הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נ וסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 293

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני. כא' בסיון תשנ"ה. 19.6.95. שעה 10:00

חברי הוועדה: חי מירום - היו"ר

תי גוז'נסקי

אי דיין

ר' זאבי

רענן כהן

י' לוי

די מנע

אי פורז

מ י קצב

מי שטרית

שי יעקובסון -מזכיר הכנסת

חה"כ מי איתן

חה"כ ר' נחמן

ני מוניו - מינהל הכנסות המדינה

שי כרם

ד' לב

צי ענבר

אי בן-יוסף

ט' רם

1. קביעת מסגרת דיון להצעת אי-אמון לממשלה.

2. בקשה לשחרור הצעת-חוק מחובת הנחה.

3. חוק חסינות חברי-הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 19)

התשנ"ה-1995, של חברי-הכנסת רענן כהן ומאיר שטרית -

הכנה לקריאה שניה ושלישית.

4. קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר-היום.



1. קביעת מסגרת דיון להצעת אי-אמון לממשלה

"סיעת צומת הגישה ליושב-ראש הכנסת הצעה להביע אי-אמון

לממשלה, בשל מדיניותה בענין רפאייל ועתיד התעשיות הבטחויות",

ההצעה תידון היום ואנהנו מתבקשים לקבוע מסגרת.

אני מציע תיקון בתקנון, שתינתנה שלוש דקות.

עד שיהיה תיקון שתגיש אותו בכתב, אתה מציע המש דקות

לסיעות הקטנות ועשר דקות לסיעות הגדולות.

קיבלנו את המסגרת הזו.



2. בקשה לשחרור הצעת-חוק מחובת הנחה

יש אלינו פניח של מר שמואל חולנדר - מזכיר הממשלה, שמבקש

מאיתנו להחליט על הקדמת דיון בהצעת-חוק מס שבח מקרקעין (פטור

במכירת דירת מגורים) (הוראת שעה) (תיקון), התשנ"ה-1995.

אנחנו נבקש מגברת נלי מונין, שמייצגת את משרד האוצר, לומר

לנו מהי הדחיפות ולמה מבקשים הקדמת דיון.

כולכם מכירים את חוק מס שבח מקרקעין שהוא החוק הבסיסי

והוא מאפשר פטור במכירת דירת מגורים לאדם שזו לא דירתו היחידה,

רק לארבע שנ ים.

אחת לארבע שנים דירה, אפילו אם זו לא היחידה.

בשנת 1992 הוחקה הוראת-שעה שפגה בסוף החודש הנוכחי. הוראת

השעה מאפשרת מכירת שתי דירות מגורים בשנה בפטור, עד תיקרת סכום

שהיתה 900 אלף שקל ועומדת היום על מליון, שלוש מאות אלף שקל וזה

מתעדכן לפי המדד.

הוראת השעה הזו עומדת לפוג בסוף החודש הנוכחי, ואם לא

יאריכו אותה, מה שיקרה הוא חזרה למצב של החוק המקורי.

זה התגלה כעת?

זה לא משנה. הם באים בזמן.

הוראת השעה הוחקה בזמנה על רקע של העליה מברית-המועצות

והוארכה פעם אחת. מאז שהוארכה לאחרונה, כלומר לפני כחצי שנה,

משרד האוצר שוקד על הצעת-חוק חלופית, שבטח קראתם עליה בעיתון,

שתהווה מעין פשרה בין המצב שקיים בחוק המקורי לבין המצב שקיים

בהוראת השעה.

בין היתר מוצע שם, שיינתן פטור למכירת שתי דירות מגורים

במשך ארבע שנים עד תיקרת סכום של 900 אלף שקל, אבל מאחר שהצעת-

החוק הזו, הדיון בה טרם הסתיים בהליכי החקיקה המקובלים ועדיין

נדונה בממשלה וכוללת סעיפים נוספים, אנחנו מעוניינים שהיא תהיה

בצורה הטובה ביותר שאפשר, וראינו שהזמן נתקצר ולא נספיק. לכן

אנחנו מבקשים להאריך את הוראת השעה בחצי שנה נוספת כדי שנוכל

לסיים את הטיפול המסודר בהצעת-החוק שמיועדת לתקן באופן סופי את

החוק העיקרי ולבטל את הצורך בהוראות שעה שהן כל פעם לזמן קצוב.



היות שנותרו כשבועיים לסיום החודש, חשבון פשוט מראה שאם

תהיה חובת הנחה, אי-אפשר יהיה לדון בכך בזמן ואז תיווצר תקופת

מעבר שבה יהזור לחול חהוק המקורי.

במשך שבוע למים מי שימכור באותו שבוע - ישלם מס שבח על

הדירה שלו.

כדי למנוע בלגאן וכדי ליצור רציפות בחוק, יש גם אנשים

שאולי לא מודעים לכך, חשבנו שעדיף להאריך את הוראת השעה בחצי

שנה, להשאיר את ההסדר הקיים ולאפשר להגיש הצעת-חוק מסודרת.

מה אומר חבר-הכנסת מאיר שטרית?

אני מסכים לבקשה של הממשלה ואני חושב שאין סיבה לדחות

אותה. זה דבר שעשו על מנת לעודד אנשים למכור דירות ולא להחזיק

מלאי של דירות, כי מכירת הדירות נועדה בעצם ליצור היצע יותר

גדול של דירות.

מישהו מחברי-הכנסת מתנגד?

אני מוחה. למה הם לא באים בזמן?

הם כן באים בזמן מנקודת ראותם. הם מעריכים שהצעת-חוק בעלת

אופי טכני לחלוטין, יכולה לעבור בתוך עשרה ימים. הם צריכים את

זה עד תחילת החודש הבא.

אני רוצה להסביר שכל הזמן הזה מתקיים דיון בהצעת-החוק

המהותית.

מי בעד הקדמת הדיון?

אני קובע שכולם בעד הקדמת הדיון ואני מודה לך - נלי מונין.



3. הצעת-חוק חסינות חברי-הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון

מסי 19) התשנ"ה-1995. של חברי-הכנסת רענן כהן ומאיר שטרית

הכנה לקריאה שניה ושלישית

כזכור לכם, הצעת-החוק הזו היא הצעת-חוק בעלת אופי עקרוני,

מרחיק-לכת, שעניינה מניעת כפל עיסוק בעיקר. הייתי אומר שעל-פי

נוסחה,גם דירקטורים מנועים כאן, ולמעשה, היא קובעת את הכלל

שחבר-הכנסת יעסוק רק בעבודתו.

הצעת-החוק עברה בקריאה ראשונה ואנחנו אמורים להכינה כעת

לקריאה שניה ושלישית. אני רוצה לשתף את חברי הוועדה בבעיה

שמוצבת לפנינו ולנסות להתייעץ איתם מה עושים במצב שנוצר.

בעצם, הצעת-החוק כפי שהוכנה על-ידינו, כבר התיישבה בעקרון

עם המלצות ועדת רוזן-צבי, וועדת רוזן-צבי בזמנו המליצה על

מניעות של כפל עיסוק, אבל באותה עת היא גם המליצה על העלאת אני

לא יודע אם שכר דווקא, אבל נדמה לי שהעלאת שכר של חברי-הכנסת

וגם שיפורים בכמה עניינים.

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה שלפני כחודש וחצי חודשיים

בא לכאן שר האוצר, אפילו בעצם ימי הפגרה, והוא היה נסער מהעלאת

שכר השופטים ומהחשש שמא זה יגרור את כל הצמודים לתוך המערבולת

הזו, ואז גם עלתה שאלת הצעת-החוק הזו. אמרנו שבתקופה הקרובה לא

נדון בהצעת-החוק הזו, כי יכול שזה יגרור העלאות שכר.

הבעיה של כל המשק הישראלי הציבורי, שהוא צמוד וכל דבר

אחוז בשני ובשלישי. זה מייצר שרשרת תגובות מאד מאד קשה, ולא

הופרדה מערכת השכר של חברי-הכנסת מגורמים אחרים. הבעיה הזו

מציקה כאן, כי על העקרון היתה תסכמה בוועדה אני חושב פה אחד,

אבל בכל הקשור להיבט של תנאי השכר של חברי-הכנסת, שבוועדת רוזן-

צבי הומלץ על העלאתם ב- 33%, כאן נתקלנו בבעיה והבעיה הזו עלולה

להטריד אותנו גם עכשיו. זה נורא ואיום מנקודת ראותי, ואני מאד

רוצה לעזור לקדם את החקיקה הזו, שאנחנו תקועים עם ענין העלאת

השכר ועם מנגנוני הצמדה למיניהם.

אני מבקש שהדיון יסוב גם לגופו של ענין על הרעיון כדי

לבחון כל מילה וכל תג לקראת העלאה לקריאה שניה ושלישית, אבל

יותר מכך הייתי מבקש מחברי-הכנסת להתייחס קודם כל לענין השכר

ומה הרעיונות שהם מציעים כאן, כי אם יש כאן תפיסה חד-משמעית

חותכת שעכשיו צריך להביא גם את התיקון הזה וגם את 33 אחוזי

התוספת באופן מיידי, אני רואה בכך בעיה גדולה מאד. זה עלול גם

להביא את הממשלה ואת הסיעות אחר-כך להתנגד באופן גורף להצעת-חוק

שהיא הצעה טובה במהותה, בגלל ענין מנגנון הצמדה, שהוא שיקול זר

במידה מסויימת לרעיון הכללי. אני לא כל כך יודע איך לצאת מזה

ואני רוצה לבקש מהחברים להתייחס לענין ולהציע כאן את הצעותיהם.

ביקשנו שישתתף בדיון מר קוצי יק - הממונה על השכר.

אני ביקשתי, לפי בקשתך, להזמין אותו, והוא הודיע שיש לו

בית-משפט.

אני מבקש התייחסות לשתי שאלות. האם מהחוק הזה בצורה לבשה,

לא אסורה פעילות שלנו במפלגות שלנו?

זה בסדר משום שלא מקבלים שכר. איו תמורה. אתה נציג של

תנועה.

כאן אני נציג, אבל אני פעיל.בתנועה עצמה.

אבל אתה לא מקבל שכר.

מה לגבי פעילות ספרותית?

מותר.

איפה זה כתוב?

כתוב בסעיף 1(ג)(3): "עיסוק בתחום שהוא נושא לזכות קנין

רוחני".

וגם תמלוגים?

כן.

נאפשר לשני מציעי החוק להציג את הנושא.

אדוני היושב-ראש, כידוע לך, גם כאשר היה דיון עם שר

האוצר, אני טענתי ששר האוצר מנצל את הבמה של הוועדה כדי להלחם

בעצם מלחמה אחרת. אני בענין זה לא חששתי לעמוד בחזית שאומרת

בפירוש שאין שום בושה בכך אחרי שהעברנו את נושא השכר לוועדה

ציבורית, ניטרלית לחלוטין, בראשותו של פרופסור רוזן-צבי, והיא

המליצה מה שהמליצה, שבעצם עולה בקנה אחד יחד עם החוק הזה, שהוגש

עוד לפני המלצותיו של פרופסור רוזן-צבי.

אני חושב שאין סיבה בעולם להרגיש רע בענין הזה כחברי-

כנסת. מאחר שעמדתי בחזית הציבורית הזו של ויכוח מול אלה

שהתנגדו, גם בכלי התקשורת, קיבלתי תגובות רבות מהציבור. היו גם

"אנחנו מוכנים להחליף איתך מקום". אמרתי:

"בבקשה, תיבחרו ותחליפו אותי". אבל רוב הציבור דווקא הגיב אחרת,

לשמחתי. התגובות שקיבלתי מהציבור הרחב מאד, רובן היו חיוביות

ולא שליליות. לאנשים יש רושם שלחבר-כנסת יש שכר בשמיים, שיש לו

רכב צמוד, הם חושבים שיש לנו נהגים ושיש לנו הוצאות. זו התחושה

בקרב הציבור ודווקא הויכוח על השכר חידד את הענין.

אני חשפתי ואמרתי את שכרו של חבר-כנסת. אמרתי את השכר שלי

ברוטו ואת השכר שלל נטו ואני לא מתבייש לומר את זה.

צריך לומר דבר נוסף. הרי איסור העיסוק הנוסף יבטל את

האפשרות של חברי-כנסת להרויח עד 50%שכרם ברוטו. על-פי הצעות

רוזן-צבי, מדובר בהעלאת שכר של 33%ברוטו, וגם אז השכר מגיע

לפחות ממה שאפשרי היום לחבר-כנסת להרויח ולדעתי בצורה פחות

נקיה.

בהחלט מרתיעח אותי ההצמדה לאחרים. אם מישהו יבוא ויציע

מנגנון שבו אפשר למנוע את ההצמדה של שכר חברי-הכנסת לאחרים-

אדרבה. אני מוכרח לומר שבניסוח שניסח חבר-הכנסת רענן כהן לגבי

סעיף 2(1), הוא מציע: "ובלבד שלא תיפחת ממשכורת של מנכ"ל חברה

ממשלתית עסקית בדרגה של דירוג החברות הממשלתיות", כלומר הוא

בעצם מציע הצמדה לשכר מנכ"ל של חברה ממשלתית ולא הפוך, שמנכ"ל

יחיה צמוד לחבר-הכנסת.

ואז רשות חחברות הממשלתיות תוריד את שכר המנכ"לים וגם את

שכר חברי-הכנסת.

זהו רעיון שאמרנו שאנחנו בנתלים מגישים אותו לקריאה

ראשונה, אבל נדון בכך אחר-כך, ולא ראיתי שחיתה התלהבות ממנו.

מי שטרית;

אני חושב שמח שצריך לעשות, גם במקרה האלטרנטיבי, זה לאשר

את תוספת השכר של 33%לפי המלצות ועדת רוזן-צבי. מי שרוצה לנתק

את ההצמדה לסקטורים אחרים במשק - אני אתמוך בשתי ידיים שינתקו

את שכר חברי-הכנסת מכל מקום אחר, כי שכרינו באמת לא נקבע על-

ידינו.

מה דעתך לגבי אפשרות של פריסה של 33%? נניח לפרוס זאת על-

פני שלוש שנים, כאשר ההצמדה הראשונה תהיה בשנת 1996, ההצמדה

השניה בשנת 1997 והשלישית בשנת 1998. אני מוכו שתחולתו של החוק

תהיה מה- 1.1.1996.

אני אגיד ממה אני חושש. היו דברים מעולם. כידוע, לך,

בתקופתו של חבר-הכנסת מיכה רייסר זכרונו לברכה, ועדת הכנסת

חוקקה את החוק הזה בצורה גורפת בכנסת ה-11. בתחילת הכנסת ה-12

שינו את החוק מחדש, אישרו לראשי-ערים להמשיך לחיות ראשי-ערים

ואישרו הסכם שכר של 50% .

אני חושב שאם הדבר הזה יתפרס, זה יהרוג את כוונת החקיקה.

אין לנו שום סיבה להתבייש כשיש המלצות של ועדה ציבורית שמונתה

בצורה אובייקטיבית. צריך אגב לומר גם שההעלאה היא לא בשמיים.

מה הפתרון לגבי ההצמדה? אתה רוצה לתת לכך פתרון או לא?

אם שר האוצר יגיש הצעה לניתוק של חברי-הכנסת, אני אתמוך

בה בשתי ידיים.

י' לוי;

למה שאנחנו לא נציע זאת? למה שלא נכניס את הסעיף הזה

בחקיקה הזו?

זה לא אומר שזה גם חל על ההצמדה, כי הם יבואו מהצד שלהם

ויגידו שאצלם בהסכם הקיבוצי... זה כמו עם שכר שופטים.

אין לנו פתרון לפתור את בעית ההצמדה?

אם הממשלה תבוא ותציע הצעה כוללת לביטול ההצמדה.

מה אתה מרויח בהצעה שלך, חבר-הכנסת מירום?

זו פריסה שהיא בתחום המוסר הציבורי ולא להופיע כמי

שהעניקו לעצמם מיד, באחת, סכום גבוה. זה ולא ענין מנגנון

ההצמדה.

ההצגה הציבורית של הענין היא שאנחנו מוותרים על 15%. חלק

גדול מחברי-הכנסת משתכרים עוד 50%. זאת אומרת שבאים חברי-הכנסת

ומצמצמים את משכורתם ב-

אפשר לומר את זה גם כך, אבל בכל הקשור לקופה הציבורית זו

העלאה ב-33%.

בעוד שלחבר-הכנסת זהו צמצום של15%.

נכון. לא הכל מוכרח להיות כאן חד-משמעי. אנחנו מתייעצים.

יש לנו בעיה ציבורית שצריך לחשוב עליה.

מהתגובות שקיבלתי מסקטורים רחבים מאד של הציבור, אני לא

קיבלתי תגובות שליליות, כשאני מסביר את הענין שחברי-הכנסת

מרויחים גם היום 50% יותר משכרם באמצעים פרטיים. אמרתי לציבור:

"אם היום אני יכול לקבל50% בקלות על-ידי היותי יועץ לחברה

מסויימת או להיות דירקטור, ואני כאילו אמור לשרת אינטרם של

מישהו אחר, בעיניי זה הרבה פחות נקי. אני חושב שהקופה הציבורית

מפסידה הרבה יותר בגין זה שהברל-הכנסת תלויים באינטרסים של

אנשים אחרים, מאשר יקבלו זאת מהקופה הציבורית נטו.

שנית, לגבי העלאה בפועל ברוטו, מדובר הרי על העלאה מ-

13,700 שקל ל- 17,500 שקל בערך, כלומר מדובר על העלאה של כ-

4,000 שקל ברוטו, ובנטו מדובר על פחות מ- 2,000 שקל. זו לא

העלאה בשמיים. אם אני משווה לסקטורים אחרים במשק או למנכ"לים של

חברות ממשלתיות, עובדים ברשויות המקומיות, זה לא הרבה. פורסם

שמנהלי מחלקות בעיריות קטנות מרויחים 30 או 40 אלף שקל.

אני לא חושב שאנחנו חורגים מהפרופורציות. אני חוזר ואומר

שחבר-כנסת שמחייתו היחידה היא ממשכורת זו, ואתה - חבר-הכנסת

מירום, אולי לא מכיר את הצד הזה בגלל היותך חי בקיבוץ, אבל חבר-

כנסת שחל מזה בלבד ואשתו איננה עובדת, אני אומר לך שזה קשה מאד

להסתדר בשכר כזה. אני חושב שזו לא בושה לומר את זה בגלוי. צריך

לבקש העלאת שכר והעלאת השכר לא נקבעה על-ידי הכנסת עצמה, זה לא

שאנחנו קבענו לעצמנו שכר, אלא הוועדה המליצה.

והציבור תמך בוועדה.

אין בכך שום פסול. האוירה הכללית בציבור היא שזוקפים

לזכות הכנסת את איסור העיסוק הנוסף בעוצמה רבה יותר מאשר הענין

של העלאת השכר.

ביקשתי מהממונה על השכר שאני מחפש כל דרך כדי להבטיח שאין

מנגנון הצמדה, ושכל הנבחרים יקבלו שכר כשזה לא יחייב מעבר של

אוכלוסיות נוספות, ומה שאמר לי הממונה שהוא אכן עומד להביא הצעה

כזו. יש דיונים בתוך הממשלה עם היועצים המשפטיים והוא אכן יביא

לוועדה הצעה שיכולה להבטיח שהנבחרים יכולים לקבל את שכרם כשזה

לא לגרור אחריו גופים נוספים.

אם אנחנו מתגברים על השאלה הזו, ואני הופעתי בתכנית

"פופוליטיקה" בנושא הזה, אני מוכרח לומר שהציבור לא מאמין לנו

שזה השכר שלנו. אני מוכרח להודות שהתקשורת היא מאד חיובית,

והציבור איננו מסוגל להאמין שזה מה שאנחנו מקבלים. אפילו בתחושת

הבטן שלו, הציבור חושב שאנחנו מקבלים עוד שכר מתחת לתלוש. אני

מסביר שאין לנו קרן השתלמות - לא מאמינים. הציבור חושב שאנחנו

אפילו לא משלמים מס בריאות, כל הכנסת משלמת עבורנו. הוא לא

מאמיך שיש לנו רכב שלנו. יש כאן דימוי שמדהים איך הוא נוצר

בציבור, ואחת הבעיות שלנו היא איך אנחנו יוצאים מהדימוי הזה.

לכן, אני רוצה לקבוע, וצריך להציג זאת כך, שאני בחוק הזה

מפסיד כסף, חד-משמעית. אני היום מרויח, ואני לא רוצה להרויח

מבחוץ. אני רוצה שיהיה לי מקור הכנסה אחד כאן בכנסת ואיני רוצה

לקבל שכר משום גורם במדינת-ישראל. אני היום מגיע ל- 50%תוספת

שכר מכל מיני פעילויות ציבוריות. אני מצהיר על כך ומודיע. זה

פורסם בעיתונות, הכל גלוי, אבל אני לא רוצה להרויח ולא רוצה

להיות תלוי בשום גורם חיצרני, כי הנזק למדינת-ישראל בקבלת הכנסה

מגורם חיצוני הוא הרבה יותר גדול, כי אז יש לי מחוייבות אפילו

שאני דירקטור. אני רוצה לעבוד רק בכנסת ולקבל את שכרי בכנסת, כך

שצריך לראות שזו לא תוספת שכר, עם כל הכבוד. זהו הפסד שכר.

את הציבור לא שיכנעת, אותנו שיכנעת.

אבל אנחנו צריכים לשכנע את הציבור, אם אנחנו נאמיך במה

שאנחנו עושים. אנחנו מביאים טוהר לכנסת הזו, אנחנו מראים אותה

אחדת. אנחנו נותנים לה ביטוי אחר. אנחנו מביאים דבר גדול לכנסת,

מה עוד שכל ההצעה הזו התקבלה על-ידי ועדה ציבורית ולא על-ידינו

ואנחנו דוצים ליישם המלצות של ועדה שפעלה במשך תקופה ארוכה, עם

אנשים רציניים ביותר שלא הכרתי אותם לפני כן.

מה שאני מציע, שכמו שזה עבר כאן בהכנה לקריאה ראשונה פה

אחד, במליאה זה עבר פה אחד, בהימנעות של חבר-הכנסת בדש וכל אחד

יכול להבין מדוע הוא נמנע, אני חושב שנעשה סדר פעם אחת. לא צריך

לעשות פריסה ואני לא רוצה להתעסק בכך. אני רוצה לסיים את זה

במכה אחת ופעם אחת נסגור את הנושא. יש לי רק בעיה אחת, אדוני

היושב-ראש, וזה נושא מנגנון ההצמדה, שעם זה אנחנו צריכים

להתמודד.

אין לנו פתרון לכך. אם הממשלה תבוא עם הצעה...

אמר לי הממונה על השכר שהוא ימצא פתרון. אני כל הזמן

בהידברות אלתו. הם מביאים הצעה שהנבחרים לא יהיו קשורים לשום

גורם אחר.

חבר-הכנסת פורז, תתייחס בבקשה, אם אתה יכול גם כמשפטן,

למה אנחנו יכולים לעשות כדי לחסל את מנגנון ההצמדה. אולי צריך

להגיש הצעת-חוק נפרדת או להכניס כאן משהו.

אני לא יודע מי מיכם עקב אחרי הסיפור של שכר השופטים,

הצמודים לשכר השופטים והעתירה שהוגשה לבג"צ. הטענה של הצמודים

לשכר השופטים, מה שנקרא המוקבלים, שזה כ-10ו אנשים שזה בעיקר

משפטנים אבל לא רק הם - גם הרמטכ"ל, ראש השבייכ, ראש המוסד, נציב

שירות בתי-הסוהר, מפכייל המשטרה וכל אלה שצמודים לשכר שופטים

בחוזים, היתה שהכנסת יכולה לקבוע את שכר השופטים. מרגע שהיא

קבעה את שכר השופטים, אין לה שום יכולת להשפיע על הסכמים אחרים

שנעשו, שהם צמודים לשכר השופטים.

מי קבע את זה?

בין היתר, היועץ- המשפטי לממשלה. הוא אימץ את זה ולפי

חוות-דעתו שר האוצר נאלץ לשלם לכל המוקבלים ולמרות שוועדת

הכספים עשתה מאמץ ניסוחי שזה לא יחול על המוקבלים ועל המוצמדים,

חוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה היתה שהחלטת ועדת הכספים לא

תופסת ואין לה נפקות לגבי המוקבלים.

אבל ועדת הכספים, ככל הידוע לנו, לא חוקקה.

יש כמה חיקוקים שקובעים שאת שכר השופטים, הקאדים, הדיינים

וכוי, קובעת ועדת הכספים והיא קבעה מכח סמכותה.

כשהיא קבעה שהמוקבלים לא שייכים לפי דעתה, זו לא היתה

חקיקה והיועץ- המשפטי לממשלה לא החזיק נורמה חקיקתית.

הנוסח היה שוועדת הכספים העלתה את שכרם רק של נושאי משרה

שיפוטית העוסקים בפועל בשפיטה, והמוקבלים לא עוסקים בשפיטה,

ולכן הפרשנות של ועדת הכספים היתה, לפחות שלי, שלא מגיע

למוקבלים. היועץ המשפטי לממשלה חיווה דעתו אחרת והוגשה עתירה

לבגייצ, שעוד אין פסק-דין.



על זה טען שר האוצר שתהיה מפולת, למרות שאין הצמדה ישירה,

כי אם למשל במשרד ממשלתי מסוים, היועץ המשפטי שנניח שם צמוד

לשופטים, ויש כמה משרדי ממשלה כאלה, פתאום שכרו יקפוץ, אז ברור

שהמנכ"ל לא יעמוד מנגד וכל העובדים לא יעמדו מנגד, וזה יעלה את

כולם.

אתם צריכים לדעת שלשכר חברי-הכנסת צמודים כל המנכ"לים

בשירות המדינה ומשכר המנכ"לים נגזרים הרבה מאד דברים. שכר

סמנכ"לים ומשנים למנכ"ל וכל מיני כאלה נגזרים משכר מנכ"לים.

למה הפער בין המנכ"לים לבינינו מגיע ל- 50%?

הוא לא מגיע.

אני בדקתי הכל.

הוא הלך לדרגה 9.

הוא מדבר על הברות ממשלתיות. אני מדבר על משרדי ממשלה.

אני אומר שהמנכ"לים של משרדי ממשלה צמודים לשכר הברי-כנסת ומשם

נגזרת קבוצה גדולה של אנשים שהם אהוזים מסויימים בשכר מנכ"ל.

זאת אומרת, אוטומטית, ברגע שמעלים את שכרנו, יש קבוצה שלמה

שנכנסת יהד איתנו.

כמה הם מספרית?

כל שירות המדינה.

בפירוש לא. רק מנכ"לים, ראשי-ערים.

אני מציע אם רוצים, לפנות לממונה על השכר במשרד האוצר

ולשאול אותו, כמו שהוא נתן לי רשימה של המוקבלים לשכר שופטים,

באיזו קבוצה מדובר ישירות כתוצאה מהעלאת שכר הברי-הכנסת, לא

בעקיפין?

מה עושים עם טענת העקיפין?

קודם כל צריך לדעתי בקטע הראשון לטפל בניתוק ההצמדה.

ניתוק ההצמדה יכול להעשות בשני דברים. דבר ראשון, יכול לבוא שר

האוצר למנכ"לים של משרדי הממשלה ולנהל איתם משא ומתן ואפילו

להעלות את שכרם, אבל להסכים איתם שמה שקורה בכנסת זה לא

מעניינם.

היו"ר חי מירום;

כלומר שהם מנותקים.

מרגע שהמנכיילים מנותקים, גם כל האחרים מנותקים. אני רוצה

להבטיח לכולנו, ואני אומר זאת מתוך אחריות ציבורית, שאנחנו בשום

פנים ואופן לא נעיז לעשות שינוי בשכר.

לחבר-הכנסת מיכאל איתן יש הצעה מעניינת.

אני קודם כל מציע לא להעלות את שכרנו עד שלא נגרום לניתוק

ההצמדה.

אז מה אנחנו עושים לחקיקה? המחוקקים אמרו שהם עומדים על

כך שזה יהיה כמקשה אחת.

תעזבו את חברי-הכנסת. שכר המנכ"לים במשרדי הממשלה הוא

מביש, משום שמנכייל של משרד ממשלתי משתכר הרבה פחות ממנכייל...

אני חוזר להצעתי המקורית. במקום להעלות שכר, כי זה קשה

וזה לא טוב, אנחנו הרי צמודים למנכיילים ולכן תנו לנו תנאי

מנכייל. שתהיה לנו מזכירה, שנוכל לקבל רכב כמו שאנחנו רוצים, אבל

את ה-33% שאתם רוצים להעלות לנו בשכר - לא צריך. תנו לנו את זה

זה בתנאי עבודה.

אי-אפשר לעשות את זה, כי אנחנו צמודי דו"ח רוזן-צבי וזה

התוקף הציבורי והמוסרי. בלי זה אנחנו לא יכולים לזוז.

הדרך הציבורית הנכונה היא להיצמד לדו"ח רוזן-צבי. הכנסת

הלכה ואימצה את מסקנות הוועדה. היא לא קבעה את זה, אלא קבעה זאת

ועדה ציבורית. אני לא אומר שמה שאתה מציע הוא לא הגיוני, אבל יש

לי בעיה עם הליכה למקום שהוועדה לא הלכה אליו.

אני רוצה שייאמר שגם הצעתי זה כפוף כמובן להמלצה השניה של

רוזן-צבי, שכל הדברים האלה לא יוחלו על כולם.

כולם, כל אף אחד לא יוכל היום בתמורה, לפי הצעת-החוק הזו.

כאן הם כבר סגרו את זה מהצד שכולם לא יכולים לעבוד בתמורה, ואז

הם מחילים את ה- 33% על כולם.

מאחר ששכרם של המנכ"לים במשרדי הממשלה נמוך מאד, יהסית גם

למנכיילים של הברות ממשלתיות שכפופות להם...

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון מרויח הרבה פהות ממנכייל שיכון

ופיתוה.

על כך צריך לבוא בדברים עם שר האוצר, שהוא ינהל משא ומתן

עם המנכ"לים, יגיע איתם להסכם כלשהו וגם לנתק אותם מהברי-הכנסת.

מה עם העקיפין?

אבל כולם צמודים למנכייל ולא להבר-כנסת. ברגע שניתקנו

אותם- ניתקנו אותם, כלומר יש לנתק בין המנכיילים להברי-הכנסת. אם

יבוא נניח שר האוצר למנכיילים של משרדי הממשלה ויציע להם תוספת

שכר מסויימת, שמגיעה להם אגב, יחסית למה שאתה רואה אפילו בסקטור

הציבורי וההברות הממשלתיות. נניח גזבר של עיר בינונית מקבל יותר

ממנכ"ל של משרד ממשלת י.

זה לא נכון. הם מקבלים משכורת מהממשלה אני הושב.

השרים זה אותו דבר. הם הברי-כנסת.

השרים זה לא סמכותנו. זו סמכות ועדת הכספים.

הם לא איתנו וסגני שרים בכלל דפוקים יותר מכולם.

השלב הראשון זה הענין הזה. הרי צריכים לראות גם אחריות

לענין המשק וזה לא רק אנחנו. יש גם אחריות מעבר לכך. אם השלב

הזה מתקיים, אז אפשר לדעתי להעלות את שכר חברי-הכנסת.

זה סיבוך. אנהנו הולכים לחוקק את הענין הזה ועכשיו אנהנו

תלויים במשא ומתן עם המנכ"לים.

אני גם מוכן לעזור לך בענין הזה. צריך לזמן את שר האוצר

והרי הוא לא רוצה פרשת שכר שופטים מס' 2. הוא לא מעונין בכך.

היוייר חי מירום;

שייעבוד על הניתוק. אני רוצה לזוז עם החקיקה הזו. אנהנו

נאמר לו שאנחנו הולכים עם החקיקה הזו, ואם הוא רוצה, שיבוא

ויבקש הקדמת דיון בהצעת-חוק שמנתקת.

אנחנו רוצים לחיות גם מעשיים וגם לא לעשות נזק. בסך הכל

שר האוצר זה אחד מכוחותינו. צריך להזמין אותו לשיחה עם כמה

חברים ולומר לו מה הפתרון שמסתמן.

נזמין אותו לישיבה הבאה וכן את מר קוצ'ק - הממונה על

השכר.

שהם יודיעו לנו שהם ניתקו את שכר המנכיילים. אחרי שהם

מנתקים את שכר המנכ"לים, אנחנו יכולים לטפל עניינית בשכדנו.

חבר-הכנסת פורז, מה עמדתך בענין העלאת השכר?

לי אין ספק ששכר חברי-הכנסת הוא נמוך, יחסית למח שמדובר

בסקטור הציבורי, ואני לא מדבר על הסקטור הפרטי. אני לא יודע למה

משווים חבר-כנסת, אבל חבר-כנסת זה תפקיד בכיר ואנחנו - חברי-

הכנסת, בסקטור הציבורי מקבלים כמובן הרבה פחות משופטים, גם הרבה

פחות מממלאי תפקידים בכירים בשלטון המקומי. גזבר או מנהל אגף

ברשות מקומית בינונית מקבל יותר מחבר-כנסת וזה לא הגיוני.

לדעתי, ברגע שננתק את ההצמדה, יהיה מקום לשיפור. אני אומר

שאני לא אובייקטיבי. אני הייתי רוצה ששכרי יהיה כמה שיותר גבוה.

לרוזן-צבי יש יתרון אחד והוא שזה לא אנחנו אמרנו אלא אמר גוף

אובייקטיבי שצריך להעלות ב- 33%.



אני יודע שרוזן-צבי כרך את זה בעיסוק הנוסף. לדעתי כאן

היתה חריגה מסמכות שלו. לא זה מה שהוא התבקש לשאול.

זו לא חריגה מסמכות שלנו.

אני יכול לומר לכם שאני כן חסיד של העיסוקים הנוספים, אבל

אני גם לא אובייקטיבי בענין הזה, ויכול להלות שאני כאן בעל

אינטרס.

היו"ר חי מירום;

חבר-כנסת פורז, נכון שזה מאלץ אותך לסגור את הפרקטיקה

שלך, את משרד עורכי-הדין שלך, אבל אם תהיה מוכן לעבוד שלא

בתמורה, ואנחנו נדאג שלשכת עורכי-הדין תאשר לך את זה באישור

מיוחד, אתה תוכל לדאוג ל"תנו לחיות לחיות".

אני לא מתייחס לענין הזה בתור בעיה אישית. זה ברור שאם

לאדם יש אינטרס, אז הוא מגן על האינטרס ולכן אני אומר שאני לא

אובייקטיבי בענין הזה. אני רק יכול לומר לכם שפתרון הביניים הזה

, שאנחנו חיים בו עד היום, זה היה הרעיון שלי. אני מכרתי אותו

לשרה דורון וזה היה אחרי שבגלגול הקודם זה היה חוק רייסר.

הוא בוטל בכנסת ה-12.

לי יש תחושה שאיסור מוחלט על עיסוק נוסף בסוף לא עובר

בכנסת.

עובר.

עובר.

אני בענין הזה מרגיש שאני לא אובייקטיבי. גם אז התגבש כאן

רוב גדול. אחרי שכבר לפי חוק רייסר סגרו את כל הסיפור ונתנו לכך

תקופת ארכה, ותוך תקופת הארכה כולם כאן נכנסו לאמוק.

ישנו את החוק.



אי פורז;

הכנסת הנוכחית יכולה למשל לחוקק את זה בתחולה מהכנסת

הבאה.

צריר לחוקק את זה עם תחולה מעכשיו.

לא נראה לי שיש סיכוי גדול להעביר דבר כזה.

אני חושב שקודם כל צריך להבהיר לשר האוצר שהוא צריך לבצע

את נושא ניתוק ההצמדה של נבחרים, שזה מוצדק מהותית, כל נבחר

נבחר לתקופה. כל הנימוקים שיש לו פנסיה 4% או שר שיש לו 7%, כי

הוא נבחר לתקופה, אין לו שום קביעות או בטחון. אם הוא לא יבצע

את הנושא הזה, צריך להבהיר לו שהחקיקה מתקדמת לפי דוי'ח רוזן-

צבי, כי גם אז אל תחששו מנושא ההצמדה. בנושא של חבר-הכנסת,

ההצמדה היא למעט אנשים שנבחרים ומנכיילים של משרדי ממשלה שאפשר

לפטר אותם, ממילא לגבי המנכ"לים של חברות זה בכלל שכר אחר

ודרגות אחרות. גם לא נורא שלשרים ישפרו את השכר, כי גם אין להם

עיסוק נוסף וכן למנכייל אין עיסוק נוסף. אני מכיר מנכיילים של

משרדי ממשלה שהם אגב מאד מהססים להיות מנכיילים של משרדי ממשלה.

גם אפשר לפטר אותם. השר מתחלף, אפשר לקרוא למנכייל ואומרים לו

ללכת הביתה.

לכן, לדעתי נושא העיסוק הנוסף של של רוזן-צבי הוא מהותי

והוא כרך את זה. כל הנימוק שלו למה זה תפס בציבור חזק, זה רק

בגלל נושא העיסוק הנוסף. אגב, הציבור לא מאמין שאנשים מרויחים

רק 50% . הוא אומר שכולם מצהירים 50% על שקר.

לעיסוק הנוסף יש גם בעיות אחרות של טוחר מידות, של כל

מיני אינטרסים אחרים, וכן שלא מדובר בדיוק ב- 50% .

בהיותי גזבר הסוכנות, היו חברי-כנסת שבאו אליי כעורכי-

דין, שייצגו קליינטים מסויימים. היו להם עמלות של חצי מליון

ייאיך אתם עושים דבר כזה כאשר יש חוק שאוסר

עליכם להשתכר יותר מ- 50% שכר"? התשובה שלהם היתה שהם מקבלים את

הכסף למשרד.

אגב רוזן-צבי התייחס גם לנושא ההוצאות בתפקודו של חבר-

הכנסת. הוא לא יכול על כל דבר להגיש הוצאות. יש לו גם חלק מזה

למילוי תפקידו כחבר-כנסת, כל מיני הוצאות נלוות - נניח דלק אם

הוא נוסע יותר, אם הוא נותן מתנות, אם הוא מזמין כיבוד מעבר למה

שיש לו, כל מיני דברים שהם הוצאות נלוות לתפקידו כחבר-כנסת,

הוצאות הביגוד שלו וכן הוצאות הייצוג שלו.

לכן, לדעתי ההיצמדות לרוזן-צבי היא חשובה מאד, כי הציבור

מקבל את זה וקיבל את זה יפה. לא ראיתי ביקורת על כך.

"אם יש לך דרך לנתק את ההצמדה-

מה טוב. אם אין לך - זו הבעיה שלך".

אני רואה בהמלצות של ועדת רוזן-צבי בעין העיסוק הנוסף את

הענין המהותי והחשוב. אני באמת חושב שיש פגם רציני מאד, אפילו

יותר ממוסרי, שאדם רץ ומבקש את אמון העם להיות הנציג שלו לייצג

אותו, והוא את זמנו ומרצו משקיע גם בתחומים נוספים שיא קשורים

לפעילות הציבורית שלו. אני חושב שזה פגום מבחינה מוסרית, מה גם

שהדימוי של חברי-הכנסת בעשרים השנים האחרונות התדרדר לשפל כזה

שאנחנו שומעים גם דברים בוטים מאד של האזרחים כנגד דמוקרטיה.

אנשים רואים אותנו בצורה כל כך שלילית, שהם מוכנים גם לשקול

צעדים שהם לא דמוקרטיים.

לא בגלל העיסוק הנוסף, אלא בגלל סיבות אחרות.

זה חלק מהדימוי השלילי שנוצר. אני הייתי דירקטור בשתי

חברות ציבוריות אחרי שהפסקתי להיות שר ואני חייב לומר לכם שתוך

כמה חודשים הבנתי שלא בגלל העיניים היפות של אני שם והתפטרתי.

זה היה בסוף שנת 1993, עוד לפני שחבר-הכנסת אורי אור יזם את

הצעת-חחוק שלו, ואני הרגשתי לא טוב עם זה.

מישהו יודע כמה חברי-כנסת היום בפועל נמצאים בדירקטורים?

כתוב בדו"ח השנתי.

בערך 20 דלרקטורים.

יש הרבה דירקטורים שלא בשכר.

בשכר יש כ- 20.

אחד מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, שנותנים לכל מועמד

תנאים שווים להתמודד. הואיל ומאפשרים את העיסוק הנוסף, העקרון

הזה נשבר לחלוטין. יש חברי-כנסת שמעמדם הכלכלי מרקיע שחקים

כתוצאה מאותם עיסוקים. אני חושב שזה פסול. אם יש תנאים שווים

וכל אחד מתמודד כדי לייצג את ציבור הבוחרים, צריך לשמור על

העקרון הזה.



יש גם חוק הפריימריס, שפוגע בצורה חמורה מאד בעקרון הזה,

כי הפריימריס נותן יתרון ברור לבעלי יכולת כספית, ויש נחיתות

למועמדים חסרי יכולת כלכלית. גם בגלל שהפריימריס הולך לשבור את

העקרון של מתן תנאים שווים לכל מועמד, בין כל המועמדים, אנחנו

ודאי לא צריכים לעודד את העובדה שיש עיסוק נוסף.

אני מאד תומך, ואם המחיר שאני צריך לשלם כדי למנוע את

העיסוק הוא בהעלאת שכר, שווה לי להעלות את השכר ובלבד שאני

אשמור קצת יותר על טוהר דמותה של הכנסת.

היו"ר חי מירום;

אין לי כל ספק שמגמת החקיקה כאן, שעניינה הפסקת כפל עיסוק

תפקיד וכל כיוצא בזה, נראית לי טובה ונכונה. אנחנו עוד לא

נכנסנו לניסוח הסופי שיש לתת בו את הדעת לכמה עניינים שהצעת-

החוק אינה נותנת את דעתה עליהם ברגע זה, כמו למשל כפל תפקיד של

ראשי-רשויות.

את ענין ראשי-רשויות למשל אני לא הייתי רואה בחומרה, אבל

אני מבין שבאוירה שנוצרה, אי-אפשר לעשות הפרדה בעיסוק הנוסף.

אני לא רואה בכך פסול אלא להיפך. אני רואה בכך השלמה בפעילות

הפרלמנטרית.

אני רואה בכך פסול גדול ואני רוצה שזה יפסק במכה אחת.

זה כלול כאן.

אתה דירגת? מה עם מי שנבחר על-ידי 20 אלף תושבים והוא

באמצע הקדנציה שלו? צריך להגיד אמירה שהוא לא יוכל להמשיך בכפל

כשתסתיים הקדנצלה שלו.

יש לך נבחר ליושב-ראש הסתדרות. הוא נבחר על-ידי ציבור

וצריך שזה יפסק.

זה דווקא פתור. כתוב בסעיף 3(ב): "חוק זה יחול על נבחרי

ציבור ביום תחילת כהונתה של הכנסת הארבע-עשרה או בתום מועד

הכהונה שאליה נבחרו, לפי המועד המאוחר יותר, או קודם לכן, על-פי

בחירתם".

זח מופיע ב- ?blue print

כן.

אם כך, זה נותן תשובה.

עכשיו אני מגיע לשאלת תוספת השכר. הדרך הציבורית היחידה

בעיניי לעבוד נכון היא להיצמד לדו"ח רוזן-צבי. ועדה ציבורית

קמה, ועדה ציבורית החליטה, הכנסת מיישמת את החלטותיה.

ואנחנו לא הקמנו אותה.

הוועדה הזו החליטה להמנע מקביעת השכר והפנו את היושב-ראש

להקים ועדה ציבורית. הוא הקים אותה, היא עשתה את עבודתה ויכול

שהיא היתה ממליצה גם להוריד והיינו מאשרים את מסקנותיה, כמו

שאושרו בזמנו מסקנות ועדת קוברסקי או נבנצאל.

אני כשלעצמי, הייתי סבור שהיינו עושים נכון אם היינו

מדרגים את התוספת, כדי לרכך במידת מה את התחושה של הציבור ששוב

דאגנו לעצמנו. יש לי הרגשה שכתמיד, זה מאפיל על העקרון ההרבה

יותר חשוב שאנחנו נוקטים כאן, והוא העקרון של מניעת כפל תפקיד,

כפל עיסוק, כפל שכר.

והגנה על עצמאות חבר-הכנסת.

מדובר כאןן בהתרכזות נטו של עבודת חבר-הכנסת למען הכנסת,

עבודה שאליה הוא נבחר.

גם אי-תלות.

פעולה שלא בניגודי אינטרסים. אני הייתי הולך לדירוג של

שלוש שנים, לא מערער על התוספת שוועדת רוזן-צבי הציעה, אבל הולך

לדרג אותה.

אם אתה מציע דירוג שנתי, אז גם השינויים האחרים יהיו תלת-

שנתי ים.

ראשית, יש כמה יוצאים מן הכלל שהערכנו אותם.

אבל בלי שכר. ההבדל הוא כזה: התחולה של הורדת השכר לכולם

היא מיידית. מי שרוצה להמשיך להיות ראש-עיר - ימשיך, אך לא יקבל

שכר מהעיריה. זה ההבדל המהותי.

גם היום הוא לא מקבל.

אדוני היושב-ראש, החסרון של הצעתך הוא אחד. אתה תצטרך

להתעסק בהעלאת שכר פעמיים או שלוש פעמים וזה יצור ביקורת

ציבורית יותר גדולה. כל פעם שמעלים שכר, זה יופיע בעיתונים

שמעלים בעוד 10% .

יש לנו בעיה שצריך לקחת אותה בחשבון, שמא הפירוש של

הפעולה שלנו יהיה בעיניי הציבור שהוספנו על עצמנו ולא שבעצם

קיבלנו החלטות קשות.

תבקש מאיש יחסי הציבור של הכנסת שיעשה עבודת הכנה טובה.

איש יחסי הציברר של הכנסת זה את ואני וחברינו שיושבים כאן

ובחוץ.

אני מדבר על טקטיקה פרלמנטרית. אני מפחד ממצב שכמה כאלה

שמטעמי יפייפות יתנגדו לחקיקה בגלל העלאה ב- 33% , כמה כאלה שהם

מתנגדים לטרפוד העיסוק הנוסף, יתנגדו להצעה מהצד השני, וכך

אנחנו עלולים להמצא במצב שההצעה תיפול ואני מאד מודאג מכך.

אולי אפשר להעביר את זה לסיעות?

תאמינו לי שזה יעבור ברוב מוחץ.

אנחנו עשינו בדיקה עם חברי-הכנסת ולדעתי יש תמיכה גדולה

מאד בחוק הזה. החשש היחידי שהוא לא יעבור זה אם לא תהיה העלאת

שכר.

למען ההגינות אני חושב שאנחנו צריכים להזמין את שר האוצר

ואת הממונה על השכר, כדי לעבור איתם את ההתלבטות בבעיות האלה של

ההצמדה. אני הייתי רוצה לבקש מהיועץ המשפטי שלנו אם הוא יכול

להחכים אותנו במציאת פתרון לענין המקבילות וההצמדה.

קודם כל צריכים לדעת מהם הנתונים. בלי שנדע מהם הנתונים,

אי-אפשר לחשוב אפילו על נוסחה. כך למשל נדמה לי ששכר המנכ"לים

הוא בכלל לא צמוד לשכר חברי-הכנסת.

של משרדי הממשלה?

כן. נדמה לי ששכר המנכ"לים צמוד לשכר סגני שרים, ואת שכר

סגני שרים קובעת ועדת הכספים, כך שיכול להיות שמבחינה פורמאלית

אולי אין הצמדה בכלל לשכר חברי-כנסת ואולי זו בכלל לא הבעיה של

הוועדה הזו.

זה במקרה אותר סכום.

זה באופן מקרי שזה אותו סכום, אבל אם אנחנו מדברים על כך,

אנחנו צריכים לראות מה מבחינה פורמאלית ואם יתברר שמנכיילים בכלל

לא צמודים לחברי-כנסת... לכן, אני צריך קודם כל את איש חאוצר

שיציג כאן את הנתונים.

אני מציע שנזמן לישיבה הבאה את שר האוצר ואת הממונה על

השכר ונקבע את הישיבה הבאה כישיבה שבה אנחנו נצביע בסופה על

הצעת-החוק ונסיים זאת.

אני מאד מעונין בחקיקה הזו.

צריך לעבור על סעיפיה.

נעבור על סעיפיה. נשריין לה זמן, שעתיים מלאות, נשמע את

שר האוצר ואת הממונה על השכר במשך 20 דקות עד חצי שעה, נסיים את

הפרק הזה, נקבע עמדה ונעבור סעיף סעיף. נלך לניסוח, נגמור אותו

ונעלה למליאה. הענין הזה צריך להתחוקק וזו תהיה המגמה. בישיבה

חזו גם נודיע לאנשים שמדובר בישיבה אחרונה שמכינה כבר את הצעת-

החוק ויהיו בה הצבעות.

אולי היועץ המשפטי של הכנסת יציע גם במקביל הצעה, כי אני

מוטרד מדבר אחד - ענין מנגנון ההצמדה. אני מבקש שהיועץ המשפטי

שלנו יבדוק אולי יש דרך לסדר את כל נושא ההצמדה.

אנחנו מבקשים ממד ענבר לחשוב על כך.

אני צריך את הנתונים.

נתונים אפשר לקבל מהיועץ המשפטי של משרד האוצר ואפשר

לחשוב גם איתם ביחד על הענין. אנחנו לא רוצים ללכת נגד האוצר

ונגד הממונה על השכר, אלא ללכת איתם ביחד. אנחנו רוצים להוביל

מהלך חקיקה שהוא די הסטורי מבחינת המשמעויות שלו, על תפקודה של

הכנסת ומעמדה ועל מעמדו של חבר-הכנסת וריכוז פעולותיו. אנחנו לא

רוצים להפעיל כאן מהלך שכר שלם ולגרום לכך שתהיה כאן בוקה

ומבולקה במערכת השכר הציבורית. לכן, אם אפשר תחשבו על הענין.



4 .קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר-היום

1. הצעה לסדר-הלום בנושא: "פינוי דיירים מהתנחלויות", של חבר-

הכנסת דדי צוקר.

2. באותו ענין פחות או יותר, חברי-הכנסת חנן פורת, יוסף עזרן,

עובדיה עלי וגדעון שגיא.

סגן שר הבטחון הציע להעביר הנושאים לוועדת חוץ ובטחון, כל

מדובר בדירות ביהודה ושומרון וזו אחריות של משרד הבטחון.

נשמעה הצעה להעביר את הנושאים האלה לוועדת הפנים ואיכות

הסביבה.

ועדת חוץ ובטחון.

אנחנו מחליטים להעביר לוועדת חוץ ובטחון.

3. תלונה בדבר הכאת ערבי בידי עובדי רשות העתיקות ופיטורי עובד,

של חבר-הכנסת רפאל פנחסי.

סגן שר החינוך הציע להעביר הנושא לוועדת החינוך והתרבות.

המציע הציע להעביר הנושא לוועדת הפנים ואיכות הסביבה, כי זו

תלונה על עבירה. זה היה בשטח מדינת-ישראל?

מדובר על יחסי עבודה בתוך רשות העתיקות.

לגבי רשות העתיקות השר הממונה הוא כמובן שר החינוך ולכן

גם השיב סגן שר החינוך, זאת אומרת שהממשלה ראתה את זה כך.

היו"ר חי מירום;

נשלח את זה לוועדת החינוך והתרבות.

4. הצעה לסדר-היום בנושא: "קריסת מערכת החשמל", של חברי-חכנסת

שאול גוטמן, יוסף עזרן, אסתר סלמוביץ', יעקב שפי ואברהם

ורדיגר.

שר האנרגיה והתשתית הציע להעביר הנושא לוועדת הכלכלה. נשמעה

הצעה להעביר הנושא לוועדת העבודה והרווחה.

אומרים שיש ועדת משנה של ועדת כלכלה, בראשות הבר-הכנסת

סילבן שלום, אבל זה לא מעניננו.

אנחנו מעבירים לוועדת הכלכלה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20.