הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 491

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני, ב' בסיון התשנ"ו (20 במאי 1996). שעה 00;10

נכחו: יו"ר הועדה די צוקר

שרה בר-סלע - משרד המשפטים, רשמת מאגרי מידע

דלית דרור - " "

לבנת משיח - " "

פרופ' קנת מן - " " הסניגור הציבורי

דנה מרשק-מרום- " " סגנית הסניגור המחוזי

מיכאל אופיר - יי " רשם הפטנטים

ד"ר מרגית גנץ- " " ר' מח' כימיה וסגן ממונה על בוחני פטנטים

אריה לית - " יי סגן רשם הפטנטים

שמעון שליט - " " יועץ לרשם הפטנטים

דייר פרץ סגל - " "

סא"ל הני כספי- משרד הבטחון, עי הפצ"ר לייעוץ ורקיקה

סרן רועי גינות " " יו"ר מחי בטיחות

ישראל עזר - משרד הפנים

אריה צ'רתוק - לשפת עורכי הדין

מירי פרנקל-שור - הכנסת, הלשכה המשפטית

רבקה שפירא - יי " "

מ"מ מזכירת הועדה; ענת לוי

קצרנית; אלה אשמן

טדר-היום; א. צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים) (תיקון), התשנ"ו-1996

ב. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשנ"ו-1996

ג, הוראה בדבר קביעת עבירות של ברירת דיון לפי חוק השיפוט

הצבאי), התשנ"ו-1996

ד. תקנות הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1996

ה. תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טירחה לסניגורים ציבוריים),

התשנ"ו-1996

ו. צו הסניגוריה הציבורית (ייצוג נאשמים מחוסרי אמצעים), התשנ"ו-1996

ז. תקנות הפטנטים (נהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות) (תיקון),

התשנ"ו-1996

ח. תקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בעניני פטנטים),

התשנ"ו-1996

ט. הודעה בדבר תהילתו של פרק ג'1 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967

י. תקנות בית משפט (אגרות) (תיקון מסי 2), התשנ"ו-1996



א. צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים) (תיקון). התשנ"ו-1996

היו"ר ד' צוקר;

חברים, בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הועדה. על שולחננו היום מיקבץ של

נושאים שונים. אנחנו מתחילים באישור צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים)

(תיקון) , מכתבו של שר המשפטים דוד ליבאי אל יושב ראש ועדת החוקה. גבי שרה בר-

סלע, אני מבקש להסביר בקצרה את הבקשה.

שי בר-סלע;

אנחנו חוזרים ונתקלים בבעיות של חוקרים שעורכים מחקרים שונים, ולפי

החלטות קודמות הם יכולים לקבל ממירשם האוכלוסין חתכים של מירשם לפי שם וכתובת,

שהיום זה בבחינת מידע גלוי - שם משפחה מלא ושם פרטי, מען, מספר תעודת זהות

ותאריך לידה. כמובן שזה מקשה מאד על החוקר. הוא מקבל כמות עצומה של מידע שהוא

צריך למיין אותה.

אנחנו מבקשים להרחיב את הצו לצרכי מחקר ולהוסיף אפשרות לתת פרטי מידע על

מין, ארץ מוצא ותאריך עליה לארץ.

היו"ר די צוקר;

מדובר במחקרים שחלה עליהם חובת הסודיות?

כן. יש להניח שהמסקנות של המחקר בוודאי יפורסמו, אבל החוקר חייב לשמור על

סודיות המימצאים.

היו"ר די צוקר;

אושר צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים) (תיקון), התשנ"ו-1996.



ב. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון). התשנ"ו-1996

אנחנו עוברים לצו העיריות (עבירות קנס) (תיקון). הצו חל על חיפה ונשר.

כמה זמן נמשך הטיפול במשרד הפנים בצו בענין נשר?

יי עזר;

אני העברתי את זה למשרד המשפטים לפני כשנה.

היו"ר די צוקר;

הטיפול במשרד המשפטים נמשך שנה?

לי משיח;

אי אפשר לומר כאן דברים כאלה מבלי לברר אותם מראש. אם אתה מבקש, אברר את

הדבר.

מדי פעם מגיעות אלינו תקנות שהיו מונחות במשרד הפנים שלוש שנים, ארבע

שנים. אני מבין שזו חקיקה מאד מסובכת ומורכבת, אבל...

י' עזר;

אני מבקש להבהיר. במשך תקופה ארוכה לא הוכנו צווים, אבל כעת המציא משרד

המשפטים יותר מעשרים צווים שהוכנו. הצו בענין נשר הוא אחד הצווים שהוכנו

בתקופה קודמת, לפני כשנה.

לי משיח;

נכון, אבל יש משא ומתן ונשר עצמה לא הואילה לתקן.

י י עזר;

אנחנו לא מאשימים פה אף אהד. זה ענין די מסובך, יש נוסח כזה ואחר, אחר כך

יש משא ומתן עם העיריה לשנות דבר זה ואחר בניסוח. זה ענין שנמשך, בדרך כלל זה

נמשך די הרבה זמן.

היו"ר די צוקר;

אני עובר ברפרוף על הצו. הקנס בנשר על ניקוי וניעור שטיח ברחוב או בשעות

מנוחה - 160 שקלים.

יי עזר;

הקנס הוא כפי שהרשות המקומית מבקשת. כל רשות ריבונית לבקש לקבוע את הקנס

כרצונה.



היו"ר ד' צוקר;

הדבקת מודעות ברחוב שלא בידי העירית - הקנס 360 שקלים. אני מבין שכל

המפלגות עושות היום מעשה אסור.

לי משיח;

אם לא קיבלו היתר. הקנס הזה קבוע בצו לגבי נשר. בצו לגבי חיפה יש רק

עבירות תעבורה.

אי מניעת כלב שבבעלות אדם או בפיקוחו לעשות צרכיו במקום ציבורי או

הימנעות מאיסוף מיידי של גלליו, או החזקת כלב במקום ציבורי ללא קולר - קנס 360

שקלים. יותר זול מאשר בתל-אביב.

לי משיח;

אנחנו משתדלים שתהיה אחידות, לכן המשא ומתן. העבירות האלה הן עבירות

קיימות בספר החוקים, כאן רק מכריזים עליהן כעבירות קנס.

היו"ר די צוקר;

פתיחת עסק בימי מנוחה - הקנס 360 שקלים.

אושר התיקון לצו העיריות (עבירות קנס) לענין נשר.

בצו לעיר חיפה יש ענין אחד - "איסור להעמיד או להחנות רכב לפני או אחרי

רכב החונה בצידה של דרך, באופן העלול לגרום להפרעה לתנועה או לחסימת נתיב

נסיעה או מעבר לכלי רכב אחרים או להולכי רגל" - הקנס 80 שקלים.

בנשר הקנס הוא 70 שקלים.

לי משיח;

זאת עבירה אחרת. העבירה בצו לגבי נשר היא "העמדת רכב או החנייתו במקום

חניה שלא לפי תנאי החניה שנקבעו בתמרור או בחיק העזר".

העבירה בחוק העזר של היפה היא חריגה. היא קיימת רק בחיפה ואולי בעוד רשות

אחת. בשאר הרשויות העבירה מוגדרת כמו בנשר.

היו"ר די צוקר;

אושר התיקון בצו העיריות (עבירות קנס) לענין העיר חיפה.



ג. הוראה בדבר קביעת עבירות של ברירת דיון - לפי חוק השיפוט הצבאי

היו"ר די צוקר;

קביעת עבירות של ברירת דיון לפי הוק השיפוט הצבאי - מכתבו של שר הבטחון

שמעון פרס ליושב ראש ועדת החוקה. אני מבקש מסא"ל חני כספי להציג בקצרה גם את

הסוגיה וגם את הבקשה.

סא"ל חי כספי;

בשנת 1991 תוקן חוק השיפוט הצבאי ונקבע בו מנגנון שדומה למה שקוראים

באזרחות ברירת קנס. בצבא זה נקרא ברירת דיון. הבעיה היתה אקוטית בזמנה, המשטרה

הצבאית או בית דין משמעתי נתנו דוחות ולא היתה אכיפה. חיילים קיבלו דוח והוא

נשאר מונח, אכיפת המשמעת בצבא היתה לקויה. בשנת 1991 תוקן חוק השיפוט הצבאי,

נקבע שבעבירות מסוימות, שיקבע הרמטכ"ל, תהיה ברירת קנס.

היו"ר די צוקר;

אם זו ברירת קנס, למה זה נקרא ברירת דיון?

סא"ל ח' כספי;

החייל בוחר אם לשלם קנס או לעמוד לדיון משמעתי. המונח קנס הוא קצת בעייתי

בהקשר הצבאי. חייל שיש לו כסף יוכל ללכת מרושל כי לא איכפת לו לשלם קנס קטן,

ואילו חייל שהפרוטה לא מצויה בכיסו יתקשה לשלם.

הכנסת חוקקה את החוק ומשנת 1991 נעשתה עבודת מטה גדולה בצבא לקביעת

העבירות שיהיו בברירת דיון. היו כמה מגמות. היו שאמרו, בואו נאפשר שמי שרוצה

להישפט - יישפט, מי שרוצה - ישלם, וכך נפשט את ההליך.

היו"ר די צוקר;

בכל עבירה?

סא"ל ח' כספי;

חלק אמרו שבכל עבירה, חלק אמרו עבירות קלות, חלק אמרו עבירות חמורות.

נעשתה עבודת מטה גדולה במשך זמן רב.

אבל מאז קרה דבר - המחשבים. המיכון הקהה את הבעיה האקוטית שבגינה תוקן

החוק. היום אפשר לעקוב אחר כל טופס של משטרה צבאית, וכשיש מעקב ממוכן - הבעיה

פחות חמורה. עלתה אפשרות שאנחנו נציע לבטל בכלל את התיקון בחוק, לאחר שקהתה

הבעיה שבגינה נעשה התיקון.

בסופו של דבר הוחלט שלא נציע לבטל את הסעיף, אלא נגביל אותו למספר עבירות

מסוימות שבהן אין פן משמעתי. המטרה בצבא היא לא רק להעניש ולהטיל קנס, לאכיפת

משמעת בצבא יש פן נוסף. חייל מסודר הוא גם חייל שמקשיב ומבצע הוראות והוא גם

חייל שלוחם יותר טוב. זאת התיזה. ולכן מן ההצעה שהיתה שמנה ומרחיבה מובאת

היום לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט הצעה רזה מאד. אנחנו כתבנו שלושה נספחים

וצמצמנו אותם לשני נספחים - איחדנו את א' וג-'. אני מגישה לאישור הועדה את

הנוסח המתוקן. בנספח גי היו עבירות של איסור הדבקת קישוטים על רכב ואיסור

התקנת גגונים על רכב.

כמה עבירות כאלה היו בשנה האחרונה, אחת, שתים?

יש לנו בעיה של הדבקת קישוטים על רכב. הכל יודעים שאסור להדביק מדבקות

פוליטיות, אבל חייל הולך לקלאב-מד, הם מאד נחמדים ומדביקים מדבקה על האוטו

הצבאי. ואחר כך על אוטו צבאי יש קישוט של קלאב-מד.

לא אכפתם את האיסור על הדבקת "שלום חבר" על כלי רכב צבאיים.

סא"ל ח' כספי;

יש לנו בעיה גם עם המדבקה "רון ארז-".

היו"ר די צוקר;

לא מורידים ממכוניות צבאיות את המדבקה "שלום חבר", ואני חושב שזה לא

בסדר. איפה הגבול? יש אנשים שבשבילם "שלום חבר" מזוהה עם מחנה פוליטי מסוים.

אם אסור - אסור. גם לא המדבקה "רון ארד".

סא"ל ח' כספי;

נכון.

נספח גי אוחד עם נספח א. בנספח אי יש הוראות בדבר חניה, עמידה ועצירה;

מקומות אסורים בעצירה, בהעמדה ובחניה; שימוש בצופר; איסור נעילת רכב.

היו"ר די צוקר;

מה זה "איסור נעילת רכב"?

א' צרתוק;

לא יינעל רכב העומד או חונה בדרך ולא ישוחרר רכב שגלגלי ו ננעלו כדין אלא

בידי מי שהורשה לכך כדין. אין באמור בתקנת משנה כדי למנוע מבעל רכב לנעול

גלגלי רכבו, ובתנאי שינעל את גלגלי ההפוגה בלבד.

אלה עבירות המשמעת של הצבא.

לי משיח;

לא. אלה תקנות התעבורה.

אי צרתוק;

את זה רוצים לאכוף בצבא על ידי ברירת קנס.



סא"ל ח' כספי;

להיפך. עבירות שבתן אנחנו רוצים אכיפח לא יהיו בברירת דיון-. בברירת דיון

יהיו עבירות מעטות, שבהן הפן המשמעתי קטן מאד. זה השינוי.

היו"ר ד' צוקר;

אם זה יחול רק על עבירות מעטות, למה בכלל להחיל הסדר חדש?

סא"ל חי כספי;

אמרתי בגילוי לב, יש שתי אפשרויות. בברירת קנס בצבא יש בעיה שונה מזו

שבאזרחות. כשהיו קשיים באכיפה, היינו זקוקים להסדר. עכשיו מדובר רק בעבירות

מינוריות.

היו"ר די צוקר;

בנספח בי יש עבירה של "סייג בהליכה". מה זה?

לא יילך אדם בכביש ולא יסיע בו עגלת-ילדים, או עגלת חולים, או כיסא

חולים, אלא אם אין בצד הכביש מדרכה, שוליים...

אין הרבה עבירות כאלה.

אי צירתוק;

אין בכלל עבירות כאלה. בעשר השנים האחרונות לא היה אפילו לא משפט אחד

בצבא על עבירות כאלה.

מהי עבירה של "חציית כביש"? אסור לחצות כביש?

סא"ל ח' כספי;

לא יחצה אדם כביש אלא רק אם בדק את מצב התנועה בו ונוכח שאפשר לחצותו.

אי צירתוק;

החוק הזה לא נועד בכלל לאכיפת דין משמעתי, כפי שמכוון סעיף 176 לחוק

השיפוט הצבאי. בסעיף 176 נאמר: עבירות אלה נתונות לדין משמעתי. הכוונה היא

שאפשר יהיה לקבוע שאם חייל הלך בלי כובע הוא יוכל לשלם קנס 10 שקלים. אבל כאן

הביאו לנו ערימה של ענינים, שהם למעשה ענינים קיקיוניים. אני לא יודע כמה

חיילים הסיעו עגלה בכביש. ברקע עומדת הסכמה בין היועץ המשפטי לממשלה ובין

הפצ"ר להעמיד חיילים שלא בשירות או בחופשה שעוברים עבירות תנועה בפני בית דין

צבאי או בית דין משמעתי.

מה תהיה התוצאה? הנושא העיקרי בכל הענין הזה הוא חניה.



היו"ר די צוקר;

לא רק חניה. בנספח ב' יש "ירידה ממדרכה".

א' צ'רתוק;

הכניסו כאן ירידה ממדרכה כדי לכסות על העיקר ולהראות שעוסקים בחוקים

שונים. הנושא העיקרי ומה שמסתתר מאחורי הכל הוא ענין החניה. לחיילים אין

בעיות חניה, הם לא נוסעים במכונית. למי יש בעיות חניה? לקצינים הבכירים. כאן

מבחינים בין חיילים ובין קצינים, גם בקנסות.

הקנס לקצינים יותר גבוה?

אי צירתוק;

לא.

קצינים בקבע מקבלים משכורת, חיילים בהובה לא מקבלים משכורת.

הקנס לקציני קבע יותר נמוך.

הקנס לחיילי חובה נמוך יותר מאשר לאנשי קבע.

אם חייל עובר עבירת חניה שהקנס עליה 300 שקל, הוא ירוץ לשלם כי לא ירצה

להכנס לכלא ל-14 יום בגלל עבירה כזאת. הוא בוודאי ירוץ וישלם, או שאבא שלו

ירוץ וישלם. אם קצין עובר אותה עבירה, יש לו שתי אפשרויות. על עבירה שאני צריך

לשלם 300 שקל הוא יכול לשלם רבע הסכום, כי ביטלו את הקנסות ואומרים: הוא יבוא

אלינו, יישפט וישלם רבע מ-300 שקלים. הוא משלם פחות מקנס של משטרה שמשלם כל

אזרח ואזרח.

זה לא נכון. אחרי שלוש פעמים אין ברירת דיון. חייל לא יוכל לפדות את עצמו

בכסף. מדובר בעבירות שקל יהיה לאכוף אותן. חייל הולך בשעות העומס בקריה ומסכן

את עצמו בכביש, שוטר צבאי יכול להגיד לו: אני יכול לרשום לך דוח על הליכה

בכביש, אבל דע לך שעל עבירה כזאת אתה יכול לשלם קנס בגובה רבע משכר טוראי, במה

אתה בוחר? יש פרוצדורה, הוא יכול לבחור.

הגבלנו את ההסדר הזה לעבירות מינוריות. אנחנו חושבים שבצבא, שצריך להקפיד

על משמעת, חייל שעובר עבירה צריך לעמוד לדין משמעתי. זאת התפיסה.



אי צ'רתוק;

מה שמסתתר מאחורי כל זה הוא שסגן-אלוף או אלוף-משנה שיעברו עבירת חניה,

יוכלו לסדר את הענין בין החברה י. הם יבואו ויגידו: תשפוט אותי, אני אשלם קנס

עשרים שקלים.

היו"ר די צוקר;

האם באמצעות העבירות הללו תהיה הבחנה, על פי הסטטוס יהיה קנס שונה על

אותה עבירה?

סא"ל חי כספי;

בדין המשמעתי יש עונשים של התראה, מחבוש, קנס. בעונש קנס יש הבחכה בין

חייל בשירות חובה ובין חייל מילואים או שירות קבע. המשכורת של חייל בשירות

חובה 268 שקלים, למשרת בקבע ולאיש מילואים יש משכורת. לכן יש היגיון לקבוע קנס

נמוך יותר לחייל בשירות חובה. אותו היגיון עומד גם בברירת הדיון. מאחר שזו

ברירת דיון משמעתי, ממילא אם ילך לדיון משמעתי ויטילו עליו קנס - הקנס יהיה

נמוך יותר מזה שיוטל על משרת בקבע או איש מילואים. לכן גם כאן יש הבחנה בין

אנשי מילואים וקבע, אנשים שיש להם שכר, ובין חיילים בשירות חובה.

היו"ר די צוקר;

כמה ישלמו על אותה עבירה?

הקנס על עבירות בנספח אי יהיה רבע שכר חודשי של טוראי, וחצי שכר חודשי של

טוראי לחיילים בשירות קבע ואנשי מילואים - 134 שקלים.

הם לא ישלמו. לא כדאי להם לשלם. קצין בקבע ילך לבית דין משמעתי ושם יקבל

קנס של 20 שקל. כל החברהי האלה יסתדרו ביניהם. הכסף של החיילים בשירות חובה

ילך לתקציב הבטחון. במקום ללכת לתקציב המשטרה, ילך לתקציב הבטחון.

בדין משמעתי אפשר להטיל קנס נמוך יותר?

לא.

אם שוטר עצר קצין, הוא יכול לכתוב מכתב ליועץ המשפטי ולבקש עיכוב הליכים,

לעשות הכל. הילדים ישלמו את הקנס. אם הבן שלי נוסע במכונית שלי בשבת וחונה

במקום אסור, חוא צריך לבוא אליהם לדין משמעתי - למה? אם אני רוצה - אשלם את

הקנס; אם לא ארצה - אעמוד לדין.

יש ברירת דיון. מה שרוצה דין משמעתי, יכול ללכת לדין גם בעבירות כאלה.

הדין המשמעתי בצבא הגא ברמה די נמוכה. אתם רוצים להעמיס על הדין המשמעתי,

שכל הזמן אתם אומרים שיש לו קשיים, אתם רוצים להוסיף לו גם דברים כאלה?

בדיוק להיפך.

א' צירתוק;

לדעתי, הצעת החוק הזאת נועדה רק למטרה אהת - להסוך לגנרלים תשלום

רפורטים. הגנרל הולך להבר שלו בדין המשמעתי, וזה מזכה אותו, מבטל לו את הרפורט

או קובע לו קנס עשרים שקלים. החייל תמיד ישלם, כי הוא לא רוצה להופיע לדין

לפני המפקד שלו ולהכנס ל-14 יום לכלא 4. הגנרלים לא ישלמו, החייל ישלם.

הקדמתי והסברתי את הלוגיקה. בעבירת החשובות מבהינת המשמעת לא תהיה ברירת

דיון. ברירת דיון תהיה בעבירות מינוריות, שלגביהן הצבא מוכן לפשט הליכים.

אתה לא רואה בזה הקלה?

לא. אני רואה בזה החמרה גדולה מאד. עכשיו גם יאכפו את החוקים האלה. קודם

לא אכפו את העבירות של הובלת עגלה והליכה בכביש. עכשיו יאכפו, יעמידו מ"צ

ותהיה הכנסה. כמו שעושים במשטרה.

מי שמכיר את הקריה בתל-אביב יודע שתמיד היו שוטרים צבאיים בכל פינה והיתה

אכיפה, גם על הליכה בכביש.

לא השתכנעתי שההוראות האלה מרעות את המצב ויוצרות אפליה בין אנשים

שמשרתים בצבא בסטטוס שונה. אילו הייתי משתכנע שאמנם כך, לא הייתי יכול לאשר את

ההוראות.

נאשר את ההוראות האלה, אם כי אני מודה שאנהנו עוסקים כאן כמעט בזוטי

דברים.



אי צ'רתוק;

הייתי מבקש שיושב-ראש הועדה יבקש מן הצבא את הנתונים לפני אישור ההוראות,

כדי לראות כמה חיילים עמדו לדין על עבירות אלה בעשר השנים האחרונות. יכול

להיות שהנתונים ילמדו שההוראות האלה בכלל מיותרות.

היו"ר ד' צוקר;

ההוראות מאושרות, אבל אני מבקש להעביר לי לדוגמה, אם אפשר, נתונים על

דוהות שנרשמו בכמה מן העבירות הללו.

סא"ל ח' כספי;

הדוהות הם מעטים, כי בכוונה כללנו כאן עבירות מינוריות שאין להן היקף

גדול. זאת הקונספציה.

היו"ר די צוקר;

יכול להיות שזה מייתר את כל ההסדר הזה, אבל זה הסדר שקיים בהוק.

אני מבקש שתמציאו לי נתונים, ואני אעמיד אותם לרשות הועדה. תודה.



ד. תקנות הסניגורית הציבורית, התשנ"ו-1996

ה. תקנות הסניגורית הציבורית (שכר טירחה לסניגורים ציבוריים), התשנ"ו-1996

ו. צו הסניגורית הציבורית (ייצוג נאשמים מחוסרי אמצעים). התשנ"ו-1996

אנחנו עוברים לנושא הסניגוריה הציבורית.

לי משיח;

אנחנו מביאים לאישור הועדה שחטש סדרות של תקנות בנושא הסניגוריה

הציבורית, שאמורות לאפשר את תחילת פעולתה של הסניגוריה הציבורית המתוכננת ל-15

ביוני.

פרופי קנת מן, אני מבקש שתמסור איפה אתם עומדים, מה יש ומה אין.

אני נכנסתי לתפקיד ב-1 במאי. אנחנו מתארגנים לתחילת הפעולה. מקיימים

פגישות עם עורכי דין, עם בתי משפט. אנחנו ערוכים לפתוח את הפעולה ביום ראשון

ה-16 ביוני.

אנחנו מתחילים במחוז אחד - תל-אביב והמרכז. זה מחוז גדול, מנתניה ורמלה

ועד רחובות. המחוז הזה מקיף כ-60% מסך הכל התיקים. התקיימו ראיונות ואנחנו

מחכים לאישור המינוי של סניגור מחוזי. אנחנו מצפים ל-2000 תיקים בשנה

הראשונה.

היו"ר די צוקר;

לכמה תיקים אתם ערוכים מבחינה תקציבית?

יש לנו 6-5 עורכי דין פנימיים, זה תקציב אחד שהוא קבוע. תקציב המדינה

למימון סניגורים ממונים חיצוניים הוא כ-10 מיליון שקלים, ומחצית הסכום הזה

מיועדת למחוז תל-אביב והמרכז. כלומר, יהיו לנו כ-5 מיליון שקלים למינוי

סניגורים חיצוניים. הסכום כולל גם הוצאות מומחים וכדומה. אנחנו סבורים

שהסכום לא מספיק, ואני רואה אחד התפקידים העיקריים שלי להגדיל את ההקצבה לנושא

זה. דיברתי היום עם השופט רוני בודסקי מהנהלת בתי המשפט ואמרתי שצריך להגיש

תקציב גדול יותר למינויים חיצוניים בשנה הבאה. אנחנו צופים שכתוצאה מהחוק הזה

מספר התיקים שבהם יהיו מינויים יגדל בכ-25%.

מינויים של בית המשפט. אבל יהיה גם ביקוש למינויים שלא באמצעות בית

המשפט.

נכון. שופטים אומרים לי, אם נפתחת אפשרות כזאת אנחנו נמנה סניגורים בהרבה

יותר תיקים.

היו"ר ד' צוקר;

מי הם עורכי הדין ששכרתם? איזה גילאים?

פרופי קי מן;

אנשים מצוינים. היו אנשים מבוגרים שרצו למצוא עיסוק חדש. אנחנו לא נטינו

לקבל מועמדים כאלה, העדפנו אנשים צעירים. לחלק מהם היה ניסיון בפרקליטות, לחלק

בעבודה פרטית. קבוצה טובה מאד.

היו"ר די צוקר;

כמה מהם גברים?

רק אני. גברים לא פנו.

ההיבט התקציבי היה מאד קרדינלי בקריטריונים שנקבעו.

יש לפניך תקנות הסניגוריה הציבורית, שהן התקנות הכלליות ואני מציעה

להתחיל בהן. אלה תקנות טכניות.

נותר לנו זמן קצר עד ישיבת המליאה. לא נוכל לעבור ברצינות על כל התקנות.

אנחנו עברנו עליהן ברצינות. הקדשנו זמן רב לענין הזה.

זה מה שאני רוצה לדעת. מאחר שאין שום סיכוי שאני אעבור על זה ברצינות,

זאת תהיה פרטנזיה שאי אפשר לעמוד בה, אני מבקש לשמוע דווקא מפרופי מן, לא

מהמשרד, האם התקנות כולן על דעתכם?

כולן על דעתנו. אני יכול בשני רגעים לומר מה יש כאן.

התקנות העיקריות מסדירות את תהליך המינוי. יש שני ערוצים למינוי - אדם בא

למשרד ומבקש או שבית המשפט ממנה. כל התיקים מגיעים אלינו. זה מיועד להקל על

הפונים. עובד בכיר ועורכי דין יקיימו ישיבה לבדיקת הזכאות, והסניגור המהוזי

יחלק את התיקים. קבענו את ההערכות הארגונית, יתכן שנצטרך לשנות אותה לאהר

ניסיון, אבל היום זאת נראית לנו הדרך הטובה ביותר.

את ענין הזכאות הכלכלית של המבקשים העברנו למשרד העבודה והרווחה וקיבלנו

את אישורו. זה מבוסס פהות או יותר על הזכאות הקיימת היום לסיוע משפטי אזרחי.

הצו בנושא זה ניתן לאחר התייעצות עם שר העבודה והרווחה.

כמובן שיש השפעת גומלין בין היכולת שלנו לתת שירות טוב ובין מספר האנשים

שיהיו זכאים. לכן לא רצינו לפתוח את הדלת יותר מדי. אחד הסעיפים העיקריים הוא

שחובת הייצוג לאדם שזכאי מבחינה כלכלית תהיה למי שמואשם שהעונש עליה חמש שנות

מאסר ויותר. כלומר, מי שמואשם בעבירה שעונשה מאסר שלוש שנים, גם אם הוא זכאי

מבחינה כלכלית, בשלב זה לא יינתן לו ייצוג, משום שאנחנו לא יכולים לשאת בעומס.

היו"ר די צוקר;

זה מתיישב עם הוראות החוק?

פרופי קי מן;

בוודאי.

היו"ר די צוקר;

לאחר שנקבעו אמות המידה לזכאות, אין שום ערעור, לסניגור הציבורי אין

סמכות לקבל החלטה לפנים משורת הדין?

יש ערר. אבל הקריטריונים קבועים בהוק, אי אפשר לסטות מהם. שר המשפטים

יכול בעתיד להרחיב את הקריטריונים, אבל בשלב ראשון אי אפשר לסטות מן

הקריטריונים.

פרופי קי מן;

אם נותנים שיקול דעת בנושא זה, עלולות להתעורר בעיות. בא אדם ובוכה,

הסניגור המחוזי עומד כל הזמן בפני אנשים שמבקשים ומערערים. דרך אחרת היא שאם

בא אלינו אדם שלא עומד בקריטריונים אבל אנחנו סבורים שצריך למנות לו סניגור,

אנחנו נפנה לבית המשפט ונבקש מהשופט לשקול. השופט יכול בכל מקרה למנות סניגור.

אתם לא תפנו כל אדם אלא לאחר שיקול דעת וסלקציה. בעצם זו מעין חוות דעת

שיש מקום לשקול שוב. חשוב שיהיה לכם המעקף הזה.

זה לא כל כך פשוט. בית המשפט יכול למנות סניגור למי שלא עומד

בקריטריונים רק אם בית המשפט התרשם שבלי זה הוא לא מסוגל לקיים את ההליכים.

פרופ' ק' מן;

אנחנו לא יכולים לעמוד כל הזמן מול אנשים שיבואו אלינו ויבקשו מינוי שלא

לפי הקריטריונים.

היו"ר די צוקר;

הידים שלך צריכות להיות כבולות, כדי שלא כל דמעה תטה אתכם.

הדבר חשוב לנו במיוחד בשלב זה, כשאנחנו מרהיבים את המינוי של סניגורים

ציבוריים.

אושרו כל התקנות הנוגעות לסניגוריה הציבורית.



1, תקנות הפטנטים (נהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות)(תיקון), התשנ"ו-1996

ח. תקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בעניני פטנטים), התשנ"ו-1996

ט. הודעה בדבר תחילתו של פרק ג'1 לחוק הפטנטים. התשכ"ז-1967

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו עוברים לתקנות בנושא פטנטים.

מ' אופיר;

ברשות היושב ראש, אבקש להתחיל בהודעה בדבר תחילתו של פרק ג'1 לחוק

הפטנטים, לפי סעיף 43(א) לחוק הפטנטים (תיקון מס' 2), התשנ"ה-1995.

התקנות עוסקות ביישום אמנת PCT - האמנה בדבר שיתוף פעולה בעניני פטנטים.

התקנות הן טכניות לחלוטין. יש בהן פרשנות של האמנה, כיצד להגיש בקשה

בינלאומית, אגרות, אופן הגשת מסמכים, מועד תשובה.

האגרות אושרו על ידי ועדת האגרות?

מי אופיר;

כן. בקשה שהוגשה כבקשה בינלאומית, אחר כך הבקשה עוברת לבקשה מקומית,

הקדמת בחינה של בקשה, תרגום.

היו"ר די צוקר;

והכל בהיבט הטכני של יישום האמנה?

מי אופיר;

כן.

היו"ר די צוקר;

אנחנו מאשרים את ההודעה בדבר תחילתו של פרק ג'1 ואת תקנות הפטנטים (יישום

האמנה בדבר שיתוף פעולה בעניני פטנטים).

מי אופיר;

הנושא השלישי הוא אגרות. האגרות החדשות כוללות את אגרות האמנה. זה מאד

חשוב לנו, אחרת אנחנו לא יכולים להפעיל את האמנה.

היו"ר ד' צוקר;

האגרות נקבעות עכשיו לראשונה. איך הן עומדות בהשוואה למדינות אחרות

החתומות על האמנה?

מי אופיר;

אגרה ריאלית, לא גבוהה מדי. קצת יותר נמוכה מאשר במדינות אחרות.



היו"ר ד' צוקר;

מה אומדן ההכנסות שלכם לשנה לאהר הפעלת התקנות הללו?

ד"ר מ' גנץ;

אי אפשר עכשיו לתת אומדן רציני, כי צריך רק להתחיל להגיש בקשות.

מי אופיר;

נקודה שניה. אגרות הפטנטים תוקנו בפעם האחרונה לפני עשר שנים, ומאז

עודכנו רק לפי המדד.

היו"ר ז" צוקר;

פגה העליה הריאלית המוצעת לאגרות?

מי אופיר;

כ-25% - 30%, ועדיין הן נמוכות בהשוואה לארצות אחרות. לדוגמה, אנחנו

מבקשים לגבות 670 שקל אגרת בקשה לפטנט, ובארצות הברית האגרה היא 2250.

היו"ר די צוקר;

"אגרת חידוש כוללת לתשלום לפני תום שלושה חודשים מיום מתן הפטנט, כדי

שיהיה בתוקף לכל תקופתו - 6500 שקל".

מי אופיר;

יש אגרה ראשונה לשש השנים הראשונות, ואחרי כן כל ארבע שנים עד לשנתיים

האחרונות.

היו"ר די צוקר;

למה הממשלה מעלה מחירים ב-30%? זאת המשמעות האמיתית של הדבר.

מי אופיר;

כדי לממן את ה-PCT. יש עלות לאמנה. יש אישור של האוצר.

היו"ר די צוקר;

אושרו אגרות הפטנטים.



י. תקנות בית משפט (אגרות) (תיקון מס' 2). התשנ"ו-1996

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו עוברים לתקנות בית משפט.

ד"ר פי סגל;

בתקנות האלה יש ארבעה תיקונים לתקנות בית משפט (אגרות). ראשית יש כאן

השוואה של אגרות בתביעות פיצויים בשל נזקי גוף. האגרה תהיה כמו בפיצויים

לנפגעי תאונות דרכים. עד עכשיו האגרה היתה 2.5% מסכום התביעה.

דבר שני - ביטול כתבי התחייבויות במקרים של תביעות לפי הוק פיצויים

לנפגעי תאונות דרכים. נכשלנו בתהליך הזה. השבנו שאנשים שמתחייבים בבית משפט

יעמדו בהתהייבות שלהם, והתברר לנו שבפועל זה לא כך. לכן אנחנו מבטלים את כל

ענין ההתחייבויות, ובמקום זה מסתפקים בכך שנצליח לגבות עקב הקמת המרכז לגביית

קנסות. היום כל כתבי ההתחייבויות מונחים כאבן שאין לה הופכילן.

דבר שלישי - ניתוב תביעות בין בית משפט שלום ובית משפט מחוזי. איות הבעיות

שניתקלו בהן היא שאנשים מנפחים את התביעות, הולכים לבית משפט מחוזי, כי הם

יודעים שהאגרה תשולם על ידי הנתבע. קבענו שאם הסכום הוא עד 60% מסמכות בית

משפט מהוזי, הנתבע משלם; אבל אם התובע הגזים ועבר - הוא עצמו ישלם.

היו"ר די צוקר;

אתם מוסמכים על פי חוק לעשות את זה?

על פי חוק ההסמכה היא להטיל את כל האגרה על התובע, אבל אנחנו לא עושים את

זה.

דבר רביעי - הסדר נושא הפשרות. כדי לגרום לכך שאנשים יגיעו להתפשר

בשלבים מוקדמים יותר, קבענו מידרג מסוים של החזר אגרה. מי שמתפשר בשלב מוקדם

יותר מקבל בונוס, עד שלב המשפט - 50% מן האגרה. גם אגרה ששולמה תוחזר..

היו"ר די צוקר;

אושרו תקנות בית משפט (אגרות) (תיקון מסי 2).

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:00)