הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 92

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי. ג' בתמוז התשנ"ג (22 ביוני 1993). שעה 00;09

חברי הוועדה; חי מירום - היו"ר

ר ' כהן - מ"מ היו"ר

ר' אלול

ש' בניזרי

ת' גוז'נסקי

אי דיין

ר' זאבי

עי זיסמן

אי זנדברג

י י לוי

מי שטרית

די שילנסקי

מזכיר הכנסת שי יעקבסון

מוזמנים; שר הבריאות חי רמון

חה"כ ש' אביטל

חה"כ אי אור

חה"כ מי איתן

חה"כ ל' לבנת

חה"כ ע' לנדאו

חה"כ עי מאור

חה"כ י' מצא

חה"כ הי פורת

שי כרם - סגנית מזכיר הכנסת

די לב - סגן מזכיר הכנסת

צ' ענבר

מזכירת הוועדה; אי בן-יוסף

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; 1. ערעורים על ההלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות

הצעות לסדר-היום.

2. תלונת חברי-הכנסת דדי צוקר ותמר גוז'נסקי נגד חבר-הכנסת

רחבעם זאבי בגין הפרת סדר ישיבת הכנסת.

3. א. הצעת חברי-הכנסת אלי דיין ויצחק לוי לתיקון סעיף 36

לתקנון - בדבר הגבלת זמן תשובת הבר הממשלה בדיון על

הצעות אי-אמון.

ב. הצעת חבר-הכנסת רן כהן לשינוי הליך הדיון בהצעות

לסדר-היום.



ערעורים על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים

שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום

היו"ר חי מירום;

אני פותח את הישיבה. חנושא הראשון: ערעורים על החלטת יושב-ראש הכנסת

והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום.

ערעורו של חבר-הכנסת בני טמקין בנושא: שימוש בתלמידים להפגנות פוליטיות.

זו הפעם הראשונה שאני משתמש בכלי של הערעור לגבי הצעה דחופה שלי לסדר-היום

בפי ועדת הכנסת.

לנושא של שימוש בתלמידים של בתי-ספר ממלכתיים-דתיים בהפגנות של הימין יש

חשיבות רבה. הזרם הממלכתי-דתי הוקם לענות על צרכים מיוחדים של אוכלוסיה גדולה

בישראל והיה ראוי להיזהר בשימוש שנעשה בהפגנות. אם לא נעשה שימוש בילדים האלה,

צריך להציג זאת בפני מליאת הכנסת באופן מסודר על-מנת להרגיע את הרוחות כי אנחנו

יודעים שבעתיד תיערכנה הפגנות סוערות ומטרידות בגלל התפתחויות פוליטיות וראוי

שמערכת החינוך תהיה נפרדת מהמערכת הפוליטית. אני יודע שיש עוד כמה הצעות בנושא

הזה.

מבחינת העבודה הסדירה יש לנו השבוע יומיים של עבודה ולא שלושה כי יש "חגיגה",

במרכאות כפולות, של כל הסיעות בקואליציה ובאופוזיציה. הכנסת יושבת ריקה עד שעות

מאוחרות וזה לא לכבוד לה, כמעט שאין טעם לכל הנושאים שמעלים. ככל שנגדיל את מספר

הערעורים שנקבל כך נגיע עד לשעת חצות ואולי לשעות יותר מאוחרות מה גם שלפעמים

המציעים עצמם אינם.

איזו דחיפות היתה להצעה לגבי העולים בבאר-שבע או להצעה לגבי אופנועי-ים?

לפעמים תופסים נקודה אחת וכולם מתלבשים עליה, אני לא חושב שזה היה צודק אבל

אני מגן על הנשיאות. יש פה שש הצעות כאלה והנשיאות יכלה לאשר רק חמשה דברים.

הנושא חזה נתון בוויכוח פוליטי, הוא ישתקף בכל ההצעות ואין סיבה שהוא יהיה דחוף.

אני מעמיד להצבעה את הערעור של חבר-הכנסת בני טמקין. מי לערעור? מי נגדו?

הצבעה

בעד - 3;

מהעבודה לא רוצים? - לא צריך.

מה זה?

יושבים פה חברי כנסת מהעבודה.

תנהל את הישיבה כמו שצריך לנהל ישיבה, ארנה לא מצליף של סיעת העבודה. באיזה

מקום מנהלים כך ישיבות?

היו"ר חי מירום;

אתה מוכן להפסיק את הטרור שלך? לפני תחילת הישיבה היתה כאן מזכירת הסיעה שלך

והתבדחתי כששאלתי אם היא התכוננה לישיבה, לא צריך להפוך כל דבר לעימות פוליטי

מטורף. אני מנסה בכל כוחי לנהל את ישיבות הוועדה באובייקטיביות ואתה יודע את זה,

אם למישהו יש הרגשה שהיה פה מחטף, אני מאפשר דיון נוסף בהצבעה, אתה מעמיד את

הדברים כלפי בצורה לא הוגנת.

אני חוזר להצבעה. מי נגד הערעור של חבר-הכנסת בני טמקין?

נגד - רוב

הערעור של חבר-הכנסת ב' טמקין לא נתקבל

היו"ר חי מירום;

הערעור של חבר-הכנסת בני טמקין לא נתקבל.

אנחנו עוברים לערעורו של חבר-הכנסת רחבעם זאבי בנושא: הקמת המשטרה

הפלשתינאית.

הנושא הזה כבר עלה ונדון. העליתי את הנושא כי בימים אלה נסעה קבוצה ראשונה של

נבחרי אש"ף לקורס משטרה בירדן. מי שבוחן את השוטרים, הקצינים, המדריכים, המפקדים

וקציני המטה הוא אש"ף וזה נעשה בהעלמת עין של הממשל הישראלי. הם יוצאים לירדן

ללמוד את המקצוע ואני נגד זה שנאפשר את יציאתם. באותה ידיעה שפורסמה בתקשורת

כתוב שהם ילמדו שם הפעלת נשק ואמצעי לחימה. אנחנו לא יודעים אם תקום משטרה

פלשתינאית, אם האוטונומיה תחיה או לא, אם זה לא יישבר עוד בטרם יהיה הסכם, ואנחנו

מאפשרים לאנשי אש"ף מובהקים ללמוד הפעלת אמצעי לחימה. הם יחזרו ליהודה, שומרון

ועזה ויהוו קאדר מדריכים ומפקדים של אנשי טרור שנבחרו על-ידי שליחיו של ערפאת.

חמש ההצעות שאושרו על-ידי הנשיאות הן בוודאי חשובות אבל אם הנושא של אופנועי-ים

דחוף והנושא של שליחת 30 מדריכי טרור שיחזרו לשטחים לא דחוף - הרגוני הרוג.

הנושא חשוב כמו כל הנושאים אבל הנשיאות יכלה לאשר רק חמישה נושאים.

אז הנושא של אופנועי-ים נהיה דחוף.

אני לא יודע מה קרה שלפתע פתאום הים מלא באופנועי-ים בין האנשים, נפצעה ילדה

והנשיאות ראתה בכך סכנה.

אני מעמיד להצבעה את הערעור של חבר-הכנסת רהבעם זאבי. מי לערעור? מי נגדו?

הצבעה

בעד - 6; נגד - 5

הערעור של חבר-הכנסת ר' זאבי נתקבל

היו "ר חי מירום;

הערעור של חבר-הכנסת רחבעם זאבי נתקבל.

אנחנו עוברים לערעורו של חבר-הכנסת עמנואל זיסמן בנושא: העסקתם של בני נוער

בני גוד לחוקי המדי נה.

עי זיסמן;

אתמול הסתיימה שנת הלימודים בחטיבות הביניים ובבתי-הספר התיכוניים ובעוד כמה

ימים יסתיימו הלימודים בכל מערכת החינוך ואלפי תלמידים יצאו לחופשת הקיץ ויילכו

לעבוד. בשנה האחרונה יותר מאשר בשנים אחרות יש ניצול מחפיר של בני נוער, בעיקר

של עולים חדשים אבל זה יקרה בוודאי גם לגבי בני הארץ, והתעלמות מוחלטת מחוקי

העבודה כאשר ילדים יועסקו בעבודה בקיץ. השאלה היא מה עושה הממשלה ומה עושים

הגורמים האחרים כדי שהמעסיקים לא ינצלו בצורה מחפירה ילדים שחייבים לעבוד בקיץ

לפעמים גם כדי לתרום למשפחה. יכול להיות שהיינו צריכים לדון בנושא הזה לפני כמה

שבועות אבל לא עשינו זאת ולכן אנחנו צריכים לדון בכך עכשיו לפני שהילדים נכנסים

למעגל העבודה.

אני מבין שההצעה עלתה בעקבות ידיעה ב"מעריב" וזה נושא חשוב, אבל יכולנו

לאשר רק חמישה נושאים.

רן כהן;

הנושא הזה חשוב. לפני שבועיים הועברה מהמליאה הצעת חוק שלי בענין הזה לוועדת

העבודה והרווחה. ההצעה שלי עוסקת גם בחוק עצמו שצריך לתקן אותו כי אין בו די

פארמטרים וגם בנושא של האכיפה.

השאלה היא איך שרת העבודה והרווחה אוכפת את החוקים הקיימים?

אם המליאה תדון בנושא והשרה תנאם - זה לא ישנה את המצב בשוק, ימשיכו לנצל

ילדים, להתעמר בהם, להעסיק אותם בימים ובלילות ובעבודות לא חוקיות. אם רוצים שזה

יטופל, צריך לזמן את ועדת העבודה והרווחה יחד עם שרת העבודה והרווחה ואנשי משרדה

לדיון ומייד השבוע להוציא תקנות.

הלחץ שיהיה על שרת העבודה והרווחה במליאה יביא להוצאת התקנות.

אני מעמיד להצבעה את ערעורו של חבר-הכנסת עמנואל זיסמן. מי לערעור? מי

נגדו?

הצבעה

בעד - 6; נגד - 3

הערעור של חבר-הכנסת ע' זיסמן נתקבל

הערעור של חבר-הכנסת עמנואל זיסמן נתקבל.

אנחנו עוברים לערעורו של חבר-הכנסת סאלח טריף בנושא: חשיפת סודות צבאיים

בתקשורת. חבר-הכנסת טריף איננו נוכח כאן. אני מבין שערעורו מתייחס לדו"ח של

חטיבת הצנחנים שפורסם בתקשורת והוא רואה בכך חשיפת סודות צבאיים ועל כן הוא העלה

את הצעתו.

לענייני נוהל. היה מקובל בוועדת הכנסת שכאשר חבר הכנסת מגיש ערעור ולא מצליח

להגיע כדי לנמק אותו יש הצבעה ללא הנמקה. אני מציע שנחזור לנוהל הזה.

הנוהל הוא נכון. חבר-הכנסת טריף טלפן אלי אתמול והודיע לי כי אין בדעתו

להיות כאן אבל הוא הבהיר לי שההצעה נוגעת לפרסומים הקשורים בחטיבת הצנחנים וזה מה

שאמרתי.

לצערנו זה נושא מתמשך וקורה הרבה והוא קלסי להצעה רגילה.

הנושא הזה גם עולה היום בוועדת החוץ והבטחון. אני מעמיד להצבעה את ערעורו של

חבר-הכנסת סלאח טריף. מי לערעור? מי נגדו?

הצבעה

בעד - 1; נגד - רוב

הערעור של חבר-הכנסת ס' טריף לא נתקבל

הערעור של חבר-הכנסת סלאח טריף לא נתקבל.

אנחנו עוברים לערעורו של חבר-הכנסת עוזי לנדאו בנושא: מסע ההסברה של "הישגי"

הממשלה בכספי משלם המסים והכוונה לפוליטיזציה של מוסד הנשיאות.

נושא שנדון אולי יותר מכל נושא אחר כרגע מעל דפי העתונים הוא הנושא הזה שהוא

בעיצומו, לא נסתיים ובעל חשיבות ציבורית רבה. יש חוסר פרופורציה בין מידת הכיסוי

שקיבל הנושא הזה בעתונות ובתקשורת ובין הרצינות שנשיאות הכנסת הקנתה לו. הנושא

חשוב בעיני הממשלה עד כדי כך שבו וריאציות שונות היא ביקשה להביא אותו לפני הנשיא.

אני חושב שצריך להסיר שגגה מלפני הנשיאות ולתקן את הטעון תיקון.

יש היום עוד מציעים?

יש היום 16 הצעות.

ההצעה של חבר-הכנסת לנדאו עונה על הקריטריונים אבל יחד עם זאת יצאנו מתוך

הנחה שהענין יועלה בלאו-הכי על ידי נואמים מהאפוזיציה ולא רצינו שיהיה כפל של

הנושא לכן לא אישרנו את הנושא.

אני מעמיד להצבעה את ערעורו של חבר-הכנסת עוזי לנדאו. מי לערעור? מי נגדו?

הצבעה

בעד - 6; נגד - 7

הערעור של חבר-הכנסת עי לנדאו לא נתקבל

הערעור של חבר-הכנסת עוזי לנדאו לא נתקבל.

אנחנו עוברים לערעורו של חבר-הכנסת אליעזר זנדברג בנושא: העלאת מהירות

הנסיעה בכבישים בין-עירוניים ל-100 קמ"ש.

אולי אני אחסוך את ההנמקה. זו לא תקנה, זה יגיע בהצעת חוק ואז יביעו את

הדעות בעד ונגד הנושא.

בעקבות ההחלטה של הנשיאות לאשר את ההצעה לגבי אופנועי-ים רצינו להסמיך את

עצמנו לפסול החלטות של הנשיאות...

לא נעשה כן, ננהג כבוד בנשיאות. מותר שיעלה גם נושא אזרחי, לא מדיני ולא

פוליטי, לפעמים יש גם התחשבות במציע. אנחנו לא מוסד מבקר של הנשיאות.

יש כוונה להעלות את המהירות ל-100 קמ"ש והעלאה של מהירות לא נעשית בהופזה פעם

אחר פעם. הכוונה להעלות את המהירות כפי שהוצע בכבישים מסוי ימים, לא בקטעי כביש

שבהם אפשר אולי לנסוע במהירות יותר גבוהה - ובהם צריך להעלות את המהירות ל-120

קמ"ש וזה לא מסוכן - ולא בקטעי כביש שאסור לעלות בהם אפילו עד ל-100 קמ"ש, יש בה

סכנה למשתמשים בכבישים אלה. זה טעון הסבר ודיון מקיף כי אחרי הודעה כזאת הציבור

לא יודע בדיוק איפה מותר לנהוג יותר מהר ואיפה אסור. מן הראוי שהנושא יקבל תהודה

ציבורית והיא חשובה גם על-מנת לשנות את האופן בו רוצים לשנות את המהירות.

הנשיאות כבר אמרה את דברה. אני מעמיד להצבעה את ערעורו של הבר-הכנסת אליעזר

זנדברג, מי לערעור? מי נגדו?

הצבעה

בעד - 6; נגד - 7

הערעור של הבר-הכנסת אי זנדברג לא נתקבל

היו"ר חי מירום;

הערעור של חבר-הכנסת אליעזר זנדברג לא נתקבל.

אנחנו עוברים לערעורה של חברת-הכנסת לימור לבנת ולערעורו של חבר-הכנסת שמואל

הלפרט - שאיננו מופיע בדף שלפניכם - בנושא: כוונת הממשלה להעביר את מערכת החינוך

לחמישה ימי לימודים בשבוע. יש שש הצעות בנושא הזה. חברת-הכנסת לבנת תנמק זאת.

ריבוי ההצעות מעיד על הצורך לדון בנושא. בשבוע שעבר היתה פגישה משותפת של

ראש הממשלה, שר החינוך ושר האוצר, ובה הוחלט להעביר את מערכת החינוך בשנת

הלימודים הקרובה לחמישה ימי לימודים בשבוע. לפני חודשים אחדים עלתה הצעה לסדר

היום באותו נושא ואז עמדה על הדוכן שרת החינוך דאז, שולמית אלוני, והודיעה שלא

יהיה מעבר בשנת תשנ"ד לשבוע לימודים מקוצר. היא גם כתבה מכתב בנוסח זה

לחבר-הכנסת יצחק לוי ואלי בתשובה לפנייה שלנו. יש התנגדות מקיר לקיר של חברי

כנסת מכל הסיעות להעביר את מערכת החינוך לחמישה ימים במתכונת הנוכחית כשלא כל

המשק עבר לשבוע עבודה מקוצר, כשאין היערכות לימי שישי וכשאין תנאים מספיקים

להארכת יום הלימודים על חשבון השעות של יום שישי. הכנסת מוכרחה לדון בנושא הזה

ולו רק כדי ששר החינוך יבוא למליאה ויצטרך לתת תשובה ברורה מה המערכת עומדת לעשות

כששנת הלימודים הנוכחית כבר הסתיימה ובפתח שנת הלימודים הבאה. המערכת נמצאת

בבלגן מוחלט, אי-אפשר לחכות עם הנושא הזה ולכן הוא צריך לעלות בדחיפות.

טוב נעשה כולנו אם נלך בהסכמה בנושא הזה כי הוא מטריד הרבה אנשים במדינה וה-1

בספטמבר עומד בפתח.

רצינו שיהיה דיון במליאה עוד טרם הממשלה מקבלת החלטה.

הממשלה לא קיבלה שום החלטה בענין.

חבר-הכנסת דיין, בכל הכבוד, אתה לא דובר הממשלה. גם יושב-ראש ועדת החינוך

והתרבות, חבר סיעתך, הגיש כאן הצעה בענין.

היו לנו הרבה הצעות ובסיבוב הראשון אישרנו תשע הצעות וביניהן את הנושא הזה.

הנוהל הוא שמאשרים את חמישה הנושאים הראשונים ומסיימים ואחרי כן מחפשים איפה

להוריד. אולי אחר-כך יש נושאים שהם יותר חשובים ולכן אחרי כן צריך לחשוב איזה

ארבעה נושאים צריך לדלל, זה הסדר התקין והוגן. מאחר ובסיבוב השני חיפשנו איפה

להוריד, והיום יש נושאי חינוך שעלו על-ידי חבר-הכנסת המר מהבחינה הפוליטית, לא

אישרנו את הנושא הזה.



היו"ר חי מירום;

אני מעמיד להצבעה את ערעורם של חברי-הכנסת לימור לבנת ושמואל הלפרט. מי

לערעור? מי נגדו?

הצבעה

בעד - רוב; נגד - אין

ערעורם של חברי-הכנסת ל' לבנת וש' הלפרט נתקבל

היו"ר חי מירום;

הערעור של חברי-הכנסת לימור לבנת ושמואל הלפרט נתקבל.

אנחנו עוברים לערעורו של חבר-הכנסת חנן פורת בנושא: החובה להורות למשלחת

ישראל בוושינגטון לדחות על הסף את הצעת הפשרה האמריקאית בנושא ירושלים,

ח' פורת;

המשא-ומתן בוושינגטון עולה ויורד וכבר התקיימו עליו כמה דיונים. פה מדובר

בענין קונקרטי שהועלה השבוע והתפרסם אתמול בתקשורת; ארצות-הברית מציעה שבמזכר

ההבנה - שיכול להיות שייחתם השבוע או בשבוע הבא - יצויין שנושא מעמדה של ירושלים

יישאר פתוח ויועלה לדיון במסגרת הסכמי הקבע. אם משתמע שישראל תסכים באופן עקרוני

שהנושא הזה יישאר פתוח, יש פה הצגת סימן שאלה על מעמדה של ירושלים. מכייון

שהנושא הזה הועלה השבוע, ואני חושב שיש פה קונסנסוס מקיר לקיר בנושא ירושלים,

חשוב שהכנסת תביע דעתה ויהיה בכך ביטוי שיש כאן השפעה על המשא-ומתן בוושינגטון.

ד' שילנסקי;

הנושא חשוב אבל אין ספק שהוא יעלה היום בדיון שייקרא קואליציה-אופוזיציה.

מאחר שיכולנו לאשר רק חמישה נושאים היינו מוכרחים לצמצם.

היו"ר רן כהן;

אני מעמיד להצבעה את ערעורו של חבר-הכנסת חנן פורת. מי בעד הערעור? מי נגדו?

הצבעה

בעד - 4; נגד - 8

הערעור של חבר-הכנסת ח' פורת לא נתקבל

היו"ר רן כהן;

הערעור של חבר-הכנסת חנן פורת לא נתקבל.

אנחנו עוברים לערעורה של חברת-הכנסת נעמי חזן בנושא; מגעים בין ישראל וצפון

קוריאה. חברת-הכנסת חזן לא נמצאת כאן ואני מעמיד להצבעה את הערעור שלה. מי בעד?

מי נגד?

הצבעה

בעד - אין; נגד - רוב

הערעור של חברת-הכנסת נ' חזן לא נתקבל

היו"ר רן כהן;

הערעור של חברת-הכנסת נעמי חזן לא נתקבל.



תלונת חברי-הכנסת דדי צוקר ותמר גוז'ינסקי נגד

חבר-הכנסת רחבעם זאבי בגין הפרת סדר ישיבת הכנסת

פניתי אל חבר-הכנסת דדי צוקר בבקשה להשהות את הדיון בתלונה שלו נגד חבר-הכנסת

רחבעם זאבי והנושא הזה לא יידון היום.

ת י ג ו ז י נסק י ;

מדוע לא הודעת?

עשיתי את זה טלפונית רגע לפני פתיחת הישיבה.

לפחות היית צריך ליידע אותי, התלונה היא גם שלי.

היו"ר חי מירום;

סליחה, לא שמתי לב שגם את שותפה לתלונה. אני מיידע אתכם עכשיו כי ביקשתי

שבשלב זה הנושא הזה לא יידון היום כי יש לנו כמה נושאים דחופים הקשורים בסדרי

הכנסת ובנוהליה. חבר-הכנסת דדי צוקר נענה לבקשה שלי. חברת-הכנסת גוז'נסקי, אני

מבקש שתשקלי עוד מעט את הענין ועל-פי זה נחליט אם להביא את הנושא בישיבה הבאה או

לא. אם תחליטי שאת דבקה בבקשתך, הנושא יעלה.

אני מוחה על היחס ועל כך שלא שמת לב, לא כל כך קשה להבחין שיש בקשה של שני

אנשים. היית צריך להתייעץ אתי כפי שהתייעצת עם חבר-הכנסת צוקר.

היו"ר ח' מירום;

אני מקבל את הערתך ומתנצל אבל את הנעשה אין להשיב. אפנה גם אליך, ולפי

תשובתך נקבע אם נעלה זאת לסדר-היום או לא.

אני נמצא בחזית אחת עם חברת-הכנסת תמר גוז 'נסקי. יש אספקט נוסף, כאשר יש

עניינים אישיים צריך להשתדל לגמור את הענין כי במידה מסויימת זה כרוך בעינויי דין

פעם אחת ופעם שניה. זה לא בסדר.

היו"ר חי מירום;

המחשבה שלי היתה שאפשר להשתהות עוד ולחכות לאירוע נוסף, ואם יהיה כזה, יצורפו

ביחד שני העניינים. כך הצעתי לחבר-הכנסת צוקר. לפעמים יש עידנא דריתחא גם בדיבור

של אדם וגם בתגובה של האנשים האחרים וחשבתי שאפשר לחסוך את זה. אם הוועדה תחליט

שהיא רוצה להיכנס לדיון בענין הזה - בבקשה, נעשה זאת בתוך חמש דקות. חברת-הכנסת

גוז'נסקי עדיין לא שקלה את הענין, נתי יעץ עם המציעים ואולי בשלב זה ייחסך הדיון.

ר' אלול;

אני מציע למנות מישהו מהוועדה, אולי את יושב-ראש הוועדה, שיבוא בדברים עם

חבר-הכנסת זאבי כדי שהדברים יתבררו.



היו"ר ח' מירום;

זה לא ילך.

צריך להוריד את הנושא מסדר-היום של הוועדה כי זה בזבוז זמן וטרדה גם להם וגם

לוועדה.

היו"ר חי מירום;

זאת המגמה.



א. הצעת חברי-הכנסת אלי דיין ויצחק לוי לתיקון סעיף 36 לתקנון -

בדבר הגבלת זמן תשובת חבר הממשלה בדיון על הצעות אי-אמון

ב. הצעת חבר-הכנסת רן כהן לשינוי הליך הדיון בהצעות לסדר-היום

אנחנו עוברים לנושא הבא.

די שילנסקי;

יש לי הצעה לסדר. את הדברים שאני עומד לומר העליתי אגב אורחא ולכן זה כנראה

לא נרשם כנושא לדיון ואני מעלה אותם עכשיו כטיוטה. אני מדבר על הגבלת זמן לתשובת

שרים לשאילתות רגילות. יש שאילתה דחופה, בעל-פה. שהיא חשובה אבל יש עליה הגבלה,

ויש שאילתה רגילה ולגביה נאמר שזה יהיה בקיצור, או משהו כזה. נוצר מצב שכאשר יש

טלוויזיה, השאלה הנוספת של חבר הכנסת היא ארוכה והתשובה של השר היא עוד יותר

בכדי לקבל הצעה דחופה לסדר-היום - שבדרך כלל

מוקצבות לה ך דקות - צריך לעבור הרבה וזהליכים וייסורים, להגיש בקשה, לעבור דרך

הנשיאות ואחר-כך דרך ערעור. אבל יש פטנט יותר טוב: אתה מגיש שאילתה רגילה בשעה

שיש טלוויזיה ועל השאלה הנוספת השר עונה 10 דקות ואפילו יותר. לכן צריך להגביל

את המועדים.

חבר-הכנסת שילנסקי, ננסה לכלול את הנושא שהעלית בדיון שאנחנו פותחים עכשיו

בהצעה של חברי-הכנסת אלי דיין ויצחק לוי לתיקון סעיף 36 לתקנון - בדבר הגבלת זמן

תשובת חבר הממשלה בדיון על הצעות אי-אמון. ינמק את ההצעה חבר-הכנסת יצחק לוי.

חבר-הכנסת אלי דיין הואיל לאפשר לי לנמק את הדברים. מדובר בהגבלת זמן של

תשובת השר בדיון על הצעת אי-אמון.

ראשית, שיעור הדיבור של מציג הצעת אי-האמון לא נמצאת בתקנון הכנסת, זה מופיע

בהערות למטה כהחלטת ועדת הכנסת וכל מי שמציג הצעת אי-אמון מדבר 10 דקות. אגב

התיקון שאנחנו מציעים לעשות, אנחנו מציעים להפוך את זה לחלק מתקנון הכנסת כשמציג

הצעת אי-האמון יוכל לדבר 10 דקות יחד עם האפשרות לצרף ל-10 דקות אלה את הזמן

העומד לרשות נואם מטעם הסיעה שלו.

שנית, היום השר המשיב יכול לדבר כמה שהוא רוצה ולפעמים שר שמדבר מטעם הממשלה

מדבר 40 דקות, שעה ואפילו יותר משעה. אנחנו מציעים שהשר המשיב ידבר 20 דקות

ואם יש משיב אחד הוא ישיב בזמן הזה על כל ההצעות.

אם יש רק הצעה אחת לאי-אמון גם אז זה יהיה 20 דקות?

י' לוי ;

בכל מקרה 20 דקות.

אם יש יותר מהצעה אחת לאי-אמון צריך שיהיו יותר מ-20 דקות.

ההצעה לסעיף הראשון אומרת: מכסת הזמן להנמקת ההצעה - 10 דקות. הסיעה רשאית

לצרף את הזמן העומד לרשות נואם מטעמה לזמנו של הבר הכנסת המעלה את הצעת אי-האמון.

מכסת הזמן לתשובת חבר הממשלה העונה בשמה להצבעה -

20 דקות.

אם מדובר בנושאים שונים ובמשיבים שונים - לכל משיב יהיו 20 דקות; אם מדובר

במשיב אהד העונה על שתיים או שלוש הצעות - יהיו לו 20 דקות כי זה המון זמן. אם

אנהנו מגבילים את המציע ל-10 דקות, התשובה תהיה בזמן כפול.

אני מציע להוסיף 5 דקות לכל הצעת אי-אמון נוספת.

מכיוון שבדרך כלל ההצעות הן הופפות, חבר-הכנסת איתן, אם שלוש סיעות יגישו

הצעות באותו ענין אז במקום 20 דקות תיתן 35 דקות. ארגה יכול לומר שאם הנושאים הם

בתהומים שונים, יש אפשרות לממשלה להביא כמה משיבים, שר אהד שישיב לנושא המדיני,

ואהד שישיב לנושא החברתי ולכל משיב יהיו 20 דקות, אבל אי-אפשר ששר אהד יעמוד על

הדוכן וידבר שעה ורבע או שעה וחצי.

אין כאן ענין של קואליציה ואופוזיציה אלא עניינים של סדרי הבית. יש אצלנו

הגזמה במתן התשובות, בפרק הזמן שנותנים לשאלה נוספת כשהשואל נואם שם נאום שלם,

בפרק הזמן שמשיבים על שאלה נוספת, בניצול של הצעה האחרת - כל מיני דברים שמאריכים

את יום העבודה ואחר-כך שואלים למה אין זמן לדון בנושאים אחרים חשובים שדוחים

אותם. דבר נוסף, לא מקפידים על הזמן כי אומרים שהזמן צריך להיות נטו והתוצאה היא

שמהרגע שהשר עולה על הדוכן ועד שהוא מסיים עוברת שעה. איך זה יוצא? אומרים: היו

הערות ביניים, הפריעו לו וכל מיני נימוקים אהרים.

מאחר שלא נוכל להתגבר על הענין של זמן נטו וזמן ברוטו, אני חושב שכדאי להגביל

את התשובות למינימום ויש ללמוד מהפרלמנט האנגלי. כאשר ראש הממשלה משיב שם על

עניינים מדיניים זה נמשך 5 או 6 דקות. כאן השרים חוזרים על עצמם, נואמים אותם

נאומים וחוזרים על אותם טיעונים ואפשר לראות את זה ב"דברי הכנסת".

לכן אנחנו מציעים שתשובת השר תהיה 20 דקות, זה המון זמן, הוא צריך להצטמצם

ולא להיכנס לעניינים אחרים. אם שר אחר משיב - בבקשה, זה יהפוך את הכנסת ליותר

מעניי נת.

אם נביא 10 שרים הם ידברו 200 דקות?

אם יש לך 10 נושאים. נניה שיש כמה נושאים: מדיני, חברתי, כלכלי - כל הצעה

תקבל 20 דקות.

היות ואנחנו דנים באורנה מאטריה, חבר-הכנסת רן כהן הגיש הצעה לשינוי נוהלים

כללי לייעול דיונים, לקיצור זמן הנמקה של חבר הכנסת בהצעות דחופות לסדר-היום.



רן כהן;

אם הנשיאות לא תשתלט על הדיונים בכנסת, הכנסת צפויה להורדת הרמה מבהינה

ציבורית. רק היום אישרנו כמה הצעות שהנשיאות לא אישרה אותן, כלומר יש עכשיו 8

הצעות דהופות לסדר-היום כשחלק מהן עם 6 או 8 דוברים לכל אהת, כלומר, רק היום

הוספנו 14 דוברים, עם 3 או 4 תשובות, עם קריאות ביניים, ומדובר כאן על הנושאים

אם אנהנו רוצים לטפל בנושאים החשובים של המדינה והעם, אנהנו חייבים להגיע

למגבלות זמן יותר רציניות ברוח ההצעה שהציעו כאן חברי-הכנסת לוי ודיין. אני מציע

א. ההצעה לסדר-היום ככלל תנומק במשך 5 דקות ותשובת השר תצומצם בהתאם.

ב. כאשר באותו נושא יש כמה הצעות לסדר-היום ויש הרבה דוברים, כשמגיעים לדובר

השלישי או הרביעי חלק ניכר מן הדברים שהוא רוצה לומר כבר נאמרו ממילא. צריך

להגיע לייעול ולכן אני מציע שהצעות לסדר-היום שמוגשות על-ידי יותר מ-3 חברי הכנסת

י נומקו כל אחת ב-4 דקות, והצעות שמוצעות על-ידי יותר מ-5 חברי כנסת י נומקו במשך 3

דקות כל אחת.

בהצעה שלך לא כתבת שאתה מתייחס להצעות דחופות לסדר-היום.

רן כהן;

זרו כנראה נשמט בטעות, הכוונה היא להצעות דחופות לסדר-היום. אין בעיה לעמוד

בזמנים גם אם מדובר על כמה דוברים. כאשר יש 5 דוברים סימן שהנושא הזה נלעס

במליאה כבר במשך חצי שעה, אנשים כבר לא מקשיבים ומי שצופה בטלוויזיה כבר סוגר

אותה.

היו"ר חי מירום;

יש לזה יתרון נוסף; במקום ללכת למזנון, מפאת קוצר הזמן יצטרכו המציעים להיות

מוכנים לעלות לדוכן מייד.

רן כהן;

נכון, כשאני יודע שתשובת השר תהיה רק בעוד שעה אני הולך למזנון.

י' לוי;

כמה זמן תהיה תשובת השר?

שר הבריאות חי רמון;

במקביל, לפי המועדים הקודמים, אם זמנו של חבר-הכנסת מקוצץ בחצי, יקוצץ בחצי

זמנו של השר, בדיוק בהתאם.

היו"ר ח' מירום;

מה הם הזמנים?

היום יש לשר 10 1 דקות, 15 דקות ו-20 דקות.

היו"ר ח' מירום;

כלומר, עכשיו יהיו לשר 5 דקות, 7 דקות ו-10 דקות.

שר הבריאות ח' רמון;

אם זו הצעה אהת - ירדת מ-10 דקות ל-5 דקות, בהצעה השניה ירדת מ-7 דקות ל-4

דקות. צריך לעשות את ההתאמות.

ההורדה היא בסדר גודל של 40% בך שאנחנו נשארים עם כ-60% ממה שקיים עכשיו. זה

לא מקטין את יכולת ההנמקה וזה יחסוך הרבה זמן.

ד' שילנסקי;

בסדר גמור.

רן כהן;

אני רוצה להתייחס למצב שבו חבר הכנסת שמגיש הצעה לסדר-היום עולה לדוכן, מנמק

אותה ואומר את דברו לעם, למולדת ולהיסטוריה ועולה אחר-כך ומבקש להוריד את הצעתו

של חבר-הכנסת לוי, למשל. לא יכול להיות מצב שבו אני גם מגיש הצעה לסדר-היום וגם

עולה אחר כך ומבקש להוריד.

לא זכור לי שזה קרה בקדנציה הקודמת.

רן כהן;

זה קיים. צריך לומר באופן מפורש שהקניין שיש לחבר הכנסת הוא להעלות נושא

שהוא רוצה לדבר בו. אני לא מדבר על זה שכאשר מדובר בהצעה באותו נושא אז זו בושה

וחרפה כשחבר כנסת רוצה להעלות נושא על סדר-היום של הכנסת או על סדר-היום הלאומי

ואחר-כך הוא מבקש להסיר אותו. אני מציע לא לאפשר את הענין הזה.

אני רוצה להתייחס להצעה הקודמת. אני סבור שלא ייתכן להגביל ראש ממשלה

בתשובתו וצריך להיות ברור שההגבלה שמציעים חברי לא תחול על ראש ממשלה. לפעמים

ראש ממשלה מדבר לנשיא ארצות-הברית, או לשליטי מדינות ערב, או אל העם.

בכל נושא?

לא, בתשובות להצעות אי-אמון. המצב היום הוא שראש ממשלה מדבר כמה שהוא רוצה.

אני מציע שההגבלה שאתם מציעים תחול רק על השרים ולא על ראש הממשלה.

לא ייתכן שהממשלה תענה על הצעה אחת של

אי-אמון ועל 5 הצעות אי-אמון באותו פרק זמן.



שר הבריאות ח' רמון;

זה לחלוטין לא מקובל. אני מוכן לקבל הגבלת זמן רק על הצעה איות. אם תוך כדי

תשובת השר לא היו מתנהלים עוד ארבעה נאומים מקבילים באולם, זה היה נגמר בפרק זמן

סביר. קהו איזה פרוטוקול שאתם רוצים ותיווכהו כמה נאומים מקבילים היו בזמן תשובת

השר.

ת' גוז'נסקי ;

מה זה נאומים מקבילים?

שר הבריאות ח' רמון;

כשחבר-הכנסת בגין או כשהבר-הכנסת לנדאו נואמים באופן קבוע במקביל לאורך דקות

ארוכות ולא כקריאת ביניים; או שמתפתהים חילופי דברים בין שני חברי כנסת באולם

במשך עשר דקות, השר המשיב הוא "אאוטסיידר" בענין והוא עומד על הדוכן.

מורידים לו את הזמן הזה.

שר הבריאות ח י רמון;

לא מורידים כי קשה למדוד את זה. אם לשר המשיב יתנו לדבר, עם קריאות ביניים

פה ושם, לא תהיה בעיה של זמן, אבל אי-אפשר לבוא בטענות לגבי זמן כאשר חברי הכנסת

עצמם מאריכים בדיבור.

הי ו"ר חי מירום;

מה דעתך ששר יקבל רבע שעה להצעת אי-אמון ו-5 דקות נוספות על כל הצעת אי-אמון

נוספת? אני לא מדבר על ראש ממשלה.

בשום פנים ואופן לא, אי-אמון זו לא הצעה לסדר-היום.

רן כהן;

מאחר ובהצעות אי-אמון סיעה יכולה לצרף לזמן האי-אמון גם את זמנה ואז אי-האמון

עומד על זמנו של מגיש אי-האמון, כלומר הזמן כפול, לא ייתכן להגביל את השר בפחות

מהמגיש.

השר יכול לדבר 20 דקות.

הי ו "ר חי מירום;

ועוד 5 דקות על כל הצעה אחרת.

אני לא מסכים לכך בשום פנים ואופן. אי-אמון הוא מכשיר שהאופוזיציה בוחרת

להשתמש בו, בניגוד להצעה לסדר-היום שהוא מכשיר עבודה פרלמנטרי, כך עובדים בכנסת.

אי-האמון נתון לשיקול-דעתה של האופוזיציה והיא צריכה לדעת שאם היא תציע אי-אמון

תבוא הממשלה ותסביר בצורה רחבה ובלתי מוגבלת למה היא לא ראויה לאי-אמון. ברמה

העקרונית אין דין אי-אמון כדין דבר אחר.



י' לוי;

זא תיתן זמן בלתי מוגבל לאופוזיציה כדי שזה יהיה מאוזן.

זה מכשיר אופוזציוני. זה לא מאוזן כי פה אופוזיציה רוצה להפיל ממשלה והממשלה

מתגוננת על נפשה, והיא מתגוננת על נפשה באופן בלתי מוגבל.

אני מציע שימוש מושכל של האופוזיציה במכשיר האי-אמון. אם תוגבל זכות הדיבור

של שר. אבקש להגביל את מספר הצעות אי-האמון. תיאורטית, האופוזיציה יכולה להגיש

בכל שבוע הצעת אי-אמון, לצערי הליכוד, כאופוזיציה נוכרוית גדולה, עושה בזה שימוש

כמעט ברמה התיאורטית, לא היה תקדים כזה שאופוזיציה גדולה הגישה הצעות אי-אמון

בתכיפות כזאת. הייתי יושב-ראש סיעה במשך שנתיים ובפרק הזמן הזה הגשנו 6 או 7

הצעות אי-אמון בכוונה ומתוך זהירות. אם אתם רוצים להגביל - בבקשה, נגביל זאת

לפעם אי/ת במושב ואז יהיה ,FAIR PLAYאחרת אני לא מוכן לשום הגבלה בהצעות אי-אמון.

אני מוכן לעשות את הניסוי הזה בלי תיקון של התקנון אם לא תהיה התפרעות באולם - את

זה צריך להפסיק - ואפשר יהיה לדבר בלי שכל משפט נחתך על-ידי עשרה דוברים, ואני

יכול להביא פרוטוקולים של הכנסת הקודמת ולהשוות את ההתפרעויות.

י' לוי ;

גם את המגיש מפסיקים.

שר הבריאות ח' רמון;

אני מוכן שיפריעו לי כמו שהפרעתי. עכשיו אפילו בתשובה לשאילתה אי-אפשר לדבר

כי מייד קוטעים אותך. אני לא מעביר בקורת על יושבי-ראש הישיבה אבל זה המצב בכנסת

ואני לא אחראי לו. אם אתם רוצים לדון במוסד אי-האמון בכללותו - בבקשה, כמה פעמים

מגישים הצעות אי-אמון, איך מגישים אותן וכן הלאה. ברמה העקרונית אנחנו מתנגדים

ולא מסכימים להצעה הזאת. אני אומר כאן לחברי בקואליציה: אם מישהו כאן מתכוון

לעשות את זה, אבקש דיון בהנהלת הקואליציה על הענין הזה לפני שהוא יוכרע.

אני מאוד תומך בהצעה של חבר-הכנסת רן כהן שנוגעת להצעות הדחופות לסדר-היום.

אני שואל את חברי-הכנסת יצחק לוי ואלי דיין: אתם לקחתם בחשבון שבסוף הדיון

על הצעות האי-אמון נציג הממשלה יכול לדבר פעם נוספת? יש לכם הגבלה על זה?

אין לנו הגבלה מכיוון שלא מנצלים את זה באופן מעשי.

להצעה של חברי-הכנסת לוי ודיין. רציתי להציע שאם יש רק נאום אחד אז נגביל את

התשובה של השר לרבע שעה אבל אני מוריד את ההצעה שלי ואני מסכים שזה יהיה 20 דקות.

הממשלה יכולה להגיד את דברה גם בפחות מהזמן הזה.

אני אומר לחברי בקואליציה: אל תשתתפו בכך שלא יתנו לממשלה לדבר. אף אחד

מחברי הכנסת לא מעיר על כך שאי-אפשר לדבר בכנסת.

הערנו ודיברנו על כך.

אי דיין;

קי ימנו דיו נים על זה.

שר הבריאות ח' רמון;

תפתרו קודם את הבעיה הזאת ואחר-כך נמשיך לדון בדברים. אני מבטיח לכם שאם לא

תהיה הפרעה כאשר אני אשיב על הצעת אי-אמון זה לא יהיה 20 דקות, אני מוכן להתחייב

על זה כאן.

חבר-הכנסת שילנסקי , אתה מוכן להמשיך ולתמצת?

ד' שילנסקי ;

למה אתה אומר לי לתמצת? אתה לא אומר את זה לאחרים.

אגיד גם להם.

אני אומר ברוח טובה: אני לא וחושב שאתה מנהל את הישיבות בצורה סבירה.

באשר לראש הממשלה ולראש האופוזיציה - אני מדבר על שניהם - אני לא חושב שזה

צריך להיכתב בתקנון, זה לא לכבוד הכנסת. צריך לנהוג לפי השכל הישר וכל מי שמנהל

ישיבה יודע שפה צריך להיות . LARGEאני מודה שבתקופת כהונתי כיושב-ראש הכנסת

הודעתי פעם אחת לראש האופוזיציה מה הזמן העומד לרשותו ומייד התחרטתי, שלחתי לו

פתק שאני מחזיר לו את הזמן. מי שמנהל את הישיבה מבין לבד שצריך לתת יחס מיוחד

לשני בעלי התפקידים האלה.

אני תומך בקיצורים וביתר הדברים גם באשר לשאלה נוספת.

עלתה כאן הבעיה שמישהו עולה לדבר בנושא מסויים ואחר-כך מבקש להוריד הצעה של

חבר כנסת אחר באותו נושא. חבר שלי מעלה הצעה שאני מסכים אתה במלוא מובן המלה,

אבל אני רוצה לדבר פעם נוספת אז אני נרשם להסיר את ההצעה. זה לא היה קיים פעם

אלא התפתח עכשיו וצריך לאסור את זה בצורה טוטלית, זה ביזיון לכנסת. פעם ביקשו

להסיר הצעה אחת או שתיים, היום על כל מי שמדבר יש מישהו שמבקש להסיר הצעה.

בגלל ניצול לרעה צריך לאפשר להרים אצבע ולומר: אני מבקש להסיר, בלי שום

הנמקה. אז לא תהיה יותר תופעה כזאת וזה יהיה לכבוד לכנסת.

אני לא רוצה ללכת כל כך רחוק אם כי אפשר לחשוב על זה בשלב שני, אבל צריך

למצוא דרך להגביל זאת כי לא ייתכן שאדם ידבר בעד נושא כלשהו ואחר-כך יירשם כדי

להסיר אותו.

ואחר-כך הוא מצביע לא כפי שהוא הציע.

ד י שילנסקי ;

אני חוזר על הצעתי להגביל את הזמן בשאלה נוספת בשאילתות רגילות חן של השואל

והן של השר המשיב.

שר הבריאות ח' רמון;

אני מאוד מסכים לזה.

רי אלול;

אני מציע לקבל בשתי ידיים את ההצעה של חבר-הכנסת רן כהן.

אני מציע לחברי-הכנסת יצחק לוי ואלי דיין למשוך את ההצעה שלהם כי אי-אפשר לתת

לאופוזיציה לדבר כמה שהם רוצים ולא לאפשר לקואליציה להגיב.

להצעה של חבר-הכנסת רן כהן. לאנשים כבר אין סבלנות לשמוע את הדברים ואם נקבל

את ההצעה של חבר-הכנסת רן כהן, נקצר את ימי הדיונים ונהפוך אותם יותר ענייניים.

אחרי המציע השני הנושא הופך משעמם, המציעים הולכים למזנון כי תשובת השר מגיעה

אחרי שעה וחצי ואז גם המציע מאבד את הענין, לכן צריך לתמצת זאת. למשל, בהצעת חוק

כשהדובר מדבר 3 דקות זה יותר מעניין ומהיר, אפשר להגיע שם ל-30 דוברים וזה לא

עולה על 4 הצעות לסדר-היום.

אני יודע שזה איננו עומד כאן היום לדיון אבל אני מבקש שיעלה על סדר-יומה של

הוועדה הנושא של הצעה אחרת. זה הפך לחוכא ואיטלולא כאשר המציע איננו מצביע בעד

ההצעה של עצמו.

כדאי לאמץ את ההצעה של השר חיים רמון, זה יקל על עבודת הכנסת, ישמור על

הקואליציה ועל האופוזיציה שתהיה מחר קואליציה.

אי-אפשר להפוך את תקנון הכנסת לשולחן ערוך שיש בו תשובות מראש לכל המצבים

האפשריים. יוצא כאילו יושבי-ראש הישיבות לא מסוגלים להפעיל הגיון במסגרת התקנון

הקיים. בשנה האחרונה אני רואה שיש נמרצות להכבדה ועוד מעט היושב-ראש יצטרך רק

לחפש את הסעיף המתאים ולבצע אותו בלי שיצטרך להפעיל הגיון כלשהו. אני מציינת שגם

חבר-הכנסת שילנסקי, וגם יושבי-ראש אחרים, מאפשרים דברים שלא כתובים בתקנון, הם

נותנים לחבר כנסת לשאול או להעיר, הכל לתועלת הדיון באותו הרגע. זה לא לפי

התקנון אבל זה פשוט נכון. אני לא מדברת על ההתפרעויות, זה דבר שצריך להפסיק

אותו, אבל לפעמים חבר כנסת מבקש להעיר בזמן שאילתה - לחבר כנסת שלא שאל את

השאילתה אין זכות לדבר - ונותנים לו להעיר. גם את זה נגביל ונגיד אסור? הכיוון

הזה יוצר אווירה של נפנוף בסעיפים לרעת הענין.

אני מביעה את התנגדותי להצעה של חברי-הכנסת אלי דיין ויצחק לוי. הוויכוח הוא

אחר. הוועדה הזאת קיבלה בזמנו את ההגבלות על הסיעות הקטנות כשהסיעות הגדולות

חברו ביניהן כדי להכות בסיעות הקטנות.

כי הסיעות הקטנות השתמשו לרעה בהצעות אי-אמון.

יש הגיון בהשוואת מעמדן של כל הסיעות בכנסת למעמדן של הסיעות הקטנות, אבל זה

איננו עולה כרגע על סדר-היום.

משהוגשה הצעת אי-אמון, צריך לתת לממשלה לענות עליה. אם אתם מציעים שהממשלה

תענה במשך 20 דקות על כל אחת מ-5 הצעות אז הגעתם כבר ל-100 דקות, ועם זמן ההפרעות

זה 150 או 200 דקות, אז לאן הגענו? אני לא רואה טעם בהצעה הזאת.

להצעתו של חבר-הכנסת רן כהן. מנפנפים פה כל הזמן בדוגמה של הפרלמנט האנגלי,

הוא עובד אחרת. אם נעשה הכל לפי הפרלמנט האנגלי - זה דבר אחר, שם הכל הולך מהר.

הזכירו כאן דיון בהצעות חוק. אתמול הכנסת דנה בפעם הראשונה בהצעת חוק בענין

ההפרטה ולכל חבר כנסת ניתנו 3 דקות. מה זה 3 דקות להתבטאות על סוגיה כלכלית

מרכזית כזאת?

שר הבריאות ח' רמון;

אני מתנצל שאני צריך לצאת מהישיבה, הבעתי כבר את דעתי.

ת' גוז'נסקי ;

היו הרבה דברים שרציתי לומר ולא יכולתי. כבר היום הורדנו את הזמן של ההצעות

הדחופות לסדר-היום ל-7 דקות, זה מספיק לחוץ גם כך ואני לא חושבת שיש צורך בהגבלות

נוספות. לכן אני מציעה לא לקבל את ההצעה של חבר-הכנסת רן כהן.

אני מסכים להצעה של חבר-הכנסת רן כהן בתיקון קל, נעשה את זה יותר פשוט כדי

שכל אחד לא יצטרך לספור כמה יש לו. לא יהיו שלוש קטגוריות אלא נישאר רק בשתי

קטגוריות שכבר נקבעו בתקנון ולא נשנה אותן. היום יש 10 דקות ו-7 דקות, נוריד 40%

ואז יהיו 6 דקות ו-4 דקות. למציע הראשון צריך לתת 6 דקות כי הוא מציג את העובדות

והמקרה, המציע השני, השלישי והרביעי צריכים פחות זמן. הזמן לתשובת השר יהיה

בהתאם.

חבר-הכנסת רן כהן, אתה מסכים?

רן כהן;

בסדר.

י' לוי;

לסעיף בי אני מציע להוסיף שלא תקין שסגן שר יביא הצעה נוספת בניגוד להצעה של

השר. לממשלה יש אחריות קולקטיבית ולפעמים מוצגות שתי עמדות של הממשלה.

לגבי ההצעה של חבר-הכנסת אלי דיין ושלי, אני לא מסיר את הצעתי. אולי יש מקום

לשיפור ההצעה במקרה שיש כמה הצעות ויש רק משיב אחד. כל מה שאמר השר חיים רמון לא

רלוונטי לענין הזה, הוא רוצה שנכניס איזו סנקציה בגלל שמפריעים. למה הוא לא

משתמש בסנקציה בכל ענין אחר? יש בעיה של הפרעות שפעמים גם לא מוסיפות כבוד

לאופוזיציה, אני לא אומר שההפרעות הן תמיד טובות ונכונות, זה נושא שצריך להתגבר

עליו בנפרד. אם השר ביקש דיון בקואליציה אני מבין שיושב-ראש הוועדה ייענה לבקשה

אבל אני מודיע שאני לא מסיר את הצעתי ומבקש שנמשיך לדון בה. זה כבר סעיף שני שלי

שעובר לדיון בקואליציה ואני מקווה שתהיה שם ישיבה אחת שיוכלו לדון בה בכל הסעיפים

שהעליתי.

נראה לי שפרט להתנגדותה של חברת-הכנסת תמר גוז'נסקי, רוב החברים מקבלים את

הצעתו של חבר-הכנסת רן כהן בסעיף א' בשינוי שהציע חבר-הכנסת יצחק לוי. דהיינו,

ישארו סעיפים 1 ו-2 בלבד בהצעה של חבר-הכנסת רן כהן כאשר בסעיף 1 ההנמקה תהיה 6

דקות, ובסעיף 2 ההנמקה תהיה 4 דקות.

אגיש השגה על כך כשתגישו את ההצעה לאישור.

אני לא מבין מה זה ייתשובת השר בהתאם".

אם היום יש הצעה אחת הוא משיב במשך 10 דקות, אם יש שתי הצעות הוא משיב 15

דקות, אם יש שלוש הצעות הוא משיב 20 דקות. לפי אותו דירוג אפשר להפחית ב-40% את

זמן התשובה.

אם נפחית 40% זה יהיה 6 דקות להצעה אחת, 9 דקות לשתי הצעות, ו-12 דקות לשלוש

הצעות.

י' לוי;

אני מציע שזה יהיה 6 דקות, 10 דקות ו-15 דקות.

אני מציע שזה יהיה 5 דקות, 10 דקות, ו-15 דקות.

למציע הראשון יש 6 דקות ואנחנו לא רוצים שלשר יהיה פחות מהמציע.

מקובל על כולם שלשר יהיו 6 דקות, 10 דקות ו-15 דקות. לחברי-הכנסת יהיו שתי

קטגוריות 6 דקות ו-4 דקות.

אנחנו מקבלים את סעיף בי בהצעה של חבר-הכנסת רן כהן.

י' לוי ;

אני מבקש להוסיף את ההצעה שלי לגבי סגני-השרים ואם זו תהיה הצעת מיעוט אני

מבקש להעלות אווזה במליאה.

תגיש השגה בכתב.

אני כבר מודיע שאני מגיש השגה.

סעיף בי בהצעתו של חבר-הכנסת רן כהן גם הוא מתקבל והוא אומר שחבר כנסת שמגיש

הצעה לסדר-היום לא יהיה זכאי להציע הצעה אחרת להצעתו של חבר כנסת באותו נושא.

באשר להצעתם של חברי-הכנסת יצחק לוי ואלי דיין אני מציע שהם יהרהרו שנית

בהצעתם שמא אחרי ההערות שנשמעו כאן יש מקום לשנות אווזה. אני מבקש שלאחר מכן הם

יגישו אותה לכאן ואנחנו נבקש שידונו בה בסיעות הבית בי זו שאלה פוליטית שכלולים

בה ההיבטים של הצעות אי-אמון, תשובת הממשלה להצעות אי-אמון וכן הלאה. לאחר שזה

יעבור את כור ההיתוך הפוליטי, נחזור ונדון בזה מחדש.

יש גם הצעה של חבר-הכנסת דב שילנסקי .

חבר כנסת שנרשם לדבר אחד, להסיר או להעביר לוועדה, לא יכול לעלות ולבקש דבר

שונה.

ת' גוז'נסקי ;

אי-אפשר להתערב בחופש הדיבור.

צ' ענבר;

התקנון ביקש לקבוע שתמיד יהיה איזון ולפני הצבעה תהיה זכות דיבור לאלה

שתומכים ולאלה שמתנגדים. היום מתייחסים בסלחנות מדהימה לחברי כנסת שגונבים את

זמנם של המתנגדים, לא נותנים זכות דיבור למתנגדים.

נושא ההצעה הנוספת לא עומד כרגע לדיון.

ד' שילנסק';

אבל נתקבלה החלטה.

היו"ר חי מירום;

היתה הצעה שקשורה בחבר כנסת שמגיש הצעה לסדר-היום והוא לא יהיה זכאי להציע

הצעה אחרת להצעתו של חבר כנסת אחר באותו נושא, בין אם הוא בעד ובין אם הוא נגד.

אנחנו לא שואלים איזה שימוש הוא עושה במכשיר הזה אלא אנחנו קובעים שהוא עלה לדוכן

ודיבר פעם אחת בנושא והוא לא יורשה לעלות שוב.

חבר-הכנסת שילנסק', אם אתה חושב שהצעה נוספת הוא נושא שצריך לעמוד לדיון,

תנסה את הצעתך ותביא אותה בצורה מסודרת. כמו-כן, אני מבקש ממך לנסח את הצעתך

לגבי הזמנים בשאילתה כי אני חושב שההצעה שלך נכונה ויש מקום לדון בנושא הזה.

גבי שושנה כרם כותבת לי שאם מעמידים בפרופורציה תשובת שר לשאילתה מול תשובתו

לשאלה נוספת, יש גם לצמצם את זמנה של השאלה הנוספת ואולי לאפשר רק שאלה אחת ולא

כמה שאלות.

זאת הכוונה.

בתקנון כתוב: שאלה נוספת, וזה עניינו של יושב-ראש הישיבה.

אני שואל שאלה טכנית: האם מה שנתקבל כאן הוא ענין של תיקון תקנון, או שזו

החלטה, מכיוון שההחלטה הקודמת לגבי 10 דקות הימה בגדר החלטה ולא חלק מהתקנון.

דבר שלא תוסדר בתקנון מותר לקבוע אותו בהחלטה ויש לו אותו מעמד.

ויש עליה ערעור?

ברגע שזו החלטה אין עליה ערעור.

אורך זמן ההתטבאות של חבר הכנסת ותשובת השר הם די קריטיים לחבר הכנסת. מאיור

ומדובר בזכויות של חברי הכנסת אני מציע להביא זאת בדמות תקנונית כדי שחברי הכנסת

יוכלו להשיג על זה, נעשה זאת בצורה מסודרת. מר ענבר, אנחנו מבקשים שתנסח את

הדברים ותביא אותם לישיבה הבאה.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40