הכנסת השלוש-עשרה

מושב ראשון



נוסדו לא מתוקן



פרוטוקול מסי 7

מישיבת ועדת הכנסת

יום רביעי, וי באב התשנ"ב (5 באוגוסט 1992 ). שעה 30;09

ח' מירום - היו"ר

מי איתן

ר' אלול

ת' גוז'נסקי

אי דיין

עי דראושה

ר' זאבי

עי זיסמן

רן כהן

יצחק לוי

רי מילוא

י' עזרן

אי פורז

די שילנסקי

י י שריד

ד' תיכון

שי יעקבסון - מזכיר הכנסת

מוזמנים; הבר-הכנסת הי מחאמיד

שי כרם - סגנית מזכיר הכנסת

די לב - סגן מזכיר הכנסת

שי יצהקי - ממונה על ענייני עתונות

ר' קפלן - מנהלת לשכת יו"ר הכנסת

יועץ משפטי; צי ענבר

מזכירת הוועדה; אי בן-יוסף

קצרנית; מזל כהן

סדר-היום; א. עבודת הוועדות בפגרה.

ב. הקמת ועדות משנה וועדות משותפות של ועדת הכנסת.

ג. בקשת הבר-הכנסת מי איתן לנטילת ההסינות האחרת של

חבר-הכנסת הי מהאמיד (בהתאם לסעיף 13 לחוק חסינות חברי הכנסת).

ד. תנאים מיוחדים ליושב-ראש הכנסת.

ה. קביעת מסגרת דיון לנושאים; "מצב שכונות חיילים משוחררים בישובים

הדרוזים" - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת סי טריף.

ייהמצב בענף הבניה והשלכותיו על הבניה בגליל ובנגב ועל התעסוקהי' -

הצעה לסדר-היום של חברי-הכנסת; י' ביבי, די מנע ומי פלד.

ו. קביעות ועדות לדיון בהצעות לסדר-היום.

ה. השימוש בתקציב "מידע לבוחריי.

ו. מיקום הסיעות במליאה.



עבודת הוועדות בפגרה

אני פותח את ישיבת הוועדה.

הסעיף הראשון שלנו היום הוא בענין עבודת הוועדות בפגרה. אנרונו צריכים

לקבוע מכסת ישיבות לוועדות ואני מציע שנפעל כפי שהכנסת פעלה בעבר בשינוי קל.

דהיינו, אם בפגרות הקודמות ועדת הכנסת היתה מאשרת לכל ועדה שפונה ורוצה לקיים

ישיבות, ארבע ישיבות, אנחנו ניתן הפעם שש ישיבות לכל ועדה, מפני שהפגרה ארוכה

מאד וכשהחלטנו להתפזר החלטנו להפעיל את הוועדות. כלומר, שהכנסת לא תשקוט על

שמריה, לפחות בקטע הזה של הפיקוח וביקורת עבודת הממשלה. לכן אני מציע לחברים

שנאשר שש ישיבות לכל הוועדות, פרט לשתי ועדות, כספים וחוץ ובטחון, שאינן

מוגבלות במספר חישיבות, וזו מסורת מן חעבר.

אם חברי הכנסת יקבלו את ההצעה הזאת, נודיע על זה היום במליאה ונדגיש

שבכוונתנו בהחלט להפעיל את הוועדות בפגרה הזאת בגלל אורכה.

זה לא מונע מהוועדות להוסיף על זח.

כמובן, על פי הנוהל הקיים, ועדה שמיצתה את ישיבותיה, שליש מחברי הוועדה

יכולים לפנות ליושב-ראש הכנסת ואז הוא יכול להוסיף ישיבות על המכסה הקיימת.

צי ענבר;

אני מבקש להעלות שתי נקודות לפני שמתקבלת החלטה. הענין האחד הוא, פניות

של שרים להתקנת תקנות. גם במקרה זה נהגנו בפגרה האחרונה, שהשרים נתבקשו ליזום

פנייה של הממשלה ליושב-ראש הכנסת לישיבה מיוחדת. כמובן שהוועדה יכולה גם להטיל

חוץ מהישיבות, גם כל אימת שיפנה שר בבקשה להתקין

תקנות, כדי שלא יצטרכו לפנות ליושב-ראש הכנסת. זה ענין לשיקול הוועדה אם היא

רוצה לעשות כן, או אם שר רוצה אישור תקנות, שיפנה כמקובל דרך הממשלה לבקש

אישור יושב-ראש הכנסת.

נקודה שניה. פנו אלי מאחת הוועדות ושאלו אותי מה דינם של סיורים. אני

אמרתי שסעיף 99 מדבר אך ורק על ישיבות של ועדות. אמרו: אצלנו היושב-ראש מקיים

את כל הישיבות בסיורים. הוא לוקח אתו קצרנית לסיורים.

אם הוא לוקח אתו קצרנית, זו ישיבה.

מכיוון שהתקנון נוקט לשון ישיבה ומכיוון שזו שאלה שאין עליה תשובה

מפורשת, הרי הוועדה צריכה לקבל החלטה תקדימית, שיידעו מעתה ואילך האם סיור

נכלל בשש הישיבות או לא.



היו"ר חי מירום;

הנה קיימת הצעת חבר-הכנסת זאבי, שאנחנו נקבע שסיור דינו כדין ישיבה.

די שילנסקי;

בקשר לפניות של שרים להתקין תקנות, אני מציע לפנות ליושב-ראש הכנסת.

יושב-ראש הכנסת צריך לדעת מה נעשה בבנין הזה. יהד עם זה, התקנת התקנות לא

צריכה להיות כלולה במסגרת שש הישיבות.

צי ענבר;

במסגרת שש הישיבות, הוועדה לא תוכל לטפל בתקנות?

אישור תקנות לא נכלל במסגרת של שש הישיבות.

כלומר, הממשלה תפנה אז ליושב-ראש הכנסת.

די שילנסקי;

הממשלה צריכה לפנות ליושב-ראש הכנסת כדי שהוא יהיה בתוך הענין.

בקשר לסיורים, אני מצטער לחלוק על דעתו של חבר-הכנסת זאבי. חבר-הכנסת

זאבי מכיר טוב את ארץ ישראל, הוא מומהה לארץ ישראל, ואני אומר זאת לא באירוניה

אלא ברצינות. אני תמיד דוגל ב"אין ראיה דומה לשמיעה". חברי הכנסת צריכים

לסייר, לראות, להבין ולדעת. לכן, את הסיורים אין לכלול במסגרת שש הישיבות.

אנחנו צריכים לעודד את חברי הכנסת שיילכו אל העם, שיראו. אם הם יילכו לכלא תל-

מו נד, הם יידעו על האסירים יותר מאשר עשר ישיבות פה. לכן, אל נגיד לחברי

בפגרה, אתם תשבו בבית.

הנושא הזה של הגבלת מספר הישיבות איבד מהשיבותו עם הפעלת סעיף 90 בתקנון.

שליש מחברי כל ועדה, על ידי פנייה ליושב-ראש הכנסת, יכולים לגרום לכינוסה של

כל ועדה בכל נושא. לכן, תהיו ליברלים בנושא הזה, אל תגבילו, כי אין ערך להגבלה

למי שקורא את התקנון ומבין אותו.

זה שאנהנו קובעים מכסה, זה יוצר אווירה דמוקרטית ומונע אולי אפשרות לכנס

את הוועדה. זה שחברי ועדת העליה והקליטה יודעים שיהיו שש ישיבות, זה לא דוחף

את האופוזיציה דווקא לכנס את הוועדה.

אבל אני מאד בעד סיורים. אני אתן לכם דוגמא. ב-1 בספטמבר, הסוכנות מעבירה

את הטיפול ביוצאי אתיופיה לממשלה. היעלה על הדעת שהוועדה לא תעשה סיור? היא

צריכה לעשות סיור.



אני תומך בהצעה של חבר-הכנסת דב שילנסקי, שצריך לקבוע גם סיורים בנפרד.

עם כל הכבוד לפירוש, הפירוש איננו מונע מאתנו להפעיל שיקול דעת. אני מציע

לאפשר את הסיורים מכל הבחינות.

אני חושב שאסור עוד פעם ללכת בדרך שהיא לא דרך סלולה וקבועה לטווח ארוך

מאד. אי-אפשר לעשות הבחנה בין סיור לבין ישיבה, מבחינת התוכן, מבחינת הראייה

הכוללת. זה מלאכותי. אנחנו לא יודעים על מה זה משליך ברגע שמתחילים לעשות את

ההבחנה הזאת בין סיור לבין ישיבה. ועדה היא גורם שהוא מעוגן, יש לה פרוצדורה,

יש מושג שקוראים לו ישיבה וצריך להחליט אם היא יכולה לעשות את זה במליאתה,

במקומה, במושבה או שהיא יכולה לעשות את זה בכל מקום אחר. אנחנו לא צריכים

להגביל את הוועדות על ידי זה שנקבע שסיור זה לא ישיבה. אני חושב שזו פרשנות לא

נכונה של הענין. אם אתם סבורים שצריך להגדיל את המכסה, אז חבר-הכנסת דן תיכון

הצביע על דרך אהת, יכול להיות שאפשר לדון על דרך אחרת, אבל לקבוע סידור אחר

לגבי מספר הישיבות. יכול להיות שאפשר לקבוע ששליש מחברי הוועדה יכול לזמן

ישיבה, ורק מי שרוצה למנוע את הישיבה או חושב שיש בעיה בענין הזה, שהוא ילך

ליושב-ראש הכנסת ותהיה סמכות להגביל כינוס בפגרה.

אין לי פתרון כרגע, אבל אני מתקומם נגד האבחנה הזאת, בין ישיבה של ועדה

לבין ישיבה של ועדה שמתבצעת באמצעות סיור.

איני יודע אם מיכסת הישיבות שאנחנו מחליטים עליה באה לעודד שתהיינה לפחות

שש ישיבות או שהיא באה לרסן רצון של יושבי-ראש ועדות שרוצים לעשות מעבר לזה.

אני מניח ששני הדברים נכונים, תלוי באיזו ועדה ותלוי באיזה יושב-ראש. יש כאלה

שצריך לרסן אותם ויש כאלה שצריך לעודד אותם.

באשר להגדרת סיור כישיבה, לעניות דעתי, יושב-ראש שמקיים סיור באיזשהו

מקום הוא מסכם אותו בישיבה. הסיור הוא לא סתמי.

היו"ר ח' מירום;

אתה צודק, זו ישיבה.

אני רוצה להציע, אם כן, לחברי הכנסת, על יסוד מה ששוחחנו פה ועל יסוד

הדברים של חבר-הכנסת דן תיכון שהעיר הערה נכונה בקשר למצב התקנוני, אולי נעשה

שינוי, לא נורא אם נעשה אותו, ונקבע שאין מגבילים את הוועדות באפשרות להתכנס,

בין לישיבות ובין לסיורים. אני חושב שעל רקע הפגרה הארוכה שאנחנו נכנסים אליה,

זו תהיה התוצאה המכובדת ביותר, שתיתן חירויות בידי יושבי-ראש הוועדות ולא

תיגרם הוצאה גדולה מדי, אני בטוח שינהגו אחריות בענין הזה. מה דעת חברי הכנסת?

צי ענבר;

מבחינת התקנון, ההחלטה היא, שוועדת הכנסת מטילה על ועדות הכנסת להמשיך

בעבודתן בפגרה.

הי ו"ר הי מירום;

ועדת הכנסת מטילה על ועדות הכנסת להמשיך בעבודתן בימי

הפגרה, לפי סעיף 99אי לתקנון.



הקמת ועדות משנה וועדות משותפות של ועדת הכנסת

היו"ר חי מירום;

הקמת ועדות משנה וועדות משותפות של ועדת הכנסת.

בענין זה אני רוצה לומר, שלא הספקנו כל כך להתארגן, אבל בעבר היו לוועדת הכנסת

שתי ועדות שאני חושב שצריך להקים אותן. הארות היא ועדת משנה לביקורת הפנימית,

ועדה שהיתה קיימת כאן ואני הושב שצריך לכונן אותה מהר, לא כמו בעבר, שבמשך

שניט ועדת הכנסת לא טיפלה בנושא דו"ח המבקר הפנימי של הכנסת.

אני מציע שזו תהיה ועדה בהרכב של הברי הכנסת: חגי מירום, רוני מילוא

ואברהם פורז. הוועדה הזאת תעסוק בנושא הביקורת הפנימית.

צריך להקים ועדה משותפת כנסת-כספים לדיון בתקציב הכנסת. לא נקים אותה

כרגע, נדמה לי שזה עוד לא אקטואלי. מתי צריך להתחיל לדון בנושא הזה?

הוועדה דנה בדרך כלל בהודש האחרון אהרי הנהת התקציב.

עם הידוש מושב ההורף אפשר יהיה לדון בזה.

ועדת הכנסת קובעת את סדרי הדיון בתקציב. בקביעה זו שלה יש סידור מיוחד גם

לתקציב הבטחון וסידור מיוחד גם לתקציב הכנסת.



בקשת חבר-הכנסת מ' איתן לנטילת החסינות האחרת

של חה"כ האשם מחאמיד (בהתאם לסעיף 13 לחוק חסינות חברי הכנסת)

היו"ר חי מירום;

הנושא הבא שאני רוצה להעלותו הוא פנייה לנטילת חסינותו של חבר הכנסת האשם

מחאמיד, פנייה שהוגשה כדין על ידי חבר-הכנסת מיכאל איתן ליושב-ראש הכנסת

והועברה במצוות החוק לוועדת הכנסת שהיא הגוף אשר דן ומקבל החלטה בענין. הבקשה

הונחה ומצוות החוק היא שבישיבה הקרובה, לאחר הנחת בקשה לנטילת חסינות של חבר

הכנסת, על הוועדה לפתוח בהליך של הדיון הזה.

י י שריד;

זה לא חסינות.

היו"ר חי מירום;

זה זכויות יתר.

י' שריד;

זה מבלבל. חבר-הכנסת לא מוסמך לבקש את זה.

יש חסינות מפני העמדה לדין ויש חסינות מפני מעצרים למשל. זו אותה חסינות.

י י שריד;

זה מה שנקרא זכויות היתר.

מי איתן;

ויש גם זכויות יתר, כמו למשל שיחות טלפון וכו'.

י י שריד

בדרך כלל נטילת חסינות זה מסוג ידוע.

אני אומר מה שמונח לפני כאן. חבר-הכנסת איתן כותב; "מוגשת בזח בקשה לפי

סעיף 13 לחוק, חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם והובותיהם, לנטול חסינותו של חבר

הכנסת האשם מחאמיד הקבועה בסעיפים 2 ,3, ו-10 לחוק", כאן נכנסות זכויות היתר.

מי איתן;

זה לא זכויות יתר, זה חסינות.

היו"ר חי מירום;

זה גם חסינות וגם זכויות יתר.



אי דיין;

תקרא את הסעיפים.

"סעיף 2(א): חבר-הכנסת יהיה חסין מפני חיפוש בדירתו, בגופו או בחפציו חוץ

מן החיפוש במקום שנועד לבדיקה מטעם שלטונות המכס. 2(ב): הבר הכנסת יהיה חסין

מפני חיפוש בניירותיו, תפיסתם והחרמתם--."

סעיף 13(ב) קובע שהרשות להגיש בקשה בדבר נטילת חסינות מחבר הכנסת לגבי

אשמה מסויימת היא בידי היועץ המשפטי לממשלת ישראל. הרשות להגיש בקשה בדבר

נטילת חסינות אהרת או זכויות הנתונות לחבר הכנסת לפי חוק זה היא בידי הממשלה

ובידי כל חבר הכנסת.

הבקשה של חבר הכנסת איתן נכנסת בגדר סעיף 13(ב) שמדבר על נטילת חסינות

אחרת או זכויות הנתונות לחבר הכנסת.

י י שריד;

במכתבו של חבר-הכנסת איתן, לצורך הדיוק, צריך להיות כתוב: החסינות האחרת

ולא החסינות, כי הוא לא מוסמך לבקש נטילת חסינות.

מי איתן;

עם כל הכבוד לחבר הכנסת שריד, המכתב שלי הוא ללא שום דופי, כי במכתב שלי

אני מבקש את נטילת החסינות על סעיפים 2 ,3 וכוי.

היו"ר חי מירום;

אינני חושב שחבר-הכנסת שריד מבקש פסלות של הבקשה. הוא רק חידד את הענין.

אני מבין, הוא רצה לחדד את הענין. אני מקבל בהחלט את ההבהרה. אני רק רוצה

על הדקדוק שלו לדקדק עוד.

יש כאן חברי כנסת חדשים שחושבים שאתה יכול ליטול חסינות. אינך יכול ליטול

חסינות.

אני רוצה להסביר. זה חוק שמדבר על חסינות חברי הכנסת, חובותיהם

וזכויותיהם. בסעיפים הללו מדובר על שני סוגי חסינות ומדובר על זכויות יתר שיש

לחברי הכנסת. חסינות אחת מפני העמדה לדין וחסינות האחרת, חסינות מפני מעצר

וחיפושים. זה סוג של חסינות. כתוב; חבר-הכנסת יהיה חסין. לכן אין שום פגם

בביטוי נטילת חסינות ובלבד שייאמר לאיזה חסינות מתכוונים. כך גם נהגתי.

אני מקבל את הענין. ברור שלא התכוונתי בשום פנים ואופן להסיר את חסינותו

לשם העמדתו לדין. אני חושב שזה תפקידם של היועץ המשפטי לממשלה ושל המשטרה

לבדוק ולעשות ואני מקווה שהם באמת יעשו.



ת' גוזינסקי;

קראת סעיף אחד. מת הסעיף השני?

בסעיף 3 נאמר: (א). חבר הכנסת לא ייעצר אלא אם נתפס בשעה שעשה מעשה פשע

שיש עמו שימוש בכוח או הפרעת שלום או בגידה. (ב). הרשות העוצרת חבר הכנסת לפי

סעיף קטן (א) תודיע על כך מיד ליושב-ראש הכנסת. חבר הכנסת שנעצר לפי סעיף קטן

(א) לא יוחזק במעצר יותר מעשרה ימים אלא אם ניטלה ממנו החסינות לגבי אותו פשע

לפני תום עשרת הימים.

ברור שחבר הכנסת איתן מבקש שהזכות הזאת לא תעמוד לחבר הכנסת האשם מחאמיד

אם תתמלא הבקשה.

סעיף 10 קובע, ששום הוראה המתנה את היציאה מן המדינה בקבלת היתר או רשיון

לא תהול על הבר הכנסת אלא בימי מלחמה. ופה בעצם, הבר הכנסת איתן מבקש שהזכות

הזאת לא תעמוד להבר הכנסת האשם מחאמיד.

י' שריד;

שאלה ליועץ המשפטי. אולי היועץ המשפטי מוכן להבהיר לנו מה בדיוק נופל

במסגרת החסינות האחרת ומה שנקרא זכויות יתר?

צי ענבר;

כאשר מדובר בסעיף 13 על החסינות האחרת, אין זה כדי לקרוא לכל החסינויות

האחרות חסינות אחרת, אלא הואיל והרישא של סעיף קטן (ב) אומר; הרשות להגיש בקשה

בדבר נטילת חסינות נגד חבר הכנסת לגבי אשמה מסויימת היא בידי היועץ המשפטי

לממשלת ישראל. על מנת לקצר ולא להגיד; הרשות להגיש בקשה לממשלה בדבר נטילת

חסינות לפי סעיפים זה וזה, השתמש המחוקק במלה אחרת. אחרת, כלומר כל ההסינויות

האחרות שאינן החסינות לגבי אשמה מסויימת, וזה כולל את כל אותם סעיפים שבהם

החוק משתמש במלה חסינות. דהיינו, סעיף 2 שעניינו הסינות מפני חיפוש; סעיף 3,

חסינות מפני מעצר; סעיף 4, הסינות מפני דין פלילי, היא אותה חסינות שלגביה

מוסמך רק היועץ המשפטי לממשלה לבקש הסרת חסינות; לאהר מכן ישנם סעיפים נוספים,

כגון סעיף 9 אשר מדבר על חופש התנועה ושהוא כבר בכלל הזכויות; סעיף 11 שמדבר

על שירותי טלפון ודואר שהוא בכלל הזכויות; סעיף 12, לגבי פרסומי הממשלה; אפילו

סעיף 12א', לגבי נשיאת כלי יריה של הכנסת.

היו"ר חי מירום;

כפי שצריך לנהוג במקרה זה, הפניתי את הבקשה לחבר-הכנסת האשם מחאמיד,

שאינו חבר הוועדה, ובקשתי ממנו לבוא לכאן היום ולו כדי להיות נוכח בכל שלב

משלבי הדיון הזה. החלטנו שזה יהיה בעצם האקט של פתיחת הדיון הפורמלי בענין,

אבל אנחנו גם בהתייעצות עם חבר הכנסת איתן על מנת לאפשר לחבר-הכנסת האשם

מחאמיד להגיב ולהתכונן לענין הזה. לא נתחיל את הדיון לגופו היום אלא נמשיך

אותו גם במהלך הפגרה, נפעל לאט לאט ובצורה מסודרת, תוך שכל צד יישמע כאן,

והוועדה תשקול את הענין עד קבלת החלטה, כפי שהיא עשתה בעבר במקרים מעין אלה.

י' שריד;

אולי היושב-ראש יסביר את דחיפות הענין?



היו"ר חי מירום;

אני התלבטתי בשאלה הזאת. הואלל והחוק אומר שיש להתחיל את התהליך בישיבה

הקרובה, יש שאלה אם זה רוח החוק לא להיזקק לזה במשך תקופה ארוכה שבה הוועדה

אולי תיפגש לעניינים אהרים. אני לא לוחץ בענין זה, ואם הוועדה תחשוב שמיותר

לדון בזה בפגרה, אני אקבל את זה ברצון. אבל חשבתי שאפשר שנעשה את זה.

י י שריד;

רציתי רק להבהיר ליושב-ראש שיש חברי ועדה שאינם חדורים תחושה של בהילות

בענין הזה. אהר-כך אתה תהליט מה שאתה רוצה.

ר' אלול;

אני מציע שהוועדה תחליט שהנושא הזה יידון אחרי הפגרה.

י י שריד;

לא צריך להחליט. היושב-ראש יחליט.

מי איתן;

האמת היא שהשאלה כיצד לנהוג בנושא הזה עלתה כבר בישיבה פורמלית של הוועדה

אתמול, ואני אמרתי שבעיני יש חשיבות לנושא הזה. אני מבין שגם בעיני המחוקק יש

חשיבות לענין הזה ולכן הוא קבע שהנושאים האלה יידונו מיד בישיבה הקרובה. אפשר

לעשות פלסתר לכוונת המחוקק על ידי זה שיעשו ישיבה פורמלית וידחו את זה לעוד

חמש שנים או לשנה וחצי. מצד שני אני ער לכך שאנחנו יוצאים לפגרה, ואני יודע

שחברי הכנסת עובדים קשה גם בנושאים אחרים, לכן הבנתי שאם היושב-ראש יחליט שלא

מכנסים את ועדת הכנסת מפאת עיסוקים חשובים יותר של חברי הכנסת, אני לא אעמוד

על כך שיתקיים דיון. לעומת זאת, אם יכנסו את ועדת הכנסת לעניינים שהם הרבה

פחות חשובים, אני אעלה את זה בצורה עניינית.

היו"ר חי מירום;

לאור הבהרתך נשקול את הענין. אני רוצה להבטיחך נאמנה שאין כוונה למשוך את

זה לא חמש שנים ולא שנה והצי ולא מעבר לתקופה של הפגרה. אם לא נדון בזה בפגרה,

נשוב ונדון בזה מיד לאהר הפגרה. לא תהיה משיכת זמן בלתי הוגנת.



תנאים מיוחדים ליושב-ראש הכנסת לשעבר

הנושא הבא שלנו הוא תנאים מיוחדים ליושב-ראש הכנסת לשעבר.

אני רק רוצה להגיד שאני יוצא. לפני שאני יוצא, אני רוצה להודות לחברים

שיזמו את הדיון בנושא הזה. אני מציין שאני לא ביקשתי זאת, לכן אני מאד מעריך

את היוזמה שלהם.

היו"ר חי מירום;

חברי חכנסת, התקבלה פניה של חברי הכנסת רן כהן ודן תיכון לדון בנושא

מעמדו של יושב-ראש הכנסת לשעבר. על פי הפנייה, יושב-ראש הכנסת הינו ראשה

ומייצגה של הזרוע המחוקקת שלנו ובאותה עת הוא גם אישיות מורמת מעל ונציג בולט

של ישראל בקרב פרלמנטים וממשלות בעולם. מעמדו ודרכי עבודתו של יושב-ראש הכנסת

לשעבר הממשיך לכהן כחבר הכנסת מחייבים הגדרה והבהרה. אנו מציעים בזאת לוועדת

הכנסת לקבוע כי אדם במעמדו יהיה זכאי ללשכה זהה לזו של סגן יושב-ראש הכנסת

בפועל ועוד שירותי מזכירות, תקציב ציוד וכיבוד מתאימים שיענו על צרכי עבודתו

הציבורית והמשך קשריו הציבוריים הבינלאומיים שנרקמו בעת היותו יושב-ראש הכנסת.

זוהי פניית חברי הכנסת, ואני מזמין אותם להציג את פנייתם.

די תיכון;

אדוני היושב-ראש, אני מציע, על סמך התקדים של שלמה הלל ומבלי להיכנס

לפירוטים, לאשר את הענין.

רו כהן;

היוזמה איננה קשורה להבר-הכנסת שילנסקי. נכון שהיום בפועל כמובן היא תחול

עליו, אבל היוזמה היתה של חברי הכנסת דן תיכון, שבה וייס, יצחק לוי ושלי לפני

ארבע שנים בהקשר ליושב-ראש כנסת אחר לגמרי. אז קבענו לגבי דבר עקרוני וגם היום

אנחנו מתכוונים לדבר עקרוני, יהיה היושב-ראש אשר יהיה. לא החתמנו את חבר-הכנסת

שבח וייס רק מסיבה שהיום הוא בתפקיד יושב-ראש הכנסת, ואת הבר-הכנסת יצחק לוי

מטעמים אחרים. זהו ענין אחד.

ענין שני. יש איזשהו ליקוי בתקנות שחלו עד עכשיו, משום שברור בעליל

שיושב-ראש כנסת לשעבר זכאי לתנאים אחרים מחבר הכנסת לשעבר. איך אני י ודע? משום

שאני לוקח את החוקים והההלטות בדבר שכר- חברי הכנסת וגימלאותיהם ומוצא שי ושב-

ראש כנסת לשעבר מופרד מחברי כנסת רגילים כאשר הוא יוצא לגימלאות. ואז לפי סעיף

8, יושב-ראש כנסת לשעבר זכאי לגימלאות כאילו הוא היה ראש ממשלה וכן זכאים

שאריו וכו'. כלומר, יש הגדרה אחרת לגבי יושב-ראש הכנסת לשעבר כאשר הוא פורש

מהכנסת.

מה קורה אם יושב-ראש כנסת לשעבר נשאר חבר הכנסת? הוא חוזר להיות חבר-

הכנסת מן השורה עם חדר פשוט וכו', למרות שבגין תפקידו כיושב-ראש כנסת נוצרו לו

קשרים בכל המדינה, נוצרו לו קשרים בעולם וצרכים מיוחדים. מן הראוי שבענין הזה

יינתנו לו אפשרויות לא של כבוד אלא לקיים את כל אותם מרכיבים שנוצרו לו בהיותו

יושב-ראש כנסת בעבר והוא ממשיך בכבוד להיות חבר הכנסת. לכן אנחנו מציעים את

ההצעה הזאת.

אני מבקש לשאול אם יש לנו מושג או ידיעה מה מקובל אצל אומות העולם,

לדוגמא הבריטים. אולי אפשר ללמוד מן האהרים, זה ינחה אותנו, זה יעזור לנו

לשיקול הדעת.

הי ו"ר חי מירום;

אם נבחן את הסוגיה הזאת נצטרך להשהות את ההחלטה שלנו.

ר' זאבי

לא, אולי יש למישהו את התשובה.

מי איתן;

אני רוצה להעיר הערה פרקטית שמחייבת אולי גם מחשבה קצת יותר כוללת. ההערה

הפרקטית נובעת מהחילופים האחרונים שהיינו עדים להם. באשר שלמה הלל עזב את

תפקידו ביושב-ראש הכנסת הוא קיבל תפקיד אחר. יש מצב של יושב-ראש כנסת. שעוזב את

תפקידו, נשאר חבר כנסת אבל ממלא עוד תפקיד ציבורי ומקבל גם שם לשכה, נהג

ומכונית. יש מצב של יושב-ראש כנסת לשעבר שנשאר במעמד של חבר כנסת. מדברים על

קבלת אורחים, מדברים על קשרים עם חוץ לארץ. זה לא בדיוק אותו דבר. אני דווקא

בא לחזק את הבקשה במובן הזה שצריך להביא בחשבון במקרה הספציפי הזה שלחבר-הכנסת

דב שילנסקי, נכון להיום, אין תפקידים ציבוריים אחרים.

מצד שני, אני לא רוצה שנתקין תקנה, אלא אם כן אין מנוס מכך, שיכולה לשמש

אחר-כך טעם לפגם לפיו מי שהיה יושב-ראש כנסת, יש לו תוספת בנוסף לדברים אחרים

שבהם הוא משתמש. אני יודע שזו בעיה, אבל אנחנו צריכים להקדיש לזה קצת מחשבה,

כי אני לא מדבר על דברים בעלמה, כולנו יודעים שפעם היתה ביקורת ציבורית על בעל

תפקידים לשעבר שהמשיך לתפקד גם בהווה ונהנה משני העולמות גם יחד.

אני מסכים עם חבר הכנסת מיכאל איתן. אפשר לעשות בענין הזה כמו שעושים

לגבי ראש הממשלה. כשהוא בתפקיד יש לו את הדברים שלו. כשהוא לא בתפקיד, יש לו

את הדברים המינימליים. הענין הוא לא לפגוע במעמד מוסד יושב-ראש הכנסת, שיישארו

לו הכלים שהוא זקוק להם לצורך שמירה על מעמדו שזה מעמד של כולם. היום זה לא

יכול להיות, יושב-ראש הכנסת לשעבר יושב בחדר עם חבר כנסת.

לדעתי הדברים שמבקשים חברי הכנסת הם סבירים. צריך לסייג ולומר: אם לי ושב-

ראש הכנסת לשעבר יש תפקיד ממלכתי-ציבורי אחר שעונה על הדבר הזה, זה לא יתקיים,

ובצורה כזאת מונעים את הכפילות.

אולי כדאי לומר: אם אין לו עיסוק נוסף.

ואם הוא לא חבר כנסת?

אני מקבל את הרעיון. אני לא חושב שאנחנו צריכים לבדוק מה קורה בפרלמנטים

אחרים. זו בעיה שלנו בלבד. אנחנו צריכים לכבד יושב-ראש כנסת לשעבר. אני מציע

שנסייג את זה, אם הוא מכהן כחבר הכנסת.

היו"ר חי מירום;

זוהי הבקשה בשלב זה. יכול להיות שחברי כנסת אחרים יחליטו שיש מקום בעתיד

להיזקק גם לשאלת מעמדו של יושב-ראש כנסת לשעבר שאינו חבר כנסת. זאת לא השאלה

שעומדת לפנינו כאן. השאלה שעומדת לפנינו כאן היא מעמדו של יושב-ראש כנסת לשעבר

שהינו חבר כנסת, ואני אומר את זה במפורש כדי שהענין יהיה ברור.

יי עזרן;

אני חושב שאנחנו לא דנים בתקדימים חדשים לגמרי שאין להם ביסוס בחיים

הציבוריים שלנו. לדוגמא, הרב הראשי הראשון לציון לשעבר. יש איזה סטטוס ומעמד

שמכירים בהם, מפני שלא מדובר כאן בנושא של הטבות לאיש אלא בהנושא של כבודנו

והייצוג שלנו. אין לי שום ספק, מה שנוגע פה לנהג, מזכירה, אלה הדברים

המינימליים שחייבים לתת ליושב-ראש כנסת לשעבר.

היו"ר חי מירום;

הגעת לנהג? אפילו המציעים לא חשבו כך. אחרי הנהג באה המכונית. אין לנו

תקציב לזה.

רי מילוא;

רק הערה, אני לא רוצה שום החלטה ושום תיקונים, אבל לתשומת לב אלה שעוסקים

פה בסידורים של חברי הכנסת לקראת תום הפגרה. צריך גם להעלות על הדעת קצת

התחשבות במצבים מיוחדים. למשל, סגני ראש הממשלה לשעבר, צריך לחשוב על זה לא

מבחינת שירותים או מזכירות אלא פשוט מבחינת הסידורים במקום, שיהיו להם סידורי

תיפקוד נוחים יחסית עד כמה שאפשר במערכת. לא יזיק לתת לזה מחשבה.

רן כהן;

בזמנו כשהיה הענין של שלמה הלל, ראינו את המצב. בשלב מסוים הוא אפילו ישב

בחדרון קטן. הסידורים שנעשו היו סידורים שאינם בתקנות שוועדת הכנסת קיבלה.

ועדת החדרים אז התהשבה, מזכירות הכנסת עשתה סידורים עד שהענין סודר והוא הלך

לקרן היסוד. אני חושב שזה צריך להיות במפורש בתקנות של הכנסת, דברים סבירים

שאנחנו יכולים וחייבים לעמוד בהם, לגבי שרים לשעבר הענין ייפתר ואני מצטרף

להצעתו של חבר-הכנסת מילוא בכל לב. לגבי יושב-ראש כנסת לשעבר, זה מעניינה

וכבודה של הכנסת שהיא תדע לכבד יושב-ראש כנסת לשעבר.

אני מציע לקבל את התיקון של חבר הכנסת אלי דיין שאומר; יושב-ראש כנסת

לשעבר שאינו בעל עיסוק ציבורי ממלכתי נוסף.

היו"ר חי מירום;

אני רוצה להציע הצעה לסיכום הדיון כאן. אין גבול ביכולת או ברצון שלנו

להתחשב באנשים שסיימו תפקידים והיו ברום הדרג הפוליטי-המדיני ואחר-כך חוזרים,

כתוצאה ממהפך פוליטי, אל הכנסת להיות חברי כנסת רגילים. בענין שהעיר הבר-הכנסת

רוני מילוא, אני חושב שלא צריך לקבל החלטות אלא לנסות להתחשב בדרך ההתנהגות

בבית הזה. אני רוצה להגיד כאן שהיתה התחשבות בצרכים האלה, כשאנשי מפלגת העבודה



יצאו מן הממשלה ובאו אל הבית הזה, ואנחנו צריפים לנהוג באופן דומה כלפי מעמד

מיוחד בממשלה לשעבר שחזרו לבית הזה. בענין הזה, אני לא חושב שאנחנו זקוקים

להחלטה. אנחנו צריכים לפעול ברוח זו בתוך הכנסת וזה מספיק. אבל כאן מבוקשת

החלטה קצת יותר ספציפית, שהיא מתייחסת לחבר כנסת שהיה בעבר יושב-ראש הכנסת.

אני מציע שנקבל החלטה שאומרת, שיושב-ראש כנסת לשעבר שהינו חבר כנסת ואינו

מכהן בתפקיד ממלכתי או ציבורי אחר.

רן כהן;

תפקיד או משרה? כי תפקיד יכול להיות גם תפקיד שיש בו תואר ואין בו ממש.

ר' זאבי;

הוא יכול להיות חבר בעמותה. זה יכנס לתפקיד ציבורי. מכהן בתפקיד ממלכתי

או ציבורי, נותן ביטוי מבחינה זו שהוא מקבל שם את התנאים, את הלשכה. במקום

תפקיד נכתוב משרה.

מאד חובבני הענין הזה. משרה, יש לה משמעות. יש כאן בעיה. אל תמהרו בענין

הזה. ,

י י עזרן;

בהקשר הזה יש לי ויכוח עם סמכות ממלכתית מסויימת, חאם תפקידו של הרב זו

משרה. אני טוען שזו לא משרה, זו סמכות רוחנית. משרה, זח לא דבר פשוט, זה יכול

להיות כוללני וגורף וצריך להיזהר,

המחשבה שלי היא כזאת: אנחנו נקבל החלטה בעלת אופי כללי שאומרת, שי ושב-ראש

כנסת לשעבר שהינו חבר כנסת, יהיה זכאי לתנאים מיוחדים אשר יענו על צרכי עבודתו

הציבורית והמשך קשריו הציבוריים, אלא אם כן יש בידו תנאים כאלה במוסד אחר. בצד

החלטה זו נקים צוות של שני חברי כנסת מטעם ועדת הכנסת, שיבחן את הצרכים

המיוחדים של יושב-ראש הכנסת לשעבר ויביא דיווח במה מדובר.

אתה לא צריך אפילו צוות כזה. יש לך ועדה שמינית אותח לפני כמה דקות, ועדת

ביקורת פנים, הוועדה הזאת תבדוק את הנושא הזה.

זה לא בדיוק במסגרת הגדרת תפקידיה.

אני מבקש לרשום גם את הצעתי, שיהיה כתוב: עיסוק נוסף.



היו"ר ח' מירום;

אין צורך, כי אם יש לו עיסוק נושף, מן הסתם יש לו את התנאים האלה במקום

ארור ואז זה נכלל בפנים. נחשוב לרגע שיושב-ראש הכנסת הוא עורך דין במקצועו.

והנה הוא חדל מלהיות יושב-ראש הכנסת והפך לחבר הכנסת מן השורה, בין אם הוא סגן

יושב-ראש ובין אם לא. הוא מחליט לחזור לפרקטיקה, והינו שותף במשרד עורכי-דין.

מה יוצא כאן? בגלל היותו עוסק בעיסוק נוסף, אתה מונע ממנו תנאים בסיסיים

שאנחנו רוצים לתת לו כאן בכנסת, בשעה שלחבריו האחרים מחברי הכנסת מותר לעסוק

בעיסוק נוסף עם כל מה שקשור בזה.

מי איתן;

אנחנו נותנים פה פריבילגיה נוספת לחבר כנסת מתוך הנחה שבנוסף לתפקידו

כחבר כנסת יש לו תפקידים נוספים, מחוייבויות נוספות וכיוצא באלה. לא רק זה,

אלא אנחנו גם מניחים שבגלל התנאים הכלכליים והמגבלות הפיזיות שיש לחבר הכנסת,

הוא לא יכול לבצע אותם.

עכשיו אתה מדבר על חבר כנסת שהוא גם עוסק בעיסוקים נוספים, הוא שותף

במשרד עורכי-דין או במשרד אדריכלים או מרצה באוניברסיטה. יש להניח שהוא לא

עושה את זה בחינם. בנוסף לכך שהוא יושב כאן בכנסת ומקבל את כספי הציבור, הוא

גם עושה לביתו, יעשה עוד קצת גם למען הציבור ויוכל לארח את האורחים במשרדו או

בלשכתו באוניברסיטה או בכל מקום אחר. על אחת כמה וכמה כשהוא באמת ממלא תפקיד

ציבורי. אני חושב שצריכים לשקול את זה.

אני לא נגד שישקלו את זה, אבל אני לא מציע את זה במסגרת ההחלטה של היום.

אני מציע שההחלטה של היום לא תיכנס לשאלת העיסוק הנוסף, כי זה יכול לסבך אותנו

ולסכל את הרצון של חברי הכנסת לפתור את הבעיה הזאת. אינני נוטה להתחשב בשאלת

העיסוק הנוסף, כי אני חושב שלא צריך לעשות חשבון על הכנסותיו הנוספות של מי

שהיה יושב-ראש כנסת ולחבר כנסת אחר לא.

אני רוצה להצטרף להצעתך דווקא משום שאני כן מזדהה עם הדברים של חבר הכנסת

מיכאל איתן. אני מזדהה איתם כי אני מתנגד לעיסוק נוסף באופן עקרוני. אבל אני

לא מציע לערבב את זה בזה. לכן אני מציע שהיום נקבל את ההחלטה הזאת. ממילא היום

לא מדובר על שום דוגמא שיש בה עיסוק נוסף. מותר לנו לקבל החלטה עקרונית שתדבר

על הדבר הזה. אני אתך במאבק ההוא.

זה יהיה הסיכום. אני אבחן מי יהיה הצוות אשר יבדוק את הענין ואנחנו נביא

לוועדה את פירוט הדברים שאנחנו רואים לנחוץ להביא.

אם אני מבין נכון, אתה אומר בעצם שיש פה שני דברים. אחד, התקבלה החלטה

עקרונית לגבי הנושא עצמו, אתם תנסחו כמיטב הבנתכם ותכניסו אותה לאן שצריך.

הדבר השני הוא הטיפול במקרה הענייני של יושב-ראש הכנסת לשעבר, מר דב שילנסקי,

שבו אתה עם העוזרים תקבעו את הענין ותביאו לידיעתה של ועדת הכנסת.

לגבי הנושא של דב שילנסקי, סגרנו את העני; וקבלנו החלטה. עכשיו כשאנחנו

רוצים לקבוע את -זה לא כדב:ר שישתנה מדי כנסת בכנסת אלא לעגן את זה כמוסד של

קבע, אני מבקש שנמצא גם את המסגרת הנכונה וגם נחשוב עוד פעם איך לנסח את זה.

היו"ר חי מירום;

נניח רגע לשאלה העקרונית וניסוחה בתקנון, נקבל את ההחלטה הזאת כמו שהיא.

אנחנו לא מדברים על שום החלטה שיש לה נפקות משפטית, אלא אנחנו מדברים פה

על החלטה עניינית של ועדת הכנסת. לדעתי, מן הראוי לקבוע שני דברים. אחד,

הוועדה מקבלת את הצעתם של חברי הכנסת רן כהן ודן תיכון.

אני לא מקבל אותה כלשונה.

כאן העקרון הוא לאפשר לאדם במעמדו תנאים שיענו על צרכי עבודתו הציבורית.

כל האלמנטים יש בניר הזה. הוועדה תקבע איך ליישם את זה מבחינה מעשית, אבל

בעקרון כאן כבר נאמר הכל. כל נסיון לשכלל את זה רק מציב כל פעם בעיה חדשה.

אני לא מקבל את הפנייה הזאת כלשונה, כי כאן כבר נכנסו לפירוט מה לתת

ליושב-ראש הכנסת לשעבר ואני לא חושב שצריך להיכנס לפירוט הזה. צריך לאפשר לנו

לעבוד על זה ולהביא כאן תשובה. לכן הנוסח שלי היה כללי, לפיו החלטתנו היום היא

שיושב-ראש הכנסת לשעבר שהינו חבר כנסת יהיה זכאי לתנאים מי והדים שיענו על צרכי

עבודתו הציבורית והמשך קשריו הציבוריים, אלא אם כן יש לו תנאים מעין אלה במקום

אחר. לגבי המקרה הספציפי, אני אקבל על עצמי להציג בפני הוועדה את המשמעויות

הפרקטיות של הפתרון לחבר תכנסת דב שילנסקי.

זאת אומרת, מדובר פה בהחלטה מיוחדת. אני לא בטוח שצריך להיכנס כרגע

לשאלות העקרוניות. אם חבר הכנסת מיכאל איתן יעמוד על זה, נעמיד אותן. אם לא,

יתכן שנישאר ברמה של מה שנתנו לחבר הכנסת דב שילנסקי באופן ספציפי כיושב-ראש

כנסת לשעבר. כך זה יעמוד. בזה אני רואה את סיומו של הדיון בקטע הזה.

1. "מצב שכונות חיילים משוחררים בישובים הדרוזים" -

הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ס' טריף;

2. "המצב בענף הבניה והשלכותיו על הבניה בגליל ובנגב ועל התעסוקה" -

הצעה לסדר-היום של חברי הכנסת י' ביבי, ד' מנע ומ' פלד

היו"ר הי מירום;

הנושא הבא בסדר-היום, קביעת מסגרת דיון לנושאים: 1. "מצב שכונות חיילים

משוחררים בישובים הדרוזים" - הצעה לסדר-היום של הבר-הכנסת סאלה טריף; 2. "המצב

בענף הבניה והשלכותיו על הבניה בגליל ובנגב ועל התעסוקה" - הצעה לסדר-היום של

חברי-הכנסת יגאל ביבי, דוד מנע ומשה פלד.

דיון סיעתי של שעה. אם אפשר הודעת סיעות של חמש דקות, עוד יותר טוב.

הודעת סיעות מעמידה את סיעת הליכוד ואת סיעת מולדת בדיוק באותו מקום,

ואנחנו רוצים לאפשר לסיעת הליכוד, במידה ויש דיון של שעה, שלושה דוברים, ארבעה

דוברים ולא דובר אחד כמו לסיעת מולדת, כי בכל זאת זו סיעה גדולה יותר.

ראיתי אתמול דיון סיעתי של שעה. אתם מחליטים, אבל לא יושבים אחר-כך

במליאה. הסיעות לא באות, הן לא מנצלות את זה.

בכל זאת אני מציע לקבל את ההצעה הראשונה, דיון סיעתי של שעה.

כמה נקבע לגבי הדיון על הסגנים?

הנושא הזה לא הגיע לכאן. הואיל והוא לא הגיע לכאן, יתקיים דיון אישי. מי

שנרשם, נרשם ונדבר שם במסגרת שיושב-ראש הכנסת יקבע אותה. זהו הנוהג על נושא

דיון אישי.

התקנון לא מדבר על כך שכל הודעת ממשלה מחייבת דיון סיעתי?

לא. כתוב דיון.

נדמה לי שכתוב שבהודעות ממשלה יש דיון סיעתי. כך קובע התקנון, למיטב

זכרוני.

על פי התקנון, זה לא מהנושאים שמחוייב בדיון סיעתי. זה לא הצעת תקציב, זה

לא כינון הממשלה.

להערכתי היתה הסכמה בין יושב-ראש סיעת העבודה לבין יושב-ראש סיעת הליכוד

שיתקיים דיון אישי. אנחנו לא נתערב בזה.



קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר-היום

היוייר חי מירום;

קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר-היום: 1. "מצוקת

האזרחים הבדווים בנגב" - של חבר הכנסת טלב אלצאנע. נשמעו הצעות להעביר לוועדות

הכספים והכלכלה.

אני מציע להעביר לוועדת הפנים.

היו"ר חי מירום;

זה נשמע לי מאד הגיוני.

צי ענבר;

מי היה השר המשיב?

היוייר חי מירום;

אינני זוכר. בואו נשקול את זה לפי הענין. אני חושב שההצעה להעביר את

הנושא הזה לדיון בוועדת הפנים היא נכונה, מצוקת אזרחים.

צי ענבר;

אם הבעיה המרכזית של האזרחים האלה היא שאין להם מבנה מוניציפאלי ואין

רשיונות בניה וכוי, אז ועדת הפנים.

ר' מילוא;

גם כשזה נוגע לתשתיות ומערכות ביוב, משרד הפנים מטפל בהם.

היו"ר חי מירום;

מתברר לנו כרגע ששר הבינוי והשיכון היה השר המשיב ועיקר הענין היה העדר

מבנים.

צי ענבר;

נושאי שיכון זו ועדת הכלכלה.

אנחנו מחליטים שההצעה לסדר-היום בנושא; "מצוקת האזרחים הבדווים בנגב"

עוברת לדיון בוועדת הכלכלה.

הנושא השני הוא; "פשע, זנות וסמים בשכונות הקרוואנים בקרית-חיים - הצעה

לסדר-היום של חבר-הכנסת עמנואל זיסמן. נשמעו הצעות להעביר לוועדת הפנים ואיכות

הסביבה. אנחנו מחליטים להעביר את הנושא הזה לדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה.



השימוש בתקציב "מידע לבוחר"

ר' זאבי;

פנה אלי חבר סיעה ואמר שהוא כבר מנצל את התקציב שיש לו ב"מידע לבוחר"

ביפר, פלאפון ו/או רדיו-טייפ, והוא נענה על ידי מר למברגר שאלה

החלטות של ועדת הכנסת, היא קובעת את הניצול של התקציב שנקרא "מידע לבוחר".

היו"ר ח' מירום;

אבל פלאפון כבר כלול בזה וחברי הכנסת רכשו את הפלאפונים.

פלאפון אפשר לרכוש רק במכונית.

הוא מבקש פלאפון נייד.

הועלתה בעיה, ניתן לה תשובה. נשקול את הדברים עם דוד לב שהוא המומחה שלנו

בתחום זה. יש בקשות נוספות.

מה קורה עם תקציב האירוח? איך זה נעלם פתאם?

אנחנו בטלנו אותו מן הטעם שלא היה לזה פתרון חוקי ואנחנו הפעלנו את תקציב

האירוח במזנון הכנסת באופן שנוגד את מצוות החוק. זה לא היה כפוף למיסוי, אנחנו

לא עמדנו בתנאים האלמנטריים של החוק ולכן בטלנו אותו, כי אם היה מופעל החוק,

התקציב הזה היה בטל בששים. אם אני זוכר, אלה היו הדברים העיקריים. נכון

שהפסדנו כ-1,200 שקל בשנה לחבר כנסת במזנון, אבל היינו באותה תקופה קצת אפופי

ביקורת חיצונית על חברי הכנסת וגם מתקרבים והולכים אל בחירות, ומטיבם של דברים

זה השפיע על חברי הכנסת כאן לוותר על זכותם.

צריך לבדוק את הענין הזה.



מיקום הסיעות במליאה

ר' מילוא;

אני רוצה להעיר הערה אחת. יש אי-סדר בנושא של מקומות הישיבה במליאה. אני

מאד מבקש שעד לסיום הפגרה, לקראת המושב הבא של הכנסת, המקומות יהיו מסודרים

בצורה שהם צריכים להיות מסודרים. יש שם מצב בלתי פרופורציונלי, שסיעות נמצאות

בשורה הראשונה כשהן לא צריכות להיות שם; ולעומת זה, נלקהו מקומות מסיעת הליכוד

שלא היו צריכים להילקח. כדאי שהדברים האלח ייעשו בצורה מסודרת.

אנהנו דנו בבעיה הזאת גם אתמול בישיבה. זאת בעיה שאיני יודע איך נצא

ממנה.

רי מילוא;

אגיד לך איך יוצאים ממנה. כשאנחנו היינו בקואליציה בפעם הקודמת, ותרנו על

מקומות שלנו בשורה הראשונה לטובת סיעות אחרות.

היו"ר חי מירום;

אני לא זוכר שויתרתם.

מי איתן;

אף אחד לא מבקש מהם לוותר. אנחנו מבקשים רק שיקחו את המכסה שמגיעה להם,

לא י ותר.

היו"ר חי מירום;

העסק סבוך, בעייתי. השטחים כבר נכבשו. זה עולה לאנשים בחיים ובכבוד.

רי מילוא;

הכבוד פועל לכל הכיוונים. לא יעלה על הדעת שישתלטו בכוח על כסאות במליאה.

הי וייר חי מירום;

כל הבדיקות שערכנו אינן מעלות שסיעת הליכוד היא הסיעה המקופחת דווקא.

ישנן בעיות במקומות אחרים, כמו למשל בסיעתו של חבר-הכנסת זאבי. אני עוד לא

יודע איך הענין הזה יסתיים. אם נצליה להגיע לכלל הסכמה, מה טוב. אם לא נגיע

לכלל הסכמה, הנושא הזה יבוא פה לוועדת הכנסת, יימסר דין וחשבון ויוחלט איך

יושבים כפי שוועדה מחליטה ברוב ומיעוט.

סוכם שעד לכניסתנו למושב החורף, נביא את הענין לדיון בוועדה. אם תהיינה

הסכמות, נשמח. אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת מילוא, עד היום, כל הנושאים, החל

מהוועדה המסדרת מיום שאני נכנסתי אליה וכלה בבעית הוועדה לביקורת המדינה,

קיבלנו אותם בהסכמה כאן. ישבנו עוד ועוד והסכמנו בסופו של דבר. אני מקווה

שנצליח להסכים גם בענין הזה. אם לא נצליח, נפעיל פה רוב.



מי איתן;

אני רוצת לציין לפרוטוקול, מאחר ואמרת שסיעת הליכוד אינה מקופחת כאן,

סיעת הליכוד מונה 32 חברים, סיעת העבודה מונה 31 בלבד. אם מושבי הממשלה נחשבים

כמושבים בשורה הראשונה אז לסיעת העבודה יש 17 או 18 או 19 מושבים בשורה

הראשונה. אם אנחנו מוכנים לומר ששולחן הממשלה אינו נחשב לצורך קביעה מה זו

שורה ראשונה אז נשארו לסיעת העבודה 31 חברים ולסיעת הליכוד 32. לא יתכן שסיעת

העבודה תקבל 8 מקומות בשורה הראשונה וסיעת הליכוד רק 6. זאת עמדתי.

הי ו"ר ח' מירום;

יכול להיות שנקבל רק 7. זה לא יפתור את הבעיה.

מי איתן;

זה כן יפתור את הבעיה. אני לא מבקש יותר.

חיו"ר חי מירום;

אנחנו נדון בזה. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 00;11