הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת החוקה הוק ומשפט

יו0 שלישי, לי בשבט התשנ"ו (20 בפברואר 1996). שעה 10:15

נכחו;

חברי הוועדה; ד' צוקר - היו"ר

א' זנדברג

י' לוי

ד' מרידור

מי איתן

א' דרעי

רן כהן

רענן כהן

ח' מירום

אי פורז

מוזמנים; שלמה גוברמן - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

משה ינון - משרד המשפטים

תמר אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית

אהוד שיל"ת - המפקח הארצי על הבחירות, משרד הפנים

איילת ויטנברג - לשכת המפקח הארצי על הבחירות,

משרד הפנים

נאוה קרמר - רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

יועצים משפטיים; ש' שהם

צ' ענבר

מנהלת הוועדה; די ואג

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; 1. הצעת חוק הבהירות לכנסת (תיקון - הצבעת עובדי חברת אל-על

השוהים בחו"ל), התשנ"ו-1995 - חה"כ א' פורז.

2. הצעת חוק פיזור הכנסת השלוש-עשרה, התשנ"ו-1996 - חה"כ ח' מירום.

3 .הצעת חוק התפזרות הכנסת השלוש-עשרה, התשנ"ה-1995 - חה"כ:

י' ביבי, ז' המר, ש' יהלום, י' לוי, א"ח שאקי, ח' פורת.

4. הצעת חוק התפזרות הכנסת השלוש-עשרה, התשנ"ו-1996 - חה"כ רענן כהן.

5. הצעת חוק התפזרות הכנסת השלוש-עשרה, התשנ"ו-1996 - חה"כ מ' קצב.

6. הצעת חוק התפזרות הכנסת השלוש-עשרה, התשנ"ו-1996 - חה"כ רן כהן.

7. הצעת חוק הבחירות לכנסת הארבע-עשרה ולראש הממשלה (הוראת שעה),

התשנ"ו-1996 - חה"כ רענן כהן.

8. הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון - מועד הבחירות החוזרות) -

הה"כ רענן כהן.

9. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון - פירסום תוצאות הבהירות) -

חה"כ רענן כהן.



הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - הצבעת עובדי חברת אל-על

השוהים בחו"ל). התשנ"ו"1995 - חה"כ א' פורז

אני פותח את הישיבה. על סדר-היום הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - הצבעת

עובדי חברת אל-על השוהים בחו"ל), התשנ"ו-1995. של חבר-הכנסת אברהם פורז. אתמול

התחלנו בדיון לגבי זכאותם של עובדי חברת אל-על השוהים בחו "ל להצביע כשם שמצביעים

שאר הישראלים הנהנים היום מזכות ההצבעה הזאת. היום נהנים מזכות ההצבעה הזאת

כ-4,000-3,000 איש, בעיקרם עובדי השירות הדיפלומטי. במהלך הדיון הסתמנה מגמה

שלעובדים הקבועים של אל-על, המהווה חברה הנשלטת ב-100% על-ידי הממשלה, וזהיה

אפשרות להצביע כמו שזה קיים לגבי עובדים של רשויות המדינה האחרות, אז עלתה השאלה

של חברות ממשלתיות אחרות שאף הן מוחזקות במלואן על-ידי הממשלה ואם מחליטים בחיוב

על אל-על אין טעם הגיוני להפלות עובדים של גופים אחרים כאלה. לכן ביקשנו מרשות

החברות הממשלתיות להגיע לכאן ולמסור לנו האם יש חברות ממשלתיות נוספות חמוחזקות

במלואן על-ידי הממשלה שעובדיהן שוהים דרך קבע בחו"ל.

מ' איתן;

אני מבקש הצעה לסדר. פתחת את הישיבה והגעתי קצת מאוחר. אני מתנצל על הבלאגן

אצלנו בליכוד. זה נובע בין השאר מכך שאני אישית שמטפל בליכוד בנושאים האלה הגעתי

לכאן בלי הכנה מוקדמת. הגעתי לכאן מתוך תחושה שערב הבחירות יש פה בית-חרושת

לייצור חוקי בחירות ושאף אחד לא יודע מה קורה.

היו"ר ד' צוקר;

אף אחד בליכוד.

גם בליכוד וגם בסיעות אחרות שאני מדבר אתן. על-מנת שנוכל לעבוד אנחנו צריכים

לדעת איפה אנחנו נמצאים. אנחנו עוסקים עכשיו בדברים שלדעתי הם לא כל כך דרמטיים

אבל במהלך ההכנה לבחירות פתאום כל פסיק שווה 100 או 200 קולות ומוכנים להרוג זה

את זה בשביל הקולות האלה.

ברשותך, אם אתה יכול להקדיש חמש דקות לעשות סדר כדי שנדע מה עומד לנגד

עינינו. אני שומע שאתמול היה כאן אמנון והציע הצעה לשנות את הענין של רישום

המפלגות. אני מבקש את הבקשה שלי כדי שנראה את כל התמונה.

היו"ר ד' צוקר;

בתחילת הישיבה הבאה בשעה 11, כשיהיו פה הנציגים של כל המפלגות, אפתח אורנה

בהצגת התמונה בלי להיכנס למהות החוקים, אפרוס את כל הסוגיות, איפה הן נמצאות

בשלבי הרקיקה ותהיה תמונה מלאה. אעשה את זה בשמחה.

אנחנו חוזרים לסוגיה של זכאותם של עובדי חברת אל-על להצביע. ביקשתי מרשות

החברות הממשלתיות להבהיר לנו אם יש עוד עובדי חברות ממשלתיות אחרות בבעלות מלאה

של הממשלה השוהים דרך קבע בחו"ל.

מ' איתן;

אדם שעובד בחברח ממשלתית זו פריבילגיה במדינה שלנו?



היו"ר ד' צוקר;

נשמע את גב' קרמר. הדיון התקיים קודם על הקונספציה ועכשיו נשמע נחו נים,

נ' קרמר;

פרט לאל-על, יש שתי חברות ממשלתיות נוספות בבעלות מלאה של הממשלה שיש להם

נציגים קבועים בחו"ל והן התעשיה האווירית והתעשיה הצבאית. מאהר שהאימון לישיבה

נמסר אתמול אחר-הצהרים לא הספקנו להתכונן ואין לי נתונים מדויקים לגבי מספר

העובדים ששוהים דרד קבע בחו"ל וגם לא לגבי מקום שהייתם. אני יכולה להמציא אותם

לישיבה נוספת.

היו"ר ד' צוקר;

בכמה עובדים בערך מדובר, בעשרות?

נ' קרמר;

אני לא יודעת בכמה עובדים מדובר, אלה לא מספרים גדולים, מדובר בבודדים.

י' לוי;

כמה עובדים יש באל-על?

אתמול קיבלנו נתונים. יש 241 אנשים שמוצבעים באופן קבוע בהו "ל עם בני זוגם

ועם ילדים בעלי -זכות בהירה. בממוצע בימי שלישי יש בין 370 ל-410 איש מצוותי

האוויר שלא נמצאים בארץ, כאלה שיצאו יום קודם וחוזרים יום אחר-כך.

דיילות שמועסקות עונתית לא יצביעו כי הן לא עובדות קבועות ואילו הטייס שעובד

קבוע יצביע.

צוותי אוויר זה לחוד, ועובדים השוהים דרד קבע בחו"ל זה לחוד.

אני יודע שבצוותי אוויר יש כל מיני סטטוסים של אנשים. יש אנשים שמועסקים

באל-על דרך קבע, יש כאלה שמועסקים עונתית לפי חוזה מיוחד כמו דיילות. האם יהיה

הבדל ביניהם?

לתה"ל יש הרבה עובדים בחוץ-לארץ.

מה יהיה גורלה של תה"ל נדע היום כי יכול להיות שבמועד הבחירות היא כבר לא

תהיה חברה ממשלתית.

מה עם כי"ל?

היו"ר ד' צוקר;

אתם רוצים להתייחס לעניו בצורה רצינית או לא?

מי איתן;

איזה רוצה לעשות אפליה במדינה בין עובדים לעובדים?

לא. לא הייתם אתמול בדיון לכו אחזור ואסביר. הרעיון הוא כזה: היום יש זכות

בחירה לעובדי מדינה כשההיגיון היה שמי שעובד מטעם המדינה - לא צריך להסביר לכם כי

הייתם בכנסת פעמיים - והוא עובד מדינה יש לו זכות הצבעה בחו"ל. זו מידה של אפליה

מאוד גדולה כלפי אזרחים ישראלים אחרים ששוהים בחו"ל, עובדי חברות פרטיות וכו'.

מידת האפליה, והיא קיימת, כבר מזמו נקבעה בחוק. עכשיו עולה שאלה רצינית: מי שהוא

איננו עובד של משרד ממשלתי אבל הוא עובד של גוף ממשלתי שהוא בבעלות מלאה של

הממשלה מדוע ייגרע חלקו?

מה זה "מלאה"?

100%. השאלה עכשיו תהיה אם זה 51% או 100%.

כפי שאמר היושב-ראש, ההיגיון בהקניית זכות בחירה לאנשים כאלה בחו"ל הוא בזה

שהם ממלאים משימות לאומיות. ההנחה היא שאם יש חברה ממשלתית בבעלות של המדינה של

100%, העובדים ממלאים ככל הנראה משימות שהטילה עליהם הממשלה והו משימות לאומיות,

כביכול. אני שואל את גב' קרמר, האם יש הבדל בין הברה ממשלתית שהיא בבעלות של

של הממשלה ב-100%, לבין חברה ממשלתית שהיא בבעלות של הממשלה ב-51%?

ברגע שלממשלה יש 51% בחברח היא מוגדרת כחברה ממשלתית לכל דבר ועניו ואז זה לא

משנה אם הבעלות היא של 100% או של 51%.

לצערי, לא הייתי כאו אתמול בדיון ואני מתנצל.

אני מתנגד לתיקון המוצע. העקרון הוא שמצביעים רק אזרחים תושבי הארץ הנמצאים

בארץ נקודה. היה חריג אחד ישו לגבי הימאים בגלל תפישה ארכאית של טריטוריאליות על

האוניות. בפעם האחרונה עשינו הריג נוסף כשהכנסנו את האנשים שנשלחו מטעם המדינה,

הרחבנו גם לסוכנות היהודית ולקרו-הקיימת, למה שנקרא המוסדות הלאומיים. הרציונל

היה שהם נשלחו מטעם המדינה, מטעם העם, לחוץ-לארץ והם עושים שם שליחות. גם אז זה

לא היה נקי מספקות בעיני והיה צריך 61 קולות בשביל להעביר את זה כי זו בוודאי

אפליה.



עכשיו אני מדבר על ההמשך. הברה ממשלתית אסור לה בכלל לייצג את העניינים של

המדינה, אסור לה לשקול שום שיקול של המדינה. אם הברה ממשלתית תעשה מעשה ציוני

שהוא לא כלכלי, היא עוברת עבירה על ההוק אלא אם היא קיבלה הוראה לפי סעיף 4א לחוק

החברות הממשלתיות. הברה ממשלתית איננה זרוע של המדינה, זאת בניגוד לתפישה

המקובלת על 95% מהברי הכנסת ו-100% מהשרים, זו הברה עסקית לכל דבר ועניו. היא

הופכת זרוע של המדינה רק אם הממשלה נותנת לה הוראה לפעול לא משיקולים מסחריים.

י' לוי;

חוץ מ"מבצע שלמה".

די מרידור;

היא קיבלה תשלום עבור "מבצע שלמה" היא לא עשתה את זה בחינם, הצבא עשה את זה

בחינם כי הוא צבא. אם חברה ממשלתית עושה מעשים שהשיקול העסקי אוסר עליה היא

עוברת על החוק והדירקטורים צפויים להיענש על זה או לשלם קנסות. לכן אני לא רואה

בהברה ממשלתית זרוע של המדינה, לפי החוק זה לא המצב. אם נגיד שבכל זאת יש הברות

שממלאות תפקידים ממשלתיים של המדינה - אני מכיר כאלה, חלקן ממשלתיות וחלקן לא

ממשלתיות. יש חברות שעושות דברים נפלאים בתעשיה הצבאית והן פרטיות. "אורדן" זו

חברה ממשלתית? לא, הם עושים טנקים. למה מי שעושה את זה מטעם התעשיה האווירית

נראה אחרת מזה שעושה את זה ב"אורדן"? אני לא רואה שום קשר בין הדברים האלה.

דבר שני. אני לא רואה שום הבדל בין חברה שהממשלה מחזיקה בה 100% לבין חברה

שהממשלה מחזיקה בה 99% או 51% . מי קבע שהקריטריון לחברה ממשלתית הוא רק 100%,

אין בחוק שום דבר כזה. חברה ממשלתית היא משליטה של 51% ומעלה או אלטרנטיבות

אחרות שאני לא נכנס אליהן.

להצעה הזאת אין שום בסיס מוצק, אי-אפשר להצדיק אותה מבחינה עניינית, זו אפליה

ובוודאי שבירת עקרון השוויון של סעיף 4, ובלי ספק אי-אפשר להעביר אותה בלי רוב של

61 בקריאה הראשונה - אני מבין שהיא עברה בקריאה טרומית. זו תהיה טעות לקבל את

ההצעה הזאת, למה אל-על כן ו"ארקיע" לא? זה טס לקהיר וזה טס לרומא, אז מה ההבדל?

יושבים פה בוועדת החוקה אנשים שהיו צריכים לומר שחוקים כאלה לא עוברים ללא

הסכמה של 100%, לא של שתי הסיעות הגדולות אלא של כל הסיעות. אתם יודעים עם נגה

אמם מתעסקים בימים האלה? אתם מתעסקים בהרס הדמוקרטיה הישראלית - חבר-הכנסת דדי

צוקר, אולי תגיד לי שאני לא מדבר לענין אבל כך מתחילים. בשום מקום בעולם לא

מתחילים בשלילת זכויות של אנשים לחצביע, זה מתחיל בדברים הקטנים, בקדנציה הבאה

יוסיפו לך עוד קצת.

תגידו לי אתם, עורכי הדין והמשפטנים, היועצים, או7ם לא מזדעזעים ששלושה חודשים

לפני הבחירות מוסיפים ומורידים זכויות בפנקס בוחרים?

ש' גוברמן;

אנחנו התבטאנו אתמול.

מ' איתן;

בשביל להרוויח 200 קולות בבחירות מישהו יוזם פח הצעת הוק ואחר כך מישהו יחשוב

שיש בזה רווח של 2000 וזה כן כדאי. למה עכשיו אתם לא נלחמים על הדמוקרטיה, על

העקרון שאין שינויי בחירות? היה עוול 100 שנה, יהיה עוד 4 הודשים. בעוד 4

חודשים תהיה כנסת חדשה ובקדנציה הבאה ישנו את החוק. מה אנחנו עושים? אני לא

מדבר כעת בוויכוח בין חבר-הכנסת רענן כהן לבין סיעת הליכוד, אני יושב בוועדת

החוקה של הכנסת, אתם לוביסטים לדמוקרטיה ולחוק או שגם אתם מוכנים להתכופף,

להתקרנף ולעשות צחוק? זה תקדים.



היו"ר ד' צוקר;

חבר- הכנסת איתן, דבר אלי.

מ' איתן;

לא, אני מדבר רק אליהם.

היו"ר די צוקר;

עובדי המדינה לא יכולים לענות לך כך.

מ' איתן;

הם יכולים לענות.

אם אתה איש הגון תדבר אלי ולא אליהם.

מ' איתן;

בסדר, אני מדבר אליך.

היו"ר ד' צוקר;

אל תפהד, דבר אלי ולא אליהם. המליאה העבירה את זה ותעזוב את שלושת האנשים

האלה.

מ' איתן;

בסדר, אני מדבר אליך.

היו"ר ד' צוקר;

ותשלחו לפה אנשים לעבוד, אתם אוסף של עצלנים שלא עובדים פה.

בזה אתה צודק.

היו"ר ד' צוקר;

אז מה אתה מעיר? אוסף של אנשים עצלנים, סיעה שעוסקת בפריימריס ולא בעבודת

כנסת. עצלים.

מ' איתן;

בזה אתה צודק.

היו"ר ד' צוקר;

אל תצעק כי גם אני יודע לצעוק.



מ' איתן;

תמורת הזכות שאני אצעק עליך אני מרשה לך לצעוק עלי.

אני לא רוצה.

הענין הזה חורה לי מאוד כי זה לא שווה את כל העסק. אתה, חבר-הכנסת דדי צוקר,

נמצא כאן גם בכובע של שומר החותם ואתה לבד היית צריך להגיד: אני רוצה להתייעץ עם

הסיעות, נשמע מה הם אומרים. אני אומר לכם: נרד מהקשקוש הזה, הוא לא שווה לאף

אהד מאתנו. לנו זה לא שווה - אני אומר את זה בצורה הכי גלויה בצד הפוליטי המפלגתי

של העניו. אני רואה את חבר-הכנסת אברהם פורז מביא הצעת ההוק, אולי הוא דיבר עם

אנשי אל-על והם שמים אותנו במבחן, כו יצביעו או לא יצביעו, אם הליכוד יגיד שהוא

נגד ההוק אז הוא יפסיד 30 קולות של כמה אנשי אל-על ואז יגידו: אנחנו רצינו

להעביר הוק והליכוד התנגד ועכשיו גם אלה שנמצאים בארץ כדאי להם להעניש את הליכוד.

למה שזה יעמוד במבחו הזה? כך אנחנו רוצים לנהל את המדינה?

תרדו מזה. נגיד לחבר-הכנסת אברהם פורז שזו הצעה נהדרת, נעשה אותה בישוב-הדעת

לאחר הבחירות כשתיבחר הכנסת הבאה ונדון בזה אז. יש לנו מספיק התכתשויות על כל

מיני נושאים, גם תאריך הבחירות הוא נושא בעייתי שכל אחד מושך אותו לפי שיקולים

מפלגתיים ומכניס מתח, למה אתם מוסיפים עוד כל מיני דברים?

חבר-הכנסת מיכאל איתן, לדעתי, מכיוון שהדברים שנאמרו במסגרת הזאת יכולים

להיות עילה להוצאת דיבה ודברים חמורים כלפי שלושה אנשים שהם עובדי מדינה ואין להם

זכות תגובה, אקח על עצמי את הדבר הזה. אני מציע שהדברים האלה שנאמרו אישית

כלפינו יימחקו מהפרוטוקול.

מה פתאום? השתגעת? אתה חושב שאתה תגביל את חברי הכנסת מה להגיד אם כו או

לא? אני מציע לך להגיש נגדי הוצאת דיבה כמה שיותר מהר, לפני הפריימריס אם אפשר.

יש כאן התלבטות בענין זכות הבחירה - בין הזכות הפרטית של אזרח לבין זכויות

לאומיות. הזכות הפרטית של אזרח צריכה לכוון אותנו להגיד כי כל אזרח ישראלי בכל

מקום שהוא נמצא יש לו זכות בחירה, כמו באמריקה ובמקום אחר, אחד יוצא לטיול,

אפילו אהד שיוצא ללימודי רפואה לשלוש שנים באיטליה. למדינה שלנו יש מיוחדות ביחס

שלה ליורדים וגם מיוחדות מהבחינה שיש לנו חוק השבות ודברים אחרים ויכול להיות

שיותר אזרחים יהיו בחוץ מאשר בפנים. מה יקרה אם פתאום יבואו 500,000 אנשים

מארצות-הברית, יקבלו אזרחות ויצאו החוצה?

אני רואה כאן שני עניינים חשובים שצריך לשקול אותם זה מול זה: הזכות הפרטית

של כל אזרח להצביע, שצריכה להיות זכות בכל מקום בעולם בלי קשר לזה שהוא עובד

מדינה, או עובד ממשלה או עובד כזה או אחר; מול האינטרסים הלאומיים של עם ישראל

כשיש לנו בעיה בזה כי אתה אומר: 500,000 יורדים לא יקבעו לנו דברים. אני חושב

שההכרעה היתה יותר לגבי הצד הלאומי שאלה שאינם בארץ אינם מצביעים. הכרסום בהכרעה

הזאת תביא אותנו בסופו של דבר לידי זה שנצטרך לתת זכות הצבעה לכל אזרה ישראלי

שנמצא בהוץ-לארץ והשאלה היא אם אנחנו רוצים בזה. זה קיים לגבי הימאים, בזמנו

הבעתי את דעתי שצריך לבטל את זכות ההצבעה לימאים כי מישהו עשה חשבון שהימאים

יצטרכו להצביע בסיבוב השני לפני שיודעים את התוצאות בסיבוב הראשון. פעם עשינו

חשבון שלכל יאכטה ולכל רפסודה של שני אנשים צריך להביא קלפי. זה קוריוז כי



הכוונה היתה לשליחות פרופר ובעיקר לאנשי בטחון אך הרחיבו את זה לאנשי הסוכנות

ולאנשים אחרים. פה אנחנו בגבול ואני חושב שההחלטה עכשיו צריכה להיות יותר

האם נותנים לכל אזרח ישראלי להצביע או לא. בעיני אנשי אל-על הם אנשים

מכובדים ונחמדים אבל אין להם יותר זכויות מאשר אנשים שיוצאים להשתלמויות, או

שליחי תנועות נוער שיוצאים החוצה, או אנשים שיוצאים ללימודים, או אנשים שיוצאים

לעשות פוסט-דוקטורט באוניברסיטאות, או חוקרים, בעיני אין הבדל ביניהם, אפילו אדם

שיצא לפרנסתו לשנתיים כי לא מצא פרנסה בארץ ויש כאלה הרבה. יש אנשים שלא היתה

להם ברירה אלא לרדת לחוץ-לארץ לפרנסתם ולפי ההלכה מותר לצאת לשם פרנסה.

די מרידור;

אני מוחה על ההלכה הזאת. אדם צריך לגור בארץ.

לכו אני מציע להפסיק כאן את הענין וכמו שנאמר פה - לא בדיוק באותו טון ובאותן

מלים - להקדיש לזה דיון עקרוני אם רוצים לדבר על כל אזרחי ישראל בחוץ לארץ אבל לא

ערב בחירות.

היו"ר ד' צוקר;

אני בעד הרחבה מכסימלית של זכות ההצבעה לישראלים שמקיימים זיקה קבועה לישראל

ולאפשר להם להצביע. קשה להגדיר מהי זיקה קבועה אבל יש מבחנים אובייקטיביים כאלה,

הביטוח הלאומי יצר הגדרות למי שמקיים זיקה קבועה לישראל ולמי שאיננו מקיים זיקה

כזאת.

זה מתקשר גם לשיטת ההצבעה בארץ משום שגב' אדרי ומר שיל"ת מדברים הרבה זמן על

שיטת ההצבעה במעטפות ויש מדינות שעושות את זה. אי-אפשר לנתק את השאלה העקרונית

משאלת השיטה, שתיהן קשורות זו בזו. אני מסכים לדבר אחד בלבד שאמר חבר-הכנסת איתן

והיא העיתוי של הדיון הזה, לא במובן של חטיפה - אני עוד לא רואה איך מישהו מנצח

בבחירות בגלל הענין הזה - בוודאי לגבי שיטת ההצבעה שהיא נושא מורכב, לא עושים את

זה ביום אחד. לגישתי הייתי מאשר את ההצעה הזאת משום סיבה אחת: מידת האפליה

שהצבעתם עליה היא נכונה אבל יש מידת אפליה אחרת, מישהו שכן עובד בחברה שנשלטת

על-ידי הממשלה מדוע ייגרע חלקו ממי שעובד במשרד הדתות, או מי שעובד באותו חדר עם

איש משרד הבטחון במשלחת בניו-יורק ותיגרע זכותו.

מאחר שאין רוב להצעתך, חבר-הכנסת פורז, גם אחרי שנכנסת, ניאלץ ליפול עם ההצעה

אלא אם אתה רוצה לנסות לשכנע את שלושת החברים שנמצאים פה.

לפני כן, לגבי העצלנות.

אתה יודע שצדקתי.

לא צדקת לחלוטין, אני לא רוצה לעשות חשבון מי עשה ומי לא עשה בוועדה.

לא דיברתי על הוועדה, דיברתי על חוקי בחירות. בישיבת הסיכום בסיום ארבע שנים

אגיד עליך בוועדה כמה דברים.



חבר-הכנסת פורז, יש כאן שלושה חברים שמתנגדים להצעה שלך מטעמים עקרוניים או

מטעמים של טיימינג. אנחנו מדברים עכשיו רק על השוהים בחוץ-לארץ, תוותר על הענין

של צוותי אוויר.

א' פורז;

אני לא מבין למה עובדי הסוכנות ועובדי הקרן-הקיימת שנמצאים בחוץ-לארץ כן

יצביעו ואחרים לא.

לפני שאני מדבר לגוף העניו אני אומר כי אם עמדתי לא תתקבל אגיש הסתייגות

ואלחם במליאה על העברתה. יהיה קשה לחצביע נגד ציבור מסוים למפלגה שרוצה לזכות

בקולו אבל רוצה לשלול את זכותו.

שמעת את הטיעון הזה?

א' פורז;

חבר-הכנסת איתו, לא פעם ראשונה ארגה מחשיד אותי בשיקולים זרים. מבחינתי, למעט

יהודים שניתקו את עצמם מישראל ויש לחם רק דרכון צריך לעשות כל מאמץ להרחיב לגבי

כל האחרים שקשורים במדינה. נכון שזה ערב בחירות אבל הפקידות תמיד תיתו לי טעם

למה אי-אפשר ולפי זה לא צריך לעשות כלום.

יש לי הצעה בשבילך: כל אזרח שעזב בחצי השנה האחרונה את הארץ, או בשלושה

החודשים האחרונים, יכול להצביע.

היו "ר ד' צוקר;

אם היתה לנו שנה לעבודח הייתי מציע שכל מי שזכאי לתגמולי הביטוח הלאומי ועובד

באחד מהגופים שנגדיר אותם, ממשלה או חברות ממשלתיות, יוכל להצביע.

למה לא כולם?

היו"ר ד' צוקר;

כי אני מחפש ביטויים של זיקה וכל ביטוי של זיקה אמיתית לישראל מאפשר זכות

הצבעה.

אני רוצה להביו מה ההבדל: שני עובדים בניו-יורק, אחד בבנק דיסקונט, אחד בבנק

לאומי שהוא של המדינה, אחד יצביע ואחד לא?

מאחר שיש קבוצה שאנחנו חושבים שהם ראויים להצביע אבל יש מכשולים טכניים, אני

מציע להגדיל ככל היותר את קבוצת המצביעים - האסירים, החולים, המוכים וכולם.

עובדי אל-על הם קבוצה מוגדרת די גדולה שנמצאת בחוץ-לארץ.

למה הם כן ו"ארקיע" לא?

מ' איתן;

מה עם עובדי בזק ועובדי תה"ל?

א' פורז;

לדעתי, כולם כן יכולים להצביע. השאלה היא אם עכשיו יש לנו היכולת והאפשרות

הטכנית להרהיב את הזכות הזאת.

מ' איתן;

אולי אשכנע אותך. חבר-הכנסת פורז, אינה מדבר אתי עכשיו על דבר שאתה חושב שאתה

צודק בו. אני, הבר הליכוד, אומר לך שחקיקה בנושא כזה שלושה חודשים לפני הבהירות

נראית - אני לא מאשים אותך פנימית - כלפי חוץ כרצון להרוויח 200-100 עובדי אל-על

או 400-300 שהשתכנעו מהנימוק הזה שאתה דואג לאל-על ואנחנו לא דואגים לו. על-מנת

שהיוזמה הזאת תהיה נטולת בדיקה למי זה עוזר, אני רוצה שהיא תהיה לכולם ואחרי

הבחירות.

י' לוי;

אני מציע שכל מפלגה תבחר לה חברה, אני מוסיף את התעשיה האווירית.

מי איתן;

חבר-הכנסת פורז, אתה מביא את זה כעת, בדקה התשעים, ערב הבחירות וללא הסכמה.

אי פורז;

הגשתי את הצעת החוק שלי לפני חצי שנה ואז לא ניחשתי שתהיה הקדמת הבחירות, זה

היה אפילו לפני רצח רבין. אין לי שום מניע פוליטי, כשכמה פעמים הייתי בטיסות פנו

אלי בענין הזה. לדעתי, עובדי אל-על הם כמו עובדי הסוכנות ועובדי הקרן-הקיימת.

אני מבקש סעיף נוסף לגבי קלפי שתיפתח בנמל התעופה בן-גוריון, זה יהיה יום

לפני יום הבחירות משעה 7 בבוקר ועד חצות, וביום הבחירות כמו כל הקלפיות במדינת

ישראל.

והאנשים שסתם טסים לחוץ-לארץ ביום הבחירות?

א' פורז;

שידחו את הנסיעה ביום. לטייס אומרים; מחר אתה טס ואין לו ברירה.

אם עמדתי לא מתקבלת, אני מבקש שהיא תירשם כהסתייגות.

אם אתה רוצה, נצרף אווזה כהסתייגות לאחד החוקים.



אני מעמיד את הצעתו של חבר-הכנסת פורז להצבעה. מי להצעה? מי נגדה?

הצבעה

הצעת החוק לא נתקבלה

היו"ר ד' צוקר;

הצעת ההוק נדחתה והיא תירשם כהסתייגות.

נחדש את הישיבה בשעה 11:00.

(הישיבה הופסקה בשעה 10:50}



(הישיבה חודשה בשעה 11:05)

2. הצעת חוק פיזור הכנסת השלוש-עשרה, התשנ"ו-1996 - חה"כ ח' מירום.

3. הצעת חוק התפזרות הכנסת השלוש-עשרה, התשנ"ה-1995 - חה"כ:

י' ביבי, -ז' המר, ש' יהלום, י' לוי, א"ח שאקי, ח' פורת.

4. הצעת חוק התפזרות הכנסת השלוש-עשרה, התשנ"ו-1996 - חה"כ רענן כהן.

5. הצעת חוק התפזרות הכנסת השלוש-עשרה, התשנ"ו-1996 - חה"כ מ' קצב.

6. הצעת חוק התפזרות הכנסת השלוש-עשרה, התשנ"ו-1996 - חה"כ רן כהן.

7. הצעת חוק הבחירות לכנסת הארבע-עשרה ולראש הממשלה (הוראת שעה),

התשנ"ו-1996 - חה"כ רענן כהן.

8. הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון - מועד הבחירות החוזרות) -

חה"כ רענן כהן.

9. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון - פירסום תוצאות הבחירות) -

חה"כ רענן כהן.

היו"ר ד' צוקר;

אני מחדש את הישיבה. על סדר-היום הצעות חוק פרטיות לפיזור הכנסת השלוש-עשרה

של חברי-הכנסת חגי מירום, רענן כהן, רן כהן ומשה קצב. נעשה מאמץ להכריע היום

בשאלה הדרמטית שמפלחת את הציבור הישראלי האם הבחירות יהיו ב-20 או ב-28 בנמאי, או

ב-4 ביוני. אני יודע שזו שאלה קשה להכרעה, עומדות על סדר-היום שאלות כבדות משקל,

למרות זאת אני מקווה שנמצא את היכולת להגיע להסכמה ואם נודה על האמת היכולת שלהן

בעיני להכריע את הבחירות היא מפוקפקת. לכן מוטב שנרד קצת מהפסגות שכולם טיפסו

עליהן בקרב היוקרה הזה וננסה למצוא תאריך מוסכם. עוד לא הצלחתי למצוא ארגומנט

משכנע אחד שתאריך זה או אחר מקפח מפלגה זו או אחרת. זו היתה דעתי ולא דעת

הוועדה.

לפני כן, אני רוצה לעשות משהו שיסייע לכולנו. חבר-הכנסת איתן ביקש לדעת איזה

חוקים נמצאים על סדר-היום, באיזה שלב, איזו סוגיה נמצאת על הפרק ובאיזה שלב

בוועדה או במליאה שעניינה קשר ישיר לבחירות לכנסת. מאחר שחלק מן החברים כאן

מייצגים מפלגות חשובות אבל אינם נוכחים כל הזמן, זה יכול להועיל לנו.

הכנסת, בחוק יסוד: חממשלה ובחוק הבחירות לכנסת

שעניינם הזכות להגיש רשימת מועמדים. הסתירה היא בין סעיף 4 לסעיף 4א בחוק

הבחירות לכנסת ואחרי דיון מקדים שהתקיים בוועדה, על דעת כל הבית, הוחלט לאפשר רק

נתיב של מפלגה רשומה להתמודדות בכנסת ולהגשת רשימת מועמדים. מפלגה שמיוצגת

בכנסת, אם היא רשומה כמפלגה תוכל להתמודד כך, מפלגה חדשה תצטרך להוסיף 1,500

שמות. זה עולה היום בקריאה ראשונה ומחייב אותנו ברוב של 61. היום יתקיים הדיון

ואם לא יהיו בבית 61 חברים משתי הסיעות הגדולות והקרובות אליהן נצטרך להמתין

להצבעה מחר ונקווה שגם חבר-הכנסת קצב וגם חבר-הכנסת רענן כהן יוכלו להתארגן. זה

סט אחד של תיקו נים.

סוגיה אחרת - שאושרה כבר בקריאה ראשונה והוכנה לקריאה שניה ושלישית וגם היא

בהסכמה - נוגעת לענין הגיל הקובע להצבעה, כל מי שמלאו לו 18 שנה עד יום הבחירות

זכותו להצביע.

סוגיה אחרת שגם היא אושרה בוועדה והיא עומדת לקריאה שניה ושלישית היא זכות

ההצבעה למי שאושפז בבתי-החולים.

סוגיה נוספת עוסקת בדרכי תעמולה, 30 הימים. אתמול בערב התקיים הדיון בקריאה

ראשונה ולא היתה הצבעה.

ערוץ 2 - אני מדבר בקודים - הוכן לקריאה ראשונה ויונח לפני המליאה היום או

מרור. התעוררה בעיה עם הרדיו האזורי. אני מדבר עכשיו פוליטית, לא חוקית, על-פי

נוסח החוק נשאר המצב הקיים היום שיש שידורים בערוץ 2, והצעת החוק איננה מציעה

לשנות זאת.



עוד סוגיה נוגעת לפרישה של עובדי מדינה בדרגות הבכירות המצויים ברשימת

המועמדים. זה ייכלל בהוראות שעה ויש הסכמה על כך. לקחנו את תאריכי הפריימריס של

כל המפלגות וכהוראת שעה זה יהיה פחות מ-100 ימים, יצטרכו לפרוש עד ה-1 באפריל.

רענן כהן;

שבועיים מיום קבלת ההוק.

היו"ר ד' צוקר;

הצעת החוק שלך עברה קריאה טרומית, היא עדיין לא חוק. לקחנו את תאריך

הפריימריס האחרון של המפלגה האחרונה, נתנו עוד פרק זמן של שבוע, עד אז כל אהד ידע

אם הוא ברשימת מועמדים והוא יוכל להכריע אם זה מקום ריאלי, ואז הוא יחליט אם הוא

מתפטר או לא.

סוגיה נוספת נוגעת לאזרחות כפולה. תיקון לחוק יסוד: הכנסת, הצעת חוק פרטית

של חבר-הכנסת זאבי שאושרה לקריאה ראשונה. היא תתאפשר למי שנושא אזרחות כפולה

להגיש מועמדות ורק משעה שהוא ייבחר לכנסת הוא יצטרך לוותר על האזרחות הזרה. זה

אותו מצב לגבי שרים בחוק יסוד: הממשלה.

בחוק הבחירות (דרכי תעמולה) שאתמול לא חצביעו עליו, הוא מהענין של ערוץ 2

ו-30 הימים יש גם ענין של הפעלת החוק לבחירה לראש הממשלה.

תודה. זה צילום המצב היום וכל אחד יודע עכשיו מה על סדר-יומה של הכנסת

במליאה או בוועדה.

אנחנו חוזרים לנושא. יש לפנינו ארבע הצעות חוק ואני מבקש מכל אחד ממציעי

החוק להציע את התאריך ליום הבחירות. אחריו יוכל כל חבר אחר להציע הצעה אחרת.

נראה אם אנחנו מתכנסים לתאריך, אם לא - נראה מה לעשות.

אני רוצה להעיר הערה שלא נוגעת לכל הפורום הזה אלא בקשר לישיבה הקודמת. במהלך

ההפסקה הבהיר לי "חבר הכנסת" גוברמן, "חבר" ועדת החוקה, שהטענות שלי בדבר שתיקונם

הרועמת לא היו במקומן משום שאתמול הם אמרו את עמדתם. אני שמח שכיוונתי לדעת

גדולים. גם אם לא כיוונתי, הסגנון והטונים שלי הם מן המפורסמות אבל אין מאחוריהם

שום כוונה רעה אלא רק מה שנאמר בהם.

בבקשה, חבר-הכנסת חגי מירום.

הגשתי הצעת חוק לפיזור הכנסת. על-פי הצעתי הבחירות יתקיימו ב-28 במאי 1996.

עד להבאת הענין פה בוועדה נמלכתי בדעתי ואני רואה את ה-14 במאי כתאריך מתאים

שאלת התאריכים פה תהיה שאלת השאלות ולא נוסח החוק. אני חושב שצריך ללכת

למערכת בחירות קצרה ככל האפשר. עם ישראל לא צריך לשאת במתח הפנימי בתוך החברה

הישראלית סביב מערכת הבחירות זמן ארוך מדי. צריך גם אחריות בענין זה והלחצים שיש

בתוך המשק, עם נקודות המשבר במשק, מחייבים אותנו לאחריות.



בהנחה שה-21 במאי זה לפני חג השבועות, ה-28 במאי הוא קצת אחרי חג השבועות,

וה-4 ביוני הוא יום פרובלמטי מבחינת חללי מלחמת ששת-הימים, נדמה לי שה-14 במאי

איננו מייצר שום בעיות הלכתיות. על-פי כל בדיקה אני חושב שניתן להסכים עם חברינו

הדתיים שצריך להתחשב ברגשותיהם, גם עם משפחות שכולות שפנו בעניו ה-4 ביוני

וחייבים להתחשב בדעותיהם, וגם עם העובדה שיש בעיה לפני ואחרי חג השבועות. לדעתי,

ה-14 במאי נותן מענה לכל הבעיות הללו: הוא מוקדם, הוא לא צמוד חג והוא אחראי.

אני פונה אל הוועדה לנסות להתגבש כאן. אם החברים יציעו יום לפני-כן או יום

אחר-כך כי רוצים להציע הצעה מקורית חדשה, אפשר להסכים על זה. ה-14 במאי נראה לי

התאריך האחראי והנכון ביותר. אני פונה אל הליכוד ואל סיעות האופוזיציה,

חבר-הכנסת דרעי מש"ס שנמצא אתנו, לנסות להתרכז סביב התאריך הזה.

די מרידור;

שאלה קטנה. נימוק מרכזי בדבריו של חבר-הכנסת מירום היה: המשברים הצפויים

במשק. האם הוא מוכן לפרט אותם?

בבקשה, חבר-הכנסת יצחק לוי.

הוזאריך המועדף עלינו הוא ה-4ב יוני, י "ז בסיוון, יום ג'. אסביר מדוע. זה

התאריך שיאפשר לכל המפלגות להיערך כראוי. לפי חשבוננו - אני מדבר כרגע על

המפלגות הדתיות - הוצא את ענייני חג השבועות, את שלושת ימי ההגבלה, את ספירת

העומר, נניח שהם לא רלוונטיים. אם ניקח את אחד התאריכים בחודש מאי ו נוריד את

ערבי החג, את החגים ואת מוצאי החגים, ימי עבודה נטו שנשארו למפלגות הדתיות הם 30

יום. אנחנו לא סבורים שאנחנו צריכים לעשות מערכת בחירות כה קצרה. יש הרבה

עניינים שצריך לדבר עליהם, להגיע אל הציבור ולהסביר אותם.

החסרון היחיד שאני רואה ב-4 ביוני הוא יום הזכרון על אף שאצלנו ימי הזכרון הם

לפי הוזאריך העברי וגם במדינה. לכן, ימי הזכרון השנה יחולו דווקא ב-14 במאי, כמה

ימים לפני כ"ח באייר, דווקא התאריך שמציע חבר-הכנסת חגי מירום נמצא בימי הזכרון,

אלה הימים שאנשים ילכו לבתי-העלמין. מלחמת ששת-הימים התחילה ב-כ"ה באייר, היום

הרביעי, כ"ח באייר הוא יום ירושלים. על כן, אני מתפלא על חוסר הרגישות של מפלגת

העבודה שמדברת על ימי הזכרון שדווקא בימי הזכרון לפי התאריך העברי, כשרוב עם

ישראל עולה לבית-העלמין, הם מציעים את וזאריך הבחירות. 14 במאי זה היום הראשון

למלחמת ששת-הימים.

הם ידחו את יום הזכרון.

אני מדבר ברצינות. היום הראשון של ימי הזכרון לפי הוזאריך העברי הוא ה-14

במאי ואנשים ילכו לבית-העלמין באותם הימים. על כן, אין ברירה אלא להינתק מה-14

במאי.

מכיוון שאולי יש אחרים, אני מקווה שלא מוסדות ממלכתיים, שבכל זאת מזכירים את

המלחמה בוזאריכים הלועזיים, אני מציע את ה-3 ביוני. אני מבין שה-4 ביוני הוא

תאריך טעון לכן אני מציע להקדים ביים אחד ל-3 ביוני.

חבר-הכנסת קצב לא פח. מי ידבר בשם חליכוד?

ד' מרידור;

אני מצטרף לדברים של חבר-חכנסת לוי, אני לא מצטרף לפרשנות שלו. אם לצורך

שלום-בית צריך לחסכים ל-3 ביוני, אני מוכן לעשות את חמעשח. אנחנו עומדים על ה-4

ביוני אבל אם תהיה חסכמה על ח-3 ביוני נצטרף.

היו"ר ד' צוקר;

חבר-חכנסת רן כהן, בבקשח.

רן כהן;

חגשתי חצעת חוק שמציעח את ח-28 במאי. מאחר שאנחנו רוצים לחיות גמישים עם

חסיעות וחמפלגות חאחרות, אני מוכן לחגמיש את עמדתנו. זח אינטרס לאומי שמערכת

חבחירות תהיה מוקדם ככל חאפשר וקצרה ככל חאפשר. כבר הגענו לחחלטח להקדים את

חבחירות, אין שום טעם להאריך אותן יתר על חמידח.

חענין חשני. חגורם חאחרון במדינת ישראל שיכול לטעון שאין לו ולא יחיח זמן

לחבחיר את עמדותיו בציבור אלח חמפלגות וחרשימות. אף מפלגח לא יכולח לבוא חיום עם

אני עוד לא מוכנח לומר לציבור מח חם חפתרונות שלי.

מי שלא מוכן שילך חביתח.

דבר נוסף. חתאריכים חפסולים מבחינתי חם חתאריכים חבאים: ה-4 ביוני לא יהיה

מפני שזח פוגע ברגשותיהן של משפחות שביקשו שזח לא יחיח.

היו"ר ד' צוקר;

הסיעות חדתי ות שקודם תמכו בזח וחליכוד ירדו מה-4 ביוני ועברו ל-3 ביוני.

חמועד חשני שמבחינתי חוא פסול חוא ח-21 במאי משום שברור לחלוטין שחוא מביא

לכך שחספירח תהיה בימי חג חשבועות ויש בזח משום חילול חחג בישראל.

חמועד חשלישי שאני פוסל אותו בעקבות דבריו של חבר-חכנסת יצחק לוי חוא ה-14

במאי משום שזח יוצא בכ"ח באייר, זח יום הזכרון לחללי מלחמות.

למרות שבחצעת חחוק שלי כתוב שחתאריך יחיח ה- 28 במאי, אני מציע שנתרכז ונלך

לקראת חמפלגות חדתיות שרוצות את חבחירות קצת יותר מאוחר וגם לקראת חליכוד ונקיים

את חבחירות ב-20 במאי ביום שני. גם ב-1984 חבחירות חתקיימו ביום שני. אין שום

מניעח לערוך את זח באותו יום, לא יחיח חילול חחג, לא יום חזכרון ולא פגיעח

ברגשותיו של מישחו, עם זאת תושג חמטרח של מערכת בחירות קצרח ועניינית.

חיו"ר ד' צוקר;

בבקשח, חבר-חכנסת רענן כחן.

רענן כהן;

כמתחייב מהרצון חטוב נעשו ניסיונות רבים לחגיע לחבנות על תאריך מוסכם גם

בשבוע חחולף. קיימנו פגישות עם חסיעות חדתיות, קיימנו ישיבות גם עם חליכוד. נוח

לעשות? ניסינו לחגיע לתאריך מוסכם אבל חגענו למסקנח שבליכוד אין שום חנחגח.



היו"ר ד' צוקר;

חבר-הכנסת רענן כהן, אבי מבקש.

רענן כהן;

אחרי כל המגעים שהיו אנחנו מציעים תאריך שהוא סביר כדי להגיע למערכת בחירות

הכי קצרה שיכולה להיות, הכי אפקטיבית, הכי חסכונית. אני חושב שמדינת ישראל זקוקה

לזה. אני מקווה שכל חברי בקואליציה יתחברו לתאריך הזה שהוא יום בי, ה-20 במאי,

ב' בסיוון התשנ"ו. תאריך זה נקבע משום שב-21 במאי מתחילים שלושת ימי ההגבלה

והדתיים אמרו שבימים אלה אסור לקיים מערכת בחירות.

י' לוי;

לא אסור, אל תגיד דברים שלא אמרנו.

בסדר, שעדיף לא לקיים. רצינו לקיים את הבחירות ב-14 במאי, היות והיו בקשות

אנחנו הולכים יותר לקראת ה-21 במאי. מאחר שאמרו שעדיף שלא לקיים מערכת בחירות

ב-21 במאי, אנחנו מציעים את ה-20 במאי, שלפי הערכתי הוא התאריך הטוב ביותר.

שוחחתי עם חבר-הכנסת חגי מירום ואני מקווה שגם הוא יצטרף לתאריך הזה. זאת בקשתנו.

היו"ר ד' צוקר;

חבר-הכנסת דרעי, בבקשה .

א' דרעי;

באתי להשתכנע. אני מבין שהמטרה של הישיבה היא להגיע לתאריך מוסכם. שמעתי

בקשב רב את דברי חברי חברי -הכנסת חגי מירום, רענן כהן, רן כהן על המשברים הצפויים

במשק, על התועלת במערכת בחירות קצרה, עניינית אפקטיבית לטובת הציבור, לטובת מדינת

ישראל.

בשבוע שעבר דיווחו בכלי התקשורת על מפגש פיסגה בין פרס לבין נתניהו וכולם

ניתחו ופירשו את הדברים. לבסוף התבשרנו שהם הסכימו ל-28 במאי. זה היה בשבוע

שעבר, לא לפני הודש ולא לפני חודשיים. פירושו, שמר פרס הסכים ש-28 במאי הוא

התאריך שאתו אפשר לעשות מערכת בחירות קצרה, עניינית, משברים במשק וכוי. כל

הטעמים האלה תפסו לגבי ה-28 במאי . כאשר מר פרס שמע באותו לילה שהדתיים מעדיפים

את ה-4 ביוני בגלל הנימוק שזה אחרי חג השבועות, באו למחרת נציגי מפלגת העבודה,

האם אתם מוכנים לשני תנאים - קודם כל תאחדו

את כל האופוזיציה סביב ה-4 ביוני.

היו"ר ד' צוקר;

הוא הטיל את זה עליכם?

א' דרעי;

כן. הדבר השני; בתנאיי שתסכימו לקיצור הסיבוב השני לשבועיים, פירושו, שהסיבוב

השני יונקי ים ב-18 ביוני. אם תסכימו לתנאים הללו אנחנו מסכימים ל-4 ביוני.

אני שואל; מה קרה מהשבוע שעבר עד היום שפתאום מציעים את ה-14 במאי? אולי

תציעו את ה-1 במאי?. יש משבר במשק? אלא מה - יש סיבות אחרות שאני לא רוצה לפרט

אותן.



לכן, מה שהציע חבר-הכנסת יצחן לוי מקובל עלינו, ה-3 ביוני.

אני מציע לכל חברי הבית, שלא נעשה טעות היסטורית: מעולם לא התקבלה בכנסת

הצעת חוק על הקדמת הבחירות - בפרט במערכת בחירות כל כך רגישה - על חודו של קול

וזה מה שיקרה. אם כבר מסכימים פה על 20 במאי ועל ה-3 ביוני, איד תשכנעו את

הציבור שעל 13 יום יקום ויפול הכול?

היו"ר ד' צוקר;

אני לא מכיר שאלה שמפלחת את הציבור יותר מזה, זאת מחלוקת קשה ביותר. בזה

מתעסקים.

בבקשה, חבר-הכנסת מיכאל איתן.

מ' איתן;

אני לא יודע בדיוק מתי יהיה תאריך הבחירות אבל יש לי הרושם שכולנו יודעים מתי

יהיה המשבר במשק. המשבר במשק יהיה בחודש יוני כי חבר-הכנסת חגי מירום הסביר לנו

שהייבים לעשות את הבחירות לפני יוני. אז מתאריך אחד יצאנו, התאריך של המשבר במשק

הוא בחודש יוני וכדאי שהציבור ידע את זה.

אני חוזר להצעה שלך, חבר-הכנסת רענן כהן. אתה העלית את ה-21 במאי. באת

אני מוכן להתפשר וללכת לקראתכם. שבוע אחרי זה אתה אומר: נתפשר על

בין ה-21 במאי לבין ה-14 במאי. עם איזו מין הצעה אתה בא?

תהיה קצת הוגן. אתם רוצים בכלל להגיע להבנות? אתמול פוצצתם את הדיון, שברתם

הכול, אתם לא מוכנים להגיע לשום הסדר.

חבר-הכנסת רענן כהן, יש לך אינטרס לקיים בחירות? אם זה יימשך כך הישיבה

סגורה. אני כנסת, אני לא חייב לקואליציה כלום.

היתה יוזמה שלכם להקדים את הבחירות מאוקטובר לסוף מאי או לתחילת יוני. אמרתם:

תלכו אתנו ונחפש תאריך מוסכם. האופוזיציה בירכה על הקדמת הבחירות ואמרה: נלך על

בסיס מוסכם. אתה הצעת את ה-21 במאי, אנהנו רצינו שזה יהיה בתחילת יוני. אמרנו

שנלך אהד לקראת השני. במה הולכים אחד לקראת השני? במקום לבוא לקראתנו מ-21 במאי

שאתה הצעת, לתחילת יוני, אתה רוצה שנלך עוד יותר אחורה במאי?

עוד נקודה. לצערי הרב, כולנו גלשנו לזה. יש גבול לטיעונים שאנחנו יכולים

לרתום לנושא של תאריך הבחירות ובואו לא נערב את משפחת השכול. אהרי ששמעתי שה-4

ביוני הוא תאריך שפוגע במשפהת השכול, ביקשתי מהמזכירה שלנו לטלפן לאגף ההנצחה

במשרד הבטחון וקיבלנו את התאריכים. אין שום מניעה שזה יהיה ה-4 ביוני. זה

שגייסתם משפחה אחת שכתבה מכתב - קראתי את המכתב - ואינם עושים מזה קמפיין זה ענין

אחר. בואו נוריד את זה. אם אגף ההנצחה במשרד הבטחון היה אומר את זה, הייתי הולך

אתכם; כל זמן שאין דבר פורמלי, זה לא מתאים שכולנו נתעסק בתאריך כזה.

אני מסכם את דברי. חבר-הכנסת רענן כהן, אין לכם שום רווח בהתעקשות הזאת. אתם

משדרים איזה שהוא חוסר בטחון שתוצאות הבחירות תלויות, כביכול, ב-14 יום אלה. אני

מציע להצטרף לדבריו של חבר-הכנסת דרעי. האחדות הלאומית רושובה לנו. הסכמנו ללכת

לקראתכם. אתה הצעת 21 במאי ואת 28 במאי כבסיס לפשרה, נגמור את הענין בלחיצת יד.

יש לנו עוד הרבה דברים שנויים במחלוקת אבל אם נפתח את מערכת הבחירות בהסכמה נוכל

להעביר אווזה בצורה שתכבד את כולנו, לכן נתמקד בעיקר. הצעתי היא ה-3 ביוני.



היו"ר ד' צוקר;

חבר-הכנסת אליעזר זנדברג, בבקשה.

א' זנדברג;

גם אני תומך באותה הצעה. ה-3 ביוני נראה לי תאריך הגיוני כי גם אם יש משפחה

אחת, או קבוצה של משפחות, שמציינות את האזכרה יש להתרושב בהם. אם יש קבוצה של

ציבור דתי שאומרת שגם התאריך של ה-28 במאי הוא בעייתי, כמו גם ה-21 במאי, זה

נימוק מרכזי וחשוב כשאנחנו עוסקים במערכת בחירות שבה אמורים להשתתף כל הצדדים.

לכו אני חושב שהתאריך הנכון הוא ה-3 ביוני שהוא מעין פשרה. בשבועיים האלה

אני לא רואה משברים גדולים, מה גם שהממשלה יכילה לזקוף לזכותה עוד הישגים אם

נתקדם מהתאריך של ה-20 במאי. הנימוק הזה עובד לשני הכיוונים.

היו"ר ד' צוקר;

אני אומר לסיעות: יש אפשרות אחת והיא שנצא להתייעצות ונמשיך את הריטואל חסר

הטעם הזה. יהיה מה לצלם, יהיה מה להקליט, ייאמר שיש התייעצות בחדרו של היושב-ראש

ושהזמנתי את הנציגים. זה מאפשר לנו לקבל עוד כמה שורות. זאת אפשרות אי.

א' דרעי;

ויתרנו עליה.

היו"ר ד' צוקר;

אפשרות בי. יש פה שני תאריכים. מתוך מגמה לנסות למצות את היכולת להגיע

להסכמה יש אפשרות להגיש שתי גירסאות. זה נותן לנו עוד זמן לנסות להגיע להסכמה

ואני רוצה שננסה לעשות את זה בהסכמה.

אפשרות גי. אני אציע תאריך שלישי. דרמטי, באמצע, ה-28.

אני מבין שההצעה הראשונה נפסלת כי כולם רוויי תקשורת מן המחלוקת בין החכמים.

אני שואל את הסיעות אם הן מוכנות ללכת לשתיים או לשלוש גירסאות?

שתי גירסאות.

שתי גירסאות.

א' דרעי;

אני בעד שתי הגירסאות - 20 במאי וה-3 ביוני אבל אני מקווה שההצבעה על הקריאה

הראשונה לא תהיה היום.

רענן כהן;

הדיון יהיה היום, ההצבעה תהיה מחר.



היו"ר ד' צוקר;

חבר-הכנסת זנדברג, אתה מצטרף לזה?

א' זנדברג;

אני מצטרף.

מ' איתן;

אנחנו רוצים חמש דקות להתייעצות.

היו"ר ד' צוקר;

נהדש את הישיבה.

(הישיבה הופסקה בשעה 11:40)

(הישיבה חודשה בשעה 11:45)

היו"ר ד' צוקר;

אני מהדש את הישיבה. האם בעקבות ההתייעצות הסיעתית יש לנציגי הליכוד משהו

למסור?

אי זנדברג;

אלך לקרוא להם.

חבר-הכנסת דרעי, האם יש לך משהו למסור מההתייעצות או שעמדתך כפי שה ירט-!?

אי דרעי;

הליכוד ביקש את ההתייעצות.

היו"ר ד' צוקר;

אינה נשאר בעמדתך - שתי גירסאות?

אי דרעי ;

אני רוצה לשמוע מה הליכוד העלה בהצעותיו.

היו"ר ד' צוקר;

חבר-הכנסת איתן, האם הליכוד רוצה למסור משהו בקשר לשתי הגירסאות?

מ' איתן;

אני מדבר כרגע בשם האופוזיציה. אנהנו מבקשים למצות את כל ההליך של ההידברות

אבל אם לא תהיה הידברות אנהנו מבקשים שתיקבע שעה להצבעה, נביא את האנשים.

מה זה "להידברות"?

מ' איתן;

אני מניח שאפשר יהיה להידבר גם עם מפלגת העבודה ולהגיע להסכמה. תראה כמה

אנחנו מאמינים בך כיושב-ראש הוועדה ואנחנו מוכנים להיעזר גם בשירותיך הטובים.

חבר-הכנסת דרעי, עמדתך.

א' דרעי;

אדבר בצורה גלויה. היות וסיכמנו עמדה מגובשת עם הליכוד ללכת ל-4 ביוני או

ה-3 ביוני - למרות שאני לא רואה פסול בשתי ההצעות - אם הליכוד שהוא הרוב עומד על

כך, נלך אתו יחד בענין הזה.

אני מציע לקבוע היום שעת הצבעה בשעה 3 או בשעה 4 ולאפשר למערך ולליכוד לבוא

להבנה ואז נראה.

היו"ר ד' צוקר;

אני מציע שניפגש כאן בשעה 3 .חבר-הכנסת איתן, אודיע על שעה של ישיבה שבה

ניפגש נציגי הסיעות לפני אותה ישיבה.

אנחנו נמצאים עכשיו בשלב שבו זה לא יעניין את הציבור אלא יביא לגיחוך גם

אצלנו. זה מתחיל להיות בעייתי לכולנו איך המוסד הזה נראה. יותר מזה. אני אומר

כל מה שיהיה לפני ה-28 במאי הוא בעייתי מבחינת הרקיקה ומחייב

אותנו לשינויי חקיקה שביצענו אותם רק לפני יומיים, אי-אפשר תוך יומיים לשנות

רקיקה,

א' דרעי;

תסביר בבקשה.

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו מבצעים שינויים בחוק המפלגות, בחוק יסוד; הכנסת, בחוק יסוד; הממשלה

ונאמר שם שרק מפלגה יכולה להתמודד בבחירות לכנסת. זה חייב שורה של שינויים,

אנחנו בעיצומם של השינויים. עשינו את לוח הזמנים באופן מאוד צפוף בהנחה שהבחירות

תהיינה ב-28 במאי. אם הבחירות יהיו לפני ה-28 במאי זה מחייב אותנו לשנות מה

ששינינו לפני יומיים-שלושה ולוה הזמנים יהיה מאוד בעייתי אפילו מבחינת ערעורים

בבית-המשפט העליון בענין מפלגות.

לכן, נפגש פה בשעה 3. נעשה מאמץ להגיע להכרעה כי זה כבר לא מעניין והופך

לקוריוז.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:55