ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 23/07/1996

קליטת ילדי עולים במערכת החינוך - דיווח שר החינוך והתרבות ז' המרעל היערכות משרדו לשנת הלימודים התשנ"ז

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 6

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שלישי, ז' באב התשנ"ו (23 ביולי 1996), שעה 11:00



נכחו;
חברי הוועדה
נ' בלומנטל - היו"ר

מי גולדמן

מי סולודקין

אי פינס-פז

חי פורת

י' שריד
מוזמנים
שר החינוך והתרבות ז' המר

מי כהן - ממונה על מורים עולים, משרד החינוך והתרבות

מי סמט - משרד החינוך והתרבות

ק' שוויביש- איגוד מורים עולים, משרד החינוך והתרבות

ר' שיפר - מנהלת המה' לקליטת תלמידים עולים, "

ח' פוזנר - מנהל האגף לשירותים אישיים וחברתיים,

משרד העבודה והרווחה

א' צ'ליק - משרד העבודה והרווחה

אי אלקלעי - מנהל חטיבת פעילות הקליטה בישראל, הסוה"י

מי אודנהיימר - אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

אי ירדאי - איחוד הארגונים של עולי אתיופיה

שי מולה - איחוד הארגונים של עולי אתיופיה

י' מלכמו - איחוד הארגונים של עולי אתיופיה

ו' וולפסון - ארגון שתי"ל

י' אפעל - ראש אגף שילוב עולים, הג'וינט

אי פרידמן - יועץ שר הקליטה

חי צמיר - סמנכ"ל משרד הקליטה

שי אשכנזי

אי יונה

קי פלדמן - מרכז השלטון המקומי

ת' אברהם - עמותת עמיחי

ר' יאסו - עמותת עמיחי

י י הס

גי סולטנוב - התאחדות עולי ברית-המועצות

בי זנזורי - מ"מ יו"ר מועצת ארגוני עולים

חי דשבסקי - מועצה לעומית לשלום הילד
מנהלת הוועדה
ו' מאור
קצרנית
עי הירשפלד
סדר-היום
קליטת ילדי עולים במערכת החינוך - דיווח שר החינוך והתרבות ז ' המר

על היערכות משרדו לשנת הלימודים התשנ"ז.



קליטת ילדי עולים במערכת החינוך - דיווח שר החינוך והתרבות ז' המר

על היערכות משרדו לשנת הלימודים התשנ"ז

היו"ר נ' בלומנטל;

אני פותחת את הישיבה. זו הפעם הראשונה שמתארח אצלנו שר החינוך והתרבות

זבולון המר. חבר-הכנסת מיכה גולדמן פנה אלי בבקשה שבין הנושאים הראשונים שנעסוק

בהם יהיו בעיות הקשורות לחינוך ילדי עולים, בוודאי לא רק של העולים מרוסיה אלא

עולים מאתיופיה ומארצות ארורות. נעניתי לפנייתו של חבר-הכנסת גולדמן ופנינו לשר

החינוך והרטיבות שנענה לבקשתנו. הוא יהיה אתנו בחלק מהישיבה.

אני מבינה שהנושא רחב ויש בעיות גדולות מאד. רצינו גם לשאול את שר החינוך

מהי ההיערכות לשנה הקרובה, מה הן התוכניות של משרד החינוך בכל מה שקשור לעולים

החדשים, ואיך הקיצוצים שאמורים להיות במשרד - אני מבינה שמדובר על כ-400 מיליון

שקלים - ישפיעו על התקציב שמיועד לתלמידים-עולים. כמו-כן מה קורה עם

המורים-עולים חדשים, האם יש חוזים, תקנים, אם הם עובדים בתקנים או שהם עובדים

זמניים, מה יקרה אתם? וכמובן מה קורה בתוך מערכת החינוך מבחינת הסיוע לעולים

החדשים. יש סיוע לשנתיים, האם הסיוע יישאר בצורה של שיעורים פרטיים, או לחלופין

חשבנו שאפשר יהיה אפילו להגביר את הסיוע. מה קורה עם סיוע בשעורי עזר לקראת

בחינות הבגרות; מה קורה עם לימודי עברית, ומה עושה מערכת החינוך, למשל, בתוככי

רוסיה ובארצות אחרות של חבר העמים, וכו'.

אני מציעה שבתחילת הישיבה נשמע את חברי הכנסת, ואת שאלותיהם, אם יש כאלה.

אחר-כך השר יענה. לא נתחיל בסקירה, כדי שנדע פחות או יותר איפה אנחנו עומדים

מבחינת ההתעניינות ומה עומד על סדר היום.

שר החינוך, התרבות והספורט ז' המר;

חבר-הכנסת מיכה גולדמן הוא מומחה גדול בנושא הזה, לאחר שכיהן בארבע השנים

האחרונות כסגן שר החינוך והתרבות, שבהן בעצם נעשו הכנות לקראת השנה הקרובה, ושום

דבר לא השתנה. הוא לא מייצג את משרד החינוך, הוא רק ימסור את הידע שלו בעניין.

נמצאים כאן גם רחלה שיפר ומיכאל כהן העוסקים בדברים האלה במשרד.

אני רוצה לומר לחברי הכנסת שלא מומחים בזה, חשבתי שרצוי שגם חבר-הכנסת גולדמן

יתן סקירה על הדברים שנעשו במשרד. אבל אם את אומרת שזו הצעתך, יכולנו להקדיש 10

דקות להצגת העניין ואחר-כך לעבור לשאלות.
היו"ר נ' בלומנטל
בסדר גמור. חבר-הכנסת גולדמן, בבקשה.

מי גולדמן;

בוקר טוב. לא אכנס עכשיו לעניין של הכנות ותוכניות, משום שזה יהיה לא נכון,

מאחר שקרה מה שקרה. אני רק רוצה להתייחס לנקודות שבהן אני רואה חשיבות גדולה מאד

בהמשכיות, או כל שינוי אחר שיושר והמשרד יקבעו.

אבל יש כמה נקודות שבהן לדעתי יש חשיבות גדולה מאד להמשכיות. אתייחס תחילה

לפעילות הגדולה שנעשתה עם התלמידים יוצאי אתיופיה, שם אני רואה נקודה שהיתה מאד

רגישה ולדעתי יש לה חשיבות גדולה מאד, והיא פיגור התלמידים.

לפני כשלוש שנים התחלנו במדיניות שבאה כתוצאה מתיאום והבנות. אני אומר את זה

משום שכאשר דברים נעשים לא בהבנות אנחנו יוצרים עימותים שאין צורך בהם. עשינו

זאת משום שלא הצלחנו להשלים את המהלך של הורדת מספר התלמידים יוצאי אתיופיה

בבתי-הספר מתחת ל-40% או 50%, כשהמדיניות היתה שיהיו לא למעלה מ-25% תלמידים



יוצאי אתיופיה בכתה ובבית הספר, גם אם יש צורך לעבור את ההחלטה לגבי אזורי רישום.

משום שהבעייה של אזורי רישום לפעמים מגבילה את האפשרות להסיע ילדים משכונה איות

לאחרת, או מישוב אחד לישוב אחר, אם הוא לא בתחום שיפוט של אווזה רשות מוניציפאלית.

לכן אמרנו שלגבי התלמידים יוצאי אתיופיה אנחנו חייבים להסיע אותם מרחק של 40

או 50 ק"מ, וזה בוודאי יותר טוב מאשר להסיע ילדים - ומקרים כאלה היו גם בשנה

החולפת - מחולדה לירושלים, משום שהאלטרנטיבה היתה לשמור על מצב של למעלה מ-25%

תלמידים בבתי הספר הסמוכים לאתר בחולדה, כמו רחובות או מזכרת בתיה וקרית עקרון,

ושם מצאנו שאחוז התלמידים האתיופים בבתי הספר הגיע ל-80% ו-90%, והתוצאה היתה

שמשנה לשנה היינו צריכים להתחיל הכל מחדש.

אני מבקש לא רק שהעניין הזה יישמר אלא להרחיב אותו. אני יודע שלפעמים הוא גם

יצר אי-נוחות בכך שחלק מהתלמידים מצא פתרון. בחמ"ד היה צריך להעביר ילדים גם

לממלכתי, וזה לא נעשה מפני שרצינו לשבור או לצמצם את היכולת של חמ"ד, אלא ידענו

שזה נעשה מתוך תיאום ומתוך בחירה ושמירה על ערכים שיש צורך לשמור עליהם. אם היה

צורך להמשיך בשיעורי דת ויהדות באותם בתי-ספר ממלכתיים, השעות האלה ניתנו

לבתי-הספר. כנ"ל אם היה צורך לפתוח בית-כנסת בבית-הספר ולאפשר לתלמידים להתפלל,

אמרנו שנהיה מוכנים לסייע ולהעמיד זאת לטובת בתי הספר האלה כדי שלא נפגע באותן

משפחות שרוצות להמשיך ולקיים את הערכים היהודיים שלהם.
י י שריד
מהו אחוז התלמידים יוצאי אתיופיה שלומדים בחינוך הממלכתי כללי?

ר' שיפר;

3,300 . סך-הכל 21,000 תלמידים אתיופים, מתוכם 3,300 לומדים בחינוך הממלכתי.

שר החינוך, התרבות והספורט ז' המר;

היום זה בנוי על בחירת הורים.

מי ג ולדמן;

זה לא נעשה בכפייה אלא בבחירה. המגמה הזאת באה לתת תשובה לעזיבת משפחות

ותיקות את החינוך הממלכתי-דתי לבתי-ספר אחרים.

י' שריד;

כשאומרים בוחרים, השאלה איך בוחרים.

אי מסאלה;

כמעט לא קיימת אינפורמציה. כדי לבחור ארגה צריך לדעת מה יש ומה הן

האלטרנטיבות.

שר החינוך, התרבות והספורט ז' המר;

כך זה לגבי כולם. הרי לא מסתירים מהם את החוזרים. יש להם מספיק מנהיגים

שיכולים לטפל בהם. הרי זה לא נעשה בשפה שהם לא מבינים אורגה.

מי ג ולדמן;

לפני שעזבתי את המשרד הפצנו חומר סיכום של 4 שנים בעזרת עובדי המשרד כדי

שלאנשים יהיה נוח יותר, וגם למשרד, וכדי שנדע להתמודד עם הבעייה הזאת.



נושא שני חשוב, ומיכאל כהן ליווה אותו בארבע השנים האחרונות בצורה הטובה

ביותר, הוא מורים-עולים. בשנה החולפת העסקנו, יחד עם גורמים נוספים, כמו ארגון

מורים-עולים, קרן קרב, קרוב ל-6,000 מורים, כשהמערכת קלטה כבר בשנים האחרונות,

בתקן, קרוב ל-50% של המורים שהשתלבו, בחוזים אישיים.

אחת הבעיות שאני רואה מול אגף התקציבים, וכבר הגענו להבנות אתם, והמשרד צריך

לשמור על כך, היא לאפשר למורים שנמצאים למעלה לארבע שנים בארץ להיקלט במערכת

בחוזים אישיים. משום שהאלטרנטיבה היא להישאר מחוץ למערכות, והפגיעה קשה בעיקר

בבתי-הספר שהפעילו נושאים חדשים, שבעבר הרחוק לא היו. כתוצאה מהעליה המבורכת

מחבר המדינות יש בתי-ספר מנגנים, מקצועות שבעבר היה קשה להשיג אנשי מקצוע לאזורים

כמו הגליל או הנגב, או השכונות, וכתוצאה מהעליה המבורכת אנחנו מעסיקים קרוב

ל-3,000 מורים בהסכם לשנה, וחשוב להמשיך את ההסכמים האלה ולאפשר גם שנה חמישית

וששית כדי לקלוט את אותם מורים, אחרת הם ייפלטו מהמערכת ואנחנו נמצא עצמנו עם

כ-2,000 מורים ומעלה שנמצאים מחוץ למערכת.

אנחנו נתנו דולק מהתשובה לבעייה באמצעות קרן קרב. המשרד מפעיל מערכת של

תוכניות העשרה על-פי תוכניות משותפות של הקרן עם הרשות המקומית וההורים, כשכל אחד

משתתף בחלקו. זה היה שליש-שליש, והשתתפות עצמית של ההורים. חשוב מאד להמשיך

בזה, משום שהפעלנו באמצעות קרן קרב 750 מורים בספורט, באמנות, מוסיקה, וגם בשעורי

עזר במתימטיקה ובמדעים.

אני רואה בהעסקת מורים-עולים נושא חשוב מאד, שיש צורך לעשות מאמץ גדול כדי

להמשיך אותו.

דבר שלישי בתחום הספורט הוא הנושא של מאמנים-עולים והמדריכים בחינוך

הבלתי-פורמלי, כשהמקורות באו משלושה גורמים: משרד החינוך, הסוכנות היהודית,

שלצערי הרב צמצמה משנה לשנה את הסיוע שלח, ובשנה האחרונה הסיוע ירד לסכום שכמעט

ולא היה כדאי להיכנס אתו, ומשרד הקליטה. הפעולה משותפת לשלושת הגורמים. יש

מקומות שגם ברשות המקומית, או המתנ"ס המקומי נכנסו לשותפות, ועל-ידי כך שמרנו על

העסקה של כמה מאות מדריכים במסגרת הפעילות הבלתי-פורמלית, ולאחריות של משרד

החינוך יש חשיבות גדולה מאד.

אני רוצה להתייחס גם לחינוך בחבר המדינות, שהיא אחת הפעולות שאני רואה בה

סיוע גדול כמנוף לעליה לישראל. הממשלה מפעילה היום בחבר המדינות 16 בתי-ספר. יש

להוסיף לזה 206 בתי-ספר יום אי, שבהם נמצאים כ-40 מורים במשך השנה, בקביעות. נוסף

לבתי-ספר יום אי והמרכזים הישראלים, כ-10, כשאת כל אלה מפעיל משרד החינוך והרזרבות

בסיוע של כוח ארגוני של לשכת הקשר בחבר המדינות, שמעסיק מורים על-פי חוזים, ומדי

חודשיים מוציאים 50-40-30 מורים לתקופות קצרות כדי לסייע לבתי-ספר יום אי,

כשבבוקר הם בבתי הספר, אחר-הצהריים הם באולפנים, ובשעות המאוחרות יותר הם במרכזים

הישראליים, וזאת כדי לשמור זיקה עם מורשת ישראל, על ערכים, על אהבת הארץ, ובעיקר

חשוב שאנחנו מרחיבים את המעגל של לומדי עברית. ברגע שמרחיבים את המעגל של לומדי

עברית, הסיכוי של קהל היעד שמגיע לאולפנים ולמרכזים הישראליים שישלח את הילדים

לבתי-ספר, ויש שם כ-4,000 ילדים, שנמצאים בבתי-ספר עם תוכנית משולבת של המדינה

שאתה יש הסכם עם משרד החינוך הישראלי, כשהתוכנית הזאת משלבת בתוכה את המורים

שהזכרתי - אני יכול לומר שבשנה האחרונה עשינו פעולה שאותה אישר ראש הממשלה המנוח

יצחק רבין - אנחנו משלבים בתוכה מורות-חיילות. זו פעולה שנעשית בעיקר באמצעות

הסוכנות היהודית למחנות קיץ ולפעולות מיוחדות, ועל-ידי כך אנחנו מרחיבים את

המעגל; ותנועות הנוער - בני-עקיבא, הנוער העובד והתנועה הקיבוצית השומר הצעיר,

באמצעות לשכת הקשר, והסוכנות היהודית - מחי הנוער והחלוץ. כך שהפעולה הרחבה הזאת

מאפשרת לשלב תוכניות רבות ומגוונות בחבר המדינות, ואני יכול לומר שתוכנית נעל"ה

מתבססת בעיקר על הפעולה החינוכית הזאת.

התחיל בזה שר החינוך בקדנציה הקודמת כצעד ארגוני, ואני בפועל המשכתי את זה

בתשנ"ג. התחלנו עם 340 ילדים, והשנה אנחנו מגיעים ל-1,300 תלמידים שמגיעים מדי

שנה לתוכנית של 3 שנים, ללמוד בארץ בבית-ספר תיכון, ללא הורים. אני יכול לציין



היום שבשנת תשנ"ו המסתיימת, 335 מתוך 340 התלמידים התגייסו לצבא. כך שאנחנו

רואים בהם עם סיום התיכון בארץ עולים לכל דבר, והוריהם של למעלה מ-50% מהתלמידים

עלו בשנים האחרונות לישראל. אלה הנקודות שאני רואה בהן חשיבות רבה.

אדוני יושר, יש לנו היום בתפוצות כ-300,000 יהודים שעזבו את חבר המדינות,

כ-250,000 מהם נמצאים בארצות-הברית ובקנדה. בגרמניה יש קרוב ל-20,000, באוסטריה

- 10,000. באנגליה ובצרפת יש עוד כ-10,000, ועוד 10,000 יהודים מפוזרים בדרום

אמריקה ובדרום אפריקה. אין גורם שמטפל בהם, לא הסוכנות היהודית ולא ממשלת ישראל.

אנחנו סיכמנו עם ראש הממשלה המנוח יציק רבין בסיורו האחרון בספטמבר 1995 בחבר

המדינות שנפעל יחד לפתיחת מרכז גדול בניו-יורק, בעיקר בקווינס ובברוקלין.
מ' כהן
יש שם נציג של לשכת הקשר.
מי גולדמן
נמצא שם רוברט זינגר, אבל הוא לא מטפל בתחום הזה. יש תוכנית עבודה משותפת

לשנת תשנ"ז כדי לאפשר ליצור זיקה לישראל באמצעות לימוד השפה העברית. כל אלה

שהזכרתי שעברו מחבר העמים לארצות אחרות לא לומדים עברית, כך שאנחנו נאבד אווש.

אם לא נטפל ב-300,000 היהודים האלה הסיכוי שתהיה להם זיקה לישראל הוא קטן מאד.

לכן אני רואה בזה משימה לא פחות חשובה כשהפעילות האחרת בתפוצות, והיום אין הסוכנות

היהודית. ממשלת ישראל היא הגורם היחידי שאני מאמין שמסוגל ליצור - - -

אי פי נס-פז;

אל תיסחף. יש היחלשות של הסוכנות היהודית.
מי גולדמן
אני אומר שאין סוכנות יהודית. יש הנהגה בלי חיילים.
היו"ר נ' בלומנטל
מבחינת סדר הישיבה, נלד בכל-זאת בכיוון שאמרתי בתחילת הישיבה, מכיוון שהיום

נשמע סקירה כללית על נושאים שונים. זאת אומרת, לא נתמקד על אחד הנושאים אלא נראה

בפני אלו בעיות או בפני אלו תכנים נעמוד בשנה הקרובה. הכנסת גם ונצא לפגרה, כך

שאולי נקיים דיון אהוד או שניים ולא מעבר לזה, ולכן הייתי רוצה שנראה מה הן הבעיות

העיקריות, וגם נקבל עליהן תשובות.
י' שריד
יש בעיות בכל התחומים. דיון כללי הוא תמיד טוב אבל כדאי שהוא לא יהיה כללי

מדי. אולי נשמע מהחברים, בעיקר יוצאי אתיופיה שנמצאים כאן, שיספרו לנו איך הם

רואים את המצב.
היו"ר נ' בלומנטל
לשם כך הם כאן, ובהמשך הדיון ניכנס לכך.
מי סולודקין
אני מבקשת מכבוד השר להתייחס לעניין של בוגרי נעל"ה שעוד לא התגייסו.
י' שריד
אני מאד מוטרד מהעניין הזה ששאלתי קודם ברמז בעניין 3,000 התלמידים מתוך

21,000. חבר-הכנסת גולדמן סיפר לנו על הרצון לפזר את התלמידים, אבל היינו רוצים

לקבל תמונה אם רצוי לפזר אותם, אם הם פוזרו, אם יש בתי-ספר, יש 25%, יש 10%, יש

5%, יש 80%.

אני זוכר תקופות שהיו טענות שהשלטון של מפא"י, לא עלינו, הכריח עולים חדשים

להתפקר. אני חושב שעכשיו המציאות היא בדיוק הפוכה. כשאני אומר מכריחים, זה לא

שמישהו הולך ומכריח, אלא יוצרים נסיבות שמכריחות. גם חסר מידע, ואנחנו יודעים מה

זה בחירה. כדי לבחור בין טוב לרע, או בין טוב לטוב, או בין טוב לטוב מאד, צריך

לדעת מה בוחנים. -זה מאד מעסיק אותי ואני לא בטוח שיש לי מספיק אינפורמציה. אם

אפשר היה לדעת, נניח, אם יש בתי-ספר שבהם הריכוזים מאד גבוהים, האם יש בריחה של

תלמידים ארעיים, איך מתכוונים לטפל בשיעור הזה של 15%. זה נראה לי שיעור אנומלי,

3,000 מתוך 21,000, מהי הבחירה באמת, איך בוחרים? כל הדברים האלה מעניינים אותי.
היו"ר נ' בלומנטל
סביב הנושא של תלמידים בכל מערכת החינוך, והתלמידים עולי אתיופיה, יש הרבה

מאד בעיות, וחבר-הכנסת מסאלה ודאי יתייחס לכך. זאת בוודאי לא הבעייה היחידה. יש

בעיות שקשורות לחינוך המיוחד, שמהר מדי שולחים תלמידים עולי אתיופיה לחינוך

מיוחד, לפני שמנסים מספיק אלטרנטיבות אחרות. יש בעיות של תלמידים עולי אתיופיה

ששולחים אווזם מהר מדי לבתי-ספר מקצועיים מבלי שנותנים להם לנצל את הפוטנציאל

שלהם. נראה מה נצליח היום לקדם, וגם משרד הקליטה יתייחס לזה.

חבר-הכנסת אופיר פינס, בבקשה.

א' פינס-פז;

ראשית, ברכות לשר החינוך והתרבות. כאיש אופוזיציה אני מוטרד יותר ממשרדים

אחרים מאשר ממשרד החינוך. אני חושב שלמשרד הגיע שר עם הרבה נסיון ועם הרבה

יכולת. אני לא אומר את זה רק לצורך האמירה, אני מרגיש כך ואני גם מעריך שאני לא

אתאכזב.

לגופו של עניין, אמרה יושבת-ראש הוועדה שקוצצו 400 מיליון שקלים מתקציב משרד

החינוך. כולנו, האזרחים, רק אתמול איבדנו בבורסה יותר מזה. כך שאנחנו צריכים

לקבל פרופורציות. יחד עם זה אני לא מזלזל בקיצוץ, משום שהממשלה הקודמת השקיעה

הרבה מאד כדי שמערכת החינוך תעלה כחה ברוב הפרמטרים שאפשר למדוד אווזם: איכות

המורים, שכר המורים, כתות לימוד, ציוד, שעות לימוד - כמעט כל פרמטר, והדבר האחרון

שהיינו רוצים לראות היום הוא פגיעה במערכת החינוך, שעל-פי התפיסה שלנו לפחות, היא

המערכת המשמעותית ביותר לעתידה של מדינת ישראל בראייה לא מיידית אלא קצת יותר

ארוכת-טווח.

לגופו של הדיון עצמו, כמי שעסק לא מעט שנים בנושא קליטת עליה, נדמה לי שאחד

המשברים הקשים ביותר של כל גל עלית נעשה בבית-הספר במפגש בין הילדים העולים, לא

משנה כל-כך מאיפה תם באו, לבין הצברים. המפגש הזה הוא מפגש משברי מדרגה ראשונה.

יש משפחות רבות שנפגעות קשה מהמפגש רזזה משום שהוא משליך אל מחוץ לכותלי בית-הספר.

לא פעם כשניתחנו את הפערים בין המדדים האובייקטיביים לקליטת עליה, שבסך-הכל

הראו על הצלחה סבירה, לבין המדדים הסובייקטיביים, וגילינו פער נורא בין מה העולה

חושב ומרגיש לבין מה שהוא מקבל, בסוף הגענו לבית-הספר. כי ברגע שהילד לא נקלט,

הוא סובל, הוא מושפל והוא חוזר הביתה בוכה, וזה משפיע יותר מהכל על ההורים, לא

משנה כבר אם הם קיבלו עזרה, הצליחו לקנות אוטו או אם מצאו מקום עבודה, אם הילדים

שלהם סובלים סבל גדול.



כשאני הייתי תלמיד בשנות השבעים, והיתה קליטת עליה גם אז, אני זוכר על עצמי -

ואם הייתי יכול להחזיר- בעניין הזה את הגלגל אחרונית הייתי עושה מאמץ - אבל היתה

הרבה אכזריות, הרבה חוסר איכפתיות, והשאלה היא איך משרד החינוך מתמודד עם זה. כי
יש דברים שאתה אומר
נוסיף עוד שעתיים לימוד, ונוסיף פה. פה זו לא שאלה כמותית,

זו שאלה איכותית מהדרגה הראשונה, והשאלה אם משרד החינוך מסוגל לתת תשובות בתחום

המאד כואב הזה. אם כן, הייתי מאד שמח לשמוע.

היו"ר נ' בלומנטל;

תודה רבה. חבר-הכנסת מסאלה, בבקשה.

א' מסאלה;

אדוני וקשר, גם אני מצטרף לברכות, שתצליח בתפקידך החדש, למרות שהמשרד הזה לא

חדש בשבילך, ואני מקווה שתעשה הכל כדי לפתור את הבעיות שהילדים העולים נתקלים בהן

יום-יום במערכת החינוך.

אתחיל בנושא האתיופי. דובר הרבה על הילדים האתיופים שנקלטו במערכת החינוך

כבר שנים רבות. הבעיות לא חדשות לאף אחד וכמעט לא חל הרבה שיפור, למרות שראינו

שיפור מאד קטן, אבל היה אפשר לעשות הרבה ולא נעשה בתחום הזה הרבה.

כבוד השר, אנחנו מאד מודאגים. אם המצב הנוכחי יימשך, פשוט מאד כולנו נכשלים

בחינוך הילדים יוצאי אתיופיה. מדברים הרבה על שנות החמישים, ואני רואה היום מה

שקורה עם קליטת הילדים יוצאי אתיופיה, שנות החמישים חוזרות בשיטה אחרת לגמרי ועל

זה כולנו נצטער בבוא הזמן. בראש ובראשונה אנחנו בני העדה נשלם מחיר יקר מאד, וגם

החברה הישראלית תשלם בעד זה, ואז יהיה מאוחר לתקן את המצב.

אתחיל בריכוז. למעלה מ-60% - 70% ילדים בני העדה נמצאים בבתי-הספר. דובר על

כך הרבה וגם שר החינוך הקודם ניסה לפתור את הבעייה הזאת. בלי שיתוף-פעולה של

האגף הדתי במשרד החינוך הבעייה הזאת לא תמצא את פתרונה.

חבר-הכנסת שריד אמר שבלי לתת אינפורמציה האנשים לא יידעו איך לבחור. אנחנו

יודעים שהעולים החדשים כמעט לא מקבלים אינפורמציה כדי לדעת מרז הן שתי האלטרנטיבות

- חינוך ממלכתי כללי וחינוך ממלכתי-דתי. מטבע הדברים, מפני שהנושא הזה נמצא

במנדט של האגף הדתי במשרד החינוך, גם האנשים שעוסקים בקליטת עולי אתיופיה במערכת

החינוך הם אנשים דתיים והם חותרים לכוון אותם אך ורק לחינוך הממלכתי-דתי. הדבר

הזה יוצר גיטאות של ילדים אתיופים בבתי-ספר מסויימים, וזה בולט בעיקר בדרום הארץ.

אנחנו יודעים שמשרד הקליטה ומשרד החינוך מתכננים להביא את בני הפלאשמורה

לבת-חצור, לפתוח בית-ספר שיהיה אך ורק על טהרת הילדים האתיופים - 1,500 ילדים.

אנחנו בשום פנים ואופן לא מוכנים שדבר כזה יקרה. השאיפה, הרצון והמוטיבציה של

העדה הם להשתלב ולהיטמע בחברה הישראלית ולא ליצור גיטאות של אתיופים. צריך לממש

את הפוטנציאל ואת הרצון הטוב הזה.

באתרי קרוואנים ובמקומות איורים יש כמובן גני ילדים שהם על טהרת האתי ופים.

השנה גילינו בקרית-גת גן ילדים אתיופי, וזה מצב בלתי-נסבל. איזה פער יכול להיות

בין ילדים ותיקים שנולדו במדינת ישראל לבין ילדים אתיופים שגם הם נולדו במדינת

ישראל והם יושבים בגן נפרד לבני העדה, בלי השתלבות חברתית עם החברה הישראלית?

יש החלטה במשרד החינוך שלא יותר מ-25% ילדים אתיופים ילמדו בבית-ספר מסויים,

ולא למעלה מ-10% - 15% תלמידים אתיופים בכתה. הדבר הזה לא מיושם, הוא נשאר על

הנייר.
שר החינוך, התרבות והספורט ז' המר
אני לא מבין את החשבון הזה.

ש' מולה;

יכולה להיות כתה די או כרנה גי שבה יש שני ילדים אתיופים ו-28 ילדים

ישראלים, ובכתה אחרת יהיו יותר תלמידים אתיופים.

שר החינוך, הרטיבות והספורט זי המר;

זה לא נכון. תגיד 25% לכתה, וגם שום קריטריון של אינטגרציה כשהיתה אצלנו לא

דיברו על פחות מזה. דיברו על יותר.

א' מסאלה;

על-כל-פנים, המצב היום הוא די עגום. צריך לפזר את הילדים הללו בפרופורציה

נכונה. דרך אגב, בני העדה לא נאבקים כדי להעביר את הילדים מבית-ספר ממלכתי-דתי

לבית-ספר ממלכתי. זאת לא התביעה שלנו.

אתן לך דוגמה. יש בית-ספר דתי בחדרה, תחכמוני, שקלט 14 ילדים מבני העדה,

מספר קטן. בחדרה היה בית-ספר ממלכתי-דתי על טהרת האתיופים - 100% תלמידים

אתיופים.

מי גולדמן;

פירקנו אותו.

א' מסאלה;

איך זה יכול להיות שמערכת החינוך במדינת ישראל תשלים עם המציאות הזאת? אני

אומר לך בגילוי לב שבתי-הספר הטובים של החינוך הממלכתי-דתי אינם מוכנים לקלוט

ילדים אתיופים, ולצערי הרב גם בתי-הספר של החינוך הממלכתי. כבר שנתיים אני נלים

בעניין הזה עם בית-ספר רמלה-לוד, שבשנה שעברה עשה טובה וקיבל 4 ילדים. באזור

רמלה-לוד מתגוררות קרוב לאלף משפחות בני העדה. זו בושה לבתי הספר במדינת ישראל

שגם מערכת החינוך משלימה עם המציאות הזאת. המאמצים כל-כך לא מספיקים. יש לפזר

את הילדים הללו בפרופורציה הנכונה, והדבר הזה גם יאפשר להם ליצור אינטגרציה בחברה

הישראלית.

הנושא השני הוא מרכז ההיגוי. אחד הדברים הטובים שנעשו בשנים האחרונות,

לדעתי, וזאת לזכותו של השר רובינשטיין וסגן השר לשעבר מיכה גולדמן, שעשו מאמצים

רבים להקים את המרכז הזה כדי לתת תשובה לבעיות המיוחדות שבני העדה מתמודדים אתן

יום-יום. כל העובדים במרכז ההיגוי הם בני העדה, פרט למנהל גבי בן-עזר, והיום

המרכז הזה נמצא במצב לא ברור. יש גורמים מסויימים במשרד החינוך שרוצים לפרק את

המרכז הזה. לכן אנחנו מאד מודאגים ואני פונה אליך, כבוד השר, לינת למרכז המאד

חשוב הזה משאבים נכונים כדי שימשיך לטפל בבעיות המיוחדות של בני העדה.

הנושא האחרון הוא ילדים בחינוך המיוחד. למעלה מ-400 ילדים לומדים בחינוך

מיוחד. רוב הילדים בני העדה שנשלחו לחינוך מיוחד נשלחו בצורה גורפת, לפעמים בלי

שום אבחנה מקצועית ובלי המעורבות של ההורים. נכון שיש פער השכלתי. לצמצם את הפער

הזה זה עניין של משאבים, זה עניין של שעות נוספות וכוח-אדם. מערכת החינוך היום

מצאה פתרון קל ושולחת אותם בצורה גורפת לחינוך מיוחד, במקום להתמודד עם הבעייה

הזאת כדי לצמצם את הפער ולשלב אותם בכתות אינטגרטיביות.



שר החינוך. התרבות והספורט זי המר;

איזה אחוז של תלמידים אתיופים לומדים בחינוך המיוחד, ואיך זה בהשוואה לאחרים?
א' מסאלה
אני מבין שמצבנו גרוע. היתה מחוייבות של שר החינוך הקודם לבדוק שוב את

הילדים, אם אפשר להחזיר אותם למסגרת הרגילה.

שר החינוך, התרבות והספורט ז' המר;

אני מצטרף למחוייבות הזאת.
היו"ר נ' בלומנטל
מר סמט ישיב לנו על כך, אבל הבעייה של החינוך המיוחד היא לאו-דווקא בעדה

האתיופית. בכלל יש בעייה שנתקלנו בה לא איות, שילד מתחיל לעשות קצת בעיות בכתה,

או שהוא קשה קצת למורים, הפתרון הקל הוא - - -

א' מסאלה;

במקרה של הישראלים הוותיקים אני מכיר את ההורים שלהם. על גופתם המתה ילדיהם

יישלחו לחינוך מיוחד. יש תמימות של העדה, הרבה פעמים לא יודעים. המצב הזה מנוצל

לרעתם.

היו"ר נ' בלומנטל;

אני אומרת לך שזה לא רק בעדה האתיופית, ותיכף נקבל נתונים מה קורה בכלל

האוכלוסיה. אבל זו בהחלט בעייה.

חברת-הכנסת לנדבר, בבקשה.

סי לנדבר;

כבוד השר, גם אני מצטרפת לברכות. כאשר אני התחלתי לעבוד בתור קלינאית

תקשורת, בתקופה שהיית שר החינוך, משרד החינוך זכה בשר עם ידע ועם רגש לאנשים,

לילדים ולמורים, ואני חושבת שזה חשוב מאד.

אני רוצה להמשיך בקו של חבר-הכנסת מסאלה, שזה לא בדיוק אמור לגבי העדה של

יוצאי אתיופיה. יש לפעמים גם בשטח ובערים מסויימות מצב שהאינטגרציה עוברת בתוך

העדה. נניח באשדוד. אני לא מדברת על יוצאי אתייפיח דווקא, אלא על יוצאי

ברית-המועצות לשעבר. יש לנו כמה אזורים שבאופן טבעי כאשר בנו עיר, נכנסו אליה רק

יוצאי ברית-המועצות, וכאשר תבקר באשדוד או בעיר אחרת, יש שם אזורים שבהם לומדים

רק יוצאי ברית-המועצות.

שר החינוך, התרבות והספורט זי המר;

זה כמו עדות המזרח בכל עיירות הפיתוח ובשכונות.

סי לנדבר;

היתה שם אינטגרציה הפוכה, מפני שהצברים לא נכנסו לאזורים האלה, אז בבתי-הספר

למדו רק רוסים והיונה שם בעייה של אינטגרציה של והשפה העברית.



אני קושרת שני דברים. קליטת ילדים לקראת התחלת ו-?שנה הולכת יחד עם מורים,

ואני חושבת שאסור להפריד בין שני הדברים האלה. מאחר שבפגישה אתמול עם שר הבריאות

שמעתי על קיצוצים שיפלו על 400 רופאים עולים חדשים, אני רוצה לדעת מה קורה

בעניין של מורים עולים חדשים.

דבר נוסף. כידוע לך, בכל התקופות, לפחות אלה שמוכרות לי היתה בעייה, כאשר

מורה היה נכנס לבית-הספר בסוף השנה באופן אוטומאטי הוא היה מקבל מכתב פיטורין.

אני חושבת שזה דבר גרוע ביותר, ואיך אתה מתייחס לפעמים הוא נכנס לבית-ספר

שיש בו תנאים אנושיים ויחס טוב של המורים ושל מנהל בית-הספר, אבל כאשר האיש מקבל

את המכתב זה גורם לו נזק גדול מאד.

שר החינוך, התרבות והספורט ז' המר;

זאת הטכניקה של האוצר לא לתת לו קביעות כנראה. זה לא בסדר.
ס' לנדבר
אז לא לתת להם קביעות, אבל לא לפטר אותם כל שנה לפני שהם מקבלים קביעות.
מ' גולדמן
דרך אגב, אם הם יילכו לבית-משפט, הם יקבלו קביעות.

שר החינוך, התרבות והספורט זי המר;

אז כדאי שהם יפנו לבית המשפט.

ס' לנדבר;

שאלה נוספת. כמה שעות עברית מקבל עולה חדש שמגיע לבית-ספר? מה הן ההטבות

שהוא מקבל ממשרד החינוך שקשורות לספרי לימוד? האם הוא מקבל את הספרים בחצי מחיר,

או בהנחה כלשהי אחרת? אני חושבת שצריכים לדעת את זה דווקא בוועדה זו דרך העתונות,

מפני שלפעמים בגלל חוסר מודעות או חוסר ידע הם לא מקבלים את כל ההטבות. אני

חושבת שזה צריך להיות רשמי עם הודעה.

אני רוצה להמליץ על משהו. מאחר שאני קלינאית תקשורת ועוסקת בחינוך מיוחד,

אני רוצה להגיד לחבר-הכנסת מסאלה שאני נגד הסטיגמה שמדביקים על אלה ששולחים

ילדים לחינוך מיוחד כדי להתפטר מהם. אני עבדתי הרבה מאד שנים בחינוך המיוחד ואני

יכולה להגיד בפירוש שזה לא כך. אבל אני חושבת שצריך להמליץ שכאשר יש ועדה

שמעבירה את הילד מהחינוך הרגיל לחינוך המיוחד, זה צריך להיעשות עם ההורים,

בוודאי, וגם בשפה שהילד מבין, מפני שלפעמים בגלל חוסר שפה או קומוניקציה קורים

דברים מסוג מסויים שאני לא רוצה לדבר עליהם.

אני רוצה להמליץ שכאשר אנחנו קולטים את הילדים בחינוך המיוחד, כדי שלא

תהיה אצלם נסיגה אל הדבר שממנו הוצאנו אותם, חשוב לינת להם חלק מהשעורים בשפתם.

שר החינוך. התרבות והספורט זי המר;

זה נראה לי נכון.

סי לנדבר;

בקשר לקלינאי תקשורת. הרבה מאד מבוגרים סובלים מליקויי דיבור. בברית-המועצות

היו מטפלים בילד בגיל הרך. לא אפרט עכשיו את ההפרעות בדיבור, אבל אם תשב בכנסת

ותסתכל על כמה חברי כנסת, תיווכח שיש להם ליקוי בדיבור. ואני לא מדברת רק על

חברי הכנסת, החברה שלני לא טיפלה באנשים עם ליקויי דיבר כשבכל חברה מתקדמת יש

טיפול כזה.



בשנים האחרונות היתה קליטה מאד מאסיבית של קלינאי תקשורת בעלי תואר שני

ושלישי, עם יידע עמוק, והם יכולים לתרום למערכת.

היו"ר נ' בלומנטל;

תפתחי קורס לחברי הכנסת. זו הצעה קונסטרוקטיבית.

סי לנדבר;

יש לנו בעייה עם מיתרי הקול, אצל אנשים שמשתמשים בקול, כולל מורים שעובדים עם

מיתרי הקול, הם צריכים לדעת איך להתמש בזה. יש ליקוי כמו גמגום, היגוי, וכיוצא

באלה דברים שבחברה מתקדמת צריכים לקלוט ולטפל בהם.

קורסים למורים. אני חושבת שמורים רבים לאנגלית, וארורים, מחכים הרבה מאד זמן

לקורסים. נפגשתי עם מורים שחלק מהם חיכו שנתיים וחצי לקורס. אני רוצה לדעת איך

אתה מתייחס לזה. תודה.

י י שריד;

אני ררצה לבקש משהו. זה שייך ולא שייך, אבל אני מקווה שזה שייך. קודם-כל,

לפי תפיסתי יש בארץ פחות מגמגמים. כאשר היינו צעירים היו הרבה אנשים מגמגמים.

עכשיו אני כמעט לא פוגש, ובוודאי לא כאן.

אולי בממשלה יודעים, אבל אני לא בטוח בכך, מה הקיצוצים שקשורים בעליה החדשה.

לאף אחד אין מושג. אני גם שואל במשרדים, לאף אחד אין מושג. הייתי מאד מבקש, אם

אפשר - אני שומע עכשיו ששר הבריאות אמר משהו בענייו 400 רופאים. יש שאלות במשרד

הקליטה שאי-אפשר לקבל עליהן תשובה, האם קרן זו קיימת, האם קרן זו לא קיימת.

הייתי מבקש, אם אפשר לקבל בשבוע הבא נייר שכולל בתוכו את כל הקיצוצים

התקציביים שרולים על עולים חדשים, בכל המשרדים, כדי שנדע איפה אנחנו עומדים. אני

חושב שבכך נעשה גם שירות גדול לממשלה, כי גם היא תדע איפה היא עומדת.
אי פי נס-פז
ביקשתי את זה באוצר והם לא נותנים.

י י שריד;

הממשלה כממשלה, לא כמשרד-משרד. תטילי על אדם מוסמך שיעבור ממשרד למשרד ויגיש

לנו בשבוע הבא את הפרטים המבוקשים. זה בכל-זאת הדבר העיקרי שאנחנו עוסקים בו

עכשיו. שיגיש לנו בשבוע הבא נייר, שנדע אם מדובר על קיצוץ של 500 מיליון,

מיליארד, שני מיליארד, באיזה תוכניות מדובר. מה קרה ומה יקרה לעליה כתוצאה

מהקיצוצים בתקציב - אף אחד לא יודע.

היו"ר נ' בלומנטל;

חבר-הכנסת שריד צודק. היה כאן שר הקליטה והוא דיבר על הקיצוצים שאמורים היו

להתבצע במשרדו. הוא אמר לנו שכמעט ואין קיצוצים. יש עכשיו שאלה בקשר למדענים

עולים - ונמצאים כאן סמנכ"ל שר הקליטה ויועץ שר הקליטה שיוכלו להשיב לך על כך.

בכל אופן ירוסית, או כמעט אין קיצוצים במשרד הקליטה.

י' שריד;

לי יש אינפורמציה אחרת.



היו"ר נ' בלומנטל;

לא היית בישיבה, וחבל, כי אתה העלית את זה בפעם הקודמת.

י' שריד;

ממקורותיי אני מביו שיש קיצוצים. אשמח שאין, כי איו לי קפריזה להוכיח שיש,

אבל חשוב שיהיה נייר מוסמך אם מדובר בקיצוצים, בהחלטות ממשלה, שנוכל לקרוא מה יש

ומה אין. זה הכל.

היו"ר ני בלומנטל;

אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו, אבל אני לא בטוחה שבכל משרד ומשרד כתוב שזה מתייחס

דווקא לעולים. אם למשל יש פיטורי עובדים זמניים, לא כתוב שאלה עולים. אבל לגבי

משרד החינוך היום בוודאי נקבל אינפורמציה.
א' פ' נס-פז
באגף התקציבים באוצר תמיד קיבלנו את התקציב הכולל של קליטת עליה, הישיר

והעקיף.
י י שריד
שיתנו לי את התקציב העקיף ואני מוותר על הישיר.

היו"ר נ' בלומנטל;

רשות הדיבור לגב' רחלה שיפר. עלו כאו שאלות רבות שמתייחסות לתלמידים, ואני

מבינה שאת מנהלת המחלקה לקליטת תלמידים-עולים. אנא תנסי להאיר את עינינו.

ר' שיפר;

קליטת עליה בכלל וקליטת עליה בעשייה החינוכית בפרט, כפי שהשתקף בשעה האחרונה,

זה באמת ים של נושאים, ים של אתגרים, ים של בעיות וקשיים.

אנחנו מתמודדים עם הקשיים והמשרד בשנה הנוכחית, 1996. משקיע למעלה מחצי

מיליארד שקל בקליטת העליה במערכת החינוך.
אי פינס-פז
כנוה זה מסך כל התקציב של משרד החינוך?

שר החינוך, התרבות והספורט זי המר;

התקציב כולו הוא 16.5 מיליארד שקל בערך.

ר' שיפר;

מתוך חצי מיליארד השקלים האלה מושקעים בין 220 ל-240 מיליון שקל - זה תלוי

בעלות הממוצעת של שעה תקנית - בשעות עזר לתלמידים-עולים, שממומשות באמצעות

שיעורי-עזר הו בכתת הקלט והו בשלב הגישור, כאשר הילד משתלב בכתת האם ועדיין ממשיך

לקבל עזרה.

השעה הממוצעת השבועית, ואנחנו מדברים על שעה ממוצעת 1.5 פר-ילד למשך כשנתיים,

של סיוע ממוקד. מעבר לזה, בתשובה לשאלה לגבי סיוע נוסף ואחר, 21 מיליוו שקלים



זכאים ילדים מספטמבר 1993 ואילך בשכר מדורג על-פי הוותק בארץ, וגיל הילדים.

הסכומים נעים בין 453 שקלים פר-ילד ביסודי בשנה השלישית שלו, השניה בארץ, ועד 955

שקלים לילד בחטיבת העליונה בשנתו הראשונה בארץ.

בהקצאה הזאת של סל הקליטה המשרד נותן מענה לקניית חומרי הלימוד, השתתפות

בטיולים, ולכן גם התשלום מדורג, ולהשתתפות בפעילויות חברתיות אחרות.
היו"ר נ' בלומנטל
אני הבנתי שהכסף מגיע לרשות המקומית ולא תמיד הוא מגיע להורי התלמידים, ויש

בעייה עם זה.

ר' שיפר;

יש בעייה, ואולי זו לא בעייה, שבית-הספר הוא לא מערכת כלכלית סגורה. הוא לא

בנק שיתחיל לקבל פקדונות ויחלק למשפחות צ'קים. בכל התחומים המשרד מעביר במערכת

תשלומים מאוחדת, כפי שזה נקרא, את ההקצאות לבתי-הספר באמצעות הבעלויות. הבעלויות

ברוב המקרים בחטיבת הביניים הן הרשויות המקומיות. כאשר אנחנו מדברים על החטיבות

העליונות, הבעלויות הן גם רשתות כמו "אורט", "עמית", ועוד.

מנסיוני בשלוש השנים האחרונות, ברוב המקרים - בין 85% ל-90% מהכספים הועברו

ליעודם. זאת אומרת, כאשר באת לבית-ספר לא היה ילד שישב עם ניירות ושקית ניילון

כי אין לו ספרים. לא היה ילד שלא השתתף בטיול משום שלא היה מי שיתקצב 200 שקלים

של ההשתתפות בטיול. נכון שיש רשויות, והדברים האלה גם היו בעתונות, שבגלל קשיים

תקציביים שלהם בנושאים אחרים, הם ספגו את הכסף ולא העבירו שווה-ערך או את הכסף

עצמו לבתי-הספר. אבל המקרים האלה מגיעים גם אלינו כאשר יש בעייה שבית-ספר אומר:

אבל לא קיבלתי, תתערבו, תעשו משהו - והם אלה שמתפרסמים בעתונות. אבל למעשה למעלה

מ-85% מהכספים כן הגיעו ליעודם, במובן הזה שהצרכים החינוכיים-לימודיים של התלמיד

כוסו מהתשלום הזה.
י י הס
אולי יימצא סוף-סוף פתרון לבעייה של ה-15%, הכספים שלא מגיעים ליעדם? צריך

למצוא דרך כלשהי להעביר אותו לילדים ושהכספים לא ימשיכו להיות תקועים באותו חשבון

בנק שאי-אפשר להוציא ממנו כסף מפני שלאותה רשות מקומית יש "אוברדראפט". מדוע

הילדים אשמים בזה?
ר' שיפר
אני רוצה למסור כמה נתוני רקע ובמסגרתם לענות על כמה שאלות שלא עלו כאן.

היום מסיימים למעלה מ-8,000 עולים חדשים-חדשים את אולפניות הקיץ. זה היום

האחרון ללימודיהם בכ-410 כתות אולפן. זאת אומרת, במהלך 3 שבועות בקיץ מוארכת

למעשה שנת הלימודים לתלמידים העולים. זו קייטנה לימודית עם פעילות חברתית, בהרבה

מאד רשויות משולבת עם תלמידים ותיקים באותה רשות מקומית.

הועלתה כאן הרבה מאד בעיית הפיזור, הריכוז, האינטגרציה או חוסר אינטגרציה של

התלמידים העולים בכלל. יש לזכור שכ-85% מהתלמידים הם מחבר העמים, 10% מאתיופיה,

וכל השאר באים מכל מדינות העולם האחרות, שהם כ-10% נוספים דוברי שפות ארורות. בשל

מדיניות הקליטה הישירה שהוחלט עליה מראשית גל העליה ב-1989, חל פיזור אדיר בין

בתי הספר במערכת החינוך. ב-2.393 בתי-ספר נקלטו תלמידים עולים. אני מדברת על

1,297 בתי-ספר יסודיים ו-683 בתי-ספר על-יסודיים, חטיבות עליונות. זה לפיזור

שלצד היתרונות שבו - ויש יתרונות, משום שב-1,000 בתי-ספר נקלטו בין 1% ל-5%

עולים, וזה מאפשר "ספיגה" טבעית. זאת אומרת, אם באמת 3% בתוך הכו1ה ובתוך

בית-הספר הם עולים, אין להם ברירה, זה גם לא מטיל מעמסה כבדה מאד על בית-הספר,

והקליטה הישירה נעשית בקלות יותר.



נכון שיש כ-900 בתי-ספר יסודיים, חטיבת ביניים וחטיבה עליונה, שבהם נקלטו

למעלה מ-10% תלמידים-עולים. זאת אומרת שלמעלה מ-10% מאוכלוסייתם הם עולים.

היו"ר נ' בלומנטל;

כמה בתי-ספר בכלל יש?

ר' שיפר;

במגזר היהודי יש כ-2,800 בתי-ספר, וב-2,400 בתי-ספר נקלטו תלמידים-עולים

מראשית גל העליה.

לצד היתרונות שבפיזור הזה הועמדו קשיים, מטבע הבחירה החופשית. כלומר, משפחת

העולה מגיעה, מקבלת את סל הקליטה ובוחרת להתיישב ליד קרוביה, ליד משפחתה, במקום

שהיא מוצאת עבודה. אין כאן כיוון מלמעלה לאן תלכו. נעשתה הכוונה מסויימת לגבי

אוכלוסיית העולים מאתיופיה על-ידי מתן המשכנתאות. כלומר, ברגע שנתת משכנתא גבוהה

מאד בישוב מסויים, זה היה כמובן פיתוי להתגורר באותו ישוב, וכך נוצרו למעשה

ישובים עתירי עולים מאתיופיה, ישובים עתירי עולים מקווקז או מחבר העמים. בכרמיאל

ובנצרת עלית, למשל, או אשדוד, שם זה בולט מאד.

אם יורשה לי להעיר בנקודה זו, שבדרך-כלל לא עולה בפורומים אלה, של שימור שפת

ארץ המוצא. גוברת בעולם בכלל, במדינות הגירה, באוסטרליה, ארצות-הברית, קנדה,

גרמניה, המודעות לכך ששימור שפת ארץ המוצא לא רק שלא מעכב רכישת השפה השניה

הנלמדת, אלא מעודד ומטפח אווזה. במסגרת הזאת אנחנו מאד מעודדים בשנים האחרונות

תקמה של ספריות בשפת התלמידים, מעודדים את הילדים להביא ספרים מביתם למדף בכתתם,

שיהיו אנציקלופדיות מתורגמות לשפה הרוסית, שהחומר הנלמד אכן יירכש במהירות גדולה

י ותר, והם ימשיכו לפתח את שפת האם שלהם גם לצורך שמירת הקשר עם המשפחה שלהם.

שר החינוך, התרבות והספורט זי המר;

השאלה היתה אם אנחנו נותנים גם שעורים בשפת ארץ המוצא.

ר שיפר;

במשך כל השנים ניתן לגשת לבחינת בגרות ב-5 יחידות וב-3 יחידות בשפה הרוסית.

שר החינוך, התרבות והספורט זי המר;

האם ניתנים שיעורים בשפה האתיופית או הרוסית לתלמידים אתיופים ורוסים?

ר' שיפר;

מעבר לשיעורים בשפה וספרות, כי בשפה וספרות רוסית יש.

שר החינוך, התרבות והספורט זי המר;

לא בשפה וספרות. במתימטיקה, שתהיה להם קבוצה רוסית ששומעת גם ברוסית באותו

זמן, או באמהרית.

ר' שיפר;

ידוע לי שיש לפחות 5 חטיבות עליונות שמקנות לימודי פיסיקה ומתימטיקה בשפה

הרוסית. ב"הדסים" למשל. זה קיים גם בנעל"ה בשנה הראשונה. בבית-הספר היסודי זה

לא קיים, כי אנחנו לא חושבים שיש צורך בזה בגילאים אלה. אבל בגילאי החטיבה

העליונה זה בהחלט קיים.



שר החינוך. התרבות והספורט ז' המר;

שווה לבדוק את זה, דווקא בבית-הספר היסודי.

ר' שיפר;

יש להביו שזה גם בא על-חשבון משהו - השילוב החברתי.

היו"ר נ' בלומנטל;

יש דיונים רציניים על כך?

ר' שיפר;

כן. יש ועדת מקצוע גם לרכישת העברית בשפה שניה. כלומר, הקניית השפה העברית

לתלמידים-עולים בלבד. במסגרת המדיניות החינוכית לשונית של המשרד יש פרק מיוחד

שמוקדש לנושא של שימור, עידוד וטיפוח רכישת שפת האם.

היו"ר נ' בלומנטל;

תודה רבה. רשות הדיבור ליועץ שר הקליטה, בבקשה.

אי פרידמן;

כיועצו של שר הקליטה הייתי רוצה, בגלל שהנושא עוסק בחינוך, להגיד מהו כיוון

החשיבה של השר והמדיניות של השר בנושא חינוך ושילוב החינוך בקליטה. ברוסית יש

משפט שאומר; רק אלוהים יכול לעשות הכל לבד, ואנחנו מאד מאמינים באסטראטגיה הזאת.

כלומר, כל גורם שינסה לעשות הכל לבד ייכשל, וכך זה בכל תחום, ודאי בתחום שקשור

בחיבור בין קליטה לבין חינוך. אם כל אחד ינסה ללכת לבד ולעשות דברים לבד, שום

דבר לא ייצא. אנחנו מקווים שבכל התחומים יהיה שיתוף.

כש"ישראל בעליה" מדברת על שיתוף, אנחנו הולכים בכיוון של מרתין לותר קינג,

לפיו אין שוויון בלי ייצוג, ובנושא הזה אנחנו מדברים גם במשרד הקליטה. יש לנו גם

צוות מקצועי, שאנחנו מאמינים שהוא טוב מאד, ויושב פה ארח- הנציגים שלו.

המגמה של משרד הקליטה היא לא להיות גורם שרק נותו את הכספים לדברים המסויימים

אלא גורס שגם יהיה שותף בתכנים, גם יהיה שותף בקביעת הנהלים ובקביעת היעדים

החינוכיים, ואני מדבר כאן גם על עולי אתיופיה, שגם להם יהיה יועץ אתיופי לשר

לקליטה, וגם בנושא של העליה מרוסיה.

יש לנו הרבה מאד מגמות חדשות שאנחנו רוצים לשלב יחד עם משרד החינוך, וגם

קיומם של דברים חדשים. על חלק מהדברים כבר הוגש נייר עבודה של מנכ"ל המשרד

לקליטת העליה מר אפרים כהן למנכ"ל משרד החינוך, על חלק מהדברים המקצועיים כבר

התחילו לקיים ישיבות, על חלק עוד לא, אנחנו מקווים שזה יהיה בעתיד.

באופן כללי, כמשרד המגמה שלנו היא לא ללכת כנגד הדברים אלא עם ולדאוג לכמה

שיותר שיתוף וקביעת יעדים על-ידי האנשים עצמם ולא בגישה של פטרוניות, שאנשים

אחרים יגידו לאנשים מה טוב בשבילם.

ביום שני שעבר וגם ביום חמישי שעבר, וגם השבוע אמר השר אדלשטיין לחבר-הכנסת

מסאלה לגבי בת-חצור, שהנושא נמצא עכשיו בבחינה. השר אדלשטיין היה אתמול עם הצוות

המקצועי של המשרד בבת-חצור ובדק את העניין, והוא כבר אמר לחבר-הכנסת מסאלה בשבוע

שעבר, גם בנוה-כרמל וגם פה בוועדה, שאין למשרד הקליטה כל כוונה להמליץ על בית-ספר

שיהיה לתלמידים אתיופים בלבד.



היו"ר נ' בלומנטל;

תודה רבה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת חנן פורת, ואחריו - שר החינוך והרזרבות.

ח' פורת;

דובר כאן קודם על קיצוצים. מתוך היכרות גם עם שר הקליטה וגם עם שר החינוך,

אני סמוך ובטוח שבנושא קליטת עליה לא זו בלבד שלא יהיו קיצוצים אלא שיש כוונה

להרהיב ולהעמיק.

היו לי גם שיחות עם מנכ"ל משרד החינוך, בנצי דל, שהנושא הזה יקר מאד ללבו,

עוד מתקופה קודמת שהוא היה מופקד על יחידות מיוחדות בנושא של קליטת עליה במערכת

החינוך. אין לי ספק שגם השר זבולון המר יקדיש לזה הרבה תשומת-לב.

אני רוצה לשים את האצבע על נקודה איות שנראית בעיניי קריטית, מתוך דברים רבים

שביקשתי לומר, אבל אין זמן. אנחנו עדים לכך שבקרב העולים, המבוגרים כצעירים, יש

ציבור גדול שמבחינה יהודית-הלכתית איננו מוגדר כיהודי. משפחות מעורבות, חלקן

אפילו משלב של דור שני ושלישי, שעל-פי ההלכה היהודית איננו יהודי. הוא עלה מכוח

חוק השבות, הוא משתלב בבתי-ספר. חלקו הגדול יוצא אחר-כך לצבא ומזומנים לו משברים

וטראגדיות קשות מאד בהמשך, בחיי הנישואין ובכל מה שקשור לזה, בגלל העובדה שהוא

איננו יהודי.

אני חושב שאנחנו צריכים להתמודד במסגרת בתי-הספר עם הסוגייה הזאת. במבט רהב

יותר היא נכונה גם לגבי יהודים שנותקו לחלוטין מיהדות. אבל במקרה שלפנינו היא

יכולה לגרום אחר-כך, כפי שאמרתי, משברים וטראגדיות.

אני חושב שמשרד החינוך בשיתוף עם משרד הקליטה, אולי גם עם הסוכנות היהודית,

צריך להידרש להקמת אולפנים ליהדות, שישלימו וישתלבו במסגרת בתי-הספר; שיכשירו,

בלא שום אלמנט, לא של כפייה ולא של מחוייבות, אבל לפחות יתנו את ההזדמנות ללימודי

יהדות.

מ' גולדמן;

הפעלנו את זה במסגרת הקיבוץ הדתי.

חי פורת;

הקיבוץ הדתי הוא טיפה בים. אני מכיר את זה היטב. אני מדבר על הקמת אולפנים

ללימודי יהדות שילוו את בתי-הספר. אני מעז לומר גם את בתי-הספר המוגדרים

כחילוניים, ויאפשרו בתום כתה י"ב לעשות את הליכי הגיור בצורה רצונית, ללא כפייה.

מדובר פה באלפים רבים שזאת הדרך לשלב אותם בחברה בישראל כיהודים נאמנים לכל דבר.

היו"ר נ' בלומנטל;

תודה לחבר-הכנסת פורת. נשמע כעת את נציג העדה האתיופית אפרים יונה.

א' יונה;

בסקירה שמסר חבר-הכנסת מיכה גולדמן היה חסר נתון. לנו ידוע שכ-2,000 תלמידים

נושרים ממערכת הלימודים. 500 תלמידים מתוכם נמצאים בטיפול ב-10 ישובים, והיתר

הם ללא מסגרת.

מי ג ולדמן;

מאין לקוח המספר 2,000? אנחנו יודעים על 450.



היו"ר נ' בלומנטל;

מר יונה מעלה את הבעייה של תלמידים נושרים בכלל. אדוני השר, אם תוכל, תתייחס

גם לכך.

א' יונה;

בנוסף לזה, בתי-הספר שמהם נפלטים הילדים שייכים לזרם הממלכתי-דתי. לכל ילד

נפלט יש סיבה. הסיבה היא שמכריחים אותו ללכת לבית-ספר מקצועי, בתוך העדה מופנים

הרבה מאד תלמידים, מרצון או לא מרצון, ללימוד מקצוע, דבר שמקבל אופי

קולוניאליסטי. במקום שילמדו כמו שקיווינו, בכל שנה נוספים דווקא הרבה מאד נגרים,

מכונאים, עד כדי כך שאין מקום שיקלוט אותם, אפילו בצבא.
היו"ר נ' בלומנטל
תודה רבה. נשמע עכשיו את שר החינוך והתרבות. לסדר הישיבה, אנחנו נסיים אותה

בשעה 11:00. אני מאד מצטערת שלא כולם יקבלו רשות דיבור. אנחנו רוצים לשמוע את

אנשי המקצוע בעיקר ממשרד החינוך. כבוד השר, בבקשה.

שר החינוך, התרבית והספורט ז' המר;

קודם-כל אני מודע לכך שהנושא הזה ראוי שהוועדה הזאת, וגם שר החינוך וכל אנשי

המשרד יבואו כמה וכמה פעמים וידונו בו לאורכו ולרוחבו, וכל מי שלא הספיק לומר

דברים באוזניי, אשמח להיפגש אתו מחוץ לוועדה, וגם בוועדה, כדי ללמוד את הדברים,

מפני שהנושא הזה הוא לא רק מס שפתיים, הוא מאד חשוב לי. אני שירתתי כשר החינוך

כאשר הגיעו לארץ גלי העליה הגדולים. היום מגיעים עולים לא באותה עוצמה מספרית,

וראינו זאת בתחומים אחרים אבל גם במערכת החינוך, וראיתי שהחינוך הוא מפתח גדול

מאד ליכולת הקליטה, גם העתידית, לאן יילכו החבריה ואיך המשפחה רואה את הכדאיות

ואת ההשתלבות של הבנים במדינה.

אני מתכוון ללמוד את העניינים, לראות כנה התקדם ומה קיים במשך 4 שנים האחרונות

שלא הייתי במשרד. אני בטוח שנעשו דברים ישובים, ואני מבטיח לכם שכל דבר טוב

שנעשה אף אחד לא יעצור אותו ולא יסיג אותו אחורה. אני רק אומר לכם שאין גבול למה

שצריך לעשות ולשפר, ואני אשתדל להיות מעורב בזה ולבחון מה ניתן עוד לעשות על-מנת

שקליטת העליה בקטע המרכזי שנקרא מערכת החינוך יהיה המוצלח ביותר מבחינתנו.

כהנהיה, לא יהיה קיצוץ במשרד החינוך בטיפול בעולים. אני אומר את זה באופן

ישיר ובאופן עקיף לחבר-הכנסת שריד. אני לא חושב שמערכת שיש לה סכומים כאלה יכולה

להתמודד מבלי לפגוע בסכום שניתן. זה עדיין לא הכסף שצריך לפגוע בעולה. להיפך,

זה דבר שצריך לעשותו.

עכשיו אני רוצה לומר משהו לגבי החינוך, היות וזה מרוכז כרגע בשני גושים, לפי

היקף המספרים. האחד הוא יוצאי ברית-המועצות לשעבר והשני הוא האתיופים.

חבר-הכנסת שריד, לא כדאי לעשות מהדורה חוזרת של מלחמת הדת בחינוך שהיתה בשנות

החמישים, וזה לא משנה איך מציגים אותה, אם המטרה היא לומר: תשמע, כל עדה שתבוא

לכאן היא תיכנס לכור ההיתוך הישראלי שהוא לא דתי. ממילא בפועל דולק גדול מהעדה

האתיופית בוחר להיות בארץ דתי או לא-דתי, כפי שהוא רוצה. אני לא רוצה אפילו

להיכנס לזה. העדה האתיופית יודעת איך היא בוחרת בסופו של דבר את דרכה, מתוקף

החברה הישראלית וההשפעות שלה, כפי שהיא קיימת.

התפיסה שהיתה בזמנו שאמרה שבשנתיים הראשונות הם ייכנסו לבתי-ספר

ממלכתיים-דתיים נבעה מכך שראו בהם עדה דתית שבאה לכאן מסיבות דתיות. לכן אמרו

שיש להם תרבות משל עצמם, מפותחת ורושובה, אבל היות וכאן התרבות המערבית היא יותר

מושלת בכפה, לכן אמרו שכדאי שלא יבואו לכאן וייכנסו לתוך הלם המערב ויאבדו את

אמונתם שבגללה הם באו לכאן. כלומר. שאיפתם לציון וליסודות הדת, אם כי בניתוק של

אלפי שנה מהתפתחויות שהיו בדת ובקשרים אל העולם האחר.



זאת היתה המחשבה. אבל בפועל אמרו שנתיים ואחר-כך אפשר לפתוח. אני לא רוצה

להיכנס לזה, כי נכון אמרת שהדבר יבוא למבחן יותר אמיתי בחינוך הממלכתי ויקח

בחשבון את רצון הקליטה בבתי-הספר הטובים ובאחוזים הניכרים. אבל כאן יש מערכת די

קטנה שנקראת ממלכתי-דתי, שמונה רק כ-20% במערכת, לקחה על עצמה את כל העניין

מרצון, ונכון שהיה לה קשה להתמודד אתו, ואסור שהאתיופים יסבלו מכך מבחינת רמת

לימודיהם. יש עדיין בתי-ספר רבים ברמה גבוהה במערכת, שבהם לפי דעתי היה צריך

לקלוט אותם. אני אומר שאני אהיה מעורב בזה מאד .אני יודע שחבר-הכנסת פורת טיפל

בזה באופן אישי, עם מיטב המוסדות שקיבלו על עצמם לקלוט את התלמידים.
מי גולדמן
בישיבות הצלחנו.

י' מלכמו;

הפועל היוצא מזה, כבוד השר, הוא שבשיטת מערכת החינוך הקיימת אנחנו מגיעים רק

בין 9% ל-12% מקבלי תעודת בגרות. זו בושה וחרפה. אי-אפשר להשלים עם זה.

שר החינוך, התרבות והספורט ז' המר;

אחה מנצל את ההערה הזאת לנושא אחר. זה לא בגלל השיטה. צריך לדבר על המכלול,

למה זה קורה שיש כך וכך מקבלי תעודת בגרות. נדבר על כך. אני לא סוגר בזה את

הדיון בנושא. רציתי רק לא לגלוש, לא בגלל הענין הדתי. כלומר, יש לנו בעייה

במערכת בכלל וצריך לראות איך להתמודד אתה. בוא נעזוב כרגע את הוויכוח הזה

ונתקדם, אבל המערכות צריכות להיות פתוחות והאנשים יבחרו במה שהם רוצים. אין היום

סודות במדינת ישראל. כל מי שרוצה יכול להפגין ולומר לכל אחד מה יש לכל אחד. אין

סודות בדבר הזה. אם אחד לא מביא את האינפורמציה, השני מביא אווזה. אבל אני לא

מציע לחזור למלחמות של שנות החמישים, כשלא הייתם פה, כשהלכו מבית לבית, לאן
יירשמו וכדומה, ואמרו
תוציאו אותו מכאן. זה לא יעזור לעדה האתיופית. זה גם לא

עזר בזמנו לעדות האחרות.

אני אומר, בואו נשתדל לתת את החינוך הטוב ביותר, בכתות הטובות ביותר,

בבתי-הספר הטובים ביותר, עם ההיגויים הטובים ביותר. אני אלמד את הנושא של ועדת

ההיגוי. דיברו אתי על כך וכבר הספקתי לדבר עם דייר גדי בן-עזר וגם עם חיים פרי,

והדברים יילמדו לגופו של עניין כדי שהעדה האתיופית ונאמר בעוד כך וכך שנים שנעשה

מאמץ רציני לתת את החינוך הטוב ביותר, כולל בגרות. זאת נקודה אחת.

איך נעשה את זה? - אני אהיה חייב תשובה לוועדת החינוך, ואם ועדת הקליטה תרצה,

בעוד כמה זמן אומר גם לכם מה הן התוכניות. אני מודה שכרגע אין לי תוכניות

מדוייקות משלי. יש לי תוכניות שהיו ב-4 השנים האחרונות, שאני מניח שהן עשו את

שלהן. אבל אם אני רוצה תוכניות משלי, התכנון יקח קצת זמן וכך גם עד שינראו התחלת

תוצאות. אל תשכחו שאנחנו מתחילים בתחילת שנת לימודים, וצריך לראות איך בתוכה

אפשר לעשות כמה דברים, לא בהכוונה לבתי-ספר אבל בתוך בתי הספר, או בהיגויים שלהם

וכדומה. אני בכל אופן לוקח את הנושא מאד ברצינות.

אותו דבר לגבי ברית-המועצות. חבר-הכנסת גולדמן פרס כאן שני דברים שלא ארחיב

בהם עכשיו, שאני מאד מחשיב אותם והייתי שותף להתחלות שלהם אז בברית-המועצות.

הייתי בין הראשונים שנסעו לשם כמה פעמים לאחר ההפשרה, ועסקתי גם בעניין של החינוך

שם, וגם נעל"ה וכדומה. עסקתי גם בנושא של קליטת מדענים, שזה לא בדיוק בתחום משרדי

פורמלית, כי יש משרד המדע. עסקתי ודאי בקליטת המורים, בקליטת הספורטאים. עכשיו

אפשר לראות שלמעלה משליש מהנבחרת שלנו לאטלנטה הם יוצאי ברית-המועצות.



י' שריד;

ברגע שהם מגיעים לכאן הרמה שלהם יורדת. אגב, זו תופעה מאד מעניינת.

שר החינוך. התרבות והספורט ז' המר;

זו שאלה מאד מעניינת. לפי דעתי היא במידה מסויימת מעבר לספורט.

בעניין הרוסים, צריך ללמוד לקלוט אותם יותר טוב. בין התלמידים, זאת עובדה

שבברית-המועצות הם הגיעו להישגים אדירים, למרות התרסקות המשטר.

מי סולודקין;

או הודות למשטר.

שר החינוך, התרבות והספורט זי המר;

יכול להיות. מכל מקום, גם ברוסיה היהודים היו מצטיינים. עכשיו הם פה וצריך

לראות שפתאום זה לא יקרה.

אני יודע מה תרמה העדה האתיופית למרקם החברתי בישראל. מאד התפלאתי והצטערתי

שלאולימפיאדה לא יצא ארח- מהרצים למרחקים ארוכים.

א' מסאלה;

יש אתלטים טובים.

שר החינוך. התרבות והספורט זי המר;

הבנתי שזה לא שרירותי. בענין התלמידים, אני אלמד את הנושא יותר לעומק ואשב

עם האנשים שלנו שעוסקים בכך כדי לראות מה ניתן לעשות.

היום הערתי כמה הערות, אבל בעניין המהותי יותר אני אצטרך קצת זמן כדי ללמוד

אותו, מפני שבמשך 4 שנים שכרתי, ובינתיים גם התקדמו דברים והתפתחו. אני אשמע מה

נעשה, מה שאתם אומרים, מה הוועדה אומרת ומה שוועדת החינוך והתרבות אומרת, ואחר-כך

נעשה מזה משהו.

היו"ר נ' בלומנטל;

תודה רבה לשר שחייב לעזוב. אני רוצה להודות לך שבאת וגם על הסקירה הקצרה.

ועדת העליה והקליטה שמעה בשורות, שלא יהיו קיצוצים. הייתי רוצה לשמוע עוד הבטחה,

שלא יפטרו מהעבודה מורים-עולים. כנראה שאין תקנים ולכן מאריכים להם את החוזה

לעוד שנה ולעוד שנה. אני חושבת שהאוכלוסיה הפגיעה ביותר היא אוכלוסיית העולים.

הייתי מבקשת בשם כל הוועדה שלא יהיו פיטורים של מורים-עולים.

גם אני הייתי בקשר עם העולים מאתיופיה, ואני חייבת לומר שיש תחושה של

קולוניאליזציה ופטרונות ביחס אליהם, ובעיקר לילדים שלהם. גם אם אנחנו ננענע

בראשינו כאילו זאת לא היתה הכוונה, אבל עובדה שזאת התחושה שלהם. הם מרגישים

שכאילו מכוון אותם, בעיקר בתחום החינוך, וזה משליך להמשך כל ההיים, משום שבהמשך

הם מנותבים למקצועות מסויימים, בדרך-כלל מקצועות נחותים יותר.

שר החינוך, התרבות והספורט זי המר;

זו נקודה חשובה מאד.



היו"ר נ' בלומנטל;

זה משפיע אחר-כך על כל מהלך חייהם, הם לא מרגישים שהם מקבלים הזדמנות שווה.

אני מבקשת לתת על כך את הדעת.

ו' וולפסון;

דיברנו פה על חוסר הזרמת כספים לרשויות המקומיות. אני רוצה להגיד לשר

שהילדים בחדרה לא יכלו להיות בכלל בקייטנה בקיא הזה, והם לא יגיעו לקייטנה. אני

מדברת על כל הילדים יוצאי אתיופיה בחדרה. אותם ילדים גם לא קיבלו שיעור אחד נוסף

בבתי-הספר, להוציא בית-ספר אחד שבו מדובר על כמה עשרות ילדים. צריך לקבוע ישיבה

ולבדוק מה קורה ברשויות המקומיות.

שר החינוך, התרבות והספורט זי המר;

אני מצטער שעלי לעזוב. אני מציע שכל מי שהיה פה ולא הגיע לרשות דיבור, יכתוב

לי מה הוא רצה להגיד. אני מבטיח להתייחס וגם לקיים פגישה כדי לדון בעניין, אם

יהיה צורך בכך, כולל בשאלות של האתיופים שצריכות יותר מאשר תשובה לאקונית שתהיה

נשלפת אבל לא כל-כך כנה ושלמה.
היו"ר ני בלומנטל
מכיוון שאנחנו הולכים לקראת פתיחת שנת לימודים, אם יעלה נושא בוער שקשור

לעולים החדשים ונקיים ישיבה בתקופת הפגרה, מאד הייתי מבקשת שתוכל להגיע.
שר החינוך, התרבות והספורט ז י המר
בסדר גמור.

היו"ר ני בלומנטל;

אם תתעורר בעייה מיוחדת במערכת החינוך לקראת שנת הלימודים, אנחנו נקיים ישיבה

כאן בכנסת.

תודה רבה לך והרבה ברכות. קיבלת כאן הרבה מחמאות על התקופה שהיית שר בעבר,

ואנחנו הלא רק משתבחים, בעיקר משרתי הציבור ובוודאי כל הפקידות, והאזרחים.

אנחנו ממשיכים ונשמע עכשיו את מר מיכאל כהן, הממונה על המורים-עולים במשרד

החינוך והתרבות.

מי כהן;

חבל שחבר-הכנסת מיכה גולדמן יצא. הנושא של מורים-עולים מטופל וכמעט אין

בעיות, ולכן אולי זה לא מעסיק את הוועדה.

לשאלות שנשאלו בעניין קורסים למורים-עולים, בעיקר אנגלית. אני מצהיר ואומר

שכל מי שמתאים התקבל לקורס. יש אנשים שאינם מתאימים, המערכת לא רנקלוט אוותם.

נאמר כאן שיש מורים שמחכים שנתיים. יכול להיות שהם אינם מתאימים ולכן הם לא

מתקבלים. יתרה מזאת, אנחנו מקיימים יחד עם הסוכנות היהודית פרוייקט 2000. אנחנו

מעודדים עליה ומביאים מורים לאנגלית, שחסרים לנו, כך שהטענה חסרת-בסיס, משום שכל

מורה לאנגלית טוב נכנס למערכת, מאחר שיש לנו מחסור של כמה מאות מורים.

לגבי מכתבי פיטורין. המכינבים אינם ייחודיים רק לעולים. הדבר הזה קיים לגבי

כל ישראלי בשנה ראשונה ובשנה שניה, שמקבל מכתב כזה. המכתבים ניתנים משום שהעולים

נכנסים מעבר לתקן, ולא לתקן פנוי. מכיוון שהמערכת לא יכולה לקלוט את כל העולים.



קולטים חלק מהם, כאשר המגמה היא לקלוט בכל שנה כ-500 מורים בתקנים טבעיים. זאת

אומרת, אם עד היום קלטנו 2,500 מורים בקליטה טבעית, בתקנים, המגמה לשנת תשנ"ז היא

שייקלטו עוד 500 מורים. כל שנה נכנסים למערכת בין 400 ל-500 מורים.

היו"ר נ' בלומנטל;

יש לכם נתונים מהו מספר המורים-עולים שהם מחוסרי עבודה?
מי כהן
עד היום, יחד עם משרד הקליטה, נתנו זכאות ל-3 שנים. יושנה הרחבנו את הזכאות

ל-4 שנים. אם השר יחליט להרחיב את הזכאות ל-5 שנים, כפי שביקשתם, בהחלט - - -

ו י מאור;

זכאות למה?
מ' כהן
זכאות לסיוע. לגבי משרד הקליטה מדובר על 3 שנים. יושנה הפחתנו את התקופה ל-4

שנים, בניגוד לנהלים. אם השר יקבל את הבקשה להרחיב ל-5 שנים, נבדוק את המשמעות

התקציבית וננהג בהתאם. אם הם ייכנסו למעגל של 5 שנים, לא יהיו כמעט עולים מחוסרי

עבודה.

מורים-עולים מאתיופיה. יש קבוצה של כ-20 עולים, שההכשרה שלהם היתה קצת מעבר

להכשרה הרגילה. כולם עובדים במערכת החינוך בחלקי משרה שונים. המגמה היא שהם

ימשיכו לעבוד. אם זה יצליח, אנחנו נרחיב את הפעילות הזאת.

מדענים עולים. למרות שזה לא בתחום של משרד החינוך, יש בקשות של אוניברסיטאות

לקלוט את המדענים. אנחנו מקיימים היום קורס למדענים עולים באוניברסיטת תל-אביב,

שאמור להסתיים בימים הקרובים, ואני מקווה שהם ייכנסו למערכת.

חי צמיר;

זו הסבה של מדענים עולים לתחום ההוראה.

מ' כהן;

נכון. יש עם זה קושי מסויים, כי לא כל מדען מתאים ללמד בבית-ספר יסודי או

תיכון, כי הוא לא בנוי לכך. יש מדענים שלימדו שנים רבות באוניברסיטאות ולא כל-כך

קל להם "לרדת" לבתי-הספר התיכוניים, כאשר באוניברסיטאות הם לא עוסקים בבעיות

משמעות וכוי, ואילו בבתי-הספר הם כן צריכים לעסוק בזה. זה הדדי, לא כולם רוצים

לעבור לבתי-ספר תיכוניים, אלא שאיו ברירה. מאחר שבאוניברסיטאות אין תקנים הם

מגיעים אלינו, אבל אינני יודע אם אפשר לעשות את זה בצורה מאסיבית, כאשר המשרד

מעדיף מורים בעלי תעודת הוראה, מדענים.

כל מי שעבד בשנים קודמות ימשיך לעבוד, כשהמגמה היא לפתור בעיות בערים מרכזיות

עתירות עליה, כמו נצרת עלית וכרמיאל. כבר פנו אלינו שני ראשי הערים, ושם לא נעשה

את החשבון אם זה 3 או 4 שנים. כקבוצה אנחנו ניתן להם את השעות.

השנה נכשיר בקורסים למורים-עולים כ-500 מורים בתהומים נצרכים. אנחנו בודקים

את הצרכים. אי-אפשר להכשיר מורים שלא תהיה להם עבודה אחר-כך. לאחר בדיקת הצרכים

נחליט איזה קורסים ייפתחו וכמה. מדובר בכ-500 מורים בכל שנה.
היו"ר נ' בלומנטל
תודה רבה לך. רשות הדיבור למר חנוך צמיר, סמנכ"ל בכיר בשירותי קליטה במשרד

הקליטה, בבקשה.

ח' צמיר;

אני מתנצל על האיחור ויכול להיות שבגללו אחזור על דברים שנאמרו בבר.

מה שאני מתכוון לעשות הוא להאיר זרקאור על בותרות, כשאין לי כל ספק שכל כותרת

שווה דיון בנפרד, ולא במספר דקות.

לשאלה-הערה של חבר-הכנסת שריד בעניין הקיצוצים התקציביים והמשמעויות שלהם

במגיפה של המשרדים הממשלתיים. א. לגבי המשרד כמשרד, סדר-גודל של הקיצוץ יהיה

כ-20 מיליון שקל, ואנחנו יכולים לבלוע את זה. אני יכול לומר באחריות שזה לא יפגע

בטיב איכות השירות שהמשרד נותן. זו הערה איות.

הערה שניה. שמחתי לשמוע את הודעתו של שר החינוך לגבי המשמעות של הקיצוצים

בתקציב משרד החינוך. בימים אלה השר שלנו מתכוון לנהל דיאלוג מהסוג הזה מול השרים

האחרים כדי לצמצם עד כמה שאפשר את הפגיעה או את משמעות הקיצוץ במשרדים השונים.

במקביל לזה צוותים מקצועיים יישבו מול צוותים מקצועיים של המשרדים האחרים ואני

מעריך ומקווה שנצליח להוריד את הפגיעה למינימום.

לשאלתה של היושבת-ראש לגבי סך-כל הקיצוץ בתקציבי העליה, יש פה בעייה

מתודולוגית של צביעת התקציבים האלה בצבע מסויים. כדי להבין ולדעת, לא תמיד זה

צבוע בצבע נפרד ולכן צריכה להיעשות פה עבודה משמעותית של משמעות.

אני מציע שהוועדה לא תעשה את זה לבד. אם הוועדה רוצה לקבל את המשמעויות -

בחלק מהדברים אנחנו כבר עוסקים, אבל הטוב ביותר והנכון ביותר לדעתי היה לדרוש את

זה מאגף התקציבים במשרד האוצר ולא לעשות את זה בצורה עצמאית, כי המידע פרוס

בפניהם אל מול כל המשרדים האחרים.

הערה שניה לגבי סל הקליטה במערכת החינוך לתלמיד העולה. אני מסכים עם הדברים

שנאמרו כאן, שלא תמיד, לצערנו - אולי אני אומר את זה בניגוד לדעת חבריי במשרד

החינוך - תקציב הסל הזה מגיע ליעדו האמיתי. שוב, זה נובע, להערכתנו, מפני שהוא

לא צבוע בצבע מיוחד, ולא נבנו המנגנונים כדי לשחררו אך ורק לארור שאנחנו יודעים

שהוא הגיע ליעדו.

הדברים האלה היו קיימים. אנחנו יודעים איך אנחנו רוצים לעשות את זה. זה היה

קיים בשנות תקציב אחרות. בשנים האחרונות זה באמת עבר למערבולת הגדולה של תקציב

משרד החינוך, ומאז במקרים מסויימים איבדנו את השליטה עליו, ואני לא יכול להתחייב

שתמיד הוא מגיע ליעדו הספציפי. מבחינתנו זו בעייה אמיתית. זה יחזור ויעלה לדיון

מול משרד החינוך או מול כל משרד אחר, כי זה בולט גם במשרדים ארורים, ולגבי סל

הקליטה לתלמיד על אחת כמה וכמה.
היו"ר נ' בלומנטל
אנחנו נתייחס לזה. אני רוצה לומר לגב' שיפר, שיצאה לכמה דקות, שגם משרד

הקליטה שותף לדעה שאחוז יותר גבוה מזה שאת נקבת בו, של סל הקליטה לתלמיד העולה,

לא מגיע אליו בסופו של דבר. זאת אומרת שצריך למצוא יותר מנגנונים איך לצבוע את

הכסף שיגיע ליעדו.



ח' צמיר;

הכותרות האחרות שאני רוצה להסב את תשומת-לב הנוכחים אליהן, הן החינוך

למבוגרים, או במלים אחרות האולפנים לעברית. גם כאן אני אגיד בלשון זהירה מאד שלא

תמיד אנחנו חושבים שבוגרי האולפנים לעברית אכן מגיעים לרמת העברית המתאימה שהיינו

מצפים שהם יגיעו אליה. העניין הזה עומד על סדר-יומנו מזה תקופה ארוכה. אני חושב

שלא הצלחנו לקדם את הנושא הזה במידה הרצוייה, ושוב זה על סדר היום ושוב זה ייכנס

לדיאלוג בין משרד החינוך לבין משרד הקליטה.

להערכתנו אפשר לדעת יותר עברית בתום האולפנים מאשר יודעים היום. זו בעייה

חמורה ביותר שמשפיעה גם על השתלבות העולים אחר-כך בעולם התעסוקה, ואנחנו חוטפים

ריקושטים בלי סוף דווקא באמצעות שלב בי של קליטתם ואז באים אלינו בכל מיני
דרישות
תוסיפו, תתגברו, תשקמו. מדוע? כי בשלב הראשון לא נמסר מה שהיה צריך

להימסר.

בעייה נוספת חמורה ביותר היא הנוער המנותק, לאו-דווקא האתיופי אלא בכלל הנוער

המנותק. יש לנו שיתוף-פעולה עם היחידה של חיים להב במשרד החינוך. להערכתי,

היחידה לא מקיפה את כולם. כמערכת לא הגענו אל כולם. יש התקדמות, אבל כמובן

שצריך לרוץ עם זה הלאה.

אוכלוסיות מי ורודות. אני חושב שצצה ועלתה אוכלוסיה נוספת שהמערכת צריכה לתת

לה טיפול מיוחד וזו האוכלוסיה הקווקזית. אינני רוצה כרגע להיכנס להגדרות מי היא

ומה היא, איך היא הגיעה ואיפה היא נמצאת. חבריי לעבודה יודעים בדיוק על מה אני

מדבר. בכל אופן, אנחנו נשים את זה בסדר הקדימויות שלנו ביתר-שאת.

עוד שתי הערות ובזה אסיים. לגבי הקליטה במדע - הנתיב המרכזי של קליטת מדענים

במערך הישראלי, הן האקדמי והן המחקר והפיתוח, עובר דרך המרכז לקליטה במדע במשרד

הקליטה. אני רק מציע ליושבת-ראש הוועדה לקיים על כך דיון נפרד.
היו"ר נ' בלומנטל
כן. אתה יכול להתייחס למדענים שעוברים הסבה ועובדים כמורים.
חי צמיר
ההסבה נעשית במשותף אתנו. אנחנו שותפים לפעילות הזו ואנחנו מכירים אותה, אבל

זה רק בשוליים שבשוליים, לא מעבר לזה.

הדבר האחרון הוא ההשכלה הגבוהה לבני העדה האתיופית, שיש לי הכבוד להיות

המוביל של המהלך הזה שנעשה בשיתוף עם משרד החינוך דרך האגודה לקידום החינוך. פה

אני מעריך שהגענו להישגים מאד משמעותיים. רק כדי לסבר את האוזן, יש היום למעלה

מ-1,200 סטודנטים יוצאי העדה האתיופית.
י' הס
הסטודנטים הם אנשים שעושים בגרות?
היו"ר נ' בלומנטל
הישיבה היום היא לא על החינוך בקרב העולים מאתיופיה. זו ישיבה כללית.
י י הס
נכון, אבל אנחנו מצפים שהוא יתן נתונים אמיתיים.



חי צמיר;

כל הנתונים שאני מוסר הם מדוייקים אחד לאחד. זה לגבי ההערה של יואב הס. אפשר

להתווכח על המהות. אבל בענייו הזה קצת קפאנו על שמרינו, ואני מצטער. היו ההלטות

מסויימות של קבינט הקליטה בנושא ההשכלה הגבוהה של בני העדה האתיופית, שלצערי לא

השכלנו - ואני לא מאשים אף אחד כרגע - לקדם אותם הלאה, בעיקר מסיבות תקציביות,

ואני חושב שצריך לדון ולחזור ולדון ולטפל בהם כדי לבצע את ההחלטות.

היו"ר נ' בלומנטל;

תודה רבה למר חנוך צמיר. קלרה פלדמן מהמרכז לשלטון מקומי, בבקשה.

ק' פלדמן;

כיוון שהזמן קצר ויש הרבה מה להגיד בנושא של הרשויות המקומיות - אני חושבת

שהרשויות הן גוף מרכזי שמטפל בכל הנושא של קליטת עליה ולמעשה עוסק בכל תחומי

החיים, כולל החינוך - הייתי מציעה, כדי ללבן אולי וגם לדון בנושא בכובד ראש,

לקיים דיון מיוחד בנושא הרשויות המקומיות. זו הערה כללית.

ספציפית לגבי ההערות על אי-העברת כספים של הרשויות המקומיות לבתי-ספר, אני

הייתי שותפה בעבר ואני גם יודעת בהווה שהכספים בסופו של דבר מועברים לבתי הספר

והדברים שנאמרו פאן הם יותר בפראזות. אולי יש רשות מקומית אחת או שתיים בודדות

שלא מעבירות את הכספים, וגם ברשויות האלה אנחנו מטפלים ספציפית. כך שאנחנו

מטפלים בנושא הזה ואני חושבת שחבל להשמיץ בצורה גורפת את כל הרשויות.

ראש עיריית חדרה הוא גם יושב-ראש ועדת הקליטה במרכז השלטון המקומי ואני לא

חושבת שראשו אטום לנושא הזה. אם יש הערה ספציפית כלשהי, נשמח לבדוק ולטפל

בעניין. אבל אני באמת מבקשת לקיים דיון על כל הנושא.
ר' שיפר
יש 4 - 5 רשויות מקומיות שלא העבירו את הכספים.

שי אשכנזי;

אני רוצה להוסיף בעניין החינוך של יוצאי אתיופיה. אני חושב שהבעייה מתחילה

מרמת גני הילדים, כמו שהזכיר חבר-הכנסת אדיסו מסאלה את גני הילדים בקרית-גת. היא

נמשכת ברמת בתי-הספר היסודיים ועוברת לבתי-הספר התיכוניים כאשר רוב בני העדה

נמצאים בפנימיות, ורמת הפנימיות היא לא הרמה הגבוהה. רוב התלמידים מגיעים

לפנימיות ברמה מאד נמוכה, וכשמגיעים לפנימיות ברמה מאד נמוכה, גם לא מוציאים

בגרות, גם נושרים מהלימודים.

מדברים על 600 נערים שנשרו. המספר הרשמי הוא 600, אבל אני בטוח שיש יותר

ואנחנו נתקלים בהם בתהנה המרכזית בתל-אביב, ברחובות ובכל פינה, והם מגיעים לרמות

נמוכות של עבריינות.

לפי הנתונים שסד צמיר מסר, לפיהם יש 1,200 סטודנטים, ולפי הנתונים של משרד

החינוך שיש 200 מסיימי בגרות, יש פה פער עצום של אלף תלמידים, ואלף התלמידים האלה

הם להערכתי אלף התלמידים שהיו מסוגלים להגיע לרמת לימודים גבוהה, ומשרד החינוך

באופן גורף שלח אותם לפנימיות של עליית-הנוער, שיש ביניהן פנימיות ברמה גבוהה,

אבל משרד החינוך כנראה העדיף לשלוח אותם לפנימיות ברמות נמוכות בגלל מבחנים

מערביים שעשו להם בעבר, או כל מיני מבחנים שלא תמיד התאימו להם, ובדיקה לא מספיק

מעמיקה את רמתם ואת אפשרות הקידום שלהם, וכתוצאה מכך שלחו אותם לפנימיות מקצועיות

ברמות מאד נמוכות, שחלקם הגדול של התלמידים שמגיעים לשם הם די מתוסכלים מהעובדה



שהם מגיעים לפנימיות האלה ולא כולם אוהבים ולא כולם ממשיכים לעסוק במקצועות שהם

למדו שם, ולכו יש נשירה גדולה של תלמידים מאותן פנימיות. פנימיה כמו "נוה עמיאל"

ופנימיות אחרות שרמת ההשכלה בהן מאד-מאד נמוכה ורמת המורים המחנכים גם כן לא ברכוה

ולפי הקריטריונים של משרד החינוך, זה גורף.

הפוטנציאל קיים. לפי הנתונים של משרד הקליטה לבני העדה יש פוטנציאל להגיע

לרמות גבוהות ולהצלחה במישור של לימודים אקדמאים, אבל יש פספוס ומשרד החינוך צריך

לשים דגש על שלב המעבר מבית הספר היסודי לבית-הספר התיכון, לבדוק בשלב הזה מהו

הרצון של הנער, מה הן האפשרויות העומדות בפניו, ומבחנים קצת יותר מעמיקים

שמתאימים לבחור, ולא מבחנים שעושים לכולם ואז רואים שהוא אולי באמת ברמה נמוכה.

צה"ל השכיל לעשות את זה. בצה"ל לא מסתכלים על קב"א של בני העדה האתיופית,

ובחורים עם קב"א 48, כשחייל רגיל לא מגיע לאף קורס פיקודי, בני העדה שלנו מגיעים

לקורס קצינים. זאת אומרת שכאשר המערכת רוצה והיא מסתכלת נקודתית, היא מסוגלת.

אני חושב שגם משרד החינוך צריך להסתכל נקודתית ולבדוק. יש צוות היגוי, מרכז

היגוי שמונה 8 אנשים מבני העדה האתיופית. להערכתי זה 8 כמספר האחראים האזוריים

שמינו לכל אחראי אזור בחור מבני העדה האתיופית, שזה כעין כיסוי שאנחנו מנסים

לעשות משהו. זה צריך להיות ברמה עירונית, ברמה של עיר, שבכל עיר יהיו מספר אנשים

שתפקידם יהיה לעקוב אחרי התלמידים ויאפשרו לשלב אותם במקום.
היו"ר נ' בלומנטל
אנחנו נקיים ישיבה נפרדת בכל מה שקשור לחינוך בני חעדה האתיופית. לחבר-הכנסת

מסאלה ולאחרים יש הרבה מה לומר בעניין הזה, כך שנדמה לי ששמכלל הישיבה היום

שאמורה היתה להיות דיון כללי, פגישה ראשונה עם השר, אני חושבת שהקדשנו הרבה מאד

זמן לעולים מאתיופיה.

לכן, כל נציגי העדה האתיופית שעוד נמצאים פה, לא אתן לכם יותר את רשות

הדיבור. נדמה לי שבישיבה הזאת מיצינו את הנושא. אתן עוד רשות דיבור רק למר

אלקלעי, סמנכ"ל קליטה בסוכנות היהודית, כדי לענות על כסה טענות שהועלו כאן בקשר

לסוכנות היהודית. בבקשה.
א' אלקלעי
אני רוצה להגיב על מה שאמר חבר-הכנסת מיכה גולדמן. חבר-הכנסת גולדמן אמר

שהסוכנות היהודית לא עושה, היא בעצם גוף ללא חיילים. הייתי רוצה לומר בסקירה של

חצי דקה מה כן מחי העליה עושה בתחום הקליטה, בתחום חינוך וקליטה, בתחום האולפנים,

בירוד עם האגף לחינוך מבוגרים, וכל אחד ישפוט לאחר-מכן אם עושים. ידידי חנוך צמיר

שכח לציין שבנוגע לאתיופים גם מחי העליה משתתפת בתחום ההשכלה הגבוהה של העולים

מאתיופיה. מחי העליה משקיעה 22 מיליון דולר בשנה בתחום מינהל הסטודנטים.

תחום נוסף שמחי העליה עוסקת בו הוא האולפנים לסוגיהם השונים, שזה סדר-גודל של

עוד 10 מיליון דולר בשנה, אם זה אולפני אי במרכזי קליטה, חונכים בשעות

אחר-הצהריים לילדי עולים במרכזי קליטה שחוזרים מבית-הספר, בעזרה והכנת שיעורי

בית. אנחנו מדברים על אולפני המשך - כ-550 כתות.

אני נותן את הנתונים האלה כי נאמר כאן שהסוכנות היהודית לא עושה דבר.

קריאה;

אבל יצאתם ממרכזי הקליטה.



א' אלקלעי;

לא יצאנו ממרכזי הקליטה.
חי צמיר
הם יצאו מחלקם הניכר.

א' אלקלעי;

אני חזרתי עכשיו ממשרד העבודה והרווחה. הם למדו את המסמך שלי כמו שצריך

והסתבר לי שלא הלכנו לשם לישיבה נוספת על-מנת להכניס את הנתונים.

אולפני א' בקיבוצים - כ-200 כתות בשנה, שזה כ-4,500 תלמידים. אולפנים

בברית-המועצות ללימוד השפה העברית. כל הדברים האלה נעשים על-ידי הסוכנות

היהודית, כשנאמר כאן שהיא לא עושה דבר, אני חושב שזה לא צודק.

היו"ר נ' בלומנטל;

אני מבינה שאת תוכנית נעל"ה עושה עכשיו משרד החינוך. זאת אומרת, כל מה שהיה

קשור לעליית-הנוער עבר עכשיו למשרד החינוך ונצטרך לראות איך משרד החינוך מתמודד

עם זה.
א' אלקלעי
הסוכנות היהודית לוקחת קטע מתחום נעל"ה שזה החד-שנתיים, תוכנית "סלע" שהיא

תוכנית משותפת לסוכנות היהודית ולמשרד הקליטה, כאשר בוגרי תיכון בברית-המועצות

מגיעים לארץ לשנת מכינה על-מנת להשתלב אחרי-כן בלימודים אקדמאי ים.

היו"ר ני בלומנטל;

תודה רבה. למרות שאמרתי שעוד מעט נסיים, נשמע בכל-זאת את נציג הג'וינט מר

אפעל. בבקשה.
י' אפעל
הג'וינט לא הוזכר כאן ואני רוצה להזכיר מה הוא עושה בכל מה שקשור בקליטת

עליה. אנחנו מפעילים יחד עם משרד החינוך פרוייקט שמתרכז בעיקר בבתי-ספר שבהם יש

שיעור גבוה של תלמידים מעולי אתיופיה, בסדר-גודל של 30% ומעלה. התוכנית הזאת,

שהיונה תוכנית פיילוט, בשנת הלימודים תשנ"ז תטופל ב-24 בתי-ספר יחד עם מרכז ההיגוי

של עולי אתיופיה במשרד החינוך והמינהל - -

בנושא החינוך הגבוה, שהג'וינט מייחס לו ערך גבוה, חנוך צמיר כבר הזכיר את

הגיוינט. אומר רק שמרכז התוכנית הזו הוא איש הגיוינט, שכמובן גם משתתף בהפעלת

התוכנית.

אני חושב שהעובדה שילדים רבים לא מגיעים לגני ילדים במסגרת מערכת החינוך

מביאה אותם למצב של תת-יכולת בכתה אי. אני חושב שצריך לעשות מאמץ מרכזי שילדים

בגיל הרך ייכנסו למערכות של פעוטונים וגני ילדים עד הגעתם לכתה אי.

היו"ר נ' בלומנטל;

תודה רבה לך. שלא כפי שהבטחתי קודם לכן, ניתן עוד רשות דיבור לתמר אברהם,

משום שזו פעם ראשונה שאשה מהעדה האתיופית מופיעה בוועדה בתפקיד רשמי. בבקשה.



ת' אברהם;

אני נציגת עמותת "עמיחי". רציתי רק להוסיף מעט ממה שאני יודעת וזה בקשר

לילדים שלומדים בבית-ספר רגיל, גם דתי וגם חילוני. יש אתם בעיות. ילד בכתה גי,

למשל, מבחינה שכלית אין לו בעיה, הוא יכול ללמוד ולהבין. הבעייה שלו היא גם

במשפחה וגם בחוץ. הורים בני העדה רגילים שהילד עושה כמה דברים, לא משקיעים הרבה

מאמץ בילד. הילד הזה צריך לקחת את אחיו לגן הילדים ולהחזיר אותו, ואחר-כך במקום

לשבת וללמוד, אין מי שיעזור לו בהכנת השיעורים, אין לו שיעורי עזר, אין לו ספרי

לימוד, אין לו מועדון או מתנ"ס.

אני יודעת שבכל בית-ספר אנשים מקבלים סכומים בשביל להשקיע בעולים, לאו-דווקא

אתיופים. כולם אמרו שכן שולחים את הכספים, אבל בשטח אנחנו רואים שאף אחד לא מקבל

את זה. התוצאה היא שהילד גדל בהרגשה שהוא פחות מהחבר שלו. בעצם מבחינה שכלית

הוא כמו החבר, אבל אין לו עידוד וגב שכל ילד מקבל מהבית ומכל צד אחר.

לכן אני חושבת שצריך לעזור לבני העדה להקים מועדונים, מתנ"סים, לינת להם

שיעורי עזר, דברים שיעזרו לילד. מצד שני אני חושבת שגם מבחינת הקליטה למבוגרים

צריך לתת המשך לאולפן, שאנשים יידעו מה הילד שלהם מדבר אתם בבית. היום הילד מדבר

עברית ואמו מדברת אתיופית, והם לא מבינים זה את זו. הפער בין הילד לבין ההורים

הולך וגדל. אני חושבת שזה משפיע גם על הילד, ובסך-הכל זה משפיע על העדה כולה.

היו"ר נ' בלומנטל;

תודה רבה לכולכם. הישיבה נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 11:05

קוד המקור של הנתונים