ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 15/07/1996

סקירת השר לקליטת עליה על פעולות משרדו - פעילות המשרד ותקציבו

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 3

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני. כ"ח בתמו"ז התשנ"ו (15 ביולי 1996). שעה 00;10



נכחו;
חברי הוועדה
נ' בלומנטל - היו"ר

ר' ברונפמן

ש' הלפרט

י' וקנין

נ י חזן

ס' לנדבר

עי מאור

א' מסאלה

מ' סולודקין

אי פינס-פז

י' שטרן
מוזמנים
י' אדלשטיין - השר לקליטת עליה

א' כהן - מנכ"ל המשרד לקליטת עליה

ר' גרביץ - עוזר לענייני הכנסת והממשלה

ט' פינקלשטיין - יועצת משפטית, המשרד לקליטת עליה

חי צמיר - סמנכ"ל המשרד לקליטת עליה

אי פרידמן - יועץ השר

ס' קופיטניק - דובר משרד הקליטה לעתונות העולים

פי ניומני - מנכ"ל מחי העליה, הסוכנות היהודית

ני בן-צבי - משרד העבודה והרווחה

מי באטה - איחוד הארגונים של עולי אתיופיה

שי מולה - איחוד הארגונים של עולי אתיופיה

ד"ר ב' אייל - המועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ לשעבר

ר' בר-און - המועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ לשעבר

ח' מן - התאחדות עולי ברית-המועצות לשעבר

די פריטל - עורך פרסומים על יהדות ברית-המועצות

א' הלחמי - יו"ר מועצת ארגוני עולים

שי הנסב - התאחדות עולי איראן

א' אקאג'ני - התאחדות עולי איראן

אי פרנס - התאחדות עולי ארגנטינה

נ' קנטי

אי רחמילביץ - התאחדות עולי אמריקה וקנדה

ר' סוליחה - התאחדות עולי איראן, בית כורש

אי צור - התאחדות עולי בולגריה

שי אשכנזי

מי שוסברגר - התאחדות עולי יוגוסלביה

סי שפירא - התאחדות עולי דרום-אפריקה

מנהלת הוועדה; ו י בנאור

קצרנית; עי הירשפלד

סדר-היום; סקירת השר לקליטת עליה על פעולות משרדו - פעילות המשרד ותקציבי.



סקירת השר לקליטת עליה על פעולות משרדו - פעילות המשרד ותקציבו
היו"ר נ' בלומנטל
בוקר טוב, אני פותחת את הישיבה.

זו אמנם ישיבה שניה של הוועדה, ראשונה שהיא פתוחה לציבור, כי התחלת עבודתה של

הוועדה קצת נדחתה, לאחר שהתברר שזאת הוועדה המבוקשת בכנסת, פהות או יותר,

ואי-אפשר היה להגיע להסכמים לגבי הרכבה.

בכל אופן, אנהנו מארחים היום את שר הקליטה, שאני מבי נה שפעמים רבות ישבת

מהעבר השני של המתרס. אבל שמעתי שבוועדה זו אין מתרסים, כך שלא היה העבר ההוא

והעבר הזה.

אני רוצה לברך את יושר, ששמענו עליו דברים מצויינים, ואני בטוחה שגם תוכיח את

זה. אנחנו מאחלים לך הרבה הצלחה.
השר לקליטת עלייה י "י אדלשטיין
תודה רבה.

היו"ר נ' בלומנטל;

בפתח הישיבה הייתי רוצה לתת לחברי הכנסת לומר כל אחד כמה מלים, גם בשאלה מה

אינם מצפים מהישיבה הזאת. למעשה כשזימנו בזמנו את השר, דיברנו על כך כבר לפני

שבועיים שהוא יבוא לוועדה, אבל חשבנו אז לדבר בעיקר על תוכניותיו של יושר לארבע

השנים הקרובות, בוודאי על קליטת העליה, העליה החדשה, מה הם התכנונים, נגהו הצפי

שלנו, מה הוא מתכנן. אבל לאור הקיצוצים שעליהם מדובר היינו רוצים לשמוע בעיקר

איד המשרד נערך, על איזה קיצוצים מדובר, אם בכלל, ואנחנו נביע, כמובן, את העמדות

שלנו בענין זה.

לכן הייתי רוצה לשמוע מחברי הכנסת מה הן הציפיות שלהם ואחר-כך תתן לנו סקירה

גם על התוכניות וגם על הקיצוצים.

חברת-הכנסת סולודקין, בבקשה.

מ' סולודקין;

אני חושבת שוועדת העליה והקליטה היא ציונות במעשה. אני מצפה למצוא פתרון

לבעיות שיש לעליה בכלל.

היו"ר נ' בלומנטל;

תודה רבה. חבר-הכנסת וקנין, בבקשה.

י' וקנין;

הידע שלנו בנושא הקליטה בא ברובו מהתקשורת. על-מנת שנפיק תועלת מסויימת -

אני אומר זאת בעקבות סיור שהשתתפתי בו עם ועדת הכלכלה בבית לוינשטיין בנושא

תאונות הדרכים - לדעתי אנחנו צריכים לסייר באתרי קרוואנים, מקומות שבהם יש עולים

חדשים רבים, וכך נוכל ללמוד מהשטח את הבעיות הספציפיות ואולי נוכל כולנו יחד

לפעול במשותף כדי לפתור את הבעיות הבוערות והמציקות.

מדי פעם אנחנו שומעים על דיונים בוועדות, וגם במליאת הכנסת, על המצוקה הקיימת

במיוחד באתרי הקרוואנים, ואין טוב ממראה עיניים.



אני מקווה, בעזרת השם, שנצליח לקלוט היטב את העולים החדשים, גם אלה שנמצאים

פה, וגם את אלה שעתידים להגיע, ואני מאחל הצלחה לוועדה, ובמיוחד לשר.

היו"ר נ' בלומנטל;

תודת רבה לחבר-הכנסת וקנין. חבר-הכנסת אדיסו מסאלה, בבקשה.

א' מסאלה;

כמו שאמרת בדברי הפתיחה שלך, גם אני הייתי מהעבר השני של המתרס והיום אני

יושב במעמד אחר, אני מכיר את ועדת העליה הקליטה מהשתתפותי בישיבות הוועדה שעסקו

בקליטת עליה ואני מצפה מהוועדה הזאת שתתן פתרונות לבעיות של העולים, אם באתרי

קרוואנים או במרכזי קליטה. אפילו בישובים שבהם יש להם פתרון של דיור קבע, הקליטה

החברתית והחינוכית של הילדים היא מאד בעייתית, ואני מצפה משר הקליטה, שהוא עצמו

עבר את החוויה שנקראת קליטה, שיגלה רגישות רבה בנושא זה ויתן פתרונות גם באמצעות

הוועדה ואני מקווה שהוועדה הזאת תהווה גורם שיכול להפעיל לרוץ גם על הממשלה וגם על

השר כדי לתת מענה לבעיות שהעולים מתמודדים אתן יום-יום.

הדברים אמורים בעיקר לגבי העולים שנמצאים עדיין באתרי הקרוואנים וחיים שם

בתנאים קשים. אני יודע שכבוד יושר יוצא לביקור באתרי קרוואנים ואני בטוח שאתה

ביקרת באתרי קרוואנים ומכיר את החיים שם, לפני שנכנסת לממשלה. העולים מחכים

לשמוע על פתרונות מיידיים כדי להוציא אותם מהמצב שהם נתונים בו.
היו"ר נ' בלומנטל
תודה רבה לחבר-הכנסת אדיסו מסאלה, חברת-הכנסת נעמי חזן, בבקשה.

נ' חזן;

קודם-כל אני רוצה לברך אותך עם כניסתך לתפקיד. אני חושבת שבמידה רבה התפקיד

של שר העליה והקליטה הוא אחד התפקידים הקשים ביותר בממשלה, ולכן ממה שאני שומעת

אני חושבת שיש לך בוודאי הכישורים.

הייתי רוצה להציג לך שלוש שאלות, ברשותך, ואולי תשובותיך יסייעו לי קצת כדי

לא לחזור על החוברת שכולנו קראנו.

שאלה ראשונה, הייתי רוצה לשמוע מהי הקונספציה שלך את תפקידך. כיצד אתה

מתכונן לגשת למילוי תפקידך. זו שאלה פחות או יותר אידיאולוגית-פילוסופית, אבל

אני חושבת שהיא חיונית לנו כדי לעקוב אחריך, מדי פעם לבקר אותך, ואני מתארת לעצמי

גם לעודד אותך הרבה.

שאלה שניה. המשרד לקליטת עליה הוא במידה רבה משרד מתאם, הוא לא משרד שיש לו

תקציבים, אבל הצלחתו מותנית ביכולת שלו להשיג משאבים ושיתוף-פעולה ממשרדים אחרים.

הייתי רוצה לשמוע ממך מה עשית בענין הזה עד עכשיו והיכן אתה צופה בעיות ואולי

אפילו נוכל לסייע לך.

שאלה שלישית היא יותר ספציפית, אבל היא כן נוגעת לקיצוצים. אני מאד הודאגתי

מהקיצוצים, ולמען האמת גם מהשתיקה, במיורוד בסעיף של סיוע למדענים עולים, שהיה אחד

מהנושאים המרכזיים של מפלגתך-אתה במערכת הבחירות.

הייתי רוצה להבין מדוע היינה שתיקה. מה אתה מתכונן לעשות בענין הזה. אני

חושבת שזו שאלה שנוגעת לא רק לעולים, זו שאלה של פיתוח החברה הישראלית, ועל-כן

אני קצת תמהה לגבי השתיקה והייתי רוצה לשמוע מה הן התוכניות הספציפיות לגבי

הקיצוצים. תודה ובהצלחה.



היו"ר נ' בלומנטל;

תודה לחברת-הכנסת נעמי חזן.

גם אני רוצה להעלות בקצרה כמה נושאים שעולים על הפרק. בעייה מס' 1 שאני

נתקלת בה היא בעיית הדיור, ואם אנהנו מדברים על עולים חדשים, רציתי לשמוע מהי

גישתך לגבי דיור סוציאלי. מה שעומד על הפרק זו, כמובן, הבטחה שניתנה מזמן על

סגירת אתרי הקרוואנים ומעבר לדיור קבע.

יש בעייה קשה של הדיור ליהידים, בעיקר של קשישים או משפחות חד-הוריות. אנחנו

נתקלים בבעייה זו עכשיו גם בקרב הסטודנטים האתיופים. יש קבוצה מסויימת של

יחידים, דווקא הצעירים יותר, שאין להם למעשה היכן להתגורר. זה לגבי הדיור בקווים

כלליים.

תעסוקה. גם כאן אני מתייחסת לנקודה שהעלתה הברת-הכנסת חזן לגבי מדענים. נגה

קורה עם כל התוכניות? יש כמה פרוייקטים שקשורים למדענים.

דבר נוסף שקשור לתעסוקה הוא קורסים להסבות מקצועיות, שהבנתי שעברו למשרד

הקליטה. האם כבר התחלתם לטפל בזה? איפה זה עומד ומהי המגמה? אנחנו יודעים על

אחוזים גדולים של עולים שלא עובדים במקצועות שלהם. זה לגבי הסבה מקצועית, לגבי

תעסוקה בכלל מה קורה, בוודאי נשים בתעסוקה, והבעייה של הגיל, סביב 50, שזו בעייה

קשה מאד.

דבר נוסף הוא החינוך, איך נעשות ההשתלבויות במערכת החינוך. בשבוע הבא נקיים

ישיבה עם שר החינוך והתרבות, שאני מקווה מאד שתוכל להשתתף בה. יש בעיות רבות

הקשורות להינוך בקרב העדה האתיופית. אלה הנקודות שהעליתי על קצה המזלג ושעליהן

היינו רוצים לשמוע את תשובותיך. תודה רבה. השר אדלשטיין, בבקשה.

יושר לקליטת עלייה י"י אדלשטיין;

תודה רבה. לא אוכל להכחיש שהמעמד הוא מעמד מרגש, כפי שציין כבר חבר-הכנסת

מסאלה, שהיינו מוזמנים לכאן אתו וגם עם חברת-הכנסת סולודקין ועם מספר אנשים

בתדירות כנציגי ארגוני עולים, כנציגי עולים, ועכשיו ראו, הגלגל התהפך.

אני רוצה להזכיר פה את המשפט שנאמר על-ידי יושבת-ראש הוועדה חברת-הכנסת

בלומנטל. בוועדה הזאת, לפחות בשתי הקדנציות האחרונות שאני זוכר, תמיד היתה

אווירה של עשייה, לפעמים גם מעבר לוועדה פרלמנטרית. כלומר, לא רק בתחום הרוקיקה

אלא בתחום של עזרה מעשית לעולים, וזה גם מה שתמיד ציפו מן הוועדה הזאת, ולמרות

שהיה מדובר בחברי כנסת ובאווירה פוליטית, עדיין ברוב המקרים היה מדובר בעשייה

משותפת של חברי הוועדה הקבועים, ואני מאמין שגם כאן תתגבש קבוצה של אנשים קבועים

שיופיעו לישיבות, וההשתתפות באמת חשובה. הם ראו עצמם כ"לובי" של נושא העליה

והקליטה ולאו-דווקא כהתנצחות של אופוזיציה וקואליציה. אני ממש מאחל, לא רק לצורך

מושב הפתיחה, אלא באמת מאחל שזו תהיה האווירה בהמשך עבודתנו.

אני גם מודה על ההזמנה ובלי נדר מבטיח שמצדי יהיה שיתוף-פעולה תמיד אשמח

להיענות להזמנה, כל עוד שמדובר בנושאים שבהם נוכל ירוד לשתף פעולה ולתת מענה

לצרכים של העולים. אני מאמין שאם נצליח בעשייה המשותפת, זה גם ישפיע על התדמית

של כל נושא העליה והקליטה וגם על דברים שאנחנו באמת חולמים לשנות בתחום הזה, שהוא

חשוב לכולנו. אני מניח שהנושא חשוב לכל חבר כנסת שהתייצב כאן, לכל נציגי

הארגונים, נציגי העולים, וזאת הסיבה שהם כאן.

בהתחשב בדברי חבר-הכנסת וקנין, וגם עברתי על רשימת חברי הוועדה, אני רואה שיש

די הרבה הברים הדשים בוועדה. אנחנו לא נציג במשך שעתיים את כל החומר של משרד

הקליטה, אבל ארשה לעצמי לשלב שקפים פה ושם בדבריי, ואני מניח שזה יהיה לטובת

כולנו לראות עוד פעם את הנתונים, לרענן את הזכרון, כשחלק מן הדברים ידועים, אבל

לפעמים כשרואים אותם בשקף נוכל להעזר בהם.



לפני שנעבור לכמה נתונים להמשך הדיון, ובוודאי אגיע לתשובות לשאלות שנשאלו,

איפה שאוכל לתת תשובות, אני מבקש להציג את האנשים שיופיעו ירוד אתי, ואולי יופיעו

לפעמים בלעדי י בישיבות הוועדה. מנכ"ל המשרד אפרים כהן, ותיק במשרד ; חנוך צמיר,

סמנכ"ל בכיר, שעסק ומתמצא בתחומים רבים במשרד, ותוכלו לפנות אליו בשאלות

מקצועיות; היועצת המשפטית טובה פינקלשטיין שתמיד תופיע כשיהיה צורך בנושאים

שקשורים לחקיקה. מצוות הלשכה אני רוצה להציג את יועץ השר אביעד פרידמן; רומן

גרביץ, עוזר לענייני הכנסת והממשלה; קרן, עוזרת מנכ"ל משרד הקליטה שעוזרת לנו

הפעם עם השקפים; סטס קופיטניק, דובר משרד הקליטה לעתונות העולים.

אחרי הפרק הנעים הזה אבקש מן המנכ"ל להקרין מספר שקפים ולאחר-מכן נמשיך בהצגת

הדברים.

א' כהן;

אדוני השר, גברתי יושבת-ראש הוועדה, אעשה זאת בקיצור אבל אני חייב לציין מספר

נתונים. עד 1988 לא עלו יותר מאשר 12,000 עולים בשנה, וכל המשרדים היעודיים לא

היו ערוכים לקליטה המונית. והנה יום אחד נפלו המחיצות בברית-המועצות והתחילו גלי

העליה. אדגיש רק נתון אחד. בשדה התעופה בן-גוריון עמדנו עם 3 תחנות, בתנאים

פיסיים מאד קשים, והיינו צריכים להיערך ב-1990 לקליטה המונית ולא ידענו איך.

כשהגשנו את התקציב לשנת 1990 לשר האוצר שמעון פרס, דרשנו תקציב ל-60,000
עולים והוא אמר
נא לרדת ל-40,000, אל תעלו גבוה. והנה אנחנו רואים שב-1990

הגיעו כמעט 200,000 עולים.

בשנת 1991 הגיעו 176,000 עולים, והמספר- הזה התייצב בשנים 1992. 1993. 1994

ו-1995. השנה, עד יוני 1996. הגיעו 33.189 עולים. זו ברכה, זו מתנה שניתנה

למדינת ישראל בהון האנושי ובבעיות האלה שנמשיך להתמודד אתן.

דברים רבים נאמרו בתקשורת על העליה שהיא חולה, קשישים, ועוד. אני רוצה

שתשימו לב לגיל. ב-1990 - -34.9; ב-1995 - 35.5.

נתון שני. גיל 65+ שאמרו שזו עליה קשה ומכבידה על מדינת ישראל. בשנת 1990 -

12.1; בשנת 1995 - 13.4. כמעט אין שינוי. הנתונים יציבים לכל הגילאים ולכן אין

כל שינוי ואני ממשיך לומר שזו ברכה גדולה למדינת ישראל.

מתוך גלי העליה, 68,000 מהנדסים לעומת 26,000 מהנדסים שיש בישראל. 14,000

רופאים לעומת כ-12,000 רופאים בישראל בעלי רשיון משרד הבריאות. 14,000 אמנים,

14.700 אחיות. התרומה הזאת של ההון האנושי לעיירות הפיתוח בתחומי התרבות והחברה

היא גדולה מאד.

לדוגמה, ב-1990 התייצבתי אצל פרוספר אזרן. באותה תקופה היו מאות דירות

פנויות ולא ידעו מה לעשות אתן. אמרתי לאזרן: הנושא הראשון הוא תעסוקה. אם תהיה

תעסוקה לעולים, הם ייקלטו בקרית-שמונה, ואם לא - העולים יעברו מקרית-שמונה לכיוון

המרכז. אני שמח מאד שנקלטו למעלה מ-600 משפחות עולים חזקות בקרית-שמונה, ויש שם

גם תזמורת שהיא תרומה גדולה למקום.

פתרונות דיור קבע לעולים. עד היום ניתנו 160.183 פתרונות דיור, כשאנחנו

מדברים על זכות הבחירה של העולים לקחת משכנתאות. בוצעו 136,000 משכנתאות. אבל

זה לא 136,000 דירות אלא, לצערי, בגלל בעיית המשכנתא שהיא נמוכה מאד ואינה מאפשרת

היום לרכוש דירה בישראל, ואין דיור ציבורי, משפחת עולים חייבת להתאחד עם משפחתה

ולקחת שתי תעודות עולה ולממש שתי משכנתאות כדי לקנות דירה קטנה. זה מצב קשה.

בשקף אולי זה נראה כהצלחה בלתי-רגילה של מימוש 136,000 משכנתאות, אבל זאת לא

התמונה האמיתית. מי שרואה את מצבן של המשפחות האלה יודע שהוא קשה.

אני יכול לציין שהעולים מברית-המועצות לשעבר עומדים בהתחייבויות ומחזירים

משכנתאות. נפגשנו עם מספר מנהלי בנקים והם משבחים את העולים בענין הזה, למרות

הקשיים שיש להם.



אני מגיע כעת לנקודה הקשה ביותר. בזמנו היו פתרונות דיון והעליה החזקה

סידור, עם קשיים. אבל לאוכלוסיות החלשות איו פתרון, ואינני יודע מה יהיה הפתרון.

אנחנו מדברים היום על 38,600 קשישים, חולים ויחידים ללא פתרון דיור במדינת ישראל.

אין בנייה ציבורית, אין הוסטלים, והאוכלוסיה הזאת חלשה, קשה, והיא משלמת

שכר-דירה. מי שחשב להטיל מס על שכר-דירה זה יכול להיות אסון לעליה הזו. המחירים

יעלו והעולים עלולים להיזרק לרחוב. הנתון הזה הוא משמעותי ביותר - 38,600 -

ועדיין לא לקחנו בחשבון את שנת 1996.

תעסוקה ואבטלה של עולים. כאן יש הישג בלתי-רגיל. בשנת 1991 האבטלה בקרב

העולים - 38.5%. היום אנחנו עומדים על 9% נקודה. אני לא יודע מה תביא התוכנית

הכלכלית. זה כמובן עשוי להשפיע מאד על העולים. אמנם זה הישג, אבל יש בעייה.

העולים האקדמאים, הרופאים, המהנדסים, לא עובדים במקצועותיהם. לכן חשוב מאד לראות

את הנתון הזה, שיש ירידה באבטלה, אבל העולים לא עוסקים במקצוע.

מדענים. סך-הכל עלו 11,000 מדענים. משרד הקליטה קלט 8,520. אנחנו מסייעים

בידי המדענים בתקופה הראשונה. עדיין לא כולם שולבו במקומות העבודה אבל חלק גדול

מהם כן עוסק במקצוע, ובהמשך הישיבה השר בוודאי יתייחס לתוכניות, בתשובה לשאלתה של

חברת-הכנסת נעמי חזן.

משרד הקליטה הקים אגף לקליטה בקהילה. לאגף לקליטה בקהילה היה תפקיד מאד מאד

חשוב בגלי העליה, בעבודה, בקשר עם הרשויות. היום משרד הקליטה שותף בעשייה עם

למעלה מ-80 רשויות ונעשתה עבודה גדולה בתחום הזה, בעיקר בנישות שהמשרדים היעודיים

לא מטפלים בהן.

קליטת ילדים, נוער וסטודנטים. כ-120,000 ילדים נקלטו במערכת החינוך. זה

הישג בלתי-רגיל. כשאני מדבר על ההישגים האלה זה לא רק משרד הקליטה. אני מדבר על

והסוכנות היהודית, על משרד החינוך, משרד הפנים, משרד העבודה וכל המשרדים הייעודיים

שמטפלים בנושא. תודה.

השר לקליטת עלייה י"י אדלשטיין;

תודה רבה למנכ"ל משרד הקליטה. אני מניח שמן הנתונים האלה נובע מה על משרד

הקליטה לעשות. נתחיל מן הקל אל הכבד. אנחנו נצטרך גם כוועדה להתמודד עם זה.

בציבור רווחת דעה שאין עליה. כלומר, איורי הגל שבא עלינו לטובה ב-1990-91 יש איזו

שהיא תפיסה בציבור שבעצם לא עולים. היה גל עליה, עכשיו אין. אני חושב שהנתונים

שאותם הציג המנכ"ל מעידים שאפילו גורמים ממלכתיים לא תמיד מודעים גם ליציבות מספר

העולים - שימו לב, 3 שנים המספר התייצב, וגם אם יש עכשיו ירידה מסויימת שאנחנו

מאד מודאגים ממנה, אני מניח שעד סוף השנה בכל-זאת נגיע למספרים בסדר-גודל של

המספרים שראינו בשקפים. ראינו גם את הנתונים הדמוגרפיים לגבי העולים ואני חושב

שהם די מעודדים.

מה צריך משרד הקליטה לעשות? צריך להמשיך בטיפול מיידי, סיוע ראשוני ומיידי

לעולים יודשים באותם מימדים שנקבעו. סל קליטה, כל הזכויות של העולים, פתרונות

ראשונים ללימוד עברית, אולפנים וכן הלאה.

במאמר מוסגר כבר אתי יוק לנושא הקיצוצים בתקציב שהועלה כאן על-ידי חברי-הכנסת.

אני עכשיו מוכן לגלות וכשנגיע לנושא השתיקה אני אסביר אולי גם את והשתיקה, אבל כאן

אני כבר מוכן לגלות שהיו הצעות של משרד האוצר למשרד הקליטה לקצץ בכל הדברים

הנוגעים לסיוע הראשוני לעולים. אמנם זה מאד לא יפה לצטט את עצמי, אבל אמרתי שחבל

על הזמן, כי אם זו תהיה ההצעה לממשלה, ביום המחרת תשבו כבר מול שר אחר במשרד

והקליטה. פשוט חבל עכשיו על זמן הדיון. משרד האוצר תבין את העמדה הזאת של משרד

הקליטה ו "ירד" מן ההצעות שהיו בענין קיצוץ סל קליטה, ביטול מענקי מכס וכן הלאה.

כפי שאמרתי, זה מן הקל אל הכבד. נניח שיש מקרים רבים שמשרד הקליטה לא נותן

סל קליטה לעולה בזמן, או מעניק חלק מן הכסף. בסך-הכל הדברים האלה נעשים בסדר

והעולה מקבל את הסיוע שלו הוא זכאי.



כאן אנחנו מגיעים לשאלה האמיתית, שלא אעלה אותה כשאלה תיאורטית אלא כדברי ראש

העיר רמלה שאצלו קיימנו בשבוע שעבר ביקור של השר והצוות הבכיר של משרד הקליטה,

והוא העלה ענייו מאד ידוע לנו. שם לא יכולתי להסכים בפומבי. הוא צדק בהחלט. הוא

אמר: יש עולים חדשים שמשרד הקליטה מטפל בהם, שהם 3 שנים בארץ. תגידו לי מה אני

כראש עיר צריך לעשות כשיש לי עולים הדשים - ואצלו ברמלה, למי שלא זוכר, מדובר

בכ-4,000 עולים מרוסיה, מבוכארה ומאתיופיה. כלומר, בנוסף לקהילה מאד מגוונת

ברמלה, גם קהילת העולים מאד מגוונת. הוא אמר: תגיד לי כבוד השר, מה אני צריך

לעשות עם האנשים שנמצאים 7-6-5 שנים בארץ? מבחינתך הם לא עולים חדשים, מבחינתי

כראש עיר הם עולים חדשים.

אני מעלה את זה כאן בינתיים כשאלה. אני עדיין בשלב שכשר אני רשאי להעלות

דברים כשאלה ולהשאיר אותם ללא תשובה. אני מניח שבעוד מספר חודשים המציאות הזאת

תשתנה ולא תתנו לי את הלוקסוס הזה, אבל בינתיים אני מעלה את זה כשאלה. כולנו

יחד, כי זאת גם ועדה של הגוף המחוקק, ועדה של הכנסת, נצטרך לחשוב יחד איך אנחנו

נותנים ולו מענה חלקי לשאלה הזאת. אני מניח שמשרד האוצר וגם ראש הממשלה לא יתנו

לנו פתאום להרחיב את הזכאות של העולים בכל התחומים לעשר שנים, אבל לפחות בתחום של

קליטה חברתית אני מניח שנצטרך לחשוב יחד איך אנחנו נותנים איזה שהוא מענה.

וכאן אנחנו מגיעים לשני האתגרים שניצבים בפני משרד הקליטה, גם לאור הבעייה

שהזכרתי, והם הנושא של קליטה חברתית והנושא של קליטה בתעסוקה, שאני מניח שלא

נסתפק בקדנציה הזאת בנתונים שהציג כאן אפרים כהן ונגיד: כך וכך עולים עובדים, כי

הרי ידועה לנו גם הסטטיסטיקה השלילית בתחום הזה, שמכל הנתונים היפים כך וכך עולים

עובדים אפשר להוריד מספרים מאד גבוהים של אנשים שאינם עובדים לפי הכשרתם

המקצועית.

למשל, רק כרבע מבין המהנדסים עולים מועסקים במקצוע שלהם, ותיכף נגיע לשלבים

מעשיים איך אנחנו מתכוננים להתמודד עם זה.

אני רוצה להוסיף במאמר מוסגר, שאני אציג באופן כללי את הנתונים ואחר-כך אבקש

את רשותכם להקדיש כמה דקות לקליטת עולי אתיופיה, כי זה פרק שדורש גם טיפול נפרד,

ואבקש גם מאפרים כהן לסייע לי עם כמה נתונים.

בשני האתגרים שניצבים לפנינו אנחנו מתכוונים להמשיך במדיניות של קליטה

בקהילה, עם שינויים מסויימים. כפי שאולי ידוע לרוב הנוכחים, משרד הקליטה הקים

לפני כשנתיים אגף שעוסק בקליטה דרך הרשויות המקומיות, שהן בעצם הגורם העיקרי

שמתמודד עם קליטת העולים. אנחנו מתכוונים להמשיך עם המדיניות הזאת, אולי עם

אי-אלו שינויים מתבקשים.

בנוסף לשני התחומים של קליטה חברתית ותעסוקה במקצוע, יש ודאי התחום השלישי,

שרבים גורסים שהוא הראשון - הדיור. הזכיר פה אפרים כהן את הנתון המדאיג. מדובר

ב-38,000 זכאים לדיור ציבורי. כשאני אומר זכאים, זו הגדרה מאד כללית. מדובר פה

גם בנכים, גם במשפפחות חד-הוריות, קשישים ויחידים. כלומר, יש פה בכל מכל כל,

ותיכף נאמר על אלו פתרונות נוכל לרושוב בתחום הזה.

בתחום של קליטה חברתית אני שמח לומר שלמרות כל הקיצוצים סיכמנו על תוספת

מסויימת, קטנה מזו שחשבנו שנוכל להקדיש לזה. מדובר על כך שבשנת 1997 תהיה תוספת

של כשני מיליון שקל לקליטה חברתית למשרד הקליטה. אני מניח שחלק מן הכסף הזה יילך

לסיוע לרשויות, לתוכניות מיוחדות שמתמודדות עם בעיות בקליטת עליה, וחלק מן הכסף

הזה יילך לעבודה דרך ארגוני עולים, שמבחינתי - וגישתי כאן ידועה ולא אסתיר אווזה,

ארגוני עולים הם גורם מאד חשוב, במיוחד בתחום של הקליטה החברתית, ואני חושב שנוכל

לבדוק ולעזור לפפרוייקטים של ארגון זה או אחר שמתמודד עם בעייה כלשהי, או דווקא

עם קידום זה או אחר של עולים.



בתחום התעסוקה, כפי שחלק מן הנוכחים ודאי יודעים, לא הסתפקנו בלהיות משרד

מתאם, כדברי חברת-הכנסת חזן, אלא ביקשנו להעביר אלינו את הסמכויות בנושא של הכשרה

והסבה מקצועית ממשרד העבודה והרווחה. זה טרם בוצע, אבל אני מאמין שבתקופה הקרובה

נוכל לבצע את זה.

אני בכל-זאת קיבלתי החלטה לא "להתנפל" על השר החדש שנכנס למשרד העבודה

והרווחה, לתת לו קצת לנחות במשרד, לבורות שהוא מודע לסיכום, ואני מאמין שגם ראש

המפלגה שלו מודע לסיכום. עובדי משרד הקליטה כבר יודעים מה משתמע מן ההעברה הזאת,

ואני מקווה שבישיבות הקרובות נוכל לדווח איך אנחנו מתארגנים לאור שילוב של אגף

בכיר לתעסוקה במשרד שלנו ואותם קורסים שעוברים אלינו ממשרד העבודה והרווחה.

מדענים עולים. מדובר פה בשני תחומים עיקריים. האחד הוא מרכז לקליטה במדע,

שקיים הרבה מאד שנים במשרד הקליטה ועוסק במתן מלגות למדענים עולים שעלו לארץ

וזקוקים למלגה להתחיל את העבודה שלהם במקצוע, לאיזה שהוא סיוע, כשהסיוע בעצם עובר

לא לכיסם אלא דרך המעסיק - האוניברסיטאות במקרה זה, או גורמים אחרים - שמנצלים את

הסיוע הזה לתשלום משכורת לאותם מדענים.

כפי שאנחנו יודעים, סיוע ראשוני לא יכול להימשך לאורך זמן. סיוע ראשוני ניתן

3 שנים. חלק גדול מן המדענים שעלו עם גל העליה הגדול מברית-המועצות לשעבר כבר

ניצלו את הסיוע הראשוני. עכשיו מדובר בשלוש תוכניות שבאו לתת מענה. בשפה לא

מדעית אלא עממית התוכניות האלה מכונות "גלעדי ג' ", קמ"ע - קליטת מדענים עולים,

ותוכנית אקשטיין, שמדברת לאו-דווקא על מדענים אלא גם בקליטת אקדמאים. הנחת היסוד

לשלוש התוכניות האלה היא מתן סיוע דרך המעסיק.

לא אסתיר את העובדה שמשרד האוצר מאד חולק על הגישה הזאת, ובהחלט פנה אלינו

ולחץ עלינו להפסיק את התוכניות האלה. עוד פעם ארשה לעצמי לצטט מדבריי. ראש
הממשלה פתח את הישיבה ואמר
אני מבקש מן השרים להיות קונסטרוקטיביים. מי שאומר:

אסור לקצץ כאן, שיגיד לי איפה כן לקצץ, ולא ישאיר את זה באוויר ולא יגלגל את זה

לאחריותו של שר אחר. אני ניצלתי את משפט הפתיחה שלו ואמרתי, גם לשרים וגם לנציגי
האוצר
אני מבקש להיות כאן קונסטרוקטיבי, וכל מי שאומר שתוכנית קמ"ע היא תוכנית

לא טובה, או לא נכונה, שיגיד לי מה כן, מה יעשו אותם מדענים שלא נקלוט אותם דרך

תוכנית קמ"ע.

כתוצאה מזה, ואינני יודע ממה נובע הקיצוץ בתוכניות האלה, לא היה שום קיצוץ

בהן. היו באמת הצעות של האוצר שהיו כתובות בצורה של הצעת-החלטת ממשלה, שאינה

הסתובבו כמה חבתי כנסת ותקפו את ההחלטה הזאת. ההחלטה של הממשלה נמצאת לפניי
ואשמח לתת לכל ארח- את ההחלטות בתחום הזה
"1. להטיל על שר האוצר להקים צוות בהרכב נציגים ממשרדי האוצר והקליטה

והוועדה לתכנון ותיקצוב שליד המוסדות להשכלה גבוהה אשר יבחן מחדש את נחיצות

התכנית החדשה לקליטת מדענים עולים - - -"
ד"ר בי אי יל
צוות שיהרוג את העניין.
השר לקליטת עלייה י"י אדלשטיין
אני מציע להשוות את זה עם ההחלטות שהובאו לדיון בממשלה, כשנוסח ההחלטה היה

לבטל את תוכנית אקשטיין ולהקים צוות לתוכנית קמ"ע.

אני מציע בכל-זאת לראות גם את חצי הכוס המלאה בנושא הזה, ואני שמח לבשר באותה

הזדמנות שבשלב זה אנחנו מקבלים תוספת של 3 מיליון ש"ח לשנת 1997 לקליטת מדענים

עולים. זה פחות ממה שביקשנו, זה פחות מן הדרוש. בהתחשב בכל הקיצוצים אני לא

יכול להיות השר שיגיד שקהלני יפטר את השוטרים ולי תעבירו את כל הכסף.



בהתחשב במצב אני מניח שזאת החלטה שבהחלט מספקת אותנו בשלב זה, ונחשוב איך

להמשיך ולטפל בנושא.

אני רק רוצה לציין דבר אחד, כדי שנבין על מה אנחנו מדברים. תוכנית אקשטיין

ותוכנית קמ"ע הן תוכניות קיימות כהחלטות ממשלה. כשאני שואל את הממונה על התקציבים
במשרדי, שהוא בן-ברית שלי
כמה כסף יש לנו לתוכנית קמ"ע או לתוכנית אקשטיין,
התשובה שלו היא
אין לנו דבר כזה. רק שנבין על מה אנחנו מדברים. זה לא שהיה

תקציב במשרד הקליטה או במשרד המדע והוא נלקח. היתה החלטת ממשלה בנושא הזה, היא

מחייבת את האוצר בשלב זה, כך שאני לא מקבל את התירוצים שאין תקציב. זאת החלטה של

הממשלה הקודמת, אין ספק שהיא מחייבת את האוצר, ואנחנו נמשיך להיאבק על קיום

תוכניות למדענים-עולים.

רק שנבין שזה לא תקציב שיושב אצלנו ומנסים לא לנצל אותו ולהעביר אותו למטרות

אחרות. אני רוצה שכולנו נהיה מודעים לענין הזה.

אני מתנצל על שהנאום הזה לא בדיוק מסודר נקודה-נקודה, אבל אני מניה שיושבים

כאן אנשים שמתמצאים בתחום ואנחנו משדרים על אותו גל.

נקודה נוספת. אסביר זאת על-פי שאלתה של חברת-הכנסת חזן, ואולי גם ארגוני

עולים שדי תהו מדוע משרד הקליטה לא ניהל מאבק קולני תקשורתי בנושא הקיצוץ. היתה

לי התלבטות קשה בענין הזה, גם כאשר עתונאים רבים ביקשו להבהיר עמדות, מה בדיוק

מקצצים, וכן הלאה. אני העדפתי לבחור בקו של לא להיות בכותרות, כי אני באמת

ובתמים חושב שמשרד הקליטה זכה לתמיכה גם של שאר השרים וגם של ראש הממשלה, מסיבה

פשוטה, מפני שבחוברת של התוכנית הכלכלית של האוצר יש דף פותח עם 4 יעדים. 3

יעדים הם יעדים כלכליים גרידא, כמו להשתלט על האינפלציה, גרעון, והיעד הרביעי הוא

המשך קליטת העליה. כפי שאונם מבינים, לא יכולנו לעבור לסדר היום, השר שרנסקי

ואני, ותפסנו את הנקודה הזאת ואמרנו: אנחנו לא מבינים. אם אנחנו רוצים המשך

קליטת העליה לצורך צמיחה, צריך שתהיה עליה. אם אנחנו רוצים לקלוט מישהו, צריכים

לבוא. לכן די קיבלו את העמדה הזאת שלנו והלכו לקראתנו בהרבה מאד תחומים.

לא אפרט את כל ההצעות המקוריות של האוצר שהוגשו לנו לפני ישיבת הממשלה. אני

מניח שלהתעלל בעמיתיי השרים וכל הזמן לצעוק עד כמה הכל אצלנו מצויין או עד כמה

שהכל אצלנו גרוע ושאנחנו רוצים עוד, בזמן שבאמת יש שרים שמתמודדים עם קיצוצים

קשים במשרדים שלהם, זאת לא היתה מדיניות אחראית, לא כלפי העולים ולא כלפי חבריי

בממשלה, ובנושא הזה העדפתי לעשות את העבודה הזאת ללא רעש תקשורתי. הצוות המקצועי

שלי, שהוא יותר מנוסה ממני במשרד וזקליטה, מעריך שאנחנו יכולים להמשיך, לפחות

במתכונת הנוכחית של הקליטה, ואני שמח על כך.

רציתי הרבה יותר, היו לי תוכניות הרבה יותר מרחיקות-לכת, גם בתחום הדיור שמיד

אתייחס אליו, גם בתחום המדענים, אבל כנראה שאת השנה הזאת נצטרך לעבור עם מה שיש.

דיור. סוכם עם ראש הממשלה לפני יציאתו לארצות-הברית שמיד עם שובו, כלומר

השבוע, נקיים ישיבה בהשתתפות יושב-ראש קבינט השרים לקליטת עליה, השר שרנסקי,

עבדכם הנאמן וראש הממשלה, על כל הנושא של דיור ציבורי, כשהנקודה העיקרית היא

15,000 יחידות הוסטל, שהן על-פי יוסכם קואליציוני - נצטרך להכניס פוליטיקה - אבל

על-פי יוסכם קואליציוני צריכים להיבנות בקדנציה הזאת.

אבהיר רק לחברי הוועדה ולאורחים שהעמדה שלי בנושא הזה היא חד-משמעית. אם

אנחנו רוצים להפוך את העניין הזה לקללה ולא לברכה, עלינו לבנות 15,000 יחידות

הוסטל ולא להתיייחס לתחומים אחרים, ואז כל הזכאים ועוד אוכלוסיה ותיקה שאינם עולים

חדשים, ועוד כל העולים שיתוספו אלינו בעזרת השם, אבל גם יהיו מסוג הזכאים, יתנפלו

על אותן יחידות ותהיה אנדרלמוסיה ובכייה לדורות.



אני מבקש מראש הממשלה, וכבר הבהרתי לו את זה, למנכ"ל משרדו ולמשרד השיכון,

שאם אנחנו רוצים לפתור את הבעייה בתחום הזה, אסור לנו להינעל על המטרה של

הוסטלים. אין ספק שהוסטלים צריכים להיות, אבל צריך לראות גם את התוכנית הכוללת

ובכלל לראות איך משרד השיכון מקדם את הנושא של בנייה ציבורית ואיך המדינה או

הממשלה מעודדת בכלל את כל הנושא של בנייה, לאו-דווקא בנייה ציבורית. כי אחרת מה

זה 15,000 יחידות הוסטל, כשברור לנו שבאף הוסטל לא נקים גטו של עולים. אנחנו

נרצה שבאותו הוסטל תהיה גם אוכלוסיה ותיקה וגם מגוונת, לא רק של קשישים, אלא גם

משפחות דוד-הוריות, גם יחידים, אוכלוסיה ותיקה מסוגים שונים, שבאמת ההוסטל הזה לא

יהפוך ל"סלאמס" תוך תקופה קצרה.

נ' חזן;

מה ההבדל בין הוסטל ובין קראוון?

השר לקליטת עלייה י"י אדלשטיין;

אני לא רואה בהוסטל "סלאמס". אני רואה בהוסטל קטגוריה של דיור מוגן. ייתכן

שלפעמים יהיו מקרים שהיא תהיה נוטה יותר לכיוון בית אבות, לא מבחינת השירותים,

אבל יותר לכיוון משהו סיעודי, לפעמים יותר לכיוון של דיור רגיל. חנוך צמיר ממונה

מטעם המשרד על הנושא הזה והוא יושב עם כלכלנים ומומחים. יש רעיונות שונים. למשל,

לא הוסטלים אלא חלק מיחידות דיור בבניינים רגילים שינוצלו, גם כן אותו עניין של

גטו, של "סלאמס" וכן הלאה. יש רעיונות שונים בתחום הזה איך אנחנו מתמודדים עם

העניין, שפתאום יקומו 3 בניינים על טהרת אוכלוסיה קשישה, ואז בוודאי גם ראש העיר

לא ירצה אותם אצלו, וכן הלאה.

אני מקווה שנוכל להקדיש את אחת הישיבות הקרובות לנושא הדיור ולדון על זה

ברצינות.
ו' מאור
מתי יהיו מוכנות 15,000 יחידות הדיור?

היו"ר נ' בלומנטל;

האם יש החלטה עקרונית לבנות 15,000 יחידות דיור להוסטלים, או שיש עכשיו בחינה

מחדש הן של איך ירויה הדיור הזה והן של עצם המספר?

השר לקליטת עלייה י"י אדלשטיין;

יש החלטה על המספר. בינתיים הצגתי לראש הממשלה שני דברים. לא שהוא חתם לי

שכך יהיה, אבל מה שהצגתי לראש הממשלה הוא זה. כשאני אומר 15,000 יחידות דיור

לעולים, פירוש הדבר שזה יותר יחידות, כי לא רוצים גטו רק של עולים. לשאלה כמה -

את זה יקבעו ראש הממשלה ומשרד השיכון.

דבר שני, אנחנו יודעים מה הם הצרכים ואיננו יכולים לחכות 3 שנים עד שייבנה
ההוסטל. אמרנו שני דברים
א. אנחנו מדברים לפחות על 3 הוסטלים ברכישה מיידית,

רכישה ושינוי יעד של בנינים; ב. אם אנחנו אומרים שב-1998 יהיו הוסטלים, אנחנו

רוצים לראות את הבולדוזר הראשון עובד בשטח עד סוף השנה הזאת.

לכן נועדה הפגישה עם ראש הממשלה בימים הקרובים, לראות איך אנחנו מתארגנים, אם

זו תזהיה מינהלת, ענף, ועדה, ומי בפועל יבצע.
ו י מאור
הרכישה תהיה במרכז הארץ או בפריפריה?



השר לקליטת עלייה י"י אדלשטיין;

מדובר ברכישה ברחבי הארץ, כשברור שלא תהיה רכישה בתל-אביב, וגם לא נאפשר שכל

הבנינים יהיו רק בפריפריה מרוהקת. מדובר במשהו סביר בריכוזי עולים. לדוגמה,

מקומות כמו נתניה ואשקלון, שהם באזורי ביקוש.

נ' חזן;

מהו התקציב שיועד לשנת 1997?

השר לקליטת עלייה י"י אדלשטיין;

ההצעה של האוצר היתה לגבי תקציב 1997 . אני מתנגד לזה ודורש לממש את הרכישות

עד סוף 1996.
נ' חזן
אז כרגע אי ו תקציב.

השר לקליטת עלייה י"י אדלשטיין;

אני מניה שנגיע לפשרה כי בכל-זאת ראש ממשלה כבר הינחה את האוצר בנושא הזה

ואני מניח שהדרג המקצועי יידע להתמודד עם ההחלטה הזאת.

אני חושב שעיקר הפעילות ל-1997 צריכה להיות בתכנון, בהתחלות בנייה וכן הלאה,

על-מנת שב-1998 נראה את הפירות. אם בדרך נבצע גם רכישות, מה טוב.

לסיום, יש שיתוף-פעולה. ישבתי כבר מול מספר שרים ודנתי אתם על נושאים שונים.

אתן רק מספר דוגמאות. עם שר החינוך סוכם ששני המנכ"לים, בנצי דל ואפרים כהן,

יעלו את הדברים בכתב, מה צריך ומה אפשר לעשות. מה שלא יוכלו לפתור ברמה של

מנכ"לים יובא לישיבה של שני וקשרים, השר המר ועבדכם הנאמן. הנושאים שהועלו הם,

למשל, האולפנים והתכנים באולפן, קב"סים ונוער מנותק, ודברים שמשותפים לשני

המשרדים, המשך פעילות חברתית במיוחד עם נוער וסטודנטים. אני מניח שיועלו עוד

נושאים ואני בהחלט רואה מצד משרד החינוך שיתוף-פעולה, לפהות כוונות.

משרד הבריאות. פניתי אל שר הבריאות ואמרתי שלדעתי צריך להקים בדחיפות ועדה

קבועה בין משרד הבריאות למשרד הקליטה, כשאני רואה פה שני כיוונים שונים אבל

חשובים. האחד הוא כל הנושא הסוציאלי, כל הבעיות הייחודיות של העולים, הן מחבר

העמים והן מאתיופיה, מכל הארצות, בעיות קשות שקשורות לתחום הרפואה וכולנו יודעים

במה דברים אמורים.

נושא נוסף הוא כל התחום של קליטת רופאים ופארא-מדיקל במערכת הבריאות

הישראלית.

אלה שני התחומים שהצגתי לשר הבריאות. הוא הסכים שנקים את הוועדה הזאת. לי

כבר יש נציג שיכהן בוועדה, רופא בעל ותק רב בארץ, בעצמו עולה שעבר את שלבי

הקליטה. הוא כבר ישב עם יועץ שר הבריאות ואני מקווה ששר הבריאות ימנה מטעמו

מישהו בוועדה הקבועה.

אני שמח לומר שהיתה לי פגישה גם עם יושב-ראש הסוכנות היהודית אברום בורג.

כידוע, יש דברים לא פשוטים ביחסי הגומלין בין המדינה לבין סוכנות היהודית.

בינתיים יש אווירה של שיתוף-פעולה מצויין. באתי לכאן מפגישה עם פיני נחמני,

מנכ"ל מח' העליה בסוכנות היהודית, שבה דנו על מספר דברים שקשורים בעבודה המשותפת.

אני מבין את כל הקשיים שניצבים בפני הסוכנות מבחינה פיננסית, והם עושים פעילות



חשובה מאד בחוץ-לארץ, אבל אני מאד מבקש שהעולים לא יפלו בין הכסאות. כלומר,

שיהיה תיאום מלא. אם הסוכנות מחליטה לסגת מתחום זה או אחר, שאנחנו נהיה מודעים

לזה מראש ונוכל להתארגן כמדינה וגורמים ממלכתיים יוכלו לקרות את הדברים האלה

לידיהם, ואני מצפה כאן לשיתוף-פעולה טוב.

אחד הנושאים המיידיים שעומדים על הפרק הוא מי נהל הסטודנטים, שרבים מודעים לו.

אחת ההחלטות האחרונות שקיבלה הממשלה הקודמת, לצערי, היתה להעביר את מי נהל

הסטודנטים לאחוריות הבלעדית של הסוכנות היהודית. אינני יודע אל מי לבוא בטענות,

כי גיליתי בשיחתי עם אברום בורג שבעצם הוא לא טמן מלכודת. לא היה שום תהליך כזה.

זה היה סיכום פיננסי יוסר כל יוק לקליטת עליה. זה היה סיכום בין אנשי כספים על

העברת תחומים שונים בין המדינה לסוכנות היהודית, ומינהל הסטודנטים נפל באמצע.

מבחינה לא אדמיניסטרטיבית ולא פוליטית, כאזרח היה לי חבל, כי זאת אחת היחידות

שעבדה טוב בשיתוף-פעולה מלא בין הסוכנות היהודית לבין משרד הקליטה. אני כקליינט

לשעבר של מינהל הסטודנטים פשוט הצטערתי על מה שקרה.

החלטת מס' 1 של ראש הממשלה היוגה להקפיא את ההחלטה הזאת ולהקים צוות שיחזיר את

המצב לקדמותו. העובדים במינהל הסטודנטים היו בעיצומים נכון לרגע כניסתי למשרד.

הם התחשבו במצב, פתחו את הרשמת הסטודנטים ועכשיו ההרשמה בעיצומה. אני מקווה

שבקרוב נוכל לבשר שפתרנו את כל הבעייה, כשאני אגיד להברי הוועדה ולאורחים שאני לא

רואה איך משרד הקליטה צד בכלל בעסקה הזאת. משרד עליית-הנוער הועבר למשרד החינוך,

וביקשו ממשרד הקליטה להחזיר את החובות. כלומר, זה מצב מאד מוזר לדידי. הבהרתי את

העמדה הזאת גם לראש הממשלה וגם למשרד האוצר, ואני מקווה שהמדינה תמצא פתרונות

הולמים להתחשבנות חשובה עם הסוכנות היהודית, אבל שלא יעשו את משרד הקליטה מחזיר

חובות מקצועי לסוכנות היהודית.

היו"ר נ' בלומנטל;

לגבי הסטודנטים האתיופים, יש תוכנית מוצלחת לתואר ראשון, אבל וקר ההמשך לתואר

שני ואפילו שלישי.

השר לקליטת עלייה י''י אדלשטיין;

סטודנטים עולים מאתיופיה זכאים לסיוע די ממושך על-ידי מינהל הסטודנטים. הוא

לא תמיד מספיק להשלמת תואר שני. בינתיים אנחנו פועלים עם העוגה התקציבית הקיימת,

ואני מקווה שנוכל לתת מענה איפה שנוכל. אני לא יכול לבשר פה על מה שאין, שיש לי

תוספת ייחודית לעניין הזה. אנהנו נעלה את העניין הזה.

אחד האתגרים המיידיים, וכבר הוזכר על-ידי חבר-הכנסת מסאלה, שאני בהחלט מסכים

אתו, הוא השלמת פינוי אתרי הקרוואנים. כבר נאמר כאן שרושוב שהוועדה תצא בהזדמנות

לראות מה המצב. יש אתרי קרוואנים במצב די עגום, שנשארו בהם 5 - 6 - 7 משפחות,

שהן לא המשפחות החזקות שהיו באתר, ומפני שהן שם האתר עדיין קיים ולצערנו אי-אפשר

לסגור אותו. כל פעם מדובר על פתרון ייחודי. כל פעם מדובר בצרכים ייחודיים של

משפחה זו או אחרת. אני בכל-זאת רוצה לציין אוכלוסיה אחת, של עולים מאתיופיה,

יחידים, שחלקם הגדול נמצאים אפילו מספר שנים בארץ, אחרי שירות צבאי, שלא נמצאו

עדיין פתרונות לפינויים מאתרי הקרוואנים.

ואחרון, כי זה נושא שיעלה גם בוועדה ואני אבקש גם לדווח וגם לקבל את עמדת

הוועדה בנושא וזזה - קליטת עולי הפלאשמורה בישראל. הבעייה ידועה, מורכבת מאד, אבל

כרגע אני מדבר על נקודה ספציפית. גם בארות ההחלטות האחרונות של הממשלה הקודמת, אם

אינני טועה, נקבע שאתר הקרוואנים בת-חצור ישמש כאתר לקליטת הפלאשמורה

יש אוגר נוסף שנקרא הצרות-יסף. יש דעה שהאתר הזה, למרות מיקומו היותר מרויוק

בצפון, יכול להוות מקום הרבה יותר מוצלח לקליטה ראשונית של הפלאשמורה בארץ.

גורמים רבים פנו אלינו, כולל מקרב עולי אתיופיה, הברי כנסת, גורמים מקצועיים בתוך

משרד הקליטה, בבקשה לבדוק את הנושא. זה הניסוח שאני מוכן כרגע להתחייב לו.



אנחנו בודקים את הנושא. אנחנו נצא ביום חמישי עם צוות מקצועי, גם של עובדי מחוז

הצפון לנוה-כרמל ולחצרות-יסף, ונבקר גם בבת חצור. אני מניח שבימים הקרובים נביא

לוועדה הצעה שלנו להחלטה בנושא הזה, אולי לקבינט השרים לעליה וקליטה. אם יהיה

צורך לשנות נשנה. מה שיעמוד לנגד עינינו תהיה טובת העולים, במקרה זה העולים

מאתיופיה, כי ברור שאנרונו צריכים להיערך לכך מאד ברצינות, במיוחד לאור הבעיות

שמתעוררות.

ברשות היושבת-ראש, אבקש לאפשר למנכ"ל המשרד מר כהן להוסיף כמה משפטים בנושא

של עולי אתיופיה.

א' כהן;

אני יכול לומר בוודאות שזה אות כבוד לחברה הישראלית, למרות הקשיים. לי אישית

יש הזכות לומר זאת, כי עסקתי גם ב"מבצע משה" וגם ב"מבצע שלמה". "מבצע שלמה" היה

ב-25.5.91 באחריות הסוכנות היהודית עד 31.8.92. מ- 1.9.92 משרד הקליטה קיבל את

האחריות על 21 אתרים. ב"מבצע משה" עלו 57,000. כשב"מבצע שלמה" אנחנו מדברים על

כ-14,000.

סך-הכל שהו באתרי הקרוואנים 3.720 ראשי בתי-אב. היום נותרו 366 בכל אתרי

הקראוונים. אני שמח על קבלת ההחלטה, שהיא העדפה מתקנת בנושא האתיופים. מימשו

משכנתאות, נרכשו דירות במרכז הארץ. כיום אין שום בעייה, ונמצא כאן חבר-הכנסת

אדיסו מסאלה שליווה אותי תקופה ארוכה, ושלמה מולה.

אין בעייה להציע דירה ציבורית במרכז הארץ לכל משפחה ששוהה היום באתר, אבל

לצערי, אנחנו נתקלים בסירוב. הסיבה, חדרה קלטה מאות משפחות, אי-אפשר להפוך אותה

לעיר שקולטת עולים מאתיופיה, ואי-אפשר להפוך את קרית-מלאכי למרכז אתיופים.

אי-אפשר להפוך את רחובות למרכז אתיופים. לכן יש לנו דירות בראשון-לציון, באשדוד,

בחולון, בבת-ים, בכפר סבא ובירושלים, ואנחנו נענים בשלילה על-ידי המשפחות

האתיופיות. יש לנו אורך-רוח וסבלנות לעבוד. אנחנו עובדים בצורה פרטנית מאד, ירוד

ובסיוע של בני העדה.

אין פתרון, ואני אומר זאת בוודאות, ל-1,200 יחידים קשישים וצעירים אשר סיימו

את מוסדות עליית-הנוער, סיימו את שירותם בצה"ל, או קשישים יחידים ללא כל פתרון.

לצערי אני גם לא רואה פתרון בעתיד אם לא יימצא פתרון מיוחד לנושא הזה, וזו בעייה

קשה מאד לאותם צעירים.

אני יכול להוסיף נתון חשוב. התחלנו עם 200 סטודנטים והיום יש למעלה מ-1,000

סטודנטים במוסדות להשכלה גבוה, במכינות וכו'. בסך-הכל זו עליה ברוכה. הצלחנו,

אבל עדיין יש קשיים רבים בנושא ואני מקווה שנשלים את הפרק הזה של 300 יכבוה משפחות

שייכנסו מהר לתוך הקהילה ולא יישארו באתר, כי זה חבל לכולנו.
היו"ר נ' בלומנטל
תודה רבה לשר הקליטה ולמנכ"ל המשרד. קיבלנו תמונת-מצב ואני מאמינה שחלק גדול

מהנוכחים הכירו את התמונה קודם לכן. נעשתה עבודה ברוכה בהרבה מאד תחומים, אבל

עדיין יש לנו דרך ארוכה מאד.

אני רוצה שתתייחסו, ואולי היום כבר לא יהיה לנו זמן, לכל הקטע שקשור לעליה.

מה המשרד מתכונן לעשות בקשר לעליה ולהחזרת יורדים. אני רואה כאחת המשימות

העיקריות של הוועדה, וגם עם בשורה ציונית, לעודד מחדש גם עליות מארצות הרווחה.

אנחנו התמקדנו בעיקר בעליה מברית--המועצות לשעבר ומאתיופיה, ואני חושבת שהבשורה

שלנו תהיה לנסות ולהביא עד כמה שאפשר יותר עולים מארצות רבות, כולל אמריקה

הלאטינית. אני חושבת שבמסגרת הוועדה, בשיתוף-פעולה אתם, נחשוב על רעיונות חדשים

של קליטה ישירה על-ידי הרשויות למיניהן. כאשר קיבלתי את ראשות הוועדה עלו בראשי

רעיונות רבים, שאני בטוחה שכולכם חשבתם עליהם, אבל יכול להיות שאפילו נצליח ליישם

חלק מהם.

נעבור לשאלות של חברי הוועדה, ונתחיל עם חבר-הכנסת הלפרט. בבקשה.



ש' הלפרט;

ראשית, אני רוצה לברך את שר הקליטה החדש לרגל המינוי ולאחל לו הצלחה.

אני ממש נדהם מהידע הרב ומהבקיאות שהשר מגלה בתהום הקליטה, למרות שהוא נכנס

לתפקידו רק לפני שבועיים.

השר לקליטת עלייה י"י אדלשטיין;

נכנסתי לתפקיד לפני 9 שנים, אבל לא הכירו בזה.

ש' הלפרט;

אני גם רוצה לברך אותך שהצלחת כבר לעמוד נגד מגמת הקיצוצים ששר האוצר החליט

לעשות ומנעת קיצוץ בתקציב משרד הקליטה.

אני מצטער מאד שאני נאלץ להעלות בעייה מאד-מאד כאובה. כולנו כמובן שמחים

ומאושרים על העליה מרוסיה. 70 שנה חיכינו וציפינו לראות את יהודי רוסיה במדינת

ישראל. אבל לצערנו הרב, בגלל חוק השבות הקיים היום, גם מי שסבתו או סבו היו

יהודים, עלו למדינת ישראל אחוז גבוה מאד גם של לא-יהודים.

אינני יודע אם יש סטטיסטיקה מדוייקת במשרד הקליטה על אחוז הלא-יהודים שמגיעים

לארץ, אבל בזמנו שמעתי מהשר פרץ, שאמר במספר הזדמנויות מעל במה הכנסת שלמעלה

מ-30% מהעולים שמגיעים לארץ, לצערנו הרב, אינם יהודים.

אני חושב שיש קונסנסוס בקרב כל היושבים סביב השולחן, שאנחנו חייבים לשעבד את

כל הנכסים שלנו ושל בנינו ונכדינו כדי לקלוט את העליה מרוסיה בצורה הטובה והיעילה

ביותר. אבל אני חושב שאין רבים סביב השולחן שסוברים שאנחנו צריכים לשעבד את

הכלכלה שלנו בשביל לא-יהודים.

נ' חזן;

סליחה, חבר-הכנסת הלפרט, אני חושבת שתפקידה של מדינת ישראל לדאוג לאזרחיה,

יהודים ולא-יהודים כאחד. אני קצת מתפלאה מהחצי האחרון של המשפט האחרון שלך.

ש' הלפרט;

יש לי בשורה בשבילך, שבעקבות חוק יושבות הקיים היום תוכלי לשמוח מאד בעוד כמה

שנים, כי יש מיליונים בהודו שטוענים שמוצאם יהודי וגם הם רוצים לעלות לארץ-ישראל.

תוכלי לקלוט אוו1ם. המצב הכלכלי במדינת ישראל, ברוך יושם, טוב. יש מיליוני

לא-יהודים שרוצים לעלות לארץ. אם את, חברת-הכנסת חזן, כל-כך מעוניינת, אני מציע

לך להגיש הצעת חוק שכל לא-יהודי בעולם השלישי - -
נ' חזן
יש חוק השבות.

היו"ר נ' בלומנטל;

יש פה הבחנה די ברורה. חבר-הכנסת הלפרט יודע בדיוק על מה הוא מדבר.



ש' הלפרט;

חברת-הכנסת חזן, אני רוצה להפתיע אותך ואני אבקש ממך תשובה. לידיעתך, שר

הקליטה הקודם, יאיר צבן, שהוא חבר מפלגתך, ואורי גורדון, שגם הוא מקורב מאד

להשקפתך, ויוסי ביילין, שגם הוא קרוב מאד להשקפתך, הציעו לשנות את חוק השבות

הנוכחי.

ו' מאור;

יאיר צבן לא הציע לשנות את החוק.

נ' חזן;

חבר-הכנסת הלפרט, אני מבקשת לדייק ולומר דברים בשם אומרם. כמי שחברה במפלגתו

של השר לשעבר יאיר צבן אני יכולה להעיד שאף פעם לא שמעתי מפיו שהוא מתעתד או

מתכונן לשנות את חוק השבות. אדרבה, מההנהונים שאני רואה כאן

ש' הלפרט;

חברת-הכנסת חזן, אחר-כך תוכלי לבקש רשות דיבור.
נ י בלומנטל
זכות הדיבור היא של חבר-הכנסת הלפרט.

נ' חזן;

זכות דיבור לא נותנת אפשרות להגיד אי-אמת.
היו"ר נ' בלומנטל
סליחה , חברת-הכנסת חזן, הוא לא אמר אי-אמת. הוא אומר שלדעתו צריך לשנות את

חוק יושבות. הנושא נדון בוועדה, ובוודאי ייערכו דיונים גם בעתיד.

חבר-הכנסת הלפרט, רשות הדיבור שלך.

ש' הלפרט;

אני חושב שתפקידנו הלאומי לפעול לשינוי חוק השבות הנוכחי, שמאפשר להעלות מאות

אלפי לא-יהודים. אני לא יודע אם זו צריכה להיות המטרה שלנו במצב הכלכלי הנוכחי

כשאנחנו נאלצים לעשות קיצוצים של מיליארדים במגזרים החלשים - קצבאות ילדים,

קשישים וכדומה, בכדי להציל גויים שרוצים לעלות מרוסיה וממדינות אחרות בעולם,

ושאנחנו נדאג להם כאן לשיכון. אינני יודע מה עלותו של כל עולה שמגיע לארץ, אבל

הוא מסתכם בסכומים אדירים. אני לא חושב שאנחנו חייבים לעשות את זה.

תהיה לך זכות גדולה, אדוני וקשר, אם אתה תפעל, בהמשך לאלה שהם לאו-דווקא

יהודים דתיים, שבקשו לשנות את חוק השבות.

עוד דבר. לצערנו הרב, רבים מהעולים מנצלים תעודות מזוייפות כדי לעלות לארץ

בתור יהודים. רק לאחרונה התגלתה מכונת זיוף, עם זייפנים מקצועיים, שמזייפים

תעודות יהודיות ומאפשרים ללא-יהודים לעלות לארץ-ישראל. אני חושב שאת שני הדברים

האלה חייבים למנוע.

ועדת העליה והקליטה צריכה ליזום שינוי בחוק השבות פדי שרק יהודי, שהוא באמת

יהודי, יוכל לעלות לארץ-ישראל, ולמנוע מאלה שרוצים לזייף את יהדותם מלעלות למדינת

ישראל.



כדי למנוע אי-נעימויות מאלה שנחשבים כלא-יהודים, השגרירות במוסקבה צריכה

להקים מחלקה שתבדוק בצורה יסודית את יהדותו של כל אחד שרוצה לעלות לארץ-ישראל,

ורק לכאלה לתת אשרות כניסה ולא להציף את מדינת ישראל בגויים.

משפט איוריו. אדוני השר, דיברת הרבה על דיור לעולים. אין ספק שנושא הדיור

חשוב בנאד לעולים, אבל הרבה יותר חשוב הוא נושא התעסוקה.
השר לקליטת עלייה י"י אדלשטיין
אתה נכנסת ברגע שסיימתי לדבר בנושא התעסוקה ועברתי לדבר על הדיור.

ש' הלפרט;

אני מצטער מאד. בכל אופן, נושא התעסוקה הוא בעייה כבדה מאד, הרבה יותר קשה

מבעיית הדיור. אדם שיש לו תעסוקה, גם אם הוא מתגורר בקרוואן, הוא מאושר, ואדם

שאין לו תעסוקה והוא מתגורר בוילה, הוא אומלל. בתחום הזה יש הרבה מאד מה לעשות.

ייתכן שהרבה מאד עולים צריכים לעשות הסבה מקצועית, וכדומה, אבל נושא התעסוקה הוא

הבעייה מס' 1 של העולים.

היו"ר נ' בלומנטל;

תודה רבה לחבר-הכנסת הלפרט. אני רוצה לתמצת ולומר שאתה התייחסת למעשה לשני

נושאים. האחד הוא תיקון חוק השבות. הבנתי שבוועדה זו דובר על כך, אם כו לעשות

או לא לעשות תיקוו, והוועדה החליטה לא לתקן, ויושר גם התייחס לזה.

הדבר השני הוא זיופים שנעשים במיוחד ברוסיה, ואולי גם במקומות אחרים, בקשר

ליהדות. כשאנחנו שומעים את הדברים האלה אני מוכרחה לומר, ברוך שהגענו לימים האלה

שאנשים רוצים להיות יהודים.

חברת--הכנסת סופה לנדבר, בבקשה.

סי לנדבר;

אני שוב רוצה לברך את השר החדש ולאחל לו הצלחה בעבודה, וגם את יושבת-ראש

הוועדה.

אדוני השר, ציינת שהממשלה הקודמת מסרה משק שנקרא עלייה במצב לא גרוע. אני

חושבת שיגיע זמו שאנחנו נתגעגע לדברים שהיו.

אני רוצה להזכיר לכם שלפני ארבע שנים המשק היה במצב גרוע ביותר. העולים היו

ברחוב, לא היה דיור לא סוציאלי ולא אחר, אנשים לא קנו דירות. שכחנו את זה.

היו"ר נ' בלומנטל;

למה? גם זוכרים שאריק שרוו בנה הרבה מאד דירות.

סי לנדבר;

אני חושבת שכו צריך להגיד את זה. אני גם חושבת שמותר להגיד שאריק שרוו בזבז

מיליארד דולר על קרוואנים בזמו שהיה צריך להשקיע את הכסף הזה במשהו אחר, והוא בנה

דירות במקומות שבהם לא היתה תעסוקה.
היו"ר נ' בלומנטל
לא ניכנס לזה.



ס' לנדבר;

אנחנו צריכים להיכנס לזה.

צריך גם לזכור שבשנים האלה דירות עמדו ריקות וגם לזה אני רוצה להתייחס, מפני

שחלק מראשי הערים, אנשי הליכוד, אמרו: לא רוצים לקבל את העליה הזאת מפני שהיא

סוציאלית ואנחנו לא רוצים אותם בערים שלנו. אני חושבת שעובדי משרד הקליטה יכולים

להעיד על כך.

אני רוצה לעודד את השר החדש ביחס לארגוני עולים. אני חושבת שאתה מבין את

הסיטואציה. הסיטואציה היום בסוכנות היהודית כבדה וקשה, גם בענייני כספים במה

שקשור לארגוני עולים, ואני חושבת שצריך לעודד את האנשים שירח- עם משרד הקליטה,

בשפה שהעולים מדברים, מקבלים אותם ועובדים ירוד אתם.

אני רוצה לשאול אותך משהו שעליו דנו לא פעם בוועדת העליה הקליטה, והוא הלוואת

סוכנות. הרי אתה ירוד אתנו השתתפת בהלוואת סוכנות שהיתה כמענק, שהעולים היו

מקבלים את הסכום הזה, ואחר-כך כולנו נלחמנו כדי למחוק את ההלוואה ולהפוך אותה

למענק. רק לפני כמה ימים קראתי בעתון שפתאום הסוכנות לא יכולה למחוק את ההלוואה

ולהפוך אותה למענק. שוב מעבירים את זה לבנקים והבנקים יתנו את זה בריבית

ובהצמדה, ואני רוצה לשאול איך זה קרה שהמשרד לא נלחם בעניין הזה כדי להפוך את

ההלוואה למענק.

דבר שני, אני רוצה לשאול אותך על דירות נייר. ידוע לי שבמשרד שלך יש היום

למעלה מ-300 דירות נייר שעלו למדינת ישראל במשך השנים האלה למעלה מ-101 מיליון

דולר. הדירות האלה סגורות, הן עולות באחזקה, ארנונה וכו', והן סגורות ובינתיים

לא נותנים אותן. העולים מאתיופיה לא רוצים אותן, מסיבות שלהם שיכולות להיות

מוצדקות, ועולים אחרים שעומדים בתור לא מקבלים אותן.

יש עוד דבר שקשור לדירות אלו ולהסדר של משרד הקליטה עם ראש העיר נתיבות,

שמשהו מוזר קורה בעיר הזאת. יש שם למעלה מ-200 דירות, והאיש מקבל את הדירה רק

אחרי ראיון מיוחד אישי עם ראש העיר. אני חושבת שזה די מסריח.

השר לקליטת עלייה י"י אדלשטיין;

הוא רוצה להכיר את כל התושבים. זו פעילות ברוכה.

סי לנדבר;

לא, יש פה ירק לעליה במובן זה שהעליה מברית-המועצות מביאה איטה "סלאמס". העליה

הזאת מביאה אתה אנשים כבדים, קשים וסוציאלים. אני רוצה לדעת איך המשרד שלך מאשר

את זה לראש העיר. הממשלה החזיקה קודם את הדירות האלה, ומי מאפשר לו להכניס את

האנשים רק איורי ראיון אישי, ואיזה חוק יש במדינת ישראל שמאפשר לו את זה?

אני גם חושבת שאתה יכול לקבל עידוד מחברי הוועדה. אנחנו מבינים שצריך לעשות

קיצוצים בתקציב ואנחנו מבינים גם שבחלק מהדברים אתה נאבק ירוד עם חבריך, ולפחות

אני יכולה להגיד לך שאתה תקבל עידוד שלי, מפני שכל הקיצוצים יפגעו קודם-כל בעליה,

ארנונה, קשישים, ביקור אצל רופא, קצבאות ילדים וכו', וכמובן שהעולים יחזרו לשלבים

שהם כבר עברו.

שאלה נוספת. כידוע לך, בוועדה זו דיברנו רבות על יחידים. גם ידוע לי שכאשר

נותנים היום הפנייה לדיור בהוסטל, כמעט לא נותנים אותה ליחידים. אני חושבת שזו

אוכלוסיה קשה. בדידות היא דבר קשה גם לבן-אדם וגם לסביבה.

שאלה אחרונה. יש 13 הוסטלים שחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית אישר לפני

כשנה. מה מצבם של ההוסטלים האלה ומתי מאכלסים אותם? תודה רבה, ובהצלחה.



היו"ר נ' בלומנטל;

תודה רבה. אני רוצה לתקן כמה דברים בעקבות דברי הברת-הכנסת לנדבר. דווקא

ראשי העיר של הליכוד - ואני לא חושבת שיש לעשות הבחנה - היו להם בעיות קשות סביב

העליה.

סי לנדבר;

אני מדברת על ערים שבראשן עומדים אנשי הליכוד. איפה שצריכים לתת להם מחמאות,

תאמיני לי שאני יודעת לתת מחמאות.

היו"ר נ' בלומנטל;

אני לא חושבת שבשלטון יש הבהונות. יש בעיות שקיימות סביב העליה.

ס' לנדבר;

במקרה זה אני צודקת. את פשוט לא מכירה אותי.

י' שטרן;

בכרמיאל הכל בסדר.

ס' לנדבר;

בכרמיאל המצב מצויין. הלוואי שראשי הערים יקבלו עולים כמו שמקבל ראש העיר

כרמיאל. וגם סגנית ראש העיר.

היו"ר נ' בלומנטל;

גם לגבי ראש העיר נתיבות, אני ביקרתי פעמים רבות בנתיבות ואני חושבת שקליטת

העליה שם היא דוגמה.

ס' לנדבר;

אנחנו מדברים עכשיו על דבר שנוצר במדינת ישראל כאשר 200 וכמה דירות עומדות

ריקות וראש העיר צריך לאכלס אותן לאחר ראיון אישי.
היו"ר נ' בלומנטל
השר ואנחנו נתייחס לכל אחת מהשאלות. אני רק אומרת שנעשתה עבודה יוצאת מן

הכלל דווקא בנתיבות בכל מה שקשור לקליטת עליה.

ס' לנדבר;

אנחנו לא מדברים עכשיו על קליטת עליה, אלא על דיור. אני חושבת שיש פה סטייה

מהדרך.

היו"ר נ' בלומנטל;

חברת-הכנסת לנדבר, נתתי לך -זכות לדבר. אנחנו צריכים להמשיך.

ס' לנדבר;

חוץ ממחמאות צריך לדעת גם לקבל בקורת, ופה הבקורת תהיה קשה.
היו"ר נ' בלומנטל
מי שצריך לקבל בקורת יקבל בקורת, אבל אני חושבת שהיתה קצת סטייה מעבר לנחוץ.

חברת-הכנסת חזן , בבקשה.

נ' חזן;

אדוני השר, התרשמתי מאד מהצגת הדברים שלך, ומהנחישות, וגם מההיגיון הצרוף

שהצגת.

אני רוצה להתמקד בשתי שאלות ולשאול פעם נוספת שאלה שלא קיבלתי עליה מענה.

בסבב הראשון התמקדנו בקיצוצים הספציפיים שקשורים למשרדך ובקיצוצים הספציפיים

במיוחד בעניין העולים המדענים. אבל צריך גם להרחיב את היריעה.

השר לקליטת עלייה י"י אדלשטיין;

נכון.
נ' חזן
אם לא מרחיבים את היריעה, לדעתי - ואני אומרת זאת בכאב רב - ייתכן מאד שאחת

האוכלוסיות שתיפגע ישירות וקשות מהקיצוצים זו דווקא אוכלוסיית העולים. אני מדברת

לפחות על הצעדים הבאים. א. קיצוץ בקצבאות ילדים. ב. הקיצוץ של המענקים לחיילים

משוחררים. ג. הקיצוצים לגמלאים. אם אני לוקחת את שלושת הצעדים האלה וחושבת על

מי זה משפיע, איו לי צל של ספק שאוכלוסיה גדולה מאד של עולים תיפגע ישירות.

מכאן אני חייבת לשאול, מטבע הדברים, מה אתה עשית בעניין הזה. משום שאם אנחנו

לא מרחיבים את היריעה בעניין הקיצוצים ועושים בדיקה מובחנת מי נפגע, אזי אין ספק

שהגזרות הללו ישפיעו בצורה דיפרנציאלית על קבוצות שונות, ואני חוששת שקבוצה מאד

גדולה תהיה קבוצה של עולים.

שאלה שניה. לדאבוני הרב העלה חבר-הכנסת הלפרט סדרה של שאלות שקשורות לדת

ומדינה, שאני בטוחה שתתייחס אליהן, ואני מקווה שתתייחס גם לשאלותיי בנושא הזה.

משום שאני מבין הצברים שחושבים שכל מי שרואה עצמו כיהודי וראה עצמו כיהודי, או

יהודיה, ורצתה לעלות לארץ, רק יבורכו. על-פי השר, הסיבה שבגללה חוק השבות קיים

היא לתת את האפשרות לאנשים שעברו תלאות בתפוצות ושיש להם רקע יהודי ומורשת

יהודית, להגיע למדינת ישראל ולהשתלב כאזרחים שווי-זכויות. הנסיון לעשות איפה

ואיפה בנושא הזה משמיט, לפי דעתי, את הקרקע מתחת לחזון הציוני הנאור כפי שאנחנו

הבנו אותו.

ש' הלפרט;

חזון ציוני להעלות מיליון גויים.

נ' חזן;

לא רק זה. אבל העליה הזאת משבחת את מדינת ישראל מבחינה כלכלית הרבה יותר

מאוכלוסיות שקיימות כאן ואינן תורמות את תרומתן האמיתית לכלכלת מדינת ישראל.

לכן יש לך בעייה, אתה מכיר אותה, ושאלתי אליך היא זו. אני באמת רואה אותך

כמגן העולים.



ש' הלפרט;

היהודים ולא הגויים.
נ' חזן
אני אמי-תי עולים.

ש' הלפרט;
ואני מתקן
הוא מגן על העולים היהודים.

סי לנדבר;

עולים שמדינת ישראל קיבלה אותם.
נ' חזן
עשיתם צעד מאד חשוב כאשר נפגשתם עם הרבנים הראשיים והתחלתם סידורים לקבורה -

אגב, אני הייתי אומרת שצריך לעשות קבורה חילונית וזה היה פותר את הבעייה.

אני רוצה לדעת איזה צעדים נוספים אתה מתכנן כדי להקל על המצוקה הנוראית

והאישית ועוגמת הנפש שנגרמה לאחוז גבוה מאד של עולים כתוצאה מפקפוק ביהדותם

ובכשרותם כיהודים. כי אני חושבת שזה אחד המחדלים הגדולים שהיו בעבר בנושא של

קליטת העליה ואני מצפה ממך שתנקוט בצעדים מאד-מאד ברורים בעניין הזה. אתה רמזת

על הפלאשמורה. יש לי הרבה מה להגיד על זה, אבל אגיד את זה בהזדמנות אחרת.

שאלה אחרונה. ביקשתי לדעתי מהי תפיסתך, מהו החזון, מהי הגישה שלך ולא קיבלתי

תשובה.

מ' סולודקין;

כבוד השר אדלשטיין ידידי, אני רוצה להתייחס לנושא מאד חשוב - קליטת המדענים.

אני חושבת שזו בושה וחרפה שמדענים מברית-המועצות לשעבר, אחרי 5- 6 שנות עבודה

באוניברסיטאות ובמכונים עדיין נמצאים בטיפול של משרד הקליטה.

אני חושבת שהשר צבן עשה וגם אתה עושה מה שאתה יכול, אבל העניין הוא ארור.

אנחנו זקוקים לשיתוף-פעולה בין משרד הרווחה, משרד החינוך, ואנחנו צריכים לחשוב גם

על ועדת תכנון ותקצוב, שכל הזמן רוצה לחסל את כל התוכנית של קליטת המדענים

באוניברסיטאות.

אני חושבת שבנושא כל-כך חשוב, נושא לאומי, אנחנו צריכים להקים ועדה לאומית

על-יד ראש הממשלה לקליטת המדענים. תודה.

היו"ר נ' בלומנטל;

תודה רבה. חבר-הכנסת יורי שטרן, בבקשה.

י' שטרן;

אני הבנתי שאחד המרכיבים הקשים של חיי חבר-הכנסת הוא אי היכולת לקרוע את עצמך

בין כמה ועדות. מאד רציתי להיות בוועדה זו, במיוחד כשהשר נשא את דבריו, אבל היתה

ישיבה של ועדת העבודה והרווחה ולאור הקיצוצים אי-אפשר היה לפספס אותה.



אתחיל בברכות. אני רוצה להגיד ליולי שזו פעם ראשונה שמגיע לכסא של שר הקליטה

בן-אדם שאת שיעורי הבית שלו הוא יכול היה לעשות בכל אותן שנים לפני קבלת התפקיד

ולא אחרי קבלתו. אני הושב שיש לך סיכוי להיות השר הטוב בתולדות מדינת ישראל

בתפקיד הזה, וכולנו נשמה לסייע לך לבצע את משימותיך בצורה הטובה ביותר.

אני רוצה להתייהס לדברים שאמר חבר-הכנסת הלפרט, למרות שאני בטוח שאתה תענה.

מדינת ישראל קולטת גם לא-יהודים, לא בגלל הסבא בחוק יושבות ולא בגלל הזיופים שלא

שייכים להוק השבות, כי אם מישהו מזייף אז יותר טוב לו לזייף את מלוא יהדותו ולא

רק את הסבא המסכן שבקושי הביאו אותו ארצה.

אנחנו קולטים לא-יהודים כי זה המצב של העם היהודי בתפוצות, הרבה מאד נישואי

תערובת, וכל מי שמביא את משפחתו המעורבת למדינת ישראל נותן לה סיכוי להיקלט פה

כמשפחה יהודית, ולדעתי כך אנחנו צריכים לראות את זה.

כמה דברים לשר. יושבים פה חברינו מארגוני העולים, שפעם עבדנו כולנו יהד.

אני הייתי בין מייסדי מועצת ארגוני העולים. אני חושב שאחד השינויים המעטים שאתה

יכול להכניס לעבודת משרד הקליטה הוא סידור עבודה אהר ואמון אהר, מלא הרבה יותר

בין ארגוני העולים, בכל מיני התארגנויות, ארגוני מדענים, ארגוני עולים מארצות

שונות.
השר לקליטת עלייה י"י אדלשטיין
למרות שהיית בוועדת העבודה והרווחה שמעת מה שאמרתי.

י' שטרן;

לכן אני מתנצל על כל מה שאגיד, כי יכול להיות שאמרת.

א' הלחמי;

לא רק בתחום החברתי, גם בתחום התעסוקה.

י' שטרן;

בכל התחומים.

דבר שני שוודאי התייחסת אליו, אבל לאור המאמר שפורסם אתמול בעתון "הארץ", עם

תמונתך, אני רוצה לציין את חשיבות תודעת הקליטה והמאבק בהשמצות בכל סוגי האפלייה

של העולים, אם זה אי-רצון של ראשי ערים לאכלס דירות בעולי ברית-המועצות, אם זה

ההתנהגות המזעזעת של ראשי הרשויות שלא רצו לקלוט את העולים מאתיופיה, וכדומה. כל

תופעה כזאת מבקשת תגובה חריפה ביותר, ואני מקווה שתוביל את זה.

דבר שלישי, יש הרבה מאד דברים סביב משרד הקליטה ששייכים למשרדי ממשלה אחרים,

שחייבים לתקנם, בשירות התעסוקה, בביטוח לאומי, במשרד החינוך וכו'. עליך להוביל

את זה בממשלה, ושוב אנחנו בכנסת נשתדל לגבות את פעולותיך.

בעייה ספציפית שקיבלה מימדים מפחידים למדי היא נפגעי העברת הכספים מאוקראינה,

ועכשיו מרוסיה, ומדובר במאות רבות של משפחות שנשארו בחוסר-כל. המדינה לא יכולה

להתנער מאחריות לגורלם, גם מהעובדה שהיא לא דאגה לסידור קבוע בין-ממשלתי להעברת

הכספים ואז נכנסו גורמים פרטיים. גם על כך שהיא נתנה לאותם גורמים פרטיים מבלי

לבדוק את זה או מבלי לסייע להם לעשות את זה בצורה טובה, כי חלק בא מתוך אי-הבנה

מצדם איך עושים את זה. לכן אני חושב שמשרד הקליטה צריך לדאוג לאיזה שהוא הסדר,

כמו שהיה הסדר הקיבוצים והסדר קרנות הפנסיה. כלומר, כל מגזר שנמצא בצרה יש מסורת

במדינת ישראל לפתור את הבעיות האלה על-ידי לקיחת חלק מהאחריות על הממשלה.



מצבם של נפגעי צ'רנוביל, כולל אלה שהשתתפו בחיסול האסון ולכן הם זכאים לעזרה

מירבית, במיוחד בדיור ציבורי.

העניין של אפליית היחידים עלה פה.

דבר אחרון. עד כה לא היה נהוג ברוב משרדי הממשלה החברתיים להיות משרדים עם

פתיחות מבחינת הסידורים שכל אחד יידע את זכויותיו, יידע באיזה תור הוא עומד לקבלת

דירה או לקבלת הטבה זו או אחרת.

אני מקווה שתהיה הראשון בכך שתנהיג את המסורת החדשה להיות גלויים, פתוחים

לציבור, להיות מדוייקים וגלויים בקריטריונים. שוב, אני מאחל לך הצלחה רבה.

ר' ברונפמן;

גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, לפניי דיברו חברי-הכנסת יורי שטרן, מרינה

סולודקין וסופה לנדבר, שהם חברים למאבק מאד מתמשך שלנו בעד קליטה יותר מוצלחת,

יותר איכותית בישראל.

לא אשאל היום שאלות ולא אביע משאלות, כי אני חושב שיהיו פה אין סוף שאלות

ומשאלות. ליולי מצפה עבודה קשה ואני בטוח שהוא יעמוד במשימה בצורה הנאותה

והחיובית האפשרית.

אני רוצה להסב את תשומת-לבכם להרכב הוועדה, ולהפנות את דבריי דווקא לחברים

ולאורחי הוועדה. ועדה זו אמורה להיות אחת הוועדות, לדעתי, החשובות בוועדות

הכנסת. כפי שאני מבחין נכון להיום, הוועדה הפכה, לפי הרכבה, לזירה פוליטית חשובה

מאד, כאשר מצד אחד אנחנו עדים להמשך העליה של 60,000 - 65,000 עולים כל שנה.

היו"ר נ' בלומנטל;

רק מברית-המועצות לשעבר. אנחנו רוצים שיבואו גם מארצות אחרות.

ר' ברונפמן;

למרות ההרגשה בציבור שהעליה הגדולה כבר פסקה ואיננה. מצד שני הגענו למצב,

כאשר קליטה איכותית מצווה עלינו להתייחס גם לעולים שהגיעו ארצה בשנים 1990 -

1992, ואני חושב שהיום, כאשר יש כוח פוליטי גדול מאד של סיעת ישראל בעליה שמונה 7

חברי-כנסת, והחברים מסיעות אחרות, קואליציה ואופוזיציה כאחד, להביא לשיפור בקליטת

העולים שהגיעו בשנים עברו לישראל. לכן, לוועדת העליה והקליטה חשיבות רבה מאד

בביצוע משימה זו, בשיתוף מלא עם השר.

כפי שהתחלתי בברכות גם אסיים בברכות ליושבת-ראש הוועדה, לכבוד השר, לחברינו

ולכל חברי הוועדה.

היו"ר נ' בלומנטל;

תודה רבה. חבר-הכנסת אופיר פינס, בבקשה.

א' פינס-פז;

לא שמעתי, לצערי, את דברי שר הקליטה החדש, אבל אני בהחלט מברך על המינוי שלו.

אי-אפשר להאשים את שר הקליטה בזה שהוא לא מבין בעליה ובקליטה.

אני מתנצל שהגעתי מאוחר. אני חבר גם בוועדת הכספים והשתתפתי שם בישיבה.



השר לקליטת עלייה י"י אדלשטיין;

כל עוד אתה שם תהיה שליח שלנו.

א' פינס-פז;

אני מצטרף לדברים שאמר חבר-הכנסת ברונפמן. לפחות סיעת העבודה רואה בוועדה

הזו ועדה מאד חשובה, מאד משמעותית. זה נושא שמעניין אותנו מאד ואנחנו נעשה הכל

שלפחות התהליכים החיוביים שאנחנו סבורים שהתפתחו בשנים האחרונות לא ייפגעו, למרות

גל הקיצוצים והגזרות. אנחנו נעשה הכל שהם לא יפגעו באוכלוסיית העולים החדשים.

לא רק אנחנו, אני חושב שגם סיעות אחרות תעשינה בענייו הזה כל מאמץ כדי שנושא

העליה והקליטה לא ייפגע. כל מי שעוסק בתחום הזה שנים רבות יודע שגם בונה שהיה לא

הספיק, על אחת כמה וכמה אי-אפשר להוריד את הדבר הזה מתחת לקו מסויים שמדובר בו,

ואני מקווה שבעניין הזה כולנו נעשה מאמץ משותף.
היו"ר נ' בלומנטל
תודה רבה לחבר-הכנסת אופיר פינס.

אני רוצה לומר לסדר הישיבה שאנחנו נסיים את הישיבה בשעה 12:00 בדיוק.

נציגים של ארגוני העולים ביקשו זכות דיבור. אני מבקשת מאד מכל אחד שאקרא

בשמו לומר שני משפטים והשר יענה, כי אחרת לא תהיה לו שהות לענות. מלכתחילה לא

חשבנו לתת זכות דיבור לאורחים בישיבה ראשונה של הוועדה, אבל בכל-זאת אתן רשות

דיבור לאלה שביקשו, והם לא רבים, אבל אנא קצרו. ניסים קנטי, יושב-ראש התאחדות

עולי תורכיה, בבקשה.
נ' קנטי
תודה רבה. כקודמיי, גם אני רוצה לברך את כבוד השר על המינוי החדש ואני מאחל

לו הצלחה.

בהזדמנות חגיגית זו אני רוצה להציע את עצמנו, ארגון יוצאי תורכיה, ואני מקווה

שגם שאר הארגונים יצטרפו להצעה הזאת, להיות לך לעזר בקליטת העולים, ואני מקווה

ששיתוף-פעולה בין ארגוני העולים לבין משרד הקליטה יילך ויתהדק בזכותך ובזכות

המדיניות החדשה.

אני רוצה לנגוע בשני נושאים קצרצרים ואולי בפגישה אחרת עם נציגי ארגונים

אחרים נוכל לדבר ולהרחיב בנושאים אחרים שנוגעים לעולים הרודשים.

חברת-הכנסת חזן דיברה על איפה ואיפה ואני רוצה לדבר על איפה ואיפה דווקא

בנוגע לקליטת עולים חדשים, לצערי, ממדינות רווחה וממדינות מצוקה. אני חושב

שמדינת ישראל במו-ידיה עושה עוול במדיניות של איפה ואיפה בין עולה לעולה בלי

להתייחס לשאלה אם הוא יהודי טהור או חצי יהודי. אני לא מבדיל ביניהם. אני יודע

רק דבר אחד, שכל עולה שמגיע לארץ אנחנו צריכים להתייחס אליו כשווה בין שווים.

כשבאותה כרזה במרכז קליטה יושבים עולים שמגיעים מארץ מצוקה ועולים שמגיעים

מארץ רווחה על-פי ההגדרה, זה עדיין לא אומר שזה המצב שלהם על-פי כיסם. במקום

לאחד אותם ולעשות מהם עם אחד אנחנו זורעים שנאה וקנאה בתחילת דרכם.

אני מבקש לדעת אם בכוונת השר שמגיע מחבר העמים, לשנות את המצב.
היו"ר נ' בלומנטל
יש לו רגישות מיוחדת.
נ' קנטי
אני מאד מקווה שכן.

דבר שני, שמעתי בשמחה את התייחסותך לארגוני עולים. אנחנו נמנים על ארגוני

העולים שכמעט ולא זוכים לתמיכה ממשלתית ציבורית ורק על-ידי מתנדבים משתדלים

להתקיים. אני מבקש לשאול אם גם בנושא הזה יש לכבוד השר איזה שהוא כיוון חיובי.

תודה.

ש' סימן-טוב;

קודם-כל ברכותיי לשר הצעיר החדש וליושבת-ראש הוועדה הצעירה והוותיקה.

יהודי איראן במצב קשה. ככל שהמצב הפוליטי מחמיר הם יותר בסכנה. א. צריך

להוציא אותם כמה שאפשר יותר מהר.

ש' הלפרט;

הם ו-וצים לעלות?
שי סימן-טוב
כן. ב. כשהם מגיעים לארץ, יש דברים רבים שצריך לטפל בהם, אבל אתרכז בנושא

המשכנתאות. יש איפה ואיפה בין משכנתא שמקבל עולה מאיראן, שהיא לדעת הכל ארץ

מצוקה, קשה, - 40,000 דולר, בהשוואה לעולים מארצות אחרות שמקבלים 120,000 דולר.

פי 3. אם אנחנו רוצים שהיהודים האלה יעלו לארץ ויישארו כאן, ולא ימשיכו

לארצות- הברית, אנא תשנו את הקריטריון. תנו קריטריון אחד לכל, כולל יהודי איראן

שמצויים במצוקה.

א' רחמילביץ';

ברכותיי לשר החדש וליושבת-ראש הוועדה. רציתי לשאול את השר מה בכוונתו לעשות

כדי ליצור אווירה יותר נעימה לעולים מארצות המערב. אני חושבת שיש אווירה קשה

בקרב העולים מהמערב. אני מצטרפת לבקשה שיש אפילו עולים בארצות-הברית וקנדה

במצוקה, והם היו רוצים לעלות ארצה. אני חושבת שהגיע הזמן לומר שאין ארץ מצוקה,

אלא יש עולים במצוקה.

אני מבקשת את התייחסותך לעניין הזה.

שי חנסב;

אני באתי מהגליל המערבי כדי להגיד כבנה משפטים על יוצאי איראן. אני חבר קיבוץ

וזה מספר שנים אני ממלא תפקיד בהתנדבות בארגון הגג של יוצאי איראן בקליטת עליה.

מר סימן-טוב דיבר טלגרפית. 30 אחיי יוצאי איראן כלואים באיראן במצב קשה

ביותר. נשקפת להם סכנה. הם יושבים על-יד הר געש. מוצאים להורג בשל יהדותם, או

מאשימים אותם כציונים, אבל מוציאים אותם להורג כיהודים.

אומרים שאיראן היא לא ארץ מצוקה. אני אומר שזאת ארץ מצוקה מבחינה כלכלית

ובטחונית. היום מגיע לישראל טפטוף של עולים מאיראן בדרך-לא-דרך, מבריחים גבולות.

יש שם 30,000 יהודים. למה הם בכל-זאת לא באים? יש דרכים להוציא אותם.

מצבם של יהודי איראן בתקופת השאח היה טוב מאד. היום מצבם רע מאד. אני מדבר

על מצוקה כלכלית. אני מבקש להעלות את סכום המשכנתא ליוצאי איראן ולהשוות אותה

למשכנתא שמקבלים יוצאי אתיופיה, תימן וסוריה. בזה נציל 30,000 יהודים, אחינו

מאיראן.



היו"ר נ' בלומנטל;

מחר נקיים ישיבה סגורה, משום הרגישות של הנושא, כך שלא יוזמנו אליה אנשים

מבהוץ אלא רק חברי הכנסת ואנשים שידווהו לנו, אבל אנחנו בהחלט נפעל בכיוון הזה.
דייר בי אייל
המועצה הציבורית למען יהודי ברית-המועצות. אנחנו לא ארגון עולים, אנחנו

ארגון וולונטרי של ותיקים שמטרתו לסייע לעולים להשתלב בחברה הישראלית. בין היתר

אני גם בין מקדמי ומנסחי תוכנית קמ"ע באמצעות הוועד המרכזי של המועצה הציבורית.

אנחנו מאושרים שיולי אדלשטיין הוא שר הקליטה, גם כישראלים, וודאי העולים

מאושרים. הציפיות עצומות, וזה כמובן לא קל.

אומר רק לגבי תוכנית קמ"ע כדי לצמצם לשאלה שביקשתי לשאול. הציפיות לגבי

תוכנית קמ"ע הן עצומות, גם אצל העולים, גם בחלק מן הממסד המדעי הישראלי. הרי

בסופו של דבר אנחנו שוכרים את מיטב המדענים-עולים שלא יכולים להיכנס כסדר

לאוניברסיטאות. סוחבים אותם 6- 7 שנים וכל שנה מחפשים פתרונות איך שהוא כדי שהם

יוכלו להמשיך לעבוד עוד שנה. סוף-סוף באה תוכנית קמ"ע, שכל המפלגות הספימו עליה

והיא הופיעה בהסכם הקואליציוני. סוף-סוף תוכנית קמ"ע צריכה לתת פתרון.

מה שקרה בתוכנית הקיצוצים גרם לזעזוע עמוק בקרב העולים קודם-כל, משום שהנוסח

שנתקבל פירושו לקבור את תוכנית קמ"ע.
היו"ר נ' בלומנטל
זה לא נכון. סמוך על השר שלנו. תן לו הזדמנות להראות לך שתוכנית קמ"ע

ממשיכה. שלמה מולה, בבקשה.
שי מולה
אני רוצה להצטרף לברכות לכבוד השר. מעבר לזה שאני רואה את חברי הכנסת שרובם

עולים חדשים, יש להתגאות בהיותנו עולים חדשים, גם בהיותנו ישראלים, שזה מאד חשוב

ומשמעותי.

אני רוצה להגיד שני דברים. ראשית, אני רוצה לשאול את כבוד השר אם תמשיך

במדיניות של העדפה מתקנת בנושא קליטת עולי אתיופיה. שנית, האם כבוד השר יממש את

החלטות קבינט הקליטה של הממשלה היוצאת שנתקבלו לאחר ההפגנה הסוערת שגילתה את קשיי

הקליטה של עולי אתיופיה.

חבר-הכנסת הלפרט, קודם-כל תכיר בי שאני יהודי. במקום לחפש בהגדרה מיהו

יהודי, קודם-כל תכירו בנו כיהודים. אנחנו פה בארץ , לא ביקשנו לקבל מכם תעודת

זהות. אנחנו מבקשים שתכירו בזהות היהודית שלנו.

אני חושב שהחלק של קליטת עולים הוא לא נושא פוליטי לגמרי. אני אישית חושב

שצריך לעשות "לובי" למען קליטת עולים מאתיופיה שחוצה את כל הסיעות בכנסת, ואני

חושב שכך נוכל להקל על קליטת העולים.
היו"ר נ' בלומנטל
תודה רבה לך. כבוד השר, בבקשה.
השר לקליטת עלייה י"י אדלשטיין
נשאלו שאלות מאד חשובות, ואם אתהיל בעניין החזון, אצטרך שעתיים לכך.
היו"ר נ' בלומנטל
על כך נקיים ישיבה נפרדת.

השר לקליטת עלייה י"י אדלשטיין;

אני בכל-זאת אתייחס גם לזה בשני משפטים. אני אבקש ממר צמיר להתייחס לעניין

ההלוואות, ומהמנכ"ל להשיב על מספר שאלות ספציפיות שנשאלו על-ידי חברת-הכנסת לנדבר

בענייו נתיבות, דירות נייר ועוד.

חבר-הכנסת הלפרט העלה נושא חשוב. דעתנו בנושא הזה ידועה. אני הולק לפהות על

הנחת יסוד, וכפי שציינתי בתוכנית הכלכלית של האוצר מתברר שהפקידות המקצועית בתחום

הזה מסכימה אתי. העליה היא לא נטל או שעבוד, העליה היא ברכה לכלכלת המדינה,

והתחזית הכלכלית האופטימית של האוצר מבוססת על שמירת מספר או גידול מספר העולים.

אני לא חושב שהאוצר עשה כאן הבחנה לגבי יהודים ולא-יהודים. אבל אנחנו כן חייבים

לעשות הבחנה, ובצורה פשוטה מאד. אני חושב שפחות או יותר זה כבר נאמר כאן על-ידי

חברי לסיעה חבר-הכנסת שטרן. אני רוצה לציין שזאת גם תהיה המדיניות של משרד

הקליטה. כלומר, שהוא לא אחראי על העלאת יהודים או העלאת עולים. הוא אחראי על

קליטתם. אבל כל עוד קיים חוק השבות אנחנו רואים מציאות מול עינינו שבה אין

קהילות יהודיות טהורות, לא בארצות-הברית ולא בצרפת ולא בברית-המועצות לשעבר ולא

באתיופיה ולא בכל ארץ אחרת שהוזכרה או לא הוזכרה כאן, ולכן נראה את המציאות הזאת

ונמשיך להעלות את הקהילות הקיימות. אין לנו עם ארור, אין לנו קהילות אחרות.

אנחנו נצטרך להתמודד עם הבעייה שמתעוררת. אני לא מתכוון לטאטא את הדברים מתחת

לשטיח ואני מקווה שהנוכחים בוועדה יפעלו ביחד, כמו גם בנושאים אחרים, ללא הבדל

בגישה הפוליטית או תפיסה זו או אחרת של המצב. בסך-הכל אין בינינו חילוקי-דעות

שחלק מן וזקליטה החברתית הוא תהליך של השבה ליהדות או גיור של אלה שהצטרפו אלינו.

ש' הלפרט;

אפשר גם לתקן חוק.
השר לקליטת עלייה י"י אדלשטיין
אני אתייחס גם לזה. גם את זה אינני מתכוון לטאטא מתחת לשטיח.

אני חושב שכל אלח שמעוניינים להצטרף לעם היהודי בדיוק לפי דבריה של רות "עמך

עמי", כבר עששו זאת. "אלוקייך אלוקי" - אני מקווה שבדיונים שלנו עם הרבנות

והפניות שלנו אליה - אולי ארשה לעצמי לומר, לפעמים גם הלחץ שלנו יעזרו על-מנת

שיהיו פתרונות הולמים לאלה שמעוניינים להתגייר, ודאי לא בכפייה, ודאי לא במצבים

מביכים, אבל שיהיו פתרונות ותשובות, ואני שמח לבשר לחברי הוועדה ולאורחי הוועדה

שמצאנו אוזן קשבת אצל הרבנים הראשיים בתחום הזה ואני מקווה שנמשיך. הוקם צוות

קבוע מטעם סיעתי "ישראל בעליה" והרבנות הראשית על-מנת לקדם את הדברים האלה.

לגבי שינוי חוק יושבות, אני רוצה להבהיר חד-משמעית את התפיסה לפחות שלי כשר.

כל עוד אני שר בממשלה הממשלה לא תפגע במתכונת הנוכחית של חוק השבות. במידה וזה

יקרה אני לא אמשיך לכהן כשר בממשלה, ויתר-על-כן לא אמשיך לתמוך בממשלה שמשנה את

חוק השבות.

הגישה שלי היא מאד קיצונית בנושא הזה. אני גם התנגדתי בזמני להפיכת חוק

יושבות לחוק יסוד, מסיבה פשוטה. אני יודע שיש הרבה בעיות בניסוח חוק השבות. אני

יודע שכולם לא מרוצים מחוק השבות, מסיבות שונות ומזוויות שונות. ברגע שנתחיל

לגעת בעניין הזה נישאר חיש מהר בלי חוק השבות. אני כאזרח, לא כשר ולא כחבר כנסת,

לא מוכן לחיות במדינת ישראל שאין לה חוק השבות. זו דעתי. אני יודע שאני קיצוני

בדבר הזה. אני אתנגד לכל נגיעה בחוק השבות, גם לנגיעה כאילו חיובית להפוך אותו

לחוק יסוד, על-מנת להפוך אותו אחר-כך לחלק מהחוקה. אני חושב שחוק השבות צריך



להישאר במתכונתו הנוכחית. אסור לנו לגעת בו. על כל הספורים של מיליון שבטים

שרוצים לעלות, למדינה ולשר הפנים יש מלוא הסמכויות. שמענו שפושעים עולים,

כהניסטים עולים, שבטים עולים. אנחנו צריכים לומר בצורה חד-משמעית, ושמענו את

דעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בוועדה זו בקדנציה הקודמת, שיש כל האפשרות וכל

האמצעים החוקיים לפעול על-מנת למנוע עלייתם של הגורמים הלא-רצויים לארץ. לכן,

כדאי לנו להתגייס מיד לדברים אמיתיים ולא לשינויים בחוק השבות.

כפי שאמרתי, על שאלות מקצועית אבקש ממר כהן וממר צמיר להשיב.

ש' הלפרט;

לא ענית על שאלתי מהו אחוז הלא-יהודים במסגרת העליה מרוסיה.
השר לקליטת עלייה י "י אדלשטיין
אין סטטיסטיקה מדוייקת. לצורך העניין אגיד לך משפט שאולי נשמע לא יפה, אבל

זה לא כל-כך מעניין אותי. מסיבה פשוטה. מעניין אותי לגלות כל מקרה של זיוף. דרך

אגב, בנושא הזה היו עוד שאלות. באתי בדברים עם מפכ"ל המשטרה, אמרתי לו שעלינו

לדון על הרבה דברים במשותף. באתי בדברים עם שר הפנים ויש לנו דברים משותפים רבים

לדון עליהם.

יש מקרים של זיוף. כאזרחים וכאנשים שדואגים לתדמית העולים, חובתנו לעקור כל

מקרה של זיוף. אבל בין זה לביו השאלה אם יעלו 30% או 28% או 35% של נישואי

תערובת, זה לא בשליטתנו. אני רוצה שהעליה תימשך. ואם אני רוצה שהעליה תימשך,

בואו נסתכל על זה בעיניים. גם בניו-יורק, גם בפריס, גם במוסקבה וגם באדיס-אבבה

יושבות משפחות מעורבות. אין לי מה לעשות עם זה. זאת המציאות. אם אני לא מרוצה

מהעליה עלי לתת פתרונות כשר הקליטה כאן בארץ מה אנחנו עושים עם זה, ולא להתחיל

ציד מכשפות.

שי הלפרט;

ונבטל את החוק, זה הכל.

י' שטרן;

לפי החוק אתה תמנע מאשה לא-יהודיה של יהודי לבוא ארצה?
ש' הלפרט
אם היא רוצה להתגייר היא יכולה לעלות לארץ.

י' שטרן;

ואם לא?
ר' סוליחה
בעוד 10 שנים הוא ישאל את השאלות האלה לגבי יהדות איראן, כשיהיו כאן נישואי

תערובת.
השר לקליטת עלייה י"י אדלשטיין
נישואי תערובת זאת לא נחלה של יהדות זו או אחרת. זו מציאות שאנחנו יכולים

להיות לא מרוצים ממנה, אבל חוקים לא יעזרו כאן.



חברת-הכנסת חזן העלתה שתי שאלות חשובות. האחת נוגעת לקיצוצי רוחב, כלומר

דברים שלא פוגעים מיד במשרד הקליטה אלא דברים שאנחנו נצטרך להתמודד אתם. כי בתוך

עמי אני יושב, ובכלל זה גם העולים סובלים.

אני חייב לומר שלא עם כל דבר בהצעות האוצר הסכמתי. חלק מן הדברים הצלחנו

לבטל וחלק לא. אני מנסה להיות גלוי ולא לשרק משחקים פוליטיים. אני מצטרף בהחלט

להצעתו של שלמה מולה שלא יהיו משיקים פוליטיים.

אני שמח לבשר, למשל, שכל העניין של תשלום לרופא, שהוגש כהחלטה, לא נתקבל. כל

העניין של ביטול ההנחות לפנסיונרים בתחבורה הציבורית, שוודאי שהעולים היו נפגעים

בצורה מאד רצינית, לא נתקבל. כל הנושא של ביטול הנחות למופעי תרבות וקונצרטים לא

נתקבל. יחד עם זה יש דברים שכן נתקבלו, כמו ארנונה.

ס' לנדבר;

אם כך, למה שר האוצר אמר בוועדת הכספים לפני כמה ימים ההיפך מזה?
השר לקליטת עלייה י "י אדלשטיין
אינני יודע למה שר האוצר אמר משהו הפוך. חלק מן הדברים נפתר וחלק הוקמו

ועדות. למשל, דעתי לשר הבריאות צחי הנגבי ידועה בנושא של ביקור אצל רופא, והוא

גם הציע אלטרנטיבה. כלומר, הוא לא אמר: אל תקצצו. הוא גם הציע אלטרנטיבה איפה

כן אפשר לקצץ בתקציב הבריאות.

באותה מידה צריך להודות שלא בכל הדברים הצלחנו. אני אומר הצלחנו, כי מדובר

כאן לא בדבר פרטי של המשרד שלי. גם שרים שממונים על משרדים חברתיים אחרים העלו

את הדברים האלה. למשל, נושא הארנונה, או אגרה לצערי הרב לא נתקבל. נמשיך

בדיונים ונראה מה עוד אפשר יהיה לעשות עם זה, אבל כעקרון, פגיעות רבות מאד בשכבות

החלשות שהציעו הגורמים באוצר הצלחנו להתגבר עליהן.

לצערי הרב אני חייב להתייחס גם למשפט אחד בדברי חברת-הכנסת חזן. היתה הצעה

של השופט כהן בזמנו, לגבי חוק השבות. יהודי הוא מי שעולה לארץ ומצהיר על היותו

יהודי בתום-לב. ברור שבשום ערכאה משפטית הגדרה כזאת לא יכולה לעמוד. לכן גם כאן

הייתי מאד נזהר. יש לנו הגדרות בחוק השבות, לא כדאי לנסות להרחיב אותן,

נ' חזן;

אדוני השר, לא השתמע כהוא-זה מדבריי שאני הצעתי כזה דבר. להיפך, אני מאד

מרוצה מתשובתך.

השר לקליטת עלייה י"י אדלשטיין;

אני בוודאי לא אפרוס את כל החזון, אבל דבר אחד כן אעלה לחברי הוועדה. קודם-כל

דבר מיניסטריאלי, שהחזון שלי ידוע לאנשי המשרד שנמצאים כאן, ואמרתי זאת גם בעת

חילופי השרים. ניסחו את זה הרבה לפניי, אבל אני חושב, במיוחד לאור הדברים שנאמרו

כאן גם על-ידי חבר-הכנסת ברונפמן וגם על-ידי אחרים, שהאתגר שלנו הוא עכשיו לקלוט

את כל אלה שבהגדרה הרשמית הם כבר לא עולים. גם העולים שעלו ב "מבצע שלמה" הם כבר

לא עולים לפי ההגדרה הרשמית. אבל אנחנו צריכים להתמודד עכשיו עם גל עליה

מברית--המועצות שהיה ב-1991-1990. ההמוני ביותר, וגם עולי "מבצע שלמה", עם קליטתם

החברתית וקליטתם בתעסוקה וכן הלאה.

החזון שלי הוא שאנחנו כמשרד, כפי שאמר איור מהעוזרים שלי, נפסיק לחלק את הדגים

ונתחיל לחלק את החכה. התהליך הזה התחיל, לא אני אבי הפרוייקט הזה. השר צבן,

קודמי בתפקיד, התחיל לעשות דברים חשובים בתחום הזה. אם נצליח להשלים את התהליך

ולתת לעולים אמצעים ויכולת להתמודד עם המשך הקליטה שלהם בעצמם, שהם ישכחו גם אח.

הכתובת של משרד הקליטה בעוד שנה-שנתיים, הרי מבחינתי מילאנו את המשימה.



הרבה נאמר על הקליטה החברתית ולכן אני רואה גם ארגוני עולים כאן כגורם מאד

חשוב. אם אני אמשיך להזכיר את הנושא הזה זה פשוט ייראה מיותר. אני בעצמי בא

מרקע של ארגוני עולים, כידוע לכולם. אבל בנושא של קליטה חברתית - וזה אתגר עצום

והוא לא לוועדה הזאת אלא למדינה שלנו ולעם היושב בציון - אנחנו רוצים שהעולים

חיש-מהר יהפכו לישראלים. זאת הבקשה שלנו. עולה חדש צריך להפוך לישראלי. גם

ממהדברים שעלו בישיבה זו ברור לכולנו שטרם החלטנו כחברה מיהו ישראלי ומהו.

אני מציע בקטע הזה להיות מאד זהירים, וזה גם מבטא הרבה מאד דברים בתחום

התרבותי ובתחום של כור ההיתוך, שברור מה אני חושב על התיאוריה הזאת, במיוחד בשנות

התשעים, על ארגוני עולים ועל כל מיני השלכות שיש לעניין הזה.

אני מציע שנכיר במציאות שכחברה עוד יקח לנו תקופה לא מבוטלת להתבשל ביחד,

לחיות ביחד, ולפעמים, אם אנחנו רוצים באמת שגם החזון של חברת-הכנסת חזן ובלומנטל

לגבי עליה מארצות הרווחה יתממש, זה לא שיפור בתחום הקליטה המיידי, למרות שמה

שהעלו כאן נציגים נכבדים של ארגוני העולים גם חשוב, ניתן על זה את הדעת איך ניתן

טיפול יותר פרטני בקטע הזה. אבל אם אנחנו רוצים באמת לגרום לכך שכל יהודי ימצא

את מקומו, אנחנו צריכים להיות מאד פתוחים בנושא הזה ולהכיר במציאות שיש ישראלים

שונים ויהודים שונים בארץ הזאת, וכל עולה יחפש את המשבצת שלו.

אני מבין שזה קצת סטה אולי מן המסלול המיניסטריאלי, אבל בלי זה אני חושב

שנישאר במסגרת ההצהרות.

חבר-הכנסת שטרן, הנושא צ'רנוביל ודאי ידוע לנו. זה אחד הנושאים שהזכרתי,

שתוקם ועדה משותפת למשרד הבריאות ולמשרד הקליטה, ואני מקווה מאד שנצליח לקדם

דברים.

תודעת והקליטה. היו פעילויות. יש רעיונות חדשים שלא אוכל כרגע לפרט את כולם.

אני בהחלט רואה הרבה מאד בעלי ברית בחדר הזה, שהם כל חברי הוועדה, כי יש להם

תפקיד מאד חשוב בנושא של תודעת הקליטה. ודאי אלה ארגוני העולים, ארגוני מתנדבים.

כלומר, כאן משרד הקליטה יכול לצאת מגדרו, אבל הוא לבד לא ישנה דברים אם אנחנו לא

נמצא בעלי ברית מתאימים.

כל נושא ההסברה ומידע לפרסום אני מאד מקווה שהולך להשתנות. יש לזה תקציבים,

יש מחלקות שונות במשרד. אני מאד מקווה שירוד עם הצוות הבכיר של המשרד נוכל לגבש

את הדברים אחרת, לארגן את הדברים אחרת, וזו תהיה תרומה חשובה הן למשרד הקליטה והן

לעולים מבחינת קבלת האינפורמציה והן לאותו "גלאסנוסט" שחברי חבר-הכנסת שטרן דיבר

עליו, כלומר שבאמת נוכל לפתח את התחום הזה.

הערה לפני האחרונה לגבי עולים מן המערב וקריטריונים. אני מציע פה לנהוג

במשנה-זהירות כי אנחנו מכירים את הפרטנרים שלנו בגורמים האחראים על התקציבים.

ברגע שנגיד שאנחנו מוכנים לפתוח את הקריטריונים לדיון, דבר ראשון יבטלו את

הזכויות לעולים מאתיופיה ואחר-כך יגידו: בואו נפתח עכשיו לכולם את הקריטריונים.

לכן אני חושב שאנחנו צריכים להבהיר דבר אחד. שאלת לגבי מדיניות. היא תימשך.

אני חייב לציין גם שנשאלתי את השאלה הזאת הרבה פעמים עם כניסתי לתפקיד. חשאלה

הזאת היא מאד פוגעת - אני לא מתכוון אליך - המון פעמים שמעתי מעתונאים וארורים:

האם אתה מתכוון לטפל גם בעולים מאתיופיה? איזה מן דבר זה? עד שלא התפרצתי לעבר

עתו נאי זה לא נפסק. אני מקווה מאד שהשאלות האלה יירדו מן הפרק. עולים מכל

הארצות הם עולים חשובים. אני לא מתכחש לעובדה שעליתי מברית-המועצות ואני אולי

מבין יותר עולים שעלו מברית-המועצות, אבל תהליך העליה והקליטה הוא תהליך משותף

לכולנו וברור שאני מבקש מהחברים פה, במהלך העבודה המשותפת, להיווכח שנטפל בעולים

מכל הארצות בצורה הולמת.

לגבי ההחלטות, בסך-הכל ההחלטות הן ברוח הדברים שדיברתי עליהם. החלטות הקבינט

היו בשילוב עם מקומות התעסוקה, נציבות שירות המדינה, מינהל הסטודנטים, וכן הלאה.

כלומר, בשילוב חברתי ותעסוקתי של העולים מאתיופיה, בדברים האלה אינני רואה סלע

מחלוקת.



אני רוצה לסיים ולהודות ולאחל הצלחה גם לוועדה וגם ליושבת-ראש שהזמינה,

ולחברי הוועדה. אני לא אתייחס ודאי לצרור הברכות של כל אחד ואחד. הברכה הטובה

מאד לכולנו, כך אני אומר לעובדי המשרד שאומרים לי: אדוני השר, בהצלחה, אני

אומר: יש רק דרך איות להצליה, שכולנו נצליח. או שכולנו נצליח או שכולנו ניפול.

אני מבקש שגם חברי הוועדה יהיו שותפים לתחושה הזאת, ודאי גם נציגי הארגונים

שיושבים כאן. או שכולנו נצליח בתחום הזה או שלא תהיה לנו חס-ושלום הצלחה בתחום

הזה.

א' כהן;

אני מבקש להתייחס לדברי חברת-הכנסת לנדבר. עם כל הכבוד לעובדי משרד הקליטה,

משרד העבודה ומשרד השיכון, אין בפי מלות הערכה לתרומה שהם תרמו לקליטה. אני רואה

פה שאור-עקיבא קלטה 40% עולים,נצרת -30%, זה אות כבוד להם ולא רק לעובדי משרד

הקליטה.

באשר ל-18 הרשויות. לא היו דברים מעולם. אף פעם לא ראיתי אם זה מהימין, אם

מהשמאל, מהמרכז או מהצפון, אלא היתה טענה צודקת של ראשי רשויות שהיתה בנייה

מאסיבית באותן רשויות והם ביקשו לתאם קבלת משפחות כדי לא ליצור שכונה שלמה של

אוכלוסיות חלשות.

לכן משרד הקליטה נכנס לתמונה והיום אין בעייה של קליטת עולים באף רשות.

סי לנדבר;

מה קורה עם נתיבות?

א' כהן;

בנושא נתיבות לא היו דברים מעולם. אני מכיר את ראש העיר, יש בינינו

שיתוף-פעולה יוצא מן הכלל. הוא קולט עולים וממשיך לקלוט. יש לו טענה צודקת,

שמשרד השיכון לא עמד בהתחייבויותיו לסיום בנייה ופיתוח של 200 יחידות דיור והוא

לא יתן לאכלס אותן עד שמשרד השיכון יעשה זאת. אני חושב שראש העיר עושה עבודתו

נאמנה כשהוא דורש ממשרד השיכון לעמוד בהתחייבויותיו כדי לתת את הדירות לאוכלוסיה

בצורה מסודרת ולא לתת דבר שאיננו מושלם.

סי לנדבר;

בזה אתה צודק. אני שאלתי משהו אחר, למה יש אישור של ראש העיר איורי ראיון

מיוחד?

א' כהן;

אני עונה לך כמנכ"ל מקצועי; לא היו דברים מעולם. כל דבר מתואם אתו .

ס' לנדבר;

אני קיבלתי את המידע הזה מאדם בתפקיד בכיר ביותר, ואם יהיה צורך אני אצטט

אותו.



אי כהן;

מאד אודה לך, כי לא קיים דבר כזה. ראש העיר קולט עולים בתיאום אתנו, בנושא

של מרכזי קליטה. היתה החלטה שהסוכנות היהודית נסוגה בכסה מרכזי קליטה. 10 מרכזי

קליטה עוברים לחברת "עמיגור", 4 שהם רכוש המדינה עוברים ל"עמידר". מתקיים

משא-ומתן מאד-מאד מתקדם לקדם את הנושא, שגם לעולים יהיה חלק גדול מאד גם בהוסטלים

וגם במרכזי קליטה.

ס' לנדבר;

מתי?

אי כהן;

בזמן הקרוב ביותר.

ס' לנדבר;

ואני מבינה שזה יהיה גלוי, כבוד השר.

א' כהן;

אין ספק.

דירות נייר מיועדות, בתקנה מיוחדת, לאוכלוסיה האתיופית. לכן אמרתי שיש לנו

קשיים.

סי לנדבר;

זה עלה כבר מיליוני דולרים לקופת המדינה.

שי מולה;

זה לא נכון.

ס' לנדבר;

יוצאי אתיופיה אמרו בנוכחות שר השיכון הקודם שהם לא רוצים את הדירות האלה,

ואני חושבת שזכותם לא לרצות אותן.

א' כהן;

אני חושב שהמשימה שמוטלת על משרד הקליטה היא לחסל את הקרוואנים. למחוק אותם.

המשימה העיקרית היא לעשות הכל ולטפל באוכלוסיה מאד-מאד חלשה בהרבה סבלנות,

והטיפול שלנו הוא טיפול פרטני.

ס' לנדבר;

סובלנות וסבלנות.

א' כהן;

סובלנות וסבלנות. גם לעובדי משרד הקליטה יש סובלנות וסבלנות כדי לתת טיפול

מאד פרטני על-מנת להוציא את המשפחות ולאפשר להן להיקלט בקהילה. ברגע שאגיע למצב

כזה וחבריי יסייעו בידי, אני אבוא אל שר הקליטה לדרוש שינוי יעוד של הדירות האלה.

לא תהיה לי ברירה, אני לא אחזיק אותם הרבה זמן.



ח' צמיר;

לעניין ההלוואה של סל קליטה. מקוצר הזמן לא אכנס לפירוט. כפי שרובנו

יודעים, עד כה האחריות התקציבית והארגונית בנושא הלוואת סל הקליטה היתה של

הסוכנות היהודית. מסיבות שנאמרו פה בין השיטין, משרד הקליטה נכנס לאחריות הזו

והסוכנות היהודית יוצאת ממנה. אנחנו מקבלים בפועל את האחריות החל מאוגוסט 1966,

בשני שיפורים מאד משמעותיים לעומת המצב שהיה באחריות הסוכנות היהודית.

האוכלוסיה שהוגדרה בתקופת האחריות של הסוכנות היהודית ככזו שלא צריכה

להחזיר את ההלוואות בעת מועד החזרת ההלוואות - -

ס' לנדבר;

או1ה מתכוון לפנסיונרים.

חי צמיר;

אני לא רוצה להיכנס לפירוט. אוכלוסיה חלשה שהוגדרה ככזו שאינה יכולה להחזיר

את החובות, אנחנו מראש ניתן להם את זה כמענק, בשונה למצב שהיה קיים עד היום. זה

השיפור הראשון.

השיפור המשמעותי השני נוגע לחלק ניכר מאוכלוסיית טרום-פנסיה. במלים אחרות,

אווזה אוכלוסיה שלאחר 3 שנות ה"גרייס" בהלוואה בתקופת הסוכנות היהודית, תיכנס או

תגיע לגיל הגמלאות, 60 ו-65, גם היא מראש כבר תקבל את זה כמענק.

אני חושב שאלה שני הישגים מאד משמעותיים בהשוואה למצב הקיים. יתר האוכלוסיה,

או במלים אחרות, זכאי סל הקליטה, ימשיכו לקבל את זה כהלוואה בתנאי הסוכנות

היהודית בשיפורים אבל די בשוליים.

ס' לנדבר;

באיזה אחוזים?

חי צמיר;

ס' לנדבר;

בחוברת של ראש הממשלה נתניהו קראתי את הציטוט הזה שהוא מבטל את הלוואת

הסוכנות היהודית, כסכום שנותנים לעולים כהלוואה והופך את זה לכל הסכום מקצה לקצה

כמענק של מדינת ישראל.

השר לקליטת עלייה י"י אדלשטיין;

תעבירי לי את זה.

היו"ר נ' בלומנטל;

תודה רבה.

שי חנסב;

לא קיבלתי חשובה לשאלתי בעניין משכנתאות ליהודי איראן.
היו"ר נ' בלומנטל
מחר נקיים ישיבה סגורה שבה נדון על יהודי איראן. אני חושבת שבזה אנחנו

ממלאים את תפקידנו כיאות.

תודה רבה לשר.

אני רוצה לסכם את הישיבה. עלו כאן הרבה מאד נושאים. זו היתה יריית פתיחה

ואני חושבת שקיבלנו הרבה מאד תשובות. נשארו כמה שאלות ללא תשובות, ונתייחס אליהן

במשך הזמן. לשם כך אנחנו קיימים, וכך גם יושר.

אנחנו מקווים לא לשכוח את הכתובת שלך ולעשות יחד עם זה הפרטה של התורים. יש

היום גל גדול של הפרטה, גם שהתורים י ופרטו.

בעניין חוק השבות אני מקבלת את הדברים שנאמרו ואני מצדדת בעמדה שלכם של שמירה

על הסטטוס-קוו, למרות שיש היום אולי איזה שתוא לחץ מצד חוגים כאלה ואחרים.

אני מאחלת הרבה הצלחה לכולנו. תודה רבה לכל המשתתפים. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 12:25

קוד המקור של הנתונים