הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 199

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, ג' באב התשנ"ד (11 ביולי 1994). שעה 10:00

נכחו;

חברי הוועדה;

היו"ר ח' מירום

ר' אלול

מ' גפני

א' דיין

ב' טמקין

רו כהן

לי לבנת

מ' קצב

מזכיר חכנסת ש' יעקבסון

מוזמנים;

סגנית מזכיר הכנסת שי כרם

יועץ משפטי;

צי ענבר

מזכיר/ת הוועדה;

אי בן-יוסף

קצרנית;

יהודית חובב

א. הגבלת זמן להנמקת הצעות לסדר היום והצעות חוק.

ב. שונות.



הגבלת זמן להנמקת הצעות לסדר היום והצעות חוק

היו"ר ח' מירום

כבוד הוועדה, אדוני יושב-ראש הכנסת, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכנסת. על

סדר היום דיון בנושא הגבלת זמן בהנמקת הצעות לסדר היום והצעות חוק, דיון שלדעתי

התחלנו בו בעבר. העלינו את הנושא ספר פעמים, ולא הצלחנו להגיע לגמר הדיון בענין

הזה.

אגב כך אנחנו מצאנו גם באמתחתנו שחברי כנסת ביעילותם מציעים לנו גם הצעךות

שונות לתיקון התקנון. כך למשל חברי הכנסת בני טמקין שנמצא איתנו כאן, וחה"כ לימור

לבנת, אשר הגישו בקשה לתיקון סעיף 137 לתקנון.

חברי הכנסת, אני מקדם בברכה את כבוד השר משה שחל. אני רוצה להתנצל כאן על

כך שנפל אצלנו איזה שיבוש, ואגב אי הבנות השר המתאם לא הוזמן. המשנה למזכיר

הממשלה העיר לנו על כך, ומיד ביקשתי לזמן את השר, כדי באמת אנחנו מדברים פה על

דברים שיש להם משמשעויות לגבי הממשלה ולא הוגן שהיא לא תהיה שותפה בענין ולא תביע

את דעתה. אנחנו בדרך כלל משתדלים מאד להגיע להחלטות בהסכמה, מתוך כיבוד הממשלה.

כפי שאמרתי, יש גם הצעה של חברי הכנסת לימוד לבנת ובני טמקין לתיקון סעיף

137 לתקנון, בדבר הנמקת התנגדות להצעות חוק פרטיות. בעצם, דבר שאנחנו מכירים אותו

ויודעים שנוצר איזה מין אבסורד כזה, שאם יש הנמקה הממקום - המציע מנמק דקה,

הממשלה משיבה דקה, והמתנגד יכול לעלות על הדוכן ולקחת לו את עיקר הדיון בהתנגדותו.

ב' טמקין

- מבלי לדבר על החוק.

ש' יעקבסון

בענין דקת הנמקה, היה פעם חבר-הכנסת משה שהל ... שהציע, וההסדר היה שכאשר

אני ממליץ לכנסת להעביר הצעת חוק פלוני לוועדה , גם השר ואומר:

אני מסכים. נקודה.

היו"ר ח' מירום

אבל עיקרו של הדיון יעסוק ביוזמת יו"ר הכנסת, ויו"ר הכנסת זימן אליו לפני

כשבועיים את נשיאות הכנסת והזמין גם אותי, והעלה בפני הנשיאות את קשיי הסדר יום,

והעלה את הדברים גם על הכתב.

יו"ר הכנסת יעלה את ההצעות שהוא יזם. אחר כך

שני הברי הכנסת המציעים יעלו את הצעתם בענין סעיף 137, ואחר כך נשמע את השר המתאם

מטעם הממשלה, ואחר כך נוכל להחליט.

לי לבנת

סליחה על שעלי לעזוב, חבר הכנסת טמקין ינמק, שנינו הגשנו יחד את ההצעה, מה

שיאמר זה גם בשמי וגם על דעתי. תודה רבה.



היו"ר ח' מירום

אדוני, יושב-ראש הכנסת, בבקשת.

יו"ר הכנסת ש' וייס

שלום ליושב-ראש הוועדה שלנו, ושלום לשר משה שחל, שאני מקווה שימלא כאן שני

תפקידים, אחד כנציג של הממשלה, וכמישהו עתיר נסיון מאד בעניינים תקנות ותולדות

ההתפתחות של התקנון.

הסיפור פשוט, אני כבר כמה וכמה פעמים הופעתי בפני הוועדה. אנחנו לא עומדים

בעומס. הכנסת הזאת פעילה באופן מיוחד. בכל ערוץ פרלמנטרי הפעילות של חברי כנסת

גדלה בין 30% ל-100%-120%. זה המצב.

אין לי שום סמכות שלא לפעול על פי התקנון. קצת מוזר שאני בא ומופיע ומבקש כל

פעם לצמצם. בתור חבר כנסת הייתי בצד השני, והייתי אחד מאלה שהשתמש בכל ערוצי

החיים הפרלמנטריים כדי להתבטא. אבל מה לעשות שבכנסת הקודמת, וזו שלפניה, וזו

שלפני לפניה, היו כאלה רק שלושה-ארבעה נודניקים במרכאות, אני בראשם. היה

וירשובסקי, אני הייתי, תופיק טובי, ויאיר צבן, זה פחות או יותר, וכשושנה ארבלי לא

היתה שרה זה היה אותו דבר. אז איכשהו חיו איתנו. היום יש עשרים, עשרים רחמישה

חברי כנסת שמתבאים בכל המסלולים באינטנסיביות בלתי רגילה. אי אפשר לעמוז- בזה.

זה הסיפור.

איך אפשר לעמוד בזה? או להוסיף עוד יום עבודה, יום חמישי, אך זה בלתי אפשרי.

אני לא רוצה להתעסק בדברים שהם מן השפה אל החוץ. יש חיים פוליטיים בארץ, ואי אפשר

להיוועד גם ביום חמישי. חברי כנסת עובדים עבודה פוליטית פרלמנטרית נטו בשטח,

במפלגות. זאת היא האמת.

אז מה קורה? קורה שישיבות נמשכות עד אחת בלילה, עד שתיים בלילה. אבל פה

נוצר מצב לא הוגן - נשארים חברי הכנסת הירושלמים, שישה-שבעה איש, ועוד

שניים-שלולשה שלנים דרך קבע כאן, וזו זכותם, לפעמים ארבעה אנשים, ואנחנו עז- אחת

עד שתיים בלילה עובדים. לדעתי זה גם לא הוגן כלפי יתר הברי הכנסת. אז אני יכול

עשר פעמים להעיר שחברי כנסת צריכים להיות כאן ושהם מקבלים בשביל זה משכורת וכן

הלאה, אבל הפרלמנט לא צריך לאבד את עצמו לדעת בטירוף מערכות מוזכר, ותסלחו לי -

ילדותי.

הפתרון האחד והיחיד שאני וראה זה קיצור רציני של זמני הנמקות, למיניתן, של

שרים, של חברי כנסת. ישאר חופש ביטוי, חברי כנסת יוכלו להפעיל הלאה את כל מרצם,

ואנחנו נוכל לקיים פרלמנט סביר. ותאמינו לי שאם ישיבת כנסת מסתיימת ביום שני או

שלישי בעשר או עשרה וחצי זה סביר מאד, זה עמוס אך סביר. חוץ מימים הסטוריים שיש

שאיזה חוק דרמטי, מעין תקציב, שזה יפה, אבל זה מפסיק להיות יפה כשזה הפך להווי

קבוע. זה לא נושא של אופוזיציה, לא נושא של קואליציה, זה נושא של הבית. אנחנו לא

יכולים לעמוד בעומס הזה.

קורה עוד משהו. ועדת הכנסת מאשרת הרבה ערעורים. זכותה. זה מעמיס עוד

נושאים. ועוד משהו, חברי כנסת בקלות רבה מאד כאשר מצביעים על נושאים שמעלים כהצעות

לסדר היום רגילות או דחופות, מחליטים לכלול את הנושא בסדר היום ולדון בו במליאה.

זה מיחזור חומרים. אפשר לעשות מה שעשו קודמי בתפקיד - לעשות רשימה ארוכה של שעתיים

שלוש, ולא להתייחס לזה. אני לא רוצה לעשות צחוק מאף חבר כנסת. לפעמים מדברים



שישה-שבעה חברי כנסת, יחד שעה וחצי, ועוד מחליטים לעשות דיון במליאה, ממחזרים את

אותם החומרים.

יש גבול שהכנסת יכולה להשתגע מרצון. אני ממליץ ליצור מצב שנוכל לקיים את

הכנסת, ולסיים את הדיון ביום שני ושלישי בעשר-עשר והצי, ולא בשעה אהת או שתיים אחר

חצות. זה גם לא הוגן, נשארים כל כך מעט הברי כנסת. מראים אותנו בטלוויזיה,

דווקא שעות צפייה גדולות מאד, כמעט דרך קבע נוכחים יושב-ראש הישיבה ועוד שניים

שלושה חברי כנסת. כאשר זה קורה במשך היום רואים כעבור רבע שעה פתאום

עשרים-שלושים, ומי שעוקב אחרי הדיונים רואה את הדינמיקה ויודע שלכנסת יש דינמיקה.

אבל כאשר דרך קבע הוא רואה אותנו מעשר עד אחת, עד שתיים בלילה, עם חבר כנסת בודד

או שניים, אני לא יודע אם ציבורית אנחנו יכולים להצדיק את זה.

לכן הצעתי היא פשוט לקצר את זמני ההנמקות. אני בדקתי בעוד שישה שבעה

פרלמנטים מה הנוהג, וגם אחרי שנקצר אנחנו הארוכים ביותר. אחת הדוגמאות, כמי שנוסע

בשליחות במועצת אירופה רואה את זה נפלא, המציעים מקבלים שבע דקות, זה השיא, לרוב

זה שלוש עד חמש דקות. ושם, כאשר קם יושב-ראש הישיבה הדובר לא מעז לסיים משפט. פה

הוא מתווכח, פה יש תגרנות עם יושבי-ראש הישיבות.

זה כל הסיפור, רבותי. אי אפשר להוסיף עוד יום דיונים אני מציע לקצר את זמן

ההנמקות. אני מציע עוד כמה הצעות, אבל בשלב זה העליתי אותן על הכתב:

1) לקצר את זמן הנאום בהצעות רגילות לסדר היום ל-7 דקות במקום 10.

2) לקצר את זמן הנאום בהצעות דחופות ל-3 דקות. נאום 3 דקות זה נאום ראש הממשלה

בפרלמנט האנגלי.

3} לקצר את זמן הנמקת ההתנגדות להצעת חוק מהמקום לדקה אחת.

4) לקצר במידה מסויימת את תשובת השרים להצעות לסדר היום - 10 דקות במצב רגיל, אם

יותר משלוש הצעות באותה סידרה 15 דקות ולא יותר אפילו אם יש שמונה הצעות.

רבע שעה זה המון, אפשר לדחוס ברבע שעה נאומים הסטוריים, מישהו פעם כתב את תולדות

ארצות הברית בחמש מאות מילה.

זה בינתיים. יש לי למשל עוד כמה הצעות, למשל כל נושא של סקירות השרים צריך

רפורמה מסויימת. אני מנסה מאד לקצר את תשובות על שאילתות רגילות, כתבתי לשרים

מכתב, וזה על פי התקנון הם צריכים לתת תשובה עניינית קצרה. למזלנו לא קוראים את

השאילתות הרגילות. אחר כך יש את הסיבוב של השאילתה הנוספת, גם שם מנסים לקצר עד

כמה שאפשר.

גם אם נקצר עדיין נהיה עמוסים יותר מכל הכנסות הקודמות על רקע המרץ

והחיוניות שמאפיינת את חברי הכנסת הנוכחית מכל הסיעות, ועם התפתחות אווירת

הפריימריז זה ילך ויגדל, זה אנושי, זה מובן. אינני רוצה לקצץ את הכנפיים של

חברי הכנסת אלא אך ורק את זמני ההנמקות שלהם.

היו"ר ח' מירום

תודה רבה. חברי-הכנסת טמקין.

ב' טמקין

כמובן הדברים נקשרים באופן טבעי למה שאמר היושב-ראש, אנרונו דנים רק בהספקט

אחד. זה אבסורד כזה שהוא לא קשור רק לענין הזמן של הכנסת, אלא לגופו של הענין.



חבר כנסת מנמק מהמקום - אפילו לא עולה לדוכן - מנמק הצעת חוק בדקה, השר

עונה, לפעמים הממשלה מסכימה -

יו"ר הכנסת ש' וייס

נחזור להצעת שחל המקורית.

בי טמקין

- ואז עולה החבר כנסת ובעצם ברוב הפעמים שאני הייתי נוכח חבר הכנסת בכלל

לא מתייחס לחוק, הוא מתייחס לחוק רק בתחילת הדברים, ואחר כך ממשיך לדבר עשר דקות

על כל מה שהוא רוצה. עשי- דקות.

ש' יעקבסון

עשר דקות שלימות.

בי טמקין

עשר שלימות זה 13-12 דקות, והדברים אין להם שום קשר עם החוק, מדברים על כל

דבר, אולי לפעמים מתייחסים, אבל גם אז זה נראה לי כדבר לא פרופורציוני לחלוטין.

אנחנו מציעים בהחלט לשנות את זה בהתאם.

היו"ר חי מירום

תודה רבה. אדוני השר, בבקשה.

שר המשטרה מי שחל

לגבי ההצעות שהעלה אותן היושב-ראש, וההצעה של חבר הכנסת טמקין ולימור לבנת,

אין לממשלה התנגדות. אני בעד איזה שהוא פתרון. האמת היא שגם התשובה נמשכת בדיון

15 דקות במקרה של שלושה הצעות, זה סביר מאד לשר שרוצה להשיב שהוא יכול במסגרת

הזמן למצות את האפשרות של התשובה שלו.

מעבר לתפקיד השר המתאם ברצוני לאמר כמה דברים, אם תרשה לי. שתי ההצעות שהיו

אמורות לשנות את דפיסי העבודה בכנסת הצעתי אותן אז לגבי שאילתה בעל פי ולגבי

ההסכמה על הצעת חוק של חבר הכנסת ש הממשלה מסכימה להעביר אותה בקריאה טרומית.

הכוונה היתה להגיע לדיון בפרלמנט שהוא יהיה חי, תוסס, מהיר, ומצד שני לאפשר לחבר

כנסת לא לבזבז מהמיכסה שלו אם הממשלה מסכימה להצעתו, כאשר הוא משלם מחיר. המחיר

שלו שדבריו לא מגיעים אולי לאותו פרסום. אבל ההנחה שלי היתה שאם החוק מגיע לקריאה

ראשונה תהיה לו אז אפשרות להציג, ותהיה גם אפשרות לממשלה להשיב, ותהיה אפשרות גם

למתנגדים להתנגד להצעת החוק כי הוא מגיע לקריאה ראשונה.

לדעתי הדיון בפרטי הפרטים של הדקות לא יועיל, ימצאו כל מיני סיבות איך לעקוף

את זה. הטיפול יהיה לתקופה קצרה, אחר כך ימצאו איזה פטנט אחר, מסיבה מאד פשוטה,

ותרשו לי לאמר את זה בכל גילוי הלב. חברי הכנסת נשבעו לא לפעול לפי התקנון. קודם

כל הם נשבעו לא ללמוד אותו. אני נדהם, אני כחבר כנסת נדהם, אני בודק את עצמי אולי

שינו את התקנון ואני לא יודע, אך לא מיניה ולא מקצתיה, התקנון נשאר. וירשה

היושב-ראש להגיד עוד משהו, גם סגני היושב-ראש הנכבדים שאני מכבד אותם, בכל הכנות -

אין להם מושג שיש תקנון. אז מזל שיש את המזכיר, וסגנית המזכיר, שהם לוחשים באופן

בכלל מה קורה, והעניינים נמשכים כמו מסטיק. מי בכלל היה צריך את הענין של הצעת חוק



שהממשלה מסכימה, איש לא העלה על דעתו שמישהו שרוצה להתנגד יקום וינאם עשרה דקות,

כאשר המסכן המציע יש לו דקה, והממשלה צריכה להגיד רק דבר אחד - אני מסכימה, להעביר

לוועדה זאת וזאת - זה הכל.

יו"ר הכנסת ש' וייס

- כאשר לממשלה אין עמדה.

שר המשטרה מי שחל

אם הממשלה אין לה עמדה זה לא נקרא הסכמה, זה נקרא התנגדות.

היו"ר ח' מירום

זה שונה. אנחנו שינינו את התקנון.

צ' ענבר

זה נקרא בהחלטה - והודיע הממשלה על הסכמתה להעברת הצעת החוק לוועדה.

היו"ר חי מירום

לא, אבל יש לך החלטת ועדת הכנסת. אני העברתי אותה ביוזמתי, שאם אין לממשלה

עמדה זה מאפשר הנמקה מהמקום.

שר המשטרה מי שחל

זה מה שנקראה השגת גבול.

היו"ר הי מירום

כל מה שהכנסת מחליטה עליו זו לא השגת גבול, גם אם הממשלה לא מרוצה מזה.

שר המשטרה מ' שחל

אדוני, אני מדבר על השגת הגבול בכוונות המקוריות.

היו"ר חי מירום

אם הממשלה לא מתנ גדת, מדוע שחבר הכנסת לא יזכה בהנמקה מהמקום?

שר המשטרה מ' שחל

אני מדגיש מה היתה הכוונה לדעתי, אם היושב-ראש ירצה לעשות שינוי של ממש

בסידרי העבודה של הכנסת, הכוונה המקורית היתה שביום שני בשעה ארבע עם פתיחת

הישיבה השבועית, הממשלה כולה על כל שריה וראש הממשלה מתייצבת בכנסת.

הלוואי.



שר המשטרה מ' שחל

תרשה לי, אני מדבר איתך עכשיו חופשי.

- והממשלה יושבת ליש שולחן הממשלה, הכנסת במליאתה, כפי שקורה בפרלמנט

הבריטי, יש שאילתות דחופות שהן צריכות להיות ממש כמו כדור שאתה זורק, ואז לא צריך

את כל הפרוצדורה המסורבלת הזאת, הולכים למיקרופון, אף אחד לא יודע על מה מדברים,

אני לפעמים רוצה לענות ואין לי מושג מה השואל רוצה בשאילתה הנוספת. קביעת

היושב-ראש היא חד משמעית, אף אחד לא מתווכח איתו, כמו שהספיקר, היום זו אישה

בפרלמנט הבריטי, היא רק קמה נהיה שקט על כל המשתמע.

הכוונה היתה להביא את הממשלה יום אחרי ישיבתה השבועית שהיא תשיב לחברי

הכנסת, זה זמנה של האופוזיציה, בצדק, בשאלות חדות, והיא תענה, היא קיבלה החלטה

אתמול או לא קיבלה, באה למחרת לכנסת ועונה.

באותו הזמן חשבתי להביא את אותן הצעות החוק שיש לגביהן הסכמה, לאשר. ממש

בשניות, לבוא להגיד אני מציע חוק שמטפל בנושא מסויים, קם השר הנוגע בדבר אומר אני

מסכים, אני מבקש להלעביר לוועדה פלונית, מצביעה הכנסת ובזה נגמר הענין.

אלה השעתיים שהיו צריכות להיות תפארת הכנסת, להראות פרלמנטריזם אמיתי על כל

המשתמע, הבית כולו נמצא, הממשלה מתייצבת, על כל המשתמע.

באתי בזמנו אל יושב-ראש הכנסת סבידור זכרונו לברכה, דיברתי עם ראש הממשלה

דאז בגין זכרונו לברכה אשר היה בעד, באדר זכרונו לברכה היה בעד. הבעיה היתה עם

ייבדל לחיים ארוכים חיים קורפו. הוא בא ואמר: אל תשגע אותי עם הענין הזה. אני

חוזר ואומר לכם, אם באמת רוצים לשפר את עבודת הכנסת זה לא ניוושע בדקות פה ושם,

זה לא ישנה הרבה. לדעתי יש דרך אחת ויחידה, אתה רוצה זמן אפקטיבי תן מיכסה לחבר

הכנסת שהוא יחליט מה ההצעה הדחופה שהוא רוצה, מהי ההצעה הרגילה שהוא רוצה, תן לו

מיכסה ברוחב לב שהוא יחליט לבדו.

בי טמקין

מיכסה גם לשאילתות.

שר המשטרה מי שחל

גם לשאילתות, גם להצעות לסדר. הייתי מבטל את הענין של ההצעה הדחופה, הייתי

מבטל את הענין של הרגילה, הייתי נותן מיכסה, נותן לאופוזיציה כפליים, נותן

לקואליציה את מה שמגיע, חבר הכנסת יחליט מה הנושאים שמעניינים אותו והוא לא ידבר

על כל דבר ועל כל נושא.

שנית, אני מעמיד לכם אתגר. אם נחזור חזרה למתקונת המקורית של השאילתה בעלפה

והצעות חוק אלה המוסכמות - להביא אותן בפתיחת הישיבה כל יום שני בשעה ארבע. יידעו

השרים וראש הממשלה שהם מתיצבים, אלה הן שעתיים שהם כנסת נטו, יש משחק פרלמנטרי מאד

יפה, הוא מצולם בטלוויזיה, אנחנו יכולים לראות את הכנסת במלוא העוצמה שלה בשאילתות

קצרות מאד כשהשר לא חייב להתכונן. לא חייב להיות כל הסירבול הזה. מגישים לו את

השאילתה שעה לפני הישיבה, אם הוא צריך לעכב את עצמו, אם הוא לא יודע את התשובה הוא

יכול לבוא ולהגיד שהוא מבקש לתת תשובה עוד באותו שבוע עם פרטים נוספים. קם חבר

הכנסת השואל, שואל שתי שאלות בשניות ממש, ואתה עושה לך את המהפכה האמיתית שלדעתי

דרושה מבחינת דיוני הבית.



אבל זו, רבותי, החלטה שלכם. לגופו של ענין, לענין ההצעות האלה לממשלת אין

התנגדות.

היו"ר חי מירום

בבקשה, אדוני יושב-ראש הכנסת.

יו"ר הכנסת ש' וייס

שמעתי בקשב רב את ההצעה של השר שהל. כשהייתי יותר צעיר לא פעם דיברתי

בקנאה על הפרלמנטריזם הבריטי, כתבתי רשימות לפעמים גם ספרים שלמים על הצורך לאמץ

א-ב-ג-ד. נער הייתי וגם זקנתי, והגעתי למסקנה בנלית מאד שאנחנו לא בריטים ואני גם

לא מתכוון להפוך אותנו לבריטים, כי זה חסר סיכוי, ולא כל מה שאצל הבריטים מוצא הן

בעיני. כל זה בגדול. למשל, באנגליה יושבת-ראש הפרלמנט קמה - יש שקט. פה, כל

יושב-ראש כנסת שיקום אין שום סכנה שיירגעו. יהיה זה יושב-ראש הסמכותי המור הסבר

ביותר.

מי איתן

סליחה על ההפרעה, אבל באתי הנה למהות על המזימה הזאת להתחיל לקצץ -

היו"ר ח' מירום

אין מזימה, יש זימון, ויש יוזמה של יושב-ראש הכנסת. אתה מוזמן להשתתף

בישיבה. זו יוזמה גם של לימור לבנת.

מי איתן

שום יוזמה של לימור לבנת. אין אף אחד באופוזיציה שמוכן לתמוך בזה.

אני מתנצל, אני באמצע דיון על קרנות הפנסיה וזומנתי לדיון שם.

היו"ר ח' מירום

כל הנשיאות מהאופוזיציה תומכת בהצעות האלה. אתה חוצפן.

מי איתן

אז אני אומר לכם שאף אחד לא תומך, והליכוד לא מסכים, ועל הנושא הזה תהיה כאן

מלחמת עולם.

מ' קצב

רבותי, מיכאל איתן הוא פעיל קבוע בוועדה.

מ' איתן

התנצלתי.



היו"ר ח' מירום

התנצלת, קיבלנו את התנצלותך. אבל הנסיונות האלה לכפות את עצמו בכוח. את מי

הוא מפחיד פה? אנחנו נילחם, אנחנו ניאבק. עובדיה עלי עומד מאחורי ההצעות האלה.

אתם חושבים שזה סתם?

קריאה

זו לא הצעה של לימור לבנת.

יו"ר הכנסת ש' וייס

זו הצעה שלי, ניסחנו את זה עם כל הנשיאות.

היו"ר חי מירום

אדוני השר, אני מודה לך שבאת אף שהוזעקת תוך זמן קצר.

יו"ר הכנסת ש' וייס

אני לא מעלה על דעתי שאנחנו נצליח לזמן את הממשלה ביום שני. אני לא מצליח

לזמן אותה בכלל. אתמול הייתי אצל ראש הממשלה בפגישה על הנושא הזה של הופעת שרים,

פגישה נוקבת. עם כל הכבוד, הרי מתפקידו של השר המתאם להביא את השרים. הוא לא

יכול להביא את השרים, הוא מציע לי שאביא לכאן את כל הממשלה. איזה מין דבר זה?

רציתי להשמיע את זה בפניו, אני אומר לו את זה. כל הזמן מזכיר הכנסת מצלצל לשר

המתאם שיביא הנה את השרים, פתאום יש הצעה שהממשלה תתייצב ביום שני. אני לא חושב

שצריך את ההצגה הזאת.

מי קצב

באי-אמון הממשלה לא נוכחת.

יו"ר הכנסת ש' וייס

בשביל זה חוקקו חוק שראש הממשלה ינאם בראשית המושב. ראש הממשלה האחרון שאהב

מאד להופיע בכנסת היה מנחם בגין זכרונו לברכה. רבין אהב אז הרגו אותו פה בקריאות

ביניים והשניאו עליו את ההופעה כאן.

מי קצב

אהה, הוא לא אשם, בצדק הוא לא מופיע.

יו"ר הכנסת שי וייס

לא, לא בצדק. הייתי אצלו, ביקשתי שיבוא. הוא בא.

מי קצב

הוא בא לישיבת סיעה.



היו"ר ח' מירום

משה קצב, אם אתה היית מייעץ לו מתי לבוא הוא היה בא פחות.

יו"ר הכנסת שי וייס

לכן, עם כל הכבוד, אני לא יכול לעשות את זה. אתם יודעים איזה קרב יש לי עם

השרים? יש פה שרים שלא באים לכנסת. בענין הזה ניאבק, הם יהיו חייבים לבוא כשהם

יהיו חייבים לבוא.

2} אתם מתארים לעצמכם שיהיו לנו פה שאילתות כאלה, ואני אגיד לאחד, ולשני

ולשלישי, ולא יהיו ארבעה שיעשו מה שעשה פה חבר הכנסת איתן-, מול הטלוויזיה? אני

יוצא להלוויה בנצרת, מנצלים את המצב שאני לא פה כדי להשמיץ אותי כיושב-ראש הכנסת,

השמצות שגובלות בגידופים, שכולן שיקריות,

אז אני יודע בדיוק באיזה אווירה אנחנו חיים. אני לא קופץ גבוה.

ההצעה שאני מביא לכם, ואני רוצה לספר לכם את תולדות ההצעה, היא פשוטה מאד.

. בנשיאות דנו בזה מספר פעמיים, כי אנחנו לא מצליחים למלא את תפקידינו כיושבי-ראש,

עובדי הבית קורסים כאן, הכל בשביל ששלושה ארבעה חברי כנסת יהיו כאן עד שתיים

בלילה, לא משה קצב. שניים שלושה חמישה מהאופוזיציה, שניים שלושה מהקואליציה.

חה"כ עובדיה עלי, סגן יושב-ראש הכנסת, הציע שנזמן לנשיאות את יושב-ראש ועדת

הכנסת לשיחה משותפת, והוא היה בשיחה, וההסכמה הזאת גובשה בנישאות, הצעות של עובדיה

עלי ודב שילנסקי, וכולנו. אני מביא אותן פה על דעת הנשיאות, צנועות ביותר. שלא

לדבר על העה נוספת שיצאה של חברי הכנסת לימור לבנת ובני טמקין.

אז יכול להיות שמישהו בליכוד שעכשיו התפרץ עלינו בא אל חה"כ עלי, שילנסקי

תחזרו בכם. בסדר, זה ענין אחר. הכל היה פה עד עכשיו

במסלול של הסכמת, ובקשות צנועות ביותר, מה א ני מבקש פה - שלא לשגע את עצמנו עד

שתיים בלילה? כך אפשר לקיים כנסת? מי בא, משה קצב? נתניהו? משה נסים בא לזה? לא.

באים שלושה ארבעה חמישה ירושלמים שמחזיקים אותנו עד שתיים בלילה. זה סתימת פה

למישהו? יש פרלמנט שישכו לעבוד ככה?

אגב, זו גם סמכות שלי לקבוע. אני יכול לקבוע שבשעה עשר לא תהיה יותר

טלוויזיה. אני יכול לקבוע שכל נושא שבו הכנסת מחליטה לקיים דיון, אני לא אקיים

דיון כי אין לי זמן. אז אני ג'נטלמן, מקיים לפעמים שבועיים וחצי דיון על מבקר

המדינה. יושב-ראש כנסת אחר, אם היה פוליטי כפי שהיו הלק מחברי, היה מחזיק את זה

שנתיים, ארבע שנים.

זה לא נושא של קואליציה אופוזיציה, ישנה אחריות משותפת לכנסת. אי אפשר ככה

למשיך, חברי, זה גם לא הוגן, זה לא הוגן כלפי יתר חברי הבית.

תודה רבה. ההצעה היא של כל הנשיאות.

מי קצב

אדוני היושב-ראש, לעצם הענין אני מבקש לאפשר לי התיעצות עם חברי לסיעה, כי

יש תומכים, יש מתנגדים.



יו"ר הכנסת ש' וייס

אני מבקש להופיע בפני הסיעה שלכם.

מי קצב

בכבוד רב.

היו"ר ח' מירום

זה לא ענין פוליטי, זה ענין של סדרי הבית.

יו"ר הכנסת ש' וייס

אני רוצה להופיע בפני כל סיעות הבית. זה לא ענין פוליטי.

מי קצב

אתה יכול להופיע, אני אשאל את ראש הסיעה שלי, בכבוד רב. אבל מצד שני אתם

צריכים לדעת שבמבנה המשטר שמתעצב בארץ אין בעצם קואליציה. אני לא מדבר על הקדנציה

הזאת, א ני מדבר על הקדנציות האחרונות. אני לא יודע מה היה לפני עשרים שנה ויותר,

אני שבע-עשרה שנים פה, אין קואליציה. יש פה ממשלה ואופוזיציה. קואליציה רואה את

תפקידה לשרת את הממשלה. זה פגם. זה פגם יסודי מאד בדמוקרטייה.

אין פה מצב של ממשלה וכנסת, אין פה רשות מחוקקת ורשות מבצעת. יש פה רשות

מבצעת שהיא גם מהוקקת. יש פה ממשלה שהיא מנהלת את הכנסת, קובעת בכנסת, מחליטה

בשביל הכנסת.

אני לא מכיר פה איזשהו חבר כנסת מהקואליציה - מלבד יחידים יוצאים מן הכלל -

אני מצפצף על הממשלה, אני חושב שטובת הציבור מחייבת אחרת. לעתים יוצאי מן

הכלל זה קורה.

המצב הטבעי היה אילו הכנסת היתה מתיצבת מול הממשלה ומקיימים ומקיימים

דו-שיח, אופוזיציה-קואליציה, דין ודברים.

לכן, אני מציע, אדוני היושב-ראש, לפני שמקבלים איזה שהן החלטות, קודם כל

לראות אם חן נגזרות עקרונות היסוד. לא בגלל לחץ רגעי של דוחק לקבל החלטות

שעלולות לעמוד בסטירה לעקרונות היסוד של החיים הפרלמנטריים.

אני, כאזרח, אני חרד מאד אם הכנסת מקבלת ברוב של חמישה חברי כנסת, או

בנוכחות חמישה חכ"ים מקבלת חוקים.

יו"ר הכנסת ש' וייס

זה משגע שכלפי ראש ממשלה -

מי קצב

כאזרח, זה משגע -



יו"ר הכנסת ש' וייס

יש כל מיני דברים, זה חלק מההווי שלנו.

מ' קצב

זה היה לגיטימי וזה היה נכון לו הקואליציה היתה מתפקדת בכנסת כפי שהיא

צריכה, אך היא לא מצליחה.

אני מדבר על זה שאזרח ישראלי יושב בבית והוא רואה בטלוויזיה שחוקים שקובעים

את סדרי החיים שלנו מתקבלים בנוכחות של 5 חכ"ים ו-115 אינם. זה בוודאי מקומם.

לצערי הרב, כבר מזמן לא במה לוויכוחים ולפולמוס, הכנסת זה במה להתרסות, לצעקות.

הלוא פעמים אין קשר בין תוכן הנאום לבין הנושא שעולה.

צריך גם בהחלט לשקול אפשרות להקדים את הדיון, אולי אפשר ביום שלישי להתחיל

בשעה שלוש. לא יקרה שום דבר, אנשים מאבדים את השעה הזו בכנסת. ביום רביעי אולי

אפשר להתחיל בעשר, זה עוד שעה.

סקירות שרים - אני הגעתי להסדר עם שמואל יעקבסון, עם שר התחבורה זה עבד,

לבטל את הנאומים של השרים, זה לא מענין אף אחד, מי שרוצה יקרא את הסטנוגרמהל.

יו"ר הכנסת ש' וייס

קיצור הזמן של השרים הרבה יותר גדול מאשר של חברי הכנסת. אפשר להגיד שזה

ענין של קואליציה--אופוזיציה?

מי קצב

הכנסת הפכה להיות במה יחידה של האופוזיציה. יש לממשלה מספיק במות.

לקואליציה יש מספיק במות. לאופוזיציה אין, זו הבמה היחידה. מאשימים אותנו שאנחנו

יוצאים להפגנות, זה הכלי היחיד שעומד לרשותנו. אם מצמצמים את האפשרויות לגילויי

יוזמות של חכ"ים בכנסת אז זה פוגע קודם כל באופוזיציה.

אני רוצה לחזור לענין סקירות השרים. אני חושב שישנה הצדקה לבטל את סקירות

השרים, לא מקשיבים, מי שרוצה ילך לסטנוגרמה, יוכל לקרוא את התוכן. השר יעמוד

וישיב לשאלות, פינג-פונג, מיידית.

לעניינו של דבר אני מבקש לאפשר לקיים התיעצות עם חברי לסיעה, נגבש החלטה.

היו"ר חי מירום

תודה רבה. חבר-הכנסת רן כהן, בבקשה.

בי טמקין

אני חייב לצאת לוועדת העבודה והרווחה.

היו"ר חי מירום

אני רק מבקש שתקבלו החלטות, צריך להכריע בענין. בבקשה, חה"כ כהן.



רן כהן

_קודם כל, אני מאד מודה ליושב-ראש הכנסת על ההצעות האלה, משום שאני מתכוון

לאמץ אותם מיד. בעיני אתם לארג' מדי. זמני הדיבור, אני מציע, לא יותר משלוש עד

חמש דקות, במקרים יוצאים מן הכלל, מזכ"ל ההסתדרות ויו"ר האופוזיציה ינאמו פרקי

זמן יותר ארוכים. לא צריך את הדברת הזו.

אני רוצה גם לתקן עובדתי את ידידי חה"כ קצב,הביקורת האפקטיבית והשינויים

בפועל ממש במדיניות של הממשלה, נעשים על ידי הקואליציה. נכון שהביקורת וההתרסות

וכולי זה ענין של אופוזיציה דומיננטית, אבל אתן לך כמה דוגמאות מיידיות, ותראה

.שהמאבקים הקשים נגד הממשלה, והשינויים הכי משמעותיים נעשו על ידי הקואליציה. חוק

הבריאות, חוק חיילים משוחררים, תקציב המדינה על השינויים בתוכו, נעשו על ידי

הקואליציה, ובשיתוף פעולה עם האופוזיציה בהרבה פעמים.

מ' קצב

חוק חיילים משוחררים יכול היה לעבור בלי האופוזיציה? חוק ביטוח בריאות היה

עובר?

רן כהו

חוק בריאות לא היה עובר בקדנציה הזאת אילולא היה המרד בתוך הקואליציה.

מי קצב

אתם לא הצלחתם, לא כאן ולא כאן. הודות לאופוזיציה גם חוק חיילים משוחררים,

גם חוק ביטוח בריאות, הצלחתם להעביר.

רן כהן

בחלק מהמקרים כמובן שכאשר הקואליציה מורדת בממשלה האופוזיציה שמחה להצטרף

אליה. אלא מה? זה הרי נגד הממשלה. זה בדיוק אותו משחק.

מ' קצב

רן כהן

זה נגד הקטע הזה של מדיניות הממשלה. ולכן, לא נכון לצייר מצב שבו מה ש

יהיה זה ממשלה אל מול אופוזיציה. זו ממשלה אל מול כנסת, ובכנסת הזאת מתקיים כל

הריטואל שהלוואי שהיה מתקיים במשטרים אחרים. עד כמה שאני יודע הקואליציה הזאת היא

קואליציה שעדיין עובדת והעברנו הרבה מאד דברים.

אני בעד הפרטים האלה, אני לא צריך התיעצות סיעתית לקבלת ההצעות. אך הערה אחת

נוספת. בעיני, אנחנו מוכרחים להוסיף לענין הזה שעת סיום של יום רביעי. ביום רביעי

צריך לקבוע שעה שבה המליאה מפסיקה לעבוד.



יו"ר הכנסת ש' וייס

ומה קורה עם הנושאים שלא מספיקים?

רן כהן

הם עוברים לשבוע אחרי.

יו"ר הכנסת ש' וייס

ובשבוע הבא נצטרך כבר את יום חמישי ושישי. הרי זה כל הסיפור.

רן כהן

אדוני היושב-ראש, הדינמיקה היא כזאת שכאשר הדברים מצטברים חלק מהנושאים

יורדים מהפרק, הלק מהאנשים מוותרים, ופחות מאשרים מסדר היום. אני לא מעלה את זה

כהצעה שצריך להצביע עליה, אבל לדעתי צריך לחשוב על קיצור יום רביעי. אחרת אנחנו

מגיעים למצב שבו אנחנו כבר ממש לא בני אדם, לא בעלים לנשים,' ולא אבות לילדים.

שלושה ימים ולילות, אנחנו הרוסים.

היו"ר חי מירום

הרוב תומכים בענין הזה, אך בואו נשמע את חה"כ גפני.

מי גפני

אני במשך השנתיים האלה לא הייתי בכנסת, זה לא יהיה פייר אם אצטרף לביקורת

על מה שנעשה, אבל אני רואה את הדברים כמו אורח שבא מהעם ורואה מה שקורה. הייתי

בכנסת הקודמת, ושמתי לב לכמה עובדות שהופכות להיות חמורות מאד.

הדבר הראשון, נוכחות הממשלה, נוכחות שרי הממשלה ירדה מאד בקדנציה הנוכחית.

דבר שני, משך קריאות הביניים והצעקות באופן יחסי למה שהיה בכנסת הקודמת זה

ירידת הדורות.

יו"ר הכנסת ש' וייס

זה יכול להיות משהו פחות מבכלל לא?

מי גפני

לא, אתה מדבר על ראש הממשלה. אני מדבר על השרים.

יו"ר הכנסת שי וייס

זה דומה. אני לא מרוצה ממה שיש.

מי גפני

הנוכחות של שרי הממשלה התמעטה באופן דרסטי. אני לא מדבר על ראש הממשלה,

מכיוון שראש הממשלה הקודם גם לא הופיע או הופיע מעט מאד. אני מדבר על נוכחות

השרים שצריכים להשיב על הצעות וכולי.



ש' יעקבסון

תעשה סטטיסטיקה של הכנסת הקודמת כמה פעמים סגרו ישיבה בגלל העדר שרים.

יו"ר הכנסת שי וייס

בכנסת הזאת אף פעם לא.

מ' גפני

הנוכחות הכללית של השרים, הרמה של קריאות הביניים הפכה להיות חמורה. יכול

להיות שאחד תלוי בשני, שרים ממעטים לבוא מכיוון שהם לא רוצים לעמוד בביקורת שהיא

כל כך לפעמים ממש אגרסיבית.

הדבר השלישי, התמשכות הדיונים אל תוך הלילדה, שזה דבר שהיה בישיבות

חשובות מאד, ופה זה הופך לדבר באמת די מבזה. אני חושב שיש פה אחריות גדולה,

מפני שזה יכול להפוך בסופו של דבר לאנרכיה, רמת קריאות הביניים תעלה לרמה של שוק,

השרים ימעטו לבוא, דיונים יתמשכו עם שניים שלושה חברי כנסת לתוך הלילה, אף אחד לא

ישים לזה לב, לפי דעתי גם הטלוויזיה תפסיק לשדר את זה מכיוון שזה יפסיק להיות

רציני.

צריך באיזו שהיא צורה, אני לא יודע מהי הדרך, אך צריך לייעל את העבודה באופן

כזה שמשך זמן הדיונים יהיה קצר יותר אבל יותר יעיל ויותר אפקטיבי. השרים יהיו

יותר נוכחים, משך זמן הדיבור קצר יותר, ומשך זמן הדיונים יהיה קצר יותר.

רי אלול

היה פה כבר דיונים בנושא הזה. אני שמח שכל הסגנים התגבשו סביב ההצעה הזו,

אולם הייתי רוצה להעיר שתי הערות.

חלק גדול מהביקורת על היושב-ראש לא מגיעה לו, היא בגלל חסור סדר בדברים

האלה. יושב-ראש הישיבה או יושב-ראש הכנסת חוטף לא פעם דברים מיותרים בגלל שכל

מיני שרים מאריכים בדיבורם. כדאי לנו כוועדה, גם אם נצטרך נעמיד את זה להצבעה,

להעמיד את הדבר הזה על תיקונו, כי זה דבר מינימלי בסדרי הבית הזה.

לחבר הכנסת קצב, אני שמעתי חלק גדול מהחברים שלך טוענים אותן טענות בקטע של

הארכת דיבור שרים, בקטע של הארכת דיבור של החברים. חה"כ איתן התפרץ היום לחדר,

אבל זו לא הדיעה של מרבית החברים בליכוד, ואני יודע זאת מתוך שיחות איתם. זה

מבזה את הכנסת, ובסיכומו של דבר זה פוגע בדימוי שלנו בציבור. אלה דברים מינימליים

שחובה עלינו לתקן.

היו"ר חי מירום

תודה. חבר הכנסת דיין.

א' דיין

אני תומך בבקשה הזו. בכלל אני מציע שנקיים דיון בוועדת הכנסת, יש ריבוי של

נושאים כל יום בצורה מוגזמת. זה דבר שאיננו מקובל. ביקרתי בכמה פרלמנטים בעולם,



בכל ישיבה דנים בשלושה עד ארבעה נושאים. אצלנו, עשרים נושאים, שלושים נושאים, אתב

עובר מנושא לנושא ללא אפקטיביות או תוצאה.

הפרלמנט שלנו גם משעמם.

היו"ר ח' מירום

להבדיל מהפרלמנט הצרפתי, אתה ואני נרדמנו שם תוך חמש דקות.

יו)"ר הכנסת ש' וייס

הכנסת היא הפרלמנט המרתק יותר בעולם.

א' דיין

הדיון בפרלמנט הצרפתי היה דיון על התקציב. אני אומר לכם, חברים, בכנסת

משעמם.

מ' גפני

משעמם זה לא.

אי דייו

הנושא הזה של כמה שיותר שאלות היות, יותר תשובות מיידיות, מאשר סקירות

ונאומים, יותר מאשר הארכה של הנאומים, זה יהיה יותר קצר, יותר מענין. כמו בפרלמנט

באנגליה, שאלה-תשובה, כמו פינג-פונג.

יו"ר הכנסת שי וייס

פרלמנט זה לא חידון. אני אומר לכם את ז ה כמי שעסק בחידונים. בכל הכבוד זה

שולי.

א' דיין

ובכן, אני הושב שהקדנציה הזאת היא באמת אינטנסיבית. אני לא יודע מה היה

בכנסות קודמות, אבל ידוע שבימי רביעי היו מסיימים בשעה שלוש, ארבע אחה"צ. בימים

רגילים בשעה תשע מקסימום, להוציא דיונים מי והדים בהוק או בתקציב. היום זה הפך

לשיגרה. אם נקיים את כל סדר היום, לפי דעתי נצטרך לשבת עד אהת בלילה, וזה סדר יום

פשוט רגיל, אין בו שום נושא מיוהד, סקירת שר התעשיה והמסהר, אין בו שום

דרמטיזציה.

אני מציע שנאמץ את ההצעות. כמובן לאהר שהסיעות יתייעצו. בסיעה שלנו

מסכימים.

מי קצב

מדובר בארבעה סעיפים,



היו"ר ח' מירום

אלה שהוגשו על ידי הנשיאות, בשם הנשיאות. כלול בפנים הצעתם של חה"כ לבנת

וטמקין.

אי דיין

אני מציע שגם נשקול את הענין שהציע חה"כ קצב לענין סגירות השרים, אם אפשר

להפוך את זה לשאלות .ותשובות. זה יכול לחסוך שלוש-ארבע שעות, וזה יותר חי ויותר

מענין.

היו"ר חי מירום

חברי הכנסת, אני מציע כך. הנושא הזה יעלה לדיון בסיעת הליכוד, ואולי גם

בסיעות אחרות שיבקשו. בשבוע הבא נכריע בו, תבואו מוכנים לענין הזה, אולי תסכימו.

אני מניח שזה לא פשוט כל כך. שמעתי במו אוזני חברי כנסת גם מהאופוזיציה שהם סגני

היושב-ראש, ואני מתקשה לראות שהם ישנו מעמדתם. אני חושב שבאמת אין פה שמץ של רצון

לפגוע באופוזיציה או משהו. מספר החברים שזכו למשל להנמקה מהמקום, אני מכיר לפחות

חבר כנסת אחד מהאופוזיציה שמקבל כל פעם הנמקה מהמקום, והוא רץ עם ההצעות הלאה.

יו"ר הכנסת ש' וייס

יצחק לוי.

היו"ר חי מירום

כל פעם יש מישהו שמנצל את העשר דקות האלה לעמוד שם ולתפוס את הנישה הזו,

מסיבות טלוויזיוניות בכלל, ולבסוף הוא מודיע שהוא יהרהר בינו לבינו עד מקום שבתו

מה הוא יצביע. אנחנו הרי מבינים את הענין. בכלל בהצעת לבנת-טמקין יש הגיון רב, אני

לא חושב שפה יש דבר קואליציוני-אופוזיציוני.

אבל הואיל ובאמת בדרך אופויציה זו הבמה שלה, והיא מגלה רגישות בעניינים

כאלה, נמתין ונראה למה אתם תסכימו ולמה לא, ואחר כך נראה איך להוביל את זה הלאה.

יו"ר הכנסת ש' וייס

ברוח ההערה שלך, ברצוני להציע. אני לא מעלה על דעתי להנחית שינויים כלאה על

הכנסת ברוב של הקואליציה. אני מציע שנקיים בירור גם בסיעת הליכוד. קבוצה קטנה

של הידברות, אולי חגי מירום יושב-ראש הוועדה ועוד שניים אחרים, שיגישו לנו מסגרת

כוללת, קיצור הנמקות, קיצור נאומי שרים, קיצור שידור הטלוויזיה עד שמונה וחצי-תשע.

יחד, בחבורה, איש לא רוצה לכפות. זה בא מצד הנשיאות כולה פה אחד.

היו"ר חי מירום

חברי הכנסת, בזאת אנהנו מסכמים את הנושא הזה.



מי קצב

אדוני היושב-ראש, מאחר ויושב-ראש הכנסת פה, ויושב-ראש הקואליציה פה, ואתת

פה, אני מבין שהוועדה מקיימת דיון בענין ישיבות הכנסת בחגים בינלאומיים. היה פת

איזה ענין שמאד חורה לי. הנושא עבר. האם פה מישהו הטעה? אם rבשוגג, אני יורד

מזה. אם נעשתה פה הטעיה בזדון, אסור לעבור לסדר היום.

חה"כ אלי דיין פנה אלי פעמים אחדות, יושב-ראש הכנסת פנה אלי פעמים אחדות

באותו שבוע בו חל חג הקורבן, וביקשו שלא לקיים הצבעת אי אמון, וסלח טריף פנה

לבג"ץ לא לקיים בכלל דיונים במליאה באותו יום. התברר ששני חכ"ים נסעו לרצועת עזה

ועשו שם פעילות פוליטית מובהקת, ואפילו דיברו בהתרסה.

היו"ר חי מירום

אז תאמר את זה בדיון.

מי קצב

הדיון הוא דיון, זה דבר נפרד.

אלה שפנו אלי וביקשו, יושב-ראש הכנסת ויושב-ראש הקואליציה, ודיברתי עם שתי

החכ"ים הלא יהודים שאמרו כי לא יוכלו להיות נוכחים, הם כתבו מכתב - גם דראושה וגם

אלסאנע - שהם בכלל לא ביקשו.

רבותי, אתם טעיתם? הטעיתם אותי? אני פה קיבלתי החלטה מאד לא נעימה לקזז

אותם.

היו"ר חי מירום

אולי דראושה ואלסאנע לא ביקשו, אבל טריף ביקש, וביקש מסאלחה.

יו"ר הכנסת ש' וייס

ביקשו בשם כולם.

מ' קצב

אז פה מישהו הטעה.

היו"ר חי מירום

אני אומר להם איפה לחגוג? הם חוגגים את החג בעזה.

אי דייו

לא היתה שום הטעיה.

מי קצב

יש לי חשד שפחדתם שהקואליציה תיפול וביקשתם קיזוז. אני מבקש שהנושא יתברר.

היו"ר חי מירום

יושב-ראש הכנסת יבדוק. הישיבה נעולה.

***