הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 208

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, כ"ג באלול התשנ"ד (30 באוגוסט 1994), שעה 00;09

חברי הוועדה: חי מירום - היו"ר

עי זיסמן

רן כהן

די לב - סגן מזכיר הכנסת

די לחמן-מסר - היועצת המשפטית של ועדת החוקה,

חוק ומשפט

א' זיסבלט - משרד המשפטים

מרכזת הוועדה; אי בן-יוסף

קצרנית; חי אלטמן

סדר-היום; בקשת הממשלה לשחרור חוקים מחובת הנחה מוקדמת על שולחן הכנסת;

בקשת ועדת החוקה, חוק ומשפט למיזוג הצעות חוק.



בקשת הממשלה לשחרור חוקים מחובת הנחה מוקדמת על שולחן הכנסת

בקשת ועדת החוקה, חוק ומשפט למיזוג הצעות חוק

היו"ר חי מירום;

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת ומתנצל בפניכם על-כך שהיא

נקבעה בחופזה לשעה מוקדמת יחסית, זאת מפני שמסיבות כאלה ואחרות מחר לא נוכל לקיים

אורגה.

נתבקשנו על-ידי הממשלה ועל-ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת להתיר קריאות

ראשונות על-פי סעיף 125 לתקנון, ולפטור מחובת הנחה, המתנה, ומיזוג של נושאים

מסויימים כדי שהכנסת תוכל לדון בהם מחר.

מר שמואל הולנדר, מזכיר הממשלה, ביקש להודיענו כי הממשלה החליטה, על-פי סעיף

33 לחוק יסוד: הכנסת, לבקש כי בכינוס הכנסת מחר תועלנה הצעות החוק הבאות: הצעת

חוק המקרקעין (תיקון - תוקף הערת אזהרה), התשנ"ד-1994. של חבר-הכנסת זנדברג,

שצריכה לעלות מחר על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה, הצעת חוק לתיקון פקודת החברות

(נוסח חדש) (הוראת שעה - רישום הערת אזהרה לגבי חברה), התשנ"ד-1994. של חבר-הכנסת

יצחק לוי, והצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 17), התשנ"ד-1994 שיזמה הממשלה שהיא

צריכה להיות מוכנה לקריאה שניה וקריאה שלישית, אחרי שהיא כבר עברה קריאה ראשונה,

להבדיל משתי ההצעות האחרות.

הממשלה מבקשת לאפשר לחברי הכנסת שהזכרתי את שמותיהם זה עתה להעלות את הצעות

ההוק שלהם, כמו-כן מונחת בפנינו בקשה שגבי לחמן-מסר תנמק אותה, למיזוג עתידי

מותנה.

רשות הדיבור למר זיסלבט, נציג משרד המשפטים.

אני אדבר על החוק הממשלתי, וגבי לחמן-מסר תדבר על המיזוג. אני מניח שחברי

הוועדה ערים לחשיבות שבדחיפות של ההצעה הממשלתית לקבל פסק-דין שבית-המשפט העליון

בעצם מכניס ספק רב ביחס לתוקף של מאות אם לא אלפי הערות אזהרה לאור העובדה

שבבית-המשפט העליון נקבע שללא רישום כפול, גם אצל רשם המקרקעין וגם אצל רשם

החברות, אין תוקף להערת אזהרה.

אנחנו סבורים שבית-המשפט, עם כל הכבוד, טעה בנושא הזה, העניין הזה מקובל על

כל אנשי העולם המשפטי, והדחיפות בהצעה נעוצה בכך שכל יום שלא מתקנים את המצב הזה,

כל יום שעל-ידי פסק-הדין הזה אנחנו טוענים שהערות אזהרה הן לא בתוקף, עלול להיות

פשיטת-רגל או כינוס-נכסים, ולזכויות של מאות אם לא אלפי רוכשי-דירות תמימים לא

יהיה ערך.

אנחנו מבקשים לתת לעניין הזה את הדחיפות הראויה.

לגבי המיזוג אני מבקש מהיושב-ראש לאפשר לגבי לחמן-מסר לנמק את הבקשה.

בבקשה. רשות הדיבור לגבי דווידה לחמן-מסר.

קודם שאנמק את עניין המיזוג אני מבקשת לסייג מעט את דברי חברי ולומר שאינני

בטורה שבית-המשפט טעה כמו שלפי המצב המשפטי שהיה קיים כשבית-המשפט נתן את פסיקתו,

היה ספק האם הערת אזהרה טעונה רישום בשנת בהירות. בית-המשפט הכריע הכרעה מסויימת

שהתבקשה מהמצב המשפטי שהיה קיים באותה עת, שאותו הממשלה מבקשת לשנות. מבחי נת

הנימוס אני מעירה כלפי בית-המשפט שעל-פי המצב המשפטי שהיה נהוג, סביר להניח

שבית-המשפט צדק, אבל על-מנת לשנות את המצב המשפטי הציעו חברי הכנסת זנדברג ולוי

הוראה מפורשת ביו בפקודת ההברות ובין בחוק המקרקעין, שהערת האזהרה לא טעונה רישום

אם היה ספק כזה.

הממשלה קיבלה את העיקרון, ולכן אנחנו מבקשים שלהצעות של חברי הכנסת זנדברג

ולוי, שהונחו על שולחן הכנסת עוד לפני שהממשלה באה עם ההצעה הכחולה, יאושר פטור

מחובת הנחה, על-מנת שגם הן תעבורנה קריאה ראשונה, ואז מחר ועדת החוקה, חוק ומשפט

תתכנס, כאשר היא, למעשה, כבר גיבשה את עקרונות הניסוח בקריאה שניה ובקריאה

שלישית, ואם היא תאשר את המיזוג המותנה, היא תאשר את כל ההצעות בקריאה שניה

ובקריאה שלישית, וכולן תתכנסנה תחת נוסח אחד האומר שהעובדה שהערת אזהרה נרשמה

במירשם המקרקעין איננה טעונה רישום בכל מירשם אחר.

חשוב מאד לגבי חברי הכנסת שהקדימו את הממשלה, שיצליחו להעלות את הצעתם בקריאה

ראשונה, ושכולם ביחד יעלו לקריאה שניה ולקריאה שלישית, זאת אם הוועדה תאשר את

המיזוג אותו אנחנו מבקשים.

יש היגיון רב בבקשה שהונחה בפנינו, ובצורך לקדם את הדברים האלה בחוק.

ע' זיסמן;

יש לי שאלה. נניח שאנחנו לא מודעים לרגישות, אם כי אני כן מודע לה, האם היתה

כוונה לערער?

ד' לחמן-מסר;

מדובר על החלטה שניתנה בהרכב של חמישה שופטים, זאת החלטה סופית, לכן אנהנו

מוכרחים לצאת עם החקיקה הזאת.

ברצוני להדגיש בהקשר הזה של הדברים כי איננו הופכים את פסיקת בית-המשפט.

על-פי המצב המשפטי שהיה קיים, בית-המשפט צודק שיכול להיות שהיה צריך להיות רישום

בשני המקומות. כאשר חוקקנו את התיקון לגבי הערות אזהרה היינו צריכים כבר אז

לעמוד על העניין הזה. מה שאנחנו מדברים עליו עכשיו זאת בסך הכל הוראה

פרוצדוראלית, לא מהותית, כיוון שכאמור, איננו משנים את קביעת בית-המשפט.

בית-המשפט קבע שלהערת אזהרה יש אספקטים קנייניים, זאת איננו משנים, אלא אומרים

שקביעת בית-המשפט כבודה במקומה מונח, היא תישאר על כנה, אבל לגבי הרישום - די

ברישום במירשם המקרקעין. חבל לטרטר אנשים, מה עוד שהמצב לא היה ברור מלכתחילה

לגבי הרישום.

לגבי הנפקויות - כן קינייניות לא קינייניות - בהן איננו נוגעים.

אי זיסבלט;

למען להסיר ספק ברצוני להדגיש כי אנחנו מבקשים להכניס את התיקון הדהוף משום

שהשופט דב לווין אמר במפורש שכתוצאה מהפירוש שהוא נתן לחוקים יש צורך ברישום

כפול - - -

אלא אם המחוקק יגיד אחרת.

ד' לב;

וזה מה שמתבקש, שהמחוקק יגיד אחרת.

היו"ר חי מירום;

אני מעמיד להצבעה את הבקשה לאשר הבקשות המשולבות גם של הממשלה וגם של ועדת

החוקה, חוק ומשפט.

הצבעה

הבקשה נתקבלה.

היו"ר חי מירום;

שלושת חברי הוועדה הצביעו בעד, לא היו מתנגדים, ואני קובע כי אנחנו מאשרים את

הבקשה.

עניין המיזוג מותנה בהעברתם של שתי הצעות החוק של חברי-הכנסת זנדברג ולוי

בקריאה הראשונה, והוא יקרום עור וגידים רק אם הצעות החוק תעבורנה.

אנחנו פוטרים מחובת הנחה את ההצעות האלה בכל הקריאות, כך שנאפשר את סיומה של

הרקיקה אפילו מחר.

אנחנו עוברים להצעת חוק לשכת עורכי-הדין (תיקון מסי 23)(היתמחות),

התשנ"ד-1994.

מר הולנדר, מזכיר הממשלה, כתב לנו כי הממשלה החליטה, על-פי סעיף 33 לחוק

יסוד: הכנסת, כי בכינוס הכנסת, מחר, ניתן יהיה להעלות בקריאה ראשונה, קריאה שניה

וקריאה שלישית את התיקון המוצע. התיקון, כפי שאני מבין, הוא תיקון פשוט למדי.

בעבר, כאשר ההיתמחות היתה מעל שנה, נקבעה חובת היתמחות של חצי שנה במשרד עורך-דין

פרטי, בלשכת פרקליטות המדינה, פרקליטות המחוז, לשכת סיוע משפטי, וכן הלאה.

היום שינינו את החוק, וקבענו שאורך תקופת ההיתמחות היא שנים-עשר חודש, לכן אם

הקביעה הישנה תעמוד בעינה, היא עלולה ליצור מצב חמור ביותר לפיו או לא יועסקו

מיתמחים במשרדים הפרטיים, או לא ניתן יהיה, וזה יותר חמור, להעסיקם בבתי-משפט או

במקומות אחרים.

אי זיסבלט;

היושב-ראש חסך לי את דברי ההסבר.



היו"ר חי מירום;

התיקון מתבקש אגב חקיקה שנתקבלה בכנסת, שהממשלה שלא התלהבה ממנה איננה מבקשת

את שינויה, אלא מנסה להעמיד את הדברים בצורה כזאת שהם לא יפגעו בפרקטיקה או

באפשרות העסקת מיתמחים במשרדים השונים.

ד' לחמן-מסר;

התיקון המוצע על-ידי הממשלה היה בהצעה שהעלתה ועדת החוקה, חוק ומשפט לקריאה

שניה ולקריאה שלישית, ואשר לבקשת שר המשפטים לא הוצבע עליו. עכשיו השר מבקש

להצביע עליו. בדיון הסוער שהתקיים לגבי חוק ההיתמחות, שבו סוכם לא להעלות שום

דבר, למעט ההצעה על קיצור תקופת ההיתמחות, היתחננו שלפחות העניין הזה יעבור - - -

ע י זיסמן;

מי ייצג את שר המשפטים בדיון?

אי זיסבלט;

השר אמנון רובינשטיין.

צריך לדייק ולהסביר בהקשר הזה של הדברים כי הכל היה קשור בעניין של אווירה.

כיוון ששר המשפטים כעס, ואנחנו רצינו שהעניין הזה יעבור בלא כעסו, ויתרנו על כל

ההסתייגויות שעוררו את כעסו, בכללן גם העניין הזה.

היו "ר חי מירום;

האם מישהו מכם מתנגד לבקשת הממשלה? אני מבין שלא.

אני קובע כי ועדת הכנסת מקבלת את הבקשה, פוטרת את התיקון הזה מחובת הנחה על

שולחן הכנסת, ומתירה את שלושת הקריאות בו ביום.

הישיבה נעולה, תודה רבה לכם על השתתפותכם בדיון, ושנה טובה.

הישיבה הסתיימה בשעה 09:25