הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי. חי באדר התשנ"ו (28 בפברואר 1996). שעה 13:40

נכחו;

חברי הוועדה; ד' צוקר - היו"ר

ר' זאבי

מוזמנים; שלמה גוברמן - משרד המשפטים

ענר הלמן - משרד המשפטים

איילת ויטנברג - משרד הפנים

תמר אדרי - ועדת הבחירות המרכזית

יורם בונן - המחלקה המשפטית, הכנסת

רבקה שפירא - מתמחה, המחלקה המשפטית, הכנסת

מנהלת הוועדה; ד' ואג

י יעץ משפטי; ש' שהם

קצרנית; ח' צנעני

סדר-היום; 1) הצעת חוק-יסוד; הכנסת (תיקון מסי 21).

2) הצעת חוק-יסוד; הממשלה (תיקון מסי 6).

3) הצעת חוק-יסוד; הכנסת (תיקון מסי 22) - חה"כ רי זאבי.

4/ הצעת חוק-יסוד; הממשלה (תיקון מסי 4).

5) הצעת חוק-יסוד; הממשלה (תיקון מסי 5).



הצעת חוק-יסוד; הכנסת (תיקון- מס' 21)

הצעת חוק-יסוד; הממשלה (תיקון מס' 6)

הכנסת (תיקון מס' 22)

הצעת חוק-יסוד; הממשלה (תיקון מס' 4)

הצעת חוק-יסוד; הממשלה (תיקון מס' 5)

היו"ר ד' צוקר;

אני פותח את הישיבה. על סדר היום: הכנת חוקים - תיקונים לחוק-יסוד: הממשלה

הכנסת לקראת חכנתם לקריאה שניה ושלישית. דורית ואג, האם שעת הישיבה

כתובה על לוחות המודעות בבית?

כן.

השעה 13:40, ואנו מתחילים את הישיבה. אני מודיע מראש, שאני אבקש בעת הדיון

לאשר את החוקים בנוסח שאושר במליאה על סמך האמירה שלי במליאה וההבנה, שהחוקים

האלה יובאו בהסכמח. מה שאושר בקריאה ראשונה היה בהסכמה של כל הבית. אני מבקש

מהמשתתפים לקחת בחשבון את העובדה הזו, שאני מבקש לעשות כל מאמץ לאשר בנוסח זהה,

כדי לא להטעות את הבית וכדי שהאמירה שלי שהוועדה תביא דברים בהסכמה - ואינני

מדבר על הסתייגויות - תהיה ברת תוקף. כדי לחסוך את זמנו של חבר-הכנסת רחבעם

זאבי, אני מציע שתחילה נלך להצעת החוק שהיתה ביוזמתו ולא לפי סדר הצעות החוק.

לך לפי הסדר.

אין בעיה.

אנו מתחילים בהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מסי 6). הצעת החוק הזו אושרה

בקריאה ראשונה במליאה ברוב של למעלה מ-60 מחברי הבית. הדיון עליה התקיים כבר פעם

אחת לפני מספר ימים, והתקיימה הצבעה שהיה לנו ספק לגבי חוקיותה ולכן הבאנו את זה

בפעם הראשונה. עיקר ההצעה הוא מעמד המפלגה בנסיבות של הגשת מועמדות לראשות ממשלה

וקביעת שלוש האלטרנטיבות, שלוש הדרכים, בהן יכול מועמד להציג עצמי לראשות ממשלה.

בכל המקרים, המפלגה עומדת מאחורי המועמד: גם באפשרות מספר 1, גם באפשרות מספר 2

וגם באפשרות מספר 3. הדברים האלה בהירים וידועים לנו. כנ"ל גם לגבי בחירות

חוזרות. תנאי להגשת מועמד הוא אכן הצגת מספר חברים של סיעה בכנסת, למעלה מעשרה,

המייצגת מפלגה. זה גם בסעיף (1) וגם בסעיף (2) בפסקה (ב) - נכין? דיברתי קצת

באופן מורכב, אך הבנתם - נכון?



ר' זאבי;

אינני חבר הוועדה, אך אני חושב שבסעיף 9(א)(3) צריך להוסיף: "בתנאי שהוא

חבר-כנסת".

היו"ר די צוקר;

יש הגדרה לזה - נכון?

א' ויטנברג;

זה כבר קבוע בחוק,

כבר יש את זח בחוק-יסוד חממשלה החדש.

ר' זאבי;

אם הוא לא חבר-כנסת והוא ימלא אחרי התנאים האחרים, יכול להיות לנו מצב לא

נורמלי, אמנם שר יכול לא להיות חבר-כנסת, אך ראש ממשלה חייב להיות חבר-כנסת.

א' ויטנברג;

אם נערכות בחירות מיוחדות - אם לזו הכוונה - באמצע הקדנציה, מועמד חייב

להיות חבר-כנסת.

רי זאבי;

לא. אני מדבר על אלה הרשאים להציע מועמד בבחירות לראש הממשלה. כתוב כאן מי

יכול להיות, ולאחר מכן בסעיף (3) נאמר שיכולים להציע 50 אלף איש בעלי זכות בחירה

או שיודיעו בכתב, כלומר יחתמו על הטפסים, והוא לא יהיה חבר-כנסת.

אי ויטנברג;

הוא אמור להיות ראשון ברשימת מועמדים לכנסת.

רי זאבי;

היכן זה כתוב?

היו"ר ד' צוקר;

זה מופיע בסעיפים אחרים.

אי ויטנברג;

זה מופיע בחוק הקי ים.

ר' זאבי;

אם זה מופיע, אז כאילו לא אמרתי זאת.



היו"ר ד' צוקר;

מאה אחוז, מאחר ואינני רואה מתנגדים להצעת החוק הזי, אני קובע שאנו מאשרים

את תיקון מס' 6 לחוק-יסוד: הממשלה להעברתו לקריאה שניה ושלישית למליאת הבית ללא

הסתייגויות.

הכנסת (תיקון מסי 33), הקובע את הקביעה

העקרונית, ממנה נגזרים לאחר מכן הרבה מאד שינויים בשורת חוקים, גם בחוק-יסוד:

הממשלה וגם בחוק הבחירות לכנסת. הוא אומר דבר פשוט: "רשימת מועמדים לכנסת תוגש

על ידי מפלגה בלבד;". מאז שחוקקנו את חוק המפלגות, הפכנו אותה, למעשה, לישות

המרכזית בחיים הפוליטיים שלה. כמו כן, נאמר: "דרכי התאגדותן ורישומן של מפלגות

ותנאים להגשת רשימת מועמדים ייקבעו בחוק".

הדבר השני, עליו קיימנו דיון ארוך מאד וממצה, הוא סוגיית קציני הצבא, שוטרים

וסוהרים. הדבר המרכזי, שאומרים כאן, הוא הקביעה המפורשת, על פיה לשוטרים וסוהרים

לא תינתן האפשרות להיות מועמדים ברשימה לכנסת, וזאת כדי לשמור על אופיה של

המשטרה ואופיו של שירות בתי-הסוהר כשירות נקי מנגיעה או מזיקה פוליטית,

אלו עיקרי הצעת החוק. כאמור, זה אכן נידון בהרחבה. היה ספק לגבי תקפותו, אבל

זה היה לפני שהוצבע במליאה בפעם הקודמת. אם אין מתנגדים, אני קובע שאנו מעבירים

את תיקון מספר 33 לחוק-יסוד: הכנסת כלשונו לקריאה שניה ושלישית. גם כאן אנו

שומרים על ההבטחה שלי למליאת הבית להביא את הדברים בהסכמה.

הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מסי 5). כאן השתנו המספרים -

נכון?

עניינו של תיקון זה הוא קיצור המועד שהיה קבוע בחוק-יסוד: הממשלה לבחירות

החוזרות, במידה ואין אף מועמד המשיג 50% + אחד. תחילה, ברצוני להסביר למשתתפים,

שמועד הבחירות נקבע והיה אמור להתבצע 14 יום לאחר הפרסום ברשומות, כלומר בערך ב-

23-22 ימים לאחר מועד הסיבוב הראשון. כדי לקצר את מערכת הבחירות, כדי לחסוך

במשאבים ובכל מיני דברים, קבענו שהבחירות החוזרות תיערכנה, בכל מקרה, 14 יום

לאחר הסיבוב הראשון. אנו מחייבים את ועדת הבחירות המרכזית לפרסם את תוצאות

הבחירות הרשמיות ברשומות שמונה ימים לאחר הבחירות, אחרי הסיבוב הראשון. אלה

עיקרי ההצעה - נכון?

באותה מסגרת עשינו גם תיקון לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה לגבי מעטפות

ההצבעה.

כן. זה נמצא בהמשך. בגלל השינוי בלוח-הזמנים, אנו גם שינינו משהו בלוח-

הזמנים לגבי בחירות בכלי שיט, הנוגע לאלפי הספנים העבריים המשייטים בימים.

תיקון טכני קטן - בסעיף 2(2} במקום "לפני היום הקובע" צריך להיות כתוב:

"לפני היום הקבוע".

"היום הקובע" זה משהו אחר בכלל.



א' ויטנברג;

נכון.

ר' זאבי;

"הספנים העבריים"? מה יהיה אם זה יהיה דרוזי?

היי"ר ד' צוקר;

ראשית, אתה צודק. שנית, רציתי להיות קצת אירוני, כי בכל הענין מדובר

בכמאתיים איש.

רי זאבי;

זה לא כתוב בחוק.

היו"ר ד' צוקר;

לא.

ר' זאבי;

אני יודע על דרוזי אחד, שהוא ספן.

היו"ר ד' צוקר;

הוא כבר מהווה איזה חצי אחוז מכלל הספנים הישראלים.

התפלאתי, שדוקא אתה אמרת זאת.

אני יודע. זו עוד הוכחה, שאפילו אני לא מושלם.

אם אין מתנגדים, ואינני רואת מתנגדים, אנו מאשרים את זה כלשונו, בתוספת

ההערה של איילת ויטנברג, שכבר תוקנה בטיוטה, לפיה ייאמר: "היום הקבוע'' ולא "היום

הקובע" בסעיף 2(2). אנו מאשרים את הצעת החוק כלשונה לקריאה שניה ושלישית למליאה

במספור מתאים על-פי סדר התיקונים.

הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 4), שעניינו מינוי שר.

לצורך דברי ההסבר, אבקש את חבר-הכנסת זאבי לומר את הרציונל של הענין, אף שזהו

הכנסת שזה הדבר החמישי שנגיע אליו. לאחר מכן, ניגש לאישור הצעת

החוק.

רי זאבי;

האמת היא, שאני לא דיברתי על שר.

זה אותו דבר. לכן, אמרתי: את הרציונל, ולא את הפרטים.

הרציונל הוא לא לחייב אזרח בישראל, שהציע את מועמדותו לכנסת והוא נושא

באזרחות כפולה, להפסיד את האזרחות השניה והוא לא נבחר. כלומר, במקרה שחוא לא

נבחר, חרא יאבד את האזרחות השניה שלו. לכן, הצעת החוק הזו מדברת על כך, שהוא

נכנס להילוך של ביטול האזרחות השניה שלו ברגע שהוא נבחר.

היו"ר ד' צוקר;

יפה. הרציונל הזה עמד ביסוד הצעתו של חבר-הכנסת זאבי, שהגיש תיקון לחוק-

יסוד; הכנסת. כלומר, משעה שקיבלנו את הענין, התחייב גם תיקון בחוק-יסוד: הממשלה,

שכן אותו הגיון צריך להיות תקף גם לגבי שרים בממשלה. הוועדה החליטה לתקן גם את

הממשלה. לכן, זו היתה הצעת חוק מטעם הוועדה. ההגיון, שאותו הציע חבר-

הכנסת זאבי, יעמוד גם בשאלת מינוי שרים. זה אותו הגיון, לפיו שר יוכל לכהן רק אם

הוא עשה את כל מה שדרוש כדי להשתחרר מהאזרחות השניה שלו.

אם אין מתנגדים, אני מציע שנאשר זאת. אני קובע, שאנו מאשרים את תיקון מספר 4

במספור המתאים שיהיה, שאתם תקבעו, וזהו תיקון לחוק-יסוד: הממשלה, בנוסח כלשונו,

כפי שאושר בקריאה ראשונה. אני מאשר זאת לקריאה שניה ושלישית.

על-פי אותו הגיון שהוסבר כאן, אני מציע שאנו נאשר את התיקון - במספור שאתם

תקבעו - שנדמה לי שהוא תיקון מספר 31.

די ואג;

לא.

זה יהיה מספר 32.

אני מציע, שנאשר תיקון זה לחוק-יסוד: הכנסת במספור שייקבע כלשונו לקריאה

שניה ושלישית. בזאת, למעשה, סיימנו את הענין.

את ההתנצלויות אני אומר במליאה. האם אני יכול לומר לדורית ואג, לפרוטוקול,

שאני אוהב אותה? הדבר הזה נאמר לפרוטוקול: אל תדאגי. כך נעבור את זה בשלום.

הערה - כותרת החוק, שהיוזם שלו הוא חבר-הכנסת זאבי, היא: "מועמד בעל אזרחות

כפולה". השאלה איננה רק של אזרחות כפולה, כלומר של מי שיש לו שתי אזרחויות, אלא

מדובר באזרחות נוספת.

נכון. יכולה להיות אזרחות משולשת.

ודאי.

אם כך, צריך שיהיה כתוב בכותרת: "בעל אזרחות נוספת". אני אומר לפרוטוקול,

הכנסת ייאמר: "מועמד בעל אזרחות נוספת", שכן יכולה להיות

אזרחות משולשת, מרובעת, מתומנת וכו'.

זה נאמר בחוק.

ההערה במקומה.

זו היתה מהישיבות היותר מופלאות של הוועדה.

אני נועל את ישיבת הוועדה.

ישיבה ננעלה בשעה 13:55.