הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 201

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני. י' באב תשנ"ד. 18.7.94. שעה 10:00

חברי הוועדה; ח' מירום - היו"ר

א' דיין

ר' זאבי

ר' כהן

די מנע

מי קצב

מי שטרית

מי גפני - משקיף

מוזמנים; ההייכ סי טריף

חה"כ ה' מחאמיד

חה"כ י' מצא

ש' גוברמן - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

יושב-ראש הכנסת; ש' וייס

היועץ המשפטי; צ' ענבר

מזכיר הכנסת; שי יעקובסון

סגנית מזכיר הכנסת; ש' כרם

מזכירת הוועדה; אי בן-לוסף

קצרנית; טי רם

סדר היום;

1. קביעת מסגרת דיון להצעות אי-אמון בממשלה.

2. ישיבות הכנסת בימי מנוחה של חברי-כנסת שאינם יהודים.



1. קביעת מסגרת דיון להצעות אי-אמון בממשלה

הוגשו בקשות של סיעות צומת ומפד"ל להבעת אי-אמון בממשלה.

מזכיר הכנסת פונה אליי ומבקש לקבוע מסגרת דיון. אני הושב שנקבע

את המסגרת המינימלית.

ר' זאבי;

אני מציע דיון סיעתי של עשר דקות לכל סיעה.

אפשר לקבוע חמש דקות לכל סיעה.

לא בהצעת אל-אמון. תמיד הייתי בעד עשר דקות לכל סיעה

ולסיעות הגדולות עשרים דקות כל אחת.

היו"ר ח' מירום;

אני מציע חמש דקות לכל סיעה.

עומדות בפנינו שתי הצעות - הצעה אהת של הבר-הכנסת זאבי,

למסגרת של עשר דקות לכל סיעה ועשרים דקות לסיעות הגדולות. ההצעה

שלי קובעת חמש דקות לכל סיעה ועשר דקות לסיעות הגדולות.

הי מהאמיד;

למגישות ההצעה גם כן ניתנות חמש דקות?

היו"ר ח' מירום;

לרשות מגישות ההצעה עומדות עשר דקות, כלומר הן באות לידי

ביטוי.

מי להצעתו של חבר-הכנסת זאבי, ירים את ידו? אחד.

מי להצעתי, ירים את ידו? שניים.

אני קובע שמסגרת הדיון תהיה חמש דקות לסיעות הקטנות ועשר

דקות לסיעות הגדולות.

כאשר נציגי סיעת הליכוד יגיעו הנה, הם יערערו על-כך.

איני יודע אם אאפשר להם לערער.



רי זאבל;

לא יתכן שמפלגת גדולה כמו הליכוד תקבל חמש דקות בלבד.

היו"ר חי מירום;

לרשות הליכוד עומדות עשר דקות, בהיותו סיעה גדולה. זה

סביר.

כלומר ניתנות עשר דקות לצומת ועשר דקות למפד"ל?

לא. זו הצעה אחת, כלומר רק לאחת משתיהן.



2. ישיבות הכנסת בימי מנוחה של חברי-כנסת שאינם יהודים

דנו די באריכות בנושא ישיבות הכנסת בימי המנוחה של חברי-

הכנסת שאינם יהודים, במקרה זה חברינו הערבים והדרוזים. אנו

זוכרים את השתלשלות העניינים, כאשר בימי הצום של החג איד אל

פיטר ישבה הכנסת בנושאים מאד רציניים. חברינו הערבים והדרוזים

פנו והעלו את הבעיה שהם אינם יכולים להשתתף בדיונים. אגב, ראיתי

עתירה של הדרוזים לקבוע בתעודת הזהות שלהם שהם ערבים.

שמענו שני חברי-כנסת שמייצגים גם את הערבים וגם את

הדרוזים, ואם זכור לכם, נוצרה כאן בעיה. בדיון הקודם, אוירת

הדיון היתה לנסות להתחשב במקום שבו בא לידי ביטוי באופן מיוחד

החג, למשל באיד אל פיטר ובאיד אל אדחה.

ה' מחאמיד;

וחג המולד.

היו"ר ח' מירום;

חג המולד אינו תופס את כולם או את רובם ואילו איד אל אדחה

כולל את אותם הימים לגבי הדרוזים והערבים, למרות שאני חושב

שצריך לבחון כיצד נוהגים גם בחג המולד.

זו היתה האוירה והתלבטנו מח עושים, בהנחה שאנו מבינים

ומעוניינים שתהיה התחשבות.

עומדות לפנינו כמה אפשרויות. אפשרות אחת היא לבצע אמירה

מפורשת בתקנון, ואפשרות שניה לא להכניס זאת לתקנון כי זה מסובך

מאד. אפילו מבחינת ההגדרה התקנונית זה סבוך, כי באיד אל פיטר

לדוגמא, לא יודעים עד שלושה ימים לפני החג, מתי הוא מתקיים.

ר' זאבי;

גם באיד אל אדחה לא יודעים.

לגבי האיד אל פיטר רק בליל החג ניתן לדעת, אך לגבי איד אל

אדחה אפשר לדעת, משום שזח מתקיים חודשיים אחרי החג חראשון,

כלומר את חחג השני ניתן לקבוע בוודאות ואילו החג הראשון נקבע

על-פי הירח.

היו"ר ח' מירום;

האפשרות השניה הינה לא להכנס להחלטות תקנוניות, אך לנסות

להגיע לאיזושהי הבנה שוועדת הכנסת סומכת עליה את ידיה.

ברצוני להזכיר לכם שיושב-ראש הכנסת הציע שאנו נגיע להבנח

מפורשת, שבמידת הניתן תהיה התחשבות בימי המנוחה של חברי-כנסת

שאינם יהודים וכי יהיה תיאום. אם ניתן יהיה להזיז יום מסדר יומה

של חכנסת, נניח במקום ימי שני, שלישי, רביעי, הכנסת תעבוד בימי

שלישי, רביעי, חמישי או בימים אחרים.



אפשר להגיע להבנה שביום כזה אין נופלות הכרעות בנושאים

בעלי אופי עקרוני, או שלדוגמא איו מצביעים על הצעות חוק. הצעה

לסדר ניתן, אך להצעת חוק יש משמעות יותר כבדה.

מה מפריע לצאת לחופשה בימים הללו?

זו אפשרות, אך השאלה אם אנו רוצים לקבוע מסמרות בנושא זה.

אני נגד להכליל זאת בתקנון, מפני שזה גורף ויכול להפריע.

ימי מנוחה לפי ההגדרה שציטט היועץ המשפטי לוועדה, הם גם ימי

שבת. יום השבת של היהודים הוא בשבת, אך יום השבת של הנוצרים חל

ביום ראשון ויום השבת של המוסלמים חל ביום שישי. נכון שבנתיים

זה לא חל על המליאה, אך זה חל על הוועדות ואם אין פעילות של

הכנסת בימי מנוחה, לא יכול יושב-ראש ועדה לזמן את הוועדות לא

בימי שישי ולא בימי ראשון.

אני מציע להשאיר זאת יותר להבנה שתהיה בין יושב-ראש הכנסת

לבין הוועדה ולבין נציגי הדתות האחרות, שלא מקיימים הצעת אי-

אמון והצעות חוק בימים שהם ימי חג של מישהו המיוצג בכנסת. אם

לדוגמא אין אף חבר-כנסת נוצרי והחג יוצא ביום ראשון, אין בעיה,

אך אם יש חבר-כנסת נוצרי באותח כנסת - נתחשב בו ולא נקיים הצבעת

אי-אמון, בעיקר אם הוא מבקש זאת. יתכן שהמצב הוא של רוב של 80

חברי-כנסת מצד אחד ו- 30% בצד השני.

הבעיה כאן היא הרוח הטובה, הרצון הטוב ללכת לקראת, ולכן

צריך להקפיד שלא מצביעים על הצעות אי-אמון ולא על הצעות חוק. הן

יכולות לחיות נידונות, אך לא מצביעים עליהן. יתכן שהצעת חוק

מתמשכת ואפשר לדון בה, וההצבעה תיערך לאחר שיסתיים חחג.

לא מצביעים לא על חצעות חוק ולא על חצעות אי-אמון בימים

שחם ימי חג של מישהו מדת אחרת המיוצגת באותח עת בכנסת.

צי ענבר;

ביום שני על-פי חתקנון, חייבים לדון ולהצביע בחצעות אי-

אמון, כלומר יש חיום הוראה תקנונית.

לדון כן, אך לגבי ההצבעה צריך לחפש פתרון.

שי יעקובסוו;

סעיף 148 יפתור את הבעיה.

היו"ר חי מירום;

אפשר להפעיל אותו רק בהסכמה כללית.

ראינו בישיבה הקודמת שלא היתה כל-כך הסכמה כללית לגביו.

אדוני היועץ המשפטי, ומה קורה בשבוע שבו יום חג ישראל

יוצא ביום שני, והכנסת מתכנסת ביום שלישי?

צי ענבר;

אין בעיה. מדובר על הישיבה הראשונה באותו שבוע,

לא מדובר כאן על יום שישי או על יום ראשון, ימי חופש

שבועיים, אלא מדובר כאן על שניים או שלושה חגים מוסלמיים במשך

כל השנה. יש לנו חגים נוספים, אך איני מדבר עליהם. אני מדבר על

איד אל פיטר ועל איד אל אדחה.

שני חגים אלה יספיקו לי, ובנוסף לכך, יש חבר-כנסת נוצרי

שנוסף לכנסת, ולכן אני מבקש לכלול גם את חג המולד. איני מבקש את

כל החגים ואם ארצה למנות את כל החגים, אזי הכנסת לא תעבוד כלל.

חבר-הכנסת מחאמיד, מדובר רק בחגים שנקבעו על-ידי ממשלת-

ישראל כימי מנוחה על-פי החוק, והרשימה שלהם מפורטת במסמך

שהגשתי. אומר חבר-הכנסת מחאמיד שיש אינסוף חגים, אך הרשימה היא

סגורה. מציע חבר-הבנסת מחאמיד, מבחינת האיזון לעשות צמצום.

סי טריף;

בישיבה הקודמת גם הצטמצמנו לשניים שלושה חגים.

ה' מחאמיד;

אני חושב לצמצם את הבקשה לשני החגים המוסלמים.

מה מותר ומה אסור בחגים אלה?

מותר לנסוע, אך שני החגים הללו הם החשובים ביותר

למוסלמים, ובהם יושבים וחוגגים עם המשפחות. מדובר על שלוש ה ימים

באיד אל פיטר ועל שלושה ימים באיד אל אדחה.

היו"ר ח' מירום;

האם אין לחגים אלה מרכז, כלומר יום אחד שהוא יותר חשוב

מהימים האחרים?



הי מחאמלד;

כל חג נמשך שלושה ימים, אך אם זה בלתי אפשרל לגבי הכנסת

ואיני מעונין שנקבע דברים שיפגעו בעבודת הכנסת, לדעתי, אולי

היום הראשון בכל חג הוא היותר חשוב. אני חושב גם שניתן לפצל את

ימי השבוע ולא לבטל את ימי הכנסת, כפי שנוהגים בחגים יהודיים.

לא נראה לי לעשות זאת על-פי החלטות ותיאים, כך שצריך להתחנן

בפני אנשים. כמו כן, י יקבע מהי הצעה חשובה ומהי הצעה לא חשובה,

מהי הצעה מכרעת לעומת הצעה לא מכרעת? אני חושב שאנו נכנסים

ל"פלונטר", שלא נצא ממנו.

סי טריף;

אתייחס לדבריו של חבר-הכנסת זאבי וכן לדבריו של חבר-הכנסת

מירום. דיון זה בא לאחר שנוצרה בעיה שה- wishful thinkingלא

עבד עם הכנסת באותה הצעת אי-אמון. יש לנו יושב-ראש כנסת שמנסה

לעשות הסכמות כלליות, ובמקרה זה זה לא הסתדר. צריך לזכור זאת

ואי-אפשר לבנות את הקטע הזה על הסכמות של רצון טוב של כל

הסיעות. איננו יודעים מה יהיה בזמן מסוים, כמה "חמה" תהיה הצעת

האי-אמון ואיזו הצעת חוק חשובה או לא חשובה תהיה.

היה בדיון הראשון רצון טוב של כל החברים שיושבים סביב

השולחן, שוועדת הכנסת תחליט על שני חגים, לא רק מההיבט של

החברים הלא יהודים שאינם יכולים להופיע לכנסת, אלא יותר בכך

שהכנסת תבטא את דעתה ורצונה לתת כבוד וכן לתת הרגשה לאחרים,

שחגיהם חשובים.

לכמה ימים אתה מתכוון?

סי טריף;

אני מקבל את דעתך שנלך על כמה שפחות פגיעה בימי הכנסת. אם

יש חג של שלושה ימים, אזי היום הראשון יהיה היום החופשי בכנסת

וביתר הימים תתקיים העבודה כרגיל, ובהתחשב בכך שאם יש הצבעה,

תהיה התחשבות ולשם כך צריך לקבוע כלל.

ר' זאבי;

נניח שחג איד אל אדחה יוצא בימים רביעי, חמישי שישי, לפי

הצעתך ביום רביעי לא נוכל להצביע על חוקים. לעומת זאת, אנל טוען

לכך שאתם יכולים לחגוג בימים חמישי ושישי ומדוע להפריע לעבודת

הכנסת ביום נוסף של השבתה, כאשר חשוב לנו שהכנסת לא תושבת?

את חג הסוכות אני תמיד חוגג עם חבריי היהודים באיזושהי

סוכה. אם כך, אפשר לחגוג אותו בסוף ולא בהתחלה.

מי קצב;

כתוב במפורש שהיום הראשון הוא יום קודש, כלומר יום שבתון.

אני מציע ומבקש מחברי-הכנסת לגלות התחשבות בענין זה, בלי

שנכנס לשאלות מהותיות דתיות, משום שדנו ודשנו בכך מספיק. הענין

הוא יותר עקרוני מההיבט של התחשבות, על מנת שלא תהיינה בעיות

כאלה בעתיד, כי הוועדה צריכה לקבוע כלל בנושא זה ולא לחכות

שנגיע בכל פעם להסכמות.

אני מסכים שיהיו שלושה חגים והיום הראשון בהם יהיה היום

שהכנסת לא תפעל בו. הכנסת יכולה לעבוד בימים אחרים במקומם.

אני מציע שלא נטאטא את הנושא ב"סידורים" כלשהם. זהו ענין

עקרוני מאד ואני מציע גם להתייחס לכך באופן עקרוני, ואני אומר

זאת לכל הצדדים.

מאחר שמדינת-ישראל היא מדינתו של העם היהודי ואין לעם

היהודי מדינה אחרת, מן הדין שמדינת-ישראל חוגגת ומכבדת בכנסת

שלה את כל חגי ישראל ואת יום השבת באופן קפדני. עובדה שממשלת-

ישראל מתכנסת בימי ראשון וכן בימי שישי וברור לכולנו שזה מקובל,

למרות שבמדינה זו חיים מוסלמים, נוצרים, משום שברור לחלוטין

שבענין זה המדינה מכבדת את חגי ישראל וזו המדינה האחת והיחידה

שיש לעם היהודי.

בדיוק מאותו מישור עקרוני, ברצוני לומר שהגיע הזמן שנהיה

מדינה של אור לגויים. מאד התפעלתי לשמוע מה נהוג בקונגרס

האמריקאי לגבי יום-כיפור שבו יש יהודים ונוהגים לכבד את העובדה

שיהודים ביום-כיפור אינם יכולים להופיע בקונגרס ומשתדלים לא

לכנס או לכנס ולעשות זאת באופן מתחשב.

אני חושב שאנו צריכים לכבד את העובדה שבמדינת-ישראל חיים

גם מוסלמים, דרוזים ונוצרים וגם להם יש חגים. מקובל עליי שלא

לחגוג את כל החגים, אך אני חושב שהמדינה תכבד באופן יותר נכון

אם תקבע ששני ימים, דהיינו אלד אל אדחה ואלד אל פיטר, יום אחד

בהם הכנסת אינה עובדת. ישנוו למלטב דעתי בעיה קשה לא בתחום

העקרוני, אלא בתחום של קביעת איזה יום זה יהיה, משום שזה נקבע

על-פי אור ירח, אך אני מניח שניתן להעזר במדענים שידעו באיזה

יום מופיע הירח. בהתייחס לחג המולד, הענין הוא פשוט, משום שאלך

בעיה לקבוע ולחגוג אותו.

אנל חושב שלא מדובר כאן בטובות, לא בגמללות-חסדלם וכן לא

בהתחשבות או בסידורים. זה גם בעיניי לא ענין של חברי-הכנסת

הדרוזים, המוסלמים והנוצרים, גם אם היו לחלוטין חילוניים ולא

תלו מעניינים אותם כלל החגים. אנל חושב שזה ענלן של כבוד לכמעט

20% מהאוכלוסלה בארץ שהיה במדינת-לשראל, ואנו צריכים לכבד אותה.

היו"ר ח' מירום;

באיזה אופן אתה חושב שאנו צריכים להחליט ולהמליץ, והאם

להכניס לתקנון?

רי כהן;

אני חושב שצריך להכניס זאת לתקנון.



אני חושב גם שלא ענייננו מה עושים חברי-הכנסת מאותן עדות

באותו יום. אני יכול להפגין בשבת, גם הם יכולים להפגין בשבת.

אני יצאתי בשבת למקומות שחשבתי שנחוץ שאביע בהם את דעתי על מה

שקורה במדינה ואני עושה זאת. זה לא ענין אם הם עסוקים או שאינם

עסוקים, אלא זהו ענין של מה הכנסת אומרת לגבי 100% של האוכלוסיה

ובתוכה גם ה- 20% של המוסלמים והדרוזים.

בואו נגלה אומץ-לב וגישה עקרונית ונכניס ענין זה לתקנון.

מדובר על שלושה ימים. אם הנשיאות והיושב-ראש בראשה ימצאו לנכון

לקבוע ימים לפיצוי, יקבעו ימי פיצוי.

אני חושב שזה כן עניינה של הכנסת אם חברי-כנסת הלא יהודים

פטורים מחובת קדושת החג. קדושת החג לדידי היא קדושה דתית, ואם

חברי-כנסת מבקשים שהכנסת לא תתכנס בו ביום מפאת קדושת החג, ותחת

ללכת למסגד או לכנסיה להתפלל, הם מעדיפים לנצל זאת כדי לקיים

פעילות פוליטית, אני חושב שזה פגום ואיננו צריכים לתת לכך יד.

אני חושב שהוליכו אותי שולל כיושב-ראש הסיעה, ושניים רימו אותי.

ה' מחאמיד;

אתה מכליל. אתה מציג את הדברים כאילו מישהו הבטיח ולא

קיים, ואני לא הבטחתי דבר.

היו"ר חי מירום;

חבר-הכנסת מחאמיד, אל תתנצל.

אני מסכים איתך לחלוטין על מה שהיה. הדברים שאמרתי לא

קשורים כלל למה שקרה.

מ' קצב;

אני נפגעתי וברצוני להעלות זאת. פנו אליי, ביקשו ממני

קיזוז, קיזזתי וזכיתי לביקורת מחבריי. קיבלתי פניות של אנשים

מרחבי המדינה ומחברי-כנסת בסיעה, והמקוזזים נסעו להפגין וקראו

להקים מדינה פלסטינאית שבירתה ירושלים, בהפגנת המונים ברצועת

עזה. האם זה מוסרי?

חבר-הכנסת מירום אומר לחבר-הכנסת מחאמיד, שהוא לא חייב

הסבר ומותר לכם לעשות זאת. עם כל הכבוד ליושב-ראש הוועדה,

ההתבטאות הזו שלך לא היתה במקומה.

לעצם הענין, אני חושב שזהו ענין דתי מובהק. צריך להתייעץ

לא עם חברי-כנסת, אלא עם ראשי הדת. יאמרו ראשי הדת המוסלמית

והנוצרית שחג מסוים הוא חג קדוש שחייבים בו בשביתה, בהשבתה,

בשבתון, בתפילה, שיש לו משמעות דתית מובהקת, הכנסת חייבת להתחשב

בכך וחייבת לכלול זאת בתקנון. אם אין יום כזה, אני מציע שנשאיר

זאת לשיקול דעתו של יושב-ראש הכנסת וכן של ועדת הכנסת. במידה

ויפנו חברי-כנסת לא יהודים אחת לשנה, שיודעים כבר את המועדים

ואת השעות של קיום החג, ויטענו שיום חג מסוים עלול ליפול ביום

דיונים של הכנסת, מראש יש להסדיר זאת. לא ניתן להסדיר זאת שבוע

קודם, כאשר אנו מגישים אי-אמון, ואז נזכרים שלא יכולים להופיע,

כי אז אנו יכולים לחשוד שעשיתם שימוש לא מוסרי ברגשות היחס הטוב

שלנו כלפי הלא יהודים, כפי שלי יש הרגשה כעת.



הי מחאמיד;

כדי שלא תהיה לחבר-הכנסת קצב הרגשה שמרמים אותו ומבקשים

טובות, צריך להסדיר זאת בתקנון.

מ' קצב;

אם ראשי הדת המוסלמית, הנוצרית והדרוזית יודיעו ליושב-ראש

הכנסת שיש קדושה דתית לחג מסוים, צריך להתחשב. אם לא, אני חושב

שחברי-הכנסת הלא יהודים צריכים לפנות אחת לשנה.

סי טריף;

תסביר לי מה זו קדושה דתית.

מה שקבעו ראשי הדת. לדוגמא, שהולכים להתפלל ויש צורך

בשבתון, כמו יום ראשון של סוכות, כמו יום ראשון של פסח וכמו חג

השבועות.

במקום קדושה דתית תגיד שבתון. אם יש אצלם שבתון, צריך

להתחשב בכך.

אם אין קדושה דתית מיוחדת ביום מסוים, יפנו חברי-הכנסת

הלא יהודים ליושב-ראש הכנסת, והוא, באישור ועדת הכנסת, יאפשר

מראש את השבתון או אי קיום דיונים בו ביום.

אי דיין;

אני מציע להמנע משאילתא זו. ראשית, הממשלה קבעה בשנת 1968

מהם ימי המנוחה, כפי שהציג בפנינו היועץ המשפטי. למה הכוונה

קדושה דתית? יכולים לטעון שמותר לנסוע, אך זהו יום מנוחה ולכן

זח מסוכן. אם תספור את כל ימי המנוחה, זה מגיע לכ- 19 ימי

מנוחה.

אני בעיקרון בעד לקבוע כלל מחייב וברור, שלא יהיה נתון

לחסדים, לבקשות ולהבנות, שעל כך מצביעים ועל כך לא מצביעים.

לכן, או שחכנסת עובדת או שאינה עובדת.

אני מציע לקבל את הצעתם של חברי-חכנסת מחאמיד וטריף

להתרכז בחגים חחשובים. גם לנוצרים יש חג וכעת נכנס חבר-כנסת

נוצרי לכנסת. יש שלושה חגים שצריך לקבוע אותם בתקנון: חג המולד,

חג איד אל פיטר וחג איד אל אדחה. רק היום הראשון בשלושת החגים

הללו יהיה יום שבתון. הסיכוי שזה יצא ביום כנסת הוא קטן.



כמו כן, איני מציע לפעול לפי התקדים של חג השבועות, ואני

נגד תקדים כזה. כאשר חג שבועות יוצא ביום שני, אין צורך לזמן את

הכנסת ביום חמישי. אין לכך שום הצדקה וצריך להפסיק עם הדברים

הללו. אני מציע שנקיים דיון בנושא זה. יום שבתון הוא יום שבתון

ולא מקיימים באותו שבוע יום במקומו. יש מספיק ימים לכנסת זו

ואפשר לארגן את השנה מראש כבר מתחילת השנה.

רי זאבי;

אי-אפשר, משום שלגבי החג איד אל פיטר אף פעם לא יודעים

מראש. אם כבר יקבלו את שיטתך, אז כדאי לקבוע את היום השני של

החג כיום שבתון ולא את היום הראשון.

חבר-הכנסת זאבי מעלה את הנקודה שלא יודעים מראש, מאחר

שהולכים לפי העדות של הלבנה. אני חושב שצריך לקבוע יום שבתון או

ביום הראשון או ביום השני של החג, כפי שהם ירצו.

אני חייב תשובה לחבר-הכנסת משה קצב - ראש סיעת הליכוד.

אליי פנו חברי-הכנסת סאלח טריף ונואף מסאלחה בשם כל הקבוצה.

איני רוצה לחקור אם הם יצגו את הקבוצה או לא. לא העליתי על דעתי

שיפנה חבר-כנסת לאחר מכן ויטען שהם כלל לא ייצגו אותו. אני רואה

בכך מטעמו של אותו חבר-כנסת לא רק חוסר טקט, אלא חוסר חברות

כלפי חבריו.

שני חברי-כנסת, טלב אלסנע ודראושה, הודיעו שהם כלל לא

ביקשו.

לי הודיעו והייתי משוכנע בתום-לב מוחלט שזה על דעת כל

הקבוצה.

בהתייחס לעתיד, אני מבקש להיות צנוע במספר הימים כי זוהי

כנסת שצריכה לעבוד. כמו כן, בשום אופן איני רוצח סמכות, אלא אני

רוצה תקנות. היו ימים בהם קיבלו את סמכותם של יושבי-ראש כנסת

והבית נהג כלפיהם בנימוס. באוירח שקיימת בכנסת זו, אני חושש

שתהיה אוירה של פראות, אלימות וחוליגניזם מילולי נגד יושב-ראש

כנסת ללא שום סיבה, ולכן איני רוצה את הסמכות. אנשים כאן הם

פורקי לשון, לא בודקים עובדות, וגם כאשר הם יודעים שהם שיקרו,

לא יודעים לבקש סליחה.

אני חושב שהגיעה השעה שנצעד את הצעד ונכיר בזכויות של

מיעוט גדול שחי איתנו כאן במדינת-ישראל ונתחשב ברגשותיו. צריך

לעשות זאת במידה מצמצמת, אך לכבד את החגים. אני חושב שהמחשבה על

יום חחג הראשון של איד אל פיטר, איד אל אדחח וכן חג המולד, כאשר

לוקחים בחשבון שנכנס היום חבר-כנסת נוצרי, הם ימים שאינם בגדר

"לוקסוס". אלה ימי חג אמיתיים שבהם אדם מרגיש עצמו חוגג עם

משפחתו, עם כפרו ועם חבריו.



ר' כהן;

גם אם אינו דתי אדוק.

היו"ר חי מירום;

נכון. התלבטתי היכן צריך להסדיר זאת, ואם יושב-ראש הכנסת

מבקש להסדיר זאת באופן תקנוני, נסדיר זאת באופן תקנוני, אף

שנדמה לי שמר גוברמן לא כל-כך מתלהב מהענין.

אני מתנגד לכך שמישהו להפוך לשוטר חג של בן עדה זו או

אחרת. יש מי שעושה את השבת עם מנגל על הכנרת, יש מי שעושה את

חגו בגלישה על החרמון ויש מי שהולך לבקר את אחיו בעזה, וזה לא

עניינו של אף אחד. חג של ערבים הוא לא בהכרח כמו חג של יהודים,

שצריך לשמור בו על תחום. כל עם חוגג סביב הענין הזה, ואני לא

מביע ולא חושב להביע שום אהדה לענין הצהרות על ירושלים וכן

הלאה. אני מתנגד לכך, ירושלים תישאר ריבונית ישראלית מאוחדת וזו

עמדתנו.

זה לא ענין שלנו. אני חושב שהעובדה שחברים זיהו שני חברי-

כנסת ערבים שהיו ביום החג במקום כלשהו, היא פשוט לא ענייננו. הם

הלכו לחגוג עם בני עמם בעזה.

האם אין לך מה להגיד על אי ההוגנות או אפילו על התרמית?

אמר זאת יושב-ראש הכנסת.

אם אני מבין נכון את מה שאתה מתקומם נגדו, שני חברי-כנסת

טענו שלא ייצגו אותם והלכו לאן שהלכו. האם זו הבעיה?

הם טוענים שכלל לא ביקשו להעדר, לא ביקשו שבתון ולא ביקשו

קיזוז.

אני מאמין לחבר-הכנסת האשם מחאמיד ולחבר-הכנסת טריף. אני

מאמין גם לחבר-הכנסת נואף מסאלחה שהיו סבורים שהם מייצגים את

החברים האחרים.

חבר-הכנסת דיין פנה אליי, חבר-הכנסת טריף פנה, יושב-ראש

הכנסת פנה, והיה כאן דיון. האם על כל אלה אתה מעונין לעבור לסדר

היום, כאילו לא קרה דבר? לפחות תאמץ את דבריו של לושב-ראש

הכנסת.

היו"ר חי מירום;

אני מתפלא עליהם כי זהו חוסר חברות כלפי חבריהם, שפנו

בתום-לב וביקשו את אשר ביקשו.

אל תדון את כולם על-פי המקרה הזה.

באופן עקרוני, יש חובה להתחשב בחגים או בימי השבתון של

העמים הלא יהודים שחיים איתנו יחד, כפי שאנו מבקשים את ההתחשבות

בנו במדינות אחרות.

כוונתך רק לעדות שיש להן חברי-כנסת בכנסת.

אני מדבר בחלק העקרוני. גם על-פי ההלכה, יש חובה להתחשב

בכל מקרה, לא רק בחגים, אלא להתחשב בכלל. בהתייחס לדבריו של

חבר-הכנסת קצב, מבחינתי כאדם דתי זה חמור מאד שעושים שימוש

בנושאים דתיים על מנת להשיג מטרות פוליטיות, ואני אומר זאת גם

לגבינו. אני מניח שזה נעשה בתום-לב ולא הייתי כאן בכנסת.

זה לא זר לנו שבכינוסים דתיים נשמעות הצהרות פוליטיות פה

ושם.

מי גפני;

אני חושב שזה חשוב, האמת צריכה להאמר כמות שהיא, ואנחנו

נוהגים להגיד את האמת ולא לעשות שימוש כפי שנעשה כאן, דהיינו

"אני לא בא להצבעת אי-אמון מכיון שיש לי חג".

ברצוני להגיע לחלק הפרקטי. יש חגים בעם-ישראל בהם לא דרוש

שבתון, לדוגמא פורים, חנוכה. יותר מזה, לפני כשלוש שנים בחול

המועד הקימו ממשלה בישראל. על-פי ההלכה היהודית, בימי חול המועד

אסור לעשות מלאכה וצריך להיות שבתון מלבד דבר האבד, דבר שיכול

ללכת לאיבוד. כאשר אנו מדברים על ימי שבתון, אנו מדברים על ימים

שבהם על-פי ההלכה היהודית אסור במלאכה. חבר-כנסת שנוסע לעשות

מנגל על הכנרת, פשוט עובר על ההלכה היהודית, אך ההלכה היהודית

קובעת שצריך לשבת בבית וללכת לבית-הכנסת. בחגים אלה לדוגמא,

איני יכול לבוא לכנסת ואף איני יכול לנסוע לעזה ולנאום שם, משום

שאסור לי לנסוע.

אם אנו מדברים על חגים שבהם יש שבתון לעם המוסלמי, ואיני

מתמצא בכך, או לעם הנוצרי או לצ'רקסים או לדרוזים, אזי חייבים

לעשות שבתון.

לפי זה אין להם אף חג.

זה לא שבתון, זה חג.



מי גפני;

מבחינה פרקטית, הימים שבהם נקבע שבתון בחגי היהודים, הם

חגים שבהם על-פי ההלכה אסור לחבר-כנסת יהודי לבוא לכנסת, אסור

לפתוח את השערים, אסור להצביע אלקטרונית וכדומה. לכן, קודם כל

שנדע שהחוק אינו מפלה בין העם היהודי לבין העמים האחרים במדינת-

ישראל, זה פשוט טכני. החגים הללו אסורים במלאכה.

אני חוזר לרישא של דבריי וטוען שצריך שיהיה יום שבו יש

יום שבתון, ובאופן מוחלט שהכנסת לא תעבוד, וכפי שחבר-הכנסת דיין

ציין, בלי לקבוע ימי כנסת אחרים במקומם.

אם יש חג שברור שיש בו שבתון, ברור וחד-משמעי שהכנסת לא

צריכה לעבוד. לפי מה שהבנתי אין אף חג כזה, למרות שאיני מתמצא

בכך באופן מוחלט, אך אם אין חגים כאלה, צריך למצוא יום אחד שהוא

היום החשוב ביותר, כדי שלפחות יהיה הנושא הסמלי ואז גם אין

אפליה. גם בחגים שלנו שבהם מותר במלאכה, הכנסת עובדת ודוגמא לכך

היא חג פורים.

הכנסת אינה עובדת בפורים.

מי גפני;

בחנוכה הכנסת עובדת. אנו צריכים להדליק נרות ומדליקים כאן

בכנסת.

למשפט הסיום, אני חוזר למשפט ההתחלה. אני בעד זה שצריך

לכבד באופן מוחלט ושלא תהיה שום אפליה בין הדת היהודית לבין

הדתות האחרות, כאשר אני מבחין בין הנושא הסמלי ההצהרתי החשוב

כשלעצמו, לבין החלק הפרקטי.

אני חושב שהוועדה צריכה לגנות את השימוש שנעשה בחגים

הדתיים של המוסלמים ושל הנוצרים באותו יום של הצבעת אי-האמון,

וצודק חבר-הכנסת קצב בתחושתו שרימו אותו בענין זה. אני חושב

שהכנסת צריכה לגנות את התופעה הזו.

סי טריף;

אני חושב שהרב גפני צריך גם לגנות את התופעה של שימוש

שנעשה ביום-כיפור על חוף הים.

אני חושב שחבר-הכנסת טריף צודק. צריך לגנות את חברת-הכנסת

יעל דיין, משום שהיא מייצגת את הכנסת.

אנו לא שומרים כשרות של אף אחד, אך פה נעשה בהליך פרלמנטר

מעשה לא כשר של שימוש לא נכון ולא הוגן בענין זה. אפשר היה

באותה מידה לבדוק ולברר עם אותם אנשים מראש.



אני חושב שרובם הסכימו שהכלל פחות או יותר נקבע וחבל

להרבות במילים. אני מבין שיש שני חגים או שלושה חגים שבהם מדובר

ואני בעד קביעה בתקנון שבחגים הללו יהיו ימי שבתון בכנסת, כלומר

הכנסת לא תעבוד בהם.

אדוני היועץ המשפטי לכנסת, בבקשה.

צ' ענבר;

מר גוברמן יציג את דבריו.

אני חושב שהכנסת צריכה לדון בסוגיה זו לא בשים-לב לדת של

חברי-הכנסת, אלא בשים-לב למעמדה של הכנסת במדינת-ישראל. זה אומר

שבמדינת-ישראל, שלגבי הימים שבהם הכנסת אינה יושבת, המרכיב

הדומיננטי אינו מהי הדת של חברי-כנסת אלו או אחרים, אלא איך

הכנסת משתלבת בתוך החגים, ולענלין זה החגים הקבועים במדינת-ישראל

הם חגי ישראל. לא רק שאין זה אומר שהכנסת אינה צריכה להתחשב,

אני חושב שהעיקרון הדמוקרטי והיהודי מחייב שהכנסת תתחשב בצורה

מקסימלית בימי המנוחה ובחגים של מי שאינם יהודים.

קרה משהו במשך 46 שנים ולא צריך פתאום להמציא את הגלגל

מחדש, ולעניות דעתי, הייתי מציע שהוועדה תשקול ותשים לב. אם היא

רוצה לקבל החלטה תקנונית, היא צריכה להביא בחשבון לא את המצב

הקורה היום בכנסת, אלא היא צריכה להביא בחשבון שיש חגים במועדים

שונים לדתות השונות. לקתולים ופרוטסטנטים לדוגמא, ערב חג המולד

הוא ב- 24 בדצמבר, ערב חג המולד אצל האורתודוכסים חל ב- 6

בינואר, ואצל הארמנים ב- 18 בינואר, כך שאם קובעים תקנון, צריך

להביא בחשבון את כל הקשת.

סי טריף;

מר גוברמן, ישנו חבר-כנסת נוצרי אחד.

שי גוברמו;

לא משנה. אינני ממליץ לעשות פשרות לא מובנות לגבי איזה

ימים מימי החג בוחרים לענין השבתון. זה נראה לי מוזר ולא אשתמש

בביטוי אחר. אם החגים הם שלושה ימי חג, אני מביא את החגים ואת

המשמעות של החגים הלא יהודיים, לגבי הכנסת. אם יש חג שנמשך

שלושה ימים, מי בכנסת יכול לקבוע שהיום הראשון הינו החשוב והיום

השני אינו חשוב?

קיים גורם נוסף שהוא מאד יסודי וציין אותו חבר-הכנסת

גפני, והוא שהאיסורים שקיימים לגבי יהודים, אינם דומים לאיסורים

שקיימים לגבי בני עדות דתיות אחרות ולכן, אי-אפשר להקרין מתוך

האיסורים של היהודים על בני דתות אחרות.

מי קצב;

האם בדקתם במדינות מוסלמיות אלך הפרלמנטים מתכנסים שם

בימי חג?



ש' גוברמן;

אני ממליץ מאד שהכנסת תקבל על עצמה יחס של כבוד מקסימלי

לחגים לא יהודיים, אך לא לקבוע זאת בתקנון משום שעלולים להווצר

מצבים שבהם דווקא באותו יום יש צורך להעביר חקיקה דחופה וחשובה.

ומה קורה אם צריך להעביר חקיקה דחופה ביום-כיפור?

שי גוברמר;

החוק קבע זאת, החוק קבע שהכנסת יושבת בימי חול ואי-אפשר

לשבת בימי חגי לשראל הקבועים ויום המנוחה הקבוע. מעבר לאיסורים

הללו, תוך התחשבות מלאה, הייתי מציע שהכנסת לא תקבע הסדר

תקנוני, אלא תפעל מבחינת הנוהג שהיא תקבע בהתחשבות מקסימלית

בימי מנוחה.

מר גוברמן, האם זוהי דעתך או דעת הממשלה?

שי גוברמו;

זו דעתי ולא שאלתי את היועץ המשפטי לממשלה על כך.

אדוני היושב-ראש, האם בכוונתך להכריע היום בנושא?

כן. כמה ניתן עוד לדון בנושא זה?

צי ענבר;

כפי שעולה מחוות הדעת שהגשתי בכתב לוועדה, ומהסקירה

הארוכה שהצגתי בוועדה בישיבתנו הקודמת, דעתי בנושא זה מנוגדת

לחלוטין לדעתו של עמיתי - מר גוברמן.

בדברי חבר-הכנסת קצב וכן בדבריו של חבר-הכנסת גפני אשר לא

נכח בישיבה הקודמת ואינני יודע אם הוא קרא את חוות דעתי, אני

במפורש לא מתייחס לענין של קדושת החג. אני מתייחס במפורש זכות

של מי שאינם יהודים לקיים ימי מנוחה בשבתם ובחגיהם, כפי שהם

רואים לנכון. אין לנו שום צורך בהגדרה האם מדובר ביום קדוש או

לא קדוש ואם חבר-כנסת פלוני מצא לנכון לחגוג את חגו כפי שהוא

רואה זאת. אני מדבר על הזכות הבסיסית והארכתי בכך בדבריי וכן

בחוות דעתי.

לא לקבוע בתקנון פירושו שהויכוח שהתקיים כאן היום, התקיים

בישיבה הקודמת ובישיבה שהתקיימה כשחבר-הכנסת טריף הגיש את

הבג"ץ, ויכוח זה יפתח כל פעם מחדש, וכל פעם יגידו מחדש; "חבר-

כנסת זה נסע לעזה" וכדומה. לפתוח את הויכוח מחדש אינו בריא ולא

נכון, ומן הראוי שנושא זה יהיה מוסדר בתקנון.



עמיתי מצביע על כך שיש גם אורתודוכסים, אך מה זה צריך

להפריע לכנסת? עד היום, לכנסת הנוכחית לא היו כלל חברי-כנסת

נוצרים. בכנסת ה-13 לא היה עד כה חבר-כנסת נוצרי ולכן אין

משמעות התיקון בתקנון שבחג מולד איזשהו, צריך לקיים שבתון או אי

קיום דיונים. המשמעות של ההצעה היא שכאשר ישנו חבר-כנסת שאינו

יהודי ויש לו באופן אישי חג, מן הראוי להתחשב בכך.

הצעתי היתה הצעה שיש בה איזשהו איזון ולא הרחקתי לכת עד

כדי דרישה שהכנסת לא תקיים כלל ישיבות. טענתי שישנם נושאים

מסוימים שבהם מן הראוי ליצור איזון בין זכותו של חבר-הכנסת לא

לקיים יום מנוחה באותו יום, לבין הזכות להשתתף בהצבעות בעלות

חשיבות.

לסיכום, הצעתי שהנושא כן יהיה מוסדר בתקנון וכן שיהיה

איזון שיביא לידי ביטוי בין היתר גם את הדיעות של החברים

שהושמעו כאן. אם חברי-הכנסת המוסלמים והדרוזים אומרים שמבחינתם,

מה שיקיים את האיזון זה אם היום הראשון של איד אל פיטר, איד אל

אדחה וחג המולד של אותו נוצרי שיהיה חבר-כנסת, אם יהיה

אורתודוכסי - בתאריך אחד, ואם יהיה קתולי - בתאריך אחר, אלה

הימים שבהם לא תקיים הכנסת ימי דיונים, ומבחינתי ניתן להסתפק

בפחות משבתון.

מי קצב;

מדוע לא להתחשב בקראים? מועדי החג שלהם שונים משל

היהודים.

מבחינתי, קיים חוק. החוק קובע את ימי המנוחה ליהודים

ובימים האלה יש שבתון בכנסת.

ר' זאבי;

יש לי שאלה לאלה שמציעים יום אחד, כפי שהציעו אנשי

המיעוטים וכן היתה לכך תמלכה של חבר-הכנסת דיין ואחרים. האם אתם

מסכימים שיהיה כתוב יום אחד, בתנאל שאין בלאו הכי באותו שבוע

למים שהם אינם ימי כנסת? לדוגמא: אם חג איד אל אדחה התחיל ביום

רביעי, לפי הצעתכם ביום רביעי לא תעבוד הכנסת, אך בימי חמישי

ושישי בלאו הכל יש להם את החג. אם קרה שבאותו שבוע יש שני ימים

או יום אחד שהם בלאו הכי לא ימי כנסת כי ימי כנסת הם רק בי, גי,

ו- ד', נכניס את ההגבלה הזו. אם לא חלים באותו שבוע בלאו הכי

ימי חג שהם אינם למי כנסת, אז זה להלה הלום הראשון.

לשם מה לעשות זאת?

כדי לא לבטל ימי כנסת, שהרי הכנסת זה מקום עבודה. אינכם

מתייחסים ברצינות למקום.

בהתייחס להכנסת הנושא לתקנון או אי הכנסתו, בתקנון של

הכנסת כתוב שהכנסת יושבת בימי בי, גי, ו-ד'.



לא כתוב במפורש שהיא אינה יושבת בימי ראשון, חמישי ושישי.

בהסטוריה של הכנסת, ישבה הכנסת ביום שישי כהמשך לדלוני תקציב.

היו שני מקרים בכל ההסטוריה של הכנסת בהם ישיבות הכנסת התקיימו

בימי ראשון, פעם כאשר רבין ראש הממשלה בא לדווח על ענין אנטבה

ופעם בישיבות המליאה על הרכב הממשלה, והממשלה נפלה כעבור חודש.

הי מחאמיד;

לי יש בעיה ושאלה שמעסיקה אותי ודיברתי על כך עם חבר-

הכנסת טריף. נניח שקיבלנו החלטה שהיום הראשון באיד אל פיטר,

באיד אל אדחה וכן בחג המולד על-פי דתו של אותו נוצרי שנמצא

בכנסת, הם ימי שבתון, וביום השני של חג האיד אל אדחה יש הצעת

אי-אמון. עבורי, עבור חבר-הכנסת טריף ועבור כלל האוכלוסיה

הערבית בארץ או רובה, שלושת ימי החג של איד אל אדחה הם ימים

קדושים. נניח שתהיה הצבעת אי-אמון ביום השני של החג, זה גם

משאיר אותנו בבעיה.

סי טריף;

משום שחג האיד אל אדחה הוא חג משותף לדרוזים ולמוסלמים,

רציתי לבקש מהחברים שביום החג הראשון ובשני הימים לא יערכו

הצבעות אי-אמון.

אולי נכתוב בתקנון, שבימי החגים האלה לא תהיינה הצבעות

אי-אמון.

האי-אמון נדון ביום למחרת, מיד. התקנון קובע ביום השני

בשבוע שלאחר הגשת האי-אמון, כלומר שזה לא ידחה בעוד שבוע.

אי דיין;

זה ידחה בשבוע.

הצענו לקבל את הבקשה שלך, בסייג שלא יהיה שבתון מוחלט על

הכנסת, אלא שבימים אלה לא יהיו הצבעות אל-אמון.

אנו מבקשים יום אחד לנוח ויש לי שלושה ימים של חג. אם יש

אי-אמון, אתה מוביל אותי מן הבית במקום לשבת עם משפחתי ועם כל

העם ביום החג, כדי לבוא לכנסת. אני מבקש שבשלושת ימי האיד אל

אדחה לא יהיו הצבעות אל-אמון.

היום הראשון מנוחה, וביומיים האחרים לא תהיינה הצבעות אי-

אמון.

הייתי מבקש לקבוע זאת גם על איד אל פיטר, אך לגביו לא

ניתן לדעת מתי זה חל ויש לנו בעיה.

מי קצב;

האי-אמון זהו נשק של האופוזיציה. הממשלה מוכנה שלא יהיו

כלל הצעות אי-אמון.

רי כהן;

חבר-הכנסת מחאמיד, לפעמים האוייב של הטוב הוא הטוב ביותר.

אי-אפשר כרגע ללכת על הכל. בואו נתמקד על הענין העקרוני שכמעט

כולנו מכל קצווי הבית הבענו גישה מאד חיובית לגביו. נתמקד כרגע

בשלושת החגים, יום אחד איד אל אדחה, יום אחד איד אל פיטר ויום

אחד חג המולד.

לדעתי, צריך לשקול גם את דבריו של חבר-הכנסת זאבי. יכול

להיות שיווצר מצב שבאותו שבוע הדבר הזה ניתן ואם שני הימים הם

בעלי אותה רמת קדושה לגבי אותה עדה, יתכן שצריך להתחשב בענין

זה. אני מציע שנקבל את ההחלטה העקרונית לגבי שלושת הימים והיועץ

המשפטי של הוועדה עם החברים המוסלמים, הדרוזים והנוצרים בבית,

יגידו בדיוק באלו ימים מדובר ואז זה יקבע בתקנון.

ר' זאבי;

בגלל שהלוח המוסלמי הינו על-פי הירח, יכול לקרות מצב

שיהיה בשבוע אחד החג המוסלמי איד-אל אדחה או איד אל פיטר,

ובשבוע העוקב אחריו בדיוק החג הנוצרי. זה יכול לקרות, ואז

שבועיים הכנסת תהיה מנוטרלת.

ר' כהן;

יושב-ראש הכנסת, הנשיאות וועדת הכנסת יקבעו למקרה חריג

זה, שיעבדו ביום נוסף.

הסתמן כאן על-ידי רוב החברים שישנה נכונות לקבוע ככלל

שהכנסת לא תעבוד בימי החג הבאים: יום ראשון של איד אל אדחה, יום

ראשון של איד אל פיטר ויום חג המולד. יש בעיה עם ההתמשכות,

ולגביה אפשר לקבוע שבחגים כמו איד אל אדחה ואיד אל פיטר שהם

מתמשכים, הכנסת לא תקיים הצבעות מסוג אי-אמון או הליכי בחירה

במליאת הכנסת.

ר י זאבי;

אם יקבלו את דבריך, שאתה חושב שהם על דעת רוב החברים,

ויקבעו את היום הראשון של איד אל פיטר, יקרה לנו שמזכיר הכנסת

לא יוכל לקבוע סדר יום שבועי וחודשי. חברי-הכנסת לא יוכלו לדעת

מתי זה קורה מאחר שעד לערב החג אין יודעים. ציינת שביום הראשון

של איד אל פיטר זהו יום שהכנסת לא מוזמנת בו, אך אפשר יהיה לדעת

זאת רק בשעה 8 או 9 בערב של אותו יום. לכן אני מציע לקבוע את

היום השני של החג כיום שבתון.

אם כך, צריך ללכת על איד אל אדחה ליום אחד ועל חג המולד,

שבהם ידוע התאריך. לגבל האיד אל פיטר צריך לקבוע לא לקיים

הצבעות אי-אמון.

חג האיד אל אדחה משותף לנו ולמוסלמים. בעקבות דבריו של

חבר-הכנסת זאבי, אני בעד לרדת מהנושא של איד אל פיטר ולהתמקד

בחג אלד אל אדחה שהוא לשתי הערות, בתנאי שיהיו יומיים, כדי שלא

יווצר רושם לא טוב.

ר' כהן;

עד עכשיו הסתדרתם בלי כלום.

סי טריף;

עד עכשיו הסתדרנו בלי כלום, אך צריך להסדיר זאת.

גם בימים הנוספים תהיה התחשבות בסדר היום. לא יעלו נושאי

אי-אמון ובחירות, כך שאתה לא מחוייב לבוא.

ה' מהאמיד;

כלומר, ההצעה היא שבחג המולד יהיה יום אחד, איד אל אדחה

יום אחד ובאיד אל פיטר יום אחד.

היו"ר ח' מירום;

באיד אל פיטר לא יום אחד, אלא לא תתקיימנה הצבעות, כי לא

יודעים מתי חל החג.

רי זאבי;

אם נקבע את היום השני של איד אל פיטר, זה בסדר.

היו"ר חי מירום;

לא צריך להסחף. באיד אל פיטר לא תהיינה הצבעות.

אני מציע לקבל את הצעתך במימד העקרוני על שני חלקיה, בקשר

לשלושה ימים בשלושת המועדים האלה ולכלול זאת בתקנון. כמו כן,

לבקש מהיועץ המשפטי שיביא את ההצעה הפרטנית לגבי הימים.

בסדר, אך איני רוצה שלושה ימים אלא יומיים, מאחר שיש בעיה

עם איד אל פיטר. אי-אפשר להחליט מהיום למחר שהכנסת אינה עובדת.

חג האיד אל פיטר הוא קדוש מאד למוסלמים. אני חושב שזו לא

בעיה ונכון שיודעים על כך רק יום לפני. אני חושב שהמוסלמים

עלולים להפגע כי עבורם זהו חג חשוב. איך מסתדרים בפרלמנטים

במרוקו בחג האיד אל פיטר? הם מחכים ומודיעים על כך.

הם לא עובדים חודש לפני כי זה סוף הצום.

אני חושב שלגבי הענין של ידיעה או אי-ידיעה, אפשר לקבוע

שמתייעצים עם המוסלמים. אם המוסלמים יסכימו שבאיד אל פיטר כלל

לא יהיו הצבעות באותו יום, זה יכול לפתור את הבעיה.

מדובר על הצבעות אי-אמון ועל הליכי בחירה

ס' טריף;

בתנאי ששלושה ימים ישארו שלושה ימי מנוחה, כאשר לכל עדה

אתם לוקחים בחשבון שיש יום מנוחה אחד. זה עקרוני.

רוב הזמן, האיד אל פיטר לא יצא בימי כנסת, ולכן כדאי

שתשאיר גם את ההכרה באיד אל פיטר. לגבי הקטע הטכני של העדות, לא

נכנס כעת.

מי שטרית;

בעיקרון, אפשר לקבוע מה שקבוע וידוע מראש ומדובר בשני

חגים: איד אל אדחה וחג המולד, כי יודעים מתי הם חלים. אינך יכול

לקבוע בתקנון משהו שבערב יודיעו על כך. כפי שהצעת בתחילה, נקבע

את איד אל אדחה ואת חג המולד כימי שבתון שבהם הכנסת לא תעבוד,

ובאיד אל פיטר קובעים מצידי שבשלושת הימים לא תהיינה הצבעות אי-

אמון ובכך נתנו תשובה גם לחג האיד אל פיטר. בכל יתר ההצבעות לא

צריך תקנון כי אם שכל, כי יושב-ראש הכנסת הרי קובע את סדר היום.

מלבד אי-אמון.

התקנון יכול לקבוע שבאיד אל פיטר לא יהיה אי-אמון.

בואו נכריע על העיקרון ונבקש אחר-כך מן היועץ המשפטי

לוועדה ביחד עם מר גוברמן, לקבוע מה ניתן לעשות.



ראשית, צריך לקבל כאן הכרעה ברמה העקרונית, האם לקבל

תיקון תקנון. יש מי שסבור שלא, יש מי שסבור שכן. השאלה הראשונה

שאנו שואלים את עצמנו, האם כל החלטה שנחליט בנושא זה יש להתקינה

בתקנון או לא?

מי חושב שצריך להתקין את ההחלטה בתקנון? חמישה.

מי חושב שלא צריך להתקין בתקנון? שניים.

קבענו שיש להתקין את ההחלטה בתקנון.

השאלה השניה שאנו מתלבטים בה ומה שהתגבש הוא, שהכנסת לא

תעבוד ולא תקיים יום כנסת ביום החג הראשון של איד אל אדחה, ב-

25 בדצמבר, דהיינו חג המולד, ובשלושת ימי החג איד אל פיטר לא

תקיים הכנסת אי-אמון. צריך להיות ממש נדיר שכל שלושת ימי החג

יצאו בדיוק בימי הכנסת, אך נניח שזה יקרה, לא תהיינה בהם הצבעות

אי-אמון והליכי בחירה במליאת הכנסת.

רי זאבי;

ובתנאי שיש חבר-כנסת מאותן עדות.

כי אחרת זוהי סתם השבתה. אני גם חושב שהאמירה "ובלבד שיש

חבר-כנסת מאותה עדה", היא לגבי הכל.

סי טריף;

אני מבקש להוסיף להצעתך, במקום היום הראשון למולד, שלושה

ימי מנוחה וחופש, יום אחד לכל עדה. לאחר מכן, אלו ימים יקבעו

בתיאום ובהתייעצות.

היו"ר ח' מירום;

הוא בעד לחלק את היום הזה לכל עדה, כלומר אם העדה

המוסלמית תבחר שהיום החשוב לה הוא איד אל פיטר, היא תוכל לבחור

אותו.

ר' כהן;

זה עקרונית לא נכון.

מי קצב;

אף אחד מאיתנו לא בקי בחוקי הדת המוסלמים, הנוצרים

והדרוזים. בואו ניתן לשלושת הדתות האלה שלושה ימי שבתון והם

יפנו לראשי הדת שלהם וישאלו מהו היום החשוב ביותר. הם ידווחו

לנו ואנו נאמץ זאת.

היו"ר ח' מירום;

אני מוכן לקבל זאת. לא אכפת לי להסכים להצעה זו, אני חושב

שצריך לדעת שאם החברים המוסלמים יבחרו בחג איד אל פיטר כחגם,

אנו בצרות וכל שנה לא נדע על מועד החג עד הרגע האחרון.



אני חושב שניתך לומר כרגע שהוועדה התאחדה סביב העובדה

שהכנסת לא תקיים יום כנסת באיד אל אדחה ובחג המולד. באשר לחג

איד אל פיטר נקבע כפי שסוכם.

זו לא הצעה טובה.

היו"ר חי מירום;

כאן לא מחלקים מתנות, אלא מתייחסים לחגים. האם מחלקים לכל

עדה את היום שלה?

סי טריף;

יש שלוש עדות. קבעתם יום אחד לכל עדה ותחליט כל עדה או כל

חבר-כנסת או אנשי דת, מתי זה יהיה. חשבתי פעם נוספת ויתכן ששאר

אנשי הדת יטענו שחג אחר הוא החג הקדוש.

צי ענבר;

יתכן שמישהו מכפר חורפיש יטען שעבורו החג החשוב הוא נבי

סבלאן.

היו"ר חי מירום;

לנוכח מה שאמר חבר-חכנסת טריף, אני נוטה לקבוע שהוועדה לא

יכולה לסכם את הדיון היום. יביאו החברים הפונים את המלצות אנשי

הדת שלהם ונסכם כאשר הם יבואו עם ההמלצות.

ס' טריף;

לא הצבענו על השאלה העקרונית של שלושה ימי מנוחה.

היו"ר חי מירום;

אין עדיין החלטה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35.