הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 478

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני, כי באדר התשנ"ו (11 במרץ 1996). שעה 09:30

נכחו; חברי הועדה;

דוד צוקר - יו"ר

יצחק לוי

שר חמשפטים ד' ליבאי

דליה איש-שלום - משרד המשפטים

משה ינון - " "

יהושע שופמו - יי " משנה ליועץ המשפטי לממשלה

פקד גיורא אזורי - המשרד לבטחון פנים, מ"מ קמב"ץ מודיעין

שמואל סף - לשכת עורכי הדין

יועץ משפטי; שלמה שהם

מנהלת הוועדה; דורית ואג

קצרנית; אלה אשמן

סדר-היום; א. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 56) (הרכב ועדת שחרורים), התשנ"ו-1996

ב. הצעת חוק יסוד; נשיא המדינה (תיקון מסי 3)

ג. הצעת חוק יסוד; הכנסת (תיקון מסי 29) (ישיבת הפתיחה) -

של חה"כ -ז"ב בגין



הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 56) (הרכב ועדת שחרורים). התשנ"ו-1996

היו"ר ד' צוקר;

חברים, בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הועדה. על סדר היום: הצעת חוק העונשין

(תיקון מס' 56) (הרכב ועדת שחרורים) - אישור לקריאה שניה ולקריאה שלישית. אני

מבקש להסביר את מהות החוק ולקבל תגובות.

החוק נועד להגדיל את ההיצע של שופטים שיכולים לשמש יושבי ראש ועדת שחרורים,

נוצר מחסור בשופטים בפועל שניתן למנותם. בשינוי חוק בתי המשפט שונה גם המעמד של

יום שופטי בתי משפט השלום, והיום הם מוסמכים לדון בעבירות שהעונש עליהן עד שבע

שנות מאסר, ולכן אין לכאורה מניעה שהם ימונו יושבי ראש ועדת שחרורים. עד כה יושבי

ראש ועדת שחרורים היו רק שופטי בתי משפט מחוזיים, בפועל או בדימוס.

גם לאחר התיקון אפשר יהיה למנות שופטים בדימוס?

כן. אנחנו לא רוצים לסגור את הפתח הזה אלא רק לצמצם מינוי שופטים בדימוס. שר

המשפטים משתדל למעט במינוי שופטים בדימוס.

לפני כשנה היה דיון בועדה בענין ועדת שחרורים, ואחת הטענות הקשות היתה בענין

גיל השופטים ומגבלות העבודה שלהם בגלל הגיל. למה להמשיך במינוי שופטים בדימוס?

רוצים להשאיר את הפתח הזה. יש שופטים בדימוס שמתפקדים כראוי.

קיבלנו נתונים. ברשימה היו שופטים בשנות השמונים שלהם. אנשי המערכת אמרו,

אמנם באופן מאד עדין ומהוסס , שקשה להם לעבוד.

זה הדבר שעומד מאחורי ההצעה, אבל אי אפשר לסגור את האפשרות הזאת לחלוטין.

צריך להשאיר את הפתח הזה. יש שופטים בדימוס שמתפקדים היטב ואפשר למנות אותם, אם

אין שופט בפועל שיכול למלא את התפקיד באותו יום חבל שאי אפשר יהיה למנות אותם, זה

יפגע במערכת. המדיניות עכשיו היא במידת האפשר לא למנות שופטים בדימוס, אבל אנחנו

לא מציעים לסגור בחוק את הפתח הזה.

אנחנו בעד הרחבת המעגל, כדי שיהיו יותר ועדות.

די איש-שלום;

בצנרת יש תיקון הרבה יותר כולל, אבל הוא עדיין לא גובש סופית. התיקון הזה

מוצע כפתרון ביניים כדי לפתוח את הפקק שנוצר.

אנחנו בעד הרחבת המעגל, אבל הפחד הגדול הוא שהרחבת המעגל לא תעזור אלא תיפגע.

אם יכנסו למעגל שופטי שלום זה יוסיף המון אנשים, ואז כבר לא צריך למנות שופטים

בפנסיה, בוודאי לא שופטי שלום בפנסיה.

לשופטי שלום יהיה קושי פסיכולוגי להוריד עונש שהטיל בית משפט מחוזי, ובעיקר

לשופטי שלום בפנסיה שבעת שכהנו בפועל הסמכות שלהם היתה מצומצמת.

אם לפני לשופטי שלום באה לפניהם עבירה שהעונש עליה 12 - 14 שנות מאסר בפועל

והם צריכים להוריד שליש - זה כמעט גודל הסמכות שלהם כשהם עצמם מטילים עונש.

ש' שהם;

רוב התיקים נדונים היום בבית משפט שלום, רוב עבירות סחר בסמים נדונות בבית

משפט שלום.

שי סף;

אם אפשר להגביל ולקבוע ששופטי שלום יישבו בתיקים של בית משפט שלום, פתרנו חלק

גדול מן הקושי.

ד' איש-שלום;

ממילא הכל יודעים שיורד שליש. השופט כשהוא גוזר את הדין יודע שיירד שליש. אין

סיבה ששופט השלום ירגיש לא נוח, משום שכולם יודעים מראש שיורד שליש אלא אם יש

סיבות מיוחדות.

השופט מביא את זה בחשבון מראש.

לא מדוייק. פעמים בועדת שחרורים נציג הפרקליטות מעלה פתאום את חומרת העבירה,

את חומרת הביצוע בשטח הספציפי ואת הנסיבות המיוחדות של המקרה. לדעתנו, אלה דברים

שאסור להכניס בועדת שחרורים אבל נכנסים ומשפיעים, ואתה רואה החלטות. אחר כך אתה

הולך בעתירת אסירים לבג"צ, ושום דבר לא עוזר לך.

אתה מציע להגביל שופטי שלום לפסקי דין של בתי משפט שלום.

שי סף;

זה יקל. ועוד אני מציע לא להכניס להסדר פנסיונרים של בית משפט שלום.

פקד ג' אזורי;

אני יודע שגבי יהודית קרפ בדוח שלה התנגדה להצעות כאלה. בעמוד 27 בדוח כתבה;

הועדה אינה ממליצה לאמץ הצעות אלה או לשנות מדרישת הכשירות המייחדת את תפקיד

היושב ראש. נראה כי פיחות בדרישת הכשירות עלול לפגוע במעמדה של הועדה. זאת ועוד,

ספק אם רצוי להעמיד שופט שלום במצב שבו יחליט בעניו גזר דין שגזר שופט בערכאה

גבוהה יותר.

איד זה מתיישב עם המגמה להוריד נטל מבית משפט מחוזי לבית משפט שלום?

ידוע שיש ריפורמה זוחלת בבתי המשפט. רוב השופטים שמונו בשנים האחרונות הם

שופטי שלום.

היו"ר ד' צוקר;

אני מוטרד מבעית האפקטיביות בעבודה. הגיל הגבות של יושבי ראש של הועדות שיבש

את העבודה.

ש' שהם;

שופטי השלום יותר צעירים.

היו"ר ד' צוקר;

אני רוצה שימונו רק שופטים בפועל. רק באישור מיוחד של מנהל בתי המשפט אפשר

יחיה למנות שופט בדימוס.

די איש-שלום;

אני מבקשת זכות הסתייגות. אני עצמי חושבת שזה נכוו, אבל אני לא יודעת מה תהיה

עמדת המשרד.

ש' שהם;

היום כתוב 50(א}(1) בחוק שיושב ראש הועדה יהיה שופט בית משפט מחוזי שמינה

שר המשפטים. לא כתוב שופט בדימוס.

בשנים האחרונות פחת מספר השופטים בדימוס שמונו. הדוח הוגש ב-1991 ומאז אימצו

את מסקנות הדוח, עכשיו יש פחות שופטים בדימוס.

היו"ר די צוקר;

עלו כאן שתי שאלות, אחת בעניו הערכאה, השניה - אם שופט בדימוס או שופט מכהן.

די איש-שלום;

אנחנו לא רואים בעיה בעניו הערכאה. זה לא דומת לערעור. אנחנו לא רואים שום

סיבה ששופטי בית משפט שלום ידוו במקרים שדו שופט מחוזי.

היו"ר ד' צוקר;

אם מקבלים את ההצעה של מר סף וקובעים ששופט שלום יישב רק בעבירות של בית משפט

שלום, כל העניו נעשה מאד קשוח ומסובך מבחינת סדרי עבודה.

ש' סף;

אבל זה פותר המון בעיות.



ד' איש-שלום;

אני לא רואה שום בעיה. גם מערכת השפיטה לא ראתה בזה בעיה.

ההצעה באה מפני שאין די ועדות שהרורים. רוב העבירות הן בסמכות של בית משפט

שלום. אפשר שעל כל שלוש ועדות שחרורים בראשות שופט שלום תהיה ועדה אחת בראשות

שופט מחוזי. לכן ההגבלה לא כל כך קשה.

היו"ר ד' צוקר;

זה יסבך מאד את הנהלת בתי המשפט.

זה יסבך מאד. הנציג של הנהלת בתי המשפט לא יכול היה לבוא היום, אבל אני

יודעת שאין להם שום התנגדות להצעה.

הי ו"ר ד' צוקר;

ממילא שמרבית התיקים שיידונו בועדת השהרורים הם תיקים של בית משפט שלום, ולכן

אין בעיה גדולה. אני מקווה ששיקול הדעת של הנהלת בתי המשפט ושל שירות בתי הסוהר,

שני הגורמים עוסקים בנושא הזה, יתיירוסו לכך שיש תיקים שנדונו בבית משפט מחוזי

ועלולות להתעורר בעיות אם יידונו בועדה בראשות שופט שלום. אני מקווה שזה יובא

בחשבון.

אני מבקש לקבוע בחוק שימונו רק שופטים מכהנים, זה הכלל. החריג הוא מינוי של

שופט בדימוס והוא טעון אישור שר המשפטים. האחריות למינוי כזה רובצת על השר ולא על

הנהלת בתי המשפט. אם יהיו תלונות על הספק עבודה או תיפקוד פגום בגלל גיל או אי

כשירות אחרת, האחריות היא של הדרג הפוליטי.

שי סף;

אולי כדאי לקבוע, כמו שקבעו במספר סעיפים בחוק, שבבואו לתת החלטה השר יביא

בחשבון...

היו"ר ד' צוקר;

כל האחריות תרבוץ על השר. אל תגביל אותו. הוא מבין בדיוק את ההבדל בין שופט

מכהן ושופט בדימוס.

אם הממשלה תרצה, תוכלו להגיש הסתייגות.

אני מבקש לנסח את הצעת החוק לפי עמדת הועדה.

ש' סף;

אני מציע שאם ימונה שופט בדימוס, המינוי יהיה לתקופה מוגבלת. כלומר, השר

יצטרך מדי פעם למנות אותו מחדש.

היו"ר ד' צוקר;

אני מברך את שר המשפטים שהצטרף אלינו. הסיכום היה לעשות שינוי אחד בהצעת

החוק, יושב ראש ועדת שחרור יהיה שופט מכהן, ובאישור השר אפשר למנות גם שופט

בדימוס לתקופה של שנתיים.



שר המשפטים ד' ליבאי;

כשעמדתי על כך שיש ברשימה שופטים בדימוס שפרשו כבר לפני שנים, תיקנתי את

הרשימה והפסקתי עבודה של רוב רובם. דומני שזולת אחד או שנים, כל השאר כבר לא

ברשימה.

יכול פעם להיות שר ארור. זה נוח מאד למנות שופטים בדימוס, זה כיבוד, הם לא

יוצאים מהמערכת, הנהלת בתי המשפט לוהצת, נשיא בית המשפט העליון לוחץ, תן לעוד אהד

ועוד אחד. זה פוגע בתיפקוד ועדת השחרורים. אני מבקש לקבוע שהנורמה היא שיושב ראש

ועדת שהרורים הוא שופט מכהן.

שר המשפטים ד' ליבאי;

זאת עכשיו הנורמה.

היו"ר ד' צוקר ;

השר רשאי למנות גם שופטים בדימוס, אבל אז האחריות עליו.

שר המשפטים ד' ליבאי;

את זה אני מקבל.

שי טף;

אני מציע שלאהר תקופה מסוימת צריך יהיה לחדש את כתב המינוי.

אני מציע שמינוי של שופט בדימוס יהיה לתקופה של שנתיים.

מוסכם.

חברים, אנחנו מאשרים לקריאה שניה ולקריאה שלישית את הצעת הוק העונשין (תיקון

מס' 56)(הרכב ועדת שחרורים), בתיקו נים שקיבלנו: יושבי ראש ועדות שחרורים יחיו

שופטים מכהנים, של בית משפט שלום ובית משפט מחוזי, ובאישור השר ניתן יהיה למנות

גם שופטים בדימוס לתקופה של שנתיים.

תודה. אני מכריז על הפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:00 וחודשה בשעה 10:15)



הצעת חוק יסוד; נשיא המדינה (תיקון מס' 3)

היו"ר ד' צוקר;

אני מחדש את הישיבה. על סדר היום: הצעת חוק יסוד: נשיא המדינה (תיקון מס'

3) - אישור לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

הצעת החוק באה להתאים את חוק יסוד: הנשיא לחוק יסוד: הממשלה החדש, שיכנס

לתוקפו בבחירות הקרובות. יש שני נושאים מרכזיים שמחייבים תיקון. הראשון נוגע

לסמכויות של נשיא המדינה.

לפי החוק הקיים לנשיא המדינה יש סמכות לענין כינון הממשלה. לפי חוק יסוד:

הממשלה החדש אין סמכות כזאת לנשיא המדינה, ולכן יש צורך בהתאמה.

הממשלה החדש לנשיא המדינה יש סמכויות לענין התפזרות הכנסת. אם

ראש ממשלה מחליט על פיזור הכנסת, הוא צריך לקבל את אישור נשיא המדינה. וכן כאשר

ראש ממשלה מתפטר, הוא צריך להגיש את ההתפטרות לנשיא המדינה.

לכן אנחנו מציעים לקבוע בחוק יסוד: נשיא המדינה שלנשיא יהיו סמכויות שניתנו

הממשלה.

הנושא השני הוא חתימת קיום. לפי הנוסח הקיים של חוק יסוד: נשיא המדינה נדרשת

חתימת קיום של ראש הממשלה לחתימת הנשיא, פרט לענין כינון הממשלה. עכשיו צריך

לשנות ולקבוע שתידרש חתימת קיום פרט לנושאים שנוגעים לפיזור הכנסת. זה התיקון.

נקרא את הסעיפים, ואם יהיו הערות נשמע אותן. כמובן שהעקרון מקובל.

אגב, איך קרה שלא תיקנו את החוק הזה כשתיקנו את חוק יסוד: הממשלה? הרי זה

תיקון מתבקש. מה היה קורה אילו החוק הזה היה נשאר כפי שהוא?

היתה שאלה פרשנית.

אני מניח שהפרשנות היינה חד משמעית, היו קובעים שהחוק החדש קובע וההסדר החדש

שראש הממשלה נבחר ישירות על ידי העם שולל תפקיד מסוים מנשיא המדינה.

(קורא סעיף 1 - תיקון סעיף 11)

אושר סעיף 1.

(קורא סעיף 2 - תיקון סעיף 12)

אושר סעיף 2.



(קורא סעיף 3 - תחילה)

אושר סעיף 3.

חברים, אנחנו מאשרים את הצעת חוק יסוד; נשיא המדינה (תיקון מס' 3) לקריאה

שניה ולקריאה שלישית.

תודה רבה.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:30 וחודשה בשעה 11:00)

הכנסת (תיקון מס' 29) (ישיבת הפתיחה) - של חה"כ ז"ב בגין

היו"ר צוקר;

אני מחדש את הישיבה. על סדר היום; הצעת הוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 29)

(ישיבת הפתיהה) - הכנה לקריאה שניה ולקריאה שלישית. העקרון מקובל. לממשלה יש

הערות לסעיפים.

ההערות הן בעיקר על הטכניקה ועל ההבחנה בין חוק יסוד ובין חוק הרגיל. הרעיון

כאן היה לקבוע את העקרון בחוק יסוד ואת הפרטים בחוק רגיל. כך זה מופיע בנוסח

הכחול. בסעיף 1 להצעת החוק כתוב "סדרי ישיבת הפתיחה ייקבעו בחוק הכנסת,

התשנ"ד-1984". אנחנו לא נוהגים בחוק יסוד לאזכר חוקים רגילים, ובוודאי לא בציון

השנה. להשתנות.

בחוק יסוד: מבקר המדינה אין הפנייה ישירה לחוק מבקר המדינה?

יש כמה מקרים כאלה. אפילו בחוק יסוד: הכנסת כתוב: לפי חוק הבחירות לכנסת.

בלי ציון שנה. בחקיקה יותר מאוחרת מקובל לכתוב: בחוק. לדוגמה, בחוק יסוד:

השפיטה, שחנקק כבר לפני כמה שנים, כתוב שכל סמכויות בתי המשפט ייקבעו בחוק. חוץ

ממה שרוצים לקבוע בחוק היסוד עצמו, אומרים שייקבע בהוק.

סעיפים 14, 15 עוברים לחוק הכנסת?

כו.

ההצעה היא בסעיף 14 לחוק לקבוע: סדרי ישיבת הפתיחה ייקבעו חוק, והם יבטאו את

אופיה של מדינת ישראל ומורשתה.

מקובל.

סעיף 2 להצעת החוק מבטל את סעיף 15 לחוק העיקרי.

את סעיף 14, שקובע את חובת חבר הכנסת להצהיר אמונים, העברנו לחוק יסוד:

הכנסת. החובה להצהיר אמונים חייבת להיות בחוק יסוד: הכנסת.



י' שופמן;

אנחנו מציעים לאחד את המחצית השניה של סעיף 14 ואת סעיף 15 בסעיף אחד. במקום

סעיף 15 יהיה סעיף הצהרת אמונים, ונכתוב: חבר הכנסת יצהיר אמונים. התלבטנו אם

לשים נקודה אחרי המילים האלה, או לכתוב: ...יצהיר אמונים למדינת ישראל ולשליחותו

בכנסת.

אפשר לכתוב את נוסח ההצהרה.

נוסה ההצהרה היום: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה של

שליחותי בכנסת". אלח שני המרכיבים בהצהרה. השאלה היא אם לכתוב שחבר הכנסת יצהיר

אמונים למדינת ישראל ולשליחותו בכנסת או לכלול את נוסח ההצהרה. אני לא מתנגד

לכלול את נוסח ההצהרה.

אני מציע לא לסטות מהנוסח. אני מציע שלא נעשה עכשיו זעזועים יותר מדי גדולים.

אפשר לכתוב בחוק היסוד שחבר הכנסת יצהיר אמונים, ובחוק הכנסת לכתוב את נוסח

ההצהרה.

חבר הכנסת יצהיר אמונים למדינת ישראל ולכנסת ישראל.

אני מציע לכתוב: חבר הכנסת יצהיר אמונים, ואלה דברי ההצהרה...

נכתוב בחוק היסוד: חבר הכנסת יצהיר אמונים; ואלה דברי ההצהרה: אני מתחייב

לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת.

להחלטה אם כותבים את הנוסח בחוק היסוד או בחוק הכנסת יש משמעות לענין הרוב

שיידרש לתיקון.

כן, המשמעות ברורה. אנחנו רוצים שאת נוסח השבועה אפשר יהיה לשנות רק ברוב של

חברי הכנסת.

אני מציע להוסיף: סדרי ההצהרה ייקבעו בחוק.



היו"ר ד' צוקר;

מקובל. אני רוצה לסכם. בסעיף 14 ייאמר: סדרי ישיבת הפתיחה של הכנסת ייקבעו

בהוק, והם יבטאו את אופיה של מדינת ישראל ומורשתה. סעיף 15: (א) הבר הכנסת יצהיר

אני מתהייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את

שליחותי בכנסת. (ב) סדרי ההצהרה ייקבעו בהוק.

סעיף 3 להצעת ההוק - תיקון סעיף 16 - נעשה מיותר. סעיף 16 קובע את המשמעות

של אי הצהרה. ההצעה היתה לכתוב בסעיף 16 "להצהיר הצהרת אמונים לפי הוק הכנסת",

כיוון שבנוסה הכהול כל נושא ההצהרה יצא מחוק היסוד. לאחר שהחזרנו את ההצהרה לחוק

היסוד, סעיף 3 מיותר.

אני חושב שסעיף 16 צריך להיות בחוק הרגיל. בחוק היסוד קובעים הובת הצהרת

אמונים. מה דינו של מי שלא הצהיר אמונים - זה יהיה בחוק הכנסת.

בחוק היסוד קובעים זכויות של חבר הכנסת, לדוגמה חסינות. איך אפשר לשלול ממנו

זכות זאת? רק בחוק היסוד שקובע את הזכות. שלילת הזכות הכי יסודית של חבר הכנסת -

הזכות להצביע, לא יכולה להיות בחוק רגיל.

אנחנו לא משנים את סעיף 16 לחוק. סעיף 3 להצעת החוק נמחק.

סעיף 4 - תיקון חוק הכנסת. אני מציע לא לכלול בחוק יסוד הצעה לתיקון חוק

רגיל. אני מציע לפצל את הצעת החוק ושהועדה תביא לקריאה שניה ולקריאה שלישית

תיקון נפרד לחוק הכנסת. כך עשינו בכל חוקי הבחירות - עשינו בנפרד תיקונים לחוק

יסוד: הכנסת, לחוק יסוד: הממשלה, ולחוק הבחירות. לא עשינו בחוקי יסוד תיקונים

עקיפים לחוקים רגילים. אם עושים תיקון עקיף כזה לכאורה נשאלת השאלה מה המעמד של

תיקון שמופיע בתוך חוק יסוד.

אנחנו מחליטים לחלק את תיקון מס' 29 לשנים: תיקון אחד יהיה לחוק יסוד:

הכנסת, והתיקון השני - לחוק הכנסת. הועדה תביא את שני החוקים בעת ובעונה ארזת

לקריאה שניה ולקריאה שלישית. מה הפרוצדורה?

סעיף 122 לתקנון קובע: "הועדה רשאית בכל עת, על פי יזמתה ובאישורה של ועדת

... (2) לחלק הצעת חוק לשתי הצעות חוק או יותר ולהביאן בעת ובעונה אחת

כהצעות חוק נפרדות לקריאה שניה ושלישית בכנסת."

אם צריך ללכת לועדת הכנסת ובחזרה, זה מסבך אותנו. הזמן קצר. יש כאן פגם

אסתטי, אבל מאחר שהפיצול מחייב פרוצדורה ארוכה לא נלך בדרך הזאת. אם כי ראוי היה

להבחין בין התיקון לחוק יסוד ובין התיקון לחוק רגיל.



אני לא יודע למה צריך אישור של ועדת הכנסת לדבר כזה, למה הועדה לא מוסמכת

לעשות זאת בעצמה. אבל זה ענין לתקנון.

אנחנו ממשיכים בסדר העבודה הרגיל בהצעת הוק אחת.

(קורא סעיף 4 להצעת ההוק - תיקון הוק הכנסת)

י י שופמן;

בסעיף 4(2) לתיקון, סעיף 1(א) להוק, אנהנו צריכים למחוק את המלים "ואלה דברי

... "

נכון. ההצהרה מופיעה כבר בחוק היסוד.

סעיף 1(ב): יימשהצהיר זקן חברי הכנסת את הצהרת האמו נים, ייקראו בפני המליאה

מזמור קכ"ב בתהלים וקטעים מתוך ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, שיפורטו בתוספת."

בסעיף 1(ג) כתוב "זקן חברי הכנסת ישוב ויקרא את הצהרת האמונים באוזני חברי

הכנסת.,.". לנגה "ישוב ויקרא"?

כי הוא כבר הצהיר, לפי סעיף קטן (א).

סעיף 2 היה בחוק היסוד, עכשיו מעבירים אותו לחוק הכנסת.

במגילת העצמאות יש קטע הפותה במלים: "אנהנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל

המדינות השכנות ועמיהן...". אני מציע לכלול גם את הקטע הזה. חבר-הכנסת יצחק לוי,

אתה מסכים?

גם את המילים "מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקידמת המזרח התיכון

כולויי?

אפשר בלי זה.

סימנתי במגילת העצמאות את הקטעים שאני מציע לכלול. נכלול רק את שני המשפטים

הראשונים, בלי המזרח התיכון החדש.

זו פעם ראשונה שקובעים בחוק שישיבת הפתירוה תינעל בשירת התקוה. עד כה זה היה

רק נוהג.

המלים שאנהנו שרים הן לא המילים המקוריות של נפתלי הרץ אימבר.

ושרים רק שני בתים מתוך שישה.

צריך לכתוב שהישיבה תינעל בשירת ההימנון הלאומי התקוה.

אפשר להביא את מילות ההימנון בתוספת.

נראה לי שאין מקום לכלול את המלים "גם בתוך התקפת הדמים הנערכת עלינו זה

הודשים". נוציא אותן.

בוודאי. אנחנו לא כותבים דברים אקטואליים ל-1948. נכניס רק את הקטע השני.

די ואג;

אי אפשר להשמיט מילים מתוך משפטים, או לכלול קטע ולהשמיט משפטים.

אני מציע להתהיל במלים "אנו מושיטים יד שלום..."

אני מציע לכלול בתוספת: אנו קוראים לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור

על השלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות

מתאימה בכל מוסדותיה. אנו מושיטים יד שלום...

הנוסח היה נכון לזמנו. במגילת העצמאות נאמר שאנחנו העם העברי ואנחנו קוראים

לערבים לשמור על השלום ולא לתקוף אותנו.

בקטע שכבר כללנו כתוב שמדינת ישראל "תהא מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום

לאור חזונם של נביאי ישראל". השאיפה והכמיהה לשלום כבר נכללה.

גם בפרק קכ"ב בתהלים .

גם בפרק קכ"ב וגם בקטע ממגילת העצמאות. אין צורך עוד להוסיף. די להוסיף את

המשפט המתחיל במלים "אנו מושיטים יד שלום".



ש' שהם;

התוספת מסבכת. הקריאה במגילת העצמאות מבוססת על כך שיש עם עברי בארצו והוא

קורא לעם הערבי להצטרף אליו, בהנחה שזה עם עוין. היום המצב שונה. הערבים הם אזרחי

מדינת ישראל.

הי ו "ר ד' צוקר;

נסתפק בהוספת המשפט; "אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות

ועמיהן, וקוראים לחם לשיתוף פעולח ועזרה הדדית עם העם חעברי העצמאי בארצו".

י י שופמן;

אי אפשר היום לקרוא לשיתוף פעולה "עם העם העברי העצמאי בארצו". היום אנחנו

מדינה. אז העם העברי הצהיר עצמאות. יש לדברים האלה קונטקסט היסטורי. לו אני חבר

כנסת ערבי, הייתי נפגע מבחירת הקטע הזה, כי מדובר לא על קריאה של מדינה ריבונית,

שהיא מדינה של יהודים וערבים, אלא העם העברי קורא למדינות השכנות ועמיהן.

י' לוי;

"העם העברי" - זה ביטוי ארכאי.

הי ו "ר ד' צוקר;

חברים, אם רוצים הסכמה, אני מבקש שתיענו לי ו נכלול רק את המשפט "אנו מושיטים

יד שלום... עם העם העברי העצמאי בארצו".

י' לוי ;

אני מסכים,

הי ו "ר ד' צוקר;

אנחנו מוסיפים לתוספת משפט ממגילת העצמאות: "אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה

לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי

העצמאי בארצו."

בסעיף 1(ד) ייאמר; ישיבת הפתיחה תינעל בשירת ההימנון הלאומי התקוה. בתוספת

יבואו מילות שני הבתים הראשונים של התקוה, על פי הנוסח הידוע והמוכר.

י' לוי;

יש נוסח רשמי ששרים אותו בצח"ל, שרים אותו בטקסים.

אני מבקש לשקול שוב את הוספת המשפט ממגילת העצמאות בלי המלים "העם העברי

העצמאי בארצו".

היו"ר ד' צוקר;

אף אחד לא הסמיד אותנו לערוך את מגילת העצמאות.



ש' שהם;

אנחנו מדברים על ישיבת הפתיחה של הכנסת. העם העברי הוא חלק מאזרחי ישראל.

תהיה בעיה לאזרח ערבי לשמוע את הדברים האלה. "אנו מושיטים יד שלום" - מי זה

"אנו"? אנו זה "העם העברי העצמאי בארצו".

"אנו" -מי שחתומים על המגילה, נציגי הריבון.

י' שופמן;

נציגי הישוב היהודי.

י' לוי;

מר שהם, אני לא מבין את החשש שלך. למה אנחנו קוראים חלק ממגילת העצמאות?

בהצעה המקורית זה לא היה, בהצעה המקורית היה רק פרק תהלים. באו חברים וביקשו שלא

נעשה טקס שיהיה רק דתי אלא ניתן לו גם מימד היסטורי. זה לא חוק יסוד, זה נותן

מימד היסטורי. הוספנו כמה קטעים ממסמך היסטורי לטקס הפתיחה של הכנסת.

ש' שהם;

לא כדאי ליצור בעיה בגלל הוספת המשפט הזה.

י' לוי;

לא יוצרים שום בעיה. מקריאים משפט מתוך מגילת העצמאות, זה לא משפט שהמציאה

עכשיו ועדת החוקה.

מי ינון;

אבל הועדה בחרה את הקטעים מתוך מגילת העצמאות, לא מקריאים את המגילה כולה.

אנשים יבינו את הבחירה של הקטעים המסוימים האלה.

הי ו "ר ד' צוקר;

נכון, ולכן אנחנו רוצים לכלול דווקא אותם.

ש' שהם;

המילים "העם העברי העצמאי בארצו" הן חלק מהבחירה?

היו"ר ד' צוקר;

בוודאי.

מ' ינון;

השאלה היא אם הציבור הערבי לא ייפגע מהמילים האלה.

י' לוי;

אני לא מבין אתכם. הקטע הקודם שכללנו מעורר בעיות הרבה יותר גדולות, בעיות של

חופש דת ומצפון ועוד. אני לא מעיר על זה, כי אני אומר שזה ציטוט ממסמך. צריך

להתייחס אל זה כטקס. אם מצטטים "למען בית הי אלוקנו אבקשה טוב לך", זאת כמיהה



לבנית בית המקדש, לא יכול לבוא חבר כנסת ערבי ולצעוק שרוצים להרוס את המסגדים

ולבנות את בית המקדש? שיצעק.

היו"ר ד' צוקר;

הייתי יכול לבחון כל מילה בפרק קכ"ב, אני לא יהודי מאמין ואני לא מאמין בבנית

בית המקדש. אבל אני מקבל את זה בקונטקסט היסטורי, לא בקונטקסט רליגיוזי, ולכן זה

כן חלק ממני. אני לא רוצה להשאיר לאחרים לא את תהלים ולא את ירושלים. זה שלי.

חברים, תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:45)