הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 22

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני. כ' במשוך התשנ"ג (16 בנובמבר 1992). שעה 10:00

נכחו -

ח' מירום - היו"ר

ר' אלול

ת' גוז 'נסקי

א' דיין

ע' דראושה

אי זנדברג

נ' חזן

לי לבנת

די שילנסקי

י' שריד

שי יעקבסון - מזכיר הכנסת

שי כרם - סגנית מזכיר הכנסת

די לב - סגן מזכיר הכנסת

י י למברגר - חשב הכנסת

מי בוטון - יועץ משפטי, הכנסת

גי ברזל - עוזר פרלמנטרי

אי לונצר - עוזרת פרלמנטרית

גי עשור - עוזר פרלמנטרי

אי זייף - מנהל אגף המכס ומע"מ, משרד האוצר

צי ענבר

אי בן-יוסף

י' חובב

א. העוזרים הפרלמנטריים - זכויותיהם וחובותיהם.

ב. שונות. (קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק)



העוזרים הפרלמנטריים - זכויותיהם וחובותיהם

היו"ר ח' מירום

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. הסעיף הראשון שעל סדר היום

הוא בנושא העוזרים הפרלמנטריים בכנסת.

ישיבה זו נועדה על מנת לשמוע את דבר העוזרים הפרלמנטריים, שמזה זמן רב יש להם

השגות באשר לזכויותיהם במשכו הזה. אני קלטתי תהושת קיפוה עמוקה, והבנתי שמן

הראוי לשמוע את נציגי העוזרים הפרלמטריים הנמצאים איתנו כאן היום, ואולי גם לשאול

אותם שאלות. לאהר מכן, נברר את הסוגייה הזאת ונראה מה הן המשמעויות של שינויים,

אם צריכים לבוא בכלל שינויים.

אני רוצה לאמר לסדר- - הנציגות של העוזרים הפרלמנטריים תהיה כאן כל אימת שהיא

תשמיע את עמדתה ותישאל שאלות. אוזר כך, ידידי הצעירים, אתם תעזבו את חדר הוועדה

ואנחנו נוכל לדון במסגרת רגילה.

הואיל והסוגייה הזו הועלתה על ידי חבר-הכנסת רפי אלול, והוא שביקש את הדיון,

אני רוצה לאפשר לו להציג את הנושא הצגה ראשונית, ואחריו נאפשר להם להגיד את

דברם.

בבקשה.

ר' אלול

אני הבר כנסת חדש וצעיר, ואם כי טרם הספיקותי להכיר את ההברים, אני יודע,

גם כהבר כנסת וגם כמעסיק, שתנאי העבודה וההעסקה של העוזרים הפרלמנטריים הם תנאים

לא סבירים. התנאים לא סבירים, הן מבחינת המשכורת וכן מבחינת תנאי העבודה. התברר

לי עתה - אחרי שבתחילת הקדנציה חשבתי שזו עבודה זמנית - שיש פה אנשים עם ותק.

מו1ברר שזו לא עבודה זמנית של סטודנט, שרוצה לעבוד שנה-שנתיים וללכת, אלא שיש פה

אנשים עם וינק, נשואים, עם משפחות, ולמעשה אין להם כל זכויות.

משהתבררו לי כל תעובדות הללו באתי ואמרתי שצריך לעשות שינוי. יתרה מכך,

ראיתי אותם עובדים משמונה בבוקר עד אחת-עשרה בלילה, ואין להם בשכר אפילו כיסוי

לאש"ל, ואילו הם לא מסוגלים לממן את זה.

הנושא צריך לעבור דיון מסודר, ואני יודע גם את כל העלויות הכספיות הכרוכות.

גם נושא השכר, גם נושא ההשתתפות בנסיעות למשל, אהזקת טלפון, חבר הכנסת מטיל על

העוזר להתקשר טלפונית לינתו נאי וכדומה גם בימים ובשעות שמחוץ לעבודה בכנסת.

אני בא ואומר שאנחנו צריכים למצוא דרך, עם כל הקושי, ואני יודע שיש קושי, גם

דיברתי עם יושב-ראש הכנסת. אני בכל זאת חושב שצריכים למצוא דרך לתיקון המצב

שנוצר - תיכף נשמע את החברים האלה - אולי בכך שתוקם ועדה שתלווה את הענין, תוודא

גם את הענין הכספי. אני בטוח שאחרי הפגישה היום, לאחר שנשמע את העוזרים

הפרלמנטריים, כולנו נבין עד כמה מצבם גרוע, ואני הושב שאנחנו צריכים לגלות הבנה

בענין. לפי עדותם העבודה מאד מעניינת אותם, אבל עם סיפוק אי אפשר ללכת למזנון,

תאמינו לי.

במשפט אחד, אני רוצה לקוות שמשהו אהרי היום ישתנה במעמדם של העוזרים

הפרלמנטריים. אני חושב שאנהנו צריכים אכן למצוא דרך לשפר את מצבם ולתגמל אותם

בצורה הולמת על עבודתם.



היו"ר חי מירום

רשות הדיבור לנציגי העוזרים הפרלמנטריים, מי פותח?

ג' ברזל

ברשותכם, קודם אציג את חברי. אלונה לונצר, עובדת ארבע שנים כעוזרת פרלמנטרית,

כרגע ע"פ של חה"כ אליהו בן-אלישר, גבי עשור עובד עם חה"כ מיכאל איתן מזה חמש

שנים, ואנוכי גיא ברזל עוזר פרלמנטרי של חה"כ עמיר פרץ מזה שנח וחצי, וכן נמצאות

כאן העוזרות הפרלמנטריות של חברי הכנסת מירום, אלי דיין וחברת הכנסת תמר

גוז 'נסקי.

מכובדי, קשה היה לי היום לבוא, כעוזר של חבר כנסת יו"ר ועדת העבודה והרווחה

אני יודע את הבעיות הכלכליות של מדינת ישראל, מצב האבטלה, מצב התעסוקה הקשה

שמדינת ישראל עומדת בפניה. לבוא היום ולדרוש כספים שלדעתי מגיעים לי, קשה לי,

אני לא אומר שלא. כמו כן, אני חייב להגיד שהעבודה הזאת נותנת לי סיפוק, בהחלט יש

לה יתרונות של להימצא במקום שבו מקבלים החלטות גורליות שמשפיעות על חיינו, להכיר

אנשים, להתחכך עם האליתה הפוליטית של מדינת ישראל, זה נותן הטבות שאי אפשר להגדיר

אותם במונחים כספיים.

ברם, המצב הכספי של העוזרים הפרלמנטריים, שלדעתי נובע מכך שקבלתנו לעבודה, או

מכך שמעמדו של העוזר הפרלמנטרי בכנסת נוצר טלאי על טלאי, וזה לא איזשהו מוסד

מוסדר עם חובות וזכויות. מצב זה נוצר כתוצאה מנסיבות שהתרחשו במשך השנים, כי

לפני עשר שנים לא היה מוסד כזה, ואז כשראו את הסכומים הפעוטים שקיבלו העוזרים

הפרלמנטריים הוסיפו להם איזה קורס מחשב, וכך טלאי על טלאי הלך ונוצר מוסד שנקרא

עוזר פרלמנטרי, בלא שאי פעם ישבו והגדירו את זהבחוק, בחוק חתקציב או בכל מקום אחר

- מה זכויותינו, מה חובותינו, מה חבר הכנסת אמור לדרוש מאיתנו, fidאנחנו זכאים

לקבל מהכנסת. נוצר מצב שיש פער בין הדרישות שחבר הכנסת מעמיד בפני העוזר

הפרלמנטי, בין עבודתו של העוזר לבין התשלום או התגמול הכספי שהעוזר הפרלמנטרי

מקבל מהמדינה. המצב מגיע לידי אבסורדים מסויימים.

ברור לי שלא ניתן להעמיד אותנו כעובדי כנסת. ברור לי שהחוזה צריך להיות בין

חבר הכנסת לבין העוזר הפרלמנטרי, מכיוון שאין לחייב חבר כנסת לקבל אף אחד

מהעוזרים הפרלמנטריים לעבודה, כלומר זכותו של החבר כנסת כנבחר ציבור לבחור מי

יהיה עוזרו.

נכון הוא שבמשך שנים העוזר הפרלמנטרי שעובד בכנסת לומד את עבודת הכנסת, ויכול

לסייע לחבר הכנסת בעבודתו הפרלמנטרית, וזכורני שבכנסת האחרונה, כאשר ארבעים

ושלושה חברי כנסת חדשים נכנסו למשכן, משיחות שהתקיימו בנושא היה ברור שחברי הכנסת

רצו עוזר פרלמנטרי עם נסיון. הידע שלנו שנצבר עם השנים הוא ידע חיוני לעבודת

הכנסת, ולנו, העוזרים הפרלמנטרים, מאד חשוב שעבודת הכנסת - שמושמצת על ידי

העתונות, וחברי הכנסת מושמצים על עבודה לא תקינה - בהחלט תנוהל בצורה הטובה

ביותר, כי זח טוב למדינת ישראל, כי זה טוב לעבודת הכנסת, ואנחנו בהחלט חושבים

שאנחנו יכולים לעזור לחבר הכנסת למלא את יעודו כנבחר הציבור.

אני מודה, רובנו סטודנטים, אבל רובנו לא רואים את זה כעבודה זמני או

עבודת-סטודנט בחצי מישרה. רובנו מקבלים טלפונים ברוב ימי השבוע, גם בשעות הערב,

בהקשר לעבודה של חבר הכנסת. אי לכך, להגיד שעבודתנו מסתכמת ב-80% מישרה היא פשוט

לא נכונה. אנחנו עובדים קשה מאד, אנחנו עובדים ללא שום תנאי סוציאלי שאחרים

מקבלים בעבודה, ולפעמים זה מאד חורה לעוזרים פרלמנטרים שחברי כנסת שנאבקים בצדק

לטובתם של אחרים למען תנאים סוציאליים, ואילו העוזר האישי לא זכאי לאותם תנאים

מינימליסטיים. מחר בבוקר יכול חבר הכנסת להגיד לי "תודה רבה על עבודתך, היה

נחמד, אבל החלטתי להחליף אותך באחר", ולי אין מה לעשות בנדון. אני מקבל את זה

שיש לו זכות לעשות זאת, אבל התגמול הכספי במקומות כאלה, בתנאים כאלה, בדרך כלל

גבוה יותר מכיוון שהם יודעים שמהיום למחר הם יכולים להיות מפוטרים.

אין לי משהו אחר.



יש גם עוזרים פרלמנטריים נשואים בעלי משפחות. אם אתם טוענים שלא לכך

התכוונה הכנסת בכך שהוא נתן לחברי הכנסת לקבל עוזרים פרלמנטריים, אז למה קיבלו את

אויש אנשים לעבודה ? אף אחד לא הסתיר את זה שהם נשואים ושיש להם ילדים.

עוזר פרלמנטרי היום מסבל 1500 שקל לחודש. ההוצאות שלנו במשכן פר-חודש 150

שקל, שזה כולל ארוחת צהריים הכי מינימלית שזה מנת-היום, ועוד פעמיים קפה. כלומר,

עשירית מהמשכורת שלנו מופנית לאש"ל מינימלי של יום עבודה, אנחנו מתחילים לעבוד

בשעה שמונה בבוקר ומסיימים בשעה שמונה, תשע, עשר בערב, או עד שחבר הכנסת אומר די.

אנחנו לא חותמים שעון, ונכון בימי ראשון וחמישי הכנסת לא מתכנסת אבל זה לא אומר

שחברי הכנסת אינם מעמידים בפנינו עבודה. אני מכיר עוזר פרלמנטרי אחד שלמד יום

אחד באוניברסיטה, כל שאר השבוע הוקדש לעבודה, וחבר הכנסת ביקש ממנו שיוותר גם על

היום הזה מפני שהוא צריך אותו בכל ימי השבוע. וזאת, מפני שלא שלא עומדים בפני

חברי הכנסת החובות והזכויות של העוזר הפרלמנטרי שלהם. התגמול הכספי, אף על פי

שהוא אמור להיות רק לשלושה ימי עבודת הכנסת ניתן גם לגבי הימים שהכנסת אינה פעילה

ואנו עובדים מחוצה לה.

אי לכך, טענת הקיפוח שאנו מרגישים. אנו עובדים קשה, ואנחנו נמצאים במקצוע

שההצע גדול מהביקוש. אם עוזר פרלמנטרי יעזוב את עבודתו אין בעיה למצוא אנשים

ברמה, ואנחנו ערים לכך שדורשים רמה מסויימת של אינטליגנציה, אנחנו אמורים לדעת

תקשורת, להכיר את מערכת התקשורת, לפרסם את חבר הכנסת ולשלוח חומר לעתונות, לכתוב

נאומים, לחפש חומר, בקיצור בהחלט- - -

י' שריד

איפה יש עוזרים כאלה, אני צריך כזה.

ג' ברזל

אנחנו הגשנו לוועדה דף עמדות שלדעתנו הוא מינימליסטי לחלוטין. הגשנו תנאים

שלדעתנו הם מינימליסטים, כיוון שכולנו חפצים ביקרה של מדינת ישראל ולא היינו

רוצים לבזבז את כספי הציבור. לדעתי, חברי הכנסת נבחרי העם אמונים על שמירת כספי

הציבור, ולכן לא רצינו להגיש תביעות כדי להגיע למשא ומתן.

אמר חבר-הכנסת רפי אלול אולי נקים ועדה. ועדות הוקמו כבר, לנו יש בעיה של

זמן - תקציב המדינה הולך ומתעצב, זה חייב להיעשות בזמן הקרוב.

היו"ר חי מירום

תודה גיא, האם יש למישהו להוסיף?

גי עשור

בעקרון, כל מה שאמר גיא אני מזדהה איתו. רציתי לחדד שתי נקודות נוטפות,

ולהעיד באופן אישי. אני עובד חמש שנים עם חה"כ מיכאל איתן, חבר כנסת שעובד המון.

הלשכה שלנו היא בין הפעילות ביותר , ואני לא רוצה לאמר שאני נאנק, אבל בגלל עומס

עבודה אני עובד חמישה ימים בשבוע, כל הפגרה לא היה לי אפילו שבוע אחד של חופש.

אני אומר שמקובל עלי שנותנים משכורת סטנדרטית, ויש כאלה שעובדים פחות ויש

כאלה שעובדים יותר. אבל לא זאת הנקודה, עובדה היא שיש חברי כנסת שהם פעילים יותר

ויש שפעילים פחות, והחוק לא מבחין בין המשכורות.

היו"ר חי מירום

"אמנה" לא יכולה לעזור קצת?



ג' עשור

"אמנה" לא קשורה לזה.

קריאה

זו היתה הערה פוליטית.

לי לבנת

זה לא FAIR.

ר' אלול

אולי הכסף של "מולדת"...

אי זנדברג

אולי הכסף של קופת-חולים...

ג י עשור

נקודה נוספת שחייבים לתת את הדעת, אנחנו לא משווים את מצבנו לפועלים מדימונה

או לאחרים, אבל אם רוצים להשוות אז יש פה עובדים בבניו הזה, אס או1ם מקימים ועדה

שתברר כמה הם משתכרים, מה התנאים שלהם, אנחנו מבקשים חצי מהדבר הזה, לא יותר. אני

יודע שלאחר שנתבקש לעזוב את החדר הזה, אנשי המנגנון של הכנסת יגידו: אין תקציב

ואין כיסוי לדברים האלה.

היו"ר חי מירום

רגע, רגע. עזוב את אנשי המנגנון של הכנסת, חוץ מזה המינוח יש לו קונוטציה

שמאד לא מקובלת עלי. שנית, ענין תקציב הכנסת הוא עניינה של ועדת הכנסת, יש לנו

ועדת תקציב, וחברי הכנסת יעסקו בשאלה הזו. בכלל המטריה היא בין חבר הכנסת לבין

העוזר שלו, ללא כל קשר למנגנון הכנסת. חשוב שתדעו, הבעיה שנדונה פה היא ביניכם

לבין חברי הכנסת.

ג י עשור

אבל זה צריך לעמוד במבחן הסבירות, שלא יהיה מצב של קיפוח מאד משווע. תודה.

היו"ר חי מירום

זו טענה. תודה רבה.

אני הייתי רוצה דווקא באוזניכם, חשוב מאד שגם אתם תשמעו, שהחשב מר למברגר

יתאר את הצד הפורמלי של ההתקשרות הזו, מה היה נהוג ואיך היה נהוג בקשר להתקשרויות

עם העוזרים הפרלמנטרים, ובמיוחד משהו לגבי הטענות שלהם בכל מה שקשור לתנאים

הסוציאליים. בבקשה.

י י למברגר

אני יכול לספר הסטוריה, איך זה התחיל. לפני שנים העמידו תקציב לכל חבר כנסת

והוא היה מנצל את התקציב הזה לצורך כתיבת מכתבים, כתבנות, שירותים טכני ים.

הסכומים היו קטנים מאד. במשך השנים הסכוםגדל, והגיעו למצב כזה שהחליטו לקשור את

העוזר הפרלמנטרי לחבר הכנסת על ידי חוזה בין העוזר לבין חבר הכנסת. הסיבה מדוע

עשו את זה, יסבירו היועצים המשפטיים.



כאשר התחילו עם תלושי המשכורת המסודרים קבעו שהעוזרים הפרלמנטריים יקבלו

משכורת שמונה הודשים בשנה, לפי דרגת מסויימת של דרגה 6 בדירוג המח"ר, 60% המשרה,

אני לא זוכר את הסכומים אבל הם היו קטנים מאד. לא בדקנו אם הוא אקדמאי או לא, אם

תלמיד או בכלל לא לומד, כולם קיבלו לפי הסולם הזה.

במשך השנים זה התקדם מדרגה 6 לדרגה 7. מ-60% ל-70%, ל-80% היום. בנוסף לזה,

זה עלה משמונה הודי משכורת לתשעה, ולעשרה הודשים, כיום זה הגיע לשנים-עשר הודשים

בשנה, גס בחודשי הפגרה, גם כשהכנסת לא בפעילות, תמיד עם מקבלים משכורת. זה

עניינו של הבר הכנסת, והקשר הוא בין חבר הכנסת לעוזר הפרלמנטרי שלו.

כיום המצב הוא שמקבלים שנים עשר חודשי משכורת, 80% מדרגה 7 של המח"ר, - בכסף

זה כיום 1093 שקלים.

קריאה

דרגה 7 זו לא דרגה גבוהה.

י' למברגר

נכוו, זו לא דרגה גבוהה. סטודנט כשהוא גומר את הלימודים ומתהיל לעבוד במשרד

ממשלתי, חמישה - שישה ימים בשבוע, וחותם כרטיס, שנים-עשר חודשים בשנה, מקבל את

המשכורת הזאת. אין מה לעשות.

היו"ר ח' מירום

זה הבסיס.

י י למברגר

זה היסוד. הם מקבלים תוספת שזה הלק מהשכר - נסיעות, אשל ומיושב, כיום זה

מסתכם ב-552 שקלים, בסה'יכ משכורת 1645 שקלים להודש ברוטו, מזה יורד מס הכנסה סכום

קטן, אם הוא נשוי הוא פטור, וביטוה לאומי לפי ההוק זה אנחנו נותנים. המשכורת נטו

בערך 1500 שקל.

ר' אלול

נסיעות זה לפי המרחק?

י י למברגר

לא, הוועדה קבעה סכום גלובלי, רצו להוסיף קצת. זה לא מהולק לסעיפים, וקראו

לזה תוספת עבור אשל או תוספת עבור נסיעות. זה המצב כיום.

היו"ר חי מירום

תודה רבה. מישהו מהברי הכנסת רוצה לשאול את העוזרים הפרלמנטרים שאלות שיועילו

כאן לדיון? מישהו מהעוזרים הפרלמנטרים, גם מאלה שהצטרפו אלינו, רוצה להעיר הערה

נוספת?

חי שלום

שמי חיה שלום, אני העוזרת הפרלמנטרית של הברת הכנסת ונמר גוז'נסקי. אי רוצח

נקודה אחת - הבעיה של תנאים סוציאליים, לחדד את זה הרבה יותר.

אנהנו באנו לכאן ללא תנאים סוציאליים לחלוטין. דמי הבראה שהיינו אמונים לקבל לפי

החוק לא קבלנו במשך שנים, וניתן לנו רק לאחר שהערנו על כך.



נקודה שניה, שאל חה"כ שריד "איפה יש עוזרים כאלה", ואמר שהוא רוצה עוזר כזה.

ובכו, אינה תקבל אם תתגמל. כלומר, אני רואה את זה כמקצוע, אני באתי לעבוד עם חה"כ

תמר גוז'נסקי והיא קיבלה אותי לעבודה כאשת מקצוע. כך אני רואה את זה. התגמול שלי

הוא שאני עובדת בדברים שמעניינים אותי, התגמול היחיד, שהרי המשכורת בוודאי לא

התגמול שלי. אתם רוצים עוזרים פרלמנטריים טובים - תתגמלו אותם, הם יהיו טובים,

יהיה קשר הדוק וטוב בין הצדדים ותקבלו עבודת מצויינת. זה מאד חשוב.

היו"ר חי מירום

תודה רבה. בבקשה, חה"כ דראושה.

ע' דראושה

אני רואה שבמכתבכם לא הזכרתם לינה. אני יודע שזו בעיה מרכזית לגבי אלה שגרים

מחוץ לעיר. למשל, העוזרת שלי נתקל בבעיה כזאת, אין לה איפה ללון והיא חייבת לשלם

עבור לינה מכיסה.

ג' ברזל

יש עוזרים פרלמנטריים שעדיין נמצאים במעונות, והעלות היא 450 שקל לחדוש. אני

משלם כשכר דירה - מכיוון שלא קיבלתי מעונות בירושלים, אני עדיין סטודנט - 250

דולר פר חדר בדירה פלוס ארנונה פלוס מים, חשמל גז - בערך 300 דולר לחודש רק

הוצאות דיור. בנוסף לזה יש לי הוצאות שכר לימוד, מזון, וכיוצא באלה. הכל על

משכורת של 1500 שקלים.

ע י דראושה

מדוע לא הזכרתם את זה בכלל בדף המידע?

ג' ברזל

אמרתי מראש, שהסעיפים שהגשנו הם מינימליסטים. מצאנו לנכון לבוא לשטוח את

טענותינו ולא פנינו בדרישות שלדעתנו לא צודקות. אם חברי הכנסת יכירו גם בהוצאות

לי נה -

היו"ר ח' מירום

-אז לא תתנגדו.

אי דיין

הם יכולים ללון בכנסת באגף החדש, החדרים פנויים בערבים, ויש גם מקלחות.

ג' ברזל

חבר הכנסת דיין, קצין הבטחון לא מאפשר ללון במשכן. בקדנציה הקודמת, נאלצתי

פעם אחת לישון בכנסת מכיוון שישיבת הכנסת הסתיימה בארבע לפנות בוקר והיתה לי

פגישה בשעה שבע וחצי בבוקר ולא יכולתי לנסוע לתל-אביב. אבל בעקרון הבטחון לא

מאפשר לינה בכנסת.

קי מלול

שמי קרן מלול, עוזרת פרלמנטרית של חה"כ רפי אלול. אני מתחילה ללמוד לתואר

שני, מחזיקה דירה, מחזיקה רכב, יש לי את ההוצאות השוטפות. במשכורת הנוכחית של

היום אני נאלצת לעבוד בימי ששי ושבת בנקיונות, כדי שאוכל להשלים את השכר לצורך

הוצאות הכרחיות. כמוני יש רבים שעובדים בעבודות נוספות.



אי דיין

ולו כדי שתפסיקו לעבוד בשבת צריך לעלות את המשכורת בעשרה אחוז.

היו"ר ח' מירום

אני מודה מאד לעוזרים הפרלמנטריים. אני מבקש מכם עכשיו לעזוב את החדר, כדי

לאפשר לנו להמשיך לדון בעניו.

הברי הכנסת, נמשיך בדיון. חבר-הכנסת יוסי שריד ביקש ראשון להביע את דעתו.

י' שריד

אני כבר קניתי לי שם בבית של אויב העוזרים הפרלמנטריים. אז לי אין שום קושי,

מה איכפת לי, זה כסף של אבא שלי? אז אני יכול להגיד: בואו ניתן להם מה שהם

רוצים, ואני אהיה הביבם של העוזרים הפרלמנטריים, ואולי של העוזרות. אני הבעתי

דיעה דומה בקדנציה הקודמת, ואין לי ברירה אלא לחזור על עמדתי גם בקדנציה הזאת.

כמובן, למה לא לתת יותר? יש פה אנשים טובים, הם ביחסים טובים איתנו, אנחנו

אוהבים אותם, הם אוהבים אותנו, נעלה להם את המשכורת. השאלה אם זה עומד באיזה

שהוא מבחן ציבורי. כמובן שבמשך השנים נוצרו כל מיני עיוותים, עיוותים אוביקטיביים

שבאמת צריך לחזור ולישר אותם, כי באמת משהו לא בסדר.

לכן, אני חושב שצריכה לקום תת-ועדה כדי לברר את הענין הזה, ואני חושב שאפשר

להכניס פה עוד סעיפים.

יש באמת עיוותים. למשל, המחוקק לא חשב שעוזר פרלמנטרי יעבוד פה עשר שנים,

ואמרו לי שיש פה עוזר פרלמנטרי שעובד עשר שנים, אז הוא מטופל באשה ובילדים, והוא

לא יכול להתקיים על ל1500 שקל, אבל לא זו היתה כוונת המחוקק. אנחנו התכוונו

שעוזר פרלמנטרי יהיה סטודנט. סטודנט הולך וסטודנט בא, סטודנט בא וסטודנט הולך.

אבל מצד שני, אולי מישהו יכול לאמר: אי אפשר להשליך עוזר לעת בגרות. בסדר, אני

לא יודע, צריך לחשוב. אם אנחנו מקבלים את העובדה שיכול להיות פה עוזר של עשר

שנים, אז יכול להיות גם עוזר של עשרים שנה, והוא אולי עוד ירוויח יותר מאשר חבר

הכנסת פה, שזה גם כן בסדר. צריכים לראות אותו כעובד לכל דבר. אני בספק אם הוא

צריך להיות בהתקשרות עם חבר הכנסת, יכול להיות שהוא צריך להיות בהתקשרות עם

הכנסת, ואולי הוא יעבוד כעובד כנסת, ואז נגיד שאדם שמגיע לפרקו, חמש שנים, שמונה

שנים, אז הוא הופך להיות עובד כנסת. אני לא בטוח שזאת עמדתי, אבל אני אומר שיש

פה איזה בעיה. אנחנו התכוונו שזאת היא עבודת סטודנט, ואני חושב שכך זה גם צריך

להיות.

מכיוון שמדובר בעבודת סטודנט, אז יש המון בעיות לסטודנטים. זה שהבחורים

והבחורות הנחמדים האלה במקרה קרובים אלינו, זה לא מרשה לנו לנהוג בהם כפי שלא

נוהגים בהם בשום מקום, בכל הכבוד. יש בזה אפילו טעם לפגם.

ע' דראושה

לא כולם סטודנטים. יש כאלה שסיימו את הלימודים.

י י שריד

אפשר להחליט להעסיק מאה וחמישים עובדים, קבועים, של הכנסת--

מי בוטון

יש איסור להעסיק עובד קבוע שהוא עובד מדינה שעוסק בעניינים מפלגתיים

ופוליטיים.



י' שריד

--זה לא מדאורייתא, אבל זה מחייב.

מכיוון שאני חושב שאני הייתי אחד מההורים המולידים של חבריה המוזרה הזאת

שנקראת עוזר פרלמנטרי, אז אנחנו התכוונו לכך שזה יהיה סטודנט. אם זה לא סטודנט

זה משנה את כל העניו מעיקרו. אם זה לא סטודנט אז צריך להעסיק אתה האנשים האלה

במשרה מלאה, לא 80% אלא 100%, עם כל התנאים הסוציאליים, כי אנחנו לא נעסיק פה

אנשים במשך שנים על שנים ללא תנאים סוציאליים. אבל זה משנה את כל העניו מעיקרו.

אם רוצים לקבל החלטה שמשנה את כל העניו מעיקרו אפשר לקבל את ההחלטה הזאת. אבל

הכוונה היא לסטודנטים.

לסטודנטים יש המון צרות. למשל, סליחה, אני מכיר באופו מאד אישי בחור שהיה

חמש-שש שנים בצבא, אחר כךלמד משפטים, גמר משפטים, הוא עכשיו סטז'ר ומקבל 1350

שקל. ואני מכיר עוד סטודנטית באופו מאד אישי, היא עובדת במלצרות והיא מקבלת 700

שקל. זה שהם פה על ידינו וזה שבכוחנו לפזר כסף--- ואני יודע במה עובדים

סטודנטים. התלוננה כאו העוזרת הפרלמנטרית שבששי-שבת היא צריכה לשטוף רצפות, אני

מכיר סטודנטים ששוטפים רק רצפות בכל ימי השבוע, ואני יודע גם מה הם מקבלים. ואין

להם זכויות סוציאליות, אני לא נגד זכויות סוציאליות, אבל שוטפת הרצפות מקבלת

זכויות סוציאליות? והשומר בחברת שמירה - אלה העבודות של סטודנטים - מקבל זכויות

סוציאליות? אם זה המודל של עוזר הפרלמנט אני לא חושב שהדרישה מעיקרה היא דרישה

צודקת.

אני לא יודע, יכול להיות שיש פה עוזרים פרלמנטריים שהם מחטטים את רגליהם

עשרים שעות ביום, חמישה ימים בשבוע, הם תשושים מרוב עבודה. אני מכיר את העוזרים

הפרלמנטריים שלנו - אולי סיעת מרצ היא סיעה שונה - הם עובדים כמה שעות ביום,

שלוש פעמים בשבוע, ואני חושב שזה יפה מאד שהם מקבלים 1500 שקלים בחודש, זה יותר

מאשר מקבל כל סטודנט אחר בארץ בשביל עבודה מהסוג הזה.

יחד עם זה, יש אולי דברים שהם מוצדקים, אני לא יודע בדיוק מה. למשל, שיחות

טלפון. בוודאי, אם עושים שיחות טלפון הם צריכים לקבל עבור שיחות טלפון.

י י למברגר

זה כלול בסכום של 552 שקל.

י' שריד

אז צריך לבדוק את הסכומים, אם הם באמת סכומים ריאליים. אם אכו יש להם שיחות

טלפוו, בוא נאמר, זה לא צריך לעלות להם בכל אופו.

צריך לבדוק דמי נסיעה. יש פה ענין של הכרה בשות ותק, יכול להיות שיש פה באמת

ותיקים, אולי הם צריכים להיות מתוגמלים יותר. ספסוד ארוחות צהריים בימי כנסת,

יכול להיות שיש בזה משהו.

אני לא בטוח שהתעמקתי דיו, אבל נראה לי שכל השאר לא מוצדק. יש בזה טעם לפגם

באופו ציבורי, שסטודנטים, רק בגלל הסיבה שהם עובדים איתנו ובידינו לתת להם--יש

בזה טעם לפגם אם נוהגים ברוחב יד.

אני מציע שתהיה תת-ועדה, ואם אפשר להעלות במשהו, אני לא נגד. אם רוצים לעשות

רפורמה כללית בעניו, אני גם כו לא נגד. בואו נבחר ברפורמה כללית, יכול להיות

שבכלל אז נעזוב את המודל של הסטודנט, יהיה עובד אהר, עובד שישה ימים בשבוע, נגדיר

את חובותיו, נגדיר את זכויותיו גם. אבל אם נשארים במודל הקיים אני חושב שפחות או

יותר זה מה שניתן לתת, פלוס תוספות מסויימות שאפשר להוציא מהדף.

r



היו"ר ח' מירום

הערה לחה"כ אלול. אחריו, הצעה לסדר של חה"כ דב שילנסקי.

ר' אלול

מאיור ואני נפגשתי ודיברתי איתם לא אחת, ואני מודה שהיו לי איתם גם לא מעט

ויכוחים. אם אני יכול לכמת את הדברים האלה, דיברנו על סכום להערכתי שיכסה את

האש"ל, מדובר על תוספת של 150 שקל. להערכתי כל הסיפור מסתכם ב-160 אלף שקל לשנה.

אני אומר לכם שזה לא סכום משמעותי עבורנו, אך עבורם התוספת החודשית הזאת היא בעלת

משמעות רבה.

י' שריד

על זה אני מוכן להתפשר. נכון, החיים נעשים יותר קשים כל שנה, אז נפצה אותם.

היו"ר חי מירום

יש פה הצעה לסדר, ואני מאד מצפה לה. בבקשה, חה"כ שילנסקי.

ד' שינלסקי

אנשי המנגנון הם מאד פעילים. אני הרי שעות רבות

טפלתי בנושא ואני מכיר אותו, הם פרופסורים בנושא, ונשמע את הצעתם. אני פשוט חושב

שרוב האנשים לא מתמצאים בכל הסוגייה. זה יקל את הדיון.

היו"ר הי מירום

חברות הכנסת לבנת וגוזינסקי, שתיכן רשומות לדיבור. היות וזמננו קצר, אני

רוצה להציע הצעה, לא על-מנת לגרור אלא על-מנת לטפל בנושא. אנו יושבים פה בהרכב

גדול, והרי הוויכוח לגבי עבודת העוזרים הפרלמנטריים הוא לא ויכוח גדול כל כך. חבר

הכנסת שריד תאר פה מנקודת ראותו, מישהו אחר יכול לתאר תיאור שמדגיש יותר את

המסירות ואת העזרה שהעוזר נותן לחבר הכנסת, ומישהו גם יכול לבוא ולאמר שמן הראוי

שיהיו לנו שניים או שלושה עוזרים פרלמנטריים כמו שנהוג לגבי הקונגרסמן או הסנטור

בארצות-הברית. הכל ברור וידוע. בכל זאת, אנחנו חיים באיזו שהיא מציאות, והיתה

וישנה איזו כוונת מחוקק שייסד את מוסד העוזר הפרלמנטרי.

ברצוני להציע הצעה, ואם זה לא יהיה מקובל אפשר שנמשיך בדיון, וההצעה היא

שיקום פה צוות מקרב חברי הוועדה שיבחן את הדברים גם עם אנשי המנגנון - אני לא

אוהב את המילה הזו - וגם עם העוזרים הפרלמנטריים. הצוות יבחן את הענין, אם אכן

מדובר במשהו כמו שהוצג, אני חושב שניתן יהיה בתוך הוועדה המשותפת לתקציב הכנסת

לכלול איזו שהיא תוספת כדי להביא לידי ביטוי את הרצון ללכת לקראתם. אם מדובר

בענין שהוא יותר כללי ועקרוני, יתכן שצוות כזה לא יועיל כאן.

לכן, אני שואל את חברי הכנסת, אם אפשר להסתפק שבשלב הזה נקבע צוות כזה אשר

יחזור לכאן עם ממצאים והמלצות.

ר' אלול

זו התחמקות.

היו"ר חי מירום

חבר הכנסת אלול, אין כאן התחמקות. אתה יודע שאני העליתי את הדיון הזה עכשיו

בגלל שזה לפני אישור התקציב, חשבתי שאחרי זה זה לא יהיה אפקטיבי.



ר' אלול

על כך אני מודה לך.

י' שריד

נקים תת-ועדה שבשבוע הבא תביא את מסקנותיה.

היו"ר ח' מירום

נכון. זה עניו שאפשר לקיים אותו השבוע בתוך הכנסת, ולסיים עוד השבוע.

לי לבנת

הבעיה היא עקרונית ומהותית, ולא בעיה של 130 או 150 שקל. השאלה בעיני היא

עבודת חבר הכנסת ולא עבודת העוזרים הפרלמנטריים.

היו"ר ח' מירום

זה דיון אוזר.

לי לבנת

לכן, נדמה לי, שצריך לקיים דיון מהותי בשאלה הזאת, האם באמת מדובר בסטודנטים

שבאים לכמה שעות בשבוע; או שאולי הברי הכנסת זקוקים לעזרה מסוג אחר בעבודתם

הפרלמנטרית. השאלה היא עקרונית. לכן אני מבקשת דיון בנושא הזה.

היו"ר חי מירום

חברת הכנסת לבנת, אנחנו נקיים דיון בענין הזה. תנסי להגיש איזה נייר על הנושא

באופן כולל יותר, לא רק לענין העזרה הפרלמנטרית אלא בכלל.

א' דיין

השאלה שמטרידה אותי היא האם צריך להישאר במתקונת הזו שנקבעה, שהעוזר הוא בעצם

כמו סטז'ר למשך שנה, שנתיים שלוש, והוא חולף.

ת' גוז'נסקי

זה לאו דווקא סטודנט.

אי דיין

זו הקונספציה שנקבעה בבסיס העסקת העוזר הפרלמנטרי, ואת זה צריך לפתור בוועדה

המצומצמת הזו. כמו כן צריך לבדוק אם היתה שחיקה של 130 או 150 שקל.

היו"ר ח' מירום

זה לא שינוי קונספטואלי.

אי דיין

זה באשר לשחיקה. לדעתי כדאי שתקום ועדה אחרת שתבדוק האם יש מקום לשינוי

הקונספציה. הייתי אומר, שלחבר הכנסת אין מישהו מקצועי שיכול להעיר את עיניו לכל

מיני נושאים שהוא מטפל בהם.



היו"ר חי מירום

את זה נכלול במסגרת של הדיון על עבודת חבר הכנסת. יהיה נכוו לבדוק את זה

לא מנקודת האינטרס של העוזר אלא מנקודת המבט של עבודת חבר הכנסת.

מ' קצב

חבר הכנסת דיין מציע שתי ועדות, ואני חושב שהוא צודק. ועדה אחת, שתוכל לדון

בכל הנושא הקונספטואלי, וועדה אחת לעניו השחיקה. אני מציע שוועדת תכנסת תקים את

שתי הוועדות הללו.

י' שריד

אני מציע שזו תהיה אווזה וועדה, אבל לגבי השחיקה היא תביא מסקנות בשבוע הבא.

בעניו הקונספטואלי, היא תתחיל לדוו אחרי השבוע הבא.

היו"ר חי מירום

אני מבין שההצעה מקובלת על החברים. ברשותכם, נקים צוות של 3-4 חברי כנסת. מי

מחברי הכנסת מעונין להשתתף בצוות? אני מציע מטעם העבודה את חה"כ רפי אלול -

יו"ר, מהליכוד חה"כ לימור לבנת, מחד"ש חה"כ תמר גוז'נסקי, והרביעי חה""כ אליעזר

זנדברג מצומת.

***



קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק

היו"ר ח' מירום

חברי הכנסת, אני מתנצל. היינו צריכים להביא לדיון הצעות של חבר-הכנסת בא-גד.

לא נוכל לדון בענין היום, כי נכנס לנו משהו בלתי מתוכנן, לכן נעביר את הצעותיו

למחר. אנחנו מתנצלים.

אנו מקדמים בברכה את מר זייף, מנהל אגף המכס והמע"מ במשרד האוצר. הוא הוזמן

לוועדה בענין קביעת הוועדה שתדון בהצעת חוק של חה"כ עמיר פרץ בנושא: איזורי יצור

ליצוא חופשיים. סגן שר האוצר הציע להעביר לוועדת הכספים, ואילו באולם נשמעה הצעה

להעביר לוועדת הכלכלה.

הצעת חוק איזורי יצור ליצוא חופשיים.

מר זייף יציג את עמדת האוצר, בבקשה.

א' זייף

בשם שר האוצר, וגם על דעתי, אני ממליץ בפני הוועדה להעביר את זה לוועדת

הכספים, ממספר סיבות. הנושא הוא נושא שקשור ישירות, ובעצם כל המשמעות של איזורי

סיור חופשיים היא במיסוי. באם חברות ייכנסו לאיזור סחר חופשי, או לא ייכנסו לאיזור

סחר חופשי, מתבטא הן במסים ישירים, והן במסים עקיפים.

באופן כללי, לכלל מדינת ישראל, כל נושא המסים, גם מס הכנסה, גם מסי רכוש, כל

נושא הארנונה, גם מכסים, מסי קנייה, מטופלים על ידי ועדת הכספים.

לכן, מאחר והאיזור הזה, המשמעויות בו, וגם הבקשות השונות בהצעת החוק

שמתייחסות לבעיה, עיקר ההתייחסות וההטבות והפריבילגיות שניתנות באיזור הזה, בלי

להתייחס לעצם הנושא עצמו, מתייחסים למסים, אם למס הכנסה פטורים לעשרים וחמש שנה

וכדומה, אם פטור ממסים בכלל, מסי מכס, מסי קנייה וארנונות, כל הנושאים האלה

נידונים בוועדת הכספים. לכן לדעתנו, כדאי שכל החלטה שתתקבל תהיה חלק אינטגרלי

מהחלטות לגבי הכלכלה הרציפה במדינת ישראל, כי באם יקומו האי זורים האלה יהיה בהם

שוני מהכלכלה הרגילה שקיימת במדינת ישראל בכל האי זורים האחרים, ותהיה השלכה בין

שני האיזורים האלה. גם המכס יטפל, גם מס הכנסה, גם העיריות בשטח המוניציפלי

שלהן. .

עוד שתי נקודות, יש לזה השלכות נוספות בנושא של הסכמים בינלאומיים של מדינת

ישראל. כלומר, הסכם עם השוק האירופי המשותף, והסכם עם ארצות הברית, שגם זה נושא

של הורדת מכס, גם זה בא לידי ביטוי בוועדות הכספים. כל שינוי מכסים או מסים בא

לוועדת הכספים. הנושא האחרון, שוב, הוא הליקייג', האיזור הזה מתוכנן שאם יש

תוצרת שצריכה להגיע לתוך מדינת ישראל היא בעצם כמו תוצרת יבוא למדינת ישראל. גם

זה, כל המסים וכללי היבוא, נידונים בוועדת הכספים.

היו"ר חי מירום

תודה. כן, חבר הכנסת אלול.

ר' אלול

מאהר וקיימנו כבר שני דיונים בנושא בוועדת הכספים, מן הראוי להמשיך ולדון

בנושא בוועדת הכספים.



היו"ר חי מירום

מישהו פח לא חושב שזה צריך להיות בוועדת הכספים? אם כך, חבה נאשר העברת

הצעת החוק לדיון בוועדת הכספים.

צי ענבר

ברשות היושב-ראש, מידע לוועדה. אותה הצעת בדיוק, בכנסת הקודמת הועברה

לטיפולה של ועדת הכלכלה.

היו"ר חי מירום

אבל עכשיו מסבירים לנו פה שעמדת האוצר היא כזאת.

שמענו מת ששמענו, אנחנו נקיים הצבעה. אני מעמיד את שתי ההצעות זו מול זו.

הצבעה

בעד העברת הצעת החוק לוועדת הכספים - 2

" " " " " הכלכלה - 3

החצעח להעביר את הצעת החוק הנ"ל לוועדת הכלכלח - נתקבלה

ר' אלול

אני מבקש רביזיה.

היו"ר חי מירום

יש רביזיה, ואנחנו נדון בזה מחר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.15)