הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 482

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי. כ"א באדר התשנ"ו (12 במרץ 1996). שעה 11:45

נכחו;

חברי הוועדה; די צוקר - היו"ר

א' גולץ-שמידט

ח' חדד

י' לוי

מי מאיה

מוזמנים; שלמה גוברמן - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

יהושע שופמן - " " " "

ענר הלמן - משרד המשפטים

עמי ברקוביץ - יי "

דן יקיר - האגודה לזכויות האזרח

ענת שקולניקוב - " " "

יועץ משפטי; ש' שהם

מנהלת הוועדה; די ואג

קצרנית; א' זכאי

סדר-היום; הצעת חוק יסוד; חופש העיסוק (תיקיו).



הצעת חוק יסוד; חופש העיסוק (תיקון)

היו"ר ד' צוקר;

אני פותח את חישיבה. על סדר-היום הצעת חוק יסוד: חופש העיסוק (תיקון).

ההצעה עברה בקריאה ראשונה ואנחנו מתחילים את הדיון בקריאה שניה ושלישית. אני

מבקש מנציגי הממשלה להסביר את הצעתם בגאווה.

י י שופמן;

חופש העיסוק כלל בתוכו ב-1992 הוראות מעבר לשנתיים ואחר-כך,

ב-1994, הוא שוב כלל שמירת דינים לשנתיים, זאת, להבדיל מחוק יסוד: כבוד האדם

וחירותו שכולל הוראה כללית של שמירת דינים. עם כל החשיבות שמייחסים לחופש העיסוק

בוודאי הזכות הזאת איננה עולה בחשיבותה על הזכויות המעוגנות בחוק יסוד: כבוד

האדם וחירותו.

למרות שהיא כבר הוגדרה כמלכת הזכויות על-ידי שופט משופטי בית-המשפט העליון.

אתה מאלץ אותי לומר מה שאמרתי לפני שנתיים מן הצד השני של הדוכן. היא הגיעה

להיות מלכת הזכויות על משקל משל יותם. כשהלכו לחפש מלכה ראו שבחופש הביטוי יש

בעיה, בשוויון יש בעיה ולבסוף מצאו את חופש העיסוק.

בדיונים שהיו בוועדה הזאת בחוק יסוד: החקיקה הוצע וסוכם על שמירת דינים של

חוקי יסוד בכללותם. ברגע שישוריינו כל חוקי היסוד וייקבע העקרון שחוק לא יסתור

חוק יסוד, העקרון שנקבע בהצעת חוק יסוד: החקיקה הוא שחקיקה שהיתה קיימת קודם לכן

יישמר תוקפה גם אם יש בה סטייה מחוק יסוד, זאת, כדי לקבוע מידה של יציבות בחוק.

חופש העיסוק למדנו מהספרות והפסיקה שהפירוש שניתן לחופש

העיסוק הולך רחוק יותר ממה שצפו המחוקקים. בית-המשפט אומר שלא רק איסור כניסה

למקצוע הוא פגיעה בחופש העיסוק אלא גם כל הגבלה על הדרך שאדם מנהל בה את עיסוקו.

לפי הפרשנות הזאת, השלטת בבתי-המשפט, גם חוקים שכולנו רוצים בהם כמו חוקים

שמסדירים ירקי עבודה, חוקים שמסדירים הגנה על הצרכן, איכות הסביבה וכדומה, ניתן

לראות בהם פגיעה בחופש העיסוק ולבחון כל אהוד מהחוקים האלה על-פי פיסקת ההגבלה.

אינני אומר שכל החוקים יבוטלו אבל הפרשנות הזאת מביאה אותנו למצב של התדיינות רבה

סביב מערכת גדולה של הוקים שלא צפינו אותם מראש ונצטרך לתת על זה את הדעת. זה

יוצר מצב של אי-ודאות. אם אני מזכיר, למשל, את התיקון לחוק גל, בית-המשפט לא פסל

לבסוף את החוק אבל במשך וזקופה ארוכה היה מצב של אי-ודאות סביב החוק הזה והפעלתו.

האם הרעיון של חוקי היסוד איננו הרעיון שהם יבטלו חוקים שסותרים חוקי יסוד?

קודם כל אנחנו קובעים את הרעיון שהכנסת איננה יכולה לעשות הכול, הכנסת צריכה

לדעת שכשהיא מחוקקת תמיד יש מעליה חוקי יסוד. ר1שאלה היא אם יש לשים סימן שאלה

לצד כל חוק שהתקבל מאז קום המדינה ואפילו לפני כן בתקופת החקיקה המנדטורית. אולי

יש לזה הצדקה מוגברת כאשר אנחנו חוששים שיש רקיקה שפוגעת בחירות האדם, בחייו,

בכבוד האדם. בחופש העיסוק אנהנו מדברים על מערכת ענפה של חקיקה כלכלית כשיש

אי-ודאות שפוגעת ביכולת להפעיל את החוק. מבחינת המערכת הממשלתית, מבחינת משרד

המשפטים, כאשר אנחנו מנסים להתאים את החקיקה הכללית לחוקי היסוד, למשל בנושא כבוד

האדם וחירותו בחקיקה פלילית, היינו מעדיפים להקדיש את המשאבים ואת הזמן להתאמת

החקיקה לעקרון של כבוד האדם וחירותו על פני חופש העיסוק.



דבר נוסף. כאשר חוקקו את שני חוקי היסוד צפו שיהיה המשך לתהליך הרקיקה של

חוקי היסוד ושתוך מספר שנים תהיה מערכת שלמה של הוקי יסוד בדבר זכויות האדם. מול

חופש העיסוק אפשר להעמיד ערכים אחרים כמו זכויות חברתיות מסוימות. לא זכינו לכך,

התהליך בעיצומו, אבל כרגע הופש העיסוק עומד באופן א-נומלי בלי עיגון מקביל של

עקרונות לא פחות חשובים. החשש הוא שחקיקה שבמהותה איננה פגיעה בזכויות האדם

הקלסיות ניתן יהיה לתקוף אותה בראש וראשונה מטעמים משקיים וכלכליים. זה בעייתי

מה גם שבחצי השנה הקרובה לא תהיה חקיקה בכנסת הזאת כך שגם יוזמות חקיקה הנמצאות

בקנה, למשל, הצעה מקיפה לתקן כ-20 חוקים לא נצליח להעביר בכנסת הזאת, חקיקה ששלמה

גוברמן שוקד עליה מזה זמן. בזמן הקרוב נמשיך לעבוד על הרקיקה, כולל התסקיר שכולל

בתוכו את 20 החוקים, תיקונים לפקודת היבוא והיצוא.

היו"ר ד' צוקר;

איזה חוקים?

שי גוברמן;

למשל, חוק לשכת עורכי הדין בנושא הגיל לקבלת רישיון. גם בשאלה של פרסומת,

פקודת מס הכנסה, רואי-חשבון, שמאי מקרקעין.

י' שופמן;

הטיעון שכנגד אומר שבקנדה חוקקו חוקה, בדקו את דזרקיקה ולא עשו שמירת דינים.

אבל בקנדה אין חופש העיסוק, אין זכות כזאת בחוקה, אין גם זכות קניין בחוקה, אין

ביקורת שיפוטית בצורה של חקיקה כלכלית וסוציאלית. פה אנחנו מדברים על חקיקה

סוציאלית שעשויה לעמוד בניגוד לחוק יסוד: חופש העיסוק.

אני מזכיר שחלק גדול מהפגיעות הנטענות בחופש העיסוק הן בסוף מערכת ענפה של

צווי פיקוח על מצרכים ושירותים. אם יש טענה שצו פיקוח על מצרכים ושירותים פוגע

בחופש העיסוק ניתן גם היום להעמיד זאת לביקורת שיפוטית. מאז ומתמיד כל חקיקת

המשנה כפופה לביקורת שיפוטית מטעמים של סבירות, או פגיעה בחוק יסוד, אין בעיה עם

זה. אנחנו לא משריינים את המערכת של חקיקת המשנה שעשויה לפגוע בהופש העיסוק.

נראה לנו שבשלב זה של העשייה אין מנוס מלהאריך את המועד בשנה, אנחנו חושבים

שזה מחויב המציאות.

היו"ר ד' צוקר;

התסקיר היה לשנתיים?

י י שופמן;

התסקיר היה יישור קו עם חוק יסוד; כבוד האדם וחירותו.

היו"ר ד' צוקר;

בבקשה, מר שלמה גוברמן.

שי גוברמן;

אני מתייצב כאחת עם דבריו של חברי יהושע שופמן. אני מזכיר לוועדה שכאשר נחקק

חוק היסוד הראשון, הממשלה - שאני שימשתי לה פה - ביקשה שמירת דינים. הצבענו על

כך שהמשימה לתקן את כל החוקים היא מאוד קשה וכבדה. בתקופה הראשונה של שנתיים

שנקבעה בחוק היסוד הראשון אי-אפשר היה לעשות את המלאכה שהכנסת הטילה על המדינה.



מעניין שכמעט שלא באה שום הצעת חוק פרטית שבאה לתקן חוקים קיימים כדי להתאים אותם

לחוק היסוד. זו היתה איות הסיבות שהכנסת ראתה לטוב לפניה לקבוע תקופת ארכה נוספת.

גם כאשר דנו בוועדה הזאת בתקופה של שנתיים הצבענו על כך שכל תקופה קצובה כזאת

מטילה משימה כבדה וקשה. התחייבנו לעשות משהו, ונעשה, ואלמלא הבחירות המוקדמות

אפשר היה לצפות להצעת חוק שתקיף לפחות 20 חוקים.

י' לוי;

20 החוקים זה לא הכול, זו רק התחלה?

שי ג וברמן;

זה לא הכול. מדובר בחקיקה בצורה של לגו שיש בה פרקים שקובעים מה התיקונים

שנדונו בכל פרק. למשל, יש פרק על גיל, יש פרק על תושבות או אזרחות, הלכנו לפי

נושאים באופן שאפשר יהיה להוסיף חוקים לפרקים הקיימים ולהוסיף פרקים ככל שנתקדם

במלאכת המחקר שלנו. הרעיון הוא שחוק של התאמת חיקוקים יעבור לוועדת החוקה חוק

ומשפט כדי ליצור אחידות בתפישה.

אני רוצה לצטט מדבריו של מנחם אילון, משנה לנשיא בית-המשפט העליון בדימוס,

ממאמר שפורסם בימים אלה בחוברת של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. שם

מציין השופט אילון שחוקי היסוד לא באו חושך לגרש. בוודאי בתחום של חופש העיסוק לא

באנו להסיר מעם ישראל גזרות שאי-אפשר היה לעמוד בהן והנה חופש העיסוק בא לבטל את

הגזרות האלה. לכן צריך להתייחס אל הנושא בפרופורציות המתאימות.

אני חושב שארכה נוספת תאפשר עיבוד נוסף של המצב המשפטי, בדיקה, סינון, צריך

לבדוק איך החוקים הקיימים, או תיקונם והתאמתם ישפיעו על משק המדינה. הארכה

המבוקשת היא דרושה ונחוצה ותועיל למשק המדינה.

י' לוי;

אנחנו יודעים מראש שהארכה הזאת אינה מספיקה. בוועדה הזאת אנחנו רגילים לבקש

ארכות ולקבל ארכות, פעמים אנחנו משוכנעים בתוכנו שארכה לא מספיקה. אני בטוח שגם

נציגי הממשלה פה משוכנעים שהארכה של שנה אחת לא מספיקה. תמיד תענוג לדון בחוקי

יסוד ולדבר מחדש אבל אם רוצים לחסוך את זמנה של הוועדה כדאי ללכת לארכה יותר

גדולה מכיוון שכולנו יודעים שבחצי יושנה הקרובה לא יהיה שום דבר מפני שיש בחירות,

הרכבת הממשלה ודברים איורים. ברור ומובן לכולנו שבחצי השנה הקרובה גם אם תובא

חקיקה בוודאי שהיא לא תסתיים, בוודאי לא חקיקה מקיפה בנושא של 20 החוקים שמר

גוברמן עוסק בהם, ואני לא מדבר על שאר החוקים. ההיגיון אומר שהוועדה תדחה את זה

לשנתיים. גם הממשלה עדיין לא מגובשת בתוכה לגבי התמודדות בדבר הזה כאשר אין סעיף

של שמירת דינים. אני מציע כהצעה שניה לדחות בשנתיים.

ההצעה הראשונה שלי היא להוסיף סעיף שמירת דינים. נפסיק עם המשחק הזה. בחוק

היסוד הראשון מבחינת החשיבות של זכויות האדם שבו, החירות, החיים והכבוד יש שמירת

דינים ובסך הכל הוא הוכיח את עצמו. אין לנו במדינה איזו שואה בנושא של זכויות

האדם בגלל שיש שמירת דינים בחוק יסוד; כבוד האדם וחירותו. התווכחנו על זה בזמנו

עם אוריאל לין, גם אז דעתנו היתה שצריך שתהיה שמירת דינים בחוק יסוד; חופש

העיסוק. במקום שנתלבט כל הזמן האם נכון היה לבדוק את כל החוקים והאם נכון לשנות

את הדברים אני מציע שתהיה שמירת דינים. חוק יסוד; זכויות חברתיות לא נותן מענה

לדברים, משלושת החוקים שהובאו - שאני בוויכוח לגביהם - חוק הזכויות החברתיות הוא

החלש שבהם, הוא פחות מוגדר, יותר הצהרתי, פחות אפשר להיאחז בו בזכויות ממשיות,

הוא התלוי ביותר בתקציב המדינה, הוא בא לרצות את ההסתדרות, אין לו ערך ממשי כדבר

חוקתי. אם יעבור חוק יסוד; זכויות חברתיות שעליו מדובר - אני לא יודע אם הוא

יעבור - הוא לא יתן מענה ולא נמצא בו איזונים אמיתיים.

הדברים שאמרו נציגי הממשלה יהיו תקפים גם בעוד שנה או בעוד שנתיים כאשר נדבר

על הארכה הבאה. לכן, ההצעה הראשונה שלי היא להוסיף בחוק יסוד: חופש העיסוק סעיף

של שמירת דינים בנוסח שיש בחוק יסוד; כבוד האדם וחירותו, ואם יש צורך - בהתאמה.



והיה והצעתי זו לא תתקבל, אני מציע כהצעה שניה הארכה לשנתיים כדי שההארכה

תהיה קצת יותר ריאלית ממה שמוצע כאן.

היו"ר ד' צוקר;

בבקשה, מר יקיר.

די יקיר;

אנחנו, כמובן, מתנגדים להצעה. אני מסכים עם העקרונות שנאמרו סביב השולחן,

הופש העיסוק הוא לא מלכת הזכויות, הזכויות שמעוגנות בהוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

חשיבות הרבה יותר. אם רוצים ליצור הרמוניה חקיקתית, צריך לאמץ את ההסדר של הופש

כבוד האדם והירותו ולאפשר פסילת דינים, או להיפך, לאפשר

כבוד האדם והירותו.

אין שואה בתחום זכויות האזרח - זו מלה גדולה עלי - אבל יש פגיעות המורות

בזכויות אזרה בחקיקה הקודמת שלא ניתן לפתוה אותה כי הוק יסוד: כבוד האדם והירותו

שיריין אותה. יחד עם זאת, הופש העיסוק הוא זכות יסוד השובה - השופט ברק כינה

אווזה טעם החיים - וגם אם רובנו כאן נהיה מובטלים יהיה ברור לנו שמשהו היוני ויקר

חסר לנו.

אין לי תלונות אל משרד המשפטים אבל עד היום עברו ארבע שנים מיום שנהקק הוק

יסוד: הופש העיסוק כך שההרב המתהפכת שמדברים עליה היום מרהפת כבר ארבע שנים.

בינתיים יצא תסקיר הצעת ההוק שמדבר לא רק על הנושאים שמטרידים את משרד המשפטים

היום אלא על כל מיני מגבלות סף לכניסה למקצועות - גיל 23 בהוק לשכת עורכי הדין

בוודאי שאין לו הצדקה אבל אין חשש שמזה המשק יתמוטט. תלויה עכשיו עתירה לבג"צ

בעניו זה ואם הוא יבטל את הדרישה דבר לא יתפורר, גם לא המשק. לשאר ההוקים

ההשובים כמו הוק הפיקוה על מצרכים ושירותים, פקודת היבוא והיצוא בינתיים אין

אפילו הצעות לתיקון.

אני מסכים עם חבר-הכנסת לוי שזו עבודה מתמשכת והיא לא תסתיים בשנה, גם אין

צורך שהיא תסתיים.

זאת אומרת שבכל שנה נאריך?

איו צורך להאריך, העבודה הזאת תימשך. אני לא הושב שבכל יום צריך לבטל הוקים.

בכל העתירות שהופנו לבית-המשפט העליון על ביטול הוקים יש דעת מיעוט של שופט אחד

שתמך בביטול הוק קרנות הפנסיה. שום הוק לא בוטל ואני לא רואה את בית-המשפט

העליון ממהר לבטל הוקים, הוא זהיר. אם יהיה מעביד רשע שיטעו כי כשמישהי יוצאת

להופשת לידה פוגעים בהופש העיסוק שלו, יגלגלו אותו מכל המדרגות. אני לא רואה רושש

לחוקים הסוציאליים וגם לא להוקים הכלכליים. גם פקודת היבוא והיצוא כבר היתה לפני

בג"צ והוא העיר שהוא לא יכול לבחון את חוקתי ותה בגלל סעיף שמירת הדינים אבל בעצם

הוא קבע שההגנה על תוצרת הארץ היא תכלית ראויה ובכך הביע דעתו שהוא לא ימהר לבטל

את ההוקים הכלכליים האלה. אני לא רואה חשש כזה מתממש.

במקרה המתאים חשוב לאפשר פסילה של חקיקה קודמת במקביל לתהליך שמשרד המשפטים

שוקד עליו. אם תאושר הארכה, אני הושש שמשרד המשפטים יהזור להצעה של חבר-הכנסת

לוי ויציע בעוד שנה לבטל בכלל את הארכה ולעשות שמירת דינים, ההצעה הזאת תצוץ בשלב

כלשהו.



י' לוי;

כי היא ההגיונית.

לא ניתן לתקן את כל החקיקה ב"זבנג וגמרנו", התיקונים יימשכו והמשק לא יתמוטט,

אני לא רואה יסוד לרושש הזה. מעבר לזאת התיקון לא יועיל.

ביום ראשון פג המועד שנקבע בחוק יסוד: חופש העיסוק. אם יש רקיקה קודמת

שסותרת את חופש העיסוק היא התבטלה מיום ראשון. הרי בית-המשפט לא מבטל חוקים, הוא

יכול להצהיר על בטלות של חוקים. התיקון הזה אין בכוחו להחיות את החקיקה הקודמת,

כרגע היא כבר בטלה. היא מחכה שבית-המשפט יצהיר על בטלות אבל היא כבר בטלה. לכן,

לדעתי, הכנסת תשחית פה את מלותיה לריק. גם מבחינה מהותית אין מקום להצעה הזאת

ואם יש מקום לתיקונים צריך להשוות את המצב גם לגבי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

לדבריו של מר גוברמן. מצד אחד הוא אומר שחוקי היסוד לא באו חושך לגרש, זאת

אומרת שהשינויים הם לא כל כך משמעותיים עד כדי זה שנחשוש מהם; מאידך, אם נוצר

שינוי מהותי אמיתי, היינו רוצים שהדברים ישתנו בהתאם. יש פה אלמנט קצת פסיכולוגי

של פחד מפני הלא נודע. אם הדברים יגיעו לידי ביטול חוקים - זה החשש של כולנו -

אנחנו לא יודעים עד כמה בית-המשפט העליון ילך את הדרך עד תומה ויאמר שאין שום

מרחב תימרון חקיקתי, והמלה "זהיר" היא במקומה. אבל אולי הוא לא ילך בדרך הזאת

בלהט גדול ויאמר שיש מרחב תימרון חקיקתי שהיה קיים למעשה לפני חוקי היסוד.

לדברי מר יקיר, שהם המשמעותיים. אם נכון לרגע זה יש חוקים שהם בסתירה חזיתית

לחוק היסוד, והם VOID, כהטפא בעלמא, התיקון של החוק הזה לא יכול לרפא את הפגם.

אם ברגע זה הם VOID, אי-אפשר להחיות חוקים מתים.

אין חוק VOID בפוטנציאל, אלא רק אם המשפט קובע את זה.

המצב כרגע, תיאורטית, ששופט אחד של בית-המשפט העליון, חשוב לכל הדעות, אומר

כי ברגע שיוצא מלפני הכנסת חוק שבאופן ברור סותר חוק יסוד, כשכל החוקים שאנחנו

מדברים עליהם עכשיו ורוצים להכשיר אותם היום נמצאים בתוך המסגרת הזאת ואם יש

שמירת דינים החלק הזה חל על התקופה שבה לא חלה שמירת הדינים, הסיטואציה תהיה

שאי-אפשר יהיה להחיות חוק כזה. אתה לא יכול להגיד שאתה מחייה מחדש חוק שבטל

מעיקרא. החוקים שאנחנו חושבים שהם לא בסתירה חזיתית, שהם VOIDABLE, לפי הגישה

הזהירה של בית-המשפט העליון ספק גדול אם יבטלו או,ם היום אם הם אינם סותרים באופן

חופש העיסוק. אם הם סותרים את חופש העיסוק - ומאלה אנחנו

חוששים - ממילא לא נוכל להחיות אותם.

למה אי-אפשר להחיות אותם?

נכון לרגע זה כל עוד ההוק הזה לא עבר המצב המשפטי הוא ששמירת הדינים לא

קיימת. זאת אומרת, אם החוק הזה קיים היום בספר החוקים והוא סותר באופן חזיתי את

חוק היסוד הרי הוא לא קיים, הוא לא וזקף.



מ' מאיה;

ברגע שזה ב-61? אתה עושה שמירת דינים, הכוונה היא שאתה מחזיר את כל החוקים.

זה לא בטוח.

י' לוי;

להיפך, איזה עושה יותר מזה, אתה עושה שמירת דינים עד היום גם לחוקים שנתקבלו

איורי חוק היסוד.

זה מאוחר מדי, הם התבטלו מיום ראשון.

ברגע שיש נקודת זמן אחת שבה עקרון שמירת הדינים לא היה קיים, והחוקים האלה

קיימים בספר החוקים, גם אם לכאורה תיקנו את הפגם הזה, יבוא מחר מישהו ויגיד: אני

מבקש שיבטלו את הצעת החוק הזאת ל-12 לחודש. מבחינה משפטית יכולה להישמע טענה

כזאת. אם ב-12 לחודש החוק הזה לא קיים, איד אתה יכול להחיות משהו שלא קיים, חוק

שהוא מת?

אני מסכים עם מר שוהם שמישהו יכול לטעון טענה כזאת אבל יש לזה תשובה. אם

החוק יתקבל כפי שהוא מוצע, יהיה כתוב בסעיף 10: הוראות חיקוק שאלמלא חוק יסוד

זה, או חוק היסוד שמוצע כאמור בסעיף 9 - החוק שהוצע ב-1992 - היו תקפות ערב

תחילתו של חוק יסוד זה, יעמדו בתוקפן עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק יסוד

זה.

דהיינו, מה שהיה תקף ערב תחילתו של חוק היסוד יהיה בתוקף עד תום שלוש השנים,

כפי שהיה בתוקף ערב תהילתו של חוק היסוד. אני מזכיר לחברי הוועדה כי לפני

שנתיים, בשנת 1994, היינו במצב דומה. חוק היסוד המקורי נכנס לתוקף ב-1992 יקבע

שמירת דינים לגבי רקיקה קיימת. באו לכאן לוועדה ואמרו: אנהנו רוצים שמירת דינים

על כל מה שהתקבל לפני חוק היסוד של 1994. כולל חקיקה שהיתה ב-1994. אז עלתה

השאלה מה עם התקופה הזאת? כאשר החקיקה הזאת נחקקה לא היתה לגביה שמירת דינים.

עכשיו המצב יותר חריף, אנחנו לא מדברים על חקיקה שנחקקה בתקופת התפר, אנחנו

מדברים על חקיקה מלפני חוק היסוד הזה. אז אמרנו שגם את החקיקה שבמשך שנתיים היתה

תחת צל הביקורת השיפוטית ללא שמירת דינים נכניס תחת צל שמירת הדינים. למיטב

ידיעתי, בית-המשפט התייחס לכל החקיקה עד ל-1994 כחקיקה שמורה לפי סעיף 10. כמובן

שפרקליטות המדינה תגן על העמדה הזאת בבג"צ, אם בג"צ יחליט אחרת - יחליט אחרת.

לדעתנו, הפרשנות המשפטית הנכונה היא שמה שקדם לחוק היסוד יעמוד בתוקף כפי שהיה

ערב חוק היסוד עד תום וזקופת השנתיים ו-3, או 5 ימים אינם מעלים ואינם מורידים.

אני מבקש להוסיף לדברי מר שופמן. אי-אפשר להתייחס אל חיקוק כאל אדם או כאל

בעל-חי, בחקיקה יש צורות חיים אחרות. גם כשחוק סותר חוק יסוד, בית--המשפט לא מבטל

מעשה של חקיקה אלא הוא מכריז שלחוק שהכנסת חוקקה אין תוקף. אנחנו מציעים שהכנסת

תאמר בצורה חד-משמעית שאותם חיקוקים אשר היו בטלים אלמלא ההוראה הזאת יעמדו

בתוקפם. לגבי מי שטוען שהחוקים האלה כאילו בטלו מן העולם, בא המחוקק ומביע בצורה

חד-משמעית בחוק החדש שהוא מפיח רוח חיים. לכן החוקים האלה יעמדו בתוקפם גם לאחר

שהכנסת תחוקק את ההוראה.

אני רוצה לסכם את הדיון. יש הצעה של חבר-הכנסת יצחק לוי ליצור התאמה בין חוק

יסוד: כבוד האדם והירותו והוכן יסוד: חופש העיסוק לביו שמירת הדינים. זו הצעה

רצינית. אני מציע שנעשה הרמוניה ונשריין את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אני

מוכן ללכת לזה.

אני נאמן לשיטתו של השר ליבאי לא לעסוק בשיריונים מחוץ לחוק יסוד: החקיקה.

בקדנציה הזאת הצענו הרבה שיריונים בכל מיני חוקי יסוד והממשלה תמיד אמרה: עיזבו

את נושא השיריונים, יש חוק יסוד: החקיקה והכול משוריין שם.

אנהנו לא הממשלה, אנחנו הכנסת. אני מציע את ההצעה ברצינות רבה. אתה לא

רוצה? בסדר, אציע את זה.

זה אי ננו נושא חדש.

הוא לא חדש, יש בו חידוש.

לגבי שמירת הדינים זה לא נושא חדש.

חבר-הכנסת לוי, איזה רוצה שנצביע על ההצעות שלך?

כן.

אם כך, נקבע שעה להצבעה.

מה קורה עם חוק יסוד: חופש העיסוק?

אני מעדכן אותך. הגשתי שתי הצעות: הראשונה - לקבוע שמירת דינים כמו בחוק

יסוד: כבוד האדם והירותו ואז לא נצטרך בכל פעם לבוא לפה ולתת ארכה; השניה -

לחלופין, ארכה לשנתיים ולא לשנה.

אם תציעו שזה יהיה שנתיים לא אביא זאת לפני המליאה, או שתשריינו את זה ב-61.



י' לוי;

אתה לא יכול שלא להביא את זה למליאה, זה לא בקריאה ראשונה.

היו"ר ד' צוקר;

אביא את זה אבל יכול להיות שזה יתעכב מעט.

י' לוי;

בסדר, שיהיה ביום שלישי הבא.

היו"ר ד' צוקר;

אם כך, בשעה 12:45 נקיים את ההצבעה.

(הישיבה הופסקה בשעה 12:30)

(הישיבה הודשה בשעה 12:45)

היו"ר ד' צוקר;

אני מחדש את הישיבה.

1. ההצעה הממשלתית שמדברת על דחיית תוולת סעיף

שמירת הדינים לשנה. 2. ההצעה של חבר-הכנסת יציק לוי לשמירת דינים כללית כמו

כבוד האדם והירותו; ואם ההצעה הזאת תיפול, ההצעה לחילופיו היא דהיית

שמירת הדינים לשנתיים.

אני מעמיד להצבעה קודם את ההצעה המרהיקת לכת. מי בעד ההצעה של חבר-הכנסת

יצהק לוי לשמירת דינים כללית כמו בהוק יסוד: כבוד האדם והירותו? מי נגד?

הצבעה

ההצעה לא נתקבלה

ההצעה נפלה.

אני מעמיד להצבעה את ההצעה הממשלתית בנוסה הכהול לשמירת דינם לשנה. מי בעד?

מי נגד?

הצבעה

ההצעה לא נתקבלה

ההצעה נפלה.

מי בעד ההצעה לשמירת דינים לשנתיים? מי נגד?

הצבעה

בעד - 4; נגד - 1

ההצעה נתקבלה



היו"ר ד' צוקר;

בעד 4, 1 נגד. אנחנו קובעים ששמירת הדינים תהיה לשנתיים.

תהיה הסתייגות שלי לשיריון חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ב-61 קולות.

י' לוי;

אני טוען לסעיף חדש.

אני מבקש להוסיף הסתייגות שלי לשמירת הדינים בחוק יסוד: חופש העיסוק.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50