאו מחבר רועמים ומאתיופיה, התגרשו לפני

שלושים שנה, ולפעמים כבר לא זוכרות מי היה הבעל. זו גזירה שאי אפשר וגם לא

צריך לעמוד בה, השפלה נוספת בשרשרת של השפלות.

לפני מספר ישיבות ביקשתי לקבל תמונה ברורה של הקיצוצים בתקציב הממשלה

לשנת 1997, אותם קיצוצים הרלוונטים לעניין רועליה.
הי ו"ר בי בלומנטל
קיבלנו תשובה על כך מאגף התקציבים ושלחנו אליך.
יי שריד
לא קיבלתי את החומר. אני בטוח שכל חברי הוועדה מתעניינים במיוחד

בתכניות סיוע שמיועדות לאקדמים ולמדענים, עידודם ושילובם בעבודה, כי לפי

האינפורמציה שאנחנו מקבלים יש פגיעה בתכניות האלה.

ביקשתי לקיים את הדיון היום כי קראתי שעומדים לשנות את הקריטריונים

לזכאות 'לדיור. מדובר במחאות רשמיות שנשמעו גם ממשרד העליה והקליטה וראיתי

מכתבים בנושא, וגם ממשרד והאוצר. שני המשרדים ראו במורת רוח את הנסיון שנעשה,

לכאורה, mum- השיכון, לקבוע קריטריונים האומרים שהזכאים לדיור הם אנשים שסגן

השר מייצג אותם. צריך לדאוג לכל ציבור, וגם לציבור שסגן השר מייצג, אבל זהו רק

מיעוטו של הציבור, מיעוט מבוטל, ולא בטוח שהוא בסדר קדימה ראשון. הוא ראוי

לעזרה כמו כל אזרח במדינת ישראל, על פי קריטריונים כאלה ואחרים. השאלה היא איך

קובעים את הקריטריונים, האם על פי צרכיו של ציבור מסוים או כך שכל נזקק יוכל

לקבל את מה שמגיע לו. לימים ראיתי ששני השרים, שר וסגן שר במעמד שר, זומנו

למנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, ולכאורה הגיעו להסכמה, כלומר, מחלקים את

השלל. כל אחד מהצדדים קיבל % 50 ומה לאחרים, שהם לא חרדים ולא עולים חדשים?

אולי בסוגיה זו צריכות לעסוק ועדות אחרות, כי בכל זאת יש נזקקים שהם לא עולים

חדשים וגם להם מגיע משהו.



החלוקה הסכמטית הזאת עוררה גי שאלה - למה חצי-חצי? אולי לחרדים מגיע

%60? אולי לעולים מגיע %80? האם ברקו את והדבר? כרי לא לדבר באחוזים אלא

במספרים כדאי לדעת כמה דיור עומד לרשות העליה החדשה בפועל בשנה שנתיים

הקרובות.

משרד השיכון איננו משרד שיכון לחרדים אלא לאזרחי כל מדינת ישראל

הקדימה הראשונה 'לעולים, הקדימה השניה לאנשים עם בעיות סוציאליות והקדימה

השלישית לחרדים, על פי אותם הקריטריונים שחלים על כל האזרחים. אם דיור ציבורי

יהיה לאנשים בעלי בעיות סוציאליות חמורות מכל הסוגים, זה יהיה בסדר גמור, אבל

אם יבנו לסקטור מסו י ים, זה מאד לא בסדר.

אני אקרא את הפרוטוקול ואני בטוח שלסגן השר תהיינה תשובות מעניינות.
הי ו"ר נ' בלומנטל
הצגת כמה שאלות שעמדנו להעלות במהלך הישיבה.
סגן שר הבינוי והשיכון מי פרוש
בעניין רועולות שצריכות להתגרש, תאר לך שאדם רוצה לקבל סיוע לרכישת

דירה ולפני שלושים שנה היינה בבעלותו דירה. הוא לא נחשב למחוסר דיור. מותר

להבין שאם מישהו התחתן לפני שלושים שנה הוא לא נחשב למי שהתגרש כל עוד הוא לא

התגרש.

יי שריד;

עם כל הכבוד לסגן השר, המשל של הדירה לא דומה למשל של ר1בעל. במשך

שלושים שנה יכולים היו לקרות לבעל כל מי-ני דברים, ואפשר גם למות בתקופה זו.
סגן שר ר1בינוי והשיכון מי פרוש
אפשר להתגרש בדרך הנכונה. לא צריך לראות את זה כ"טרטור".
י' שריד
אם תשכנע את הנשים, שכנעת גם אותי.
י' שטרן
הנושא חשוב ביותר ואני לא מופתע מהנתונים שמסרה היושבת ראש לגבי

בעיות הדיור שיש לעולים. זה החסם הגדול להמשך העליה ולקליטה מוצלחת של העולים

שהגיעו. אני רוצה להביע את שביעות רצוני ואת השמחה הקולקטיבית של כל חברי

הסיעה שלנו על כך שנמצא פתרון בין משרד הקליטה למשרד השיכון, ואני מקווה

שהתופעה של שינוי דוד צדדי בנורולי חלוקת הדיור הציבורי לא תחזור על עצמה.

המשימות שלקחת על עצמך, כבוד סגן שר השיכון, הן משימות לאומיות

ממדרגה ראשונה, ואם תצליח למצוא פתרון דיור לכלל האוכלוסיה יהיה זה הישג גדול

לעם ישראל. מדינת ישראל איבדה כל שמץ של מדיניות דיור סוציאלית ולשכבות מאד

רחבות בעם, לעולים, לזוגות צעירים ולחרדים, אין פתרון בשוק. שמחתי על כך שאתה

מקבל לידיך את אחת המשימות החשובות במשק ובחברה. אני מאחל לך ולמנכ"ל המשרד

והצלחה רבה בנושא זה.



אני מבקש שתתייחס למדיניות הכללית של הוזלת הדיור בארץ, כולל חידוש

תבניה של דירות קטנות. זו בעיה כואבת וידועה וכרוכה בשינויי תכנון. הממשלה

הקודמת עשתה עדכון קוסמטי בלבד למשכנתאות ובפועל המשכנתאות עומדות באותו גובה

ברזמש השנים האחרונות. המשכנתאות איבדו מכה הקניה שלהן כמחצית. חשוב מאד לדעת

מה תהיה מדיניות המשרד- בעניין זה ולדעתי הבעיה דחופה ביותר. בנושא העמותות,

אני יכול להבין מדבריך, כפי שהוצגו בתקשורת, שאתה בעד עידוד עמותות בניה. אני

מבקש שתתי ידם לזה בצורה יותר מפורטת כי לדעתי זהו אחד הפתרונות לדיור. רועוליס

התארגנו בעמותות בניה רבות לפני 6-5 שנים, והממסד דיכא אותן. הוא לא נתן להן

להתפתח וכך איבדנו אפשרות מעשית וחשובה להוזיל דיור.

בעניין תכנית "בנה דירתך'/ יש תכנית שכבר פועלת בנתניה במשך כשנה,

אנשים שילמו כסף ורוצים להפסיק להם את התכנית הקיימת.

פניתי אליך גם בנושא עולים נכים. נושא חלוקת הדיור הציבורי יעבור

מעכשיו לידי משרד הקליטה אבל יש בעיית נכים כללית ובעיית עולים נכים במיוחד,

המחייבת צורות בניה מיוחדות. אותם עולים סובלים בדיור זמני 6-5 שנים, וזאת

בושה וחרפה לעם ישראל.

הכרזת על תכנית לבניית ישובים חדשים. ברצוני לשמוע מה יהיה אופי

הישובים האלה ובאיזו מידה עולים בודדים או עמותות עולים יוכלו להנות מתכניות

פיתוח אלה. אני מתנצל על p שאני צריך לעזוב.
אי מסאלה
אדוני סגן שר השיכון, נפגשתי איתך לפני שבוע ורועליתי מספר בעיות. אני

לא יודע אם כסגן שר השיכון ביקרת באתרי קראו ו נ ים בארץ ואני מציע גם לוועדה

הזאת לסייר באתרי קראו ו נ ים כדי לראות את המציאות הקשה. אין שם תשתית פיזית

והמצב הוא מתחת לכל ביקורת. אנשים חיים שם בתנאים גרועים.
סגן שר הבינוי והשיכון מי פרוש
כדאי שתציין את שמות האתרים.
א' מסאלה
מדובר כמעט בכל האתרים . האתר הבעייתי ביותר הוא בחולדה, שבו גרים אך

ורק בני העדה האתיופית. באתר בת חצור גרים עולים מחבר העמים ועולים מאתיופיה.

התנאים הפיזים הם מתחת לכל ביקורת. אין תשתית קהילתית וגרים שם במשך 6-5 שנים.

המצב הוא בלתי נסבל. עוד לא שמעתי שיש לממשלה החדשה תכנית להוצאת משפחות

העולים לדיור קבע, באמצעות משכנתא או בבניה ציבורית של הממשלה.

בקרב העדה האתיופית ישנם 800 בודדים שאין להם פתרון דיור. בקרב עולים

מתגר רועמים ישנם אלפים. המדינה לא ערוכה לתת פתרונות דיור לבודדים. ההוסטלים

מלאים עד אפס מקום ואנשים מסתובבים ללא קורת גג. ישנם בודדים שאין להם אפילו

מגורון באתר הקראוונים ואין להם כתובת או מקום עבודה קבוע. אני מבקש לתת

והשתתפות בשכר דירה לאותם בודדים בסכומים סבירים ובמקביל לשמור על הזכאות שלהם

ברכישת דירה.

האתר בחפץ חיים הוא פצצת זמן מתקתק. באתר זה נקלטו למעלה מ-160

צעירים בני העדה. והאנשים האלה נמצאים במצב קשה ביותר; אין להם מגע עם החברה

הישראלית ואין שום אינטגרציה. המוטיבציה והרצון לעבודה וללימודים כמעט לא

קיימים. אם לא יימצא פתרון מיידי האתר הזה יהיה סכנה לכולם.



בנושא בני הפלשמורה. הממשלה הקודמת החליטה להעביר את בני הפלשמורה

המגיעים למדינת ישראל לאתר בת תצור. בת חצור הוא האתר הכי בעייתי, גם מבחינה

חברתית וגם מבחינה פיזית. אפילו מבקרת המדינה התייחסה לתופעות הקשות שיש בו.

יש לסגור את האתר הזה ולא לקלוט את בני הפלשמורה שמגיעים למדינת ישראל. לצערי

הרב, גם הממשלה החדשה לא נותנת פתרונות ובני העדה חרדים. ביקשנו להעביר את בני

הפלשמורה לאתר הקראוונים חצרות י-סף, שזהו האתר הטוב ביותר מבחינה פיזית

וקהילתית כדי להשיב אותם ליהדות. לצערנו הרב אנחנו נמצאים באי ודאות. שנת

הלימודים החדשה נפתרות בעוד שבועיים ובינתיים משרד הפנים נתן הוראה לפטר את

רועובדים. ראש המועצה המקומית פנה למשרד הפנים אבל לא קיבלנו תשובה ברורה.
מי סולודקין
אדוני סגן השר, למדינה שלנו יש שתי מטרות - עידוד העליה ועידוד

משפחות ברוכות ילדים. אני מציעה להנהיגמדיניות דיור סוציאלי ולחשוב על

ההשקעות. הממשלה הקודמת השקיעה הרבה בתשתית והגיע הזמן להשקיע בדיור חברתי.
אי פינס
אני רוצה לברך את דובר הכנסת מאיר פרוש לרגל תפקידו כסגן שר השיכון.

למי שלא יודע, מאיר הוכיח את עצמו כאיש ביצוע ממדרגה ראשונה, גם בתפקידו

בעיריית ירושלים. למשרד השיכון יש תפקיד מפתח בקליטת העליה והוא צריך להתמקד

רק במטרה זו ולא לחשוב על ישוב הנגב, הגליל או יהודה ושומרון.

ממשלת רועבודה התחייבה לפנות את כל אתרי הקראוונים אבל נכשלה בכך שלא

פינתה את כולם.
סגן שר הבינוי והשיכון מי פרוש
שר הקליטה הקודם ביקש (שהטיפול באתיופים יהיה רק דרך משרד ר1קליטה ולכן

הוא לא בתחום אחריותנו.

אי פינס;

אני מציע שהיעד יהיה פינוי הקראוונים אבל אני קורא שלא רק שלא מפנים

את כולם אלא יש כוונות להוסיף לאתרי הקראוונים עולים נוספים. אני מציע שתהיה

החלטת ממשלה שאומרת שאף יהודי לא יקבל דירה בקראוון לעולם במדינת ישראל.

בתקציב 1996 קיצצו 350 מלי וני ש"ח, ומתוך זה קוצץ סכום נכבד, באופן

יחסי, של דירות נייר לעולים חדשים. יש 40 אלפי משפחות של עולים חדשים הזכאים

לדירות נייר ויש להן דרישה גדולה. מדוע מקצצים בהן? זאת אטימות שלא ברורה לי.
שי הלפרט
אני מצטרף לברכות לסגן השר ומאחל לו הצלחה בתפקידו החדש. קיבלת,

אדוני סגן השר, ירושה לא קלה. ישנם כ-150 אלפי זוגות צעירים שלא מסוגלים לממש

את הזכאות שלהן בגלל שחיקת המשכנתאות וייקור הדירות בשנים האחרונות לצערנו,

הגורם העיקרי לייקור הדירות חרא מינהל מקרקעי ישראל, שהעלה את מחיר הקרקע פי

5. הפתרון הוא להעלות את המשכנתאות ולהוריד את מחירי עלויות הקרקע. בלי שני

גורמים אלה לא נוכל להוזיל את מחירי הדירות. משרד האוצר גובה מדי שנה 6.5

מיליארדי ש"ח מהשקעות נדל"ן וממיסים על בניה. אם האוצר יחזיר רק - 1.5 מיליארד

ש"ח וזוגות צעירים יוכלו לרכוש ז-ירה, מצוקת הדיור תיפתר. מצוקת הדיור היא פצצת

זמן, ואם לא נטפל בה נעמוד בפני בעיה קשה והדבר ייצא משליטתנו.



הדרך השניה לפתרון מצוקת הדיור היא בדירות להשכרה. בארץ, כל אחד חייב

להיות בעל בית, דבר שאיננו מקובל באירופה. כאן מכריחים כל אדם לרכוש דירה.

משרד השיכון חייב להגיע למסקנה שחייבים לבנות דירות להשכרה כדה במחיר סביר בעלות

פרוגרסיבית, ואם יש מי שלא יכול לשלם, הממשלה חייבת לםבסד את זה. רק בניה

מסיבית של דירות להשכרה תפתור בצורה משמעותית את בעיית הדיור.

במסגרת וקיצוצים והחליט משרד האוצר לבטל את התכנית "בנה דירתך". זאת

התכנית היחידה שנתנה פתרון למשפחות ברוכות ילדים ולמשפחות חד הוריות שאין

ברשותן דירה. שר האוצר אמר שהיתה הערה של מבקרת המדינה על כך שהיתה מידה

מסוימת של ניצול לרעה בתכנית הזאת. לדעתי זו אינה סיבה לבטל פרוייקט שלם. אם

תהיה הערה לגבי משרד בריאות צריך לסגור אותו? אם ישנה בעיה צריך לטפל בבעיה

ולדאוג לכך שלא יהיה ניצול לרעה. אני פונה לסגן השר לעשות את כל המאמצים,

במסגרת התקציב החדש, להחזיר את התקציב לפרו י יט^ "בנה דירתך", שנותן פתרון

למקרים רבים וקשים במדינה.
הי ו"ר נ' בלומנטל
אני מצטרפת לברכות לסגן השר. אנחנו בעד דיור לחרדים, למשפחות ברוכות

ילדים ולזוגות צעירים. לאור מה ששמעתי עליך אני בטוחה שתוכל להצעיד אותנו

קדימה. אני חוזרת ואומרת שהמצוקה הראשונה היא מצוקת הדיור. הוועדה תהיה לסגן

השר לעזר במאבקו עם שר האוצר ועם ראש הממשלה, במידה ויהיו מאבקים, על מנת

להגביר את הלחץ כדי שוזהיה יותר בניה. הממשלה הקודמת לא בנחה כלל בניה ציבורית

וקדאתי בפרוטוקולים של הוועדה בתקופת הממשלה הקודמת שרוב חברי הכנסת לחצו על

כך שתהיה בניה ציבורית. אנחנו יודעים שיש פנים לכאן ולכאן בנושא זה אבל אין

ספק שצריך לעשות פעולות קיצוניות ודרסטיות כדי לפתור את מצוקת הדיור.

ביהודה ושומרון יש דירות שבעבר אוכלסו בצורה מצומצמת ע"י עולים חדשים

ומדובר על למעלה מאלפיים דירות. אני מבקשת לדעת מה היא מדיני ותך ומדיניות

הממשלה בנושא זה.
סגך שר רובינוי והשיכור מי פרוש
אני מודה לי ושבת דאש על ההזדמנות שנתנה לי ולאנשי משרדי להופיע בפני

הוועדה. צר לי על כך שחבר הכנסת שריד עזב את החדר. הוא השמיע דברים חריפים על

בסיס נתונים לא מבוססים ואני דוחה את דבריו. הדירות לגביהן היה ויכוח בין משרד

השיכון לבין משרד הקליטה נמצאות בערים בהן הציבור החרדי לא רוכש דירות. מדובר

בכרמיאל, בנצרת ובעפולה והציבור החרדי לא הולך לגור שם. הוא הולך לגור היכן

שנמצאים הקהילה שלו, בתי הספר שלו, מוסדות הציבור שלו וכן הלאהו. אני חושב

שחילו נ ים ודתיים יכולים לגור יחד אבל לצעדנו היום כל אחד רוצה לחיות בגטו

שלו.

בתכנית שהצענו ניתנה אפשרות נוספת לעולים להנות מדירות שמתפנות. בעבר

ההפניה קועולים היתה רק דרך משרד הקליטה והעובדה שפרסמנו מודעות גרמה לעולים

לבוא אלינו למשרד במטרה להידשם ונוצר בלבול.

אנחנו בוויכוח קשה עם משרד האוצר לגבי דירות להשכרה נמצאים כאן

נציגים של משרד האוצר והדבר יכול להועיל. אנחנו ננהל מאבק בנושא זה כי אנחנו

סבורים שצריך לאפשר פתרונות דיור באמצעות השכרה. לא כל אחד מסוגל לרכוש דידה

למרות שרוב הציבור רוצה דירה משלו.



אין עדכון שוטף של המשכנתאות והדבר יוצר לחץ נוסף. הממשלה הקודמת

מינר1ה ועדה בראשותו של יעקב גדיש לבדוק את נושא המשכנתאות. כתוצאה מחילופי

השלטון גדיש היה בהמתנה ואתמול הוא הודיע לי שהוא מוכן להמשיך ולעמוד בראשות

הוועדה הזאת, שתבדוק את כל הסוגיות בנושא המשכנתאות. הוועדה התבקשה להגיש את

מסקנותיה עד חודש פברואר 1997 וכל עוד אין המלצות, האוצר לא רוצה להיכנס לדיון

בנושא המשכנתאות.

בנושא דירות נ"ר לעולים אני רוצה לציין שב-15 מלי וני ש"ח אפשר לרכוש

38 יחידות דיור. באותו סכוס אפשר לגרום לאכלוס חוזר ע"י שיפוץ דירות ל-1900

יחידות דיור. הוויכוח במה להשקיע הוא לגיטימי, וכאן יש חילוקי ריעות בינינו

לבין משרד הקליטה. אפילו אם נגיע למסקנה שהאוכלוסיה הוותיקה ואוכלוסיית העולים

שוות ביניהן, אני חושב שצריך לתת תמריץ נוסף לאוכלוסיית העולים. אנשים אלה עשו

מאמץ, שינו את אורח חייהם, הגיעו לכאן מאילוצים מסוימים ואולי נמצאים במקומות

מרוחקים. אני לא רוצה, חלילה, לפגוע בעולים אבל ישנה מצוקת דיור גם בקרב

הוותיקים. מותר שיהיו חילוקי דיעות בנושא כל עוד מפעילים שיקול דעת נכון.

בנושא תכנית "בנה דירתך" אני חושב שהאוצר עשה טעות בכך שהוביל לביטול

התכנית. גם מי נהל מקרקעי יישראל, שבעבר היה נגד התכנית, מציף אותנו במכתבים

הקוראים להחזיר את התכנית. הלוואי והאוצר יסכים לשנות את החלטתו ולא לקצץ

בתכנית זו. הוא הדין גם לגבי עמותות. לא כל בניה במסגרת עמותות היא תמיד טובה.

אנחנו יודעים על עמותות שהתחילו בבניה והפסיקו באמצע כי הדברים לא היו

מאורגנים אבל ישנם אתרים שנבנו ע"י עמותות והפרויקטים הצליחו. אני בעד החזרת

העמותות, כפוף לרוערותיה של מבקרת המדינה, אם אנחנו נהיה בטוחים ששיטה זו תהיה

טובה ותאפשר גם את הפחתת מחירי הדירות. כל מי שיתארגן לעמותה יוכל לרכוש דירה

במסגרת זו.

נשאלתי האם ציבור רועולים יוכל להנות מישובים חדשים שיוקמו; אני לא

מבין את השאלה. כל פעולה שנעשה מיועדת לכלל הציבור ולא ידוע לי על כך

שאוכלוסיה ותיקה לא רוצה להתגורר בסמוך לעולים או להיפך.

איתן דורון, מנהל פרוייקט "עתיד ובית" יסביר בכמה מילים על אופן

הטיפול שלנו באתרי הקראוונים.
א' פינס
האם אתה מוכן להתייחס לבקשתו ולקבל החלטה האומרת שאתה לא תאכלס עולים

באו1רי קראו ו נ ים?

סגו שר הבינוי והשיכון מי פרוש;

למיטב ידיעתי אין מגמה כזאת. הלוואי ומחר תהיה עליה של מליון עולים

ואם לא תהיה ברירה נשכן אותם גם בקראוונים. במשרד השיכון אנחנו מקווים שעד

חודש יוני 97' נפנה את כל אתרי הקראוונים מעולים.

ביהודה ושומרון יש כ-2500 דירות שנבנו בשנים 1992-1989. אחרי תקופה

זו באה החלטת הממשלה שלא איפשרה למכור דירות ביהודה ושומרון. מדיניות הממשלה

היום אומרת שאם יש מי שרוצהו לרכוש את הדירות הוא יכול לעשות כן. לצערנו, מאחר

והיתה מדיניות ממשלה שלא איפשרה למכור את הדירות, היתה פלישה לדירות רבות

וצריך להיות תיאום בין משרדי המשפטים ורובטחון לגבי פינוים של אלה שלא ירצו

לרכוש את הרירות. למיטב ידיעתנו, אלה שפלשו לדירות מעוני ינים לרכוש אותן. כל

בניה חדשה ביהודה ושומרון מחייבת אישור של שר- הבטחון ועדיין לא ידוע לי על כך

שהתחילו לבנות ביהודה ושומרון.
הי ו"ר נ' בלומנטל
כמה דירות פנויות הניתנות לאיכלוס יש היום בארץ?
סגו שר הבינוי והשיכון מי פרוש
כ-4000 דירות, כולל יהודה ושומרון.
שי צימרמן
צריך להבחין בין דירות הנמצאות 1ידי עמידר ועמיגור ומיועדות לשכירות,

ומדובר בכ-4000 דירות. לחלק גדול מהן יש כבר מועמדים שנשלחו ע"י ועדות של משרד

הקליטה או של משרד ההשיכון. חלק אחר של הדירות נשאר עוד מתקופת הבניה הגדולה

וחלק מהדירות מפוזרות ביהודה ושומרון, כ-1500 יחידות דיור מתפנות ריקות. מתוכן

כ-1000 פורסמו להשכרה ורובן ככולן באזורי הפריפריה ולא במרכז הארץ. כ-3,500

דירות שיועדו למכירה נמצאות בידי חברת "שיכון ופיתוח" והיא מוכרת את הדירות

עבור משרד והשיכון. מתוכן כ-2,500 נמצאות ביהודה ושומרון והן עומדות ריקות

ולגביהן צריכה להתגבש החלטה בנושא מדיניות האכלוס שלהן. יש עוד כמה מאות דירות
שמוצעות למכירה בישובים כגון
עפולה או קרית גת ועדיין לא נמכרו.

הי ו"ר נ' בלומנטל;

מי רם הזכאים לדירות בשוק החופשי?
שי צימרמן
הדירות רועומדות למכירה הן ספורות ואנחנו מוכרים אותן לזכאים.
הי ו"ר ני בלומנטל
האם ישנה מגמה לא למכור את הדירות האלה לזכאים אלא להפוך אותן לדירות

ציבוריות המיועדות לאוכלוסיה החלשה יותר?
שי צימרמו
דירות המסומנות לעולים שייכות לעולים ואנחנו לא יכולים לפגוע בהם.
הי ו"ר נ' בלומנטל
אני מבינה שמשרד האוצר לוחץ לכך שהדירות האלה יוצאו למכירה לזכאים.

מה ההרגשה שלכם בתוך המשרד? איפה יש יותר- לחץ ומי זקוק יותר לדירה?
שי צימרמן
מכיוון שנשארו רק כמה מאות יחידות אין ספק שאם נוציא אותן למכירה הן

תמכרנה במהירות. אם דירות אלה ייועדו לשכירות, ישכירו אותן גם במהירות. יש

שיתוף פעולה עם אנשי הרשויות, חלק מרגו נגד השכרה ובעד מכירה והמדיניות נקבעת

על סמך שיחות בינינו לבין ראשי הרשויות.
הי ו"ר נ' בלומנטל
אני רוצה לברך את מנכ"ל החדש של משרד השיכון, מר גרינברג, ונשמח

לשמוע אם יש לך מה להוסיף לדברי סגן השר.
שי גרינברג
חבל שחברי הכנסת אופיר פינס ויוסי שריד לא נוכחים. אם אנחנו מוזמנים

לוועדה בגלל קטע בעיתון, הרי שבעיתון נכתבו גם דברים רבים על משרד השיכון והם

לא נכונים. בעיתונות החרדית מאשימים אותנו בכך שהדיור הציבורי לא מיועד

לחרדים. לדירות האלה לא נרשם אף אדם תרדי ודבריו של יוסי שריד על חלוקת הדירות

חצי-חצי בינינו לבין העולים הם מגמתיים ולא היו צריכים להיאמר,

הי ו"ר נ' בלומנטל;

אדוני סגן השר, בעיות הדיור לא נפתרו והן אף הוחמרו. הממשלה הקודמת

השאירה לך גיבנת רצינית מאד וכמה מאות דירות שישנן הן טיפה בים. לא ירחק היום

שבו אנשים ייצאו לרחובות ויקימו מארולים. אני מבקשת לשמוע את איתן דורון, מנהל

פרוייקט "עתיד ובית" ואולי נוכל לצאת מכאן עם הצהרה שאומרת שעד חודש יולי 1997

לא יהיו יותר אחרי קראו ונים.

אי דורון;

בחודש ינואר 1996 הופעתי לאחרונה בוועדה ואמרתי שלגבי העולים בלבד

נגיע לכ-% 90 פתרונות ואכן הגענו. יש שלוש קבוצות שקשורות לאתרי הקראוונים. 1.

הטיפול באתיופים שייך למשרד בקליטה והוא מטפל בכ-4,000 בתי אב. ישנם כ-300 בתי

אב שלא נמצא לגביהם פתרון ועוד כ-800 בודדים הגרים באתרים שנקראים "רוצי

פתרון", כגון בחפץ חיים. בנוסף לאתיופים יש עולים בני עדת הפלאשמורה המתגוררים

בקראו ונים. 2. ישראלים ותיקים. יותר מ-1,300 בתי אב גרו בקראו ונים ול% 64 מהם

רצלחנו למצוא פתרונות. האוכלוסיה הזאת מרוכזת בירושלים ובמרכז הארץ וזאת

אוכלוסיה קשה מאד. 3. עולים מחבר העמים. מתוך 5,650 בתי אב שגרו בקראו ונים

מקרב עולי ברית המועצות נותרנו עם כ-420 בתי אב בלבד. חלקם זכאים לדיור

ציבורי, חלקם בודדים וחלקם נופל בין הכסאות. לקבוצה הזאת לא יימצא פתרון עד

קיץ 1997 אם אנחנו לא נשב יחד עם משרד האוצר ונמצא דרכים לקדם את הפרוייקט.

השאיפה שלנו היא להגיע ל- % 100 פתרונות אבל זה לא ניתן לעשיה בכלים הקיימים

היום. בעוד כחודש יש לנו דיון עם האוצר ונראה כיצד ניתן להתקדם בנושא.

בפרוייקט "בנה דירתך" 660 איש תושבי קראו ו נים קנו דירות, ולא היו

מסוגלים לעשות כך אם לא היה הפרוייקט. זה היה טיפול נקודתי בפתח תקוה,

בירושלים ובחולון. חצי מהאוכלוסיה שהיתה זכאית לדיור ציבורי "בנה דירתך" היתה

מורכבת מתושבי קראו ונים ועם כל רוכבוד למבקדת המדינה, זאת הצלחה שאי אפשר

להתעלם ממנה. גם עולים בודדים מאתיופיה קנו דירות בפרוייקט "בנה דירתך". זהו

פרוייקט טוב, במקום טוב, במחיר סביר ועם תכנית סיוע מלווה.
הי ו"ר נ' בלומנטל
צריך למצוא פתרון דיוד לאותם 800 בודדים מקרב העדה האתיופית. מי עוסק

בזה? אני לא רואה פתרון למצב הזה. לגבי עולים מחבר רועמים שעדיין נמצאים

בקדאוונים וצריך למצוא להם פתרון, אני מעוני ינת לשמוע מה דעת האוצר בעניין זה.
אי דורון
אני מטפל בכ-160 עולים בודדים מחבר רועמים. הם ברובם בגיל הבי נ י ים,

בני 50-45, ואין לנו דירות בנות שני חדרים להציע לרם. רובעיה היותר קשה היא עם

רובודדים מקרב עולי אתיופיה. חביב קצב מייצג אותם ואולי נשמע את דבריו.
הי ו"ר נ' בלומנטל
לפני כן נשמע אם האוצר יכול לרובטיח לנו ללכת לקראת פתרון רובעיה.
אי דלינסקי
משפחה מקבלת סיוע של כ-800 ש"ח לחודש בשכר דירה ו1ודד מקבל סיוע של

כ-600 ש"ח. ברגע ששני בודדים שוכרים ירוד דירה הם יכולים להגיע לכ-370 דולר

ובהחלט אפשר למצוא דירה בשכירות בסכום כזה. ברגע שבודד כזה מתחתן ומקים משפרוה

הוא מקבל סיוע לאתיופי, וזהו הסיוע הגבוה ביותר שנותנת המדינה לקבוצה מסוימת.

העולים החדשים לא מאבדים את הסיוע הזה, אס עולה בודד בוחר ?לשכור דירה לבדו הוא

מאבד את הזכאות לסיוע ברכישה לדירה. הזכאות שלו לתא משפחתי כשהוא מתחתן נשמרת

בסיוע הגבוה ביותר.
הי ו"ר נ' בלומנטל
סגן השר, קיבלנו תמונת מצב על תכנית מסוימת שיש לך לגבי איכלוס

הדירות הפנויות. האם תוכל לומר לנו מה היא התכנית?

סגן שר הבינוי והשיכון מי פרוש;

מכיוון שזמני דוחק, אנשי משרדי יוכלו למסור פרטים על התכנית.
אי מסאלה
לא קיבלתי תשובה ברורה לגבי קליטת בני הפלשמורה. האם זה יהיה בחצרות

יסף או במקום אחר?
חי קצב
לטובת העניין, אני מציע לקיים דיון בנושא זה ברורכב מצומצם יותר ולא

בפורום רחב.
אי דלינסקי
אם קיים שינוי בקריטריונים לאכלוס בדיור הציבורי הדברים לא הובאו

לידיעתו של משרד האוצר, ואני נמצא במבוכה קלה על כך שאני צריך לשמוע את הדברים

בפעם רוראשונה במסגרת הוועדה. לשינוי הקריטריונים ישנה משמעות כספית גדולה

ביותר והדברים לא הוצגו בפני משרד האוצר. הקריטריונים שהיו ידועים לנו עד

עכשיו יוצרים אפליה לגבי אכלוס עולים. לדוגמה, משפחה חד הורית מקרב רועולים

זוכה לעדיפות בדיור והציבורי לעומת משפחה ותיקה".
הי ו"ר נ' בלומנטל
סגן השר אמר שהקריטריונים לא שונו.
אי דלינסקי
במידה והקריטריונים שונו יש לעניין משמעות תקציבית וחייב להתקיים

דיון מקדים במסגרת דיוני התקציב.
הי ו"ר נ' בלומנטל
לאור מה ששמענו אני בטוחה שאין שינוי בקריטריונים.
חי ?קצב
בישיבה שהתקיימה בין השרים בשבוע שעבר יושרו ההדורים בין משרד הקליטה

לבין משרד- השיכון והוחזר הסטטוס קוו. הסטטוס קוו היה הקצאת דירות בישובי

הפריפריה של משרד השיכון לכל המגזרים שבהם הוא מטפל. משרד הקליטה ממשיך לטפל

בנושא אכלוס הדירות לפי החלטת הממשלה, לפי קביעת הזכאויות שעליהן החליטה

הממשלה, על פי אותם קריטריונים עליהם החליטה הממשלה. אם תהיה הסכמה לגבי

קריטריונים אחרים יצטרכו לבוא לממשלה ולשנות את הקריטריונים כי יש החלטת ממשלה

מחייבת מי זכאי לדירה ציבורית ומי לא.

דובר כאן על פינוי אתרי הקראוונים מעולי אתיופיה. היתה בינינו לבין

משרד השיכון הסכמה על כך לגבי 1,000 הדירות הראשונות בדיור הציבורי שניתנו

לעולים, והדבר בוצע ע"י משרד הקליטה באמצעות ועדות הדיור של משרד הקליטה לפי

קריטריונים של אכלוס של הממשלה, מעבר להן אנחנו מטפלים וטיפלנו בנושא פינוי

העולים האתיופים מהאתרים. היום יש 358 משפחות עולים אתיופיות לא פתרון, לא

כולל בני עדת הפלשמורה. אם משפחות אלה תיעננה להצעות פתרונות הדיור שאנחנו

מציעים להן, אני מניח שבתקופה הקרובה ביותר נוכל להתמודד עם הבעיה. לצערנו,

כרגע אי ן הסכמה והתהליך איטי.

יש היום כ-800 עולים בודדים מאתיופיה באתרים הזמניים. בנוסף למשכנתה

הבסיסית הם זכאים לתוספת של 100 אלפי ש"ח וחלק גדול מסכום זה הוא מענק. בנוסף

לכך הם זכאים לסיוע בשכר דירה לתקופה של שלוש שנים, ל-500 ש"ח לחודש. זאת אמנם

תכניה טובה אבל אם העולים האלה לא ממשים אותה סימן שצריך לבדוק אותה שוב

ולראות מדוע היא לא אטרקטיבית.
הי ו"ר ני בלומנטל
נו-אה לי שבעיית העולים האתיופים הבודדים לא נפחרה. כנראה לא נמצאה

הנוסחה הנכונה לפתרון הבעיה. אני מוכנה לקיים דיון בנושא במסגרת הוועדה, ואולי

נוכל להגיע לנוסחה שתהיה מקובלת על כל הצדדים.

אני מסכים איתך לחלוטין. בנושא אתר הקראוונים בחפץ חיים אני שמח על

כך שיש שם אתר קראו ונים. ללא חפץ חיים, 150 עולים מאתיופיה היו אולי ישנים

בתחנה מרכזית או במקומות דומים.

על מנת להעמיד את הדברים על דיוקם ולא ליצור בלבול בין עולים

לוותיקים אני רוצה לציין שתדירות המיועדות לעולים הן, בעיקרן המכריע, דירות

בישובי הפריפריה. בישובי רוביקוש אנחנו מקבלים דירות בודדות לעולים וכולן

מיועדות לוותיקים. בירושלים, לדוגמה, עולים לא זכאים לקבל דירות מתפנות של

פרזות. דירות נ"ר מיועדות לאנשים נכים, לקטועי גפיים או חולים במחלות קשות

ביותר וחייבים להיות סמוכים לבתי החולים הדסה בירושלים או איכילוב בתל אביב.
הי ו"ר נ' בלומנטל
מכיוון שהיום לא היתה להתאחדויות העולים הזדמנות לדבר בישיבה, אני

אעדכן אתכם לגבי הישיבות הבאות. נדמה לי שחברי הכנסת רוביאו לידי ביטוי את מירב

השאלות שעלו על הפרק. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.

קוד המקור של הנתונים