הכנסת השלוש עשרה

מושב חמישי



נוסה לא מתוקן



פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

שהתקיימה ביום ה'. כ"ה שבט תשנ"ו, 15.2.96. בשעה 10:00

חברי הוועדה: היו"ר ד' צוקר

ע' מאור

עו"ד ר' אלכסנדר, משרד המשפטים

ד"ר פ' סגל, משרד המשפטים

עו"ד י' ברק, היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

עו"ד נ' מימון, יועצת משפטית, משרד העבודה

והרווחה

ח' פוזנר, משרד העבודה והרווחה

עו"ד א' פלפל-פז, היועצת המשפטית, נעמ"ת

י' לנדא, לשכת עורכי הדין

עו"ד ר' מלר, לשכת עורכי הדין

פרופ' א' יפה, בי"ס לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה

העברית

י' בונן

פ' סיגל, משרד המשפטים

ר' זמיר, משרד המשפטים

מ' בקשי, משרד הפנים

ש' שוהם

חבר המתרגמים בע"מ

1. הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון) (אימוץ בין-ארצי). התשנ"ד-1994

2. הצעת חוק אימוץ ילדים (אימוץ בין-ארצי). התשנ"ו-1995



1. הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון) (אימוץ בין-ארצי), התשנ"ד-1994

2. הצעת חוק אימוץ ילדים (אימוא בין-ארצי), התשנ"ו-1995

היו"ר ד' צוקר; אני פותח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט.

על סדר היום התיקונים לחוק האימוץ.

ש' שוהם; השאלה היא החלטה בעניין ב'.

ביו שאר השיקולים לקביעת האימוץ. סעיף 5

ימחק אם כך. סעיף 5 לא נחוץ לנו ולכן בא

סעיף אחר. בישיבה הקודמת נשאלתי על זה שוב ואמרנו שזה יכנס בין שיקולי

בית המשפט או בין שיקולי פקיד הסעד, או בין השיקולים שמחליטים עליהם על

אימוץ, אבל לא כתנאי הכרחי כפי שהוא מופיע היום.

נ' מימון; השאלה אם צריך לקבוע בסעיף 5 שאין

הבעיות. הבעיות התעוררו לגבי ילדים שבאו

מחוץ לארץ. לגבי ילדים שנולדו בארץ לא התעוררה בעיה, למה צריך לנגוע

כאן בסעיף 5?

כי חשבתי שמחוקקים את החוק הזה, לא חשבתי

שהוא כן חיוני, אני לא רואה בו חיוניות.

נ' מימון; הם אומרים שלטובת הילד.

ש' שוהם; 2-1 זה נושא של הקריטריונים. 3 זה הוועדה

המייעצת.

נ' מימון; 4, פסילת מבקשים על ידי עמותה. 5, סעיף

22, פיקוח על העמותות.

אנחנו יכולים להתחיל בוועדה המייעצת.

א' פלפל-פז; בכל מקום שכתוב "רשות מוסמכת" אין לה

הגדרה. אני רוצה שגם בהגדרה זה יהיה כולל

בית משפט, החלטה שיפוטית.

היו"ר ד' צוקר; אנחנו מתחילים בוועדה המייעצת

וסמכויותיה, סעיף 28 הי.

נ' מימון; "שר העבודה והרווחה בהסכמת שר המשפטים

ימנה ועדה מייעצת אשר תייעץ לאימוץ הבין

ארצי, לרבות בפגיעת הנחיות מקצועיות וכללים מדרכי עבודת העמותות

המוכרות ולפיקוח עליהן.

מספר חברי הוועדה המייעצת לא יעלה על שבעה ורוב חבריה יהיו משאינם

עוסקים באימוץ בין-ארצי.



הרשות המחוזית תהיה חברה בוועדה המייעצת".

היו"ר ד' צוקר; אנחנו לא קובעים פה סמכויות מפורשות,

אנחנו משאירים את זה כוועדה מייעצת

ולאפשר לשר ליצור פורום להתייעץ איתו במובן האמיתי של היעוץ, אנחנו לא

קובעים פה סמכויות ואני אומר את זה ביחס להצעות שכן עלו כאן. אם אנחנו

נשארים במגמה כפי שאמרתי אותה כרגע, אנחנו מאשרים את 28 ה' א' ובי.

י' לנדא; צריך ליצור איזשהו מיפוי לגבי הגורמים

השונים.

היו"ר ד' צוקר; אנחנו השארנו את זה, הניסוח פה הוא על פי

הכוונה, כלומר גם ההרכב לא מוגדר רק

לעניין שאנחנו לא רוצים רוב למי שעוסק בפועל באימוץ הבין-ארצי.

אנחנו מאשרים את סעיף 28 ה' א' וב'

האם בקביעת התקנות, הוועדה המייעצת לא

תעקב עוד יותר?

היו"ר ד' צוקר; אני מאשר את הניסוח כפי שנכתב כאן, כי זה

ביטוי למה שאנחנו סיכמנו.

ש' שוהם; כתוב כאן שהעמותה תהיה רשאית לפעול

באימוץ בין-ארצי, קודם כתבנו שאימוץ בין

ארצי יבוצע באמצעות עמותה מוכרת, היא תהיה רשאית, זה לא בדיוק מה

שסוכם.

היו"ר ד' צוקר; רשאית הכוונה מוסמכת. אנחנו גמרנו את

הנושא של ועדה וסמכויותיה.

ש' שוהם; דיברתי על 28 ג'. אני רוצה להוסיף שהנושא

של אימוץ בין-ארצי ייעשה רק באמצעות

עמותה מוכרת.

נ' מימון; 28 ו' אנחנו הוספנו "תושב קבע המתגורר

בישראל לפחות 5 שנים".

ס' פרץ; זה היה בעקבות הפעם הקודמת, שאנחנו לא

רוצים שמדינת ישראל, דיברנו על תושב קבע,

דיברנו על קבע של 5 שנים.

אנחנו הפרדנו את סעיף תושב קבע. פחות

לעניין קביעת המעמד כמו לקביעת עצם

ההתייחסות של המדינה אליו. זה לא רק עניין של משרד הפנים.

שצריך להיות תושב קבע.

יכול להיות באמת נושא של אדם שהוא עדיין

תושב קבע, כי הוא רק 5 שנים בחו"ל או 6



שנים בחו"ל, ואנחנו לא רוצים לטפל באחד כזה מבחינת טיפול, שזה לא יהיה

תחנת רכבת של משרד הפנים.

ח' פוזנר; לפי זה, אם הוא תושב קבע אחרי שהוא

התגורר 5 שנים בארץ, הוא נמצא 5 שנים

בחו"ל.

ניקח דוגמה שאדם עלה ממדינה מסויימת והוא נמצא שנתיים בארץ, ויוצא

לארצות הברית על מנת להגר לשם ופה בארץ יש לו אפשרות לאמץ ילד, הוא

מגיש בקשה לאמץ ילד וחוזר איתו לשם.

ס' פרץ; להכיר בילד, מכח מה אנחנו נמנע ממנו את

הדבר הזה?

התסקיר מתייחס לשאלה האם הוא כשיר לאמץ

או לא כשיר לאמץ.

מי שממש אזרח עלה.

האמנה דורשת תושבי קבע, זה לא אומר שאם

מדינת ישראל נוהגת לפי סטנדרטים שלא

מקובלים בעולם, לתת למי שירד מהמטוס מכח חוק השבות אזרחות, לתת לו

מיד.

ח' פוזנר; לקחתי את המושג 5, כי עד כמה שאני זוכר

תושבות קבע מתחילה אחרי 5 שנים.

מ' בקשי; היא פוקעת אחרי 7.

היא פוקעת אחרי 7, אבל כדי לקבל מעמד גם

לתושב קבע זה אחרי 3 שנים.

ב-28 ו' אנחנו מסכמים על תושב קבע

המתגורר בישראל לפחות 3 שנים.

נ' מימון; אנחנו הוספנו ב-7 פרטים נכונים, לרבות

הערכה נפשית של המבקש ומשפחתו. זה דבר

שנעשה ואנחנו לא רצינו לעשות את זה בלא הסמכה בחוק.

היו"ר ר' צוקר; אין פה איזושהי דרישה חדשה, להיפך יש

הרבה מאוד תמונות של משפחות שלא סיפרו

להם על המצב הנפשי של ההורים.

ס' פרץ; חשבתי שצריך לכתוב את הדברים מפורשות

בחוק.

א' פלפל-פז; זה נראה לי קצת יותר מדי חדירה.

היו"ר ד' צוקר; העמותה שנקראת משרד העבודה והרווחה עושה

את זה היום.



ס' פרץ; למשל בבית המשפט אנחנו דורשים שכל חוות

דעת שתוגש לבית המשפט, תיחתם על ידי שני

בעלי מקצוע, המינימום זו תהיה דרישה על מנת להיכלל ברשימת אותם חוקים

שיתנו את חוות הדעת. גם פה לדעתי היה צריך להיות איזשהו מינימום, אנחנו

רוצים שלא יאמרו עובד סוציאלי מספיק לדעתנו, אלא שבחוק עצמו תהיינה

הוראות שצריך איזושהי הערכה. נילי אמרה שאין צורך שבחוק הזה, ואני אומר

את זה לאור בדיקה של תקנונים בארצות הברית, שכתוב שצריך בדיקה

פסיכולוגית ובדיקה פסיכוסוציאלית של הנבדק ושל משפחתו וכדומה. לפחות

שתהיה לנו סמכות.

לפחות במצב שסמוך להגשת הבקשה לא לתת את

ההיסטוריה.

אנחנו אמרנו שאנחנו לא יודעים אם אנחנו

נכנסים לקודים.

היו"ר ד' צוקר; אנחנו מאשרים את 7 כלשונו.

נ' מימון; 7ב' זה שינוי, במקרה שאם הוא פסול יעבירו

לרשות את כל החומר.

חשבנו שעדיף לא לפגוע באיש הזה, כך

שאנחנו נקבל מאיזושהי עמותה ונעביר את זה

לכל העמותות ונודיע שהאיש הזה לא כשר. הפרוצדורה היא לבוא לוועדת ערר

ולהגיש ערעור אם הוא נמצא לא כשיר על ידי העמותה.

במקום שהמדינה תדפיס את שמות המסורבים,

בכל מקרה שאיש מבקש לאמץ יתנו לרשות

המרכזית כדי לבחון אם הוא נמצא כפסול.

אין שום שינוי בקונספציה?

אני לא רואה בעיה.

א' פלפל-פז; אפשר לפרש את הנוסח שעמותה צריכה לפנות

בכל מקרה לדעת אם המבקש נמצא כפסול.

נניח שהקמת עמותה, יש שתי אפשרויות.

אפשרות אחת היא שאצלך תהיה כרטסת של שמות

מסורבים אבל אותה כרטסת תהיה בעוד 3 עמותות, שמות המסורבים, יהיו בכל

העמותות, ושמגיע אותו אדם את אומרת לו פסול.

אפשרות שנייה שתהיה רק כרטסת אחת, וכדי לברר אם האדם כשיר את תפני

לאותו גוף.

א' פלפל-פז! צריכה להיות כאן ברירת המחדל.

אני נפסלתי כעמותה ב', את עמותה א', איך

את תדעי על זה?



אנחנו מאשרים את 28 ב' כלשונו.

א' פלפל-פז; כל פונה אני פונה לרשות.

היו"ר ד' צוקר; אני מציע שב-28 ג' הנוסח יהיה כל: "עמותה

תהיה משמעותה בחוק האמור של החלטה באימוץ

הביו ארצי שהוכרה לפי חוק זה, היא רשאית לפעול באימוץ בין-ארצי בהתאם

לחוק זה".

סי פרא; בניסוח הקודם, במקום המילה "רשאית" יהיה

"יבוצע''. הסיבה ששיננו את הדבר, יכול

להיות שיהיו מקרים שעמותה למשל התפרקה, האם פירושו של דבר שאנחנו

אומרים לאדם לך לעמותה אחרתי הוא אומר אני כבר הייתי בעמותה, קיבלתי את

הכל, אנחנו אומרים לו מצטערים מאוד, תלך לחזר על פתחי עמותות אחרות או

שאנחנו באים ואומרים זה לא נכנס להגדרה שלא ניתן. ניקח עוד דוגמה אחת.

העמותה הביאה ילד לארץ, יש אנשים שאין להם האמצעים לשלם לעמותה, באים

לרשות המרכזית, הרשות המרכזית אומרת שיש מספר ילדים שהובאו לארץ ולא

נקלטו במשפחות שלהם, אנחנו רוצים לגמור את האימוץ הבין-לאומי איתכם,

האם פירושו של דבר שהרשות המרכזית תבוא לאדם ותגיד לו אני מבקשת שתלך

לעמותה אחרת? מה שצריך לעשות פה לפי דעתינו זה לאמר מי שמוסמכים לעסוק

בזה זה העמותות, הרי לא הסמכנו מתמחה חוץ לעמותות, מתי הרשות המרכזית

תעשה את זה! רק באותן ברירות מחדל.

היו"ר ד' צוקר; שהיא תבוצע באמצעות העמותה המוכרת.

ס' פרץ; יש מקרים שזה לא שאלה שלא ניתן, לדוגמה

אם איו לאיש אמצעים כלכליים והעמותה לא

מקבלת אותו, זה לא לא ניתן? יש ילדים בארץ שהובאו, האם הרשות המרכזית

תגיד, לך תמצא לך מקור מימוו ואז תיקח לך ילד. אנחנו לא הסמכנו את

הרשות המרכזית לעסוק באימוץ הביו-ארצי.

אני מבקש לא לשנות את זה, ואנחנו משאירים

''תבוצע באמצעות עמותה מוכרת".

א' פלפל-פז; אני רואה פה הרבה מאוד שינויים.

היו"ר ד' צוקר; אי אפשר 7 פעמים לערער.

אני חושב שאיו פה שום בעיה, כי הסמכות של

הרשות המרכזית כאשר לא ניתו לפעול באימוץ

ביו-ארצי באמצעות עמותה מוכרת, הרשות המרכזית לא תפעל, אני נותו את

אותה דוגמה כמו ז', אדם שאיו לו אמצעים לשלם לעמותה או ילד שהובא מחוץ

לארץ ולא נקלט למשפחה.

ש' שוהם; יש הסדרים בחוק.

ס' פרץ; ההסדר הוא שאם הוא לא יפגע בארץ, הרשות

המרכזית היא זו שמעבירה אותו. האם פירושו

של דבר שאסור?

זה לא לא ניתן, שום עמותה לא מסוגלת

לעבוד איתו, כי הוא חסר אמצעים.

אנחנו נשארים בנוסח הקודם שהאימוץ יבוצע באמצעות עמותה מוכרת.

ש' שוהם; אני מציע שב-28 גי יהיה כך: "אימוץ

בין-ארצי יבוצע באמצעות עמותה מוכרת

כמשמעותה", ואז ממילא אנחנו נשאיר את סדר הסעיפים כמו שכתבתם.

היו"ר ד' צוקר; כמו בקודם. ג' אימוץ בין-ארצי יבוצע

באמצעות עמותה מוכרת.

לגבי הפיקוח. הבאתי את חוק הפיקוח על

המעונות. אם אין כלים לפיקוח, אי אפשר

לפקח, וכתוב בסעיף 7 השר ימנה מפקחים לעניין חוק זה חוק הפיקוח על

המעונות, שיהיו רשאים להיכנס לכל מעון שחובת רשיון חל על ניהולו וכוי.

אנחנו צריכים את הסמכות הזו אחרת אין פיקוח. אחרת זה הכל לכאורה.

נכון, אבל אם מעלימים מסמכים איך אפשר

לדעת? מבחינת החוק אי אפשר, אם אנחנו

רוצים להיכנס למקום פרטי של אדם אנחנו לא יכולים, צריך נוסח דומה לזה,

שתהיה לשם כך סמכות הקבועה בחוק הסעד לדוגמה, שיש להם סמכות כדי לברר

על מישהו זכות להיכנס כדי לבדוק את הדבר הזה ולא לסמוך רק על זה שהוא

יציג את המסמכים.

מי שמחזיק בילד שאינו שלו, לא מוסד.

לא רוצים שזה יהיה מכח חוק הפיקוח על

המעונות, הם מדברים על אותו מודל. הם

רוצים ב-28 ד' הרשאה מפורשת למפקח לא להסתפק בהגדרה תחוקק על ידי

הרשות, אלא הסמכה מפורשת על פי המודל שישנו בחוק הפיקוח על המעונות.

השאלה מה תהיה הסמכות של המפקחים, השאלה

היא למשל לפקח על סמכות של שוטר.

מבחינת המעונות ימלא על פי מקצוע, אנחנו

לא נותנים רשיון למעון אם אין שם אנשי

מקצוע לפי פרמטרים שקבועים בחוק ובתקנות. למרות זאת אנחנו עושים פיקוח,

ולמרות זאת קורים מפעם לפעם במעונות הכי מקצועיים והכי טובים אירועים.

אני לא חוזר על מה שסוכם. לרשות המרכזית

יש סמכויות פיקוח, איש לא חולק על זה,

הכל הסכימו על זה. שאלתי לגבי הגדרת הסמכויות של הפיקוח, מה אתם

רוצים?

שלצורך הפיקוח תהיה להם סמכות להיכנס

למקומות.

אנחנו נחזור לזה במהלך הישיבה.

28 ח' זה מידע על אפשרויות אימוץ בישראל,

לפני כן נאמר הרשות המרכזית רשאית למסור

ולבקש מידע בדבר אפשרויות האימוץ הילד בישראל, אנחנו כתבנו העמותה

המוכרת תפנה לרשות המרכזית לברר אפשרויות מסירה לאימוץ בישראל בטרם

הפסיקו הליכי האימוץ. היתה לנו בעיה. איך הרשות המרכזית תמסור למבקש

מידע בדבר אפשרויות של ילד בישראל, הוא לא נרשם אצלה, והיא לא יודעת

איד להעביר לו.

הכוונה פה למסור פרטים?

נ' מימון; לאו דווקא, אבל על כל פנים שהקריאה תהיה

של העמותה והיא תברר עם הרשות המרכזית.

זה עיקרון שאנהנו בהתחלה קבלנו.

א' פלפל-פז; את מתווכחת על עצם העיקרון? הוא היה

מקובל.

ב-28 די ג' אנחנו אמרנו שהרשות המרכזית

רשאית למסור. זאת אומרת שהרשות המרכזית

תמסור לעמותות. את מחליפה את זה, את אומרת שלעמותה מותר לפנות לברר

אפשרות מסירה, חובתה למסור את זה בעצם למבקש. אמרנו ששינינו.

נ' מימון; העמותה פונה ואומרת.

היו"ר ד' צוקר; העמותה חייבת לתמוך בה, בכל מקרה שבא אדם

ומבקש אימוץ בין-ארצי היא חייבת לפני כן

לוודא!

כן.

ס' פרץ; איך זה יעשה? אני חושב שזה עניין

פורמלי.

יש בעיה שנשארים ילדים בארץ לא מאומצים

כי לא יודעים על כך?

א' פלפל פז; אנשים באים אלינו כי הם רוצים לאמץ בחו"ל

לא בארץ. את המידע אני אתן להם. יש בארץ

ילדים גדולים לאימוץ, זה הכל.

היו"ר ד' צוקר; אנחנו נחייב את העמותה בדבר אחד. העמותה

תהיה חייבת לאמר למי שבא ומאמץ אימוץ

חוץ, שיידע שיש גם אלטרנטיבות אחרות.

ס' פרץ; איזה עניין יש לה לעשות את זה? על זה היא

מרוויחה, ועל זה היא לא מרוויחה.

היו"ר ד' צוקר; לכן זה בחוק.



ס' פרץ; איזה אינטרס יש להז

היו"ר ד' צוקר; מאחר שאין אינטרס, סעיף בחוק יחייב אותה.

לכן הסעיף בחוק יחייב אותה לפני כן לאמר,

נכנסתי עכשיו לאסתר פלפל כדי לאמץ והיא תאמר לי אני רוצה להבהיר לך שיש

אפשרויות אימוץ בארץ, אני לא יודעת על מקרים קונקרטיס אבל אס אתה רוצה

מעל גיל שנתיים, יש אפשרויות.

אם אנחנו רוצים לדאוג למה?

היו"ר ז' צוקר; אתם מחזירים אותנו אחורה, אני לא רוצה

לחזור על דיונים שהיו וסיכמנו.

אנחנו לא רוצים לחזור על כל הפרוצדורה

לבדוק אם הוא כשיר או לא כשיר, הוא יודע

ששירות האימוץ יפתח כל הדבר מהתחלה, העמותה מצאה שהאיש כשר היא רצתה

להציע לו לאמץ ילד מחו"ל, אומרים לעמותה תבררי ברשות המרכזית האם יש

מועמד, ולפני שאת מפנה אותו לילד בחו"ל, אולי יש ילד בארץ שאנחנו רוצים

לבדוק.

היו"ר ד' צוקר ; ההכרעה היא של האדם המבקש אימוץ, לומר לו

שיש עוד אפשרויות פה בארץ, והוא יכריע אם

הוא רוצה לקבל עוד מידע, לא העמותה.

ס' פרץ; לא האפשרות. אם יש משהו קונקרטי.

היו"ר ד' צוקר; אנחנו נגיד לו יש אפשרות, האם אתה רוצה

לפני שאתה נוסע לברזיל לוודא אפשרותז הוא

יאמר, נמאס לי, אני כבר 5 שנים בעניין הזה. אני לא רוצה לחרוג

מהקונספציה.

ר' אלכסנדר; כיוון שיש בעיה של אינטרס, עמותות בנוגע

לאינטרסים יצטרכו לדאוג למצב שלגבי אותו

אחוז ידעו מכך.

"העמותה תודיע למבקש על אפשרויות מסירת

אימוץ ילד בישראל בטרם תמשיך בהליכי

אימוץ בין-ארצי".

היו"ר ד' צוקר; אנחנו מדברים על אפשרות, בנוסח שהקריא

פרץ אנחנו אישרנו.

נ' מימון; 28 י"ב.

איזה סטטוס מקנה לך את שירותי הבריאות

הממלכתית.

ישנה אפשרות לגבי שירותי בריאות ממלכתית

וביטוח לאומי, גם אם הוא ארעי. נרשמים

במצב כזה במירשם האוכלוסין בישראל ועקרונית אין עם זה בעיה, אבל באמנה



עצמה היתה בעיה של האמנה שבה נאמר שזה תושב ארעי, מבקשים שמדינת ישראל

תאשר שהם תושבי קבע. גם אם היתה פה בעיה רק לגבי אימוצים שלא מתקיימים

שם, אנחנו העדפנו שירשם, תבקש ארעי או קבע ושר הפנים יאשר ארעי או קבע.

אפשרות אחרת היא, אם עומדים על זה שתהיה המלה קבע, יש אפשרות בחוק

הכניסה לישראל לקבוע לכל סוג אם תנאים ובלי תנאים. גם אם יש אפשרות

לכתוב קבע בתנאי שיהיו התנאים, מה יהיו התנאים? שאם הוא לא מסתיים

תבוטל.

היו"ר ד' צוקר; אם אנחנו הולכים על תושב קבע, זה אומר

לנו על הפרמטרים הבאים.

1. הוא זכאי לשירותי הבריאות הממלכתיים.

2. אם יש כשל באימוץ זה לא מונע את שליחתו חזרה.

מ' בקשי; אם נכתוב את התנאים האלה.

היו"ר ד' צוקר; זה היה אחד החששות שלכם מה יקרה אם

האימוץ לא מסתדר, מה אנחנו עושים עם זה?

אנחנו יכולים לרשום תושב קבע.

אפשר פה תושב קבע, אבל הייתי מציע נוסח.

בקשת האמור תוגש, אבל בסעיף 28 י"ג אישר

שר הפנים את כניסת הילד לישראל לישיבת קבע בתנאים שהוא קבע.

היו"ר ד' צוקר; את ההצעה של מוריה אנחנו מנסחים בשני

סעיפים?

ב-28 ב' אני לא חושבת שזה הכרחי להוסיף

את זה, הוא יבקש בקשה לקבע ואז השר יחליט

אם זה יהיה עם תנאים או בלי תנאים.

היו"ר ד' צוקר; 28 י"ב אנחנו אומרים בקשה לאשר בישיבת

קבע. ואיך ייאמר הדבר השני?

מ' בקשי; באישור של שר הפנים.

אישר שר הפנים את כניסת הילד לישראל

לישיבת קבע.

מ' בקשי; בתנאים שקבע.

לגבי הניסוח, חוק הכניסה לישראל משתמש

בהשראה ורישיון לישיבת קבע, היינו מעדיפים להשאיר את אותו נוסח מקביל.

הנוסח הזה עדיף.

אנחנו אישרנו את ההצעה של מוריה. על פיה

בי"ב א' ייאמר לישיבת קבע, בי"ג אישר שר

הפנים את כניסת הילד לישראל לישיבת קבע בתנאים שקבע וגומר.

השינוי הבא ב-28 י"ד, לעניין סעיף קטן בי

הסעיף הזה נעשה בהתייעצות עם גברת דידי

לחמן-מסר שהיא הציעה, שלעניין האפוטרופסות זה לא יהיה שהעמותה באופן

מופשט תהיה אפוטרופסית, אלא שכל פעם שמגיע מישהו וצריך למנות אפוטרופוס

הרי שהעמותה תמנה נושא תפקיד שהוא ימלא בפועל בתפקיד של האפוטרופוס,

אנחנו יודעים מי האיש שהוא האפוטרופוס ולא שאחר-כך ועד ההנהלה החליט

שהוא צריך למנות אפוטרופוס ואין אפוטרופוס.

אתה מדבר על מצב שהוא נמצא ומביאים

אותו.

אבל אנחנו קובעים שהעמותה תבוא. אנחנו

משאירים את המציאות הזו שהעמותה היא

האפוטרופסית. ניקח דוגמא פשוטה, בא ילד, הילד חלה אחרי כמה זמן, ההורים

שקיבלו אותו לחזקתם אינם מעוניינים, יכול להיות שההוצאה הכספית היא

גדולה, אנחנו רוצים שמישהו ידאג לילד, אנחנו סבורים שבעצם העמותה היא

זו שצריכה לדאוג לילד, כי לה יש סמכויות והיא תעשה חשבון עם אותו אדם

ותגיד לו אתה היית צריך לעשות את הדבר הזה, אנחנו לא רוצים שזה יפול על

שירותי הרווחה בישראל שהם יצרכו לדאוג לדבר הזה.

ש' שוהם; אין לי ויכוח, השאלה שלי באיזה זמנים זה

יהיה?

עד האימוץ.

עד האימוץ יש לנו בעיה עם זה. יכול להיות

זמן די רב שהילד אצל ההורים.

אנחנו נותנים לעמותה את מלוא הסמכויות,

אבל גם את מלוא האחריות עד שהתהליך

מסתיים. המדינה נתנה רשיון לאימוץ, זה רשיון מורכב, מסובך, ואנחנו לא

מוותרים על קבלת אחריות.

נ' מימון; קורה שהילד הוכרז כבר אימוץ פתאום הוא

חלה, עדיין אנחנו לא יודעים מה קורה שם.

אני מערער. ההורים קיבלו צו אימוץ בחוץ

לארץ, הם באים ארצה והם מחזיקים בילד,

אין להם מעמד של אפוטרופוס?

לפי החוק הקיים גם לגבי ילד בישראל אין

מושג להורים.

א' יפה; האפוטרופוס יוכל לחול רק בשמו של מחוקק.

התפישה פה היא אחרת, אנחנו משווים לפקיד

הסעד, פקיד הסעד באימוץ בישראל הוא

אפוטרופוס עד שהתהליך מסתיים. העמותה לוקחת על עצמה אחריות, ואתה הולך

עם רשיון להביא ילדים. בבקשה, זה נותן נתח פעולה רציני לעמותה עם

האחריות הכרוכה בזה, למה לוותר.



בואו נהיה עקביים עם עצמנו. את רצית לקבל את כל הסמכויות לעמותה, ללכת

עם הילד הזה מהתחלה עד הסוף, וכל זמן שהמדינה ניסתה לחזור על פעולה

אמרנו לה בבקשה להישאר בצד, את רק גורם מפקח.

לפי החוקים שלהם הזוג צריך לחכות 3 שנים,

לפעמים עד 6 שנים עד שמאשרים סופית.

אנחנו התלבטנו וכתבנו פה, כמו שהצענו

בקשר לפונדקאות, על איזושהי תקופה שעדיין

לא ניתן צו הורות, לגבי העמותה שיהיו לו חובות ואחריות לא כתבנו כל

הסמכויות של אפוטרופוס, הטלנו עליה חובות ואחריות.

ס' פרץ; כאשר הזכויות נשארות אצל ההורים שאצלם

הילד. אנחנו לא רוצים שיהיה פה כאילו

אנחנו אומרים משהו אחר לגבי האימוץ בארץ.

בחוק האימוץ יש סמכויות.

סי פרא; לא רצינו לתת לעמותה את הזכויות.

נ' מימון; אני באמת התלבטתי בזה.

ס' פרץ; אילו זכויות?

נ' מימון; להחליט כל דבר, נניח שהיא לוקחת אותו

לחוץ לארץ.

סי פרא; מי החליט על זה?

נ' מימון; העמותה. היום לא נתנו לה.

היו"ר ד' צוקר; לפקיד הסעד היום יש את זה?

נ' מימון; לא, הוא הולך לבית משפט.

סי פרא; אתה רוצה לעשות השוואה מוחלטת עם פקיד

הסעד?

היו"ר ד' צוקר; השוואה מוחלטת עם האטימות שנעשתה בארץ,

לכן להוסיף את החובות שלה לזכויות.

ע' מאור; בהנחה שאני מסכימה עם העמדה שצריך לקבל

את מלוא הסמכויות ואת כל האחריות, בכל

זאת זה מצב של אפוטרופסות ב-28 ב' אם על פקיד הסעד יש האחריות, ניתוח

מיוחד, מחלה וכו' המשאבים הם המשאבים של המדינה, ואני שואלת עד לאיפה

יש משאבים לדבר בריאותי רציני לעמותה?

היו"ר ד' צוקר; ההצעה שהציעה מוריה, הסטטוס שיקבל הילד

עם בואו הנה, מאפשר לקבל את כל שירותי

הבריאות הממלכתית, היה זה הרעיון, לפי זה הציעה מוריה את ההצעה.

אני רוצה לחזור ל-28 י"ג ב'. דיברנו על

זח שחילד ימסר למבקש במדינת החוץ ושלא

יגיד אחר-כך שלא מוצא חן בעיניו, חשבנו שאולי יחיח לפעמים מצב שהוא לא

יוכל בשום אופן לקבוע או שקורה משהו, הוספנו את הסייג.

ש' שוהם; ב-28 ט"ו יש בעיה. זהו למעשה 28 ו' בנוסח

הקודם, אני בדקתי שוב, השאלה שאנחנו

התלבטנו בה היא האם לרשות המרכזית תהיה סמכות בלי אישור בית משפט

להתערב במקרים מיוחדים להוציא את הילד, ואחר-כך לבוא לבית משפט. ההחלטה

שניתנה פה במקום 7 ימים בעצם בנוסח המקורי, אנחנו מחקנו את האפשרות של

החוקים הדחופים ולאמר יש בעיה, תפנו לשופט, שיהיה מצב שתהיה שליטה

לרשות המרכזית, היא תוכל להיכנס ולקחת את הילד.

לא נכתוב פה כלום, יש לה הסמכות. יש כאן

הליך, אם הרשות מסכימה ועם העמותה פה

מתייעצים ואם זה לטובתו של הילד. הדבר הזה לא היה בחוק הנוער טיפול

והשגחה, זה תלוי באמנה. כל הנוסח הזה לקוח מהאמנה, פחות או יותר.

מכח חוק הנוער, לא מכח הסעיף הזה.

מה זה אומר לגבי הניסוח?

זה אומר שבסעיף 28 ט"ו ג' הסייפא "ראתה

הרשות המרכזית" עד "ליחידת הפעולה"

ימחק.

הסיבה שיש אולי מקום לדבר הזה היא מכיוון

שהעמותה היא האפוטרופסית בעניין הזה,

ולכן לא יווצר מצב שהרשות המרכזית תבוא ותאמר האם אני צריכה לפנות

לעמותה כדי שהיא תפנה לפה. אותו פקיד סעד יכול לפנות ישר, אם יש פה ילד

במצב של סיכון הוא לא צריך לפנות לעמותה שהעמותה תחליט כך ופה יוחלט

אחרת.

היו"ר ד' צוקר; צריך את סעיף ט"ו בשביל זה! יש ילד

בסיכון, פקיד הסעד צריך את החוק הזה

בשביל זה?

נ' מימון; לא, רק להחזרה לחוץ לארץ.

היו"ר ד' צוקר; כל שאר אמצעי החירום?

יי ברק; אם אתה מסכים שיכול לפעול לפי חוק אחר

ואתה אומר תפעל לפי חוק הנוער, למה לא

לכתוב את זה פה?

ש' שוהם; שתי סיבות. א' כדי לראות בילד הזה כילד

לכל דבר ולכל עניין, כילד ישראלי ברגע

שהוא נמצא פה, ולכן חל עליו חוק הנוער כמו שחל על כל אחד. ב' אם יש

פתרונות סבירים בארץ, אני לא רוצה שמראש יגידו בוא נפתור את הבעיה

ונחזיר אותו חזרה.

מה שכן אפשר לעשות, שהסעיף הזה יעסוק

באפשרות של הוצאת הילד של החזרה. כל השאר

חוק הנוער מגן עליו, שומר עליו, הוא ילד ישראלי, הוא תושב קבע מרגע

שהוא נחת בלוד.

בחוץ לארץ זו היתה אחת הדרישות מעמותות,

והורדנו את זה בחוק הזה, חשבנו שיש כן

מקום לכתוב את זה שכל עמותה תוכיח דאגה במקרה שצריך להוציא את הילד

מבית ההורים שהוא נמסר אליהם, יהיה במשפחה אומנת ומעון. אנחנו חשבנו

שהדבר הזה יעשה על ידי המדינה, הפרוצדורה בחוץ לארץ, למשל בארצות

הברית, אותם מסמכים שפרופסור יפה העביר לי, תנאי להכרה בעמותה הוא שיש

לה את אותם אמצעים כדי לשים את אותו ילד כאשר צריך להוציא אותו מבית

ההורים, פה אנחנו אומרים, לא נעשה כדבר הזה.

פה הורדנו את הנטל הזה מהעמותה, האם אתם רוצים שהעמותות ידאגו לכך

שיהיו מעונות וכו', זו שאלה.

היו"ר ד' צוקר; בעצם כל הסעיפים לבד מאי עוסקים בהוצאה

החוצה? הדבר היחידי שאיננו מכוסה על ידי

חוק הנוער זה ההוצאה החוצה והאחריות הכספית להחזרה.

א' פלפל-פז; גם הרשות המרכזית לקחה על עצמה לדאוג

לילד, אז למה החשדנות?

את הסעיף הזה להגביל אך ורק בדבר אחד,

אותם מקרים של הוצאה לחוץ לארץ. כל שאר

הנושאים הוא ילד כמו ילד הגדל בארץ.

לא שינינו פה שום דבר מהחוק הקיים. אתה

לא רוצה שנחזור על זה פה? אין בעיה, זה

לא משנה מבחינה קונספטואלית.

אז רק מה שקשור בהוצאה החוצה והאחריות

הכספית. כי זה שוב לתת לו סטטוס של ילד

אחר, וזה שוב מעלה את החשדות שמא הרשות המרכזית תכנס לוויכוח עם

העמותות, זה ברור לגמרי.

אנחנו בסעיפים אישרנו שכל הדברים האלה

יעשו בהתייעצות.

ההחלטה היא כזו. ב-28 ט"ו יעסוק אך ורק

במקרים של הצורך בהוצאת הילד לרשות

המוסמכת בחו'יל, והאחריות הכספית החלה על העמותה. מקרי החירום שבהם

צריכה המדינה להתערב, מקרי חירום של הילד, יהיו מכח סעיפים אחרים

כמקובל לגבי כל ילד שחי כאן.

אם אימוץ לא הצליח בארץ והילד הובא מחוץ

לארץ, מי מוצא לו את הפתרון אחרי זה?

העמותה?

הפתח הוא שיהיו לנו כאן הרבה ילדים שינסו

את חמשפחה.

סי פרץ; חגישח שלנו חיתה שאנחנו רואים אותו כילד

ישראלי לכל דבר, מי שמטפל בישראל היא

חרשות המרכזית, ולא העמותה בתוך הארץ מתחילה להעביר- ילדים לאימוץ.

ש' שוהם; הגבול הוא אם העמותה מוצאת את הפתרון.

אל תסגרו את הכל, את זה אנחנו לא יודעים

מה יקרה. תנו לעמותה להתלבט עם זה,

העמותה לא בדיוק מעוניינת בפגיעה במוניטין שלה, כל מקרה כזה שהולך

ומסתבך יהיה לה אינטרס גדול להסדיר אותו. תנו אמון בעמותות האלה.

הגישה שלנו היתה שברגע שהילד בא לארץ

חלים עליו הדינים של המדינה, אם רוצה

למסור אותו בתוך ישראל לאימוץ, מי שעוסק בישראל! באימוץ הוא מופקד על

זה, לא שהעמותות יעבדו במקביל לרשות האימוץ.

היו"ר ד' צוקר; אני לא הבינותי שבאיזשהו מקום התרנו

לעמותות שעוסקות באימוץ בין-ארצי לעסוק

באימוצים ישראלים, אין לנו כוונה כזו.

א' יפה; האם העמותה רשאית לחפש משפחה נוספתז

ס' פרץ; לא.

א' יפה; האם היא רשאית לחפש גם משפחה אומנת?

היו"ר ד' צוקר; זה כבר לא יהיה אימוץ חו"ל. על זה תנו

להם לעבוד לבד. אם אני מנהל העמותה של

נעמ"ת, נכשלתי באימוץ מסויים, שלמה אימץ וזה לא הצליח, מאחר שאני רוצה

להמשיך בעיסוק שלי אני רוצה מוניטין ויוקרה לעמותה שלי, לי יש עניין

גדול מאוד מבין אלה שהגיעו למשרד שלי למצוא מוגר מאמץ, ואז מצאתי אצל

יורם, באותו רגע שיורם מוכן והוא אומר לי שזה ילד נפלא אני מרים טלפון

לאלה.

א' יפה; והיא אומרת הילד הזה הוא שלי, הוא ארץ

ישראלי.

היו"ר ד' צוקר; הילד הוא ישראלי, כי לפני רבע שעה כולכם

הסכמתם, ולי ירדה אבן מהלב כאשר מוריה

הביאה את הפתרון הזה של תושב קבע, זו התוצאה. מאוד שמחתי על הפתרון של

מוריה. הוא ילד תושב קבע, אין מה לעשות, אין סטטוס כזה שילד שייך

לעמותה.

א' פלפל-פז; עד שלב של השלמת האימוץ בבית משפט בחצי

השנה הזו, בפרק הזמן הזה?



היו"ר ד' צוקר; אם האימוץ נכשל? אנחנו ביקשנו ממוריה

להביא פתרון שאומר מה קורה לילד שהוא

נוגע באדמה בשדה התעופה לוד, והיא הביאה את הפתרון הכי טוב, יותר טוב

מאשר ציפינו נגע, הוא תושב קבע והוא ילד לכל דבר ולכל עניין, לכן

ביקשתי שזה יהיה על פי חוק הנוער.

. א' יפה; לא היו עמותות לפני החוק הקייס, ולא

היה אימוץ של עמותה, עכשיו אנחנו אומרים, אם לעמותה יש ילד שהיא העבירה

וזה לא הסתדר, לעמותה יש הרבה משפחות

אחרות.

אמרתי לך מה אני עושה.

א' יפה; בא משרד ואומר, הוא ילד שלי, גם לי יש

הרבה משפחות.

נניח שהילד הזה עבר שנה ויש כשל באימוץ,

תסכים איתי, אליעזר, שצריך לבדוק שוב מה

קרה לילד?

א' יפה; יעבירו את התיק לרשות המרכזית, לא מכירים

את הילד, ולא מכירים מה שקרה בחוץ לארץ.

א' פלפל-פז; אתם שכחתם את האלמנט הכתוב כאן. הילד הזה

כבר שולם, תיתן אותו למשפחה ישראלית?

היו"ר ד' צוקר; אנחנו 4 חודשים עובדים על זה, וזה הולך

לפי רוחך אז לא הבנו את המטריה?

א' פלפל-פז; זה העניין הכספי. יש כאן בעיה.

ש' שוהם; אדם שילם 10,000 דולר לאימוץ?

א' פלפל-פז; חייב להיות פתרון לממתינים שלנו.

ש' שוהם; אתם תכתבו בהסכם שלכם עם ההורים.

היו"ר ד' צוקר; מישהו הפסיד 20,000 דולר? אנחנו חוזרים

אחורה לשאלה שלא מניחה לאסתר, וזה בעמוד

2, 28 ז' ב', הפנייה של העמותה לרשות המרכזית.

ע' מאור; אני מעריכה מאוד את כל העבודה הרבה

שנעשתה פה. אני רוצה להפנות לסעיף 28 כ"א

בטיוטה הקודמת, מה שנקרא "מבקש שאינו מתאים לאימוץ בין-ארצי" ולפי

זכרוני אנחנו לא קיבלנו את הניסוח דאז, לרשות המרכזית יש זכות לקבוע אם

הוא לא כשיר וכוי.

היו"ר ד' צוקר; אנחנו קבענו אחת הסמכויות הבודדות של

הרשות המרכזית הישראלית, נקרא לה עכשיו

משרד העבודה והרווחה, אחת הסמכויות הבודדות שלה היא האם לקיים פול שבו



יש רשימת הנכשלים, אלה שלא נמצאו כשרים לאימוץ. יש ועדת ערר שהיא כבר

לא העמותה, והשמות ירוכזו כאן. המבחן הוא רק בעמותה, היא בוהנת ורון

אלכסנדר נמצא לא מתאים, והוא מערער יש ועדת ערער, והיא קבעה שהוא לא

מתאים. ועדת ערער תמסור לרשות המרכזית, שרון אלכסנדר נכשל. איך אנחנו

מונעים את זה שהוא ילך למקומות אחרים ויתחיל לעשות שופינג. יש 2

אפשרויות, האפשרות האחת היא שהרשות המרכזית תמסור נניח לכל 4 עמותות את

שמות הנכשלים ויהיו 4 רשימות, אפשרות אחרת היא שיהיה פול אחד רק ברשות

המרכזית, משרד העבודה והרווחה, ובכל מקרה שמישהו נוקש על דלתם ואומר

אני רוצה לאמץ, לפני שמתחילים מרימים טלפון ואומרים מר רון אלכסנדר

נמצא ברשימת הנכשלים? לא נמצא, האפשרות היא אם פול אחד או -4?

א' פלפל-פז; אני מעדיפה 4 פולים, כי אם היתה אישה

שעשתה 12 נסיונות של הפריה חוץ גופית

ושקעה אחר-כך בדכאון, היא הלכה לעמותה אחת והם אמרו גברת את בדכאון, את

לא מתאימה לאמץ, עברה שנה היא הולכת לעמותה אחרת, והיא אומרת עכשיו אני

מרגישה הרבה יותר בריאה, אני הרבה יותר חזקה אני רוצה עכשיו לאמץ, למה

אין סמכות לפרופסור יפה שיבדוק את האישה ויגיד הנ"ל עכשיו כשירה לאמץ?

אנחנו רוצים להיות חברה חופשית.

שידעו שהיא נכשלה פעם אחת, מדובר באימוץ

ילד.

לפי מה שכתוב כאן היא פסולה לתמיד.

היו"ר ד' צוקר; לא, מדובר רק על מידע.

לא מדובר שהיא פסולה, תבררי לפני כן תבקשי מידע ותדעי שהיא לפני שנה

סיימה את ההפריה החוץ רחמית, היא לא התאימה.

מי יהיה ערב שהאינפורמציה תזרום בכזו

מהירות, כמו שאתה אומר מרימים טלפון?

כדאי שתתגברו גם אתם על חוסר האמון כלפי

משרד העבודה והרווחה, הם כבר התגברו על

רוב חוסר האמון כלפי העמותות.

אתמול ערכנו דיון בחוק הגנת הפרטיות, אני לא הפכתי לאיש אחר מאז אתמול,

אני בדיוק אותו איש. או שיש השקפת עולם שאומרים שפרטיות היא חלק

מהעניין. אני לא הייתי רוצה שהשם שלי יתגלגל כפסול אימוץ בארבעה

מקומות.

אני עכשיו מלווה זוגות שעובדים וכו' כל

אחד שבא לעמותה שתהיה לו גם תחנה שיגידו

לו שצריכים לבדוק אותו אם הוא לא היה בעמותה אחרת, שהחילופין הוא, לא

להביא את התיקים אלא לכל ידיעת עמותה, אם בא אליך אדם תדע שהוא כבר היה

בעמותה אחרת, ולא לפתוח את התיק, זו הדילמה. יש פה בין זכויות העמידה

של הפרט לבין לדחות את כל הזוגות הפונים.

ולעמותה יותר נוח שתהיה לה רשימה לפניה

לבין הזכות לפרטיות, זה דבר אולטרא רגיש,



לי אין בכלל ספק מה אני מכריע, כי אני בא עס השקפת עולם גס מתחומים

אחרים.

יי לנדא; יש לי שאלה לגבי תקופת צינון. הבקשה

נפסלת בגלל נסיבות שהן נכונות לאותה עת,

אני לא חושב שזה צריך להיות.

ח' פוזנר; הוא יפנה שוב לאותה ועדת ערר?

שנתיים לפחות.

היו"ר ד' צוקר; אנו מוסיפים שהוא יפנה לוועדת ערר אחרי

שנתיים.

סעיף 28 ד'. ההצעה היא בהתאם לנוסח שנמצא

בחוק הפיקוח על המעונות, "הרשות המרכזית

תהא רשאית למנות מפקח שיהיה מוסמך להיכנס מסעמה למשרדי העמותה המוכרת,

וכן הוא יהיה רשאי לחקור ולדרוש מי שהוא יהיה סבור שיש בידו מסמכים או

ידיעות הנוגעים לענייני אימוץ בין-ארצי על ידי העמותה".

שתהיה לו סמכות.

הרשות המרכזית הגיעה למסקנה שהיא לא

קיבלה את אותם מסמכים שהיא חשבה או שיש

לה ידיעות שיש עליהם.

עמוד 5, אנחנו הוספנו פה כמה חובות של

העמותות.

מה יש פה חדש?

זו חובת הנאמנות של העמותה, זה לא היה.

זה סעיף חדש? "העמותה מוכרת תנהג בתום לב

ובמסירות... הדבר לא יפגע בחובת הנאמנות

כלפיו, תישא בחובת נאמנות כלפי מי שפנה אליה בבקשה לאמץ ילד או מי

שאימץ ילד על ידה". מאיפה לקוח הנוסח הזה?

זה נוסח שאנחנו המצאנו אותו. חשבנו

שבאיזשהו מקום צריך להגדיר.

אם כבר אז למה שלא יהיה בהתחלה, זה לא

סעיף מטרה ממש, אבל בואו נעשה את זה

כסעיף דקלרסיבי שאומר זו העמותה, זה מה שהיא עושה. אגב זה מיועד לא

בשביל הפיקוח כמו בשביל ההורה או המאמץ.

את הסייפא הייתי מוחק לגבי חובת הנאמנות

כלפי אחרים, אני רוצה שחובת הנאמנות תהיה

חובת נאמנות לילד. שלא נתחיל את השאלה אם יש אינטרסים נוגדים, אם יש לה

חובת נאמנות או לא. חובת הנאמנות העדיפה היא הילד.



ס' פרץ; זח מה שכתוב, אבל אם יש כאשר התחילה

תהליכים עם מישהו, ואחרי זה מבחינתה יש

מישהו שיותר משתלם לה.

היו"ר ד' צוקר; סעיף חובת הנאמנות יהיה אחרי 28 ג'.

תגדיר מה זה עמותה מוגדרת ואחר-כך את

חובותיה כלפי החברה. אנחנו מעבירים את 28 י"ז אחרי 28 ג'.

אני רוצה לדעת שמי שקורא את זה, קליינט, יידע שהמחוקק חייב את העמותה

הזו.

היו"ר ד' צוקר; אנחנו מגיעים לעניין הגדרת העמותה. אם

היתה לנו אפשרות בתחום הרגיש הזה מראש

לאמר שאנחנו רוצים 4-3 עמותות בלבד, היינו עושים את זה, צריך להיות

כמובן פתוח באופן שווה לכל, מאחר שלפי הגישה שלי, אנחנו כן רוצים ליצור

שורת תנאים מחמירה, שזה לא יהיה פתוח למי שאולי בטווח הרחוק שלו יש לו

אינטרסים של כסף, או דברים שאנחנו לא היינו רוצים לחשוב עליהם, אלא

באמת לפתוח את זה לפני עמותות שהבעלות עליהן מוכרת, דוגמת ארגוני נשים

מוכרים, שהבעלות עליהם יציבה מבחינה כספית, מבחינת המוניטין המקצועי,

מבחינת האנשים שמלווים אותה, היא לא תעלם מחר בבוקר, אנחנו מחפשים

עכשיו לפתוח פתח צר להקמת עמותות. על סמך ההסכמה הזו שלנו, ביקשנו

להביא את הניסוח.

לעובדי עמותה הכישורים הדרושים לפעול

במומחיות מקצועית לאותו אימוץ בין-ארצי. העמותה הינה בעלת בסיס כלכלי

איתן ואמצעים שיאפשרו לה לפעול בצורה נאותה באימוץ בין-ארצי. העמותה

מעסיקה מנהלים ובעלי מקצוע ברמה גבוהה בעלי ערכים אתניים נאותים לביטוח

פעולותיה בין-ארצי ובכלל זה עובדים סוציאלים שאחד מהם לפחות הינו בעל

10 שנות נסיון בטיפול בילדים ועורך דין בעל 7 שנות ותק, מנהל חשבונות.

חבר העמותה, ההנהלה, עובד העמותה לא הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי

לממשלה יש עמה קלון".

אין עבירות בחוק שמוגדרות כעבירה על

קלון. צריכה להיות דרישה של בית המשפט

שזה יהיה עם קלון.

נ' מימון; לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור.

היו"ר ד' צוקר; לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון.

נ' מימון; העמותה אושרה בידי רשות מסמכים של מדינת

החוץ שבה בכוונת העמותה לפעול. זו דרישת

העמותה.

שי שוהם; זה סעיף בעייתי. נבין שזה יכול ליצור

בעיה שאי אפשר יהיה בכלל לאמץ. אף מדינה

לא העבירה את החוק הזה, אנחנו נהיה בין הראשונים.



היו"ר ד' צוקר; אנחנו שניים בעולם. זה אומר שהעמותה של

ויצו תצטרך שני אישומים, אהד מישראלי

ואהד מאוקראינה?

כך האמנה דורשת. למה תהיה בעיה?

ש' שוהם; הבעיה תהיה שיש מדינה שיש בה אי סדר. ויש

בעיה של רשות המוסמכת.

היו"ר ד' צוקר; זה חלק מהרעיון. לא ניסע למקומות שבהם יש

מצב לא טוב.

נ' מימון; אליעזר, אין רשויות מוסמכות של מדינות

החוץ ששולחות ילדים היום?

א' יפה; השלטון המרכזי באותה מדינה או רשות

מוסמכת.

נ' מימון; שיהיה כתוב רשות מוסמכת.

היו"ר ד' צוקר; הסעיף הזה מיותר. אם אוקראינה לא תרצה

לעבוד עם העמותה הזו אכפת לה אם יש סעיף

28?

ס' פרץ; היא תתקשר עם עמותה פרטית והיא תדאג

לזייף את המסמכים, ואנחנו נעמוד מול שוקת

שבורה.

יש שוק אפור דווקא במדינות שנותנות את

הילדים. אנחנו גם לא רוצים לפעול במצב

שהחוק יהיה נהדר ולא יהיו מפעילי אימוץ.

הסעיף הזה מיותר, כי ברזיל, בין אם היא

תתיר או לא תתיר, היא לא תרצה לעבוד עם

העמותה.

ח' פוזנר; גם בברזיל היה מקרה שהובא ילד שהוא לא

עבר דרך הרשויות המוסמכות, ואז אתה יכול

להיכנס כאן ליחסים בין לאומיים. יש ברוסיה מאפיה, יש רשות מוסמכת.

האם יש איזשהו סעיף שאומר שהעמותה

הישראלית עובדת מול הרשות המוסמכת במדינת

החוץ? אם היא לא עשתה את זה היא עוברת על החוק הישראלי?

ודאי.

היו"ר די צוקר; אם היא לא עושה את זה היא לא עובדת מול

רשות מוסמכת. אין כאן מקום לבהלה שלא



יהיה אימוץ. אני חושב שאין מקום לסעיף הזה מטעם פשוט, אם העמותה שלך לא

עובדת מול רשות מוסמכת אולי זה בניגוד לחוק הישראלי.

אנחנו לא מאלצים את האמנה.

הרשות המוסמכת של מדינת החוץ תבקש מעמותה

פה אישור שהיא רשומה פה.

אני סומך על העמותה שעובדת על פי חוק

והיא המחליפה של מדינת ישראל.

נ' מימון; אולי לא נלך בכלל לפי האמנה.

היו"ר ד' צוקר; העמותה היא שלוחתה של ממשלת ישראל.

יש בעיה שלא יאשרו?

אם לא יאשרו אותה שם היא לא תוכל לעבוד

מולם. היא תעבור על החוק הישראלי.

אני לא מבין למה צריך את הסעיף הזה חוץ מלהכניס שוב את הממשלה לעניין.

ס' פרץ; היא מייצגת את מדינת ישראל לצורך החוק

הזה. אנחנו לא רוצים שגוף שאנחנו הסמכנו

אותו פעל במדינה אחרת בלי שאנחנו בדקנו, שאומנם הוא מופיע שם ברשות,

הוא פועל מטעמנו.

אם הסעיף או בלי הסעיף אם הרשות המוסמכת

לא רוצה לעבוד עם גנבים, היא תעבוד רק

מול הרשות המוסמכת של המדינה השנייה.

השאלה מה הבעיה, אם היא צריכה לעמוד

במבחן הזה, אם היא עושה את זה בקשות, מה

אכפת לה לתת לנו את האישור הזה שאנחנו יודעים שאמנם זה מה שקורה.

אתה תוכל לבקש את זה ממילא, לכן אני אומר

לך למה זה כתוב. תוכל לבקש את זה ממילא,

כי אם אין לה את זה, היא לא עומדת בתנאי החוק ותסגור אותה. זה מופיע

במספר סעיפים שהעמותה עובדת רק מול הרשות המוסמכת, פתאום אתם מביאים

סעיף חדש שאין בו צורך. אם אין צורך אז למה צריך?

מפני שאני כן חושבת שצריך, אני חושבת שזה

כן ימנע מעמותות לעבוד לא מול רשות

מרכזית.

מדינת החוץ לא תכיר בעמותה, אלא אם היא

הוכרה על ידינו ואנחנו נכנסים למעגל

שוטה, לכן אני סבור שהפתרון של היושב ראש הוא הפתרון הנכון, כי צריך

לשמור על החוק והחוק מוביל את הדברים האלה. אני לא חושב שזה אלמנט

ההכרה.



א' יפה; בכל ארץ שהרשות המקומית נותנים לך ילד

והם מבקשים לראות את הניירות שלך, את

מבקשת שיקבל אישור ממיל מאיזה גורם? ממשלה?

כמה מדינות יש לכם, משרד העבודה והרווחה,

היום כרשות מוסמכת בישראל הסכמי אימוץ?

ח' פוזנר; יש לנו הסכמים עם רומניה, עם כמה מדינות

בברזיל, כמה מקרים בודדים שהיו לנו פה

ושם.

מ' בקשי; צריך להיות שהרשות המרכזית תקבע מהי רשות

מוסמכת במדינת חוץ, ואז אני אגדיר.

איש לא שכנע אותי שמחיקת הסעיף משנה משהו

מן החובות המוטלות על העמותה.

ס' פרץ; אנחנו לא בודקים את העמותה. אנחנו אומרים

שאנחנו סומכים על העמותה.

היו"ר ד' צוקר; בוודאי שאתם בודקים. כתוב שאתה עובד מול

הרשות המוסמכת שם. אתה נותן את האישור

להפעלת העמותה. אתה נותן את הרשיון ואתה גם שולל את הרשיון.

נ' מימון; על פי האמנה הוא לא יכול לתת רשיון אם

אותו גוף לא הוסמך.

היו"ר ד' צוקר; העמותה מתחילה לעבוד והיא התקשרה עם הגוף

הזה באוקראינה. במדינה אחרת היא לא

התקשרה, היא לא פועלת על פי חוק, אנחנו אימצנו את העקרון של האמנה

שאומר שהעבודה מוטלת רק מול רשות מרכזית, אם במדינה ב' היא לא עשתה כך,

הרשות המרכזית תשלול מהר את הרשיון מהעמותה הזו.

ס' פרץ; אבל עד שאנחנו נגלה את הדבר הזה באמצעות

חקירה.

היו"ר ד' צוקר; כרגע אנחנו אפשרנו לכם להיכנס לחפש בלילה

וביום.

ס' פרץ; יבואו ויאמרו, האם לא הייתם צריכים לעשות

את המינימום להגיד שהעמותה לפני שהיא

מגיעה.

היו"ר ד' צוקר; זו חובתך. אתה בודק את העמותה.

לא כתוב שהעמותה תמציא אישור לממשלה.

יי לנדא; אני מפנה לסעיף 28 בי, כתוב שהעמותה

רשאית לפנות לרשות המרכזית במדינת החוץ.

בוודאי, אחרת אי אפשר לעבור. מה שאתם

אומרים הוא ה' זה לא להמציא את האישורים.

אם תגידו להמציא את האישורים, נפלא. אהרת הם גם לא יכולים לעבוד.

שתמציא את האישורים בשלושה עותקים, פה אתם אומרים זה תנאי לעבודה בכלל,

אם אתם רוצים שהעמותה תמציא את האישורים שיש לה.

28 כי זה היה על פי ההערה של חיים. שר

העבודה והרווחה רשאי לקבוע כללים והנחיות

שעל פיהם תפעל העמותה.

ס' פרץ; כ"ב זה הסעיף שהוספנו גם כן, שכל עמותה

תתחייב לקבל על עצמה ללא תמורה בבקשות

אימוץ. פה מדובר על מוסדות שגובים כספים מאנשים תרומות, אנחנו לא

רוצים, זה שירות אקסלוסיבי לעשירים, אלא שאחת לכמה זמן תהיה באמת

אפשרות שהם יגבו גם בידי מי שאין לו האמצעים.

היו"ר ד' צוקר; אפשר לכתוב בהתייעצות עם העמותות האלה.

או שבעצה עם הוועדה המייעצת.

ס' פרץ; לרשות המרכזית אסור לעשות דברים באימוץ

בין-ארצי. אנחנו עכשיו רק ניסחנו את זה.

היו"ר ד' צוקר; זה מה שאני מציע, שזה בהתייעצות עם

העמותה או עם הוועדה המייעצת.

הוא לא יקבל את האישור, כי אין לו

האמצעים הכלכליים, לאדם אין את העשרים

אלף דולר שנדרשים.

יבוא השר, והעמותה צריכה אותו, ויגיד קחו

השנה שני מקרים בלי כסף.

הרי אנחנו מונעים מהרשות המרכזית לפעול

באימוץ הבין ארצי, כלומר אדם שאין בידו

ממון והרשות המרכזית לא יכולה.

חוק אימוץ בין-ארצי, בעבור כל הוצאות

האימוץ.

הורשע במשפט פלילי בעבירה שיש עמה קלון

או שהוגש נגדו כתב אישום, או התנהגות

בלתי הולמת.

הגישה שלי היתה, יש אנשים שיש להם הרבה

תיקים, ועד שאנחנו תופסים ומביאים אותם

לדין לוקח הרבה זמן והרבה חוקים אחרים, תן לעמותה הציבורית.

תבטל את ההכרה נגד זה שנגד מישהו הוגש

כתב אישום?



י' ברק; דברנו פעם הקודמת לבטל או להשעות.

היו"ר ד' צוקר; זה לא או הכרה או השעיה.

מידע ספציפי לילד, אני יכול לשלוח לך

מכתב שמבקש מידע ספציפי בעבור ילד. כתוב

כל מידע וכל מסמך הנוגעים למבקש או לילד שהתקבל לאימוץ.

לא שינינו את הנוסח. זה הנוסח שהיה

קודם.

היו"ר ד' צוקר; מה הנוסח שהיה קודם? לפחות אפשרי לגבי

דיווח על כל ילד.

יי בונן; תמסור לרשות המרכזית, הוספנו לצורך

הפיקוח על פי דרישתה כל מידע.

נ' מימון; זה היה הנוסח שברק הציע בישיבה האחרונה.

א' יפת; זה מדבר נקודתית על כל ילד?

היו"ר ד' צוקר; רוצים למנוע את זה. כדי להשתמש בסמכויות

הפיקוח שלה באמצעים סבירים לא צריך

להבטיח מסירת תקן אחד לפיקוח.

ח' פוזנר; אבל איזה אינטרס יכול להיות כאן?

היו"ר ד' צוקר; איך אני מבטיח שהפתח לא יהיה רחב? כמדינה

יש איזה הגיון פנימי שהיא תמיד חושבת

יותר חכם מכולנו.

ר' אלכסנדר; ההנחה היא שאפילו היא קצת פחות

אינטרסנטית.

שי שוהם; יש שתי אפשרויות. או בדיקה מדגמית, או אם

יש חשד סביר שיש משהו לא בסדר.

היו"ר די צוקר; אם היא תחשוב שהיא מביאה 100 ילדים בשנה

ואתה מבקש 40, היא תגיד לך סלח לי 40 זה

לא אקראי, זו בדיקה.

ח' פוזנר; אנחנו לא עוסקים יותר באימוץ בין-ארצי.

היו"ר די צוקר; הסיכום הוא סיכום ברור, הפיקוח עוסק רק

בבדיקה אקראית ומדגמית לא במובן הסטטיסטי

של המלה מדגמית. עכשיו תמצאו ניסוח לעניין הזה.

ס' פרץ; 28 כ"ז ו-28 כ"ב זה התוספת. הפסיקה היא

שאפילו על עובד בנק חל החוק הפלילי, פה

אנחנו גם כן אמרנו אותו מעמד בפסיקה.



ר' אלכסנדר; גס בחקיקה לפי חוק העונשין חלות עליו

חובות. אותו דבר לגבי אחריות בנזיקין, זח

דבר שמקובל שאנחנו באים ואומרים כדי שלא יצטרכו להוכיח שאי הפעולה הזו

היא בגדר עוולה, אנחנו עדיין אומרים מפורשות, יכול להיות שפה אנחנו

נבדוק את הנוסח ונתאים את זה לנוסח המצוי בכל החוקים האחרים.

את סעיף 28 כ"ז ו-כ"ח אנחנו מאשרים,

א' יפה; כ"ט זה אותו איסור פרסום שדיברנו עליו

כמה פעמים.

הנוסח פה קצת מסובך.

ס' פרץ; זה לא נוסח חדש שהמצאנו, לקחנו את הדין

הקיים לגבי איסור פרסום.

איך אנחנו מעבירים מידע לרשות הציבור,

שיש עמותה כזו וכזו?

אלא בדרך של הודעה, כפי שיקבע בתקנון,

למשל לשכת עורכי הדין קובעת מה התקנות.

אנחנו לא רוצים שיהיו תמונות של ילדים, אני לא רוצה שיאמרו שלנו יש

עובדים סוציאלים יותר טובים מאשר להם, זה תחום אתי, כמו שלגבי רופאים.

פה הלכנו לפי פקודת הרופאים, לא עשינו בזה שום שינוי.

ח' פוזנר; יש 22 עמותות שנרשמות היום, ביניהן הרבה

יותר רציניות, וכולן מפרסמות.

לפרסם את השירותים זה דבר אחד. אנחנו לא

רוצים שיהיה קטלוג של ילדים, אלה הילדים

שלנו לאימוץ. כתוב שהיא יכולה להודיע על עצמה.

צריך להתיר לעמותה לפרסם את עקרי פעולתה.

צריך לאמר את זה פוזיטיבית "העמותה תפרסם

את עיקרי פעולתה", אחר-כך צריך לקבוע מהם המגבלות.

ר' אלכסנדר; אני מציע שניקח את הסעיף כמו שהוא,

ובסופו יבוא "ולמעט מידע המפרש את עיקרי

פעולות העמותה".

היו"ר ד' צוקר; אני רוצה שהעמותה תגיד שאנחנו הצלחנו כבר

7 שנים, אנחנו מצויינים.

סי פרא; אני לא רוצה, גם לגבי רופאים, רופא לא

מפרסם, אני הצלחתי במאה ניתוחים.

אני רוצה שזה יהיה הרבה יותר קצר, שזה גם

יעמוד במבחנים חוקתיים בסיסיים, זה בעצם



סעיף כפייתי פרסום על עיקרי פעילותה של העמותה, לא צריך לפרסם שם

ילדים.

ש' שוהם; אני לא רואה סיבה אחרת לאסוף פרטים.

על עיקרי פעולתה, ובלבד שהפרסום לא יפגע

בטובת הילד.

ראיתי את נושא האימוץ לא פחות רגיש מאשר

נושא הרפואה. כמו שאני לא מאפשר לרופא

שיניים לפרסם את עצמו, אמרתי זה הדין הקיים, לקחתי את אותן נורמות

שקיימות לגבי כל רופא ואמרתי נכניס את זה לתחום עוד יותר רגיש. כמו

בארצות הברית, שאתה הולך לזה שאומרים הרופאים שלנו יותר טוב.

היו"ר ד' צוקר; לא לגיטימי שהעמותה תאמר, אני עובדת

באוקראינה בהצלחה רבה, כדי שאני אדע למי

ללכת. אני רוצה לשבח את העובדה שכל עובדיי הם שומרי מסורת. אנחנו עושים

את זה כשומרי מצוות.

אולי הפתרון הוא להגדיר בחוק פתרונות

יותר רחבים, ואז אתה מגביל באפשרות. אבל

אתה מתחיל תקנות שאתה אומר על פי העקרונות הכלליים יחסית שנקבעו פה,

תוך שמירת האינטרס של הילד. הנטייה הכללית היא לצאת מהנושא של ההגבלה,

לכן אני מציע שנעשה משהו שהולך לאורך הקווים, לפרסם את עצמה במידע

ענייני.

רי אלכסנדר; מידע תמציתי, אם מדובר על עקרונות

אתניים.

היו"ר ד' צוקר; "העמותה תפרסם מידע ענייני על עיקרי

פעולתה ובלבד שהפרסום לא יפגע בעקרון

טובת הילד".

אני מציע בתקנות.

העקרון שאמרתי, ואנחנו מוסיפים כפי

שייקבע בתקנות.

ש' שוהם; לגבי 28 כ"ח, שכל מה שעשתה העמותה בניגוד

לחוק זה ייחשב עוולה בנזיקין, גם אם לא

היתה כוונה לנזיקין לפי שום צורה אחרת. אני לא מבין מדוע להטיל על

העמותה חובות, נניח היא העסיקה מנהל שהיה מורשע, אם הוא גרם נזק, אז

הוא גרם נזק למישהו. אני לא יכול לעבור על כל החוק ולחשוב על אילו

השלכות מדבר החוק הזה.

ס' פרץ; ההוראה הזו קיימת בכמה חוקים, את הניסוח

הסופי אנחנו נעתיק לחוקים אחרים כמו בחוק

הגנת הפרטיות, יש עוד 10 חוקים שבהם יש סעיף כזה כדי שאנחנו לא נבוא

ונבטיח בכל מקרה ומקרה, יש פה סטנדרטים.



ש' שוהם; אז בבקשה, תעשה עבודה עם כל הכבוד הראוי,

תגיד לי באילו סעיפים אתה מדבר, ברגע

שאתה אומר לפי הוראות חוק זה, זאת אומרת שגם איזשהו אקט מינהלי שהעמותה

לא היתה בסדר, ששר המשפטים ביקש ממנה שני טפסים.

ברור שיש אחריות, אין על זה שאלה,

האחריות יכולה להיות בגדול, זה כלפי מי

שהיא התקשרה, וזה ההורים. הבעיה נוצרת במידה לא קטנה גם כלפי הילד שלא

קשור בשום חוזה. והשאלה אם תובעים בשם ילד.

ש' שוהם; זו עבירה בנזיקין, גם אם לא כתוב. יש שתי

אפשרויות, או שהוא מיותר או שלא צריך

אותו. הבעיה אם זה בא לפגוע בדיני הנזיקין הכלליים.

זה לא בא לפגוע, זה בא להוסיף עליהם. לא

צריך להיכנס לכל סעיפי הנזיקין כדי

להוכיח שאם לא נעשה תסקיר כמו שצריך שתהיה לי זכות, לא עשו את אותן

בדיקות שהיו צריכות לעשות.

ר' אלכסנדר; לא הייתי רוצה שזה יהיה פתרון חוזי, למה

אני כן זקוק לזהל בדיני נזיקין יש מושגים

של חובת זהירות מושגית, של כל מיני דברים כאלה.

י' לנדא; אם כתוב בחוק משהו, הרי אין ספק שיש חובת

זהירות משפטית.

נכון.

האם יש חובת זהירות קונקרטית?

בית המשפט יבדוק.

אבל עצם העובדה שזה כתוב בחוק, יש פה

הוראה חקוקה.

נכון, אבל הגישה היא או הצעת חוק כרוחך

או רשלנות, אלה שתי העילות היחידות

בנזיקין. אם יש עילות נוספות, אנחנו צריכים ללכת לרשימת העילות בפקודת

הנזיקין, אנחנו אומרים שכאשר מישהו פעל בניגוד לחוק הזה אנחנו רואים

אותו כמי שפעל כעוולה בפקודת הנזיקין.

ש' שוהם; אם זו עבירה, על עבירת חלוטה לא צריך

תגמול.

סי פרא; הנוסח הזה של הסעיף הוא בעקבות ישיבות

שהיו לנו בוועדת הקונפקציה, שבהן קבענו

שעניין שבסטנדרט אני אתאים את הנוסח של הסעיף הזה לנוסח של כל החוקים

האחרים, למשל בחוק הגנת הפרטיות זה נמצא.



ש' שוהם; זה סיפור אחר לגמרי, יחיו עוולות חדשות.

אם התסקיר טוב או לא טוב.

היו"ר ד' צוקר; אני מבקש להשאיר את 28 כ"ח.

אני לא בטוחה.

הנוסח הזה הוא יותר רך מאשר האמנה.

השרים יוכלו לקבוע.

פה כתוב שהשר יקבע.

חשבתי שהיה צריך לכתוב יחד עם הדרישה שכל

עמותה תמציא את המחירון. באמנה יש דרישות

נוספות שלא כללנו.

יש פה הנושא של החזר הוצאות בפועל,

ואנחנו כמובן דברנו גם על הוצאות

כלליות.

אני חוזר בי, כתבם ההיפך ממה שאנחנו

סיכמנו. העמותה לא תהיה רשאית לגבות

סכומים עבור פעילות האימוץ הבין-ארצי, קבענו שהיא תהיה רשאית אבל

באישור השר.

על ההוצאות.

השאלה מי קובע, האם השר קובע?

זה כולל תשלום. עבור פעילותה באימוץ

בין-ארצי. אם העמותה מחזיקה מחר עובד

ומשלמת לו משכורת זה נקרא הוצאות?

כן.

האם על העמותה לפרסם את התעריפים שלה?

הנוסח הוא באמת הנוסח הקודם, אני עכשיו

רואה שהנוסח נשאר אותו דבר וחשבנו שצריך

לחזק אותו יותר, כלומר לקבוע את המחירון.

מחר העמותה קמה, צריך לשלם בשביל הילד

הראשון כסף, העמותה עדיין לא הוציאה

בפועל כלום.

ההגדרה של הוצאות היא הגדרה נכונה, וזה

למנוע עשיית כל רווח. היא לקחה הלוואה

מנעמ"ת של שני מליון שקל, בחשבונות לא יראו את זה?



תינתן הודעה על התעריפים הללו.

נילי, ב-9 יש משהו?

נ' מימון; 28 ל"ב זה חזרה.

לגבי ההסכם, אלא באישור השרים.

למעט בן משפחה של אותו ילד. סיכמנו על 18 חודשים.

אנחנו הוספנו את העניין של התסקיר. לאחר שקיבל חוות דעת מהעמותה המוכרת

או תסקיר. בית המשפט רשאי לדרוש תסקיר של הרשות המרכזית, הוא תמיד

רשאי, רציתי שנרד מהחובה.

גי העניין של סעיף הדת, בית משפט רשאי לתת צו אימוץ כאמור שלא התקיים

התנאי הקבוע בסעיף 5.

סעיף 5.

אני יודע שיש רגישות גדולה בארץ לנושא

הזה, היה כמה פעמים שחשדו בנו שאנחנו

חוטפים ילדים לצורך המרת דתם ואימוץ משפחות יהודיות. יש רגישות גדולה

לכן כל הסעיף הזה הוא רק לצורך הזה שלא יחשבו שאנחנו לוקחים ילדים

קטנים והורסים להם את החיים.

אין מחלוקת שזה טובת הילד לגדול באותה

דת, אם זה אפשרי.

היו"ר ד' צוקר; אז בואו נכניס את זה בסעיף.

מאחר שלא היו בעיות, עד כמה שאני יודעת.

למה צריך סעיף דת בחוק אימוץ?

נ' מימון; כי זו טובת הילד.

היו"ר ד' צוקר; בין שאר השינויים של טובת הילד.

סי פרא; אנחנו יכולים לקבוע את ההוראה, אבל אני

חושש שאם אנחנו עכשיו ננסה לשנות את חוק

האימוץ באופן כללי גם לגבי טובת הילדים, אנחנו נעכב את הכל.

א' פלפל- פז; יש ועדת שרים.

ש' שוהם; מה יקרה אם נשאיר את סעיף 5 ונאמר

שבטעמים מיוחדים אפשר לחרוג ממנו.

היו"ר ד' צוקר; לגבי אימוץ בכלל בארץ?

ש' שוהם; כן.



ח' פוזנר; יש לי הצעה שלא קשורה לחוק עצמו, אני

חושב שצריך לבדוק את זה עם נציגי הדתות

האחרים.

הבעיה היחידה היא רק עם המפלגות הדתיות

בישראל, אף אחד לא חושש מזה, מה המשמעות

אם נבטל את הסעיף הזה לגבי גיור.

א' פלפל-פז; מצוייו, שהאימוץ יושלם, זה לא בניגוד

לחוק האימוץ הישראלי.

בסקטור המוסלמי אין בקשות לאימוץ בכלל.

זה דווקא נעשה בסקטור היהודי, ואני לא

יודע את כל הפרטים, ואני חושש שכך בשוגג אנחנו מדליקים איזו דליקה

קטנה. נעביר את החוק ונבדוק את זה אחר-כך.

היו"ר ד' צוקר; אני לא מבין למה צריך את הסעיף חוץ

מהרגישות שלכם, מה יאמרו חוגים אחרים

בחברה הישראלית.

אפשר למחוק את המילה כאמור בסעיף 38 זי

ג'.

ס' פרץ; זה לא משנה, כי הרי מדובר בכל הסעיף. חוק

האימוץ שלנו לא קובע הוראות סורסרטיביות

באשר לאימוץ. במקומות אחרים בעולם יש דברים שנקבעים בחוק, למשל גיל,

דת, אילו דברים שאנחנו צריכים לשים לב אליהם כאשר אנחנו באים ומסדירים

את האימוץ. כיוון שהאימוץ בארץ עד עכשיו נעשה על ידי הרשות המרכזית אין

בו קריטריון, פה אנחנו מורידים כל קרטריון משמצאנו אלטרנטיבה אחרת, אם

נבדוק בין את האמנה בין עם מדינות אחרות בעולם, סעיף הדת מופיע בכל

מקום ומקום, האמנה דורשת לגבי הילד שיפרטו את הדת שלו וכדומה. אם אנחנו

רוצים לשנות את סעיף 5 אין לי בעיה מהותית עם הדבר הזה, אבל אני צריך

לבוא עם אלטרנטיבה.

מאה אחוז, את זה אני מקבל לחלוטין. בואו

נראה עכשיו מה האלטרנטיבה.

ס' פרץ; שאתה שוקל את טובת הילד.

היו"ר ד' צוקר; יש אדם סביר שיחלוק על זה? אתם רוצים

שיהיה בשלב ההסתייגות אין לי בעיה, אבל

שזה יכנס לשיקולים בהגדרת מהי טובת הילד.

סי פרא; כי הנוסח הקיים של הסעיף סוכם בשעתו בין

שר המשפטים לבין נציגי המפלגות הדתיות

לאחר שהם רצו לעכב את חקיקת החוק. אנחנו השארנו, זה לגבי גי. זה הנוסח

שסוכם לגבי אימוץ לאומי.



היו"ר ד' צוקר; מה אומר ג'?

ג' אומר שסעיף 5 כביכול נשאר, ונשאר ממנו

גם מטעמים מיוחדים, זה אבסורד כי אתה

הולך לאמץ ילדים שברובם המכריע לא יהיו בני אותה דת, להשאיר את זה

במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים. לדעתי כל העניין של נסיבות צריך

להימחק.

זו היתה התנגדות שלי, אלא שלא רציתי לגעת

בנוסח.

בג' בכל מקרה הנושא של הדת לא נוגד את

טובת הילד, אפשר יהיה לאמץ אותו. לדעתי

מפה לגבי הילדים הישראלים אני לא רואה את ההבדל, צריכים לחשוב טוב

לטובת הילד. אם קיומו של סעיף 5 לא רואה את טובת הילד, גם זו אפשרות,

שאני אומר אין המבקש שעומד בתור ויכול להיות ילד של מדינה אחרת אבל זה

טובתו, אז למה שהסעיף הזה יגבר? מאותה סיבה אני חושב שהייתי מחיל את

העניין של סעיף 5 והייתי אומר כאשר טובת הילד גוברת, אז טובת הילד

תגבר.

ס' פרץ; אני אתן לך דוגמה, כאשר יש משפחה נוצרית

שרוצה לאמץ משפחה יהודית, אפשר להגיד

פחות או יותר ששתי המשפחות מסוגלות לאמץ, האם בית המשפט יתן עדיפות

לעובדה שזה ממשפחה נוצרית? ספק בעיניי אם הנכון לכתוב באופן פוזיטיבי

שבית המשפט בהביאו את טובת הילד צריך לקחת בחשבון גם את דתו, אם נכתוב

בנוסח כזה.

יי ברק; החוק הזה לא יעבור.

אני אשאיר פה מקום להסתייגות של הממשלה,

ואז אם יהיה רוב נגדי בסעיף הזה.

סי פרץ; אנחנו צריכים לכתוב אותו דבר, אם

הסתיימו, והיא מתכוונת נוסף לסעיף הזה

לעניין האימוץ הבין-ארצי, ואז ניקח את גי, וכאשר בית המשפט ישקול את

טובת הילד הוא יביא בחשבון את דתו.

היו"ר ד' צוקר; אם ההסתייגות תתקבל, חוזרים לג' בנוסח

ללא הנסיבות המיוחדות.

סי פרא; אולי שיהיה ברור מה עלול להיות המוקש פה.

יש דתות שרואות את הוצאתו של ילד מהדת,

מה שאנחנו קוראים בעברית "שמד", לפעמים הם סבורים שעדיף מותו מחייו

במקרים כאלה, יש פה תפיסה ערכית מסויימת, ופה אנחנו אומרים לבית משפט

אתה רשאי לפעול בלי להתחשב באותם ערכים. לכן זה עלול לעורר את

המחלוקת.

את אותה מחלוקת, כי יש פה חילוקי דיעות

על השקפת עולם, אני מודע לזה. אני משאיר



להסתייגות לממשלה בעניין הזה. אס תהיה בעיה פוליטית את יגייסו, אני

אריס את ידיי ואכנע מפני מרות הרוב, אין לי בעיה עס זה.

אני מציע ניסוח לסעיף 5. בשמירת עקרון

טובת הילד בית המשפט ראו את המאמץ.

אני מבין שאתס מרגישיס לא נוח משוס שאתס

עובדי מדינה, כדי לא לגרוס למצב שבו

מישהו נזעף עליכם, או מישהו יאמר אתס מעלתס בתפקידכס, לכן אני אומר שזו

הכרעה שלי.

יהיה סעיף של הסתייגות לממשלה, אני לא מנסח אותו עכשיו, אתס תביאו את

הניסוח כך שאס הממשלה תחשוב שהסיכוי של הוועדה איננו ראוי ואיננו יאה,

היא תגייס את הרוב שיש לה, יש לה רוב גדול לעניין הזה, והיא על סמך

ההסתייגות תטיל את החלטת הוועדה, תחזיר את סעיף 5 ואז אנחנו מחזיריס את

גי בנוסח שאנחנו השארנו.

י' לנדא; אבל אז תהיה בעיה.

היו"ר ד' צוקר; ההסתייגות של הממשלה תהיה החזרת סעיף 5

בתוספת לגי. אני לוקח על עצמי את הסיכון,

אני יודע מה אני עושה, שאיש לא יכעס עליכס, ואס לשרה או לשר יש בעיה עס

העניין הזה אני אסביר את זה.

ס' פרץ; נניח שיש משפחה חרדית שרוציס לקחת ילד

לאימוץ.

היו"ר ד' צוקר; לא יתכן, לא נסמוך על בית משפט בשאלות

כאלה, אתס חוזיס את זה בשאלות לא פחות

מורכבות ופה אנחנו אומריס ינתן המשקל הראוי.

ח' פוזנר; משפחות דתיות טוענות שעשו להן עוול נורא

שלקחו את הילד לאימוץ לחילוני.

את סעיף 5 בחוק אנחנו מחליפיס בסעיף

שיקרא אותו עכשיו מר שוהס.

ש' שוהם; "בשמירת עקרון טובת הילד ינתן משקל ראוי

לדתו של המאמץ והמאומץ".

היו"ר ד' צוקר; ולכן אנחנו מוחקיס את גי מ-28 ל"ז.

לממשלה שמורה זכות להגיש הסתייגות, על

פיה סעיף 5 ישאר כפי שהוא, וסימן גי של ל"ז ינוסח כדלקמן: בית המשפט

רשאי על פי צו אימוץ כאמור, לא התקייס התנאי הקבוע בסעיף 5, לא בלבד

שנוכח שהדבר דרוש לטובת הילד.

יי ברק; אני מבקש לשמור זכות הסתייגות לגבי

השינוי של גי, בנסיבות מיוחדות.



היו"ר ד' צוקר; מאה אחוז.

נ' מימון; 11 הוא המשך של 10, אני לא חושבת שיש פה

משהו מיוחד.

הכניסה לישראל. "לא תותר כניסה לישראל של ילד למטרת אימוץ בין-ארצי אלא

אם כן יתקיימו התנאים".

אני מבקשת להוריד את הרישום, כי הורדנו

את זה מהתוכן. 28 ל"ט, להוריד את הרישום

בכוונה לא הכנסנו בהתחלה, בפעם שעברה דיברנו על לא ירשם, אבל יש

מציאות, לא רוצים שעד כדי כך לא תותר כניסה. אני שמה לב עכשיו למטרת

אימוץ בין-ארצי, הגדרתי את זה, ביקשתי בהתחלה את ההגדרה מה זה אימוץ

בין-ארצי.

היו"ר ד' צוקר; אין בעיה.

מ' בקשי; זו אותת הגדרה.

ס' פרץ; שני סעיפים שלא הספקנו לנסח, זה סעיף

העונשין וסעיף התקנות.

היו"ר ד' צוקר; לגבי המעבר יש הערות?

ש' שוהם; 28 נ' 3 בעניין הזה לא הכרענו.

ס' פרץ; ביום שלישי אחר-הצהריים תהיה ועדת ממשלה

בעניין הזה.

היו"ר ד' צוקר; בשאלות שיובאו ליועץ המשפטי לממשלה,

ועניינם מערכת היחסים שבין ישראל למדינות

חוץ, בסוגיה הזו בלבד, מה שיתקבל אצל היועץ המשפטי לממשלה, יכנס לנוסח

הזה.

ס' פרץ; כדי לחדד את הדברים אני אומר מה בדיוק

הכוונה. מה מידת האחריות של המדינה מול

מדינת חוץ.

היו"ר ד' צוקר; בשאלת האחריות של מדינת ישראל מול מדינות

החוץ, כמעט אנחנו מנהלים קשרים שמסתיימים

באימוץ בסוגיה הזו, הכרעות היועץ המשפטי, וגם אם הם תהיינה שונות ממה

שאנחנו סכמנו, הם אלה שיופיעו בנוסח.

סי פרא; לגבי 28 מ', הוראות סעיף 22 לא יחולו

בהליך לפי סעיף זה. אחרת תהיה חובת

תסקיר, ופה הורדנו את הסעיף של חובת תסקיר. אחרת פירושו של דבר של

המקרים שבהם הביאו ילד לפני חוק, שאנחנו עושים לגבי כולם תסקירים.

היו"ר ד' צוקר; זה מה שסיכמנו. סעיף העונשין.

סעיף עונשין זח סעיף תקנות, לא הספקנו

עדייו לנסח. למשל העניין של התשלומים,

אילו חוקים ספציפיים אנחנו רוצים שיחולו, יש סעיף היום בחוק העונשין

שאומר שמי שמתווך סוחר וכדומה באימוץ, דינו 3 שנים, אנחנו חושבים שיש

הוראות ספציפיות בתוך הרשימה הזו של החוקים שצריך להוסיף עליהם, למשל

מי שחורג מהתשלומים, לא משנה אם בארץ או בחוץ לארץ.

היו"ר ד' צוקר; אתם רוצים לעבור על זה?

ס' פרץ; לא הספקנו לעבור על זה.

היו"ר ד' צוקר; אם נסתפק בסעיף הכללי, מה יקרה?

ס' פרץ; אין בו כלום. יש בו רק איסור אחד של סחר

הניסוח, הוא מצומצם מדי, אם הנוסח היה

רחב מדי הייתי מעלה את זה.

ש' שוהם; כדאי להרחיב. בעצם זה מספיק רחב, אם הוא

מסר וגבה הרבה יותר כסף, זה על פי הוראות

חוק זה.

היו"ר ד' צוקר; אם נעשה משהו כללי כלפי מי שמפר אחת

מהוראות חוק הזה, ונקבע את העונש ונציין

אותו. אנחנו הולכים להיות ספציפיים, תמיד שכחנו 3 פעולות שעליהן לא

קבענו סעיף עונשין ואיזו פרשנות יש על זה, ובית המשפט מבלה על זה ימים

ספורים.

כלומר שבמקום סעיף 33, שלא באמצעות פקיד

סעד או שלא על פי צו בית משפט.

י' לנדא; בית המשפט רואה שקבעו עונש מקסימום על כל

עבירה, לרבות עבירות טכניות.

הניסיון הקצר שלי מלמד שיש ההוראות. לגבי

ההערה זה יהיה שלוש שנים.

מבחינת הניסוח נצטרך לקבוע איסורים, אם

עושים סעיף כללי נצטרך לעבור ולקבוע את

האיסורים שאנחנו רוצים בסעיפים השונים. למשל נושא הפרסום, לא כתוב

שאסור לפרסם. צריך להקפיד בכל הסעיפים שאנחנו רוצים שהם יהיו עבירה

פלילית, לכתוב איסור.

כתוב בסעיף 33, "המוסר לקבל או המחזיק

ילד למטרת אימוץ בישראל, או אימוץ

בין-ארצי, שלא לפי החוזה". כל דבר שלא על פי הוראות חוק זה נכנס.

מהמעט שאני ראיתי, זו הגישה הכי נכונה.

בעקרון צריכה להיות הגישה הפלילית.



היו"ר ד' צוקר; אנחנו קובעים ככלל, נשאר סעיף 3, שהוא

סעיף השר והוא מכסה על האיסורים, אם הם

יעברו על ידי מי מעובדי העמותה והעמותה.

סעיף 2 אני קורא "הוראות סעיף קטן א' יחולו גם לגבי אימוץ בין-ארצי

למעט עמותה מוכרת או מבקשת על פי הוראות חוק זהי'. אנחנו מאשרים את 2

ו-3.

אם נכתוב לפי חוק זה אז על פי פקודת

הפרשנות, הכוונה על אילו דברים אנחנו

רוצים להסמיך שרים.

היו"ר ד' צוקר; יש לך סמכות כללית. אם כך, את 4 אנחנו לא

צריכים.

נ' מימון; כו צריך. הלכנו לפי ההערות בפעם הקודמת.

אסור לגלות הוראות סעיף זה למעט איסור

הפרסום.

4 מאושר.

נ' מימון; 35 זה דברים שאישרת, זה לא מהותי.

ועדת ערר.

"מי שרואה עצמו נפגע מהחלטה של פקיד סעד

שרוצה לאמץ אימוץ בין-ארצי, רשאי לערור

על ההחלטה לפני ועדת ערר" למה המיקום כאן?

אנחנו מאגדים את הנושא של הערר שלא קיים

עד עכשיו בחוק.

יי לנדא; או שתכתבו כשיר. היום אתה חייב להיות

שופט או מי שכיהן בתפקיד שופט.

היו"ר ד' צוקר; שופטים אתם לא תמצאו. בואו נכתוב שזה

שופט של משפחה.

לעיונו של שר המשפטים.

היו"ר ד' צוקר; אנחנו רוצים שזה יהיה שופט של משפחה,

אם לשר המשפטים זה לא יראה, אני

ייפה את כוחך בהתייעצות עם שלמה ומשרד העבודה להזכיר לשר על משהו אחר.

אין לי ספק בכך שהוא יסכים.

מי בקשי; חוק האזרחות, בפעם שעברה הצגתי את המושג

שקיים, שבו מטליאים את יום הלידה אזרחות

מכח לידה, רואים את זה מאומץ כלידה, שיהיו שני תאריכי לידה. חשבנו אולי

בכל זאת לחזור לנוסח הראשוני, שיהיה סעיף מכח אימוץ שיהיה שווה בדיוק

להוראות לגבי הלידה. אותן הוראות שקיימות לגבי הלידה הועתקו. אני חושבת

שהעקרונות היו מקובלים פה על כולם שאזרחות תתקבל רק אם עברו את הוראות



חוק אימוץ ילדים, בין אם זה אימוץ רגיל בין אם זח אימוץ בין-ארצי,

שמדובר בתושב ישראל, ולא רצינו לאפשר לתושבי ישראל לבוא עכשיו. לא

חתקבלו על ידי חעמותח כי חם לא מתאימים, חם ילכו ויביאו צו מינחלי

וירשמו. מצד שני רצינו לאפשר למי שיושב בחו''ל שנים, כמו שחוא עד חיום

מקבל אימוץ שאירע כאן. חעתקנו את חסעיף של אזרחות מכח לידח שנמצא בחוק

חאזרחות, הוספנו אזרחות מכח אימוץ. אזרחות מכח לידח ''אלח יחיו מיום

לידתם אזרחים ישראלים מכח לידה'', יש מי שנולד בישראל שאביו או אמו חיו

אזרחים ישראלים, מול זח אני עושח בעצם את מי שאומץ על ידי חוק אימוץ

ילדים, זח חסעיף. עמוד 14 חסעיף חמחותי מח שכתוב 4, אחרי 4 אי יבוא 4

ב'. אלח יחיו אזרחים ישראלים מכח אימוץ מיום אימוצם.

1. קטין שאומץ לפי חוק אימוץ ילדים שאביו או אמו חמאמצים חיו אזרחים

ישראלים. זח סעיף שמקביל למי שנולד בישראל כשאביו או אמו חיו

אזרחים ישראלים. לא רצינו לחכניס חוראח "לא יקבל אזרחות ישראלית"

בלשון שלילח, זח נראח פחות יפח, לכן אמרנו גם טלאי פח וגם טלאי שם,

ננסח לסדר את זח.

2. מי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אמו חיו אזרחים ישראלים, שם יש

רשימח מכח שבות, מכח כמח דברים, זח לא כל מקרח. למשל אדם שנולד

בארצות חברית וקיבל אזרחות מכח לידח ועכשיו יש לו ילד דור שני לא

יקבל, בדיוק את אותם מצבים עשינו למי שאומץ וחעתקנו את זח, רק

חוספנו שפח חוא לא יחיח חייב דווקא לפי חוק אימוץ ילדים, חשארנו את

זח פתוח.

קטין שאומץ מחוץ לישראל שאביו או אמו חמאמצים חיו אזרחים ישראלים לפי

פסקאות א-ח בסעיף 4א2 זח אותן פסקאות בדיוק של חלידח, ובלבד שחמאמצים

לא חיו תושבי ישראל ביום חאימוץ. בגלל מצב.. מעשי של אזרח ולא אזרח, שחם

לא רוצים שחילד יקבל אזרחות וכופים עליחם את חאזרחות, אנחנו לא רוצים

לכפות עליחם. אם יש שני חורים מאמצים שאחד אזרח ואחד לא אזרח, שתחיח

חסכמח של שניחם, זח לטובתם, חחורים כועסים מאוד על חמצב חזח.

אפשר לחזור לנוסחח של חגדרת חלידח. אני

ישבתי עם נילי מימון וחרגשתי שזח מן

פלייר פלייט.

מח אומר חנוסח חזח?

אם מדובר בתושבי ישראל, חם רוצים שחילד

ירשם כאזרח ישראלי, חם חייבים לעבור לפי

חחוק של אימוץ ילדים, בין אם זח אימוץ שקורח בארץ, שחיום חוא לא מעוגן

בחוק, לבין אם זח אימוץ בין-ארצי.

אם חם תושבים וחם רוצים שחילד יקבל ברמח

של אזרחות, חם חייבים גם את חפרוצדורח

שקבועח חיום.

וחם לא יוכלו לעבור בדברים אחרים. מצב

שני, שיש אזרח ישראלי, בין אם חם נולדו

בחו"ל בין אם חם נולדו לפני 20 שנח בחו"ל, חם כבר לא תושבים, נולד לחם

ילד, לפי חחוק אם נולד לחם ילד חוא מקבל אזרחות ישראלית אלא אם כן חם



בעצמם לא מכח לידה. אותם החורים היום, אימצו ילד שני, אני אחיל עליהם

את אותם כללים של הוק האזרחות שחלו על הילד שנולד להם גם לבן המאומץ,

ואני לא אחייב אותם לעבור את חוק אימוץ ילדים שלי, בכפוף לזה שתהיה

הסכמת שני ההורים. יש הרבה תלונות נגדנו, מתי כופים אזרחות על מי שלא

רוצה. עברנו על זה במשרד וגם עם היועץ המשפטי, יכול להיות שעדיף כן

לחזור, לי נראה שזה הנוסח הטוב.

הבעיה היא של תושב קבע, כי הסעיף הזה

פותח פתח לתושב קבע בישראל.

היו"ר ד' צוקר; תושבי קבע ולא אזרחים.

ס' פרץ; הכוונה של נילי, שמישהו תושב קבע בישראל

לא יוכל ללכת למדינה מסויימת לשבועיים

ימים לאמץ ומכח זה לחייב את מדינת ישראל בלי שהוא עבר את הפרוצדורה של

חוק האימוץ לתת אזרחות לילד הישראלי. תושב קבע בישראל שנוסע לשבועיים

לביקור בדרום אמריקה, לא יוכל לאמץ שם ילד ולבוא איתו לארץ, שאנחנו

ניתן לו מעמד כמי שאומץ בארץ.

צריך להגדיר שגם פה תושב יהיה תושב כמו

אותו סעיף.

היו"ר ד' צוקר; אנחנו מאשרים את ההסבר כפי שמוריה הסבירה

ואת הניסוח.

א' פלפל-פז; יש כאן סעיף 36 א' ב', ועדת ערר. אמרנו

בישיבה הקודמת שלפחות שניים לא יהיו

עובדי מדינה, זאת אומרת שלושה מתוך חמישה, מה שכתוב עכשיו זה אחד.

אמרנו שניים לפחות.

ס' פרץ; אנחנו מתנצלים.

יי בונן; אנחנו פתרנו את הבעיה של מי שיש לו פסק

דין, מה קורה אם יש מישהו שהילד שואף ל-4

שנים.

נ' מימון; ואין לו לא הסכמות ולא צו?

ס' פרץ; חוק האימוץ פה קיים. הוא יכול להכריז

עליו כילד בר אימוץ ומבקש צו אימוץ.

היו"ר ד' צוקר; מהותית לא תיגרם בעיה? לא ישאר ילד תלוי

ועומד בלי שום סטטוס?

נ' מימון; הילדים של עד 5 שנים אין להם שום דבר,

יצטרכו לעבור מסלול.

ס' פרץ; אם רוצים להכריז על ילד לפני תום תקופת 5

שנים.

במשרד הפנים מציגים את המסמכים. אם

המסמכים מזוייפים לא טובים.

אין צורך בסעיף תחילה?

ש' שוהם; לא צריך.

היו"ר ד' צוקר; כמה צריך להתארגן? 6 חודשים?

י' ברק; זה אומר שלפחות 6 חודשים יהיה אי-סדר?

היו"ר ד' צוקר; בואו נקצר, נעשה את זה ל-4 חודשים.

ס' פרץ; לא כדאי לעשות את זה יום מדוייק.

א' פלפל-פז; אני לא כל כך מאושרת, הייתי רוצה עוד

להתעכב על זה.

ש' שוהם; בשביל להיות פרקטי, יש שוני בניסוחים.

היו"ר ד' צוקר; יש הרבה מאוד פעמים שוני, אבל מותר

להכניס כל שוני אם מודיעים לוועדה. אני

עוד לא נתקלתי בשירות המדינה שיעשו שינויים בלי להודיע.

א' פלפל-פז; אנחנו רוצים להעיר הערות.

היו"ר ד' צוקר; אנחנו עובדים על החוק הזה, אם יש שינויים

טכניים ניסוחיים שאינם שונים מהמהות,

שינויים במהות הדיון מסתיים. צריך לעשות חלוקה, אם לוועדה אין סעיפים,

זה יכול להיות אבל זה סוכם.

א' פלפל-פז; לגבי הרשות המוסמכת רציתי שזה יהיה,

לרבות בית משפט מוסמך של אותה מדינת

חוץ.

היו"ר ד' צוקר; מחקנו את זה.

א' פלפל-פז; אז למה שלא יהיה כתוב ב-28 בי, למשל רשות

מוסמכת לרבות.

ש' שוהם; תהיה בעיה.

היו"ר ד' צוקר; אם אני הייתי במצב שאני עוד רוצה להקים

עמותה, זה מה שהייתי רוצה, אך מאחר שאני

לא מקים עמותה, מה אכפת לך?

אנחנו מאשרים את החוק לקריאה שנייה ושלישית כפוף לסיכומים שאמרנו,

הסתייגויות של הממשלה תהיינה, ואם יסוכמו דברים בלשכת היועץ המשפטי

לממשלה, שעניינם מערכת המחוייבויות של ישראל מול מדינות חוץ, הם יכונסו

לנוסח הסופי, מי שמבקש להעיר הערות ניסוחיות בלבד בבקשה לשלחם. אני



רוצה להודות פה לקבוצת האנשים שעבדה על זה, היה פה תהליך מעניין שכולנו

עברנו, והיתה פה עבודה מקצועית משובחת. לא רציתי להשאיר את זה לכנסת

הבאה, אנחנו מקיימים פה מצווה ואת המצווה הזו צריכים לגמור.

א' יפה; כאן זו היתה חוויה מקצועית

ואינטלקטואלית.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:10