הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 469

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני. ו' באדר התשנ"ו (26 בפברואר 1996). שעה 12

נכחו; חברי הוועדה;

דוד צוקר - י ו"ר

יוסף עזרן

מיכאל איתן

י וסף בא-גד

תמר גוז'נסקי

מוזמנ ים;

זאב בונה - משרד המשפטים, רשם המפלגות

שלמה גוברמן - " " משנה ליועץ המשפטי לממשלה

משה ינון - " "

נגה ענתבי - " "

אלכסה נוויל - " "

פרופי יצחק גלנור - נציב שירות המדינה

נורית ישראלי - נציבות שירות המדינה, יועצת משפטית

ורד ליבנה - " " "

אילת ויטנברג - משרד הפנים

אהוד שיל"ת - " " המפקח הארצי על הבחירות

מרדכי בס - משרד מבקר המדינה, יועץ משפטי

איטה וצלר - " " " מנהלת אגף לבקורת מימון מפלגות

תמר אדרי - ועדת הבחירות המרכזית, מנכע"ל

דפנה הולץ - מרצ

צבי ענבר - הכנסת, היועץ המשפטי

יורם בונן - " הלשכה המשפטית

שלמה שהם

דורית ואג

קצרנית; אלה אשמן

סדר-היום;

א. הצעת חוק התפזרות הכנסת השלוש-עשרה, התשנ"ו-1996 - של קבוצת חברי כנסת

ב. הצעת חוק הבחירות לכנסת הארבע-עשרה ולראש הממשלה (הוראת שעה), התשנ"ו-1996

ג. הצעת חוק יסוד; הכנסת (תיקון מסי 32) (פרסום תוצאות הבהירות)

הכנסת (תיקון מסי 30) (הזכות להציע רשימת מועמדים בבחירות

לכנסת), התשנ"ו-1996

הממשלה (תיקון מס' 3) (הזכות להציע מועמד), התשנ"ו-1996

ו. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מסי 32) (הזכות להציע רשימת מועמדים),

התשנ"ו-1996



א. הצעת חוק התפזרות הכנסת השלוש-עשרה, התשנ"ו-1996 - של קבוצת חברי כנסת

ב. הצעת חוק הבחירות לכנסת הארבע-עשרה ולראש הממשלה (הוראת שעה), התשנ"ו-1996

הכנסת (תיקון מס' 32) (פרסום תוצאות הבחירות)

הכנסת (תיקון מס' 30) (הזכות להציע רשימת מועמדים בבחירות

לכנסת), התשנ"ו-1996

הממשלה (תיקון מס' 3) (הזכות להציע מועמד), התשנ"ו-1996

ו. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 32) (הזכות להציע רשימת מועמדים),

התשנ"ו-1996

חברים, אני פותח את ישיבת הועדה. על סדר היום הרבה מאד הצעות חוק שענינן

התפזרות הכנסת השלוש-עשרה והשינויים המתחייבים ושאינם מתחייבים אבל הם קשורים

לבחירות לכנסת הארבע-עשרה.

אני מבקש קודם כל לאפשר לחברי הכנסת בא-גד ועזרן להשמיע עמדתם בענין

קונקרטי אחד, שנדון בו לאחר מכן. בבקשה.

החוק קובע שמי שמגיש רשימה של מפלגה לועדת הבחירות המרכזית צריך להגיש

1500 חתימות. בגלל קיצור מערכת הבחירות, הבחירות הוקדמו בשישה חודשים, מבחינה

טכנית יקשה מאד על מפלגות קטנות, שזכותן הדמוקרטית לא מוטלת בספק, אם יצטרכו

להביא תוך ימים ספורים 1500 חתימות. לכן בקשתי היא לבטל את הדרישה ל-1500

חתימות.

אני רוצה להוסיף עוד דבר כדי שתבינו את האבסורד. חבר-הכנסת דוד לוי

מתמודד לראשות הממשלה, אסף 130 אלף חתימות. לבקש ממנו היום שיביא 1500 חתימות,

אחרי שאסף 130 אלף, זה נראה קצת משונה.

הבאתי אתי לכאן חוברות. אספתי אלפי חתימות, עבדתי על זה קשה. לבקש תוך

זמן קצר להביא עוד 1500 חתימות, זה מוזר.

אני לא יודע אם צריך לבטל לגמרי את הדרישה ל-1500 חתימות או להבדיל בין

מי שמועמד לכנסת ומוכר בציבור ובין מועמדים חדשים. חבר-הכנסת הרב עזרן שמגיש

מועמדות היה חבר כנסת בשתי קדנציות, הפופולריות שלו ידועה והוא לא צריך עכשיו

להתחיל להתרוצץ ותוך זמן קצר להגיד חתימות.

אי לזאת, משאלתי ובקשתי לבטל את החובה או כללית או לפחות לחברי כנסת

שמתמודדים. תודה.

אין לי הרבה להוסיף על מה שאמר חבר-הכנסת בא-גד. אני רוצה להוסיף עוד

נקודה אחת. אני מרגיש שהחובה הזאת מקפחת אותי כחבר הכנסת. אני מבקש לתת לי את

האפשרות להיות שווה לכל חבר כנסת, ולא משנה אם אני חבר בסיעה גדולה או חבר

כנסת יחיד.

אעריך מאד אם אדוני ישקול את הדברים במאזני השכל וההגיון והיושר והצדק של

כבוד האדם וחירותו וזכויותיו. תודה.



י' בא-גד;

ברשות היושב ראש, עוד משפט אחד. אילולא חוק ההתפלגות, הרב עזרן ואני

היינו סיעות חוקיות בכנסת. חוק ההתפלגות בא למנוע מעשה כלנזטריזם. אני רוצה

להפנות את תשומת הלב שלא אנחנו פילגנו אח עצמנו. גם הרב עזרן וגם אני מישהו

פילג אותנו, ואנחנו לא יכולים להיות סיעח. למה ניענש פעמיים, גם שאנחנו לא

סיעה, גם לא מקבלים כספים, וגם אנחנו נדרשים להביא 1500 חתימות.

הי ו"ר ד' צוקר;

תודה רבה לכם. נדון בענין כשנגיע אליו בסדר היום ונשקול אותו במלוא כובד

הראש.

אנחנו מתחילים בדיון בהצעות חוק לקראת לקריאה שניה וקריאה שלישית. הדיון

הוא על סעיפים.

הצעת חוק התפזרות הכנסת השלוש-עשרה, התשנ"ו-1996. (הצעות חוק, מס' 2504).

"סעיף 1: הכנסת השלוש-עשרה תתפזר לפני גמר תקופת כהונתה".

"סעיף 2: הבחירות לכנסת הארבע-עשרה יתקיימו ביום די, י"א בסיון התשנ"ו

(29 במאי 1996)."

אנחנו מאשרים לקריאה שניה ולקריאה שלישית את הצעת חוק התפזרות הכנסת

השלוש-עשרה, התשנ"ו-1996.

להצעת החוק יש הסתייגויות של חבר-הכנסת שלמה בוחבוט. הסתייגויות של מי

שאיננו חבר הועדה צריכות אישור. אני מאפשר לחבר-הכנסת בוחבוט הסתייגות אחת -

במקום "יום די, י"א בסיון התשנ"ו", ייאמר: יום ה', י"ב בסיון התשנ"ו.

אנחנו עוברים להצעת חוק הבחירות לכנסת הארבע-עשרה ולראש הממשלה (הוראת

שעה). (הצעות חוק, מסי 2506)

אני מבקש ממר יורם בונן לקרוא את הצעת החוק.

י' בונן;

(קורא סעיפים 1 עד 29 להצעת החוק)

היו"ר ד' צוקר;

בסעיף 1 נפלה טעות. אני מבקש לתקן. במקום 22 במאי צריך לכתוב 29 במאי.

שתי שאלות לסעיף 9, בעקבות שאלות שנשאלתי לאחר דבריי במליאה. ההצגה תהיה

רק שבעה ימים?

א' שיל"ת;

החוק קובעה הצגה במשך שבעה ימים, בפועל נציג עוד יום אחד. יש עוד יומיים

להגשת ערעורים, ההצגה תהיה עד היום שלפני הגשת הערעורים.



היו"ר ד' צוקר;

שאלה שניה. מתי אפשר להתחיל לשאול שאלות, והאם התשובות יהיו רק באמצעות

מענה טלפוני?

א' שיל"ת;

כן. רק מענה טלפוני. אפשר להתחיל לשאול שאלות ב-3 במארס, יום ראשון

הקרוב, ועד 11 במארס. בחוק כתוב עד 10 במארס, אנחנו מאריכים את הזמן עד 11

בחודש. יהיו יום יום מודעות גדולות בעתונים עם עשרות מספרי טלפונים של כל

הלשכות שלנו, וכן קו י 177 שיענו בחמש שפות. קו י 177 יתנו גם מענה אנושי של

טלפנים וגם מענה קולי אוטומטי. כיוון שאנשים נוטים להסתבך במענה הקולי, תהיה

אפשרות בכל רגע לעבור ישירות למענה אנושי.

במקום הפנקסים המודפסים של טופס אי, נספק לכל המפלגות סרטים מגנטיים. אני

מנסה לארגן גם דיסקים אופטיים שאפשר לשים ב-P.C, ומפלגות יוכלו לתת תשובות גם

מתוך -זה. בטופס אי של ההצגה כבר לא יהיו הספרים הגדולים, רק לקראת הבחירות

יהיו ספרים מודפסים.

היו"ר ד' צוקר;

עוד תהיה לי הזדמנות לשבח את העבודה שלכם. אנשים לא מבינים כמה עבודה יש

בעקבות ההחלטה על הבחירות.

י' בונן;

בסעיף 21 הכותרת צריכה להיות; ראשית תוקפו של הפנקס. התוקף עצמו נקבע

בהוראת המעבר.

נכון. אני מבקש להוסיף בסעיף 21, אחרי המלים "כפי שתוקן"; והושלם כאמור

בסעיף 53. כך היה בנוסח הקיים, וגם סעיף 53 ההדש אומר ששר הפנים "יתקן

וישלים".

היו"ר ד' צוקר;

אושרו התיקונים לסעיף 21.

בסעיף 22 יש מסירה של הפנקס הסופי לחברי ועדת הבחירות המרכזית. הוא כולל

את כל העררים לשר הפנים, אבל לא ערעורים לבית משפט. התיקונים כתוצאה מערעורים

לבית משפט נמסרים ברשימה נפרדת, 14 ימים לפני הבחירות. המספר הוא קטן מאד,

בכנסת הקודמת היו שלושה.

היו"ר ד' צוקר;

אושרו סעיפים 1 עד 23 להצעת החוק, עם התיקונים שהתקבלו.

לסעיף 24, בענין התפטרות עובדי מדינה, יש הסתייגות.



די ואג;

לענין זה הוזמן נציב שירות המדינה והוא יבוא מאוחר יותר.

היו"ר ד' צוקר;

את סעיף 24 אנחנו לא מאשרים.

בסעיף 28, במקום "בכפוף להוראות" צריך להיות: בכפוף להוראות ולמועדים

כמפורט...

היו"ר די צוקר;

אושר התיקון לסעיף 28.

אושרו סעיפים 25 עד 29.

אי שיל"ת;

אני מבקש להוסיף שני סעיפים. התברר לנו שלפי לוח הזמנים הזה יוצא היום

ה-12 שלפני יום הבחירות - יום ההצבעה בנציגויות ובכלי השיט - ביום ששי.

בנציגויות אי אפשר יהיה לבצע את ההצבעה ביום ששי כי מגיעים לערב. לכן אנחנו

מבקשים להקדים את ההצבעה בכלי שיט ובנציגויות ליום ה-13 שלפני יום הבחירות,

יום חמישי בשבוע.

לצורך זה יש לתקן את סעיף 99 ואת סעיף 116ח לחוק, ובמקום ביום ה-12

ביום ה-13 לפני יום הבחירות.

היו"ר די צוקר;

עברתם ובדקתם היטב שאף אחד מהקבוצות לא מצביעה בשבת או ביום מועד, גם לא

בסיבוב שני לבחירת ראש ממשלה?

אמרנו שהסיבוב השני יהיה ביום גי בשבוע שלאחר פרסום התוצאות, וההצבעה

תהיה שבעה ימים לפניו, גם זה יום גי.

היו"ר די צוקר;

אנחנו מאשרים את ההצעה להקדים ביום אחד את הבחירות בנציגויות ובכלי השיט,

ולשם כך ייעשו תיקונים בסעיפים 99 ו-116ח לחוק.

מה קורה אם אדם לא היה בן 18 ביום הבחירות לכנסת ולראש הממשלה, ובשבועים

עד לבחירות החוזרות לראש הממשלה מלאו לו 18?



היו "ר ד' צוקר;

כבר שאלתי את השאלה הזאת. מי שמלאו לו 18 שנים בשבועיים שבין הסיבוב

הראשון והסיבוב השני, לא יוכל להצביע. הוא לא יוכל להשתתף רק בסיבוב השני.

אנחנו קובעים שהזכות לבחור היא למי שמלאו לו 18 עד הסיבוב הראשון.

שי גוברמן;

אני מבקש להוסיף עוד תשובה. חוק יסוד: הממשלה קבע: "זכאי לבחור בבחירות

לראש הממשלה מי שזכאי לבחור בבחירות לכנסת."

חברים, להוציא סעיף 24, אנחנו מאשרים את הוראות השעה לקריאה שניה ולקריאה

שלישית.

הכנסת (תיקון מס' 32}(פרסום תוצאות

הבחירות). (הצעות חוק מסי 2507)

(קורא את הצעת החוק - סעיף 1)

כדי שנהיה מוכנים נצטרך להדפיס מראש את כל הפתקים לסיבוב שני לבחירת ראש

ממשלה.

הדיון בנושא זה התקיים בהכנה לקריאה ראשונה. הכנסת העמידה את ועדת

הבחירות המרכזית בלחץ קשה מאד ואת משרד הפנים, כדי שיהיו תוצאות לכל המאוחר

תוך שמונה ימים.

הכנסת (תיקון מסי 32) (פרסום תוצאות הבחירות)

שאלה א-פרופו. מי ומתי קבעו את הצבע של הפתקים?

בחוק יסוד: הממשלה כתוב שהפתק יהיה בצבע שונה, יושב ראש הועדה המרכזית

וסגניו יבחרו את הצבע של הפתק ושל המעטפה. בדצמבר 1992, כשרצינו להתחיל להדפיס

מעטפות הצבעה בבחירות לראש ממשלה, אז קבעו את הצבע גם של הפתק וגם של המעטפה.

היה דיון בנשיאות ועדת הבחירות המרכזית. אמרו שכבר רגילים לצבע הצהוב בבחירות

לראשי רשויות המקומיות, וכך נקבע שהצבע בבחירות לראש הממשלה יהיה צהוב. בעתון

עשו מזה סיפור.

כשחתקבל החוק לבחירה ישירה של ראשי רשויות מקומיות, בדקו ומצאו שלבד

מנייר לבן הנייר הצהוב הוא המצוי ביותר בשוק, ולכן קבעו את הצבע הצהוב.



היו"ר די צוקר;

אולי אפשר להשתמש בנייר ממוחזר? אתם יכולים לבדוק את זה?

ת' אדרי;

רק לבחירות הבאות. המעטפות כבר מודפסות והנייר כבר שנתיים במחסן. מוכנות

כבר המעטפות גם לסיבוב שני, גם אם לא יהיה, כי אנחנו לא יכולים בתוך שבועיים

להדפיס מעטפות הצבעה. נדפיס מראש פעמיים את כל הפתקים למועמדים בבחירות לראשות

הממשלה, ובסיבוב השני ניקח רק את הפתקים המתאימים. יהיה קצת בזבוז, אבל אין

לנו ברירה.

היו"ר ד' צוקר;

בחוברת הכחולה 2507 מופיעה גם הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון מסי 5),

לקריאה ראשונה. ההצעה צריכה רוב של 61 חברי כנסת. לפי התכנון, הצעת החוק הזאת

תבוא היום לקריאה ראשונה אחרי הודעת הממשלה. מיד לאחר שהצעת החוק תעבור

במליאה, אכנס את הועדה, נאשר את הצעת החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית, נחזיר

אותה למליאה והיא תעבור עוד היום גם בקריאה שניה ובקריאה שלישית.

אנחנו עוברים לחוברת הצעות חוק מס' 2499.

הכנסת (תיקון מסי 30) (הזכות להגיש רשימות מועמדים

בבחירות לכנסת), התשנ"ו-1996. דיון בסעיפים לקראת קריאה שניה וקריאה שלישית.

(קורא סעיפים.1 עד 3)

בסעיף 3, על מחיקת המילה "בכירים" החליטה הועדה בישיבה קודמת. "שוטרים

וסוהרים כפי שייקבע בחוקיי - זה השינוי המשמעותי, מבחינה מספרית, שהחלטנו עליו

בישיבה קודמת. בגלל אופיה של המשטרה, כפי שכולנו רוצים לראות אותה, תימנע

הזכות למועמדות משוטרים ומסוהרים, כ-22 אלף איש.

הכנסת (תיקון מסי 30) (הזכות להגיש רשימות מועמדים

בבחירות לכנסת), אושרה לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

מספרי התיקונים יתוקנו לפי סדר קבלתם במליאה.

הממשלה (תיקון מסי 3) (הזכות להציע מועמד).

י' בונן;

(קורא את הצעת החוק - סעיף 1)

דיברתי אתמול עם מר משה ינון, בסעיף 9(א)(1) לחוק צריך למחוק את המלים

"או סיעות" ובהמשך "או המספר הכולל של חבריהן".

אם לא יכול להיות שמפלגה אחת המגישה רשימת מועמדים תהיה מיוצגת על ידי



מספר סיעות, אפשר למחוק את המלים האלה.

היו"ר ד' צוקר;

אני מציע לא לגעת בזה לפני הבחירות, זה לא יובן ורק יעורר חרדות.

שי גוברמן;

אחרי המילים "הכנסת היוצאת" צריך לבוא פסיק, ואחר כך יבוא: ושמספר

חבריה... כי יש כאן כמה תנאים מצטברים.

היו"ר ד' צוקר;

נשאיר את הנוסה הקיים עם התיקון שהציע מר גוברמן.

מ' בס;

יכול להיות שמפלגה אחת תהיה מיוצגת על ידי מספר סיעות. אילו הליכוד וצומת

היו מחליטים להתאחד לא רק לצורך הבחירות לכנסת אלא למפלגה אחת, היתה מפלגה

שמיוצגת על ידי שתי סיעות בכנסת היוצאת.

היו"ר ד' צוקר;

בסעיף 9(ב)(2} לחוק הנוסח צריך להיות כמו בסעיף 9(א)(1); סיעה או סיעות.

מרצ היא מפלגות אחדות שמיוצגות על ידי סיעה אחת בכנסת.

אי שיל"ת;

אותו נוסח צריך להיות גם בסעיף 9(א)(2).

היו"ר די צוקר;

נכון.

בסעיף 9 לחוק, בסעיף קטן (א)(2) אחרי המילים "המיוצגות על ידי" יבוא;

סיעה או סיעות בכנסת היוצאת, ושהמספר הכולל של חבריהן אינו פחות מעשרה.

ובסעיף קטן (ב)(2) אחרי המלים "המיוצגות על ידי" יבוא; סיעה או סיעות בכנסת,

ושהמספר הכולל של חבריהן אינו פחות מעשרה.

הצעת חוק יסוד; הממשלה (תיקון מסי 3) (הזכות להציע מועמד), אושרה לקריאה

שניה ולקריאה שלישית.

אנחנו עוברים להצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מסי 32) (הזכות להציע רשימת

מועמדים), התשנ"ו-1996.

י' בונן;

(קורא סעיפים 1 עד 4)

היו"ר די צוקר;

בסעיף 1 להצעת החוק אנחנו מגיעים לשאלה שהעלו חברי הכנסת בא-גד ועזרן.



אני רוצה להעלות שאלה כללית שדנו בה, ואני רוצה לראות אם אנחנו עומדים

מאחורי התשובה. מי שנרשם כמפלגה ועמד בכל החובות של מפלגה - אני לא מתייחס

עכשיו לשאלה אם הוא מיוצג או שאינו מיוצג בכנסת - אני שואל שאלה עקרונית, מדוע

מי שנרשם כמפלגה צריך להביא 1500 חתימות. מה הטעם המהותי לדבר הזה?

התשובה שאנחנו נתנו בשעתה היתה שכדי להקים מפלגה די במאה אנשים.

היו"ר ד' צוקר;

1500 זה יותר מ-100. אבל אני שואל מה הטעם המהותי לדרישה.

מ' בס;

רק היסטוריה.

היו"ר ד' צוקר;

גם אני גדלתי על התפיסה שכדי למנוע טרחנים וטרדנים, צריך לדרוש חתימות.

לאחר שהעלו את אחוז החסימה, מה הטעם להוריד את החתימות? זה מתיישב עם

העלאת אחוז החסימה. המגמה היא לצמצם מספר הרשימות הקטנות.

היו"ר ד' צוקר;

זה לא שייך לענין הרשימות הקטנות. הכוונה היא לא לגרום לטירחה ולעבודה

שמסתימת בלא כלום, ולא לאפשר לכל בר-בי-רב לפנות בלילה לאהוד שיל"ת ולתמי אדרי

ולתת להם רשימה של בוחרים. השאלה היא אם המחסום של רישום מפלגה וכל המסלול

שצריך לעבור לא די בחם.

מ' בס;

אני חושב שכן. גם כשנדרשו 1500 חתימות היו כל מיני טרדנים וטרחנים, אבל

ועדת הבחירות המרכזית אומרת שהיא יכולה להיות עם זה.

אי שיל"ת;

בישיבה בשבוע שעבר העליתי את זה בגדר הצעה אפיקורסית, והיושב ראש חתך את

דבריי. לדעתי, לאחר שיש תחליך של רישום מפלגה אין צורך ב-1500 חתימות. לאותם

טרחנים אין שום קושי לאסוף 1500 חתימות. לדעתי, היום אין בזה שום צורך.

היו"ר ד' צוקר;

מר גוברמן, מה יקרה אם נמחוק את זה?

ש' גוברמן;

שום דבר.

סעיף 1 להצעת החוק - בסעיף 4 לחוק יימחק סעיף קטן (2).

ת' אדרי;

רשימת מועמדים חדשה שצריכה לתת 1500 חתימות, צריכה לתת גם פקדון. אם

מבטלים את הצורך בהגשת 1500 חתימות, עדיין צריך לתת פקדון?

היו"ר ד' צוקר;

בישיבה קודמת התברר שיש שני פקדונות. נותנים פקדון לרשם המפלגות?

1י בונה;

אין פקדון. נותנים דמי קדימה בעד פרסום,

כשבאים ליושב ראש הכנסת לקבל מיקדמה למימון, נותנים נגדה ערבות. יכול

להיות שגם הפקדון כבר מיותר.

היו"ר ד' צוקר;

חברים, בשלב זה אנחנו מבטלים את הדרישה להגיש 1500 חתימות. עברנו לעידן

של חוק המפלגות וזה אולי השריד האחרון שנותר מהעידן שרשימות היו מתמודדות

בבחירות לכנסת והישות המוכרת היתה סיעה ורשימה, לא מפלגה. אנחנו מוחקים את

השריד הזה מהעידן הקודם, ואנחנו קובעים בפורש שרק מפלגה יכולה להתמודד

בבחירות לכנסת, ואם עומדת בכל החובות המוטלות על מפלגה - היא כשרה להתמודד

לכנסת, בלי מכשולים נוספים. נדמה לי שבהתייחס לעקרון השוויון של חוק יסוד:

הכנסת, לא שהחוק הקודם הפר אותו באופן גס, אבל נדמה לי שאנחנו מבטלים כאן

מגבלה קלה שהיא מיותרת בעידן שרק למפלגה מותר להתמודד בבחירות לכנסת.

אני מציע לכתוב כאן; מפלגה רשאית להגיש רשימת מועמדים לכנסת.

ת' אדרי;

זה כתוב בחוק יסוד; הכנסת, אתה מציע לחזור על זה?

טוב שיהיה כאן סעיף עקרוני, שיש לו גם מימד דקלרטיבי: רק מפלגה רשאית

להגיש רשימות מועמדים לבחירות לכנסת. אני מציע שאותו סעיף שמופיע בחוק יסוד;

הכנסת יופיע גם בחוק הבחירות.

הוחלט למחוק בסעיף 4 לחוק את המלים "אם מתקיימות אחת מאלה", ולמחוק

סעיפים קטנים (1) ו-(2).



ש' גוברמן;

אני מציע בכותרת השוליים לכתוב: הזכות להגיש רשימת מועמדים.

היו"ר ד' צוקר;

מקובל. הכותרת של סעיף 4 לחוק תהיה: הזכות להגיש רשימת מועמדים. סעיף

4 יקבע: "מפלגה רשאית להגיש רשימת מועמדים לכנסת." נקודה.

אושר סעיף 1 להצעת החוק בתיקון שהתקבל.

אושר סעיף 2.

סעיף 3 נובע מן ההחלטה שלא מאפשרים לשוטרים ולסוהרים, נוסף לעובדי המדינה

בדרגות מסוימות ולחיילים, להיות מועמדים ברשימה לכנסת,

אושר סעיף 3 להצעת החוק.

בסעיף 4 להצעת החוק - תיקון סעיף 57 לחוק - צריך לעשות תיקונים בעקבות

ההחלטה שהועדה קיבלה בסעיף 1 להצעת החוק - סעיף 4 לחוק .

ייה טופס אחד של מפלגה.

בסעיף קטן (ג) צריך להיות 19ב ולא 19א.

בסעיף קטן (ג) יש למחוק את המלים "המיוצגת על ידי סיעה בכנסת היוצאת",

ולמחוק את סעיף קטן (ד).

אפשר למחוק גם סעיפים קטנים (ה) ו-(ו).

לפני שאנחנו מאשרים את סעיף 4, אני מבקש שהמשפטנים יעברו עליו ויבדקו

בזהירות מה צריך למחוק.

נעבור עכשיו לדיון בנושא שחבר-הכנסת מיקי איתן ביקש: סעיף 24 בהצעת חוק

הבחירות לכנסת הארבע-עשרה ולראש הממשלה (הוראת שעה).

אישרנו את הוראות השעה שהן טכניות. יש דבר שהוא לא טכני, ועליו יש ערעור

לחבר-הכנסת איתן. הצעת החוק עברה קריאה ראשונה. כשהכנו אותה לקריאה ראשונה

אמרנו שנדון בנושא לקראת הקריאה השניה.



סעיף 24 קובע שיום הפרישה של עובדי מדינה בארבע הדרגות הבכירות שהם

מועמדים בבחירות לכנסת יהיה 1 באפריל. להבר-הכנסת איתן היתה השגה על אחד

המרכיבים בענין הזה, ואני מאפשר לו עכשיו לנמק.

הכוונה של המחוקק היא להפריד בין הפעילות המפלגתית ובין הפעילות בשירות

המדינה. על זה אין ויכוח. לשם כך קבעו בחוק שעובד מדינה שהוא מועמד בבחירות

יתפטר מאה ימים לפני יום הבחירות. בגלל הקדמת הבחירות רוצים לקצר את התקופה ל-

60 ימים.

אני מבקש לנצל את ההזדמנות הזאת ולהגשים את מטרת החוק באופן יותר מלא.

אני חושב שזה לא סביר שמנכ"ל במשרד ממשלתי או פקיד בכיר רץ בפריימריס, עובר

בכל סניפי המפלגה, מבטיח הבטחות אין ספור - אני יודע מה זה לרוץ בפריימריס

ולחזר אחרי בוחרים - ובעוד כמה שבועות הוא יחזור לתפקידו, בזמן מערכת הבחירות

הוא יהיה בתפקיד עד 60 יום לפני יום הבחירות.

אני חושב שמנכ"ל שרץ לפריימריס צריך להתפטר מתפקידו, ולא יוכל לחזור

לתפקידו אלא לאחר הבחירות.

פרופי יי גלנור;

אני בהחלט מסכים לקביעה שאנחנו צריכים לעשות הפרדה. עובדי מדינה שהם

מועמדים לכנסת צריכים לחדול מלהיות עובדי מדינה. על זה אין ויכוח. הבעיה היתה

בענין עובדי מדינה שרוצים להתמודד על מקום ברשימה לכנסת, כלומר אלה שרוצים

להתמודד בפריימריס.

התחבטנו בשאלה. מצד אחד, אנחנו לא רוצים שיהיה עירבוב תחומים. מצד שני,

למנוע מאזרח שהוא עובד מדינה את הסיכוי להתמודד בשיטה החדשה הזאת - מאה הימים

נקבעו לפי השיטה הקודמת, כשמפלגות התמודדו, עכשיו המשחק הוא אחר. היינו

צריכים את כללי המשחק הקודמים למצב החדש, כשעובד מדינה רוצה שתהיה לו זכות

להתמודד. אילו הטלנו עליו מלכתחילה להתפטר כאילו הוא כבר נכלל ברשימת מועמדים,

היינו פוגעים בזכותו הבסיסית.

מ' איתן;

לא על זה מדובר.

היינו צריכים לחשוב מה לעשות כדי לאפשר לו להתמודד ויחד עם זה לא לפגוע

בשירות המדינה, וכן שהסנקציה עליו לא תהיה כזאת שהוא יצטרך להחליט מראש שהוא

מתפטר.

לכן אמרנו שהוא חייב לצאת לחופשה חודש ימים לפני מועד הפריימריס במפלגתו.

מהיום שהוא מודיע על מועמדותו, חלות עליו הגבלות ברורות מאד. הוצאנו רשימה

ארוכה מאד, התייעצנו בענין זה עם היועץ המשפטי לממשלה.

היו"ר ד' צוקר;

בכמה אנשים מדובר?



פרופ' י' גלנור;

כרגע מדובר בחמישה.

מ' איתן;

מתי מותר לו לחיזור למשרד?

הוא יכול לחזור למשרד מרגע שלא נבחר לרשימח.

לזה אני לא מסכים. אני מציע שיחזור חודש אחרי הבחירות, -זה הדבר היחידי

שעליו יש מחלוקת.

אם נבחר לרשימה הוא ממילא מתפטר. בזה אין בעיה. אם לא נבחר - - -

מ' איתן;

יחזור חודש אחרי הבחירות. מה זה משנה אם לא נבחר? הוא הלך בשם המפלגה

שלו, ניצל את תפקידו גם כדי לקדם את המועמדות שלו, לא יתכן שהוא יוצא לחופשה,

ואם לא נבחר - עוד לפני הבחירות הוא ממשיך לפעול כמנכ"ל המשרד.

אתם אומרים שאדם המזוהה עם מפלגה בצורה כל כך בוטה מ-1 באפריל לא יוכל

לשבת על כסא המנכ"ל. אם כך, לא יכול לשבת על כסא המנכ"ל גם אדם שבחודש האחרון

רץ בכל סניפי המפלגה והוא מזוהה עם המפלגה. מה האסון הגדול אם אנחנו אומרים

לו: אדוני, רצית להתמודד, לקחת חופשה -תהיה בחופשה עד אחרי הבחירות.

אילו הבחירות חיו במועדן, הפריימריס היו חצי שנה לפני הבחירות.

הוא יעזוב את התפקיד חצי שנה לפני הבחירות. תפקידכם הוא לא להגן על

המפלגות, תפקידכם להגן בראש ובראשונה על שירות המדינה. כדי להגן על שירות

המדינה צריך להקשות ככל האפשר על עירוב התחומים. אם הוא לא רוצה לעזוב את

התפקיד, לא יהיה מועמד וימשיך בשירות המדינה.

נציב שירות המדינה אחראי גם לזכויות של כל אחד מעובדי המדינה, ובין השאר

הזכות להיבחר. לפי דעתי, גם זו אחת החובות של הנציב.

חבר-הכנסת איתן, אם המנכ"ל לא נבחר למועמד של מפלגתו, הוא חוזר למשרת

המנכ"ל והוא לא צריך לממש אותן הבטחות שנתן.

הוא פעל בשם מפלגה, רץ במסגרת מפלגה, היה מזוהה עם פעילות מפלגתית.

היו"ר ד' צוקר;

גם אחרי הבחירות יהיה מזוהה עם המפלגה.

מי איתן;

בענין זה אין מה לעשות. אנחנו רוצים שלא תהיה השפעה על תוצאות הבהירות.

אנחנו לא רוצים שתהיה השפעה על עובדיו, על הציבור, על קבלת החלטותיו.

מועמדים בפריימריס מקצינים את העמדות שלהם, הם חייבים. הם מדברים בטון

מפלגתי, הם נאמנים למפלגה וכו'. הזיהוי הוא חד משמעי. לא ראוי שאדם כזה יעבור

מהפעילות המפלגתית ישר לתפקידו כמנכ"ל.

פרופ' י' גלנור;

בנושא זה צריך לקבל ההלטה גדולה וממנה נובעים הדברים האחרים. היו שאמרו,

בשום פנים ואופן לא, עובד מדינה לא יתמודד בתוך מפלגתו. אני מוכרח לומר שיש

בזה איזה הגיון. אנחנו חשבנו שזה לא נכון.

מי איתן;

החוק כבר קבע שלעובד מדינה מדרגות מסוימות אסור לשבת ליד שולחן הנשיאות

בכינוס מפלגתי. ישבת ליד שולחן נשיאות בכל ימות השנה אסור לו, אבל לנהל

תעמולה בסניף המפלגה מותר לו. זה אבסורד. הדברים לא מתיישבים.

פרופ' י' גלנור;

אם אתה אומר לא לאפשר בכלל לעובדי מדינה בכירים להיות מועמדים, יש בזה

הגיון פנימי, מהסיבה שציינת. ההוק אוסר תעמולה, אוסר גיוס כספים, מחייב

להתפטר - אל תיתן לעובדי מדינה להיות מועמדים.

אני חושב שהגישה הנכונה היא בכל זאת לאפשר לעובדי מדינה להיות מועמדים,

בצורה מבוקרת, הכל על השולחן ויש בדיקה. אני מבין שלגבי החלק הזה יש בינינו

הסכמה, גם אתה סבור שצריך לאפשר לעובדי מדינה להיות מועמדים במפלגות, ומכאן

קבענו את שאר הדברים.

מי איתן;

אולי לא צריך, אבל היום אין ברירה.

פרופי יי גלנור;

אמרת שהאיש מז והה מפלגתית. נכון שהוא רץ בתוך מפלגה. אבל מהתרשמות של מי

שמסתכל מבחוץ על הפריימריס, נדמה לי שהעני ן הוא לא כל כך מפלגתי כמו שהיה.

נדמה לי שהאנשים האלה רצים על כרטיס אישי.

הי ו"ר די צוקר;



בתוך מפלגה. אלה לא בחירות אישיות אזוריות.

פרופ' י' גלנור;

יכול להיות שהמתבונן מבחוץ לא מבין את זה. אני רואה מתמודדים באותה מפלגה

מתקיפים זה את זה.

הזיהוי נוצר ברגע שאיפשרנו לאדם להתמודד. אם לא הצליח להיבחר בתוך

מפלגתו, אני לא רואה כל סכנה שיחזור לתפקידו מכיוון שהזיהוי כבר קיים.

מי איתן;

נכון, אבל מכיוון שהזיהוי קיים הוא לא צריך לחזור לתפקידו לפני הבחירות.

למה לא ימשיך בחופשה עד לאחר הבחירות?

פריכי יי גלנור;

אני לא חושב שצריך להטיל עליו עונש כל כך כבד שימנע ממנו להתמודד.

מי איתן;

למה אתה דורש ממי שנבחר לרשימה שיתפטר?

פרופ' י' גלנור;

יש בזה ערבוב רשויות.

מי איתן;

זה אותו ערבוב. זה אותו אדם ואותה סיטואציה. לפי הגישה שלך, גם ממי

שנבחר לרשימה לא צריך לדרוש להתפטר.

אם אדם נבחר לרשימת המועמדים, אנחנו לא רוצים שיוכל לנצל את תפקידו

בשירות המדינה לטובת המפלגה, לכן דורשים ממנו להתפטר. אדם שרץ לפריימריס

מזוהה עם מפלגה, נותן התחייבויות, הוא כבר משתתף במערכת הבחירות. הוא הולך לכל

מקום ואומר לאנשים; אנחנו צריכים לעשות הכל כדי שהליכוד יעלה לשלטון,

וכשהליכוד יעלה לשלטון הוא יכניס את האנשים שלו למקומות הנכונים וידאג להם,

והוא יעשה כך וכך.

ני ישראלי;

החוק עושה הפרדה מאד מסורתית. החוק אומר, אתה תחליט כיצד אתה רוצה לשרת

את הציבור, אם כ-CIVIL SERVENT ואז תהיה עובד מדינה, ואם כנבחר ציבור ואז תרוץ

בשדה הפוליטי ותתמודד בזירה של הנבחרים. חוק שירות המדינה (סיוג פעילות

מפלגתית ומגבית כספים) משקף את התפיסה הזאת, ומחמיר במיוחד עם העובדים הבכירים

בארבע הדרגות העליונות. גם בחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה יש הפרדה כזאת. לא

שוללים לחלוטין מעובד הציבור את האפשרות להתמודד בזירה של הנבחרים, אבל עושים

פסק זמן של מאה ימים.

מה השתנה? השתנו שני דברים. שינוי אחד שחל מאז נחקקו שני החוקים שהזכרתי

הוא הפריימריס. החוק משקף תפיסה של גוף בוחר ולא של פריימריס, של ועדה מסדרת.

חוקי שירות המדינה לא מסדירים כיצד ישתתף עובד מדינה בפריימריס. חוק שירות

המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים) מתייחס לאיסורים על חברות בגוף



בוחר, לא מתייחס לסוגיה של הפריימריס. גם חוק הבחירות שקובע מאה ימים, קובע את

החובה הזאת למועמד לבחירות לכנסת, ולא מועמד ברשימת המפלגה לפריימריס.

חבר-הכנסת מיכאל איתן בעצם רוצה להחיל את הדינים המחמירים לגבי מועמד

לכנסת, שמגבילים את זכויותיו של אדם וגם את חופש העיסוק שלו, להחיל אותם גם על

מועמד לפריימריס. אתה רוצה שהמגבלות החוקיות החלות על מועמד לכנסת יחולו גם על

מועמד לפרי י מריס.

מי איתן;

להיפך, אני רוצה לקיים את הנורמה של סיוג פעילות מפלגתית, אנחנו לא

רוצים שעובד מדינה יישב באסיפה מפלגתית. זאת הכוונה של המחוקק. עכשיו

בפריימריס מוותרים לו. אני רוצה שאדם שלוקח חופשה כדי להתמודד בפריימריס, לא

יחזור עד אחרי הבחירות. זה הכל. ההגיון מחייב זאת. יש תקופה חמה שבה לא רוצים

זיהוי של שירות המדינה עם מפלגות.

פרופי יי גלנור;

לדעתי, הבעיה פתורה. אדם ניסה להתמודד, לא הצליח. אנחנו מציעים לאפשר לו

לחזור לתפקידו למחרת הפריימריס. מרגע שחזר, הוא חוזר להיות עובד מדינה, וכל

החלים עליו כל האיסורים שחבר-הכנסת איתן מדבר עליהם. לא שהוא חזר ומותר לו

להקהיל קהילה ולדבר בשם מפלגה. אין צורך בהחמרה נוספת.

היו"ר ד' צוקר;

חשובה גם- מראית העין. חבר-הכנסת מיקי איתן מדבר לא מנקודת הראות של

המועמד אלא של שירות המדינה. הוא אמר, שמרגע שמתחילות הבחירות המקדימות

במפלגות, בשיטה כלשהי, ועד יום לאחר הבחירות, אף אחד מעובדי המדינה לא יוכל

להיות מזוהה באופן ברור עם מפלגה.

פרופי יי גלנור;

ראשית, כפי שאמרתי, הוא חוזר להיות עובד מדינה וחלות עליו כל ההגבלות.

שנית, בין המועדים להשתמש לרעה בהיותם עובדי מדינה, מי שניסה להתמודד

בפריימריס ולא הצליח הוא הפחות מסוכן, כי הוא כבר מזוהה, הוא כבר ידוע

ומסומן. אני לא חושב שהוא יחרוג מהכללים של שירות המדינה. החשש הוא בדרך כלל

מעובדי מדינה לא מסומנים שאולי הם עוזרים למפלגות, ועליהם אנחנו צריכים לפקח.

די הולץ;

ההצעה של חבר-הכנסת איתן עלולה לפגוע בשני דברים. ראשון - הזכות להיבחר.

בגלל הסנקציה, עובד מדינה יירתע ויימנע מלהגיש מועמדות.

מי איתן;

הוא לא יהיה מוכן לסכן עוד חודש או חודשיים...

דבר שני - חופש העיסוק. אני חוששת שהפגיעה היא לא במידה הראויה ולמעלה מן

הנדרש.

חלו שני שינויים. שינוי אחד הוא שיטת הפריימריס. החקיקה הקיימת, למעט חוק

מימון מפלגות, איננה מותאמת לשיטה הזאת. ככל שמדובר בהסדרת ההשתתפות של עובדי

מדינה בפריימריס, החקיקה איננה מתאימה. לכן הכנו הוראת נוהל, ההוראה הזאת

קיבלה את ברכתו של היועץ המשפטי לממשלה, והיא כוללת את הקומפוזיציה הזאת

שמאפשרת לעובד שלא נבחר בפריימריס לחזור לשירות המדינה. אפשר להשיג על זה,

אפשר לערער על זה, כרגע זו רק הוראת מינהל ונוהל. אפשר לקראת הבחירות הבאות

לחוקק את ההוראה, והכל יהיה הרבה יותר טוב והרבה יותר מוסדר, ולא יהיה צורך

בהוראות נוהל.

השינוי השני הוא הקדמת הבחירות. אלמלא ההקדמה היינו עומדים בהוראה בענין

מאה ימים. הפריימריס היו נערכים הרבה לפני מאה הימים הסטטוטוריים, ואז לא היתה

כל הדילמה הזאת, לא צריך היה לשנות מועדים. אחרי הפריימריס עוד היה זמן, היתה

מגיעה התקופה של מאת הימים, האיש היה מתפטר ונגמר הסיפור.

בנוהל שלנו קבענו שאחרי שהאיש נבחר בפריימריס הוא יחזור אלינו ואנחנו

נשקול אם הוא יכול בכלל לחזור לתפקיד ואם לא. שיקול אחד הוא לוח הזמנים,

הקירבה למאת הימים הסטטוטוריים, ושיקול שני - מהות התפקיד, אופי התפקיד,

הסמכויות, ניגוד ענינים.

מי איתן;

את אומרת שאחרי הפריימריס הוא לא חוזר אוטומטית לעבודה?

לא בהכרח.

מי איתן;

אם כך, איפה כל הטיעונים בדבר פגיעה בחופש העיסוק.

נ' שראלי;

לפי חוקי היסוד אנחנו צריכים להעמיד אינטרס מול אינטרס. אתה מדבר על טוהר

המידות בשירות הציבורי, על תדמית השירות הציבורי, על מניעת פוליטיזציה של

השירות הציבורי. כל זה אתה מניח על כף מאזנים אחת. על הכף השניה - חופש העיסוק

של הפרט, זכותו לבחור ולהיבחר. ניסינו לאזן את האינטרסים, ניסינו לאזן במקום

שהחקיקה איננה מסדירה, ותוך שמירה על מאת הימים הסטטוטוריים. לא היה צורך

לפגוע במאה הימים האלה אלמלא הקדמת הבחירות. אלמלא הקדמת הבחירות לא היינו

באים לשנות את הסעיף.

היו"ר ד' צוקר;

מה היה אילולא הוקדמו הבחירות?

מתוך 13 כנסות שקיו, כולל האסיפה המכוננת, בעשר הוקדמו הבחירות. זאת

אומרת, זה הכלל ולא היוצא מן הכלל.



ני ישראלי;

איילולא הוקדמו הבחירות, היו בהירות מקדימות במפלגות ואז היינו יודעים מי

נבחר להיות מועמד, ומאותו יום הלות עליו הוראות החוק שחלות על מועמד, ומי לא

נבחר. מי שנבחר צריך להתפטר לפי החוק - מאה ימים לפני הבחירות.

היו"ר די צוקר;

אדם השתתף בבהירות מקדימות, נבחר או לא נ בהר. רק חודשיים לאחר מכן מתחילה

התקופה של מאה הימים. מה עושים בחודשיים אלה?

נ' ישראלי;

תשב ועדה ותשקול מה תפקידו, מה הסמכויות שלו.

הי ו"ר ד' צוקר;

כלומר, יש בהחלט אפשרות שאדם שהשתתף בפריימריס, אם נבחר ואם לא נבחר,

יחזור לעבודה להודשיים ורק אז יתפטר?

כן-

הי ו"ר די צוקר;

זה מה שרציתי לדעת. ועכשיו תסבירי לי מה פסול בהצעה של חבר-הכנסת מיקי

איתן. המצב החוקי הקיים, אלמלא הוקדמו הבהירות היה מאפשר פגם נורא בשירות

המדינה - אנשים שנבחרו לרשימות של מפלגות היו הוזרים לתפקיד בשירות המדינה.

נ' ישראלי;

אם בעבר לפני הפריימריס אדם ידע שהוא מועמד 160 יום לפני הבחירות, הוא

צריך היה לעזוב את שירות המדינה? אפשר לומר שהיה פגם נורא, הוא מועמד והוא

נשאר בתפקיד הודשיים.

הי ו"ר ד' צוקר;

הפגם היה קיים בכל מקרה ובכל שיטה,

מי איתן;

אז היתה בעיה פרקטית. לא היו פריימריס ועד מועד מאוחר יותר לא ידעו מי

המועמדים.

היו"ר די צוקר;

נראה שהסוגיה הרבה יותר רחבה מזו שאתה העלית. בבחירות במועדן היו אנשים

נבחרים בפריימריס, חוזרים לשירות המדינה ורק לאחר תקופה מסוימת מתפטרים.

הזיהוי היה כפול ומכופל. אדם יכול היה במשך חודשיים לעשות את כל הדברים הבלתי



כשרים שבעולם.

מ' איתן;

גבי נורית ישראלי לא הוציאה מכלל אפשרות שגם למי שלא נבחר בפריימריס לא

יתנו לחזור לשירות.

פרופי י י גלנור;

ניסיתי להעמיד את הדברים על בסיס עקרוני ואני רוצה להבהיר. נראה קודם כל

מה היה המצב הקודם, שלא היה מוסדר. עובדי מדינה, בדרך זו או אחרת, היו פעילי

מפלגה, עם פר"מריס ובלי פריימריס. לפני הבחירות הקודמות היו פריימריס במפלגה

אחת, וחיו עובדי מדינה שהתמודדו. המצב הוא לא שיש איסור על עובדי מדינה, אלא

שאין הסדר של הנושא וכתוצאה מזה דברים נעשים בסתר, צריך לרדוף אחרי אנשים

וכו'.

באנו ואמרנו, יש לעובדי מדינה זכות, כמו לכל אזרח, להתמודד במפלגות שלהם.

מי איתן;

אל תאמר את זה בפסקנות כזאת. זה לא בדיוק כך. גם לקצין בצבא יש זכות

כזאת?

פרופי י י גלנור;

הדברים לא דומים.

היו"ר ד' ציקר;

אני חושב שיש זכות לכל אדם, וההגבלה צריכה לחיות במידה נכונה ולמטרה

ראויה.

פרופי יי גלנור;

מרגע שאמרנו שלא צריכה להיות מניעה בפני עובדי מדינה להיות חברי כנסת,

אני חושב שזו זכותם, ואולי זו אפילו תרומה לכנסת, אבל בענין זה אני לא מבין,

אמרנו שבשיטה החדשה לא נמנע אלא נקבע את ההגבלות. יציגו את המועמדים האלה קבל

עם ועדה ויהיו עליהם הגבלות.

מי איתן;

נראה לי שאתה חי בטעות גדולה. אתה הוצאת נוהל, ובפועל אתה נותן לעובדי

מדינה לעבור על החוק ואתה לא נוקט נגדם אמצעים. יום יום עומדים עובדי מדינה

בראש אסיפות מפלגתיות בסניפים, דבר אסור על פי החוק, ואתה מעלים עין.

פרופי י' גלנור;

לא. אנחנו מקפידים על זה.

מי איתן;

אתה לא יכול להקפיד. נתת לו להתמודד בפריימריס. הוא עומד יום יום



באסיפות.

נ' ישראלי;

הוא לא עובר על החוק. נתנו לו היתר. לפי סעיף 1 לחוק שירות המדינה (סיוג

פעילות מפלגתית ומגבית כספים), אפשר להחיל את ההוראות על קבוצה מסוימת של

אנשים או לתקופה מסוימת. היתה החלטת ממשלה, באישור ועדת העבודה והרווחה,

שבתקופת הפריימריס - - -

מי איתן;

החוק אוסר את זה. החוק קבע נורמה.

החוק מאפשר איזה שהוא מנגנון של היתרים, ואנחנו נתנו היתר. פורסם בילקוט

הפרסומים היתר למי שמתמודד בפריימריס שהאיסורים לא יהולו עליו.

פרופי יי גלנור;

יתכן שנציב שירות המדינה עשה טעות איומה, אבל אין סתירה לחוק מכיוון

שהדבר קיבל את אישור היועץ המשפטי לממשלה. מבחינה זו הנוהל תופס, אלא אם כן

תשנו אותו בחקיקה.

היו"ר די צוקר;

הבעיה שאני רואה היא שכל מה שנחוקק עכשיו - יהיה רטרואקטיבי.

נ' ישראלי;

יש בהחלט מקום להסדיר בחקיקה את כל התחום הזה, שהוא רגיש וחשוב

וקונסטיטוציוני ממדרגה ראשונה. השאלה היא מתי. כל ההסדר הזה הוא זמני, כי

החקיקה הקיימת איננה מתאימה לשיטת הפריימריס ככל שמדובר בעובדי המדינה.

אדוני היושב ראש, הסכנה שאתה חושש מפניה, אני אמנם לא חושש מפניה אבל

נניח שאתה צודק, הסכנה לא קיימת בבחירות האלה. בגלל צמידות הזמנים הפעם אין

בעיה.

אנחנו עומדים כבר חודש לפני הפריימריס במפלגות, כלומר עובדי המדינה

שמדובר בהם כבר יצאו לחופשה. כשיצאו, הם חשבו שלמהרת הפריימריס הם חוזרים

לעבודה. מבחינה זאת כל מה שנחוקק יחול רטרואקטיבית. זה הקושי שאני רואה.

מבחינה זאת לבהירות הקרובות זה כבר מאוחר, אבל צריך להסדיר את הנושא

בחקיקה ראשית.

ההסדר צריך להיות הרבה יותר רחב. חבר-הכנסת מיקי איתן פתה פתח ולאחר

שהצצנו, נראה שהסוגיה הרבה יותר רחבה.

פרופ' י' גלנור;

אמרתי שיש ויכוה עקרוני, אם בכלל לאפשר לעובדי מדינה להתמודד בפריימריס.

היו חילוקי דעות. נקטנו בשיטה שנקטנו, אני יודע שהיו מי שהתגגדו. אפשר להציע

שיטה אחרת. נעלה את זה לדיון בחקיקה הראשית.

חבר-הכנסת איתן, אמרת שעשרות עובדים מפירים את ההוק. מדובר רק על חמישה

אנשים שלהם ניתן היתר.

האמן לי, כשאני אומר עשרות אני יודע על מה אני מדבר. בבהירות הקודמות

ראיתי במפלגתי דברים שהתביישתי בהם, והתפלאתי שאף אחד לא עשה כלום.

אני מצטרף לדעתו של היושב ראש, שיש בעיה של רטרואקטיביות.

היו"ר ד' צוקר;

מכיוון שאיננו רוצים לחוקק הקיקה רטרואקטיבית, אני מבקש מנציב שירות

המדינה, אנסח את הדברים גם בכתב, בסוגיה של עובדי המדינוע הבכירים, זכותם

להיבחר ומה נובע ממימוש הזכות, להכין לועדת החוקה תזכיר והמלצות לחקיקה. כי

הקושיה היא קושיה.

פרופי יי גלנור;

מכיוון שבנושא זה אנחנו עוסקים בתיאום עם משרד המשפטים, אני מבקש שהתזכיר

יוגש על ידי היועץ המשפטי לממשלה ביהד עם נציבות שירות המדינה.

היו"ר ד' צוקר;

אפנה את הבקשה ליועץ המשפטי לממשלה ולנציב שירות המדינה.

אנחנו מאשרים את סעיף 24, בכפוף לבקשה שלי מהיועץ המשפטי לממשלה ומנציב

שירות המדי נה.

הצעת חוק הבהירות לכנסת הארבע-עשרה ולראש הממשלה (הוראת שעה) אושרה

לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

חברים, אני מכריז על הפסקת צהרים עד שעה 30;14.

(הישיבה הופסקה בשעה 13:45 וחודשה בשעה 14:30)



היו"ר די צולור;

אני מחדש את הישיבה.

אני חוזר להצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מסי 32) (הזכות להציע רשימת

מועמדים), סעיף 4. לאחר התייעצות המשפטנים, אני מבקש להציג את התיקונים

לסעיף 57 לחוק.

י' בונן;

ניסחנו מחדש את כל סעיף 4 להצעת החוק.

בסעיף 57 לחוק, סעיף קטן (ג) ינוסח כפי שקבעה הועדה: "מפלגה תגיש רשימת

מועמדים על גבי טופס..." ומכאן אין שינוי. במקום 19ב צריך להיות 19א.

סעיף קטן (ד): הצעת מועמד לראש הממשלה לפי סעיף 9 לחוק יסוד: הממשלה, תוגש

על גבי טופס שנקבע בתקנות, והיא תיחתם בידי בא-כוח המפלגה המציעה או בידי ממלא

מקומו; הוצע מועמד על ידי שתי מפלגות או יותר, ייחתם הטופס בידי באי כוחן של

אותן מפלגות או ממלאי מקומם,

סעיף קטן (ד) חל גם על בחירות מיוחדות, שגם אז מי שיכול להגיש מועמד לראש

הממשלה היא רק מפלגה או מפלגות שמיוצגות על ידי עשרה חברי כנסת לפחות.

סעיף קטן (ה) - הצעת מועמד שצריכה תמיכה של 50 אלף איש: הצעת המועמד

לראש ממשלה לפי סעיף 9(א)(3) לחוק יסוד: הממשלה תוגש על גבי טפס שנקבע בתקנון,

ויחתמו על גביו חמישים אלף בוחרים המודיעים על תמיכתם במועמד.

גם כאן צריכה להיות חתימה של בא כוח המפלגה שלו.

נוסיף זאת.

סעיף קטן (ו): לטופס כאמור בסעיף קטן (ה) יצורף תצהיר לפי סעיף 15

לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971, המאשר שכל החתימות על גביו ניתנו

בנוכחות המצהיר לאחר שהתומך הזדהה בפניו.

סעיף קטן (ז): לא יחתום אדם כתומך ביותר ממועמד אחד; מי שחתם ביותר

ממועמד אחד - חתימותיו בטלות.

סעיף קטן (ח): בוחר שחתם כתומך במועמד לא יוכל לחזור בו מחתימתו; מותו

לא יפסול את חתימתו.

סעיף קטן (ט): לענין סעיף זה, לא יתחשבו בכל החתימות הבאות אחרי 55,000

החתימות הראשונות בחצעת מועמד לראש הממשלה שהוגשה על ידי מפלגה כאמור.



היו"ר ד' צוקר;

אנחנו מאשרים את סעיף 4 להצעת החוק בנוסח שקרא מר יורם בונן.

אנחנו עוברים לסעיף 5 להצעת החוק, שבו יש שתי גירסאות. לפי גירסה בי

מבטלים את הערבון.

(קורא סעיף 5 להצעת החוק - תיקון סעיף 60 לחוק)

אם מבטלים את הדרישה ל-1500 חתימות, אולי צריך להיות ערבון.

מ' בס;

מי שמבקש כספי מדינה, צריך לתת ערבות בנקאית. חדרישח לערבו ן לא מונעת

קוריוזים. חם עומדים בכל הדרישות.

חיו"ר די צוקר;

אני רוצח להמשיך במגמה שלנו, אנחנו עוברים למשטר של מפלגות ומסירים את

חדברים שנועדו להקשות. מי שראוי להיות מפלגה, יכול להתמודד לכנסת. אם מאמצים

את הגישח העקרונית הזאת, גם ביטול הערבון נגזר ממנה.

ש' גוברמן;

למח דורשים 55 אלף חתימות לראש הממשלה?

מפני שזח ראש חממשלה. נטל ההוכחה צריך לחיות חרבה יותר גדול מאשר לחגשת

רשימה לכנסת.

ש' גוברמן;

אבל אלה מפלגות שמיוצגות בכנסת. רק מפני שמספר המנדטים של אותה מפלגה חוא

קטן חיא לא יכולה להגיש מועמד לראש הממשלה? זה לא עקבי.

חיו"ר ד' צוקר;

נראה לי שזה שינוי גדול מכדי להתייחס אליו עכשיו.

בסעיף 5 אושרה גירסה בי.

אי שיל"ת;

ביטול חערבון מחייב מחיקה של שני סעיפים נוספים - סעיף 66 וסעיף 85.

אנחנו מאשרים את השינויים הניגודים מגירסה בי - מחיקת סעיפים 66 ו-85.

ואם נגזרים תיקונים נוקפים מביטול הערבון, גם הם מאושרים.

י' בונן;

(קורא סעיף 6 - תיקון סעיף 61)

ש' שהם;

בענין זה יש בעיה שהעלתה חברת-הבנסת תמר גוז'נסקי, שאותה אפשר לפתור

בנקל. לעתים שם הסיעה שונה משם המפלגה, ואז יש שאלה אם יכולה המפלגה להשתמש

בכינוי של הסיעה, אני חושב שאין סיבה לאסור את זה.

היו"ר ד' צוקר;

שם המפלגה שלהם מק"י, הכינוי הוא חד"ש.

בסעיף 6(א} אחרי המלים "שבהם היתה מסומנת רשימת המועמדים שלה בבחירות

אף אם הוא שונה משמה של המפלגה. זאת אומרת

שהזכות של מק"י על הכינוי חד"ש קיימת גם אם כינוי הסיעה שונה משמה של המפלגה.

היא יכולה להשתמש בכינוי זה ומפלגה אחרת אינה יכולה להשתמש.

לדעתי, הדבר ברור מהנוסח הקיים.

היו"ר ד' צוקר;

כדאי להסיר ספק.

נראה לי שהנוסח הקיים לא מעורר את הספק שרוצים להסיר.

להטיל ספק שאיננו קיים זה רק מעורר בעיות, כי אז שואלים; למה תיקנו,

כנראה יש ספק...

אני לא משוכנע שאין ספק.

הסעיף מדבר לא רק על סיעה אלא גם על רשימת מועמדים, ואם מתקנים כאן צריך

אולי לתקן גם בסעיף 61(ג).

צי ענבר;



נכון. אנחנו עדיין לא יודעים מה הדין, כי זו פעם ראשונה שיש לנו בחירות

במתכונת הזאת.

היו"ר ד' צוקר;

אני רוצה לראות אם אפשר להחלץ מהבעיה ולא לשנות את הנוסח. מר ג וברמן,

אתה מוכן לכתוב לי מכתב שלפי דעת היועץ המשפטי לממשלה אין שום בעיה בענין הזה?

ש' גוברמן;

זאת שאלה מאד היפותטית.

היו"ר ד' צוקר;

כיוון שמפלגה חרדה, אני רוצה להבהיר את הדבר. אם תכתבו לי שלפי דעתכם

אין כל ספק ולא יכולה לעלות שאלה כזאת, נסתפק בזה.

ש' גוברמן;

כאשר מדברים בסימון של רשימת מועמדים, אי אפשר ולא צריך לדון בשם של

מפלגה, כי לא על זה מדובר. ההגנה כאן היא על כינויים של סיעות, לא על שמות של

מפלגות. החוק מבדיל בין שמה של מפלגה ובין הכינוי של רשימת מועמדים. אלה שני

דברים שהם לא בהכרח זהים.

היו"ר ד' צוקר;

מה קורה אם השם והכינוי שונים זה מזה, אבל מבחינה ציבורית אתה מזוהה עם

הכינוי ורוצה להשתמש בו, ואתה חושש שמא מישהו יטול אותו ממך או תישלל ממך

הזכות להשתמש בכינוי שהוא לא השם??

שי גוברמן;

יש תמיד ההגנה של איסור הטעיה.

היו"ר ד' צוקר;

למה לא לכתוב את זה?

א' שיל"ת;

אני רוצה שוב להביע דעה אפיקורסית. לדעתי, הכלל שקבענו שמפלגה ורק מפלגה

מגישה רשימת מועמדים והכלל שמנסים לקבוע כאן לגבי אותיות וכינויים - אין להם

שום שייכות. מפלגה אין לה אות ואין לה כינוי, יש לה שם לפי חוק המפלגות.

מפלגה מייצרת אות וכינוי רק כשהיא מגישה רשימת מועמדים, והדבר מקבל משמעות

אמיתית מעבר למערכת הבחירות רק אחרי שנבחר לפחות חבר כנסת אחד ויש סיעה.

כלומר, גם בשיטה החדשה שמפלגה מגישה רשימת מועמדים האות והכינוי באופן מהותי

הם לא אצל המפלגה אלא אצל הסיעה.

לכן אני מציע להשאיר את החוק הקיים כפי שהוא, להשאיר זכות קדימה לאותיות

האלה, ולהשאיר את האפשרות שבא-כוח של גוף כזה יתן אישור להשתמש באות, אבל לתת

את האפשרות לבא-כוח הסיעה. לא לשנות את החוק הקיים. זה פותר את הבעיה של

חברת-הכנסת תמר גוז'נסקי ועוד אלף בעיות אחרות שיתעוררו, שהיום אנחנו לא צופים



אותן.

קריאה;

איך זה פותר את הבעית?

א' שיל"ת;

לחברת-הכנסת תמר גוזינסקי יש סיעה בכנסת שנקראת חד"ש, הרשימה לשלום

ולשוויון. יש לה זכות לכינוי הזה, זכות עדיפות. אם נשנה את החוק, תצוץ בעיה

במקום אחר - סיעה שמייצגת שתי מפלגות או מפלגה שיש לה שתי סיעות ועוד.

היו"ר ד' צוקר;

אני חושב שהפעם לא אקבל את הדעה האפיקורסית, כי זה רדיקלי מדי. אני רוצה

לחזור לשאלה הצרה שיש לפנינו. אם אכן ברור (נהיר לכל שאין שום בעיה למפלגה כמו

חד"ש, ששמה הפורמלי מק"י וכינויה הוא חד"ש, בואו נעשה אחת משתים: או שנבהיר

את הדבר בחוק, או שתכתבו לי את הדבר כדי להרגיע אנשים.

לא נספיק לבדוק ולהגיש מכתב. אתה רוצה להביא את הצעת החוק למליאה עוד

היום. אין לי ספק שהכנסת האלמנט של שם המפלגה מכניס רק סיבוך.

יש פרוטוקול.

אם יש למישהו ספק, אני מבקש להבהיר את הדברים.

אני לא רואה נזק מיידי בתוספת שהציע מר שהם, אבל זה מיותר.

יש לי רושם שהועדה תסתבך בדברים האלה. מה רוצים להוסיף?

שההגנה חלה גם על שם המפלגה וגם על שם הסיעה, גם אם זה לא אותו שם.

כתוב כאן שההגנה חלה על הכינוי, האות או האותיות, שבהם היתה מסומנת רשימת

המועמדים. ברור שאלה הכינוי והאות ואין שום קשר למפלגה. אם מכניסים עכשיו קשר

למפלגה, צודק מר משה ינון, זה יעורר תהיות וספקות.

אני מבקש משלמה גוברמן או ממשה ינון הצהרה לפרוטוקול. שמעתי את הדבר גם

ממרדכי בס.

ש' גוברמן;

שאלה. אם תהיה מפלגה שתקרא לעצמה, כמו שראינו בבחירות להסתדרות, רשימה

חדשה, האם תהיה טענה נגד שימוש במילה חדשה?

יש כללים של הגנת סימנים. הדשה - זה לא כינוי מהותי.

ש' גוברמן;

זו רק דוגמה לסיבוך שעלול להתעורר.

הצעתי היא שהיושב ראש כשיביא את הצעת החוק לקריאה השניה, יאמר שהכוונה

היא כפי שדובר כאן.

נאשר את סעיף 6, וכשאביא את הצעת החוק במליאה לקריאה שניה - אומר אותם

דברים שאמרתם כאן לפרוטוקול..

לחבר הכנסת דוד מגן יש הצעה לסעיף 25(ב}{1), שלא דנו בו. ההצעה היא לגבי

התפלגות שיש בה יותר מחבר-כנסת אחד, ובלבד שנעשתה בתוך מאה ימים לפני הבחירות

- לענין מימון מפלגות ודברים אחרים. הצעה שניה בענין אותיות - שימוש באות

שמפלגה אחרת השתמשה בה בבחירות שלפני האחרונות.

אושרו שתי הסתייגויות לחבר-הכנסת דוד מגן.

אני מבקש להוסיף בסעיף 61(ג}. בסיפה כתוב "היו שתי מפלגות או יותר

מיוצגות בכנסת היוצאת על ידי סיעה אחת - בהסכמתו של בא-כוח אחת המפלגות שמונה

לצורך כך על ידי המפלגות" אני מבקש להוסיף שימסרו הודעה ליושב ראש הכנסת.

אסביר. גם בחוק הרשויות המקומיות (בחירות) יש סעיף דומה, שמחייב סיעה

מקומית לפנות לבא-כוח סיעה בכנסת, כפי שזה היה עד היום, לבקש רשות להשתמש

באותיות. שם 1ר, נפוץ מאד. אם לא יהיה גוף מוסמך שבפניו באים מי שמוסמכים לדבר

בשם מפלגות על אישור אותיות, אני לא אדע למי להפנות אותם. שם מדובר ב-1800

רשימות מועמדים, שרבות מהן פונות לכנסת לקבל אישור. לכן אני מבקש שההודעות

האלה יימסרו ליושב ראש הכנסת, כדי שאני אוכל לקבל רשימה.

מקובל. בסיפה של סעיף קטן (ג) נוסיף הבהרה ששמות באי הכוח יימסרו ליושב

ראש הכנסת.

(קורא סעיף 7 - תיקון חוק המפלגות והוראת שעה).

1 י בונה;

בהצעה לסעיף 6(2)(ב) להוק כתוב "מיום שנמסרה לבאי כוח הצדדים". בחוק

מיום שניתנה. אני מפנה את תשומת לבכם שאתם מאריכים קצת את הזמן,

כי הההלטה יכולה להינתן היום ועד שתימסר יעברו עוד י ומיים-שלושה.

מ' בס;

אי אפשר גם לקצר את התקופה לשבעה ימים וגם לא לחייב מסירה.

היו"ר ד' צוקר;

זה לא מוכרח לעכב מאומה. יש היום פקס, אפשר תוך שניות להעביר הודעה.

מ' בס;

צריכה להיות מסירה כדין. פקס זאת לא מסירה כדין.

היו"ר די צוקר;

גם את זה צריך פעם לתקן,

נשאיר סעיף קטן (ב) כמו שהוא בהצעה.

שאלה לסעיף קטן (ה). נניח שהחוק הזה יעביר בכנסת היום ויתפרסם ברשומות

מהר, הבטיהו לנו לפרסם מחר. כמה זמן לפני הבחירות יישאר לרישום מפלגה?

מ' ינון;

אם נעשה את חשבון המועדים, אתמול היה היום האחרון לרישום.

היו"ר די צוקר;

זה ממש בלתי אפשרי. אנחנו מפרסמים את החוק מחר וכבר אי אפשר להירשם.

כולנו מסכימים שלה בלתי אפשרי.

צריך לנסות לקצץ בפרקי הלמן לשלבים השונים.

ש' גוברמן;

אני מציע להתנגדויות לקבוע 10 במקום 14 יום, ובדוחק אפילו 8 ימים.

צי ענבר;

צריך למצוא את כל החומר שפירסמו, לנמק. לה לוקח למן.



ש' שהם;

אפשר לקצץ בזמן להודעה על הגשת בקשה. למה לא לפרסם את ההודעה תוך 48

שעות?

זי בונה;

הפרסום הוא לא בעתונות אלא ברשומות.

אפשר לקבוע בהוראת שעה שדי בפרסום בשלושה עתו נים נפוצים, ואז אפשר

שהפרסום ייעשה תוך יום אחד. יותר אנשים קוראים עתונים מאשר את רשומות.

אני מציע לקבוע שהפרסום יהיה בעתונים - תוך ארבעה ימים. את הזמן להגשת

התנגדות נוריד מ-14 ל-10 ימים. הודעה על החלטה בהתנגדות - תוך 7 ימים במקום

10. הרווחנו שבוע.

הפרסום ברשומות יכול להיות תוך 24 שעות.

אני רושם בפרוטוקול את ההודעה של גבי נגה ענתבי. משרד המשפטים יעשה כדי

שמפלגות שיירשמו בימים הקרובים, תוך 24 שעות יפורסם דבר רישומן.

אנחנו מאשרים את סעיף 7(1) כפי שסיכמתי.

אני חושב שצריך לפרסם מחר הודעה בעתון על התיקון הזה. הפרסום ברשומות

נכון חוקית, אבל לא נכון ציבורית.

מר בונה, כמי שרוצה שיהיה ממש בחוק, אני מבקש - - -

אני מבקש שתפנה את הבקשה למשרד המשפטים. זה ענין של המשרד, לא שלי.

אבקש משר המשפטים שמחר או לכל המאוחר מחרתיים יתפרסמו הודעות, כדי

שהציבור יידע את לוח הזמנים לרישום מפלגות.

שאלה לסעיף קטן (ה). האם מותר לבית המשפט העליון לפרסם את ההחלטה, ואת

הנימוקים לפרסם מאוחר יותר? מה נחשב המועד לענין זה?



ש' שהם;

ההחלטה צריכה להימסר, לא הנמקה.

ת' אדרי;

כך עשו בענין רשימת כך.

סעיף קטן (1) הוא הוראת שעה. מסעיף קטן (2) זה הוק קבוע.

בסעיף (3) להצעת החוק, בסעיף 19א במקום "או את מועמדה לראש הממשלה",

או את המועמד מטעמה לראש הממשלה.

בסעיף 19ב, פרק זמן של 47 ימים נכון ללוה הזמנים הרגיל. הפעם זה יוצא 48

ימים.

נכתוב: לא יאוחר מהיום האחרון להגשת רשימות מועמדים.

מקבלים את הרשימות במשך יומיים. אמנם לרוב מגישים את הרשימות ביום

האחרון, אבל אפשר להגיש תוך יומיים.

לא יאוחר מיום הגשת רשימות מועמדים.

יום קודם להגשה, כדי שתדעו שמי שמוסר את הרשימה הוא אכן מוסמך.

לועדת הבחירות יש סמכות לקבוע מתי מקבלים את הרשימות. הפעם זה ייצא בחול-

המועד פסח. נניח שנקבל רשימות מ-10 בבוקר עד 12 בצהרים. אם אומרים שההודעה

תהיה עד היום הזה, זה יכול להיות גם עד שעה ארבע אחר הצהרים.

אני מציע לקבוע מירווח זמן, שבוע ימים. לפעמים יש סכסוכים בענין זה.

לא יאוחר מ-50 יום לפני הבחירות. אם יש צורך, אפשר לקבוע הוראת שעה

לבחירות האלה.

חברים, מה שתסכמו בענין זה ביניכם -זה מה שיהיה.



א' שיל"ת;

מה בענין החלפת בא-כוח? משנקבע בא-כוה, האם הוא עומד לעולם ועד, גם

לכנסות הבאות?

היו"ר ד' צוקר;

אם מפלגה לא הודיעה על בא-כוה אחר, אני מניה שבא כוחה יהיה אותו אדם

שנקבע.

אפשר לקבוע בהוק: כל מפלגה רשאית בכל עת להחליף את באי כוהה ואת ממלאי

מקומם, ולהודיע על כך בכתב...

היו"ר ד' צוקר;

נראה לי שזה מובן מאליו.

שי ג וברמן;

אני מציע ליצור בסעיף 19ב מכניזם, שאם מפלגה לא הודיעה, כי אז יראו כבא

כוה המפלגה את היושב ראש שלה או מי שמכהן בתפקיד יושב ראש.

הי ו"ר ד' צוקר;

נתקלנו בדבר כזה, ואמרנו שמפלגה שלא טורחת לרשום בא כוה - לא תוכל להגיש

רשימה.

אושרו סעיפים קטנים (2) ו-(3) בסעיף 7 להצעת החוק.

יש לנו שתי הערות לסעיף קטן (4), אהת עקרונית ואהת טכנית. אתהיל

בעקרונית. בתוך עמנו אנחנו יושבים ואנחנו יודעים שיש מפלגות הדשות שנרשמו

שקודם לרישומן פעלו כעמותות. הן גייסו כספים, ולפי שמועות מבוססות מאד הן

גייסו כספים גם מתאגידים וגם מיחידים מעבר למגבלות המוטלות על מפלגות.

עכשיו יש תיקון, התיקון הזה כביכול מתיר אבל בעצם איננו מתיר. החשש שלנו

הוא שאם התיקון הזה יתקבל בנוסחו זה, מבקר המדינה הוא שיהיה "האיש הרע".

הכנסת נחמדה מאד והתירה למפלגות החדשות - - -

היו"ר ד' צוקר;

לא התירה להם.

האיסור קיים היום בחוק. היום כל העברה כזאת נהשבת תרומה מתאגיד. עכשיו בא

הסעיף הנהמד כלפי המפלגות ואומר; במגבלות מסוימות, מותר לכם. אחר כך יהיה דוח

של מבקר המדינה, שיהיה שלילי מפני שתוכן הפעילות שלהם הוא בניגוד להיתר,

ואנהנו נהיה הרעים. אחת מן השתים, או שמתירים או שאוסרים. אבל היתר שאיננו

עונה לבעיות של המציאות הוא פרובלמטי.



היו"ר ד' צוקר;

בואו נחזור לרגע אחורה. מר גוברמן ואנוכי דיברנו על זה, והעמדה שסיכמנו

היתה שלא רוצים לאפשר שמי שקודם רישומה כמפלגה היתה עמותה תוכל לעשות מה שאסור

למפלגה,

אפשר להשאיר את הדין הקיים בתוקפו. הדין הקיים הוא שהעברה מעמותה למפלגה

היא תרומה מתאגיד.

צ' ענבר;

עמותה הפכה להיות מפלגה.

הטענה שאני שומעת מהמפלגות החדשות היא שאין להן אמצעים להקים את המפלגה.

הסעיף הזה לא עוזר להן במאומה.

היו"ר ד' צוקר;

הכוונה שלנו לא היתה לעזור או לא לעזור. אני לא רוצה שזאת תהיה דרך עוקפת

חוק מימון מפלגות. הרי הכוונה להשאר במסגרת של עמותה עד הדקה התשעים היא

לעשות כביש עוקף.

מ' בס;

האם בהיר וברור לכל מי שישמע על התיקון הזה, שבעצם הוא לא בא להתיר לו

להזרים - - -

היו"ר ד' צוקר;

אני לא יודע. אני יודע מה היתה כוונת הועדה, צריך לנסח את זה באופן

בהיר.

אנחנו חשבנו שהועדה רצתה לבוא לקראת המפלגות החדשות, וראינו שלא משיגים

את המטרה. אגב, הם אפילו טוענים שהם השפיעו על ההחלטות האלה.

היו"ר ד' צוקר;

לא. טוב שאמרת את זה. אני רוצה לומר דבר ברור מאד. הועדה הייתי אז אני,

התייעצתי עם שלמה גוברמן ועם צבי ענבר ואמרתי את עמדתי. העמדה היא חד משמעית,

ואני מבקש שעל פי העמדה הזאת ינוסח הסעיף.

אני לא יודע לנסח חוק, אני יכול לנסח רק את הכוונה. הכוונה היא שעל כל מי

שמתמודד בבחירות יחולו אותם עקרונות, אותן הוראות ואותן מגבלות. מי שקודם פעל

כעמותה, לא יוכל להשתמש בכספים שמפלגה לא יכולה להשתמש בהם.

הכוונה ברורה. עכשיו צריך לראות איך מנסחים וממשים אותה.

הצעת נוסח: על אף האמור- בסעיף 8 לחוק מימון מפלגות - סעיף האיסורים -

מפלגה שבין מייסדיה כלולים מי שהיו הברים בחבר בני אדם, בין מאוגד ובין שלא

מאוגד, תהא רשאית לקבל מאותו חבר בני אדם, לא יאוחר מעשרה ימים מיום רישומה

כמפלגה, תרומה, כמשמעותה בסעיף 28(א), בתנאי שלא תהא מותרת קבלת תמורה או חלק

ממנה שלא היתה מותרת אילו אותו חבר בני אדם היה רשום כמפלגה לפחות שנה שלפני

רישומה כמפלגה; וכן בתנאי שאותו חבר בני אדם הצהיר בכתב, שהוגש לרשם המפלגות

ולמבקר המדינה, כי הוא ניהל חשבונות כאמור בסעיף 9 לחוק מימון מפלגות, וכי הוא

יעמיד את חשבונותיו לבקורת מבקר המדינה כאילו היה מפלגה.

מ' בס;

יכול להיות שהנוסח יותר טוב מהנוסח הקיים, אבל זה אומר אותו דבר.

האלמנטים החשובים שיש כאן היתר לקבלת כספים בסייגים קשורים. אם המפלגה

מקבלת כספים שלא עומדים בסייגים האלה, היא עבריינית. היא לא יכולה לקבל כספים

כאלה.

אם החוק הקיים נשאר כמות שהוא, הרי גם עמותה שהפכה למפלגה לא יכולה

להעביר את כספי העמותה למפלגה, כי זה כמו תרומה מתאגיד. מה שהסכמנו לפתוח זה

שימוש בכספים של עמותה כל עוד פעלה על פי הכללים של מפלגות.

אותן עמותות שהפכו להיות מפלגות גייסו כספים בניגוד לסעיף 8 להוק מימון

מפלגות. הסעיף הזה לא בא להתיר להן את השימוש בכספים אלה.

בוודאי שלא.

אני רוצה לומר דבר ברור לפרוטוקול, שמבקר המדינה יאכוף את הדבר הזה במלוא

משמעותו. ושלא תהיה ציפיה שאכן יאפשרו העברת כספים כאלה.

העליתי את השאלה בעקבות פניה של נציג עמותה שהפכה להיות מפלגה. היושב

ראש קבע את עמדתו במלים ברורות לחלוטין. כתבתי במפורש לנציג אותה עמותה, שאספה

כסף רב, שיוכלו להעביר למפלגה אך ורק כספים שעמדו בקריטריונים של חוק מימון

מפלגות.



מ' ינון;

כשניסחנו את הסעיף אמרנו, גם כדי שלא ייראה רע בעיני המפלגות החדשות,

שהיום יש איסור ואנחנו פותחים לכם פתח. אבל בפועל חם כנראה לא פועלים לפי

האיסור הקי ים.

מ' בס;

אנחנו יודעים שהיו אנשים מאד מזוהים בפוליטיקה חישראלית, שהחליטו לדחות

עד לרגע האחרון את רישום המפלגה כדי שיוכלו לקבל תרומות מתאגיד.

ש' גוברמן;

אני מבקש לחציע הוראה נוספת: מפלגה שמגישה בקשה לרשום אותה כמפלגה,

יחולו עליה כל הסייגים לקבלת כספים וניהול חשבונות, לפחות בתקופה עד רישומה.

מ' בס;

לפי רווק השליחות, אין בעיה להחיל על תאגיד ביסוד את כל ההוראות.

היו"ר ד' צוקר;

בתקיפה הזאת היא עדיין עמותה?

שי גוברמן;

זה יכול להיות חבר בני אדם. מאה בני אדם מגישים בקשה לרישומם כמפלגה. אני

מציע שמרגע הגשת הבקשה יחולו עליחם כל ההגבלות שחלות על מפלגה. רק כספים

שנרשמו בפנקסים תקינים אפשר יהיה להעביר למפלגה.

מ' בס;

אני מציע לשים דגש על המהות ולא על הטכניקה. הנחיות מבקר המדינה מתייחסות

גם לטכניקת של ניהול חשבונות. הפנקסים צריכים להראות, להנחת דעת מבקר המדינה,

שהתרומות לא מתאגידים.

שי גוברמן;

גם מהות וגם טכניקה.

מ' בס;

כן, אבל לא ההוראות הטכניות שבהנחיות מבקר המדינה, כי זו תהיה חקיקה

רטרואקטיבית לא הוגנת.

תיקון זהה בתוכן צריך להכניס בחוק מימון מפלגות. אנחנו מציעים שהתיקון

יבוא בין 8ב ובי ן 8ג.

אי וצלר;

צריך להוסיף סעיף מקביל, כי הפיקוח של מבקר המדינה הוא לפי חוק מימון

מפלגות ולא לפי חוק המפלגות.



היו"ר ד' צוקר;

בסעיף קטן (4) יבוא הנוסח שהציע שלמה גוברמן. שינויים בנוסח מותי-ים

למנסחים. סעיף דומה במהות, בשינויים המתחייבים, יכנס גם בחוק מימון מפלגות

בין סעיף 8ב ובי ן סעיף 8ג.

סעיף קטן (5} בא על פי בקשה של הרשם.

אושר טעיף קטן (5).

אנחנו עוברים לסעיף 8 להצעת החוק - תיקון חוק מימון מפלגות.

(קורא סעיף 8}

הי ו"ר ד' צוקר;

אושר סעיף קטן (1),

יש כמה דברים שאנחנו מבקשים אחרי סעיף קטן (1). חלק מהתיקונים נובעים

מצורך השעה, אבל אם כבר מתקנים - אנחנו רוצים לתקן לדורות. מסרתי את ההצעות

למשה ינון.

מעבר לתיקונים שבסעיף 8, אנשי מבקר המדינה הציעו שלושה תיקונים. אם כבר

קובעים כאן הוראות לגבי סיעות ולגבי גופים הקשורים לסיעות, מבקשים לעשות גם את

חתיקונים האלה;

בסעיף 10{ב) - המועד להגשת דוח מבקר המדינה על חשבונית הבחירות - במקום

12 שבועות יבוא 20 שבועות. בסעיף 10(ד) - דוח על חשבונות שוטפים - במקום 12

שבועות יבוא 16 שבועות. בסעיף 10א(ב)(1} - המילה "מתאגיד" תימחק.

לגבי החשבונות השוטפים לשנה הקרובה אנחנו ניתקלים בסיטואציה מיוחדת,

שהמועד להגשת הדוח על החשבונות השוטפים יפול יומיים לפני הבחירות. זה בלתי

אפשרי. במערכות הבחירות האחרונות ראינו שלוח הזמנים הוא בלתי אפשרי. נוספו

לבדיקה שלנו דברים חדשים, ולכן אנחנו מבקשים להאריך את התקופה.

אי וצלר;

כל החגים נופלים באמצע. תוך זמן קצר אי אפשר לעשות את העבודה כמו שצריך.

את תקופת הדוח השוטף אנחנו מבקשים להאריך מ-12 ל-16 שבועות, ואז התקופה

לדוח על הבחירות להאריך מ-12 ל-20 שבועות. הגשת הדוח תהיה ביוני במקום במאי.



היו"ר ד' צוקר;

פרקי הזמן האלה מספיקים לכס? בדרך כלל לא נעים לבקש הארכה ולכן מבקשים

רק מעט, ולאחר מכן שוב נקלעים ללחץ של זמן. אם כבר עושים הארכה ואתם צריכים

עוד שבוע או שבועיים, בואו נעשה מה שצריך.

זה זמן סביר. אם נותנים לך חצי שנה לעשות עבודה מסוימת, אתה מתחיל לעשות

אותה בחודש האחרון. אם תקבעו 20 שבועות, נעבוד במשך כל התקופה. אם תיתן 30

שבועות, אני לא בטוח שנעבוד במשך כל התקופה.

ההצעה השלישית באה לתקן השמטה טכנית. כשהוטלו מגבלות גם על תרומה מיחיד

ולא רק על תרומה מתאגיד, בגלל השמטה מקרית לא הוכנס תיקון מקביל בענין גופים

קשורים. לגבי גופים קשורים השאירו רק את איסור התרומה מתאגיד ולא החילו את

המגבלות על תרומות מיחידים. אין ספק שהכוונה היתה שגם המגבלות האלה יחולו. זו

היתה השמטה מקרית. אנחנו מבקשים עכשיו לתקן.

אנחנו מאשרים את שלושת התיקונים שהציע מבקר המדינה - בענין מועדי מסירת

הדוח השוטף, דוח של שנת בחירות, ובענין קבלת תרומות מגופים קשורים.

אני חוזר לשאלה אם מגבלות שחלות על מפלגות יחולו על גוף מיום שביקש

להירשם כמפלגה ועוד לפני שאושר רישומו.

חוק החברות כמוצע בחוברת הכחולה מדבר על חובות של אנשים בחברה, דירקטורים

ואלה שהגישו את הבקשה לרישום החברה, עליהם יש כל החובות מרגע הגשת הבקשה ועד

לרישום החברה.

אני חושב שזה נחוץ למפלגה ועוד ביתר תוקף.

כדי שלאחר הגשת הבקשה לא תהיה תקופת דמדומים שבה המפלגה יכולה לעשות מה

שהיא רוצה. אני רואה שמר זאב בונה לא מגלה התנגדות עזה.

לא.

זה כמעט מובן מאליו.

מאה אנשים שהם עדיין לא גוף מאורגן, איך ינהלו פנקסים? על שם מי? על שם

אחד מהם? הם עוד לא תאגיד.



מ' בס;

על שם תאגיד בייסוד. תאגיד בייסוד מתנהל כתאגיד לכל דבר, ואחר כך בישיבה

ראשונה מאשרים את כל ההחלטות.

ז' בונה;

יש בחוק הגדרה של תאגיד בייסוד, אין בחוק הגדרה של מפלגה בייסוד. אין

מנהל, אין אחראי.

מ' בס;

לא היתה בחוק הגדרה של תאגיד בייסוד.

ש' גוברמן;

ההערה של רשם המפלגות נכונה מאד. לא רציתי להכביר עכשיו את כל המבנה של

החוק ולהוסיף את האחריות של המייסדים מפלגה ומה החובות האישיות הנובעות מכך.

?זאת נעשה בשלב מאוחר יותר. אבל אני חושב שלא יעלה על הדעת שמפלגה תקבל תרומות

בתקופה שבין הגשת הבקשה ובין רישומה.

היו"ר ד' צוקר;

כדי למנוע תקופת דמדומים, שמי שמתעתדים להיות מפלגה יוכלו במשך 45 ימים

לגייס כספים ממקורות האסורים על מפלגה, אני מציע להבהיר בחוק המפלגות שמשעה

שחבר אנשים מבקשים להירשם כמפלגה, יחולו עליהם כל החובות החובות החלות על

מפלגה בכל הקשור לתרומות.

שי גוברמן;

האם זה יהיה רטרואקטיבי?

היו"ר ד' צוקר;

מיום פרסום החוק. קיבלנו הבטחה שכל מה שנאשר היום - יפורסם תוך 24 שעות.

מ' ינון;

שאלה בענין המועדים שנקבעו להתנגדות, להחלטת רשם, לערעור. האם המועדים

שנקבעו חלים גם על בקשה תלויה ועומדת או בקשה שנמצאת באמצע התהליך, על בקשות

שהוגשו לפני תחילתו של החוק הזה.

היו"ר ד' צוקר;

כן. אני חושב שההגינות מחייבת, הרעיון היה לא למנוע מדוד לוי או מרשימת

העולים לרוץ לבחירות.

אפשר שהתיקון יתפוס כל בקשה בשלב שהיא נמצאת.

כן. נכתוב את זה.

אנחנו עוברים לסעיף קטן (2) בסעיף 8,

י' בונן;

פיסקה (א) היא שינוי טכני שנובע מהגשת רשימה על ידי מפלגה.

פיסקה (ב) היא החלפת סעיף 16(3) הקיים. לא נראה לי שסעיף 4(א)(1) יכול

להיות רלוונטי למצב הזה, כי הוא מדבר על הפרש במיקדמה כשיש מימון ליותר מחבר

כנסת אחד.

סעיף 4(א) מקנה מיקדמה לסיעת יחיד, יחד עם זה לא רוצים למנוע מיקדמה

מרשימת מועמדים המוגשת על ידי חבר הכנסת היוצאת שאינו חבר בה גם לקבל מיקדמה

וגם לקבל השלמה עד חמש יחידות מימון בתור הלוואה, זאת אומרת על סמך ערבות

בנקאית. לכן הכניסו בפיסקה זאת גם את (א)(1), אומרים לו: אתה אחד, אתה יכול

לקבל מיקדמה של יחידה אחת, ועוד ארבע יחידות תוכל לקבל אם תגיש ערבות בנקאית.

אנחנו אמרנו, שאם כבר רוצים לתת להם...

למעשה כבר אמרתי לחברי כנסת יחידים מסוג זה, שסעיף 4(א)(1) יחול עליהם.

אושר סעיף 8(2).

אני מבקש לחזור לסעיף 6, פיסקה (ג) בסעיף 61 לחוק. אמרנו שהודעה על בא

כוח המפלגה תימסר ליושב ראש הכנסת. אני מבקש שההודעה תימסר גם ליושב ראש ועדת

הבחירות המרכזית. ההודעה ליושב ראש הכנסת דרושה לצורך הבחירות לרשויות

המקומיות; ההודעה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית דרושה לצורך הבחירות לכנסת.

בסעיף 6, פיסקה (ג), הוספנו שתימסר הודעה ליושב ראש הכנסת. אנחנו מוסיפים

הודעה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית.

חברת-הכנסת תמר גוזינסקי, השאלה שהעלית נדונה בועדה. חוות הדעת של שלמה

גוברמן, של משה ינון ושל מרדכי בס, כל מי שעסק בזה אמר שאין שום בעיה ושום

ספק. אמרתי, שאס בכל זאת יש למישהו ספק, כדאי להבהיר את הדבר. מאחר שהם

טוענים שאין כל ספק, ההצעה היא - ואם את רוצה לערער עליה, בבקשה לעשות זאת

עכשיו - ההצעה היא שמשה ינון, נציג היועץ המשפטי לממשלה, יאמר את הדברים

לפרוטוקול, ואותם דברים אני אומר במליאה כדי להסיר כל ספק. זה הסיכום שהתגבש

כאן על דעת הכל.

ביצוע החוק הזה נתון בידי גוף פוליטי - ועדת הבחירות המרכזית. בראש הועדה

עומד כבוד השופט, אבל הרכב הועדה הוא פוליטי.

ש' גוברמן;

ו כבר קרה שה י ו שב ראש היה במיעוט.

אילו היה ביצוע ההוק הזה ניתן בידי המערכת המשפטית, די היה באמירות האלה,

שהן מאד ברורות, כי רשויות משפטיות משלימות זו את זו. היועץ המשפטי לממשלה

ובית המשפט משלימים זה את זה וביחד הם רשות משפטית, הם משתדלים לא להתנגש זה

בזה.

ש' גוברמן;

האם הכינוי חד"ש יהיה מניעה לאיזו שהיא רשימת מועמדים שתכנה עצמה הרשימה

החדשה?

לא. אביא דוגמה. אנחנו קראנו לעצמנו החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון, זה

השם המלא. אחרי כן קמה מפלגה שקראה לעצמה המפלגה הדמוקרטית הערבית. הרי לא

יעלה על הדעת שיש לנו מונופול על המילה דמוקרטית. לא עלה בדעתנו להתנגד, כי זה

לא הגיוני שמפלגה כלשהי תכריז שהיא הדמוקרטית. יש דברים שהם מובנים מאליהם.

הבעיה שלנו היא כזאת, מאחר שהמפלגה נרשמה, ומאחר שהרשימה בכנסת היום היא

רשימת המפלגה הקומוניסטית ששמה כך וכך, הייצוג בועדת הבחירות יהיה ייצוג של

המפלגה. בועדת הבחירות תהיה מיוצגת מק"י, כי מק"י היא המפלגה הרשומה ורק

מפלגות רשומות יכולות להגיש רשימות.

מ' ינון;

הייצוג בועדה הוא לפי סיעות.

אנחנו חיים עכשיו בדואליזם. מצד אחד, מבקרת המדינה מבקשת דוחות ממקי'י.

היא אומרת, מק"י נרשמה כמפלגה ומבקשים דוחות ממק"י. מצד שני, אם מגיע חשבון

בשם חד"ש, היא מצרפת אותו לחשבונות האלה והיא לא אומרת שהחשבון הזה פסול. כל

זה ברור.

אם יבוא מישהו לועדת הבחירות המרכזית ויגיש רשימה בשם החזית הדמוקרטית

אין מפלגה כזאת. יבוא מי לרשם המפלגות ויבקש להירשם

כמפלגה ששמה החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון. יש מפלגה כזאת? אין.

אני מבקשת להבטיח שאיש לא יוכל לעשות שימוש בכינוי שבו רצנו לבחירות. כמו

ששם המפלגה הוא שלנו, גם הכינוי של הרשימה הוא שלנו.



זי בונה;

חברת-הכנסת תמר גוז'נסקי רוצה לשנות את סעיף 8 לחוק המפלגות, שאוסר על

הרשם לרשום מפלגה בשם דומה לשם מפלגה אחרת, בין שהיא קיימת ובין שהיתה קיימת,

או שם שעלול להטעות או מנוגד לתקנת הציבור.

מ' ינון;

אפשר להוסיף; בשם דומה לשם רשימת מועמדים או סיעה.

ת' גוז'נסקי;

למה לעשות את השינוי בחוק המפלגות? הרי הבעיה שלנו עכשיו היא הבחירות.

אם נלך לבחירות בשם ה1ה ולא יהיה על כך ערעור, הרשם יראה בזה סיבה אמיתית כי

חוק המפלגות נתן לנו מונופול מכוח העבר, מכוח העובדה שכך וכך שנים השתמשנו

בשם. אם תבוא רשימה אחרת שתבקש להשתמש בשם, אני פונה אליו בכתב ואומרת שזה שם

הרשימה שלנו בבחירות. אני לא מציעה שהקביעה תהיה בחוק המפלגות, כי שם יש

שיקול דעת לרשם המפלגות. שיקול הדעת שלו רחב מאד.

ש' גוברמן;

אני רוצה להציע פתרון. הבעיה מתמקדת בחוק המפלגות, סעיף 8. ברשותכם, אקרא

את הסעיף; "(א) לא תירשם מפלגה בשם העלול להטעות או בשם העלול לפגוע בתקנת

הציבור או ברגשותיו, או בשם הזהה לשם של מפלגה רשומה או שהיתה רשומה או בשם

הדומה עד כדי להטעות לשמה של מפלגה כאמור." אני מציע להוסיף; או לשמה של

רשימת מועמדים.

אני מציע לקבוע את ההוראה הזאת רק כהוראת שעה לצורך הבחירות לכנסת הארבע-

עשרה, אנחנו עוסקים בהוק המפלגות, אני לא מציע עכשיו לתת חזקה לנצח על שמות

של רשימות מועמדים.

היו"ר ד' צוקר;

אני לא רוצה לעשות תיקון רק לטובת סיעת חד"ש. אם זה נכון, זה נכון לכל.

ש' גוברמן;

יש כלל שאסור להטעות.

תי גוזינסקי;

לרשם המפלגות יש שיקול דעת רהב מאד שיכול לכלול את כל הדברים שבעולם, כדי

למנוע הטעיה והולכת שולל וכו'. שיקול הדעת שלו ממש בלתי מוגבל.

שי ג וברמן;

יש בקורת של בית המשפט.

ברור, אבל לפני שבאים לבית המשפט, שיקול הדעת שלו רהב מאד. אנהנו עומדים

לפני בחירות. אם הדבר יהיה כתוב בתיקון סעיף 61. הוא יכנס במסגרת השיקולים של

הרשם. למה לנו לשנות את חוק המפלגות? אגב, בהצעה המקורית היה הדבר הזה.

את חוששת שמפלגה שתירשם תיקח את שם הרשימה שלך או שרשימה תיקח את שם

המפלגה שלך?

שני הדברים. חברת-הכנסת גוז'נסקי רוצה להיות בעלת בית גם על כינוי הסיעה

בכנסת וגם על שם המפלגה, בגלל נסיבות היסטוריות יש שני שמות.

את הבעיה הראשונה אפשר לפתור על ידי תיקון הסעיף כפי שהציע שלמה גוברמן -

תיקון בחוק המפלגות.

הדבר השני יוצר בעיה לא קטנה, כי יש הרבה מאד מפלגות עם כל מיני שמות וכל

מיני אותיות. אני חושב שאפשר להסתמך על איסור ההטעיה.

כדי להסיר ספק וכדי למנוע כל ויכוח בועדת הבחירות המרכזית, שהיא ועדה

פוליטית - - -

יש ערעור לבית המשפט העליון.

יבוא בא כוחנו ויגיש את הרשימה. השופט יבחן אם הרשימה הזאת היא מפלגה,

את מגישה את הרשימה בשם מק"י, אבל לא זה השם שאת מציעה לרשימה.

אני רוצה להדגיש שמאז 1977, מאז יש חד"ש, שם המפלגה הקומוניסטית תמיד

מופיע. מעולם לא היתה הטעיה, גס הפעם -יופיע שם המפלגה הקומוניסטית, על זה אין

ויכוח. אבל נוספו עוד מילים לפני ואחרי. אני רוצה למנוע דיון בועדת הבחירות

אם מותרת הוספת מילים לפני או אחרי השם. אם הדבר יהיה כתוב, לא יהיה ויכוח

בועדת הבחירות המרכזית.

אני רוצה לסכם, אני מבקש לשנות החלטה קודמת. יתכן שתהיה מפלגה ששם סיעתה

שונה משם המפלגה, ועדיין ציבורית השם הוא קניינה במובן של מוניטין, של TRADE

.MARKאנחו לא רוצים לשבש את האפשרות של אותה מפלגה להשתמש ב-TRADE MARK של

הסיעה.

נתקן את הדבר בשתי דרכים. תיקון אחד יבוא בסעיף 8 לחוק המפלגות, לפי הצעת

שלמה גוברמן, אם יש בכך צורך,



1י בינה;

אין צורך.

היו"ר די ציקר;

אמרתי, אם יש צורך.

כדי להסיר ספק, נבהיר את הדבר בסעיף 61 לחוק הבחירות לכנסת. יש לנו נוסח

שמר שהם הציע קודם לכן. אני מבקש שנציגי משרד המשפטים יגיעו לנוסח מוסכם עם

שלמה שהם. אני מסמיך אתכם לקבוע נוסח ראוי למטרה שהגדרתי.

אישרנו לקריאה שניה ולקריאה שלישית את כל החוברת הכחולה 2499.

סדר העבודה יהיה כדלקמן. בשעה זו יש הודעה מדינית של ראש הממשלה בכנסת

ואחריה דיון. לאחר מכן אביא לקריאה ראשונה שני חוקי יסוד שצריכים רוב של 61

חברי כנסת. שני החוקים יועברו לועדה. אבקש ממי מחבריי לנהל את ישיבת הועדה

שתכין את שני החוקים ותאשר אותם לקריאה שניה ולקריאה שלישית. במקביל אני אביא

למליאה את הצעות החוק לקריאה שניה ושלישית. ברגע שהועדה תאשר את שני את חוקי

היסוד לקריאה שניה ולקריאה שלישית, נביא אותם למליאה כדי לאשר אותם בקריאה

שניה ובקריאה שלישית.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 16:05)