הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 289

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי. חי בסיון תשנ"ה. 6.6.95. שעה 00;10

חברי הוועדה: חי מירום - היו"ר

ר' זאבי

עי זיסמן

רענן כהן

י' לוי

אי פורז

מ' קצב

שי יעקובסון - מזכיר הכנסת

חה"כ י' כץ

ההייכ י' שפי

מ' בוטון - יועץ משפטי

י' עמיקם - ראש אגף הסברה וקשרי חוץ

שי כרם

ד' לב

צי ענבר

אי בן-יוסף

ט' רם

1. תיקון סעיף 81 לתקנון הכנסת - דיון בהשגות חברי-הכנסת.

2. תיקון סעיף 128 לתקנון הכנסת - דיון בהשגות הברי-הכנסת.

3. קביעת ועדות לדיון בהצעות-הוק.

4. קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר-היום.



1. תיקון סעיף 81 לתקנון הכנסת - דיון בהשגות חברי-הכנסת

היו"ר חי מלרום;

על סדר-היום שלנו היום ראשית תיקון לסעיף 81 לתקנון

הכנסת- דיון בהשגות חברי-כנסת. התיקון עוסק במכסת הצעות-חוק

פרטיות, כלומר האם מדובר בהצעת-חוק שחבר-כנסת יכול להביא

ביוזמתו.

"1. בסעיף 81 לתקנון הכנסת, אהרי סעיף קטן (א) יבוא:

(א1) הסיעה תקבע, במסגרת מכסתה למושב ובמסגרת מכסתה

השבועית, את המועד בו יוכל כל אחד מחבריה להעלות את

הצעותיו לסדר-היום ואת הצעות-החוק הפרטיות שלו, ובלבד

שתאפשר לכל אהד מחבריה, במהלך כל מושב, להעלות את

ההצעות שהוא זכאי להעלותן באותו מושב".

כלומר, כאן קבענו את הזכות של חבר להעלות הצעת-חוק פרטית שלו.

ז ו החלטה שהתקבלה?

עוד לא. זו ההצעה. היא הונחה על שולחן הכנסת ועליה קיבלנו

"בסעיף 81 לתקנון הכנסת, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

(א1) בשבוע האחרון למושב הכנסת, יוכל חבר-הכנסת להציע הצעת-חוק

ממכסתו, ושלא על-פי המכסה השבועית שהוקצתה לסיעתו."

הוא אומר שאם סיעה דחקה ודחקה אותו וניצלה את מכסתה, אבל

אישית, נשאר לו למכסתו אחת משתי ההצעות שהוא יכול להעלות, הוא

יכול.

מה הוא יעשה בשבוע האחרון?

שבוע אחרון של מושב. יש לנו ארבעה מושבים.

ההחלטה היא לא חד-פעמית.

אם חבר-הכנסת זיסמן לעביר הצעת-חוק ספציפית שהוא מאד

מעונין בה, לש לו עוד שנה שלמה כדי להמשיך ולחוקק אותה.



זו הצעתו של חבר-הכנסת דך תhכון, שעה שבעצם היא נכנסת

לפרטים שההצעה שאנחנו הנחנו לא נכנסה אליהם, והיא מגיעה פחות או

י ותר לאותה תוצאה.

זאת אומרת, ההצעה של חבר-הכנסת דן תיכון היא השלמה למה

שהחלטנו.

ההצעה יוצרת מצב שבשבוע האחרון יכול להיות שיהיו 50 הצעות

או 60 הצעות, ואי-אפשר יהיה למנוע, כי זה על-פי התקנון.

נכון, וזה לא טוב.

אז אולי בשבועיים האחרונים?

למה לא לקבוע את הכלל שאנחנו קבענו, בלי להכנס לפרטים?

צריכים לתת לך את האפשרות הזו ולא להגיד שזה שבוע אחרון של

מושב.

יכול להיות שמעשית זה יהיה כפי שאומר חבר-הכנסת דן תיכון.

אני אומר למחשבה. ההצעה של ועדת הכנסת נראית לי מאד, אבל

אם למשל תבוא סיעה של שישה חברי-כנסת, כסיעתי, ולא תקבע סדר שכל

"בארבעה שבועות הראשונים יגיש הראשון

ברשימה, בארבעה שבועות שלאחר מכן יגיש השני, זה יהיה בסדר על-פי

התקנון, כי לפי התקנון הסיעה מחלקת כפי שהיא רוצה, ובלבד שזה

יהיה מסודר.

אני חושב על אפשרות שסיעה יכולה בכל זאת למנוע ולדחוק

חבר-כנסת על-ידי סידור בתוך הסיעה, כי לפי הנסיון שלנו כסיעה

קטנה, קשה מאד למצות את כל המכסה. הרבה פעמים קורה שמגיעים לסוף

מושב ונשארות לסיעה שלוש ארבע הצעות, כי לא יצא כל שבוע להעלות.

יכול להיות שכל הארבע שנשארו הן של חבר-כנסת אחד.

השאלה היא האם אי-אפשר לבוא ולהגיד באיזשהו אופן: ובלבד

שיהיה תור מסוים בין חברי-כנסת. איני יודע איך לנסח את זה אבל

אני מעלה את הבעיה. קחו לדוגמא את המקרה של חבר-הכנסת קהלני.

"יש תור, אתה אחרון בתור".

אז מה? אבל הזכות קיימת.

אבל יגיע סוף המושב והתור שלו לא הגיע.

אי-אפשר.

אתה לא תנצל את הכל ופתאום יהיו שבועיים תקציב ואין הצעות

לסדר-היום.

זו כבר התנכלות וזהו abuseושימוש לרעה בזכות. אני חושב

שלא צריך להתייחם למצבים קיצוניים.

אדוני היושב-ראש, מה דעתך על ההצעה של חבר-הכנסת דן

תיכון, כאשר במקום שבוע אחרון, יהיה שבוע ראשון במושב שלאחר

מכך?

חבר-הכנסת מיכאל איתן הציע הצעה כזו, שמקפיצה את זה למושב

הבא.

אני הייתי מציע את ההצעה של חבר-הכנסת תיכון, עם תוספת:

ייובתנאי שאותו חבר-כנסת לא יהיו לו שום הצעות באותו מושביי,

כלומר נותנים לו מפלט. אם נניח קרה שסידרו אותו בצורה כזו ולא

נתנו לך- נותנים לו מפלט לשבוע האחרון להעלות את ההצעה.

אפשר ללכת כך שהמכסה היא סיעתית, חוץ מאחת. לכל אחד שמורה

הזכות פעם במושב לקבל משהו מחוץ לסיעה.

או שהולכים על שיטה שהמכסה היא לסיעה והסיעה שולטת בכך.

רציתם לתת לחבר-הכנסת את הבעלות על הצעות-חוק ועל ההצעות לסדר-

היום - תנו לו את זה עד הסוף, בלי התערבות של הסיעה.

איך אפשר בלי התערבות של הסיעה? הרי לכל סיעה יש הצעה אחת

בשבוע. כל חברי הליכוד יחליטו שהשבוע הם מעלים הצעה. איך אפשר?

צריך לסדר את זה.

אני מציע את הדבר הבא. המכסה היא סיעתית, אבל פעם במושב

יש לחבר-הכנסת, בנוסף למכסה הסיעתית, זכות אישית להצעה אחת

שתיקבע במועד שהוא במהלך השבועיים האחרונים, ואת זה היושב-ראש

חייב לקבוע. נניח שהסיעה אפילו מיצתה את הכל.

למה אתה לא מסתפק בניסוח שאנחנו קובעים כאן, שהוא כללי

יותר ומשאיר את הסיעה כגורם שעושה סדר בעניו, אבל קובעים את

הכלל שעל הסיעה לאפשר לכל אחד מחבריה במהלך כל מושב, להעלות את

ההצעות שהוא זכאי להן, זאת אומרת בעצם מכירה בזכות של חבר-הכנסת

להעלות הצעת-חוק שהוא רוצה בה?

אני מציע שנוסיף להצעה של חבר-הכנסת דן תיכון בהתחלה: "לא

הגיע תורו של חבר-הכנסת במשך כל המושב - יוכל מחוץ לתור להעלות

הצעה בשבוע האחרון של המושב".

מה זה מחוץ לתור?

בואו לא נשכח מה היה המניע שלנו לדון בתיקון תקנון. המניע

שלנו היה מניעות של חברי-כנסת שרצו להעלות הצעת-חוק שלהם מפני

שהסיעה שלהם - סיעת העבודה, התנגדה לכך שזה יעלה. נדבר באופן

גלוי שמדובר בשריון הגולן.

באנו ואמרנו שנעשה תיקון בתקנון של הכנסת ונקבע את הכלל

שאם חבר-כנסת בקריאה טרומית עומד על זכותו להעלות הצעת-חוק-

יקבל אותה. למה לנו להכנס לשבוע כזה או לשבוע אחר? בכל זאת צריך

להשאיר גם משהו לניווט של הסיעה, ובלבד שבאותו מושב היא תהיה

חייבת לאפשר זאת לחבר-הכנסת.

אני לא בעד שהניסוח הזה יתקבל.

היה נראה לי שאתה תומך בכך והיה נראה לי גם שאתה הצעת

הצעה כזו.

מחוסר ברירה.

חבר-הכנסת רענן כהן, מתירים לו להעלות את ההצעה או לא

מתירים?

חבר-הכנסת קצב, ועדת הכנסת מתירה. השאלה היא לא שאלה

פוליטית. עלתה כאן שאלה עקרונית.

ראשית, נכון העיר דוד לגבי ההצעה של חבר-הכנסת דך תיכון

וזה חשוב, כי אם הוא יגיש את ההצעה שלו בניסוחה הנוכחי, זה יכול

ליצור בכל זאת איזושהי אי-התאמה עם התקנון. לחבר-הכנסת אין

מכסה. ההצעה נקטה במפורש לשון "להעלות את ההצעות שהוא זכאי

להעלותן", ולא נקטה בלשון "מכסה", כי המכסה היא של הסיעה.

לכן, גם אם מביאים את ההצעה של חבר-הכנסת דן תיכון, צריך

בכל זאת יהיה להכניס בה את השינוי.

אני שואל אותך האם דרוש לנו התיקון.

בעקבות ההצעה שלו, הייתי מציע אולי לוועדה לשקול את

בסיפה של ההצעה שהונחה ייאמר כך: "לא עשתה סיעה כן עד לשבועיים

האחרונים בכל מושב, יוכל חבר-הכנסת להעלות את ההצעות שהוא זכאי

להעלותן על חשבון מכסת סיעתו".

אנחנו רצינו לאפשר לחבר בסיעה להעלות הצעה גם אם הסיעה

מתנגדת. איפשרנו. להתחיל להכנס כרגע לקרביים של הסיעות, אני

הושב אדוני היועץ המשפטי, שזה רק מקשה ומסבך.

קיבלנו הצעה, היא פשוטה. אני סומך על הסיעות ועל ראשי

הסיעות שלא יחרגו מתקנון הכנסת. תקנון הכנסת עכשיו מחייב את

הסיעות לאפשר להעלות הצעות-חוק.

כל ההצעה הזו שמתקבלת, משנה את מבנה הכנסת ואת דרך פעולתן

של הסיעות, כי הבחירות הן לפי סיעות והזמן נתון לסיעה.

אם אנחנו כבר הולכים לסיכום הזה שמוצע, אני לא רוצה

להוסיף אף מילה, כי אז אנחנו מאפשרים לחבר-כנסת להעלות את הענין

ואנחנו נותנים את הזמן של הסיעה.

כיושב-ראש סיעת העבודה, אני עושה מאמצים לא קטנים כדי

לאפשר לחבריי מהסיעה להעלות את הצעת-החוק שלהם, שנמצאת אפילו

בהחלטה של רוב מוחץ בתוך הסיעה, במצב של לא להעלות את זה.

אני לא מבין למה אנחנו עושים בעיות כשאין בעיות. יש לי

הרבה בעיות בסיעה, אבל לא במישור הזה, אצלנו כל המכסה מחולקת

לשליש, שליש ושליש וכל אחד משתמש בזה בעיתוי שהוא רוצה, בנושא

שהוא רוצה. למה זה לא יכול להיות אצלכם הלקי ארבעים?

אני תומך בהצעת ההחלטה המקורית, כי היא לפי דעתי פריצת-

דרך והיא מאפשרת לנו להתבטא ולמצות יוזמות שבשביל זה נבחרנו

לכנסת.

אני אגיש הסתייגות ברוח ההצעה של חבר-הכנסת דן תיכון.

אני אצטרף לנוסח של היועץ המשפטי.

אני ביקשתי מהיועץ המשפטי אם הוא יכול לא להוסיף את זה.

מי להצעה שהונחה על שולחן הכנסת?

מול מה אתה מצביע?

מול הצעות אחרות.

מי בעד ההצעה שהונחה על שולחן הכנסת, המתקנת את המצב כפי שאנהנו

רצינו לתקן אותו? שישה.

מי נגד? אין.

מי נמנע? חבר-הכנסת רענן כהן היחידי שנמנע.

אני קובע שחסעיף הזה בתקנון אושר.

באים תיקונים על הסעיף הזה - תיקון אחד של חבר-הכנסת דן תיכון.

מי לתיקון של חבר-הכנסת דן תיכון? אין.

מי נגד? רוב.

אני קובע שאנחנו רושמים זאת כהסתייגות. אנחנו נאפשר לחבר-הכנסת

דן תיכון להעלות זאת במליאה. חבר-הכנסת זיסמן גם הוא רשום על

אותה הסתייגות.

אני שואל מי לתוספת של היועץ המשפטי לוועדה? שלושה.

מי נגד? שלושה.

זה לא עבר.



ובכן, אנחנו באים עם הנוסח הזה. חבר-הכנסת יצחק לוי יירשם

על ההסתייגות של התוספת.

כרגע, בשלב הזה, הוועדה דנה בהשגות שהוגשו לה בכתב. לא

ניתן כעת להגלש השגות והסתייגויות. זה לא אותו תהליך כמו בהצעת-

חוק.

מה קורה עם אנשים שהסתייגויותיהם נדחו בוועדה? הם לא

רשאים להעלות זאת במליאה?

מי שהגיש השגה תוך 14 יום לנוסה שהונה בכנסת.

אפשר שוועדה תחליט בתוכה שחבר יראו אותו כמסתייג. אני

חושב שזהו דלון על שאלה כל כך עקרונית בתקנון ואני לא מוצא פגם

בכך שאנשים יוכלו להסתייג.

לוועדת הכנסת יש זכות להחליט על כך.

הוועדה מסכימה שנלך לנוהל מיוחד כזה? כולם מסכימים

וצירפנו כדלקמן.

יש השגות שנידונות בוועדה ומה שהוועדה לא קיבלה ודנה

ייתרשום לי חמש השגותיי.

הסתייגות אחת.

חבר-הכנסת יצחק לוי רשום כמסתייג על תוספת היועץ המשפטי

לכנסת.

גם אני.

כנייל חבר-הכנסת זאבי וגם חבר-הכנסת רענן כהן,

חבר-הכנסת עמנואל זלסמן ביחד עם חבר-הכנסת דן תיכון רשומים על

הסתייגותם.

אני רשום גם על זה.

חבר-הכנסת רענן כהן, אנחנו עושים כאן נוהל מיוחד, אז אל

תקשה.

אני קובע שהתיקון כפי שהנחנו אותו - התקבל.

כרגע שוהחתי עם מזכיר הכנסת וביום שני בשבוע הבא זה עולה לדיון

במליאה.



2. תיקון סעיף 128 לתקנון הכנסת - דיון בהשגות חברי-הכנסת

אנחנו עוברים לתיקון הבא והוא חיקון לאמור בסעיף 128

לתקנון הכנסת. עניינו של התיקון הסתייגויות מהצבעה. שנים אנחנו

מדברים על כך ויש לנו רגע שאנחנו יכולים לעשות הסטוריה. לא

עשיתי את זה כאיש קואליציה מול אופוזיציה, או אופוזיציה מול

קואליציה, אלא אני חושב שאנחנו צריכים לסדר קצת את הבית הזה ואת

אורחותיו.

אני תומך.

יש כאן הסתייגויות שאני מוכרח להזכיר אותן. חבר-הכנסת

שאול יהלום מסתייג ונעבור על ההסתייגויות אחת אחת.

יינעדר המסתייג מההצבעה,

לא יצביעו על הצעתו; היו מספר מציעים להסתייגות אחת ונעדרו כולם

מההצבעה, לא יצביעו על הצעתם".

מדובר על הסתייגויות לחוק.

סעיף 128 מדבר על חוק.

אני רוצה לשאול להבהרה, כלומר המסתייג כולל הממשלה?

100%. הוועדה תחליט כאן אפילו בכוכבית.

לא בכוכבית, אלא בתקנון. בדרך כלל המסתייג זה חבר-הכנסת.

למה? המסתייג יכול להיות גם השר. חבר-הכנסת יצחק לוי,

חיות שאני איתך ואני בדעתך, אני מציע לנו להסתפק בסעיף חזה על

כל מה שמקופל בתוכו.

אני כבר רואה את מר שחל עולה עם התקנון ומסביר לנו למה זה

לא חל על הממשלה.

אם אני הולך לשיטתך וקובע במפורש מסתייג, לרבות ממשלה, אני

רואה את השר שחל מבקש כאן דיון מחדש ובסיעת העבודה.

אבל אני רוצה שיהיה דין אחד לממשלה ולחבר-תכנסת.

לרבות שר.

מה אומר התקנון על מסתייג? מה אומר היועץ המשפטי לכנסת

לגבי הפרשנות של זה? אומר חבר-הכנסת יצחק לוי שמסתייג זה כל מי

שמסתייג. הוא נמצא - הוא מסתייג. הוא איננו - הוא מאבד את

זכותו. אני חושב שזה תקין, כי אם ממשלה רוצה להסתייג - תהיה

כאן.

מסתייג זה כל מי שמסתייג.

בתקנון כתוב במפורש שהממשלה יכולה להסתייג.

ולכן, אם הממשלה יכולה להסתייג, אז היא מסתייג.

הממשלה היא בבחינת מסתייג.

חבר-הכנסת לוי, האם מקובלת עליך הפרשנות הזו?

ננסה ונראה. אם תהיה תקלה - נחזור.

יירשם לפרוטוקול שהיועץ המשפטי לכנסת חיווה דעתו שמסתייג

זה מסתייג לרבות הממשלה כמסתייגת או שר שמסתייג בשם הממשלה.

כעת אנו הולכים להשגה שמבקש חבר-הכנסת שאול יהלום להשיג.

'יאני מתנגד לתיקון", אבל לחילופין הוא אומר שיתכן ויש

לקבוע שאם המסתייג פנה ליושב-ראש הוועדה...

ראשון המסתייגים הוא חבר-הכנסת פורז.

חבר-הכגסת אברהם פורז מסייג ואומר כך: "נבצר מחבר-הכנסת

להשתתף בהצבעה והוא הודיע על כך מראש וביקש שיוצבעו

הסתייגויותיו - תצביע הכנסת על הסתיגויותיו.

הוראה זו לא תהול על הצבעות בחוק תקציב המדינה ובחוק

ההסדרים במשק המדינה".

לפעמים יש הסתייגויות אמיתיות שמטרתן לא להרוויח זמן

דיבור במליאה, למרות שכבר התרגלנו כאן שהסתייגויות הן רק כדי

לקבל זמן דיבור במליאה ואז באמת זה לא הגיוני לטרטר את כולם

עבור מי שכבר קיבל את זמן הדיבור ולא נמצא במליאה. קורה לפעמים

שהסתייגות היא אמיתית ואם היא אמיתית והאיש מראש ביקש שיצביעו

על ההסתייות, אז שיאפשרו לו להצביע.

ממי הוא ביקש?

מיושב-ראש הכנסת.

אני איתך בהסתייגות הזו, אך תכתוב ממי הוא ביקש.

הוא סייג את חוק תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים במשק

המדינה, כדי שלא יחיה ניצול שם.

אני שואל שאלה כדי להבין את מה שאומר חבר-הכנסת פורז. האם

יש שיקול-דעת ליושב-ראש הכנסת?

לא, אין לו.

אם כך, כל אחד שירצה לדבר בכנסת - ילך הביתה וידבר.

הוא יצטרך להודיע מראש, בכתב.

חבר-הכנסת פורז, צריך להוסיף: יפנה ליושב-ראש הכנסת במכתב

מנומק.

מכתב שמסביר.

זאת אומרת אתה נותן לירשב-ראש הכנסת זכות שיפוט.

לא. אמרנו י'נבצריי.

בואו נראה את ההסתייגויות האחרות. חבר-הכנסת הרב יצחק

לוי, וגם אתה הסתייגת.

אני מצטרף להצעה של חבר-הכנסת פורז ומבטל את "לחילופיו 2יי

שלי.

ומה עם "לחילופין ויי שלך?

תיכף נדבר על כך. כרגע אני מוותר על "לחילופין 2יי ואני

מצטרף להצעתו של חבר-הכנסת פורז.

אתה הבלעת לנו את הקריאה השניה והשלישית. בסעיף הראשון לא

מופיעות קריאה שניה ושלישית.

הסעיף מתייחס לקריאה שניה ושלישית. אני מציע בחילופין

הראשון להוסיף.

הסתייגויות הן רק בקריאה שניה ושלישית.



היו"ר חי מירום;

אלו הסתייגויות בקריאה טרומית ובקריאה ראשונה.

אותו דין צריך לחול על החוק עצמו, או שיודיע מראש.

קורח שבקריאה ראשונה בא שר ומגיש חוק לקריאה ראשונה, נהיה

מאוחר והוא הולך הביתה, ואנחנו - ארבעה חברי-כנסת, נשארים עד

השעה 12 והצי בלילה ומצביעים.

זו לא הסתייגות. זה "נושא חדש". הנושא שלנו היה

הסתייגויות ולא הצעת-חוק. עכשיו באת ואמרת: "אני רוצה גזירה

שווה לגבי חוק".

קודם כל הנושא הוא הצבעות בחקיקה.

הנושא הוא לא הצבעות בחקיקה, אלא הצבעה על הסתייגויות.

התחלנו את כל הענין מהצבעה על הסתייגויות.

אני מסכים איתך. בעיניי, הסתייגות היא הצבעה בחקיקה כמו

כל שלב בחקיקה. לפעמים הסתייגות היא יותר חשובה מקריאה טרומית.

אני מציע כך. אני מקבל את הכלל שהנוכחות היא דבר מכריע

בהצבעה, אך אני אומר שהדבר הזה צריך להיות גם בקריאה טרומית

ובקריאה ראשונה.

אני רוצה לומר כאן שהתיקון הוא תיקון לסעיף 128 לתקנון

הכנסת. קרא את כותרת השוליים בצד, שסעיף 128 זה הצבעה בקריאה

שניה. כעת אתה בא ולתוך אותו סעיף רוצה להוסיף.

אני רוצה להרחיב את זה.

אתה לא יכול. חבר-הכנסת יצחק לוי, אם זו דעתך - תגיש הצעה

לתיקון תקנון.

לגבי הסתייגויות זה תדיר, לגבי שר זה נדיר.

אני קובע כאן שחבר-הכנסת יצחק לוי יגיש הצעה נפרדת ובענין

ההסתייגות כולה, חבר-הכנסת יצחק לוי וחבר-הכנסת פורז מסתייגים

במשותף.

מי להסתייגותם, ירים את ירו? שלושה.

מי נגרה? שניים.

אגי קובע שברוב של שלושה נגר שניים זו הפכה להיות הצעת הווערה.

אני לא מוצא לנחוץ לדבוק בסעיף. חיות שהיה כאן רוב, אני אציג

אותו כמו שהוא.

אני אתך לך רוגמא. יש לי הסתייגות מאר חשובה לחוק התכנון

והבניה. נניח שמזמינים אותי לחוץ-לארץ עבור דבר שאיני יכול

לסרב, אני מבקש שיצביעו בהיעדרי.

אל מול ההנמקה שלך, אני אשתף אותך בדאגות שלי. ראית בשבוע

שעבר את חוק "שום הסכם העקרונות. היו שם מאות הסתייגויות.

חבר-הכנסת מירום, אתה פתרת 90% מהבעיה. אם יהיה abuseב-

10% - נחזור ונתכנס.

מקובל עליי. מה באשר להסתייגותו של חבר-הכנסת שאול יהלום?

זה בעצם אותו דבר. היא מוצאת את פתרונה גם כן.

לא. הוא לא מדבר על חוק התקציב ועל חוק ההסדרים במשק

המדינה. הוא אומר שגם בחוק התקציב ובחוק ההסדרים, אפשר בהודעה

לבקש הצבעה.

נאפשר לו להסתייג במליאה.

מי להסתייגות חבר-הכנסת יהלום? אחד.

מי נגדה? שלושה.

אני קובע שברוב של שלושה נגד אחד, לא התקבלה הסתייגותו של חבר-

הכנסת יהלום והוא יוכל להעלותה במליאה.

חבר-הכנסת בא-גד מציע שבסעיף בי, יבוא אחרי המשפט: "...לא

יצביעו על הצעתו, אלא אם כן הנ"ל הודיע מראש על האילוצים

שהעדרותו...." - זה כלול. הוא יצורף לחבר-הכנסת יהלום, וברוח

הצעת יהלום, שניהם לנמקו.

אלה שני דברים שונים.

אדוני היועץ המשפטי , תך את שתיהן לחוד, כל אחד לפי

הסתייגותו.



3. קביעת ועדות לדיון בהצעות-חוק

הצעת-חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון מס' 4),

התשנ'יה-1995, הכנה לקריאה שניה ושלישית.

שר החקלאות הציע להעביר הנושא לוועדת הכלכלה.

נשמעה הצעה להעביר הנושא לוועדת הכספים.

אי פורז;

נושא השקעות הון שייך לוועדת כספים.

בוי הכיו לקריאה ראשונה?

היו"ר חי מירום;

לדעתי ועדת הכספים.

היתה כאן עמדה מאד תמוהה ויש שם איזשהו חשבון שאיני מבין

בו.

זה קלאסי לוועדת הכספים.

לפנינו חילוקי דיעות.

מזכירת הוועדה, את מוכנה לבדוק מי טיפל בהצעת-החוק בקריאה

ראשונה?

2. הצעת-חוק השכרת דירות למגורים לחיילים משוחררים (הוראת

שעה),התשנ"ה-1995, הצעת חבר-הכנסת אברהם שפירא.

הוא הציע להעביר לוועדת הכלכלה.

נשמעה הצעה להעביר לוועדת כספים.

זה ענין כספי.

זה שיכון ובינוי וזה שייך לוועדת הכלכלה.

איפה דנו בחוק חיילים משוחררים בכלל?

אני חושב בוועדה משותפת. לדעתי מדובר בכספים.

יי לוי;

הכל כסף, אבל זה שייך לנושא שיכון ובינוי.

מי להעברת הנושא לוועדת הכספים? שניים.

מי להעברת הנושא לוועדת הכלכלה? ארבעה.

ברוב של ארבעה, הנושא הועבר לוועדת הכלכלה.

3. הצעת-חוק בנק-ישראל (תיקון - ביקורת מבקר-המדינה), התשנ"ה-

1995, של חבר-הכנסת דוד מגן וקבוצת חברי-כנסת.

נשמעו הצעות להעביר הנושא לוועדה לענייני ביקורת המדינה

ולוועדת הכספים.

ועדת ביקורת.

בדרך כלל ועדת ביקורת מחוקקת את עצמה. ובכן, אנחנו קובעים

שהנושא עובר לוועדה לענייני ביקורת המדינה.



4. קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר-היום

היו"ר חי מירום;

"התנהגות כוחות הבטחון כלפי תושבי

קרית-ארבע וחברון" - של חברי-הכנסת עוזי לנדאו ורחבעם זאבי.

נשמעו הצעות להעביר הנושא לוועדת הפנים ואיכות הסביבה, לוועדה

לענייני ביקורת המדינה. מה ענין הוועדה לביקורת המדינה כאן?

רי זאבי;

מפני שהוועדה לענייני ביקורת המדינה נכנסה לעובי הקורה

הזו לפני שנה וקיימה דיון בנושא. היא כבר מעורבת בכך. לגבי ועדת

הפנים ואיכות הסביבה שאלתי את השר שחל, כשהוא הציע. אם הוא מודה

שחברון היא שטח פנים, אני מסכים שזה יידון בוועדת הפנים ואיכות

הסביבה.

לפי דעתי, זה צריך להיות נדון בוועדה לענייני ביקורת

המדינה.

הציע חבר-הכנסת יצחק לוי להעביר את הנושא לוועדת החוץ

והבטחון. גם לי זה נראה כך.

יש לנו שלוש ועדות.

בואו נחליט על ועדת הפנים ואיכות הסביבה.

למה ועדת הפנים ואיכות הסביבה? זה אזור צבאי.

מדובר במשטרה.

זה לא רק משטרה. זה גם כוחות בטחון.

משטרה.

חבר-הכנסת זאבי, ההצעה שלך עוסקת במשטרה ובמשטרה בלבד?

כן.



היו"ר חי מירום;

אם כך, הסכמנו להעביר הנושא לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

מה לגבי קביעת ועדה לנושא הראשון שדיברנו עליו?

הצעת-חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות.

י' לוי;

תשאיר זאת למחר.

זה יועבר למחר.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55.