הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 492

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

מיום שני. כ"ג בסיון התשנ"ו (10 ביוני 1996). שעה; 00;11

נכחו חברי הוועדה; די צוקר - היו"ר

י' דיין

דייר פי סגל - משרד המשפטים

עו"ד לי משיח - משרד המשפטים

קי בוזין - מתמחה

ני מיימון - יועצת משפטית במשרד העבודה והרווחה

עו"ד מי אביב - יועצת משפטית המרכז לגביית קנסות בהנהלת

בתי המשפט

צי כספי - מנהל המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות

בהנהלת בתי המשפט

עו"ד אי ברדוגו - לשכת עורכי הדין

עו"ד מי טאוסיג - לשכת עורכי הדין

עו"ד אי פלפל-רז - היועצת המשפטית בנעמ"ת

חי ויצמן - מנהל אגף חקירות ורישוי צייד ברשות

שמורות הטבע

שי שוהם

מנהלת הוועדה; עי לוי - מ"מ

אי עצידה

1. צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי

פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996

2. צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - הגנת חיית הבר)

(תיקון), התשנ"ו-1996

3. תקנות הסיוע המשפטי (תיקון), התשנ"ו-1996

4. צו בית המשפט לענייני משפחה (בוררות בענייני משפחה),

התשנ"ו-1996

5. תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות,

התשנ"ו-1996



1. צו בית המשפט לענייני משפחת (הקמת יחידות סיוע. דרכי פעולתו וסדרי עבודתן).

התשנ"ו-1996

היו"ר ד' צוקר;

אני פותח את ישיבת הוועדה. זו הישיבה האחרונה של ועדת חוקה בכנסת

השלוש-עשרה.

על סדר היום שורה של תקנות שאנחנו צריכים לאשר היום. אנחנו נתחיל בצו בית

המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן).

עו"ד ברדוגו האם יצא לך כבר להתנסות בזה? האם הופעת בבית המשפט למשפחה?

לא באופן אישי.

היו"ר ד' צוקר;

מה אתה שומע מחברים?

קודם כל שזה דבר שמזרז מאוד את הדיון. זה חוסך הליכים כפולים. אין ספק

שזה יעל בצורה מהותית.

היו"ר די צוקר;

אתה שומע סבירות רצון.

עו"ד אי ברדוגו;

מאוד. אנחנו מקווים שזה יפתח ברחבי המדינה.

דייר פי סגל;

באזור הדרום נפתח גם כן בית משפט למשפחה, בבאר שבע, באשדוד ובאילת. ביום

חמישי הקרוב יערך בבאר שבע טקס חנוכת בית המשפט לענייני משפחה.

היו"ר די צוקר;

מה קורה באזור המרכז ובתל אביב?

דייר פי סגל;

בתל אביב כבר נפתח. יש כבר צוים לצפון גם כן.

היו"ר די צוקר;

חיפה נצרת ונצרת. מה עם חיפה וירושלים?

ד"ר פי סגל;

חיפה וירושלים כנראה שיהיה בנובמבר.



היו"ר ד' צוקר;

כלומר, יכול להיות שעד סוף השנה יהיה בכל הארץ.

ד"ר פי סגל;

כן.

היו"ר די צוקר;

זה יותר מהר מהקצב שאנחנו איפשרנו לכם, נכון?

ד"ר פי סגל;

נכון.

עו"ד אי ברדוגו;

בצפון תהיה פחות היענות לבית המשפט הזה כי המיעוטים יפנו יותר לבתי הדין

למיעוטים.

היו"ר די צוקר;

אגב, לא גמרנו את שאלת המיעוטים. האם הוועדה מונתה, האם היא עובדת?

ד"ר פי סגל;

לא ידוע לי.

היו"ר די צוקר;

יש מכתב של שר המשפטים שבו הוא מודיע שהוא ממנה ועדה בעיקר לצרכי בית

הדין השרעי, גם אחרים.

חברים, לפניכם נמצא מכתבו של שר המשפטים אל יושב ראש ועדת החוקה.

ד"ר פי סגל;

לפי סעיף 5(א} לחוק בית המשפט לענייני משפחה, שר המשפטים ושר העבודה

והרווחה צריכים להקים בצו יחידת סיוע ליד בית המשפט לענייני משפחה ותפקיד אותה

יחידה הוא לתת שירותי איבחון, יעוץ וטיפול בענייני משפחה, לרבות העמדת מומחים

בבית המשפט לענייני משפחה, בעצמה או באמצעות אחרים. כמו כן, סעיף 5(ב) לחוק

קובע ששר העבודה והרווחה ושר המשפטים יקבעו בצו את כישוריהם המקצועיים של

עובדי יחידת הסיוע ודרכי הפיקוח המקצועי עליהם. לפי סעיף 5(ב} לחוק כבר קבעו

שר העבודה והרווחה ושר המשפטים את כישורי יחידת הסיוע, מי יהיו ביחידת הסיוע,

דרכי הפיקוח עליהם, מי יעמוד בראש יחידת הסיוע, מי יהיה הממונה הארצי על יחידת

הסיוע.

היו"ר די צוקר;

וזה לא צריך לקבל את אישור של ועדת הכנסת.



דייר פי סגל;

זה לא צריך את אישור של ועדת הכנסת. פה מדובר בצו לפי סעיף 5(א) שוועדת

החוקה צריכה לאשר את הצו.

היו"ר די צוקר;

נילי, מבחינה מקצועית הסטנדרטים האלה ענו על הדרישות של בעלי המקצוע

אצלכם?

עו"ד ני מיימון;

כן, זה נעשה במשותף. ההחלטה היא שתהיה העדפה למי שיש לו תואר M.A. וחמש

שנות ניסיון ואם אי אפשר יהיה למצוא אז גם B.A. ושבע שנות ניסיון.

היו"ר די צו3ור;

באיזה מקצועות ובאילו תחומים?

עו"ד ני מיימון;

עבודה סוציאלית פלוס פסיכיאטריה במידת הצורך וכן פסיכולוג אחד. הרוב הם

עובדים סוציאלים.

שרת העבודה והרווחה ושר המשפטים מינו ועדה בראשות פרופסור דן שניט והיתה

חברה בה נציגה שהיא פקידת סעד ראשית וכן נציגה של עובדים הסוציאלים ברשויות

המקומיות, גם אני הייתי הבר באותו ועדה. ההצעות כפי שהם באו לידי ביטוי באותו

צו היו ברובן על פי המלצת הוועדה המקצועית שפעלה והיא המליצה את אותם דברים.

היו דברים מסוימים שהתפשרנו עקב השגות של נציבות שירות המדינה. בסופו של דבר

זאת הפשרה שסוכמה על דעת כולם.

הצו הזה, שלמעשה מקים את יחידת הסיוע לבית המשפט לענייני משפחה, מסתמך על

אותו צו שבו נאמר מהם הכישורים של העובדים הסוציאלים וסעיף 1 לצו מורה שתוקם

בינתיים במחוז תל אביב ובמחוז הדרום יחידת סיוע על יד בית המשפט לענייני משפחה

שתיתן בעצמה או באמצעות אחרים את אותם שירותים שהחוק קובע.

היו"ר די צוקר;

כלומר, שכאשר יגיעו למשל לנצרת יצטרכו להוציא צו נוסף?

ד"ר פי סגל;

יצטרכו להוציא צו נוסף. המכרזים שיצאו עכשיו יהיו כבר גם לאיזור נצרת

מכיוון שאנחנו יודעים שבתחילת יולי כבר בית המשפט לענייני משפחה יפעל שמה.

עו"ד אי ברדוגו;

איך פעלו עד עכשיו בתי הדין לענייני משפחה באופן פרקטי בלי זה?

היו"ר די צוקר;

כמו שפעלו בתי המשפט עד עכשיו.

פקידי סעד. זו עזרה נוספת.

היו"ר ד' צוקר;

זה בעצם סוג של "צ'ופר" שהכנסת הוסיפה, זה הרי לא היה בהוק המקורי.

דייר פי סגל;

סעיף 1 לתקנות קובע ראשית את ההקמה, ושנית את מספר העובדים שיהיו בכל

יהידת סיוע.

כלומר, על כל שופט יש עובד סוציאלי ולכל יחידה יש פסיכולוג אחד ופסיכיאטר

לפי הצורך.

זה המתכונת של העבודה מכיוון שהקונספציה של ועדת שניט הציעה היתה שכל

חוות דעת שתוגש לבית המשפט תעבור מבחן של שניים, של עובד סוציאלי ושל

פסיכולוג, שלא יעשה הדבר רק על פי חוות דעת מקצועית של איש מתחום מקצועי

מסוים.

שי שוהם;

האם הפסיכולוג יראה כל חוות דעת? כי זה לא עולה מתוך מה שכתוב פה.

דייר פי סגל;

מה שקובע את סדרי העבודה בתוך יחידת הסיוע זה אנחנו לא נקבע בצו, אלא זה

יעשה באופן מקצועי על ידי אנשי המקצוע. אם הם חושבים שפסיכולוג צריך לראות

חוות דעת מסוימות, אז יצאו הנחיות לצורך העניין הזה.

היו"ר די צוקר;

אני מניח שאלו חמספרים שסוכמו עם הנציבות.

דייר פי סגל;

אלו המספרים שסוכמו עם הנציבות.

היו"ר די צוקר;

נילי, האם את יודעת כמה משרד המשפטים רצה?

דייר פ' סגל;

לגבי מספר העובדים זאת היתה ההמלצה של ועדת שניט, 1 ל-1.

האם לא היתה המלצה לי ותר?

לא. בינתיים הדיון הוא על מספר השופטים, אבל מבחינת עובדי יחידת הסיוע

ההמלצה של ועדת שניט התקבלה על ידי אגף התקציבים.

התקנה השנייה קובעת למעשה את הכפיפות של עובדי יחידת הסיוע. מכיוון

שיחידת הסיוע היא גוף מעורב מבחינת התפקוד שלו בין משרדי הממשלה. זה גוף

שמבחינה אדמניסרטיבית הוא חלק אורגני של משרד העבודה והרווחה ומבחינה מקצועית

כל מה שקשור לכישורים ולהדרכה המקצועית זה עובדי משרד העבודה והרווחה. יחד עם

זאת מבחינת התיפקוד היום יומי שלה יחידת הסיוע צריכה להיות כפופה לנשיא בית

המשפט השלום ולסגן הנשיא. יש תיקון נוסח קטן שהנהלת בתי המשפט רצתה להבהיר,

" בכל הנוגע לסדרי עבודתם היא חששה שמא יתפרש הדבר שסדרי

עבודתם פירושו של דבר, אש"ל, שעות נוספות וכדומה. לכן אנחנו מבקשים לשנות

ולכתוב נוהלי עבודתם במקום סדרי עבודתם כדי שהדבר יהיה ברור.

התקנה השלישית קובעת את אותם תחומים שבהם יחידת הסיוע תיתן יעוץ או

המלצות לבית המשפט לענייני משפחה. יש פה את אותם הנושאים שוועדת שניט המליצה

1) מקרה חירום.

2) יישוב הסכסוך בדרך של טיפול, או ייעוץ משפחתי, או פישור.

3) הסכם משמורת ילדים. כלומר, אם בית המשפט רוצה שיחידת הסיוע תראה

את זח בעין מקצועית, הוא יאשר או לא יאשר אותו, כדי שזה לא יהיה כדבר שבשגרה.

בית המשפט יכול להעביר את זה ליחידת הסיוע כדי שהיא תייעץ ותמליץ לגבי העניין

הזה.

4) יעוץ לגבי תסקיר של פקיד סעד או חוות דעת של מומחה. אם בית

המשפט מעוניין להבהיר איזשהי נקודה, אם יש לו ספק אם הוא צריך לדרוש או לבקש

תסקיר נוסף, הוא יוכל להתייעץ לפני כן עם יחידת הסיוע ולקבוע את עמדתו בהרגאם

לכך.

5) מינוי מומחה. גם כאן כאשר בית המשפט רוצה לקבל את חוות דעתה של

יחידת הסיוע, מיהו המומחה? מאיזה תחום הוא צריך להיות? הרי שהוא יפנה ליחידת

הסיוע לבקש את עצתה בעניין.

6) ביצוע פסקי דין בענייני משפחה. לפי הקונספציה שקבענו בחוק בית

הדין לענייני משפחה בית המשפט איננו מסיים את תפקידו ברגע שהוא נותן את

החלטתו, אלא כפי שמקובל גם משיטות משפט אחרות יש לו סמכות ללוות את הביצוע.

האם כל ששת הנושאים מקיפים את כל הסמכויות?

אנחנו רוצים להוסיף פה עוד סעיף והוא כל עניין אחר שיתבקש על ידי בית

המשפט.

האם היום לפי המצב המשפטי שופט יכול להגיד לבני הזוג לפני שהוא רואה אותם

לפנות קודם ליחידת הסיוע.

תקנות סדרי הדין של בית משפט לענייני משפחה שכלולות בתקנות סדרי הדין

האזרחי כבר נחתמו על ידי שר המשפטים והאפשרות לפנות ליחידת הסיוע באופן מיידי

גם היא נקבעה כבר בתקנות. אפשר להגיש בקשה לבית המשפט לפני שמגישים כתב תביעה.

השאלה האם השופט יכול מיוזמתו?

ד"ר פ' סגל;

עשינו שני דברים. ראשית, באותן תקנות נאמר ששופט מיוזמתו יכול להפנות

בעלי דין ליחידת הסיוע, או לפי בקשת בעל דין. יתרה מזאת, נתנו באותן תקנות גם

סמכות לפנות לבית המשפט לבקש הפנייה ליחידת סיוע עוד לפני שהוגש כתב תביעה.

מכיוון שמבחינה מקצועית המחקרים הוכיחו שעצם הגשת כתב התביעה וההתכתשות שמלווה

את החלפת כתבי הטענות יש בה משהו ממשי כדי להחמיר את הסכסוך וכדי שלא יגיעו

לדבר הזה קבענו אפשרות גם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, עוד לפני שהוגש כתב

תביעה, בבקשה להפנייה ליחידת הסיוע ובית המשפט רשאי בהתאם לבקשה הזאת להפנות

ליחידת הסיוע. כמובן שביוזמתו תמיד הוא יכול לעשות את הדבר הזה.

זה צריך להיות בצירוף צווים לשמירת המצב הקיים.

ד"ר פי סגל;

יש גם צווים לשמירת המצב הקיים באותן תקנות.

האם לא יכולה להיות עילה לדחייה?

ד"ר פי סגל;

קבענו גם הוראות לעניין הדחייה בעניין זה. הרי לפי החוק לבעל דין שמתנגד

יש 15 יום כדי להביע את התנגדותו להפנייה ליחידת הסיוע. בית המשפט מורה על

עיכוב ההליכים עד עבור התקופה הזאת של 15 יום, אם הוגשה התנגדות. ההארכה היא

לשלושים יום כדי שבינתיים בעלי הדין יוכלו לראות אם הם פונים או לא פונים.

במידה ובעל דין בסופו של דבר מסרב או שהם מגיעים ליחידת הסיוע ולא מופנים

הלאה, יש לו זכות להגיש באופן רטרואקטיבי את כתב התביעה. כלומר, שאותה תקופה

היא תקופה שרואים אותה כאילו הוגש כתב תביעה, רק אנחנו לא מחייבים אותם ללכת

באותה דרך של הגשת כתב תביעה שיש לו משמעות חמורה לגבי מערכת היחסים בין בני

הזוג.

היו"ר די צוקר;

כלומר, זה לא יהפוך למכשיר השהייה משמעותי?

ד"ר פי סגל;

שלושים יום אנחנו מעכבים כאשר יכול תוך 15 יום צד להביע את התנגדותו והצד

שכנגד צריך להחליט אם הוא מגיש כתב תביעה או לא מגיש. הרעיון שעומד מאחורי

הדבר הזה הוא לתת אפשרות של פסק זמן מהליכים משפטיים כאשר הם יוכלו להיעזר

ביחידת הסיוע בלי החשש של מירוץ סמכויות או שהצד שכנגד ינסה להשתמש בהליכים של

בית המשפט לרעה וזה הרעיון שעומד ביסוד תקנות סדר דין אזרחי והם כבר נחתמו על

ידי שר המשפטים.



י' דיין;

באיזה היקף התקצוב של יחידת סיוע? האם זה מכסה את מה שקיים היום והעתידי?

כמו כן האם ישנה אפשרות לקבל, מתוך עניין אישי, איזשהו סיכום של סוג המקרים

שהיו עד עכשיו, מה היו הפסיקות? ובאיזה מידה זה מקל על המערכת?

לקראת סוף הישיבה אני אנסח את הבקשה מהנהלת בתי המשפט.

לגבי השאלה הראשונה, בינתיים אגף התקציבים תיקצב את כל המשרות שוועדת

שניט המליצה לעניין הקמת יחידת הסיוע, וזה כולל את איזור המרכז, תל אביב

והדרום. אני מניח שאותה מדיניות שנקבעה לגבי אי זורים אלו תהיה גם באי זורים

האחרים. אגף התקציבים מילה אחרי כל הבקשות של המלצות ועדת שניט. לא היה שום

מאבק עם האוצר. גם הנציבות וגם משרד האוצר בירכו על הרעיון ותרמו כל אחד את מה

שהם התבקשו.

י י דיין;

האם יש לנו מושג על הקורלציה המספרית בין לשכות הסיוע המשפטי ובתי המשפט

למשפחה?

ד"ר פי סגל;

עדיין לא. הנושא השני על סדר היום זה תקנות הסיוע המשפט לבית המשפט

לענייני משפחה ואנחנו מעלים תעריפים ובית היתר התקנו גם תקנות מיוחדות שנובעות

מהפרוצדרות המיוחדות של בית המשפט לענייני משפחה כדי שבאמת הסיוע המשפטי

יתאים.

היו"ר די צוקר;

לפי דעתי, עוד שנה נוכל לענות לך תשובה.

בסעיף 1 הייתי מציעה להכניס לרשימת המומחים גם קרימינולוג לפי הצורך.

אנחנו הרבה פעמים רואים שיש צורך, במקרים של אלימות במשפחה, בחוות דעת מיוחדת

של קרימינולוג קליני. קרימינולוג קליני יכול להועיל במקרים מיוחדים לפחות

באותה מידה שהפסיכיאטר יעזור.

היו"ר די צוקר;

אני מציע ללכת בסוף 1(ב) על מונח כללי יותר לגבי בעלי מקצוע אחרים על פי

הצורך. אסתר אמרה קרימינולוג, אבל יכול להיות שיצטרכו לעיתים מישהו אחרים, לכן

אני מציע להוסיף פה את היכולת של היחידה להעסיק בעלי מקצוע אחרים על פי צורך,

נדמה לי שזה יתן עוד מידה של גמישות.

שי שוהם;

בסעיף 3(א)(4) מתעוררת בעייה. השאלה היא מה עלול לקרות אם תהיה סתירה בין

תסקירי פקידי סעד לבין אנשי יחידת הסיוע? מה היחס בין חוות הדעת?

הגישה של ועדת שניט היתה שיחידת הסיוע לא באה להחליף את פקידי הסעד

במקומות שהם מכירים בדרך כלל את המשפחות וכאשר יש להם חוות דעת מוקדמות על

העניין הזה. יחידת סיוע שיושבת במקום מרכזי לא יכולה לעשות את העבודה במקומם

ואין שום מגמה להחליף את אותם 480 פקידי סעד בכל רחבי הארץ, לכן יחידת הסיוע

בדרך כלל היא רק תבהיר לבית המשפט.

הי ו"ר די צוקר;

אני רוצה להזכיר שזאת יחידת סיוע לשופט ולבית המשפט. כדי שהגישה של השופט

תהיה פחות מקצועית, משפטית, אמרנו שאנחנו רוצים להרחיב את שיקיל הדעת והרחבת

שיקול הדעת תיעשה בין השאר לא רק על ידי הוראות שקבענו בחוק, אלא בין השאר גם

על ידי אנשי המקצוע שמקיפים אותו. צריך גם לזכור שזאת יחידת מטה, היא לא עושה

את הבדיקה של הרשות המקומית, היא לא מחליפה את הרשות המקומית. אני הבנתי שהיא

תייעץ לשופט באשר לתקיפות של חוות הדעת ולמהימנות שלה, האם עבר זמן, כן או לא?

האם היתה התייחסות לסוגייה אי או לא?

הבעייה תיווצר כשתהיה סתירה בין חוות דעת.

היו"ר די צוקר;

בשביל זה יש בית משפט.

עו"ד נ' מיימון;

יש ממונה, יש פקיד סעד ראשי ויש בית משפט והם יפתרו את הבעייה ביניהם.

שי שוהם;

אני חושב שהכיוון צריך להיות לתת ליחידת הסיוע יותר כוח בסיטואציות האלה.

ועדת שניט ניסתה לשמור על יחידת הסיוע כזרוע של בית המשפט. כלומר, שהיא

לא תבוא ותחקר על חוות דעת שלה. ברגע שיחידת הסיוע תיתן חוות דעת, הרי שפירושו

של דבר שעורך דין יוכל לדרוש לחקור חקירה שכנגד את יחידת הסיוע. המגמה היתה

שיחידת סיוע לא תהיה גוף שאנחנו נבקש ממנו שאלות הבהרה.

אני מבקש שבמקום "יעוץ לגבי תסקיר" שלפחות יהיה כתוב חוות דעת לגבי

תסקיר.

נדמה לי שאנחנו הולכים לקלקל את הטוב שיש. יחידות הסיוע צריכות לסייע

לבית המשפט, אסור שהדבר הזה יהווה תחליף לפקידי הסעד כי אז אתה תתחיל מלחמת

סמכויות. חשוב שזה ישאר בבחינת יועצים של בית המשפט בדיוק כמו שזה קיים כרגע.



היו"ר די צוקר;

בואו נשאיר את זה.

4. רשימות המומחים, מכוח איזה סעיף בחוק זה?

אותו סעיף, לרבות העמדת מומחים. פה יש איזשהו נושא שיכול להיות שאנחנו

נכניס איזשהו תיקון בעקבות חילופי דברים שהיו לי היום עם מנהל בתי המשפט.

לדעתי בסעיף 3 (ג) במקרה חירום צריך להגביל את זה ממש בשעות ספורות.

בית המשפט יכול לומר עשר דקות, יש פה את האפשרות הזאת.

אולי נמעט את מקרה החירום מרשימת הסעיפים. במקרים שיש חשש לחיי האישה

בואו נעביר את זה ליחידת הסיוע וזה יקח יותר זמן ואני לא

רגועה מכך. זאת מכיוון שהעומס על יחידות הסיוע יהיה רב מאוד ולדעתי השופט גם

יבין אותם מכיוון שהיחידה קרובה אליו והוא יוכל להגיד יומיים במקום כמה שעות.

לדעתי מצב כזה יכול לעלות בחיי אדם.

אבל, אני לא יכול לקבוע לשופט מתי זה מקרה חירום ומתי זה לא מקרה חירום.

אם נקבע רק את זה, מה עם אותם מקרים שלא קבענו אותנו בין מקרי חירום, האם

אנחנו מייתרים אותם? אני חושב שהסעיף הזה הוא הכי רחב והוא נותן את השיקול הכי

רחב לבית המשפט.

אני פוחדת שבגלל העומס שיהיה על יחידת הסיוע מקרי החירום יועברו לטיפול

והם לא יחתכו מהר.

אני מניח שבית המשפט במקרה חירום יקבע גם את הזמן והוא לא ישאיר את זה

בלי לקבוע את הזמן. זה מה שנאמר בסיפא של גי:... "אלא אם כן קבע בית המשפט

מועד אחריי, הוא יקבע מועד אחר.

הרי אנחנו מאפשרים פה לבית המשפט גמישות כל כך גדולה, אנחנו מאפשרים לו

כמעט לא להיות בית משפט, אנחנו נותנים לו לחרוג באמת מהסמכויות של בית משפט

רגיל, הוא בית המשפט הכי גמיש שיש בארץ היום. פטרנו אותו בהרבה מאוד הוראות של

סדרי דין שקיימות בבית משפט רגיל בגלל אופי הדיון.



דייר פי סגל;

הרציתי על החוק בפני משלחת של משרד המשפטים הגרמני, בהם שני שופטים

לענייני משפחה בגרמניה, ולאחר שהרציתי בפניהם הם בירכו ואמרו שהם מקווים שהחוק

העתידי שלהם יראה כמו החוק שלנו.

סעיף 4 מגדיר מהם המומחים, מהי רשימת המומחים ועוד דברים מקצועים שוועדת

שניט המליצה.

היו"ר די צוקר;

האם זה שיקוף מדויק של המלצות ועדת שניט?

דייר פ' סגל;

מדויק לחלוטין.

שי שוהם;

זה לא קשור ליחידות הסיוע בכלל.

דייר פי סגל;

נכון. תפקיד יחידת הסיוע הסיוע הוא בין היתר להעמיד מומחים לרשות בית

המשפט. חוק בית המשפט לענייני משפחה והתקנות מאפשרים לבית המשפט למנות מומחה

מטעמו, זה אחד החידושים. זה לא חלק מיחידת הסיוע, אבל תפקיד יחידת הסיוע הוא

לייעץ לבית המשפט בעניין הזה. פה מדובר למעשה על מומחים מטעם בית המשפט ואת כל

הקונספציה של מה המשמעות של מומחים מטעם בית המשפט לענייני משפחה, ועדת שניט

ישבה ושמעה מומחים, היא השתמשה בחומר בינלאומי ויש פה גם חידושים בדבר הזה.

יש פה נקודה שאני מבקש להבהיר בפני הוועדה ויתכן שאנחנו נרצה לשנות אותה.

הנקדוה היא כזאת, אנחנו רצינו להבדיל בין מי שממונה על הרשימה, שזה יהיה מנהל

בתי המשפט, לבין מי שימליץ בסופו של דבר על העמדת מומחים מתוך הרשימה, כאשר מי

שימליץ אלה יהיו יחידות הסיוע, בראש ובראשונה הממונה הארצי וראש יחידת הסיוע.

לכן חשבנו לעשות את אותו פיצול בין ניהול הרשימה שיערך על ידי מנהל בתי המשפט

לבין בחירת המומחה הספציפי. הנהלת בתי המשפט חוששת שאין לה את הכלים לקבוע

מומחים בתחומים של פסיכיאטריה, פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית, לכן זה יהיה

בתיאום יחד איתם. בתקנות אחרות אנחנו הוספנו יחידה של ועדה מייעצת שהיא תיקבע

את המבחנים, פה קבענו שהמנהל רשאי לקבוע מבחנים ואנחנו נעשה ועדה מייעצת שהיא

תמליץ ותפרסם.

היו"ר די צ ולזר;

בואו נאשר את זה בהנחה הבאה, שתהיה ועדה שמורכבת מאנשי משרד העבודה

והרווחה ואנשי משרד המשפטים וגורמים וולנטרים ציבוריים ושהיא תקבע את רשימת

המבחנים לעניין הכישורים.

אי פלפל-פז;

ארגונים שמטפלים ברווחת המשפחה.

י' דיין;

מה עם זכות הסירוב?



דייר פי סגל;

היא מעוגנת בחוק עצמו. בארצות הברית ובאוסטרליה בעניין הזה יש חובה ללכת

ולשמוע, אין חובה כמובן לשתף פעולה, יעוץ או ישיבה אחת ביחידת הסיוע. אנחנו

אפילו את זה לא דרשנו ואמרנו שצד יכול להודיע לבית המשפט שהוא איננו מעוניין

בכלל להופיע ביחידת הסיוע והוא יכול לסרב.

היו"ר די צוקר;

המנהל בהתיעצות עם משרד העבודה והרווחה יקבעו את

המבחנים.

דייר פ' סגל;

ושהרשימה תנוהל במשותף. הנהלת בתי המשפט ומשרד העבודה והרווחה יכינו את

הרשימה.

עו"ד אי פלפל-רז;

אני מציעה שוב להכניס את הקרימינולוגיה הקלינית באלימות ובגמילה

מהתמכרויות, זה חסר.

האם זה כבר מקצוע מוכר?

כן.

אני חושב שאפשר להוסיף באותו נוסח שהיושב ראש הציע לפני כן.

ובעלי מקצוע אחרים שיקבע בית המשפט.

ב4(ה) בסוף כתוב: יי... מומחה שהכין את חוות הדעת או מי שחתם עליה לא יהיה

מי שטיפל בבעל דין או בבן משפחתו בעניין שיש לו נגיעה לתובענח הנדונה בבית

בעניין שיש לו נגיעה לתובענה הנדונה בבית המשפט

ושיהיה מי שטיפל בבעל דין או בבן משפחתו. אני רוצה להחמיר, היום זה כאילו

מצטבר, אתה לא תוכל לפסול אלא אם יש כל התנאים המצטברים. אני מוכן שיהיה או

בין הדברים. כלומר, מי שטיפל בבעל דין או בבן משפחתו או בעניין שיש לו נגיעה,

או להוריד את כל הקטע האחרון. כמו שזה היום, זה יותר מידי מקל.

אם הוא טיפל בבן משפחה שעבר תאונת דרכים, האם הוא לא יוכל אחר כך לתת

חוות דעת לגבי בני הזוג?



עו"ד מי טאוסיג;

רצוי שלא.

ד"ר פי סגל;

אין פה עניין עקרוני, זה רק יצמצם את האפשרויות ברשימה.

עו"ד אי ברדוגו;

סעיף 4(ד} קובע שהאדם שנכנס לרשימת המומחים הזאת למעשה מוגבל מהגשת חוות

דעת כלשהי לבתי המשפט, נכון? באותו רגע הרי מצמצמים עוד לכל המומחים בעלי השם.

עו"ד מי טאוסיג;

אולי צריך לכתוב לבתי המשפט לענייני משפחה במפורש.

ד"ר פי סגל;

אני מוכן להוסיף את המילה או בסיפא של 4(ה}.

עו"ד אי ברדוגו;

יש פה חשש רציני מאוד שכל בעלי איכות לא יסכימו להתקבל לרשימת המומחים,

כי הם יגידו; מוטב לנו לעשות שלוש חוות דעת בחודש מאשר להיות ברשימת המומחים

ולהיכלל מידי פעם בבית המשפט מתי שנוח לו.

ד"ר פי סגל;

יש פה חידוש קונספטואלי שהוא בא על רקע אטי ומקצועי. הגישה היום בבתי

המשפט היא שכל בעל דין מביא את המומחה שלו, כאשר בית המשפט שומע את שני

המומחים והוא צריך להיות המומחה שימצא לעצמו את הטווי של המומחים. כך זה

בתאונות דרכים, מומחים רפואיים. בבית משפט לענייני משפחה הקונספציה היא שונה.

בדרך כלל סבורים שלא יתכן שמומחה רציני יבוא ויומר; אני ראיתי רק את הילד ואת

האמא ואני נותן על סמך זה חוות דעת. מומחה מטעם הצד שכנגד יבוא ויומר; אני

ראיתי רק את האבא ונותן חוות דעת. אנחנו רוצים ליצור ענף חדש של מומחה מטעם

בית המשפט ולכן התקנה הזאת באה לעגן. יכול להיות שבסופו של דבר עורך דין

ברדוגו יצדק בכך שנישאר בלי מספיק מומחים, אבל אנחנו על סמך הידע המקצועי

והניסיון של האנשים, ועדת שניט ראיינה עשרות אנשים בתחום, הגענו למסקנה שהדבר

נחוץ ורצוי.

עו"ד אי ברדוגו;

השאלה היא האם נעשה סקר לפני שנתקבלה ההחלטה הזאת לגבי כמות המומחים

בתחום הזה וזאת כדי שלא נמצא את עצמינו מתקינים תקנות שבסוף לא תהיה אפשרות

להשתמש בהן. קשה היום למצוא עובדים סוציאלים, ביהוד בשוק הפרטי, וכן מומחים

פסיכולוגים לענייני משפחה. יש היום בעייה רצינית בתחום הזה.

היו"ר די צוקר;

אנחנו נייצר ביקוש וזה יתרום לצמיחה.



עו"ד אי ברדוגו;

ב-4(ד) אנחנו פוסלים מומחה שנרשם ברשימת המומחים מליתן חוות דעת בכל תיק

שהוא, לא באותו תיק עצמו.

ד"ר פי סגל;

הדבר לא נעשה בהיסח הדעת, אלא נעשה על סמך התייעצות עם בעלי מקצוע, כאשר

באמת אנחנו רוצים לגבש קונספציה מקצועית. אנחנו לא רוצים שבית המשפט ילך

ויבדוק מה היה בתיקים אחרים וזה מה שקורה היום. פה זה נעשה על סמך גישה

מקצועית מסוימת, גם פרופסור גרדינר מארצות הברית שכתב מחקרים על הדבר הזה טען

שאסור שאותו אדם יהיה פעם אחת פסיכולוג שמציג צד אחד ואחרי שעה הוא נהפך

למומחה מטעם בית המשפט. יש פה סתירה קונספטואלית.

שי שוהם;

נכון שבציבור אולי יכולה להיווצר תפיסה כזאת או אחרת, אבל אם אנחנו רוצים

את המומחים הטובים אנחנו לא יכולים לסגור את הרשימות. לדעתי זה חוסם רשימה

גדולה מאוד של מומחים.

דייר פי סגל;

אנשי המקצוע אמרו שלא יהיה חשש מכך שלא יהיו מומחים טובים ברשימות. תהיה

לזה יוקרה, זה יהיה המומחה האוביקטיבי של בית המשפט והוא יקבל הרבה יותר

פניות.

עו"ד אי ברדוגו;

הבעייה המרכזית היא שזהו תחום מוגבל שאין בו הרבה מומחים בארץ, שלא בדומה

לתחום תאונות הדרכים. הרשימה מאוד מאוד מוגבלת מוגבלת ואם אנחנו מגבילים אותה

באמצעות ההגבלה הזאת אנחנו נמצא את עצמנו עם מומחים מליגות גי ודי, חס וחלילה

ובוודאי שזה יוריד מערכו של בית המשפט.

פה אנחנו מנסים ליצור ענף של מומחים שיעמוד לרשות בית המשפט שיתן

לאוכלוסיה רחבה. המומחים הספציפים יוכלו להמשיך ולתת חוות דעת פרטיות, זה לא

יחסום מבעדם להמשיך ולהגיש חוות דעת פרטיות, אבל הם לא ימונו כמומחים של בית

המשפט. עדיין בידי בעלי הדין אפשרות להגיש מומחה מטעם.

היו"ר די צוקר;

ההצעה שלי היא שאנחנו נשאיר את האפשרות שתהיה פגיעה כזאת או סכנה לניגוד

אינטרסים ובית המשפט יהיה מוסמך לקבוע אם הוא לוקח את המומחה או לא לוקח את

המומחה.

דייר פי סגל;

כלומר, להוסיף ב-(ד) אלא באישור בית המשפט.

היו"ר ד' צוקר;

כן.



דייר פי סגל;

5(א) העמדת מומחה לבית המשפט דן בדרך העמדת המומחה. הוראה (ב) היא הוראה

חשובה, שאם יחידת הסיוע הפנתה בהסכמתם למומחה, אנחנו נראה את המומחה הזה

כמומחה מטעם בית המשפט. כלומר, שאם הם רוצים להביא מומחים נוספים הם יצטרכו

אישור של בית המשפט.

צריך להוסיף פה סעיף נוסף והוא סעיף התחילה. בתקנות אחרות קבעתי סעיף

תחילה והוא 45 יום מיום פרסומן או מועד הקמת יחידת הסיוע, לפי המוקדם.

היו"ר די צוקר;

בסדר, אנחנו מאשרים את סעיף התחילה, 45 יום מיום פרסומן או מועד הקמת

יחידת הסיוע, לפי המוקדם..

ד"ר פי סגל;

יש לנו את הטופס בסוף התקנות משום שאנחנו רוצים שהקשר בין יחידת הסיוע

לבין בית המשפט יהיה קשר מתועד, שלא יאמרו שמתייעצים בחשאי, ולכן יש פה את

טופס ההפנייה.

היו"ר די צוקר;

האם תשובה זאת חוות הדעת כבר?

דייר פי סגל;

זאת חוות הדעת.

היו"ר די צוקר;

חברים, אנחנו בזה מאשרים את צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות

סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996 עם השינויים שיש כאן.



2. צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס-הגנת חיית הבר) (תיקון). התשנ"ו-1996

עו"ד לי משיח;

אני רוצה לציין שבשנת 86 הוכרזו מספר עבירות על תקנות הגנת חיית הבר

כעבירות קנס. כיוון שבמשך הזמן השתנו התקנות במספר תיקונים ראתה רשות שמורות

הטבע להוסיף על העבירות הקבועות כעבירות קנס. הפירוט של העבירות שאנחנו מציעים

לקבוע כעבירות קנס מופיע במכתב של שר המשפטיים אל יושב ראש ועדת ההוקה הוק

עבירות בנושא ציד חיות בר בכמות העולה על הכמות

המותרת ביום אהד, ציד בלילה שלא בהיתר שצריך להינתן, הפרת כללי ציד לגבי ציד

ברכב, ציד בליווי מי שאיננו בעל רישיון ציד, אי מילוי אהר חובת סימון היות בר

ואי דיווה על ההזקת חיות בר. זה עיקר הנושאים שיוכרזו כעבירות קנס. הלק

מהעבירות כבר הוכרז בזמנו כעבירות קנס, פת זה רק השלמה. גובה הקנס הוא 360 ש"ה

כרגע.

עו"ד אי ברדוגו;

זה הכל? הקנס נמוך.

לא ניתן להעלות את הקנס. זה הקנס המקסימלי שניתן להטיל כעבירת קנס היום.

בעוד שבועיים הקנס יעודכן והוא יעלה 490 ש"ח.

רשות שמורות הטבע עוסקת באכיפת חוקי טבע, בין היתר הגנת היית הבר. בתי

משפט מאוד עמוסים ויש מקרים שאנהנו רואים אותם כמקרים קלים לכאורה שבהן ינתן

לנו שיקול דעת בלבד לשקול מתן ברירת משפט. צריך כלים להפעיל את שיקול הדעת הזה

כמו למשל במקרה שלאיש אין עבר פלילי קודם, או בנסיבות קלות יותר כשאין עבירה

נלוית נוספת. למשל, ציד חזיר בלילה זו עבירה לכשעצמה, על זה לא תינתן ברירת

המשפט. רק אם הוא ניסה לצוד בלילה ועוד לא צד את היית הבר, במסגרת הניסיון

ניתן לו את ברירת המשפט. בכל אופן מה שמותר בעונת הצייד בלבד, שהיא חמישה

חודשים בשנה, זה עד חמש חוגלות ליום או ארנבת אהת, או עד עשרה ברווזי בר מכל

המינים יחדיו ליום.

יש חריגה גדולה מאוד מכללי הציד במדינה ישראל ויש ציד פרוע, ביהוד באזור

הגליל, בלי הגבלה כמעט. אנשים צדים עשרות ח וגלות ועשרות חזירים.

אנחנו צריכים להחמיר את הקנסות עליהם ולהטיל על הפורעים את כובד ידינו.

בסעיף 2 בצו שאין לפניכם יש צויד בתיקון טכני. מדובר על שיעור הקנס

בשקלים, אנחנו צריכים למחוק את המילים שקלים.

אנחנו מאשרים את צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס-הגנת חיית הבר) (תיקון)

כלשונו, להוציא התיקון של שקלים חדשים במקום שקלים.



3. תקנות הסיוע המשפטי (תיקון). התשנ"ו-1996

בתקנות הסיוע המשפטי יש שני תיקונים. תיקון אחד הוא כללי וזה העלאת

תעריפי הסיוע המשפטי. למשל, עד היום לימוד עניינו של מבקש בתביעה הוא 350

שקלים, בעקבות הקצבה של משרד האוצר אנחנו מעלים את הסכום ל-600 שקלים. כלומר,

העלאה ניכרת.

תסביר לי, מה זאת אומרת.

נניח והסיוע המשפטיס מחליט להפנות בעל דין לעורך דין חיצוני לסיוע

המשפטי, הוא יקבל 600 שקלים תמורת לימוד העניין. לאחר מכן לדיון במקום 200

שקלים שהוא קיבל עד היום, הוא יקבל 250 שקלים.

לשכת עורכי הדין, תנסו לתת לי בבקשה מספרים.

מדובר פה ב-10% מהשווי הריאלי של הדברים.

עורך דין מתחיל עם שלוש שנות ניסיון, כמה הוא יקח על דבר כזה?

15 אלף שקל. בלית ברירה, במצב שקיים כרגע אנחנו מברכים על העלייה הזאת,

כי זאת עלייה משמעותית לעומת המצב בעבר. יש היום הידלדלות של עורכי דין בלשכות

הסיוע המשפטי וחשוב שזאת תהיה העלאה ראשונה בדרך לקראת שכר פחות או יותר

ריאלי. זו מדריגה ראשונה שחשוב לשמור עליה ולזרז את האישור שלה.

75% מהפונים לסיוע הן נשים וזה נתון שאומר לכם משהו. אישה היא תמיד במצב

כלכלי נחות. כאשר עורך דין מקבל תיק של הסיוע המשפטי הוא שם אותו בתחתית

הערימה, כי המוטיבציה שלו לטפל בתיק היא נמוכה וזאת בעייה.

אם נניח במקום 600 היה כתוב סכום אחר, מה היה קורה ביחידת הסיוע? פשוט

מתוך סך כל התקציב שקיבלה היחידה היו פחות מקרים?

נכון.



עו"ד א' פלפל-רז;

בסך הכל תקציב נוסף של מיליון שקל היה פותר את הבעייה של הסיוע המשפטי.

אם תעלה את התעריפים יהיו פחות תיקים לטיפול.

היו"ר די צוקר;

האם אנחנו יכולים לקבוע כבר עכשיו תעריפים אחרים, גבוהים יותר, לשנה

הבאה?

אנחנו לא יכולים לעשות את זה. תקנות כאלה אנחנו צריכים מראש לקבל את

אישור האוצר בגלל חוק יסודות התקציב.

עו"ד אי ברדוגו;

מוטב לאשר את זה כמו שזה כי זה הישג גדול מאוד מאוד שאנחנו חולמים עליו

כבר שנים.

שי שוהם;

יהיו עורכי דין שיעבדו בסכומים האלה.

עו"ד אי ברדוגו;

הרבה, וחשוב לעודד את זה.

היו"ר די צוקר;

אנחנו מאשרים כלשונם את התעריפים.

דייר פי סגל;

כלומר, בתוספת בית משפט לענייני משפחה שקבענו גם כן תעריפים.

היו"ר די צוקר;

האם התעריפים זהים?

ד"ר פ' סגל;

כולם תעריפים זהים. בבתי הדין הרבני אזורי עבדנו באותה מתכונת ובאותם

תעריפים.

היו"ר די צוקר;

אני רואה שהתעריפים לא אותו דבר, הם יותר נמוכים. למה זה יותר נמוך?

זה נעשה לפי התקנות הקיימות באופן יחסי. יש איזשהו הפרש.

עו"ד אי ברדוגו;

לדוגמא, בבית משפט העליון הסכומים הם אחרים לגמרי ואם אתם שואלים אותי זה

היה צריך להיות התחלה לגבי מחוזי.

שי שוהם;

לדעתי אתם צריכים להשוות את זה.

עו"ד אי ברדוגו;

יש הבדל בהכנה בין בית דין רבני לבין בית משפט לענייני משפחה.

זה נכון, אבל יש עניין של איך הדברים צריכים להראות.

אין שכר טרחה מומלץ, כפי שיש לגבי עורכי דין, לגבי טוענים רבניים. אני

מוכן לבדוק את הנושא של הפער.

אנחנו נאשר את זה ככה, אבל אני לא בטוח שיש סיבה להפרש. גם לא הייתי

שהמסר יהיה כאילו שם צריך לעבוד פחות או להתכונן פחות.

זאת עובדה בשטח.

מבחינה ציבורית אני לא חושב שזו הצהרה נכונה.

אנחנו מאשרים את המסמך הזה כלשונו ואני מבקש לבדוק את ההצדקה לפער בין

שני בתי המשפט.

לא משלמים לעורכי דין על נסיעה וביטול זמן.

אין כטף כרגע, זה מוסכם שצריך לתת יותר.

עשינו לאחרונה תיקון לעניין תקנות הסיוע המשפטי וכללנו בין היתר- תיקון

בין היתר גם לעניין הוצאות הנסיעה.



4. צו בית משפט לענייני משפחת (בוררות בענייני משפחה). התשנ"ו-1996

דייר פי סגל;

המצב היום הוא שלפי חוק בתי המשפט בית משפט לענייני משפחה כמו כל בית

משפט אחר רשאי להעביר נושא מסוים לדיון בבוררות. כאשר בית המשפט לענייני משפחה

מעביר נושא מסוים לבוררות ולאחר מכן מבקשים לפנות לבית המשפט לפסול את פסק

הבוררות או איזשהי שאלה אחרת שלפי חוק הבוררות בית המשפט מוסמך לדון בה, בית

המשפט שדן בעניין הוא בית המשפט לענייני משפחה. אנחנו מבקשים להרחיב וגם כאשר

פנו בעלי דין לבוררות ולאחר מכן התיק כולו בא לבית המשפט לענייני משפחה שלא

יהיה מרוץ סמכויות שאת הבוררות הזאת למשל לעניין מפעל או דירה זה יהיה בית

המשפט המחוזי ובית המשפט לענייני משפחה ידון בכל יתרת התיק. הרעיון של בית

משפט לענייני משפחה היה שבית משפט יוכל לראות את הכל ולכן אנחנו רוצים שגם

התיק הזה יהיה בסמכות בית המשפט לענייני משפחה. לפי החוק יש לנו סמכות לדבר

הזה ונשיא בית המשפט העליון סמך ידיו על זה.

היו"ר די צוקר;

אני שמח לאשר את צו בית המשפט לענייני משפחה (בוררות בענייני משפחה). זה

בהחלט הולם את התפיסה המקורית שהיתה ביסוד כוונת החוק.



5. תקנות המרכז לגביית קנסות. אגרות ותוצאות. התשנ"ו-1996

עו"ד ל' משיח;

אנחנו באים לבקש אישור על תקנות הביצוע לחוק חמרכז לגביית קנסות אגרות

והוצאות. תוכנם של התקנות האלה מיועד להסדיר עניינים טכניים וגם עניינים של

פרוצדורה. אני מציעה שאנשי השטח יציגו את הנושא.

צי כספי;

היום אנחנו יודעים שהבעייה היא מאוד מאוד קשה. כלומר, עניין אי תשלום

הקנסות, אגרות והוצאות משפט. התופעה היא הרבה יותר קשה ממה שהיה נדמה כאשר

הקימו את המרכז. אנחנו גובים הרבה מאוד כסף ואנחנו מצליחים לחדור ולהרתיע.

החקיקה היא בסדר אלא שהמקרים בהם אנו נתקלים הם מקרים מאוד מאוד קשים. יש

מערכת שלימה של התחמקויות מהחוב, אם זה על ידי חברות, ישנם שינויי שמות, הוספת

שם למספר החברה וזה יוצר לנו הרבה מאוד בעיות משפטיות.

בתחום הפלילי אנחנו נתקלים בהרבה מאוד חייבים שממש אין להם מה לשלם. ישנם

מקרים ממש טראגים. אנחנו לא הוצאה לפועל, אנחנו רואים בגביית הקנס ערך עליון

אבל לא בכל מחיר.

מה אתם עושים אז?

אני מכריז על מצב של הקפאה, כדי לראות אולי המצב ישתנה בעוד פרק זמן

מסוים.

היו"ר די צוקר;

כמה יש כאלה?

מי אביב;

יש הרבה וזה הולך ומצטבר. למעשה, אנחנו מטפלים לאט לאט בעוד ובעוד תיקים,

גם הולכים אחורה וגם בשוטף שמגיע והערימות מצטברות. זה מחולק לכמה סוגים: חלק

מהמקרים הם מקרים שבהם האנשים הם במצב כלכלי גרוע מאוד, ישראל השלישית,

הרביעית והחמישית. אחר כך, מקרים טכניים כמו מקרים של חברות שמתחמקות מתשלום

או אנשים שקשה לאתר אותם. אני רואה הבדלים מבחינה משפטית בכל אחד מסוגי

המקרים. יש מקרים שבהם אתה פשוט עומד חסר אונים, כלומר, החייב אותר ויודעים

איפה הוא אבל אתה לא יכול לגבות, שאז לדעתי מדובר במקרה של חנינה. לשום גוף

אחר אין סמכות לבטל גזרי דין. במקרים אחרים צריך להחליט טקטית האם נכנסים

להליכים משפטיים כדי לנסות לעשות פעולות של הרמת מסך או איתור. יש כאן מגוון

שלם של מקרים ואפשרויות, כאשר זה גם משתנה. אם אנחנו מדברים על גביית אגרות,

זה נושא אחד שבו כן יש ועדה שמוסמכת לבטל לפי חוק נכסי המדינה, קנסות שזה כרגע

בלוק סגור, או נושא תוספות פגורים.

היו"ר די צוקר;

מי נותן את החנינה?

הנשיא.

שי שוהם;

לדעתי התיקון בחוק היה צריך להיות, וזה שינוי קונספט, שבמקרים מסוימים

אולי באישור המרכז לשופט תהיה סמכות לחזור חזרה ולהוריד את הסכום או לחלק אותו

לתשלומים יותר רחבים.

ציון, כמה אתם גובים בחודש?

צי כספי;

אנחנו גבינו מאז הקמת המרכז קרוב לעשרה מיליון שקל, במשך שנה וחצי.

היו"ר די צוקר;

אלו עשרה מיליון שאחרת לא היו נגבים?

צי כספי;

לא, זה כסף נטו.

היו"ר די צוקר;

כמה היו הוצאות המרכז?

צי כספי;

המרכז עלה מאז הקמתו סדר גודל של שלושה מיליון, עם הציוד והמיחשוב. כרגע

אנחנו בערך 15 עובדים.

האם אתם תתחילו לייצר יותר כסף?

צ' כספי;

הרבה יותר כסף.

עו"ד מי אביב;

היום אנחנו עובדים בתנאים בלתי אפשריים מבחינת מקום. אנחנו יושבים בהנהלת

בתי המשפט.

צ' כספי;

בעוד חודשיים כל הנהלת בתי המשפט עוברת, ובכללם אנחנו, לגבעת שאול ושם

התנאים יהיו יותר סבירים.

התקנות האלה אמורות להיות בפן המעשי כמו כל תקנות פרוצדורליות לגבי ישום

חוק המרכז. כעיקרון היות שהוק המרכז קובע בסעיף 3(ב) שההוב יגבה בהתאם להוראות

חוק זה ובשינויים המחויבים בהתאם להוראות פקודת המיסים גבייה אז בעת התקנת

התקנות היינו צמודים מאוד לפקודת מיסים גבייה והשתדלנו לעשות רק את השינויים

המחויבים. אנחנו גובים לפי פקודת המיסים גבייה והחוק מאפשר לנו בחוק עוד מספר

פעולות שלא קיימות בפקודת המיסים גבייה. בסעיף ההגדרות מופיעים החוקים

והתקנות עליהם הסתמכנו, הכל בשינויים המחויבים. השתדלנו מאוד להיות צמודים

לנוסחים הקיימים ולא לעשות חידושים מרעישים, אלא ללכת בנתיבים קיימים כבר עם

גופים מקבילים לנו במהות.

חשוב לי להפנות את תשומת הלב לנושא הטפסים. בטפסים התבססנו על הטפסים

הנהוגים בתקנות המיסים גבייה והתאמנו אותם לצרכים שלנו.ישנם שני דברים שחורגים

מפקודת המיסים גבייה ואחד מהם הוא מינוי כונס נכסים, תקנה 12. חוק המרכז מאפשר

לנו סמכות לפנות לבית משפט למינוי כונס נכסים, זה לא מופיע בפקודת המיסים

גבייה ולכן התקנות כאן הן יותר ספציפיות. אנחנו קבענו כאן שהדרך למינוי כונס

נכסים תהיה בדרך של פתיחת תיק בהמרצת פתיחה בבית המשפט. ניסינו להיות כאן

צמודים לתקנות החברות בדבר מינוי כונס נכסים וגם שאבנו מתוך תקנות ההוצאה

לפועל. הנושא השני הוא עיכוב יציאה מן הארץ שהוא סמכות ספציפית לנו בחוק שלא

מופיעה בפקודת המיסים גבייה וגם כאן קבענו פרוצדורה של המרצת פתיחה. אלה שני

הדברים היחידים שאין בפקדות מיסים גבייה.

היו"ר די צוקר;

מהם הנסיבות לאיסור יציאה מן הארץ? כלומר, באיזה סעיף זה מופיע בחוק?

בסעיף 8.

האם מישהו העמיד את זה במבחן של כבוד האדם וחרותו?

זה נבדק.

יש לי כמה הערות לגבי העברית בתקנות. ראשית בסעיף 4(ד) כתוב: יי... גובה

מאדם כלשהו", לדעתי צריך להיות מכל אדם. שנית המילה תעשה בסעיף 6, שלישית

בסעיף 14(א) במקום "אינו פחות" תכתבו עולה על.

הנוסח שלפניכם עדיין לא סופי, הוא יעבור דרך הממונה על הניסוח.

אני רוצה להתייחס לסעיף 11. לגבי תקנות לקבלת מידע מרשות מס, אנחנו עדיין

לא סיכמנו את הדבר. היתה פגישה בין נציב מס הכנסה לבין מנהל בתי המשפט לפני

כשלושה שבועות בניסיון להגיע להבנה והם עדיין אינם מוכנים להעביר מידע. אני

מקווה שהעניין הזה יסתדר. לגבי צה'יל והמשטרה, אנחנו לא רוצים לקבל מהם מידע,

אנחנו לא רואים בזה צורך להתקין תקנות בכל מה שקשור בעניין ולכן לא מלאנו אחרי

שני הסעיפים האלה שבחוק.

היו"ר די צוקר;

אנחנו מאשרים בזה את תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, 1996.

אני רוצה להבהיר, על מנת להסיר ספק, שוועדת החוקה סיימה את הדיונים שלה

בכללים של חוק המרשם הפלילי על פי סעיף 5. לא סיימנו עדיין את העבודה על פי

סעיף 4. כלומר, משרד המשפטים יכול לעשות בכללים האלה כל מה שהוא צריך לעשות,

לפרסם ולפעול על פיהם והם מחייבים מהרגע שאנחנו אישרנו אותם או שאתם מאשרים

אותם.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25