צו זכויות נפגעי עבירה (החלה הדרגתית של סעיפים 8(א), 18, 19), דיווח שלישי על יישום חוק זכויות נפגעי עבירה

2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
19/01/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 389

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, ט' בשבט התשס"ה (19 בינואר 2005), שעה 09:00

1) צו זכויות נפגעי עבירה (החלה הדרגתית של סעיפים 8(א), 18, 19
ו-20 לחוק ושינוי התוספות השניה והשלישית והרביעית לחוק),
התשס"ה-2004.

2) דיווח שלישי על יישום חוק זכויות נפגעי עבירה.

חברי הוועדה: אליעזר כהן - היו"ר
רשף חן
יולי תמיר

ענת אסיף - עו"ד, מחל' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
קרן גלאון - עו"ד, לשכת יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים
סנ"צ אסף שחור - ר' תחום אח"ק, המשרד לביטחון פנים
סג"ד גדעון ברטפלד - משנה ליועמ"ש בשב"ס, המשרד לביטחון
פנים
ראובן מור - שירות בתי הסוהר
רפ"ק דינה מרום - קצינת אלמ"ב, המשרד לביטחון פנים
ראובן מור - המשרד לביטחון פנים
מאיר בינג - משרד האוצר
לאה מאיר - פקיד סעד ראשית, משרד הרווחה
לרה צינמן - הקואליציה להגנה על קורבנות עבירה
חניתה כנען - הקואליציה להגנה על קורבנות עבירה
שלומית אשרי - שתי"ל
נעה ברוצקי - עו"ד, המועצה הלאומית לשלום הילד
הילה קרנר-סולימן - מנכ"לית איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה
מינית

דורית ואג

אפרת רוזן

תמר שפנייר
חפציבה צנעני

צו זכויות נפגעי עבירה (החלה הדרגתית של סעיפים 8(ג), 18, 19 ו-20 לחוק
ושינוי התוספות השניה, השלישית והרביעית לחוק), התשס"ה-2004

אני פותח את הישיבה. בכל חומר, בכל נושא וכמעט בכל חוק אני שואל את עצמי: מדוע חוק נפגעי עבירה, החוק הגדול, שחתומים עליו כל גדולי הדור, כולל נשיא המדינה וראש הממשלה הנוכחי, לא מתקיים? לשם כך מינו ועדת משנה, ואנו עושים כל מיני טבלאות וכל מיני כנסים ודיונים. אני פותח בזה, כי זו דוגמא מצויינת לכך יש לנו חוק ואנו יכולים ורוצים להריצו וכולם מעוניינים בכך, ואתמול כשישבתי עם אפרת רוזן שהסבירה לי את החומר ראיתי שהצווים והתקנות הם הצווים והתקנות שלנו - אנו צריכים להגיש אותם, אנו צריכים לדחוף אותם ואנו צריכים לעשות שהחוק יקרה, וזה לא כל כך קורה. נכון שיש עוד כמה חודשים, אבל בעוד כמה חודשים החוק הזה צריך להיות בתוקף, וכנראה שהוא לא יהיה בתוקף.

הוא יהיה בתוקף.

הלוואי שאופתע. זה כמו שאומרים לי שעוד מעט יהיה שלום.

אנו מדברים היום על הצווים והתקנות ועל דיווחי משרדי הממשלה לגבי מה קורה ומה לא קורה ולמה. נחיה בתקוה שזה באמת יגיע בעוד 3-4 חודשים.

הדבר הראשון שיש על הפרק הוא הצו, שלדעתי כל מי שיושב פה כבר מכיר אותו מתהליכי ההכנה שלו. זהו צו שעושה שלב ראשון ביישום ארבעה סעיפים בחוק. אנו כאן, כדי לבקש מוועדת החוקה שתאשר את הצו. כולם מבינים שבאפריל 2005 החוק נכנס לתוקף באופן מלא, ולכן חשוב להגיד שלצו החלקי הזה יש משמעות בתקופה עד שהחוק ייכנס לתוקף מלא. הצו הזה משקף את מה שמערכות המשטרה, הפרקליטות ושירות בתי-הסוהר מסוגלים לעשות כבר ממחר, כבר מאתמול, בלי שהתחילה לעבוד מערכת מידע ממוחשבת לנפגעי עבירה ובלי שהוקמו עדיין יחידות הסיוע בפרקליטות. זו רק החלה של חלק מהסעיפים, ובתוך הסעיפים - חלק מהם. אעבור מהר על מה שיש פה. לגבי סעיף 3 לצו, יש לנו החלה מסויימת של סעיף 8 לגבי מסירת הודעות מסויימות על התקדמות ההליך. לגבי עבירות הריגה, רצח ואינוס, זה החל מפרסום הצו. ברגע שהצו יתפרסם וייכנס לתוקף, כל נפגע מהעבירות האלה בזמן שגבו ממנו את ההודאה יבקש, גם יגידו לו שהוא יכול לבקש, יקבל הודעה על כך שחומר החקירה מועבר לתובע. זה אחד השלבים הראשונים שמפורט בתוספת. מלבד זאת, נפגעי עבירות מין או אלימות חמורה בין בני-זוג גם יקבלו שם פרסונלי של החוקר שמונה כאחראי, וזהו סעיף קטן (ב), וגם הודעות על מעצרים ושחרורים שזה שלב מאד חשוב ואינני צריכה לספר לכם על כך.

אם יש בעיה, תציגי אותה בפנינו.

אנו הבאנו את הצו הזה, ומן הסתם אנו לוקחים על עצמנו ליישם זאת.

אבל, לבטח היו ויכוחים בדרך.

זה נתון כמובן לשיקול דעת של היושב-ראש, אך אולי נציג קודם את מה שיהיה בעוד שלושה חודשים.

לא. ביקשתי שנתחיל בצו, ואני רוצה לגמור אותו. זה צריך לקבל אישור פורמלי. אחר כך נדבר על מה שיהיה בעוד שלושה חודשים.

אולי אז זה יתייתר במידה מסויימת.

מבחינתנו, הוא לא מתייתר, מכיון שאנו רוצים להכניס את הצו הזה לתוקף, אפילו שזה רק לשלושה חודשים, לדברים שהוא חל לגביהם. נסיים את זה. הדו"ח גם כולל את זה.

סעיף 3(א) לצו מתייחס לשלבים בהליך הפלילי, והתוספת השניה מתייחסת ל-10 שלבים. הצו מנסה להחיל זאת רק לגבי שלב אחד, וזה ברור לי שכל עוד המערכת הממוחשבת עדיין לא נכנסה לפעולה זה קשה לגבי שלבים נוספים. האם יש בכל זאת אפשרות לגבי עוד שלב, חוץ מהעברת חומר החקירה לתובע, לנסות להחיל זאת כבר עכשיו בצו?

אני יודעת שכבר דיברנו על זה קודם. מבחינת המשטרה והפרקליטות, זה מה שאנו מסוגלים לעשות ואפילו לא 'פיפס' יותר. עבדנו על הצו הזה כמה חודשים טובים, כולל כל הניסיונות מכל הכיוונים לראות מה אפשר לעשות כרגע. אפילו אם אני באופן אישי חושבת משהו אחר, אין לנו, לגורמים שכאן, שום סמכות להרחיב אפילו מילימטר מעבר למה שכתוב כאן. כמו שאמרתי, מכיון שאנו מדברים על צו שהוא בסך-הכל עד אפריל, חבל גם לעכבו בגלל שאולי נלך ונבדוק ונחזור שכן זה יהפוך למיותר.

חשבתי שכיון שזה זמני, בואי וניתן לזה לרוץ.

אין יותר קבוע מזמני.

בהקשר למה שדורית ואג אמרה, מה שמפחיד אותי באמת הוא שאם זה יקרה, וכולנו מקווים שזה לא יקרה אבל כבר ראינו שאפשר לדחות כניסה לתוקף של חוקים או מה שזה לא יהיה, הזמני הזה יהפוך לקבוע.

אם, חס וחלילה, תהיה דחייה בכניסה לתוקף, ועדת החוקה יודעת יפה מאד להצליף בגורמים, להזמין אותנו להתייצב ולחייב אותנו לשקול להרחיב את הצווים.

הניסוח שלך היה: "לחייב אתכם לשקול" - לחייב אתכם לשקול מהי המשמעות.

לא. אני מציעה זאת מבחינתכם. זה בלי קשר לזה שאם, חס וחלילה, תהיה דחיית כניסה לתוקף, גם המשרדים בעצמם יבדקו מה הם יכולים לעשות להרחיב באופן הדרגתי.

ברגע שהמערכת הממוחשבת תיכנס לתוקף, האם כל עשרת הצווים ייושמו?

המערכת הממוחשבת מתוכננת כדי לתת מענה לכל החוק, כלומר המערכת הממוחשבת פלוס הלוויינים.

רשמנו לפנינו שאנו נאשר זאת כך, ואכן נבדוק בעוד שלושה חודשים.

בעוד שלושה חודשים לא צריך לבדוק את זה, כי החוק נכנס לתוקף.

אבל, הסכנה היא שהזמני יישאר קבוע.

שאלה לגבי סוג העבירות - סעיף 3 חל על רצח, אינוס ומעשה-סדום.

מעשה סדום בנסיבות של אינוס, ולכן קראתי לזה: אינוס.

בינתיים, אנו משאירים זאת כמו שזה. אנו מקווים שהחוק ייכנס לתוקפו, ואם הוא לא ייכנס לתוקפו - אנו נבדוק שלא יקרה מה שדורית ואג הזהירה אותנו שהזמני יישאר לקבוע.

סעיף 4 מדבר על יישום סעיף 18 לחוק, שמדבר על זכות של נפגע למסור הצהרה. ההצהרה הזאת נמסרת באמצעות רשויות החקירה והתביעה, אבל היעד שלה זה להגיע לבית-המשפט בשלב גזר-הדין במקרים שבהם העבירות הופכות לכתבי-אישום והרשעות. יש פה איזו שהיא אבחנה: לגבי מה שאני קוראת "תיקים חדשים", בזמן שנפגעי עבירה נותנים את ההודאה שלהם בפני הגוף החוקר, המשטרה תגיד להם שהם רשאים להגיש הצהרה. ינחו אותם איך לעשות זאת, והם יוכלו להגיש לחוקר את ההצהרה הכתובה או ממש באותו זמן או מן הסתם לא תמיד אפשר ממש באותו זמן לשבת ולכתוב. ינחו את הנפגעים איך להגיש זאת ולמי לשלוח זאת. מאותו רגע ההצהרה תיצמד לתיק ותלווה את התיק עד שהוא יגיע לבית-המשפט בשלב גזר-הדין במקרים שזה יקרה. החלק השני נותן מענה מסויים לתיקים שכבר קיימים. כאשר עשינו את התיקון בחוק, הבטחנו שככל שנצליח ניתן את הזכויות גם לתיקים קיימים. לגבי העבירות החמורות יותר שמטופלות בפרקליטות, הנפגעים יכולים לשלוח את ההצהרה ישירות לפרקליטות. חסרון שאולי יש כאן הוא שבגלל שאין לנו עדיין את המערכת הממוחשבת אנו לא מספקים כאן מידע מראש בדיוק כל אחד באיזו פרקליטות הוא מטופל, אבל אנו מניחים שבעבירות החמורות האלה הנפגעים ממילא איכשהו נמצאים בקשר עם הפרקליטויות ויודעים איזה מחוז מטפל בתיק שלהם. הם יכולים לשלוח את ההצהרה הזאת למזכירות של הפרקליטות הפלילית הרלוונטית. זה ייכנס לתוך התיק, וידאגו שזה יגיע לבית-המשפט.

הניסוח "אם כך הנחה אותו החוקר" - מה אם החוקר לא הינחה?

המלים "אם כך הנחה" מתייחסות ל"בסמוך לאחר מכן". הכלל הוא שאתה תגמור להגיש את ההודעה ואם אתה רוצה תשב לכתוב זאת, אבל מן הסתם בדינמיקה יתפתח מצב שהוא יגיד לו: "טוב, אינך חייב לכתוב זאת. תגמור זאת כמה ימים ותפקסס לי לפי הנחיה של החוקר". זו משמעות ההנחיה. זה לא מתנה על עצם הזכות בשום פנים ואופן.

הדאגה שלי היא לגבי נפגעי רצח ומצב שלא ייוצר מגע עם החוקר.

לגבי משפחות של נרצחים ונרצחות, הבנתי מנורית זיו שהיא מכינה נוהל מיוחד לעניין הזה שיבטיח שהקשר הזה ייעשה. זה נכון שבני משפחה של נרצחים ונרצחות לא בהכרח יהיו בסיטואציה של לשבת מול חוקר ולקבל עדות, אבל יהיה נוהל שיוודא שזה יקרה - אם לא במהלך חקירה אז במהלך יצירת קשר יזום מכיוון המשטרה.

מה זה: "למעט העבירות המנויות בפרט 1 בחלק ב'..."?

אלה העבירות שמטופלות בפרקליטות. עבירות מין או אלימות חמורות כפי שמוגדרות בחוק כוללות את המין והאלימות החמורות מבחינת אלימות חמורה מאד מין וגרימת מוות, והן גם כוללות עבירות אלימות לא-חמורות אבל בתוך המשפחה. העבירות הפחות חמורות שהן בתוך המשפחה מטופלות במשטרה, וזה ה"למעט". זה טכני וקצת קשה להבין זאת, אך זו המשמעות. הכוונה היא לכל העבירות שמטופלות בפרקליטות - עבירות מין ואלימות שמטופלות בפרקליטות.

נוסח החוק לא מונע אפשרות לעדכן את ההצהרה בזמן שזה עדיין במשטרה - נכון?

שום דבר לא מונע. זה רק מסדיר פוזיטיבית מה עושים. אם הנפגע רוצה לעדכן את ההצהרה ומאתר את החוקר או את התיק, מרים טלפון ומברר, כמובן שאף אחד לא ימנע ממנו לשלוח עדכון להצהרה הזאת.

סעיף 5 - גם כדי להפיג את החששות, תמיד כותבים זכויות ואומרים מי מחייב את המשטרה לידע אותנו על הזכויות האלה. זה הסעיף שמבהיר שבמועד שלוקחים את הודעת הנפגע החוקר גם יידע אותו על הזכויות שהוזכרו קודם, כלומר לקבל את ההודעות השונות ולהגיש את ההצהרה. יהיו נהלי משטרה או שכבר יש נהלים.

יש טיוטת נוהל, לרבות הטפסים ולרבות מה שציינת כרגע.

בדיון הכללי על נפגעי עבירה דיברנו על מה מגישים כאינפורמציה. דובר על כך שיהיה דף אינפורמציה. האם זה קיים?

יש אינפורמציה מוכנה כנספח. זה קיים בטיוטה, וזה מצוי ומוכן.

האם זה קורה בחיי היום-יום?

חלק מהדברים קורים בחיי היום-יום, וחלק מהדברים--

--יתחילו עכשיו עם הצו.

לגבי הצהרת נפגע, שכחתי לציין שבסוף הצו יש טפסים שמטרתם לסייע לנפגעים לממש את זכותם. הטפסים הם עם פרטים ושורות למלא.

אני מבקש לשלוח זאת אלינו. אני רוצה לראות דבר כזה ולהתרשם. אינני מבקש מחר או מייד, אבל מעניין לראות באיזו צורה מוגשת האינפורמציה.

הם עדיין בגדר טיוטה, ואינני חושבת שתהיה בעיה שאשלח. זה נמצא בשלב הסופי. לגבי זכויות, יהיו שלטים וזה בשלב ההכנה. יהיו שלושה בכל תחנה, כלומר הם יהיו שבשלוש עמדות: במרכז שירות לאזרח, מקום הגשת התלונה- - -

אפילו אם הוא יהיה במצב של הלם, אפילו חלקי, אומרים לו: "תשים לב".

זה יהיה כתוב ב'פלייר', ומגישים לו את זה.

מעבר לזה, בחוק עצמו כתוב שלגבי מתן הזכויות לנפגע יהיה ביצוע ההתאמות הנדרשות, ויש עניין של קטינים או מוגבלים.

גם בשפות שונות.

היינו רוצים שלפחות יסבירו, למשל אם מדובר על קטין.

הנוהל מתייחס גם לקטינים וגם למוגבלים.

את עונה ואומרת שאנו מדברים על אנשים נבוכים ומבולבלים באותו שלב, ואתם דוחפים להם את האינפורמציה ואינכם מצפים לזה שהם ייקחו לבד.

אנו דוחפים להם את זה.

האם יש אפשרות לשים את השלטים האלה במקומות נוספים כמו בתי-חולים?

זה ייעשה, אבל צריך לכתוב זאת בכתב.

לגבי התאמות לבתי-חולים וכו', אני יודעת שיש מידעים שנמצאים במקומות האלה. אני יודעת, למשל, שמשרד הבריאות הכין כמה 'פליירים' וגם משרד הרווחה.

משרד הבריאות קיבל חוברות מאיתנו.

נכון. יש במשרד העבודה הרווחה.

זה כרגע לא נמצא. מה שיש זה שלטים בתוך התחנה. יש איזו שהיא היערכות.

יש גם חומר כתוב.

דרך אגב, גם את הצו הזה, כמו את הצו של סעיף 10, אנו נשים באינטרנט. אפשר יהיה ישירות מהמחשב להוריד את הטפסים ולהשתמש בהם.

זה לא צריך להיות מייד, אבל ברגע שתהיו מוכנים תזמינו אותי ואת יושב-ראש הוועדה. אני, למשל, רוצה לעבור את התחנות האלה ולהתרשם בעצמי איך זה קורה.

גם הקואליציה של נפגעי עבירה רוצה לראות.

אנו נעשה זאת ביחד ונתרשם ביחד. אני יודע שחבר-הכנסת מיכאל איתן מאד ער לעניין הזה, וגם אני רוצה לעבור את הנתיב הזה.

הערה טכנית - לגבי הפוסטרים וה'פליירים', יכול להיות שכדאי שאנו נסתכל על הנוסח של זה לפני כן ונוכל לתרום לכם הערות בהכירנו את הנפגעים ואת מה שהם מחפשים.

הכל צריך להיות מנקודת ראות שהם מבולבלים ונבוכים וצריך לדחוף להם את זה.

אני חושבת שלא הבינו אותי נכון. כוונתי לגבי הזכויות שאנו מדברים עליהן בסעיף 5 היא, שאם אלה קטינים או מוגבלים זה יוסבר להם.

אנו נוודא שזה ייכתב בנוהל.

דרך אגב, חלק מהדברים כבר נכתבו גם בנושא הקטינים והמוגבלים.

אתם אומרים כמה פעמים "קטינים", ובדרך כלל קטינים באים מלוּוים.

צריך שיסבירו להם. לגבי נער בן 16 או משהו כזה, כן קורה שהוא לא תמיד בא מלוּוה.

סעיפים 6 ו-7 - שניהם מדברים על הגשת עמדה לוועדת שחרורים והגשת עמדה לעניין חנינה. יש כאן הסדרה טכנית איך הנפגעים, שזכאים להגיש את העמדות האלה, יעשו זאת. לגבי ועדות שחרורים יש כאן כתובת או מספר פקס בשירות בתי-הסוהר, ויש טופס מתאים שיש למלאו ולשלוח לכתובת הרלוונטית. יש כאן איזו שהיא מגבלת זמן ששירות בתי-הסוהר ביקש מאוד שתיכתב כאן. לגבי עמדה לוועדת שחרורים, צריך לשלוח אותה במהלך ששת החודשים שקודמים למועד הדיון בוועדת שחרורים ועד שבוע לפני.

האם יודעים זאת מראש? האם יכולים לדעת זאת מראש?

הזכות להגיש את העמדה מותנית בזה שקיבלת הודעה על מועד הדיון או שאתה יודע על זה בדרך אחרת. לא הגבלנו זאת. את המועד המשוער לדיון אפשר לדעת כבר מתחילת המאסר, שהרי זה שני שלישים. אין לי ספק שאף אחד לא מתכוון לשבת עם סטופר, אבל הבעיה עם שירות בתי-הסוהר הוא שמערכת המיחשוב והתיוק שלהם היא כזו שאם נניח נפגע יודע ש"האסיר שלו" נכנס לכלא ווהוא מייד כותב עמדה ושולח זאת - נניח שהאסיר נכנס ל-10 שנות מאסר - לגבי עמדה כזאת שתגיע לשירות בתי-הסוהר שירות בתי-הסוהר חוששים ומכירים את המערכות שלהם שזה ילך שם לאיבוד ובחיים לא יגיע לוועדה. לכן, הם ביקשו לעשות זאת במהלך חצי השנה לפני המועד שצפוי לדיון. לדעתי, בסך-הכל זה סביר. הם ביקשו תקופה יותר קצרה, ולרה צינמן ביקשה להאריך זאת קצת ובדקנו והם הסכימו.

מניסיוני האישי, הגשתי הצהרת נפגע לוועדת שחרורים מיוחדת, וזה הגיע לוועדה, דנו בה, והתקבלה החלטה לקציבת העונש. לאחר מכן זה צריך להגיע ללשכת הנשיא. עובר די הרבה זמן, ואני מרגישה שיש לי עוד דברים להגיד. האם אפשר שתהיה אפשרות לתקן את ההצהרה בדומה להצהרת הנפגע?

אני לא רואה שום מניעה שתעשי זאת, גם אם זה לא כתוב כאן, במיוחד כשאנו מדברים על המקרים האלה. תתקשרי קודם למחלקת חנינות או שתשלחי להם. ממילא הכל עובר דרך מחלקת חנינות, וזאת גם בשלב שבין ועדת הקציבה לנשיא. הכל עובר שם דרך אמי פלמור, שאת מכירה אותה. אפשר לשלוח, ואין לגבי זה שום מניעה.

כשיש הסכמות זה תמיד הכי טוב, שכן אז זה עובד בשטח.

יכול להיות שאפשר היה לתת לזה כאן ביטוי בנוסח, ואינני ממש רואה בזה מניעה, אבל אני חוששת לעכב זאת עכשיו. אני רושמת לי שכשנכתוב התקנות המלאות, נזכיר גם את עניין העדכון. זה נראה לי די ברור מאליו. קודם כל, תעשי זאת לעניינךְ ולכל מי שנעזר בכם.

זה נראה לי פשיטא.

שלושת הסעיפים האחרונים הם טכניים. לא רק שהם טכניים, אלא שמבקשים כאן למחוק חלק מהדברים. ניצלנו את מסגרת הצו כדי לתקן התוספות לחוק תיקונים ניסוחיים טכניים. באחד מהתיקונים האלה - אם אתם רואים בסעיף 8(1), 9(1) ו-10 - יש הוספת משטרת ישראל כעוד גורם שאחראי למסור המידע, ומדובר על כמעט כל מסירת ההודעות בכל השלבים. היום, תוספות החוק בנויות כך שכל פריט אינפורמציה צריך להימסר על-ידי הגורם שהאינפורמציה אצלו. באופן טבעי, אם אלה שלבים על מאסר - שב"ס מוסר אותם, אם אלה שלבים על המשפט - התביעה מוסרת אותם, ואם אלה שלבים בחקירה - המשטרה, כגוף חוקר, מוסרת אותם. כשעבדנו על בניית המערכת הממוחשבת, לפתע עלה חשש שיטענו איזו שהיא טענה משפטית על זה שהמערכת הממוחשבת של המשטרה היא זו שמוסרת את הנתונים למשל על מהלך המאסר, והרי בתוספת כתוב שמי שצריך למסור זה שירות בתי-הסוהר. עלה איזה שהוא חשש שמישהו ינסה, באופן קצת קטנוני, להגיד: "אני רוצה לקבל את המידע ישירות משירות בתי-הסוהר, כי זה מה שכתוב בחוק". כדי להבהיר זאת, חשבנו להוסיף את המשטרה בכל הנקודות האלה מתוך ציפייה קדימה למערכת הממוחשבת. ב-24 שעות האחרונות המשרד לביטחון פנים העלה חשש מהכיוון השני, ומכיון שזה עדיין לא ממש רלוונטי כי זה רק למערכת הממוחשבת, אנו מבקשים למחוק זאת - למחוק את 8(1), 9(1) ו-10. אם נחליט מבחינה משפטית שיש בזה צורך, אנו נעשה במסגרת התקנות שיהיו לקראת אפריל 2005. זה ממילא לא רלוונטי לעצם כל סעיפים הקודמים של הצו.

זה לא רלוונטי כרגע. לגבי העתיד, איך זה יפעל אם זה לא יהיה בתוקף באפריל 2005? נראה לי הגיוני שהמשטרה תוכל לתת את המידע הזה.

היום, החוק אומר באופן הגיוני: מי שהמידע אצלו, הוא זה שאחראי למסור. לדעתי, כמו שהחוק כתוב היום, כתוב "שב"ס", אם זה שב"ס, אבל בצינור של מערכת של המשטרה - אני לא ממש רואה מישהו שבא להתלונן על זה וזה לא מה שאכפת. היתה פה מין מחשבה קדימה שאולי עשינו זאת מהר מדי.

זה נראה לי מאד הגיוני שהמשטרה תוכל לתת את המידע.

נכון. גם לנו זה נראה הגיוני. מכיון שכרגע עוד אין, תתנו לנו לחשוב על זה עוד חודש להחליט אם לעשות את הדבר ההגיוני הזה ממש בתוך החוק. זו כל בקשתנו.

שני התיקונים האחרים הם ניסוחיים לחלוטין. במקום החלטה להעמיד את החשוד לדין, ייאמר: "העמדת החשוד לדין". זהו יישור קו ניסוחי, שכבר ניצלנו את ההזדמנות לעשותו.

בהמשך מדובר על הטפסים. ניסינו, גם בשיתוף הקואליציה, לעשותם ידידותיים עד כמה שניתן.

אנו מאשרים את זה.

יש אנשים שהעברית לא קלה להם.

אני מוכנה, בחפץ לב, לבקש ממשרד המשפטים ומהמשרד לביטחון פנים לעשות תרגומים. זה לא יהיה ברשומות אלא באינטרנט. דרך אגב, עם אמהרית יש לנו קושי מאוד גדול, ואני מנצלת את ההזדמנות הזאת לומר זאת. אבקש שיעשו תרגום, ואחרי שיעשו תרגום - באינטרנט ודאי עושים זאת באופן הכי פשוט - אנו גם נבקש להעביר לכם כמה העתקים. צריך תקציב. לגבי אמהרית, הבעיה אחרת. קשה למצוא מתרגמים באמהרית ומי שיעצב את חוברת המידע באמהרית. לדעתי, שנתיים וחצי חיפשנו מישהו שיכול גרפית לעשות לנו חוברת באמהרית. זה היה מאד מסובך. זה משהו עובדתי, וזה לא עניין של בעיה.

האם ניסיתם לעשות זאת עם אחד הארגונים שלהם?

ניסינו עם הארגונים. מדובר על מציאת מעצב גרפי שיודע אמהרית, שיכול לראות שאת הטכסט שהוא מכניס נכון, ועל מציאת מישהו שיש לו תוכנה גרפית שקולטת את השפה. זה מסובך.

נסביר למאחרים מה הספקנו.

הספקנו לאשר את צו זכויות נפגעי עבירה [החלה הדרגתית של סעיפים 8(ג), 18, 19 ו-20]. הצו ייכנס לתוקף עכשיו, ויכניס את אותם סעיפים לתוקף עד אפריל 2005. באפריל 2005 החוק כולו ייכנס לתוקף עם כל הזכויות.

דיווח שלישי על יישום חוק זכויות נפגעי עבירה

נעבור לדיווח של שר המשפטים והשר לביטחון פנים. סעיף המעקב, שמחייב דיווח כל ארבעה חודשים בא בעקבות פשרה; כניסת החוק לתוקף נדחתה במסגרת חוק ההסדרים של 2003, וסעיף הפשרה היה שיהיה איזה שהוא דיווח כל ארבעה חודשים לוועדת החוקה. קיבלנו דיווח משר המשפטים ומהשר לביטחון פנים, ובמסגרתו קיבלנו את הצווים האלה שאישרנו כרגע. הרעיון היה שנוכל לעקוב שהתאריך של אפריל 2005, שנקבע כתאריך, הוא תאריך אחרון לכניסה לתוקף, כלומר צריך לנסות להכניס החוק לתוקף עד אז בצורה הדרגתית ולא רק אז.

קיבלנו את הדו"ח. יש כמה נושאים שחסרו לי ולא ראיתי התייחסות לגביהם, ואשמח לפרטם. לגבי המשרד לביטחון פנים, בעניין המערכת הממוחשבת אשמח אם תוכלו לתאר איפה זה נמצא עכשיו ומה השתנה מהפעם האחרונה.

אני אסף שחור מהיחידה לפיתוח יישומי מחשב של משטרת ישראל.

התהליך עצמו - נפגע עבירה מגיע לתחנת משטרה, מוסר את התלונה שלו והחוקר חוקר אותו. צריך לוודא שהוא באמת נפגע עבירה, שכן יכול להיות שהוא יהיה החשוד. ברגע שהוא החליט שזה נפגע עבירה, הוא גובה ממנו את העדות. אחרי שהוא גובה את העדות, הוא מיידע אותו על זכויותיו במסגרת חוק זכויות נפגעי עבירה. יש מערכת ממוחשבת ששואלת אותו האם הוא מעוניין לקבל מידע מהמערכת. במידה שהוא מעוניין לקבל את היידוע, הקמנו מערכת ממוחשבת שמקבלת ממנו את כל פרטיו - כתובתו, מספר הטלפון שלו, באיזו שפה ברצונו לקבל את המידע, האם ברצונו לקבל זאת באמצעות SMS, אי-מייל או טלפון - שבאמצעותם אנו רוצים אחר כך לתקשר איתו. המערכת הזאת כבר מוכנה. זו מערכת רשימת נפגעי עבירה. זו האוכלוסיה שלה אנו מדווחים.

מה לגבי נפגעי עבירה שלא נגבית מהם עדות מסיבה כזו או אחרת? למשל, הם לא הגיעו לתחנת המשטרה או נודע לכם עליהם בדרך אחרת.

זה לא חייב להיות המתלונן. נפגע העבירה, ברגע שהוא נודע הוא לא חייב להיות זה שבא להתלונן.

כל המצבים האלה מעוגנים בנוהל שהיושב-ראש קיבל לקבל.

כמה זמן אתם כבר עובדים על זה?

אנו עובדים על זה שנה.

עובדים שנה בתכל'ס, אך קודם היה התכנון.

האם לקראת הפעלת החוק הכל יהיה מוכן והכל יזרום?

בעזרת השם.

בוועדת לעובדים זרים, בראשות חבר-הכנסת רן כהן, עלתה אתמול סוגיית נפגעות עבירות מין שלא דוברות עברית. האם המערכת ערוכה לזה?

דיברנו על זה. המערכת היא רב-לשונית ובארבע שפות: עברית, ערבית, אנגלית ורוסית. לרוב הן יודעות אנגלית.

זה יעזור לפיליפיניות ולא לרומניות.

אפשר לצפות שיהיו עוד שפות, אך יש גבול. ארבע השפות האלה הן בסדר. אני בטוח שכשהם מגיעים לבעיה, כמו שדיברו פה על אמהרית, מוצאים את המתרגם המתאים.

ארבע השפות האלה הן המרכזיות. במקרים חריגים תמיד יהיה משהו.

יש מעט אנשים שיודעים רק אמהרית.

ברגע שנפגע עבירה נכנס לאותה מערכת של רשימת נפגעי עבירה, התהליך מתחיל. ברגע שהפרטים נכנסים, המערכת עוברת יום-יום על אותם נפגעי עבירה ובודקת אם באחת ממערכות המחשוב נעשה איזה שהוא עדכון שהוא רלוונטי לאחת מאבני-הדרך שנפגע חייב היה להיות מדוּוח לגביו. אם המערכת מצאה שיש איזה שהוא שינוי, היא אוספת את המידע הזה ומעבירה זאת למשיבון. המערכת מתעדכנת פעם ביום. מידע לגבי מעצרים מתעדכן יותר מפעם ביום, ושאר המידעים יתעדכנו פעם ביום. אני מדבר גם על המידע שמגיע מתוך מערכות המידע של משטרת ישראל וגם על מידע שמגיע משני גופים נוספים - שב"ס והפרקליטות, שזה משרד המשפטים שאנו מקבלים ממנו גם מידע שהוא רלוונטי לחלק מאבני-הדרך.

הייחודיות היא שלא רק שנפגע עבירה יכול להתקשר למערכת, להכניס את פרטיו ואת הקוד הסודי ולקבל מידע: "התיק הועבר לתביעות", "בתיק הוגש כתב-אישום" וכו', אלא יש מקרים שהמערכת יוזמת פנייה לנפגע. עברנו על מה שמפרט החוק, ובדקנו באלו מקרים אקוטי שהנפגע יקבל המידע מייד. המערכת יוזמת פנייה לנפגע; היא לא משאירה הודעה, אבל היא אומרת לו: "תתקשר אלינו. יש לנו מידע שאנו צריכים לעדכן אותך". ברגע שהוא מכניס את הקוד, המערכת יודעת לזהות גם שהוא התקשר.

זו יוזמה שלכם. מה לגבי מקרים בהם הנאשם, עושה העבירה, ירצה לקבל אינפורמציה ולהשתמש בה?

הקוד הסודי ניתן לנפגע.

בזמן שנפגע עבירה נותן את פרטיו לחוקר, החוקר מחזיר לו טופס מלא שמסביר לו בדיוק איך להיכנס למערכת ואיך להשתמש. המערכת מנחה אותו. במסגרת זו, הוא מקבל קוד וסיסמא: קוד זה מספר התיק, וסיסמה בעלת ארבע ספרות שיהיו רלוונטיות אליו לכל התיקים; אם נפגע עבירה בכמה תיקים, הוא לא יצטרך לזכור עשרות ססמאות אלא הוא זוכר תמיד סיסמא אחת ומה שהוא צריך לשנות זה תמיד את מספר התיק.

לגבי הפניות היזומות של המערכת לנפגע העבירה, האם יש איזו שהיא דרך לוודא, למשל, אם הנפגע לא רוצה שמשפחתו תדע?

קראנו למערכת "מערכת מנע". כשהמערכת מתקשרת לנפגע עבירה, היא אומרת: "זו הודעה ממערכת מנע, נא להתקשר למערכת", ולא יודעים כלל שזה נפגע עבירה. זו מערכת מאוד אנונימית במסירת ההודעה. לכן, לא רצינו למסור את הפרטים עצמם בהודעה הקולית, אלא אנו מבקשים ממנו להתקשר.

אתם מעוררים את הנפגע שהוא יפנה אליכם.

בדיוק, כי אם היינו מוסרים את המידע, יכול להיות שהחשוד עצמו היה שומע זאת.

יש אפשרות לנפגע עבירה לבקש שלא יזמו פניה אליו.

כן, זו גם אפשרות שהוא רוצה תמיד ליזום, כלומר שתמיד היוזמה תהיה שלו ולא של המערכת.

הרבה פעמים במקור מקבלים מספר פנייה. הרבה פעמים הם מקבלים מספר תלונה, מספר פ"א.

הוא יצטרך לבוא שוב לקבל את הפ"א עם הסיסמא. לא נפתח פ"א מייד.

צריך להגיע ולהזדהות וכו'.

יש צורך בתעודת-זהות, כי, עם כל הכבוד, אני לא נותן דרך הטלפון שם משתמש וסיסמא.

בסדר, אבל האם יגידו לו מתי וולאן להגיע?

כן, גם זה מעוגן בתוך זה.

אם אני מקדימה את המאוחר, תגידו לי. לפי נתוני למ"ס, בערך למחצית משקי-הבית בישראל אין גישה חופשית לאינטרנט ולמערכות. מה אנו עושים עם נפגעים שהמערכת הזאת לא זמינה להם?

יש כמה אופציות, למשל טלפון של "בזק". נפגע העבירה צריך לתת פרטים האם ואיך ליצור איתו קשר.

כשהוא מתלונן פעם ראשונה, הוא מקבל מספר טלפון של מערכת המשיבון. כשהוא רוצה לדעת מה הסטטוס של התיק, הוא מחייג את המספר הזה ושומע: "הגעתם למערכת מנע. לעברית - הקש 1, לאנגלית - הקש 2 וכו'". יש לי מהלך שלם איך בדיוק נפגע עבירה נכנס וכו'.

האם יש גם מענה אנושי?

זה לא רחב היקף בגלל מגבלות תקציביות, אבל יש מענה אנושי וניתן יהיה גם להשאיר הודעות ויחזרו אליהם.

זה לא רק דרך מכשירי "בזק" וסלולרי, אלא זה יכול להיות גם דרך הודעות SMS והודעות אי-מייל. זה יהיה איך שהנפגע יבקש.

אם אני שולחת SMS, האם אני מקבלת את המענה שאני צריכה?

לא. המערכת יכולה לשלוח לך SMS: "אנא, צרי איתנו קשר".

הוא מקבל טופס, פתק, עם מספר פ"א.

האחריות היא על נפגע העבירה להודיע על שינוי הטלפון.

כפקידת סעד שמטפלת באנשים עם פיגור שכלי, אבל יש פקידי סעד של קטינים, הבנתי כבר שכל נושא ההתאמה לאנשים עם מוגבלות עדיין לא נעשה, ויש כוונה לעשות זאת. הייתי רוצה שזה ייכנס לסעיף 4 בחוק באותו מועד.

הסעיף אמור להיכנס לתוקף באפריל 2005. אנו נשמע אחר כך על ההיערכות שלהם.

אין איזה שהוא משהו שונה שאני יכול לעשות לאדם חרש או מוגבל בשכלו. יהיה לו אפוטרופוס או מישהו נוסף, איש אמון שלו, שיקבל את הסיסמא שלו שהוא יבצע. יכול להיות שזו העובדת הסוציאלית או עובדת הרווחה.

צריך להיות בהיר שלא בכל מקרה יכול אפוטרופוס לעשות זאת, כי לפעמים הוא החשוד או המסייע. צריך להיות ברור שזה פקיד סעד או אפוטרופוס במקרה שהוא לא מעורב בפגיעה.

מההיבט הטכני אין שינוי במערכת. צריך לחשוב מההיבט הנוהלי איך לענות את הנוהל שיתאים גם לאותם אנשים מוגבלים.

הבנתי, שגם את הבנת שזה יקח קצת זמן.

אני רק רוצה שזה - נושא המוגבלים - יהיה חלק מיישום החוק.

מה לגבי האפשרות של הנפגע לתת ייפוי-כוח לאדם אחר לקבל את האינפורמציה: עורך-דין או עובד רווחה?

הוא יכול להודיע: "אני רוצה לעורך-דין". זה ייכנס לתוך הנוהל.

למשל, קטינים או אנשים עם מוגבלויות שמלוּוים בפרוייקטים היפים של הליווי. המלווים בפרוייקטים מלכתחילה מקבלים ייפוי-כוח מהאפוטרופוס של הנפגע או מהנפגע, כשזה אפשרי, להיות בקשר עם המשפחה. באותה מידה הייפוי-כוח יהיה גם לצורך המערכת הזאת. במקרה שאין את זה, פקידי הסעד הם אלה שיהיו אנשי הקשר במקרים המתאימים. לגבי קטינים, זה כבר נמצא בנוהל. לגבי אנשים עם מוגבלויות, אם זה לא נמצא זה יהיה.

מה עם לוח הזמנים? אנו רוצים שכאשר החוק ייכנס לתוקף, המערכת תפעל.

לגבי הכנת תו"ל של המערכת, תורת הלחימה של המערכת, הוכן מסמך שמתאר את אבני-הדרך שזה חלק מחומר רקע שנמצא פה. באותו מסמך יש מסמך שמתאר את הכללים מעבר לאבני-הדרך עצמן איך לממש את המערכת עצמה: אופן תידוע נפגע עבירה, אופן הטיפול במידע שהמערכת לא הצליחה למסור לנפגע. כלומר, לפעמים, המערכת יוזמת שיחות, ואם כעבור 2- 4 פעמים לא הצלחנו ליצור קשר, המערכת תוציא מכתב לנפגע עבירה. אם לא הצלחנו לעשות זאת דרך הטלפון, אנו מוציאים מכתב. יש אפיונים שמבהירים בדיוק את אופן הטיפול במערכת.

חברת הכנסת יולי תמיר, המשרד לביטחון פנים הוציא מסמך שלם של דיווח.

אם כי זה מסמך עבודה.

המסמך הזה כבר התעדכן, אבל זה מסמך די מתקדם.

לגבי מערכת המעצר, כמה המערכת מסוגלת להודיע בצורה מהירה? תוך כמה זמן המערכת יוצרת קשר עם הנפגע?

מכסימום תוך 24 שעות מרגע הדיווח. הגורם המדווח הוא בית-המעצר.

האם משם זה מגיע למערכת? הבנתי שזה on-line למערכת.

זה עד שזה מגיע למשיבון. המשיבון לא נמצא והוא לא חלק מהסביבה של המשטרה. אני מדווח לו פעם או פעמיים ביום.

כל ה-on-line עובר למערכת המענה.

זו מערכת מענה עצמאית, והיא לא חלק מהמערכת המשטרתית והיא בצד מכיוון שגורמי חוץ מתקשרים אליה, ואנו לא רוצים שגורמי חוץ יהיו חלק מהסביבה המשטרתית. אני גוזר מידע פעם ביום ולגבי מעצרים פעמיים ביום ומעביר מידע למשיבון. למשיבון יש data base משלו שבו הוא אוגר את הנתונים לגבי נפגעי עבירה. מה שיש לו בבטן את זה הוא מדווח. אני גוזר את המידע ממידע על גזר דין, מהמרשם הפלילי, מידע על מעצרים.

אתה גוזר מידעים מכמה מאגרי מידע פעם או פעמיים ביום ומעביר זאת למשיבון. את זה אתה צריך לעשות ידנית, וזה לא נעשה אוטומטית.

חלק נעשה אוטומטית.

החלק שנעשה באופן אוטומטי הוא פעם ביום. המערכת מתזמנת את עצמה באופן אוטומטי.

אסף שחור, צריך לציין שיש כמה מערכות שונות במשטרה. כל המידעים האלה מתנקזים למערכת הזאת. בכל מיני תחנות יש חוקרים דברים כאלו ואחרים.

למשל: חוקר סוגר תיק או חוקר מעביר לתביעות.

כאשר מתחיל ריצוי מאסר, מה צפוי?

באותה אבן-דרך אומרים לכם את כל התאריכים.

לגבי מאסר עולם, צריך לציין מתי הוא יכול לבקש את קציבת העונש.

נכון. לגבי אסיר עולם, כאשר הוא מתחיל את ריצוי המאסר, כל מה שאפשר להגיד לגבי העתיד זה מתי הוא יכול לבקש קציבה: אחרי 7 או 15 שנה. נכון, צריך להתקין זאת באבן-דרך.

זה דבר מאד נכון, כדי שהנפגע יוכל להגיב.

זו הוספת הודעה, וזה לא נראה לי בעייתי.

אסף שחור, כשדיברת, אפרופו יש את המקרה האחרון של האלוף-משנה עם החיילת שבינתיים היא כבר משוחררת. יש כאן שתי מערכות: היא אזרחית והוא איש צבא. מה קורה כאן?

זה לא חל.

האם לצבא תהיה מערכת מקבילה?

לא. הצבא לא קשור. זה לא קשור למערכות של צה"ל.

לא, החוק לא חל. החוק חל על חקירות משטרה, תביעות משטרה ופרקליטות, ולא על הצבא. עד כמה שידוע לי, המערכת הצבאית עובדת במקביל על נסיון לעשות משהו דומה לחוק הזה בתוך המערכת שלהם. אינני מדברת על מערכת ממוחשבת אלא על בכלל איזו שהיא חקיקת זכויות בעניין הזה.

זה לא מענייננו וזה לא מעניין הוועדה היום, אבל זה הגיוני שצה"ל יעשה מערכת מקבילה. לא נדון בזה כאן והיום, אבל זה צריך להיות הגיוני שתהיה מערכת מקבילה בצבא.

הוועדה יכולה אולי לשלוח את פרוטוקול הדיון הזה לפצ"ר ולשאול או להציע להם לשקול משהו כזה.

אני מקבל את ההצעה של ענת אסיף. אני אמליץ ליושב-ראש הוועדה שיפנה לצה"ל בהמלצה.

סטטוס אפיון ופיתוח מערכות המידע - דיברו פה על כל הנהלים. הנהלים הם לקראת סיום הכנתם בשורה תחתונה לגבי סטטוס הכנת תורת הלחימה של המערכת.

לגבי אפיון ופיתוח המערכת הממוחשבת, אני מחלק זאת לשניים. יש לנו אפיון של הצד המשטרתי, כל ההכנה, כל גזירות הנתונים וכל השליפות מהמערכות השונות; צריך לאסוף את כל הנתונים ממשטרת ישראל, שב"ס והפרקליטות ולהעבירם למשיבון. אני מדבר עכשיו על הקטע של ההכנה בתוך המשטרה שכוללת גם את האיסוף משב"ס ופרקליטות. כפי שאמרתי קודם, הוקמה מערכת לרשימת נפגעי עבירה. הקמנו מערכת ממוחשבת.

יהיה לכם מין ארכיון. תהיה לכם הסטוריה.

יהיה קובץ שבו רשימה של כל נפגעי העבירה. אנו נשמור גם את אלה שהחליטו לבטל את הזכות שלהם. יכול להיות נפגע עבירה שבתחנת משטרה אומר: "לא מעניין אותי. אינני רוצה כלום". אנו מסמנים איקס, כלומר שהאדם הזה לא רוצה לקבל מידע, ולא נעביר מידע לגביו.

המערכת לגזירת הנתונים מכל הקבצים - פיתוח התוכנה נמצא בעיצומו.

ממשקים בין משטרת ישראל לשב"ס - סגרנו את הממשק. שב"ס נמצאים בשלב של גזירת הקובץ אצלם והעברה אלינו. ברגע שזה יעבור אלינו, זה יעבור אוטומטית כבר למשיבון.

הממשק עם משרד המשפטים - אנו איתם כרגע בדיונים, ואני מקווה שזה ייסגר מהר. שם זה עדיין לא סגור לגמרי.

המוקד האנושי - אמרנו שבמקרים חריגים יפנו גם לאיזה שהוא מוקד אנושי, כשמערכת המשיבון האוטומטי לא פתרה הבעיה. יש אפיון בדיוק מה יעשה המוקד האנושי. אנו גם צריכים להכין להם מערכות ממוחשבות, כל הטלפונים וכו'. אנו רוצים לתעד את כל השיחות שמגיעות למוקד. כל הדברים האלה נמצאים באפיון. זה פחות בנתיב הקריטי של התאריכים, וגם אם לא יתחיל מהיום הראשון זה לא נורא.

אינני מבינה איך בדיוק הולך המוקד האנושי. האם זה בכל תחנת משטרה?

לא. זה מוקד ארצי אנושי, שקיבלנו לגביו תקנים מאוד מצומצמים - 5 תקנים לכל הארץ.

כמה פניות כאלה יש ביום: 10 או 100?

צריכה להיווצר איזו שהיא מסורת של פנייה.

חלק מהמערכת תהיה מערכת סטטיסטית. תהיינה הרבה מאוד פניות.

יהיו גם מקרים שאותו נפגע יחזור כמה פעמים.

זה במספר צמתים.

זה לא רק זה. המערכת גם יוזמת. אלה שיחות נכנסות ויוצאות, ויש הרבה אבני-דרך שהמערכת יוזמת. יש גם מערכת סטטיסטית בתוך המערכת, שיכולה לנתח את השיחות: באלו שעות יותר ובאלו שעות פחות וכמה זמן חיכו עד שקיבלו מענה. הכל יהיה סטטיסטי בקטע הזה.

המשיבון - פיתוח המשיבון הוא במסגרת פרוייקט ממשל זמין של משרד האוצר, תהיל"ה, והמשיבון יישב שם. אנו נעביר לתהיל"ה, אתר האינטרנט הממשלתי. כל האתרים של כל המשרדים מנוהלים בתהיל"ה. תהיל"ה הוא הגוף שמרכז כל נושא מידע לציבור. לכן, טוב שהמשיבון הזה יהיה שם. יש להם גם כל התשתית והכלים לפתח מערכות כאלה. אנו מעבירים להם פעם ביום את המידע, והכנו את התרשים שמראה בדיוק מה תהליך העבודה עם המשיבון. גם המערכת הזאת נמצאת בעיצומה. מבחינת לוחות-הזמנים לסיום פיתוח המערכת, אנו מתכננים שבאמצע חודש פברואר יהיה לנו פיילוט ראשוני שלנו לבדוק שהמערכת עובדת, שבאמצע מרץ המערכת תעבוד כבר בגרסת הייצור שלה, כלומר היא תהיה מורצת ונעשה ניסויים חיים ממש על כמה תיקים בודדים כדי לראות שהיא עובדת, ושההדרכה וההטמעה יהיו במהלך מרץ שכן צריכים להדריך את החוקרים ואת המערכות החדשות ובדיוק את כל הנהלים.

וכן, את כל הממשקים.

ממשקים לא צריך לדעת, כי זה נעשה באופן מרוכז.

זה חלק מההפעלה.

הפעלה זה רק להכניס את רשימה נפגעי העבירה. מבחינת מיחשוב, זה הדבר היחיד שהם צריכים ללמוד. מבחינת הנהלים, אלה הם דברים שצריכים להטמיע בהם וממש ללמד אותם.

מדובר על איך לעדכן. העידכון הוא פה הדבר הכי חשוב.

זה נעשה במהלך העבודה השוטפת ממילא. צריך להגיד להם שיעשו זאת "עובר לעשייתם", כלומר שכשזה קורה הם יעשו זאת מייד ולא יחכו.

צריך שלא תצטבר ניירת עד שיתחילו לעדכן אותה.

אוסיף לגבי איך אנו הולכים לעשות זאת מבחינת המדור ואיך אנו הולכים להטמיע זאת בקרב השוטרים. מבחינת הנוהל, אני עושה פרוייקט רב-היקף במסגרת קורס ראשי משרדי חקירות שעובדים במספר מקומות ובמגוון מקצועות. למעשה, הם אלו שסייעו לנו בקורס שלהם לבנות את הנוהל. הם ענו על מירב הבעיות או הרבה דברים שלא חשבנו עליהן בתור מטה. הנוהל נבנה מצמיחה מהשטח על כל בעיותיו.

כמו שאסף שחור אמר, הוקצו חמישה אנשים למענה אנושי. אנו מדברים על ככל הנראה גם משפטנים שינסו לתת מענה לבעיות או סוגיות מסויימות שיעלו במהלך הפעלת העניין הזה.

הטמעת הנושא - אנו כבר מקיימים בשבוע הבא כנס או מפגש. יש לנו בכל מחוז קצין נפגעי עבירות מחוזי שהוקם לצורך העניין.

מה קורה בצפון?

אני מקווה, שבצפון זה יהיה אוטוטו.

זו באמת לא אשמת המדור. אבל, האם יושב-ראש הוועדה יכול לפנות לשר לביטחון פנים לגבי זה שכבר שנה אין קצין נפגעי עבירות בצפון? זה בניגוד לדרישת המדור שמבקש זאת מהמשטרה.

זו בעיה אזורית, וזה רק בצפון.

כן, זו בעיה מקומית.

זו בעיה קריטית. מדובר על שטח מאוד נרחב ועל הרבה מאוד נפגעי עבירה. לכן, לא יוצא לפועל קורס הכשרת חוקרי עבירות מין.

אני אבקש זאת מיושב-ראש הוועדה.

בשבוע הבא נעביר את הנושא הזה לקצינים האלה ונדריך אותם, ולמעשה הם יהיו מוטת השליטה שלנו להטמעת החומר יחד איתנו ויחד עם אסף שחור כמובן ואנשיו לאנשים בשטח עד אחרון החוקרים. הנושא יוצג גם בספק המחוזי, כלומר לפני כל הקצונה הבכירה של משטרת ישראל, על מנת שיהיו חלק מהעניין. כבר כיום אנו מעבירים הרצאות בבית-ספר להכשרות אח"ק שלנו. בכל הכשרה אנו מעבירים נושא נפגעי חקירות, כדי שהנושא כבר יוטמע. זו עבודה רצינית ביותר, וזו ממש פעולה סיזיפית של הטמעה בכל יחידות השטח עד אחרון החוקרים.

כן, אבל עם סיפוק בצידה שכן את רואה שזה מתפתח והולך לכיוון הנכון.

במקרים של רצח, בתקופה האחרונה, שלפי זה שהחוק נכנס לתוקף ביוני 2001, חשבנו שצריכים לידע על עצם הזכויות של נפגעים ולתת להם חומר הסברה - זה עדיין לא נעשה. לאחרונה, היו מקרי רצח, למשל בחור שנרצח במועדון בשפיים; דיברתי באופן אישי עם משפחתו, עם הוריו, והם לא שמעו שום דבר או פירור של מידע שקיים חוק ושיש להם זכויות. מדברים יפה על הטמעה ועל כך שזה יורד לכל החוקרים. למה במשך כמעט 4 שנים מיוני 2001 זה לא חלחל לחוקרים?

אני מקווה מאד שזו בעיה מקומית.

זה בכל מיני מקומות.

אני באמת מקווה שהיום אנו נכנסים לדרך חדשה והולכים לעשות הטמעה וחריש עמוק. את יודעת שזו עבודה גדולה.

תחושתי היא, שבמקרה רצח, שזו העבירה הכי קשה, משהו לא עובד.

אולי תוכלי לרשום לעצמך לבדוק לגופו של מקרה מדוע המשפחה הזאת לא קיבלה. אולי תלמדו מזה דברים מעניינים. אנו נבדוק זאת, והם יבדקו.

זה לא נפגעי עבירות, אלא יחידות שמטפלות בצ"חמים של הרצח. הייחוד של הדבר הזה הוא, שזה לא נפגע שמגיע להגיש תלונה. פה זה נופל. זה הנוהל המיוחד של הצח"מ (צוות חקירה מיוחד).

הערתךְ היתה חשובה מאד, כי אנו יכולים ללמוד מדבר כזה. את יכולה לגלות לפתע שיש באיזה שהוא מקום חור של חוסר אינפורמציה וחוסר טיפול. למעשה, זו הכוונה. אין פה כוונה לבקר או להתלונן.

לגבי כל ההרצאה שלהם פה ובעיקר לגבי הלו"ז, יש לנו, בקואליציה של נפגעי עבירה, ארגונים שעובדים באופן יום-יומי עם נפגעים. אנו רואים כחלק חשוב מתפקידנו להעביר את המידע על כל ההיערכות החדשה ולעשות הצעד הקטן שנשאר - להפוך את כל הדברים שאמרתם לישימים וידידותיים, כך שנפגעים יוכלו באמת להיעזר ולהשתמש. אחרת, כל מה שאתם עושים כאן, כל העבודה היפה, לא יהיה.

נכון. זה הולך להיות האח הגדול שיעזור לנפגעים.

הצעתי הקונקרטית או בקשתי היא: איך אנו יכולים אולי לראות את הפיילוט שלכם או לבוא ולקבל מכם הדרכה, ולהיות במצב שהארגונים שלנו יכולים לסייע להדריך את הנפגעים שמגיעים? יש מקרים שמגיעים אלינו ופונים לא בהכרח לתחנת משטרה.

אסף שחור, רשמנו לפנינו שאנו נבוא לבקר ונעבור את כל הנתיב. כשהיא מדברת, אני חושב שסתם ביקור, כמו שאנו רוצים לבוא רק להתרשם ולראות איך זה קורה, זה שונה לגמרי ממה שהיא רוצה. היא רוצה קצת יותר ללמוד ויותר להיכנס איתכם לשיתוף פעולה. אנו את שלנו נעשה, אבל זה מחייב אתכם להזמין אותם בנפרד ולתת להם. האם אתם תוכלו להתחייב להזמין אותם?

אין בעיה.

את מסמך האפיון, כפי שהוא היה נכון ללפני חודש או משהו כזה, שלחתי לכמה.

גם אסף שחור נענה לבקשתנו להיפגש איתו בעבר.

אם כך, אין להציג זאת כאילו אנו עובדים לא בשיתוף פעולה איתכם.

ממש לא אמרתי זאת.

אתם צריכים להיכנס לנושא. אתם צריכים ללמוד, וזה נכון מאד. אנו רק נבקר.

עלויות תקציביות - היינו פה לפני כמה חודשים, לפני שתיקון מספר 2, שצמצם את החוק, נכנס לתוקף, ואמרו אז שהעלות התקציבית היתה 65 מיליון שקל. היתה על זה תרעומת גדולה מאד, ואמרו שאם התיקון ייכנס לתוקף זה יירד לבסביבות 8.7-9 מליון שקל. האם זה באמת המצב עכשיו?

כן, זהו באמת המצב. הסכום של 65 מיליון שקל היה לא רלוונטי לחלוטין.

חברת-הכנסת יולי תמיר, זה מספר שמשרד האוצר זרק. הם זורקים מספרים, ואינך יודעת כלל מאיפה הם באים.

מבחינת סיוע וניידות, המשטרה תיקצבה מערך שלם.

מהו התקציב?

קרן גלאון, אם הבנתי אותך נכון, האם את אומרת שאתם הוצאתם על זה 8 מיליון שקל?

לא. 4 מיליון שקל הם הוצאות חד-פעמיות, ושאר הסכום הוא הוצאות שוטפות: כוח אדם, טלפונים וכו'.

מהי ההערכה לשנה? זה מעניין כדי לדעת מה היה מול הערכת האוצר.

887 אלף שקל לתקנים, ו-300 אלף שקל זה החלפת- - -

אני מבקש לא להפריע.

התקציב הכולל ל-2005, בהנחה שזה מתחיל רק מאפריל 2005, זה משהו בסביבות 2.193 מיליון שקל.

זה נוסף ל-4 מיליון שקל של ההקמה - ההוצאה הקבועה.

לא. חלק מזה כבר כלול בהוצאה הקבועה. אין לי פה נתונים תקציביים.

ועדת החוקה מבקשת זאת מכם.

תמקדו את השאלה. האם אתם רוצים לדעת כמה עולה המערכת?

אנו מבקשים לדעת עלות הקמה ועלות הפעלה.

של המערכת? כי למשטרה יש עלויות נוספות.

כמו שחברת-הכנסת תמיר אמרה, אנו רוצים לדעת עלויות הקמה ועלויות תפעול לשנה. הבקשה ברורה לגמרי, ואנו נקבל אותה.

חברת-הכנסת יולי תמיר, כמעט בכל נושא נזרק מספר מדהים, ואחר כך המציאות היא שונה לגמרי.

לא. צריך לדייק. ההערכה של העלות הגבוהה שהיתה נבעה מתפיסה שכל ההודעות האלה יימסרו באופן אנושי ע"י אנשים.

גם אז, אינךְ מגיעה ל-60 מליון שקל.

דיברו על 117 תקנים.

ביולי או באוגוסט כבר ידעו שזו תהיה מערכת ממוחשבת, ועדיין ביקשו את תיקון מספר 2. אמרו שתיקון מספר 2, צמצום תחולת החוק, הוא שיוריד את העלות התקציבית ולא המערכת הממוחשבת.

האוצר תמיד נותן הערכות גבוהות.

כל התיקון הוא שזה לא יחול רטרואקטיבית. זה כל מה שהיה בתיקון מספר 2.

אם כך, מהי הבעיה? האם הבעיה היא שזה יהיה מוקד אנושי שיצטרך לעשות הכל או שזה לא יחול רטרואקטיבית?

גם וגם. זה שילוב של כל הדברים. לגבי הרטרואקטיביות, טענו שאנשים יישבו ויזינו רטרואקטיבית. אלה שני התיקונים יחד.

אמרו שאם זה שיהיה רטרואקטיבית תעלה עלות החוק.

מבחינת החוק, כשמתחיל תיק חדש, כאשר אתה יודע שחלק מהפרטים אתה צריך להעלים, אתה עושה זאת תוך כדי עבודה. אם זה הולך אחורה לכל התיקים, הקטע התהליכי לא אפשרי.

נכון, אבל ברור שזה לא מה שהיה אמור לעלות 7 מליון שקל.

לא. זה לא בקטע של התקציב. זה הקטע התהליכי שהוא בלתי אפשרי.

מפכ"ל המשרד לא אמר כך. הוא חיבר את שני הדברים.

קרן גלאון, האם את תוכלי לטפל בזה תוך שבוע?

אני רוצה להדגיש, שמאחר שאנו רואים חשיבות בחוק הזה ורצינו להפעילו בעלות הגיונית, אנו מגיעים לאן שהגענו היום.

יפה מאד. אנו מברכים אתכם על כך.

הדבר היחידי שאותי קצת הטריד לגבי היישום הוא שזה אמור להיכנס לתוקף באפריל והפיילוט מתחיל בעוד חודש.

זה פיילוט של מערכת ראשונית, וזה עדיין לא באויר. זה פיילוט פנימי שלנו. כתבתי: "אמצע מרץ". זה אמצע מרץ עד -1 באפריל. אקח תיקים חיים. אני לא אפרסם. אני לא אקח מכל אחד.

האם הפער גדול?

כבר מתחילים להדריך את השטח.

אסף שחור, מהדיווח שלך הבנתי שכאשר החוק יופעל המערכת תהיה מוכנה.

הכל חיובי.

כדי שהמערכת תהיה מופעלת וכל הזכויות של אפריל 2005, הם חייבים תקנות. למען הפרוטוקול, רציתי לדעת האם התקנות צריכות לבוא לאישור ועדת חוקה לפני זה, שאז זה צריך להיות לפני אפריל 2005? איזו היערכות נעשית במשרד לביטחון פנים ובמשרד המשפטים?

ההיערכות שנעשית היא, שאנו מתכוונים לכתוב את התקנות, ואנו מקווים שהן יהיו לפני אפריל 2005.

אם כך, איך נפעיל החוק?

הנחת העבודה היא שיהיו תקנות. אם אתם ממש רוצים לנתח זאת, אם המערכת הממוחשבת תתחיל לעבוד ובפועל נפגעים יקבלו את הקוד הסודי ויתחילו להתקשר, התקנות לא בעצמן מחיות את החוק. המערכת תחיל את יישום החוק. אבל, תכנית העבודה כרגע היא שזה הדבר שנמצא, מבחינת הייעוץ המשפטי, ראשון בסדר העדיפויות, ומה שצריך זה להכין את התקנות.

קיבלתי את תשובתךְ, ואנו רצים קדימה. הבנתי את מה שהיא אמרה, ואני עדיין מקבל זאת, כי המערכת נעה קדימה. אני פה כלב השמירה בעניין הזה שאנו מניעים זאת קדימה וזה ינוע. אנו לא ניתן לזה לעצור.

הדיווח של משרד המשפטים - מבחינת משרד המשפטים, הדבר שהכי חשוב לומר הוא שכמו שהחוק מחייב, המשרד צריך להקים יחידות סיוע בפרקליטויות, בפרקליטות המדינה. מה נמצא על הפרק זה איזה שהוא משא ומתן מול משרד האוצר לקבלת תקציב להקמת היחידות האלה. המשרד בתוך עצמו גיבש לעצמו איך הוא מבקש שהיחידות האלה יהיו, ולפי זה יתבקשו תקנים ממשרד האוצר.

האם זה יקבל ביטוי בתקציב 2005?

כן. משרד המשפטים פנה לפני שבועיים שוב למשרד האוצר, ויש איזה שהם מגעים בעניין הזה. מה שעומד על הפרק זה שש יחידות סיוע שיהיו מפוזרות בפרקליטויות השונות. יחידת סיוע תהיה מורכבת מפרקליט ועובד סוציאלי, כשבאופן היררכי בפרקליטות המדינה מונתה פרקליטה בכירה, עורכת-הדין דפנה ביינוול, להיות אחראית על כל העץ הזה של יחידות הסיוע. יחידות הסיוע גם אמורות להיות הקשר האפקטיבי עם המערכת, כלומר לוודא שהדברים עוברים למערכות הממוחשבות, למרות שזה אמור לעבוד באופן יותר אוטומטי. תפקיד יחידות הסיוע יהיה בעיקר להיות הכתובת הזמינה האנושית והמקצועית לנפגעים, כאשר כשהדבר נדרש כמובן עדיין לא יימנע הקשר בין הנפגע לבין הפרקליט המטפל בתיק. תפיסת העבודה, כפי שחשבנו, וגם לאור שיתוף הקואליציה בדיוני פרקליטות המדינה, היא שיש דברים שרק הפרקליט שמטפל בתיק יכול להיות בקשר עם הנפגע שכן הוא היחיד שמכיר את התיק כמו שצריך. עדיין יש יתרון באיזו שהיא יחידה מקצועית שיכולה לעזור, הרבה פעמים, בצורה יותר מהירה ויעילה. העובדה שיש שם עובדת סוציאלית גם מבטאת את הגישה. כלומר, צריך שלא יהיו אי-הבנות, שכן זו לא יחידה שתהיה יחידה טיפולית והעובד הסוציאלי לא יטפל בנפגעים, אבל כישוריו, בעיקר לצורך החיבור עם הארגונים, החיבור עם השירותים הסוציאליים כשצריך והיכולת האנושית לתת המענה - השילוב הזה בין הפרקליט לעובד הסוציאלי, לדעתנו, יתן מענה טוב.

דבר נוסף שיש לומר על היערכות משרד המשפטים, וזה הוזכר קודם, הוא: הקישור למערכות המידע של המשטרה. אני מקווה, שזה נמצא עכשיו בשלבים סופיים של קשירת הקשר.

הבעת עמדה לגבי הליכים - לא יהיה דרך המערכת הקולית, והוא גם יהיה באחריות יחידות הסיוע, כדי לוודא שהדברים עובדים. אני מקווה, שבקרוב מאד ייצא נוהל בעניין הזה.

כבר עכשיו יש מהלך של הכנת השתלמויות לכל הפרקליטים, השתלמויות של המכון להשתלמויות, להטמעת החוק הזה. זה גם במסלול של המכון להשתלמויות של משרד המשפטים. לדוגמא, פחות או יותר מכאן אני נוסעת לפרקליטות מחוז צפון לשבת שם עם הפרקליטים ולתת להם איזו שהיא הרצאת אינפורמציה על החוק. כך אמורות להיות גם הרצאות שטח בכל שאר הפרקליטויות, וכנראה שלא על-ידִי.

הצוות נפגש עם הקואליציה והוא קשוב לבקשותיה. זו חשיבה מאוד יפה לגבי פרקליט ועובד סוציאלי. הפגם היחיד, שאנו רואות בזה, הוא שאין ספק ששני אנשים ביחידות הסיוע לא יגעו בקצה הכמות של הפונים שיגיעו אליהם. זה כל כך לא מותאם לצרכים בשטח.

אחרי שמשרד האוצר ייתן ששה תקנים, אני מבטיחה לבקש עוד.

את אומרת, שמראש ברור שזה לא מספיק.

המרכז בירושלים מלווה כ-150-200 תיקים בשנה רק בעבירות מין, ואני מניחה שיש כמות פי שלושה שלא מגיעה דרך המרכז. אנו מדברים פה על 500-600 תיקי עבירות מין, שהנפגעים שלהם אפילו שהחוק מגדיר מידע מאוד מוגדר שהיחידות האלה יתנו - הרי שהם ישמעו יחידות סיוע וילכו לשם. הם לא יעמדו בעומס.

היה לנו גם קצת קשה להעריך זאת. ההערכה שלך אולי נכונה, אבל כאשר ישבנו עם הגורמים היה קשה להעריך כי מצד אחד הרבה מהאינפורמציה תינתן לנפגעים דרך המערכת הממוחשבת. זה נכון שברגע שתיק מטופל בפרקליטות ומישהו יודע שיש טלפון, הרבה פעמים יתקשרו. היינו חייבים להתחיל ממשהו שהוא גם ריאלי מבחינה תקציבית לבקשו. אם אחרי שתהיה התנסות יהיה ברור שזה בלתי-אפשרי, אין ספק שיצטרכו לעשות חשיבה מחודשת. זה לא מעט שיהיו שני אנשים להתחיל להיות איזה שהוא מענה ראשוני לנפגעים שהיום מתקשרים למזכירות והכל מגיע לפרקליטים המטפלים. אני חושבת שזה סביר להתחיל עם זה, ואם נתבדה תוך זמן קצר ונראה שזה לא מספיק - יפיקו את הלקחים.

חסר קצין משטרה בפיקוד הצפוני. אתם גם תבדקו זאת.

לפני שבוע הוצאתי, בשם הקואליציה, מכתב לשר לביטחון פנים ולמפכ"ל המשטרה, ואשלח לך העתק.

תשלחי, כי אפנה זאת ליושב-ראש ועדת החוקה.

ענת אסיף, אני חוזרת על מה שאמרנו. כל הכשרה שאתם רוצים לתת בארגונים שחברים בקואליציה - אתם מוזמנים.

מבחינת הקואליציה שלנו, יחידות הסיוע הם מרכיב חשוב ביותר. אנו שומעים שזה עדיין במשא ומתן מול האוצר, וזה אומר שזה בסכנה ויכול להיות שזה לא ייצא לפועל בכלל. מה ועדת החוקה יכולה לעשות מול האוצר לפחות לגבי המינימום הזה שכבר שמענו שהוא לא יספיק?

נציג משרד האוצר, תן את הדיווח שלך. האם תוכל להשיב גם ההערה האחרונה?

זה אותו עניין. אמרתי שזה נמצא במשא ומתן. אם יש משהו שהאוצר רוצה להוסיף - בבקשה.

אני מאיר בינג ממשרד האוצר. משרד המשפטים פנה אלינו השבוע.

אני מבינה שהיתה פניה השבוע, אבל, לדעתי, גם לפני כשנה, בתקופת טומי לפיד, נעשתה פניה למשרד האוצר.

נעשתה פניה בשבוע האחרון.

מעבר לזה, כשדובר באוגוסט על תקציב 2005, משרד המשפטים הגיש את רשימת הדרישות שלו שהיתה מאוד גדולה. פתחנו במשא ומתן, והמשא ומתן נסגר; לא יכולנו לסגור זאת ברמה שלנו כי דרישותיהם היו גבוהות מאוד עם תקנים ותקציב. שר האוצר ושר המשפטים ישבו, ישבנו ביחד והגענו להסכם. יש הסכם חתום על תקציב 2005 שכלל תוספת תקציב ותקנים למשרד המשפטים. התוספת שניתנה אמורה לספק כל דרישותיהם לגבי כל החוקים וכל הפעילות. אני לא זוכר סדר-גודל מדוייק. הם קיבלו 20 ומשהו תקנים, ואינני יכול להגיד בדיוק. הם קיבלו 90 מיליון שקל, עשרות מליונים, ואני לא מתחייב על הסכום. אינני יודע להגיד לך בדיוק בעל-פה.

זה לא לחוק הזה, אלא לכל הדרישות של משרד המשפטים.

זה לא לחוק הזה אלא לכל הדרישות של משרד המשפטים. הגענו להסכם, וזהו ההסכם. מבחינתנו, תקציב השנה הזאת הוא הסכם סגור. אם תגיע פנייה, נדבר איתם על הפנייה הזאת. אינני מבטיח שום דבר.

בדיון הקודם, שהיה פה ביוני 2004, דיברנו על יחידות סיוע, ודובר במפורש על כך שחייבים לתקצב זאת. אינני זוכרת שדיברו במפורש על שש יחידות סיוע, אבל דיברו על זה. האם מאז לא נעשה כלום? האם היה צריך לחכות לפנייה מהשבוע? הדברים היו ידועים ביוני.

ניהלנו משא ומתן לגבי התקציב, והם הגישו תביעה של 300 מיליון ועשרות תקנים. הגענו לאיזה שהוא הסכם של תקציב כולל, והחלוקה הפנימית נעשית על-ידי משרד המשפטים ולא על-ידינו.

האם מישהו ממשרד המשפטים יכול להגיד מהי החלוקה הפנימית?

אני לא יכולה לומר זאת, ואני פה היחידה מהמשרד.

אחרת, אנו מנהלים פה דיון תיאורטי לחלוטין.

אני רק יכולה להניח, שאם משרד המשפטים פנה בשבוע שעבר לשם תוספת תקציב ספציפי ליחידות הסיוע, שבמסגרת התקציב הכללי- - -

זה לא מה שהוא אמר. האם פנו בעניין יחידות הסיוע?

כן. פנו בשבוע שעבר באופן ספציפי לגבי זה.

האם זה מעבר למה שהתבקש קודם?

כן. אבל, אני לא יודע כמה זה.

כשפנו אליכם בדיון על ה-300 מיליון שקל, יחידות הסיוע לא נכללו.

משרד האוצר לא מתערב.

אני מנסה להבין את העובדות. אחרי שאושר הסכום, בשבוע שעבר היתה פנייה נוספת אליכם לבקש מימון ספציפי ליחידות הסיוע. כלומר, אפשר לגזור מזה, באופן לוגי, שזה לא כלול בסכום שאתם נתתם.

אפשר לגזור מזה שהליך העבודה לא תקין - שאחרי שיש הסכם, הם פונים שוב.

אפשר לגזור מזה שמשרד המשפטים בחלוקה פנימית לא הגיע ליחידות הסיוע.

זה מה שאת הסברת עכשיו והבנו באגף הזה, ואפרת רוזן ואני נדווח על כך ליושב-ראש הוועדה, כך שיושב-ראש הוועדה יִפְתח את הנושא הזה גם מול משרד המשפטים וגם מול משרד האוצר.

לדעתי, מה שצריך לעשות הוא לזמן עכשיו לכאן את שרת המשפטים ואת שר האוצר, כדי שהעניין הזה ייסגר אחת ולתמיד בשולחן משולש. אחרת, אנו נמשיך לדבר על זה.

אנו נציג זאת כך ליושב-ראש הוועדה, חבר-הכנסת מיכאל איתן, שכך אנו ממליצים.

הייתי מבקש מנציג משרד האוצר להגיד תודה והערכה למשטרה שסיימו הפרוייקט בכל כך מעט הוצאות.

נציג שירות בתי-הסוהר, בבקשה.

אנו קשורים בנושא מערכת מענה קולי לעבודה המשותפת עם המשטרה.

יש לנו נושאים שדורשים יידוע שוטף ודחוף של קורבנות עבירה במקרים של בריחה ובמקרים של חופשה מיוחדת שניתנת לאסיר באופן בלתי צפוי, ואז אנו יוזמים בעצמנו את העברת המידע באמצעות מוקד אנושי. יש לנו קצינה מיוחדת שמונתה לטפל בנושא הזה לפני כשנתיים, עוד לפני שנכנס החוק לתוקף.

קציני שחרורים שלנו מקבלים הדרכה מיוחדת לעניין זכויות נפגעי עבירה. אלה אותם קצינים שעוסקים בשחרור ברשיון של אסירים.

בנוסף, אנו מנסחים נוהל, שיסביר את הבאת עמדת נפגעי עבירה לוועדות השחרור.

רשמנו כמה הערות קטנות, אבל זו ההערה הגדולה: חברת-הכנסת תמיר, בדיוק במילים שלך אנו נעלה זאת ליושב-ראש הוועדה ונבקש ישיבה מיוחדת על זה. זהו הנושא המרכזי הגדול.

מלבד זאת, נאחל לכולנו בהצלחה שהמערכת תתגלגל ותנוע קדימה, כמו שנשמע כאן וזה נראה שזה מתגלגל קדימה. כולם ביחד ינסו להפעיל זאת. אנו ננסה להניע המערכת קדימה.

צריך לשבח את המשטרה ואת השב"ס.

כן. זו עבודה יפה מאוד.

אני נועל את הישיבה. אני מודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:40.