הכנסת השלוש-עשרה
מושב חמישי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 464
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי. אי באדר תשנ"ו. 21.2.96. שעה 8:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 21/02/1996
חוק התפזרות הכנסת השלוש-עשרה, התשנ"ו-1996
פרוטוקול
חברי הוועדה; ד' צוקר - היו"ר
י י לוי
ד' מרידור
ר' נחמן
א' פורז
ג' פת
א' רביץ
חה"כ מי איתן
חה"כ רענן כחן
חה"כ מי פלד
צבי ענבר - היועץ המשפטי של הכנסת
תמי אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית
אחוד שיל"ת- מפקה ארצי על הבחירות, משרד הפנים
איילת ויטנברג - עוזרת למפקח הארצי על הבחירות,
משרד הפנ ים
משה ינון - משרד המשפטים
נגה ענתבי - ממונה על נוסח חחוק והרשומות,
משרד המשפטים
יורם בונן - עוזר ליועץ המשפטי לוועדח
א. הצעת חוק פיזור הכנסת השלוש-עשרה, התשנ"ו-1996, של חבר
הכנסת חגי מירום (ג'תר).
ב. הצעת חוק התפזרות הכנסת השלוש-עשרה, התשנ"ה-1995,
של קבוצת חברי כנסת (ב'תתל).
ג.. הצעת חוק התפזרות הכנסת השלוש-עשרה, התשנ"ו-1996, של חבר
הכנסת רענו כהו (ג'תקצו).
ד. הצעת חוק התפזרות חכנסת השלוש-עשרה, התשנ"ו-1996, של חבר
חכנסת משח קצב (ג'תרג).
ה. הצעת הוק התפזרות חכנסת השלוש-עשרה, התשנ"ו-1996, של חבר
הכנסת רן כהן (ג'תרה).
ו. הצעת חוק הבחירות לכנסת הארבע-עשרה ולראש הממשלה (הוראת
שעה). התשנ"ו-1996. של הבר הכנסת רענן כהן (ג'תקצט).
הכנסת (תיקון - פרסום תוצאות הבחירות), של
חבר הכנסת רענו כהו (ג'תקצז).
א. הצעת חוק פיזור הכנסת השלוש-עשרה, התשנ"ו-1996, של חבר
הכנסת חגי מלרום (ג'תר).
ב. הצעת חוק חתפזרות הכנסת השלוש-עשרה, התשנ"ח-1995,
של קבוצת חברי כנסת (ב'תתל).
ג. הצעת חוק חתפזרות הכנסת השלוש-עשרה, התשנ"ו-1996, של חבר
הכנסת רענן כהן (ג'תקצו).
ד. הצעת חוק חתפזרות הכנסת השלוש-עשרה, התשנ"ו-1996, של חבר
הכנסת משה קצב (ג'תרג).
ה. הצעת חוק התפזרות הכנסת השלוש-עשרה, חתשנ"ו-1996, של חבר
הכנסת רן כהן (ג'תרה).
ו. הצעת חוק הבחירות לכנסת הארבע-עשרה ולראש הממשלה (הוראת
שעה). התשנ"ו-1996. של חבר חכנסת רענן כהן (ג'תקצט).
ועל בסיס ההסכמה שסיעות חבית כולן הגיעו אתמול, אנחנו
מאחדים או ממזגים? איך זח נקרא בטרומית?
אנחנו מאחדים את כל הצעות החוק כך שייאמר שיום חבחירות
ייערך ב-29.5, יום רביעי, י"א בסיון.
מי להצעת חחוק, ירים את ידו?
הצבעה
בעד הצעת החוק לפיזור הכנסת השלוש-עשרה - רוב
נגד - 0
אנהנו מאשרים פה אחד את חחצעה הזו.
סדר העבודה יהיה כדלקמן. אנחנו עכשיו נקבל מתמי אדרי
ומאהוד שיל"ת מוועדת הבחירות המרכזית והמפקח על הבחירות, את
חוראות חשעה שנילוות לחוק הבחירות.
אני רוצה להדדות לשניהם, כי פשוט מאתמול כשהתקבלה ההחלטה
וההסכמה בין הסיעות, היתה כאן עבודה רבה, ולבן אגב אי-אפשר היה
לכנס את המליאה אתמול אחר-הצהריים, כי זה המון עבודה ששניהם
השקיעו, וגם האיהור שלהם נבע מן העובדה שהושקעה בזה עבודה רבה,
ולכן בגלל שעות העבודה, ניתן הלה להביא את זה רק הבוקר.
אני מבקש עכשיו שתמי ואהוד יציגו לנו את כל הוראות השעה
הנילוות להוק הבהירות לכנסת הארבע-עשרה. אני רוצה להסביר להברים
כדי שלא יהיו מודאגים. כל הוראות השעה נגזרות מההלטה על התאריך
והן כולן הכרעות טכניות, כלומר לגבי לוה הזמנים של עבודת ועדת
הבהירות המרכזית והחובות שמפלגות צריכות למלא, כולן הוראות
טכניות ואלך בהן שום בעלה לשום מפלגה כזאת או אחרת. זה נכון?
אי שלל"ת;
מבחלנה זו אני לא יודע מה זה בעלה למפלגה. לש שתל בעלות
למפלגות, אבל זה לא משנה התאריך.
השאלה אם זה הכרח.
הלו"ר די צוקר;
כל מה שמובא כאן לפנינו הוא הכרח הנגזר מההחלטה. אנל מבקש
להצלג את ההוראות.
להשלמת התמונה, התאריכים שנקבעו נגזרים משני דברים - מיום
הבחירות וגם מיום קבלת החוק, כלומר כל התהליך של הכנסת הפנקס
והצגתו, מדודלם החל מקבלת החוק והלאה.
כלומר משנה אם זה יתקבל היום בשלישית או ביום שני, אבל גם
השינוי הזה הוא טכני ביסודו? אני רוצה להרגיע את האנשים.
כן, טכני. לוח הזמנים מבחינת הבדל זמן בין קבלת החוק
וחצגה וכן הלאה זה אותו הבדל זמן.
בכל מקרה, נראה לי שאל-אפשר להלה לקבל בקרלאה שניה
ושלישית את הוראות השעה אם עדללן אלן קרלאה שניה ושלישית על
מועד הבהירות, כי בהוראות שעה יש התייחסות למועד הבהירות, אז זה
בלתי סביר לקבל הוראות שעה כשמועד הבהלרות לא נהקק, כלומר זה
צריך להתקבל ביחד.
הטקסט שמחלקים עכשיו מתייחס לארפציה מבחינת התאריכים
שקריאה שניה ושלישית היא ביום שני.
היו"ר ד' צוקר;
ואתה חושש מחקיקה בו זמנית לפני שיתקבל חוק הפיזור?
זה צריך להיות באותו יום. אי-אפשר לקבוע הוראות שעה שנאמר
כאן שיום הבהירות הוא ב-29 במאי, כשחוק הפיזור עוד לא נתקבל. זה
קצת מצהיק.
ביחד כן, רק לא החוק חזה לפני ההוק ההוא.
משיש בפניכם הטקסטים, אנחנו קובעים את היום הקובע, שיש לו
משמעות טכנית בלבד. זה למעשה יום ששולחים בו את הפנקס והוא יום
אחד אחרי שמתקבל החוק. למעשה מבחינה אמיתית, ברגע שמתקבל החוק,
אני מצלצל למל"ם ומורח לחם תתחילו לשלוף לפי התאריך הזה. זה ה-
27 בפברואר,
שנת הפנקס מתחילה ביום שהפנקס נכנס לתוקף - זח היום ה-58
שלפני הבהירות, ומסתיימת ב-17 באוגוסט בשנה הבאה, שזה י"ד באב,
כי אז בט"ז באב בשנה הבאה כבר נכנס הפנקס הרגיל.
מט"ו באב עד י"ד באב, מסוף יולי התחלת אוגוסט עד יולי
אוגוסט של השנה הבאה, כלומר הפעם נוספים ארבעה חודשים. זה לא
שנה, אלא שנה ועוד שלושה חודשים.
לא הבנתי את זה. בשנת הפנקס הנורמלית, מאחר שהבחירות הן
באוקטובר, אז מחשבים את לוח הזמנים אחורה, ואז זה באוגוסט.
במקום מאוגוסט, אני צריך להכניס אותו לפני הבחירות לתוקף,
אז הוא נכנס לתוקף ב- 1 באפריל. לכאורה, אני באוגוסט צריך
להתחיל שוב פנקס הדש. אני לא מתחיל פנקס ואני אומר הפנקס
שעשיתי עכשיו, יעמוד בתוקף ובמקום שנה, יהיה שנה וכמה חודשים.
בסוף הגדרת רשימת בוחרים אני מבקש להוסיף בהוראות השעה את
המילים שרשימת בוחרים, פנקס בוחרים, יהיה מודפס ובין באמצעי
אלקטרוני, וזה חשוב, וכאן מה ששאלת קודם על בעלה של פגיעה
במפלגות, אין פגיעה כתוצאה מיום הבחירות שקובעים, כי גם אם זה
היה ב-4 ביוני, זה היה אותו דבר. הפגיעה היא בזה שבטופס א' לא
יהיה חומר מודפס בכלל. אנחנו מוסרים למפלגות פעמיים את הפנקס -
פעם כששולפים אותו להצגה ופעם כשהכל נגמר והוא סופי. היום ההצגה
מתחילה חמישה ימים אחרי השליפה, ובזמן הזה אי-אפשר להדפיס ספרי
בוחרים. לכן ההצגה תהיה רק באמצעים אלקטרוניים ובטלפון,
והמפלגות, במקום ספרים מודפסים, יקבלו סרטים מגנטיים. לכן, פשוט
לי להוסיף אמצעים אלקטרוניים. סעיף 2 משתנה בהתאם לזה.
אמרנו שמדיה מגנטית זה לא דבר שאנהנו משתמשים בו. המילה
מדיה היא מבהינת עברית לא נכונה. אמצעים אלקטרוניים. לדעתנו,
כולל את הכל.
אמרנו ממוחשב לפי דעתי. אנהנו שינינו את הנוסח כי בחוקים
שונים קראו לדיסקט חזה אחרת. לכן, מה שאני מבקש שזה יהיה אותו
נוסח שמופיע בחגנת חפרטיות ובמחשבים.
ההצגה בטלפון תיעשה גם במענה אנושי וגם במענה קולי ששם זה
ממש מתוך המחשב. אני חושב שזה אמצעי אלקטרוני. אני לא מומחה
בזה.
בסעיף 3 (א) לחוק אנחנו מכניסים את תאריך חבחירות, כלומר
אומרים שיחיה בעל זכות בחירה מי שמלאו לו 18 לא יאוחר מה-29
במאי.
למה התיקון בענין של האמצעי האלקטרוני צריך לחיות בהגדרה
של רשימת בוחרים ולא בחוראה שמדברת על הצגת הרשימות?
יש לי סעיף אחר. על ההצגה כתוב שם במפורש, אבל הפנקס אני
צריך למסור גם למפלגות רשימות בוחרים, ולכן אני רוצה להכניס את
הנושא כי בטופס אני מוסר מודפס.
היו"ר די צוקר;
במידה שתהיה מחלוקת על זה, אז התייעצו בין היועצים לשנות
מיקום.
סעיף 26 מדבר על הכנת הפנקס ואני מדבר כאן על אותו דבר
למעשה, שיום הולדתו ה-18 חל לא יאוחר מיום הבחירות, ואת יום
הבחירות הגדרנו בסעיף 4, וזו הסיבה להערה שאמרתי שהחוק הזה
לדעתי לא יכול להתקבל לפני שמתקבל חוק פיזור הכנסת, כי זה יהיה
אבסורד.
בסעיף 28 זה ההוראות הטכניות של הכנת הפנקס והן מתייחסות
לסעיף ליום הבחירות. בסעיף 29 לחוק הבחירות אנחנו מבקשים
שהנתונים של המרשם, החוק הרגיל מורה שאתה שולף אותם ביום ה-61
לפני היום הקובע, ועכשיו אנחנו אומרים אנחנו שולפים ליום הקובע
שזה יום אחד אחרי קבלת החוק.
בגלל בעיית הדפסה, תקרא בבקשה את השורה הראשונה.
א' שיל"ת;
"בסעיף 29 לחוק הבחירות, במקום ביום ה-61 שלפני היום
הקובע, יבוא "בי ום הקובע"."
סעיפים 31 ו-32 לא יחולו. עניינם של הסעיפים האלו זה
ההודעה לבוחר ששולחים בשנה רגילה נוסף לפנקס. ההודעה לבוחר
צריכה להגיע עד התחלת ההצגה. בחמישה ימים האלה שיש לנו, אנחנו
לא יכולים לשלוח הודעה לבוחר. דרך אגב, גם בפעמים הקודמות
שעשינו פנקס מיוחד ב-100 יום ולא ב-50 יום כמו עכשיו, לא שלחנו
את ההודעות לבוחר.
תישלח רק הודעה לבוחר רגילה, לא כזו שיוצאת בכל שנה.
כלומר תהיה הודעה לבוחר, רק זו לא ההודעה שיוצאת אחת לשנה, אלא
הודעה מיוחדת על הבחירות האלה בתאריך המסוים הזה.
סעיפי ההצגה, במקום סעיפים 33 ו-34 שמתייחסים להצגה רגילה
והצגה בשנת בחירות, אנחנו קובעים את ההצגה והיא מתחילה חמישה
ימים אחרי קבלת החוק ומסתיימת 12 יום אחרי קבלת החוק.
אם זה יהיה ב-26 בפברואר, אם יתקבל החוק, אז זה יתחיל
ביום ה-6 אחרי קבלת החוק, שזה יוצא בדיוק שבת החמישה ימים, ולכן
ההצגה תתחיל ביום ראשון ותסתיים ביום ראשון, אותו טווה זמן של
שבעה ימים.
לא, אני מגיע לזה. מה שמר ינון אמר קודם, כאן אני מתייהס
במפורש לכך שההצגה תיעשה באמצעות שאילתות בטלפון ומתן המידע,
כלומר יהיה גם מענה אנושי - אנשים שיישבו מאהורי הקוים ויענו
מתוך המסוף, וגם נפתה מענה קולי שיוכלו להקיש את מספר הזהות
ולקבל. יהיה מעבר חופשי וכל מי שמסתבך בהקשה, רוצה את המענה
הקולי ומסתבך, יוכל מיד תוך כדי זה, לעבור למענה האנושי.
רי נהמו;
אני רוצה לומר לאהוד. סעיף (ב) נראה לי לא כל כך טוב משום
שאתה בונה בגלל קוצר הזמן את הכל על ענין של בדיקה אלקטרונית.
רק טלפונים ואני אומר לך זה פגם, מכיון שזה בלתי אפשרי.
הרשימות היו מפוזרות בכל הארץ וגם אנחנו בשלטון המקומי היינו
מפיצים אותן על לוחות המודעות, ואנשים היו מתקשרים. ביישובים
בדרך כלל, לא בערים גדולות, אבל ביישובים יותר קטנים, מתקשרים
ושואלים "אני בפנקס או לא בפנקס?"
זה הישג נהדר, אבל מותר לי להגיד לך באופן פרקטי, שציבור
מדינת-ישראל לא כל כך כזה שיעבוד רק על האלקטרוניקה.
אני רוצח לענות לך, חבר הכנסת רון נחמן. בבסיס אתה צודק.
לדעתי, בנוסף לכל המידע הטלפוני, צריך גם רשימות מודפסות.
למעשה, כמעט ואין להן ערך. יש להן ערך בשוליים והוא חשוב לדעתי,
כי אנחנו עשינו בדיקה לאורך שנים כמה אנשים באים ללשכות המרשם
ובדקנו את זה גם בעיריות הגדולות, כמה באים לעיריה לחפש ברשימות
המודפסות. אתה יכול לספור על כף יד אחת את מספר האנשים.
יחד עם זה, החומר שסיפקנו למפלגות - החומר המודפס, שימש
להן. זו אמת. בחלק מהמפלגות, לא בכולן, הם הפיצו את זה בסניפים
ובסניפים בדקו. מבחינה זו אני אומר, והדגשתי את זה בהתחלת
דבריי, שלא יהיה חומר מודפס וזו בעיה מסויימת מבחינת המפלגות,
כשהמפלגות יוכלו להתקשר למוקדים הטלפוניים ולברר.
הוא ראש אגף הארגון שלנו. יהיה לך דיסקט. תרצה להפיץ
רשימות - תיתן לדפוס. יעלה כמה אלפי שקלים ויהיו לך רשימות.
זו הפקת ענק.
ר' נחמן;
אהוד, אחרי שעשית את הפרוצדררה הזו, מתי לקבל אדם הודעה
בכתב לבוחר שהוא בעל זכות הצבעה? בכתב, הביתה, לכתובת שלו.
א' שיל"ת;
21 יום לפני הבחירות.
ר' נחמן;
זה מאוחר.
אבל כל בחירות זה כך.
ר' נחמן;
אבל בכל בחירות היה תאריך שיכולת לעשות את הבדיקה שלך.
היום זה תהליך מקוצר.
היו"ר ד' צוקר;
רון, בשביל מה אתה צריך את זה?
לש כאן ענלו של ודאות שבן-אדם לדע שהוא בעל זכות בחירה,
שמחר לא יתעורר ולג.לד יילא לדעתל, לא שמעתי, לא טללפנתל, לא
לחצתי על לחצנים".
מה היית רוצה?
ר' נחמן;
הודעה מוקדמת. אלן הודעה ראשונה, אלן רשימות, אלן כלום.
לש רק את הענין האלקטרוני.
אי שלליית;
ההודעה לבוחר ששלחו בתקופה שלפני ההצגה, היתה רק לאלה
שנוספו לפנקס מהשנה האחרונה - בני ה-18 של שנה אהה ומתאזרחים,
לא לכל הבוחרים. כל לתר הבוחרים ממללא היו אמורלם ללכת ולבדוק
או לטלפן ולשאול אם הם רשומלם, בך שמבחינתם זה לא משנה.
א' רביץ;
המפלגות מקבלות את זה בחינם, את רשלמת הבוחרים?
את הסרט המגנטי כן. בנתון הזה אני אתן את זה בחינם. גם כך
זה לא היה עולה הרבה, רק אלפללם שקל. אנל אשכנע את חשבי שייתן
את זה הפעם בחינם.
סעלף 35 - ההודעה בעיתונים. אנחנו מפרסמים הודעה של שר
הפנים בעיתונים שהפנקס מוצג. זה התאריך של ההודעה.
סעיף 38 מפנה לתקנות של דרכי ההצגה. לכן הוא לא יחול, כי
דרכי ההצגה נקבעו כאן.
סעיף 39 - העתק מהרשימות זה החיוב למסור למפלגות, וכאן
אני מדבר על כך שימסרו להן אמצעי מגנטי.
אמרת אמצעי אלקטרוני, וכאן זה אמצעי מגנטי.
א' שיל"ת;
כי כאן אני פוסל אמצעי מגנטי.
סעיף 40 עניינו בהגשת עררים על הפנקס, ואנחנו אומרים
שהמועד האחרון להגשת עררים זה היום ה-78 לפני הבחירות. אם החוק
עובר ב-26 בחודש, המועד האחרון להגשת עררים יהיה ב-12 במרץ.
סעיף 41 זה הערר האוטומטי, שפירושו כל ההודעות שניתנו בין
יום השליפה ועד היום האחרון להגשת העררים הרגילים, יחשבו גם הם
כערר שדינו נתקבל. אנחנו בלשון הדיבור קוראים לזה ערר אוטומטי,
והתקופה לזה היא באמת עד היום האחרון להגשת העררים הרגילים.
היו"ר די צוקר;
שזה ה-12 במרץ.
אי שיל"ת;
סעיף 42 זה ערר על הפנקס על-ידי הבר מועצה. זה קשור יותר
בשנה של בחירות לרשויות המקומיות, ואין צורך בזה הפעם. גם
בבחירות לרשויות לא מגישים את זה, חוץ מיישובים ערביים שחמולה
אחת מבקשת למחוק את השניה.
סעיף 44 זה היום ששר הפנים עונה לכל העררים, בין הרגילים
ובין האוטומטיים.
סעיף 46 זה המועד האחרון להגשת ערעור לבית-המשפט על
הפנקס.
סעיף 49 זה המועד שבו בית-המשפט מחליט בערעורים על הפנקס.
סעיף 53 זה הסעיף שבו משלימים את הרשימות, כלומר אנחנו
מקבלים את פסקי הדין של בית-המשפט, מתקנים את הקובץ של הבוחרים
בהתאם להחלטות האלה, וסעיף 54 הוא היום הפורמלי שבו נכנס הפנקס
לתוקף. חבר הכנסת איתן, התייחסנו לתאריך הזה ואמרנו מאותו יום,
שזה 1 באפריל, נכנס הפנקס לתוקף והוא עומד בתוקפו עד שנכנס
הפנקס הבא בט"ו באב שנה הבאה.
כל מי שהתאזרח עד היום האחרון להגשת עררים, שזה ה-12
במרץ, יכלל בפנקס. השינויים הם מי שנפטר עד ה-12 במרץ - יצא. מי
שהתאזרח עד אותו יום...
סעיף 55 זה מסירת העותק של הפנקס - טופס ב', העותק הסופי
למפלגות. אנחנו מוסרים אותו למעשה כעבור 50 יום מהרגע שהתחלנו
את הפנקס. מול הבחירות זה יוצא ביום ה-43 שלפני הבחירות, שזה
סביר מאד כי גם במערכות הבחירות הקודמות, מסרנו 45 יום קודם.
היו"ר די צוקר;
זה לא השתנה כמעט.
לא השתנה כמעט. מה שאני חייב לציין כאן, הפנקס הזה, טופס
ב' שמוסרים למפלגות, לא כולל את הערעורים לבית-המשפט.
כמה זה בשנה?
א' שיל"ת;
בבחירות הקודמות היו שלושה, אז יכול להיות שיהיו חמישה,
עשרה. סעיף 55(ג) עניינו ברשויות המקומיות והוא לא יחול.
רי נחמן;
מה זה סעיף 56?
עד כאן החלק הזה. אני מבקש מכם לקפוץ לסעיף 26 בעמוד הבא,
שעניינו הבקשות שנכים יכולים להגיש כדי שיעבירו אותם לקלפי
לנכים. סעיף 26 בחוק הזה, מתייחס לסעיף 68א רבתי. התאריכים
שנקובים כאן הם אותם תאריכים, זאת אומרת המודעה תהיה בעיתון
בקשר לזכויות של הנכים והמועד להגשת הבקשה זה כמו המועד להגשת
עררים, ותשובת שר הפנים זה כמו התשובות לעררים.
אני דילגתי ועוד לא הגעתי לזה. דיברתי על ההוראות להכנת
הפנקס. אני מבקש שוב, כדי שיהיה רצף הגיוני בחוק, לעבור לסעיף
29 בחוק הזה, שעניינו הכנת הנספח, זאת אומרת אלה שרשאים לבחור
לרשות המקומית ולא לכנסת - תושבים שהם לא אזרחים. אני מבקש
להחיל את הסעיפים ההם בחוק הבחירות לרשויות המקומיות בהתאם
לתאריכים שנקבתי כאן, כי ממילא אלה תאריכים חופפים. אז במקום
לפרט שם את כל התאריכים...
יותר אין לי הערות לענין הטכני של הכנת הפנקס, ועכשיו
נמשיך הלאה בסדר. הגענו לסעיף 24, סעיף 56 עניינו התפטרות של
עובדי מדינה. אני השארתי תאריך ריק, ואתם צריכים לקבוע תאריך.
התאריך שנקבע הוא מה שדיווחתי אתמול - לא יאוחר מ-1
באפריל, שזה שבעה ימים אחרי הפריימריז.
אתמול רציתי להגיד לך שזה נראה לי מאד לא בסדר הענין הזה
של הפריימריז, שאנחנו עושים את זה בצורה הזו. נותנים לאדם ללכת
לפריימריז והוא מנכ"ל משרד ממשלתי, אז אומרים לו אתה תהנה מכל
העולמות. הרי למה צריך בכלל שעובדי מדינה יתפטרו? אנחנו אומרים
שאנחנו לא רוצים שתהיה זהות פוליטית בין שירות המדינה לבין
הבחירות היומיומיות.
אומרים - תרוץ לפריימריז, אחרי שנכשלת, תחזור להיות מנכ"ל
וכולם יודעים שהתמודדת במפלגה הזאת, ותמשיך לשבת כמנכ"ל. צריך
להודיע שאדם שהולך לפריימריז, חוזר אחרי הבחירות, אם המינוי שלו
יהיה קיים, אחרת לא עשינו כלום.
יש כאן ענין רציני. התקיים כאן דיון גם עם נציב שירות
המדינה וגם עם אנשי משרד המשפטים. אני מציע שאחרי קריאה ראשונה,
אנחנו יכולים בהחלט להחזיר את הענין הזה. כלומר לא שיכולים, אלא
זה יחזור הנה לכאן לשולחן, ואז בואו נעשה את הדיון הרציני הזה
עם נציב שירות המדינה, כי יש הוראות של השעייה וכוי, כפי שאתה
ציינת. ניסו להתמודד עם זה. בוא נחכה.
הוצגה עמדה מסודרת, אבל אנחנו נחזור לענין הזה.
מ' איתן;
מדברים על אחרי הפריימריז. לא מדברים על הפריימריז, אלא
אחרי הפריימריז - מה דינו של מנכ"ל שהיה בפריימריז,
היו"ר ד' צוקר;
מה דינו של מי שהזדהה ולא נמצא ברשימה.
סעיף 25 זה המועד לקבלת רשימות המועמדים. לפי הלוח הרגיל
שקבוע כאן שרשימות המועמדים יוגשו ביום ה-47 לפני יום הבחירות,
אנחנו נופלים בדיוק על שביעי של פסח. לכן כאן צריך לשנות כי
הימים משתנים. אנחנו מבקשים לשנות את זה ולקבוע שהיום הראשון של
קבלת הרשימות יהיה בערב חג, כי מקבלים רק שעתיים לפני צהריים.
בערב שביעי של פסח זה יהיה היום הראשון שבו מקבלים שעתיים לפני
הצהריים, והיום השני של קבלת הרשימות, שהוא היום המכריע שמקבלים
כמעט כל היום עד 12:00 בלילה.
היו"ר די צוקר;
בשביל מה אתה צריך את השעתיים של היום הראשון? אתה צריך
את זה?
באסרו חג אפשר יהיה עד 12:0 בלילה וזה יום חמישי.
היו"ר ד' צוקר;
רק תזכרו, זה יום המימונה.
א' שיל"ת;
סעיף 68 דיברנו. סעיף 71 לחוק זה ענין שביני לבין תמי
אדרי. היא כרגיל מקבלת שישה עותקים שמחלקים לוועדות הקלפי.
היו"ר ד' צוקר;
והיא רוצה שמונה?
כי יתכן בחירות חוזרות והיא רוצה עוד ספרים, ואני שיכנעתי
את חשב משרד הפנים שיסכים להכניס שמונה.
סעיף 103 - כאן יש לי בעיה עם הבחירות החוזרות לראש-
ממשלה. אני הולך לתקן כאן את חוק יסוד: הממשלה, שאני לא בטוח
שזה המקום לדעת ינון. יש כאן שתי בעיות. אל"ף, לקבוע את מועד
הבחירות החוזרות, ושנית, בעיה נוספת שמתעוררת לנו היא מועד
הבחירות החוזרות בכלי שיט ובנציגויות. לפי היום הקבוע, זה 12
יום לפני יום הבחירות. אם קובעים את זה לשבועיים כמו שדובר, אז
אי-אפשר כי זה יומיים אחרי הבחירות. אנחנו עוד לא נדע אם צריך
בכלל בחירות חוזרות. אולי, אני לא יודע. כלומר צריך לקבוע בזה
הממשלה וגם בתוך חוק הבחירות, איך
לעשות את זה. אני פשוט הבאתי את הסעיפים כדי שנדע שצריך לקבל
החלטות ואחר-כך נעשה את הניסוח. אולי נפריד את זה לשני חוקים או
משהו כזה.
קודם כל לגבי מהות סדר הזמנים, לא ירדתי לעומק הענין אבל
אני סומך על אהוד בדברים האלה שהוא יודע את זה טוב מאיתנו.
לענין החקיקתי, אני מתנגד מאד באשר לחוק יסוד: הממשלה. אני
מעדיף שבכלל לא יתקנו אותו, אם אפשר. כל דרך בלי לתקן אותו. אם
אין ברירה אלא לתקן אותו, אני מציע בהצעה נפרדת.
אני מציע שקודם נבדוק האם מוכרחים לתקן. אני מציע לעשות
שתי בדיקות. אחת, האם באמת מוכרחים לתקן. אם אין ברירה, אני
מבקש בחוק נפרד.
אני רוצה לשאול האם זה סביר שבסעיף 103ב, יקבעו האחראים
את שעות ההצבעה? מי האחראים? שעות ההצבעה הן שעות ההצבעה של
הקלפי בבחירות.
לא. מדובר על קלפיות באניות ובנציגויות. גם ההוראה הרגילה
אומרת שהם קובעים לעצמם את שעות ההצבעה.
חוק הבחירות לכנסת, בכלל אין בו את המושג. של בחירות
חוזרות, זאת אומרת זה מוסק מחוק יסוד: הממשלה. בחוק יסוד:
הממשלה כפי שהוא היום, נאמר שהבחירות החוזרות יהיו ביום גי
כעבור 14 יום מיום פרסום התוצאות, שזה לפחות שלושה שבועות בסדר
הזמנים הרגיל. כשנחקקה אותה הוראה, לא היתה לי בעיה עם בחירות
חוזרות בחוץ-לארץ, כי בתוך השלושה שבועות, 12 יום קודם אין שום
בעיה לעשות שם בחירות חוזרות, ואז אני לא צריך לתקן שום סעיף,
אבל אם מקצרים את זה ל-14 יום, את המועד של הבחירות החוזרות...
תיווצר לנו בעלה של 3,500 איש, שייתכן ותימנע מהם האפשרות
להצביע, כשהם יודעים את מלוא האינפורמציה. אני לא רואה איך
פותרים את זה.
יש כאן שתי שאלות. הרי זה לא ענין של הוראת שעה. השאלה
המהותית היא האם בכלל לא כדאי לקצר את מועד הזמן מאת הבחירות
החוזרות, שזה פשוט עוד הכבדה על משק המדינה ועוד זמן של תעמולת
בחירות וכו'. זאת שאלה שהיא עקרונית.
היו"ר די צוקר;
הוא לא העלה את השאלה העקרונית. הוא אומר אם זה רק
שבועיים, בעצם כאשר הם ילכו להצביע, הם לא ידעו אם יש צורך בכלל
להצביע.
התיקון הזה הוא תיקון מהותי לדורות.
היו"ר די צוקר;
ברור. שהסיבוב החוזר הוא שבועיים אחרי...
אי שיל"ת;
אני הבנתי שהשבועיים זה במסגרת הוראת שעה. לא יודע אם זה
מצריך תיקון קבוע או לא.
רענן כהן;
הצענו שבועיים מיום הבחירות.
די מרידור;
ואם לא יהיו תוצאות עד אז?
רענן כהן;
מדובר בשתי הצעות חוק. הצעה אחת אומרת שוועדת הבחירות
המרכזית חייבת לפרסם את תוצאות הבחירות עד עשרה ימים לאחר קיום
הבחירות. ברגע שהפעולה הזאת מתבצעת על-פי החוק, ועדת הבחירות
תסתדר עם התאריכים האלה, ואז אין לך בעיה לקיים את הבחירות
שבועיים לאחר.
היו"ר ד' צוקר;
כלומר ארבעה ימים אחרי הפרסום.
עשרה זה לא הרבה, אהוד?
לפי החוק הקיים, יש לוועדת הבחירות שבועיים לפרסום
התוצאות. במציאות באמת, אנחנו מזדרזים ועד היום נתנו בשבוע, זאת
אומרת ביום שלישי אחרי הבחירות נתנו.
אבל יכולה להיות פתאום איזו תקלה, אז שיהיה עוד. ככה
אנחנו מקדימים בשבוע, אבל עשרה ימים זה יום שישי.
עניו הנוחיות הטכנית ברור, אבל צריך לדעת שאם הסיבוב השני
הוא רק ארבעה ימים אחרי שאתם מפרסמים, -זה נראה לי פרק זמן, בכל
הכבוד, טיפה קצר מדי.
לא. אתה לא יודע אם יש בחירות או אין בחירות. רענן, צריך
לתת את דעתנו על המצב הזה.
תמי, זה לא יתכן עשרה ימים.
יש בעיה שהבחירות יהיו ארבעה ימים אחרי שמפרסמים את
התוצאות. עכשיו עזוב את האניות. יכול להיות שנדע מיום הבחירות
ואיו בעיה, אבל אם באמת רק יום לפני שמפרסמים את התוצאות יודעים
מה המצב, צריך להדפיס פתקי הצבעה לכל הקלפיות בארץ למועמדים
שיהיו. נגיד שהכל נארוז, אבל צריך להכניס את זה. יומיים לפני
הבחירות, לפי החוק, צריכים כבר לחלק את החומר לוועדות הקלפי, אז
איר בדיוק נספיק ביומיים?
רענן כהן;
שמונה ימים.
יש בעיה כי כל הזמן אומרים טכני טכני, אבל יש גם גבול
איפה שהטכני לפעמים נתקע. זה לא תמיד הולך עם תוספת כה אדם.
אני מציע שלקריאה הראשונה אנהנו נקבע שבעה ימים. תבדקו
ותגידו לנו אם אתם יכולים לעמוד בזה לקראת הקריאה השניה, שתוך
שבעה ימים תתפרסמנה התוצאות, וזה נותן שבוע.
אני הושבת שיש בעיה דווקא בבהירות האלה, שנקבעו ליום
רביעי. אם הבחירות היו ביום שלישי - אין בעיה. הבחירות שנקבעו
ליום רביעי גורמות לכך שקיים השש סביר שלא נוכל לסיים את ספירת
הקולות עד יום שישי.
אבל מדובר עד יום רביעי אחרי זה.
ת' אדרי;
בדרך כלל גמרנו ביום שלשי בבוקר. עכשיו, תזכרו שהוספתם
לנו עוד לפחות 30,000 קולות.
היו"ר די צוקר;
תמי, זה עוד אנשים לעבודה.
זאת אומרת נגמור בכלל רק לספור נגיד ביום ראשון לפנות
בוקר, אז צריך לקחת את התוצאות, להוסיף אותן למחשב, לעשות את
החלוקה, להדפיס את ההוברות שאנהנו מצרפים. אלך אפשר לעשות את
זה?
תמי, אבל אי-אפשר שהאילוצים הטכניים הרציניים הללו, ימנעו
ממועמדים. תהשבו על זה. אנהנו קולעים שני מועמדים למצבים בלתי
אפשריים לפי דעתי.
רענן כהו;
תן שמונה ימים וזה נותן יום נוסף.
אם תהיה פשלה, רק הזהרנו.
היו"ר די צוקר;
חברים, אתם מכוסים והאחריות היא שלנו.
ת י אדרי;
לא ענין של מכוסים. יש גבול טכני של עוד אנשים ועוד
אנשים.
היו"ר די צוקר;
נכון, אבל את מוכרהה להבין שגם החיים הדמוקרטיים יש להם
דרישות משלהם. חברים, בכל הכבוד, הדרישות של החיים הדמוקרטיים,
גם בהן אנחנו נתחשב טיפה, אז נקבע שמונה ימים.
מ' ינון;
אני רוצה להבין. ההחלטה היא שבמקום שבועיים שיפרסמו את
תוצאות הבחירות, זה יהיה שמונה ימים?
היו"ר ד' צוקר;
נכון.
מ' ינון;
זה מחייב את תיקון חוק יסוד; הכנסת.
היו"ר די צוקר;
זה יהיה בנפרד. חוק יסוד; הכנסת מלא הוראות טכניות,
לצערנו, כי לא ניפינו אותו. אם היינו את חוק יסוד; הכנסת מנפים,
זה הרי לא היה נמצא שם.
אנחנו קובעים שבשתי סוגיות תהיינה הצעות חוק נפרדות
שהוועדה תציג למילאה, והן תיקון חוק יסוד; הממשלה ותיקון חוק
יסוד; הכנסת, וקבענו ששמונה ימים מיום הבחירות תתפרסמנה תוצאות
ברשומות.
אהוד, סיימת איתנו?
זה בעיקר הדיפלומטיה. אניות זה כמות יותר קטנה. אני מציע
ותאמרו לי כמה, יומיים אהרי מועד הבחירות, לאפשר לקלפיות הללו
להגיע ולהיספר. נכון?
א' שיל"ת;
אחרי הבחירות החוזרות, ושיום הבחירות החוזרות באניות
ובנציגויות יהיה שישה ימים או שבעה ימים אהרי יום הבחירות
הרגיל, שאז כנראה כבר יהיה לנו את המידע.
אנהנו מאשרים את לוח הזמנים הזה, שהבחירות החוזרות
בנציגויות הדיפלומטיות ובאניות תהיינה שישה ימים, ואתם יכולים
לזוז יום לכאן או לכאן לפי הספירה שתעשו, לפני יום הבחירות
והתוצאות תוכלנה להגיע עד יומיים אחרי יום הבחירות.
זה ההצבעה בבחירות החוזרות לגבי שגרירויות וימאים.
הסעיף האחרון, סעיף 31, הזכרתי אותו קודם, שהפנקס הזה
המיוחד שאנחנו קובעים אותו עכשיו, יעמוד בתוקפו עד י"ד באב
תשנ"ז, ה-17 באוגוסט 1997, ואני לא חייב להכין באוגוסט הקרוב
פנקס חדש.
סעיף 32 שלא אוהבים אותו, אני עומד עליו, משום שאני לא
אוכל להתחיל לבצע פנקס כשאין לי חוק בתוקף, ואני לא רוצה לסמוך
על שום מדפיס ממשלתי בשום דבר עד שאני אקבל חוברת של חוק לראות
שזה פורסם. בכל מערכות הבחירות מאז שאני במערכת, הכניסו את
הסעיף הזה, ולא בכדי.
"תחילתו של חוק זה ביום קבלתו בכנסת" הולך אכן עם כל חוקי
הבחירות. אנחנו מסוגלים לעמוד בפרסום די מיידי של החוק.
היו"ר די צוקר;
מה זה די מי ידי?
אהוד, אנחנו על בסיס ההתחייבות של משרד המשפטים וגם בשם
המדפיס הממשלתי, שהפרסום ברשומות יתפרסם לכל המאוחר 24 שעות
אחרי קבלת החוק מרגע קבלתו, אני מציע, ואני אומר לך את זה
מטעמים אחרים, לא לכלול את סעיף 32. זה פייט שיש לנו בהמון
מקרים וצריך להיות קשים בדברים האלה.
יש כאן משהו פגום ברמה העקרונית. לא יקרה שרם דבר אם נקבל
את הצעתך. ברמה העקרונית נראה לנו חשוב שלא יהיה דבר כזה יותר,
שחוק הופך לחוק רק משעה שהוא פומבי.
א' שיל"ת;
כלומר?
היו"ר די צוקר;
בלי 32,
א' שיל"ת;
אני צריך ב-27 בפברואר לשלוף פנקס במחשב, כשעוד אין לי
חוק.
יש שביתה מחר במדפים הממשלתי...אני חושש מהדברים האלה.
נ י ענתבי;
אז יש בתי דפוס אחרים.
א' שיל"ת;
לא אכפת לי. אני אעשה פנקס כמו שכתוב כאן. יש חוק, אין
חוק, יהיו בחירות, לא יהיו בחירות.
היו"ר ד' צוקר;
מאה אחוז.
אני חושב שלוקחים כאן אחריות כשתלויים בדברים טכניים,
באיזו מכונה שצריכה להדפיס ניירות או כל מיני דברים כאלה, בנושא
של בחירות, ואם זה יתעכב שבוע הפרסום, ומישהו ירוץ לבית-משפט
ויעכב את כל זה... אני לא יודע. החושים שלי אומרים לי שבדברים
כאלה, שעכשיו נחקק חוק ועכשיו אני שולף, אני צריך אותו שיהיה
בתוקף.
היו"ר די צוקר;
אנחנו שמענו את עמדות הצדדים. אני מציע לא לכלול את סעיף
32 ולפעול על-פי העיקרון של פומביות המשפט, וחוק הופך לחוק רק
משעה שהוא כתוב ברשומות. אנחנו לוקחים על עצמנו סיכון, כפי
ששמעתם ממר שיל"ת. אני מציע לקבל את מחיקת סעיף 32. אם יש
מתנגדים...
חברים, אנחנו בזה אישרנו את הצעת החוק הזו, שתובא לקריאה
ראשונה במליאה מטעם הוועדה. אנחנו אישרנו את הצעות החוק לפיזור
הכנסת - חמש הצעות פרטיות.
אני מאד מודה בעיקר לשלושת החברים הנכבדים - תמי אדרי,
אהוד שיל"ת ואיילת. איילת, פשוט לא היית כאן קודם, אז לא ציינתי
גם אותך, אז גם לך הרבה מאד תודח. תקבלו עוד תודות, אבל על היום
גם.
תיקון סעיף 13 מצד אחד, ותיקון סעיף 1 לחוק יסוד: הכנסת,
דהיינו פרסום על שמונה ימים של ועדת הבחירות שחייבת לפרסם,
ואחרי זה שבועיים, כולל תיקון 13 בחוק יסוד: הממשלה, שבתום
שבועיים, הם יבואו בנפרד כפי שבהצעת החוק חפרטית שלי.
קיבלתי חוות דעת שאמרה שרק בנושאים מהותיים, הקשורים
ישירות לבחירת ראש הממשלה או למינוי שרים בממשלה, רק אז החוק,
שעדיין לא נכנס לתוקפו, דורש שריון של 61.
אני מבקשת לדעת מתי יתקבל החוק שמדבר על הענין של סעיף 4
ו-4(א) המפלגות.
היו"ר די צוקר;
זה עבר אתמול.
עבר ולא הצביעו, עד כמה שידוע לי.
היו"ר די צוקר;
זה מובא להצבעה היום. מאחר שהיום במליאה יהיו די הרבה
חברים בגלל הצעות חוק אחרות שנויות במחלוקת, מיד אחריהן תתקיים
הצבעה על התיקונים הללו.
ת י אדרי;
אבל זה רק קריאה ראשונה. מתי תהיה שניה ושלישית?
אני חייבת להכין טפסים להגשת רשימות מועמדים. לדעתי כבר
הייתי חייבת מזמן, אבל בשבוע הבא נפרסם.
