הכנסת השלוש-עשרה
מושב חמישי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 460
מישיבת ועדת החוקה, הוק ומשפט
יום רביעי. כ"ד בשבט התשנ"ו (14 בפברואר 1996). שעה 12:00
נכחו;
חברי הוועדה; ד' צוקר - היו"ר
די מגן
ר' נחמן
אי פורז
א' רביץ
פ' בדש
צ' הנגבי
נ' זוילי
די מנע
י י מצא
ח' פורת
מי קצב
מוזמנים; שלמה גוברמן - משרד המשפטים
משה ינון - משרד המשפטים
אהוד שיל"ת - משרד הפנים
איילת ויטנברג - משרד הפנים
תמר אדרי - ועדת הבחירות המרכזית
יורם בונן - הלשכה המשפטית, הכנסת
ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 14/02/1996
חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 3)
פרוטוקול
ד' ואג
ש' שהם
קצרנית; חי צנעני
סדר-היום; 1) חוק יסוד: הכנסת (תיקון מסי 29) (הזכות להציע מועמדים
בבחירות לכנסת.
2) חוק יסוד: הממשלה (תיקון מסי 3) (הזכות להציע מועמד בחירות
לראש הממשלה)..
3) חוק הבחירות להכנסת (תיקון מסי 31) (הזכות להציע רשימת
מועמדים), התשנ"ו-.1996
הממשלה (תיקון מס' 3 )הזכות להציע
מועמד בחירות לראש הממשלה)
חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 31) הזכות להציע
רשימת מועמדים). התשנ"ו-1996
היו"ר ד' צוקר;
אני פותח את ישיבת הוועדה. אנו ממשיכים בדיונים, שהחלו אתמול, בתיקונים
הכנסת, בחוק יסוד: הממשלה, בחוק המפלגות ובחוק הבחירות לכנסת.
אתמול הגענו עד סעיף 3, לגבי תיקון סעיף 61 בחוק הבחירות לכנסת. אנו נמשיך
בנוהל, בו התחלנו אתמול, לפיו אני אקריא, נשמע תגובות ואז נתקן או נאשר את
הסעיפים.
מ' ינון;
סעיף 61 מדבר על כינוי ואות של רשימת מועמדים. הסעיף הקיים קובע עדיפויות
לסיעות הקיימות בכנסת. מכיון שלפי התיקון המוצע לא סיעה מגישה רשימת מועמדים אלא
מפלגה, אנו נותנים עדיפות למפלגה שמיוצגת על-ידי סיעה בכנסת.
היו"ר ד' צוקר;
שוב, זהו תיקון, הנובע מן העקרון עליו החלטנו בתחילת הישיבה אתמול. חבר-
הכנסת דוד מגן, העקרון, שהחלטנו עליו, ממנו נגזרים הרבה מאד שינויים שברובם
במהותם הם טכניים, הוא, שלמעשה, הישות היחידה, שמשחקת במשחק הפוליטי, היא מפלגה.
יש מפלגה שיש לה סיעה, ויש מפלגה שאין לה סיעה אבל היא מפלגה. לכן, נדרש גם
השינוי הזה כאן.
בסעיף 3, לגבי תיקון סעיף 61 בחוק הבחירות לכנסת, נאמר: "(ב) מפלגה המיוצגת
בכנסת היוצאת" - ע"י סיעה, נכון? - "זכות עדיפות לה לסמן את רשימתה בכינוי, באות
או באותיות, כולם או מקצתם, שבהם היתה מסומנת רשימת המועמדים שלה בבחירות לכנסת
היוצאת; שתי מפלגות או יותר המיוצגות בכנסת היוצאת, בין באמצעות סיעה אחת ובין
אם לאו, והמגישות רשימת מועמדים אחת, זכות עדיפות להן לסמן את רשימתן בכינויים
או באותיות, כולם או מקצתם, שבהם היו מסומנות רשימות המועמדים שלהן בבחירות
לכנסת היוצאת, והוא אף אם המספר הכולל של האותיות עולה על שתיים; הוגשה בבחירות
לכנסת היוצאת רשימת מועמדים על ידי שתי מפלגות או יותר, והמפלגות מגישות רשימות
מועמדים נפרדות, תהיה למפלגה בעלת מספר חברים גדול יותר בסיעה, זכות עדיפות לסמן
את רשימתה בכינוי, באות או באותיות, כולם או מקצתם, שבהם היתה מסומנת רשימת
המועמדים לכנסת היוצאת." - האם זה העתק של סעיף 61 הקיים?
מי ינון;
זה החלק האחרון.
היו"ר ד' צוקר;
מה לא היה בסעיף 61?
מ' ינון;
"הוגשה בבחירות לכנסת היוצאת רשימת מועמדים על ידי שתי
מפלגות או יותר...". לפי הנוסח הקיים, סיעה מגישה את זה. הקושי יכול להיווצר
במצב כמו במרצ, שם יש מספר מפלגות עם סיעה אחת שמתחרות על הכינוי שיש לסיעה.
ההוראה הזו באה לקבוע עדיפות לסיעה, למפלגה, שיש לה את מספר החברים הגדול יותר.
היו"ר ד' צוקר;
האם זה צודק?
לא. בניגוד לחבריי, אני חושב שאין קשר בין התיקון שמפלגה תגיש רשימת מועמדים
לבין הזכויות לאותיות, ואני מציע להשאיר את הזכויות לאותיות לבא-כוח סיעה. אתמול
חבר-הכנסת מרידור דיבר על זה, בכיוון של העברת הסמכויות שיש לכל אחד, אבל בעקרון
אם נמשיל זאת לזואולוגיה או לביולוגיה, ישנם כאן שלושה גופים. יש מי שמגיש את
התרנגולת. הוא מטיל ביצה, שהיא רשימת המועמדים.
כשביצה זו פוקעת, נוצרת לנו סיעה בכנסת - תרנגולת חדשה. כלומר, יש: תרנגולת,
ביצה, תרנגולת. מי שמטיל את הביצה הוא בא-כוח המפלגה, ואת זה אנו רוצים לקבע
כאן. אבל, משנולדה הביצה והפכה לתרנגולת חדשה והיא בכנסת, יש לה אותיות. המצב
הוא, שישנם צירופי אותיות בכנסת, כתוצאה מהדברים ההסטוריים, שאם עכשיו נתחיל
לכונן את הדברים האלה מחדש, אנו לא נצא מהם, וודאי אינני בטוח שצריך לתת שליטה
בכל האותיות למפלגה שהיא הכי גדולה.
ישנה עוד השלכה. אם יתוקן סעיף זה, באיזה שהוא הכרח לוגי משפטי יצטרכו לתקן
סעיף זהה שקיים בחוק הבחירות לרשויות המקומיות, כי גם שם ישנה זכות קדימה לסיעות
הכנסת לאותיותיהן, ומי שרשאי להתיר שימוש הוא בא-כוח הסיעה. זה אותו סעיף כפי
שקיים היום.
כן, אך גם רשימה מקומית יכולה להשתמש, ורשימות משתמשות לעשרות, בצירופי
אותיות, כשלוקחים אות אחת מסיעה של הכנסת ומבקשים אישור.
חכו רגע עם ענין האותיות. העלית שתי נקודות: 1. בידי מי הסמכות? מי בעל הבית על האותיות?
2. ההסדר המוצע כאן בסוף.
לגבי בעלות הבית, אנו מאתמול מתקנים, באופן קונסיסטנטי, את כל הסעיפים, בהם
הישות היא סיעה. מזה נגזרים כל השינויים, ולכן ברובם הם טכניים. מדוע שכאן לא
נאמר, שבמקום שבעל הבית על האותיות הוא סיעה, זה מעכשיו מפלגה? סיעה היא שלוחה,
יד וזרוע של מפלגה.
א' שיל"ת;
מי בעל הבית על האות "מיי של המערך?
האות "מ" של המערך באה ממפ"ם.
היו"ר ד' צוקר;
עזוב זאת. אלה שתי שאלות. מבחינת הבעלות, אני מציע שהבעלות תהיה מפלגה, כפי
שאכן קבענו בכל הסעיפים.
לגבי שאלת האותיות, הבה וניקה את הדוגמא של מרצ. אני שאלתי את השאלה האם
העובדה ש-רצ היא הכי גדולה אומרת שהיא בעלת הבית על האותיות "מרצ". אני לא הושב
כך.
כאן הוצע הסדר, שנותן עדיפות לסיעה הגדולה. רצ היא הסיעה הגדולה. האם נלחם
נגד מפ"ם וניקח להם גם את האות "מ"? זה לא סביר. כלומר, זכויות הסטוריות, למשל,
חשובות כאן.
יש לי שאלה, שיתכן ותהיה גם רלוונטית. נניח, שהליכוד וצומת בוחרים ב"מחל",
כפי שאני קורא בעיתון -
-ויבוא דוד לוי ויבקש את האותיות "חץ". מה יהיה גורלו?
ת' אדרי;
לפי החוק הקיים, צריך רשות.
די מגן;
איך זה יהיה לפי התיקון עכשיו?
אי שיל"ת;
יצטרכו לבקש רשות פעמיים; גם ממפלגת חירות וגם מצומת.
ד' מגן;
כמובן, שהרשות לא תינתן.
מ' ינון;
התיקון לא משנה בענין הזה.
הי ו"ר ד' צוקר;
כלומר, אתה מסובך, בלי קשר לתיקון הזה.
מי ינון;
זהו המצב הקיים גם היום.
אי שיל"ת;
לענין הזה, אין הבדל אם אתה מבקש זאת מבא-כוח המפלגה או משתי סיעות בכנסת,
כי אתה לוקח אותיות של שתי סיעות בכנסת. אתה חייב לבקש אישור משניים.
די מגן;
מהו הנוהל? מה עושים אם אין אישור?
אי שיל"ת;
אם אין אישור, מחפשים אותיות אחרות.
די מגן;
נניח, שאחת לא משתמשת כלל, אך אומרת "לאיי.
אי שיל"ת;
זי זכותה, והיו דברים מעולם. השאלה היא רק האם אתה פונה למישהו שנקרא "בא-
כוח מפלגה" או "בא-כוה סיעה". אני הושב, שצריך להשאיר את "בא כוח הסיעה".
היו"ר ד' צוקר;
אנסח לך את שאלת חבר-הכנסת דוד מגן בצורה ברורה מאד. חבר-הכנסת דוד מגן
שואל, מאחר והוא סיעה חדשה; אם נשארות אותיות מיותמות, מדוע שתהיה בעלות בית
רטרואקטיבית?
ד' מגן;
בדיוק.
כן, אך היא כבר לא משתמשת בהן והאותיות מיותמות. הוא שואל את זה לא בהקשר
לסעיף הזה.
ד' מגן;
הוא אומר לכם מה השאלה שתהיה. מדוע ללכת לבג"ץ?
היו"ר די צוקר;
יש לו בעיה. הוא רוצה לשנות את החוק. הוא אומר; "זו אות מיותמת".
ד' מגן;
נניח, שמישהו מתכוון להשתמש באות "ץ".
שי גוברמן;
זה לא מטעה.
מ' ינון;
אבל, האם עד יום הגשת רשימת המועמדים אפשר לדעת את השם או שרק ביום ההגשה?
מתי נקבע השם? כלומר, מתי הוא יידע שאות מסויימת מיותמת?
אי שיליית;
אינני יודע ואינני זוכר שבחוק המפלגות הכנסנו את נושא האותיות. נדמה לי,
שאין שם התיחסות לזה בכלל.
י' בונן;
אין שום דבר.
אי שיליית;
בחוק המפלגות אין כלל התיחסות. יש התיחסות לשם, אך לא לאות. אבל, נניח,
שנקבע שם הוראה שמפלגה בוחרת לעצמה אות.
הי וייר די צוקר;
לא. זו רק מפלגה שיש לה רשימת מועמדים לכנסת.
מי ינון;
מדברים עכשיו על רשימות מועמדים, ולא על מפלגות.
היו"ר ד' צוקר;
אהוד שיל"ת, אתה מסבך אותי.
לא. אני הושב, שהתיקון הזה לא מתחייב מההוראה שמפלגה מגישה רשימת מועמדים.
היו"ר ד' צוקר;
אין לי ספק, שזה מתחייב. אנו שינינו - בכל מקום שיש "סיעה", המרנו אותה
בישות חדשה ששמה "מפלגה".
חבר-הכנסת דוד מגן נכנס כאן עם שאלה, שלא קשורה לסעיף הזה, וברצוני למצותה.
"אני סיעה חדשה, ורוב האותיות תפושות. מדוע לא יתאפשר לי להשתמש
באותיות גלמודות, שצירוף שתיים מהן יוצר מהות חדשה שלא מבלבלת. איש לא יחשוב
שאותיות "חץ" או אותיות "צח" הן "ץ" של צומת". האם אני אדבוקט בסדר בשבילך?
הבעיה היא, שמפלגה מקבלת אישור על שמה, לאחר שהיא כבר מגישה את רשימת
המועמדים עם השם. זה קורה עשרים יום לפני הבחירות ואולי המועד הזה יתוקן. לכן,
סיעה אחרת, שרוצה לקבל שם, צריכה כבר להגיש את השם הזה במועד הזה.
לא. מה קורה אם סיעה אחרת מגישה שם, והוא לא מאושר? אז, היא תרצה לנצל את
האותיות הגלמודות. כלומר, רק עשרים יום לפני הבחירות היא תדע אם היא יכולה לנצל
אותיות גלמודות.
הבה נעזוב לרגע את הענין הטכני. עקרונית, אני חושב, שאין שום בעלות לשום
מפלגה. אני חושב, שזה צריך להיות מבוטל, ברגע שהיא לא משתמשת באות.
זה מה שחבר-הכנסת דוד מגן רוצה.
ש' שהם;
השאלה איך אנו פותרים את הבעיה הטכנית היא שאלה אחרת. אפשר לומר, שניתן לו
אופציה שאם מישהו אחר לא יקח, כלומר אם צומת לא תחזור ל"ץ", יש זכות.
זכות ראשונים. זה ברור. אבל, בוא ונדבר על המהות. אהוד שיל"ת, זה בניגוד
לנוהג שהיה עד היום - נכון?
אני יכולה לומר, שמאז 1969, שאני בוועדת הבחירות, כך היה. לא רק שהסיעות לא
רצו לבטל, אלא גם כאלה שנעלמו - למשל, היה בזמנו הצירוף ייני" של "תמי" - נשארו
בעלות בית ולא רצו לוותר. יש לי גם רשימה. הפעם, יש כ-8-7 אותיות ריקות, כלומר
פנויות שאינן תפושות ע"י הסיעות.
הכוח החדש רצה את האות "ז", והוא קיבל אותה. פעם אחת קרה שלא נשארו אותיות
ריקות כלל, והסיעות לא רצו לתת את האישור הזה. למעשה, לפי החוק, אם אין אישור,
אין מה לעשות. השופט כינס את כל באי-כוח הסיעות ואמר להם: "תעשו טובה לאנושות.
אחרת, זה בלתי אפשרי", וזאת כבר לאחר שאנו הוספנו אותיות סופיות כמו "ן" ו-"ך"
כאותיות.
תמר אדרי, מה יהיה אם ועדת החוקה תקבע עכשיו, ואינני מנסח כלום, שמשעה שאות
גלמודה היא לרשות הציבור, בתנאי שכמובן אין בזה כדי לשבש או להטעות?
צ' ענבר;
הצעה - לדעתי, ענין הבעלות בא לידי ביטוי בצורה המובהקת ביותר בנושא ההסכמה,
ולאו דוקא בנושא העדיפות. אם ברצוני להשתמש באות של מפלגה אהרת, אני צריך את
הסכמתה. אם היינו משנים זאת באופן שלא תידרש הסכמה, אלא יידרש אישור של יושב-ראש
ועדת הבהירות - - -
ד' מגן;
או של הו ועדה.
היו"ר ד' צוקר;
לא. לא ועדה.
מי ינון;
השאלה היא איך ועדת הבחירות תקבע ואיך יושב-הראש יקבע?
א' שיל"ת;
לא. אתה הולך להטיל על יושב-ראש ועדת הבחירות issue אין פוליטי ממנו. זו לא
הכרעה משפטית. זו הכרעה פוליטית.
שי שהם;
אפשר לעשות דבר פשוט מאד. במקום לתקן את הענין "אלא בהסכמתו" נכתוב שבמידה
ובאמת הוא לא משתמש באות הזו, אוטומטית הוא מסכים לכך שמפלגה אהרת תשתמש בה.
למעשה, זו המהות.
מ' ינון;
מה יקרה אם יפסלו לו את השם?
ש' שהם;
ברגע שמפלגה אחרת אומרת לעצמה; "אני רוצה אופציה לאותיות האלה, אם לא ישתמשו
בהן" ובאמת המפלגות האהרות לא משתמשות בהן, היא מקבלת את האותיות האלה.
ת' אדרי;
בדוגמא של חבר-הכנסת מגן כן משתמשים באותיות.
צ' ענבר;
נראה לי, שצריך להבחין בין שני מצבים, מצב אחד הוא זה ,שבו אות או שתי
אותיות עומדות לכשעצמן. רשימת מועמדים שהיתה בכנסת ולא הולכת לכנסת הבאה, כמו
"ץ", נדמה לי, של צומת, שלא תהיה כ"ץ", לגביהם באמת צריך להמשיך באותה רשימת
מועמדים ולשמור עליה לפחות בכנסת הזו, כי יש בזה כדי ליצור הטעיה אם מישהו ישתמש
באותה "ץ". לעומת זאת, אם לוקחים חלק מצירוף אותיות או מצרפים שני חלקים ועושים
צירוף חדש, כלומר צירוף שחוא לא אותו צירוף שהיה בכנסת הקודמת, במקרה כזה בלבד
יהיה רשאי יושב-ראש ועדת הבחירות, אם סבר שאין בכך כדי להטעות, להתיר. זהו
הפתרון, שאני מציע.
שי גוברמן;
לבית-המשפט העליון כבר הזדמן להתיחס לסוגיה הזו של "האותיות הפורחות"
והמיסטיקה של האותיות בהן מסמנים את הרשימות.
היו"ר ד' צוקר;
כן, אני חושב כך. הסיבוך הגדול נוצר, כאשר הותר השימוש בשלוש אותיות, מפני
שבשלוש אותיות ניתן ליצור מלה ועל זה לבנות תדמית.
אני, בהחלט, מסכים למה שאמר צבי ענבר, משום שכאשר אות מופיעה בראש הצירוף או
בסופה היא יוצרתת צירוף.
איך יכולה לחיות טעות? לדוגמא: אם רשימה תסמן את רשימתה באות "חיי, אפשר אולי
לטעון, ואינני יודע אם זה נכון או לא, שזה מטעה ושחושבים שזה חירות. אבל, לגבי
מי שיכול באמת לשקול את הדבר הזה, אין לך גוף יותר נבון מאשר ועדת הבחירות
המרכזית. זהו הגוף המקצועי, שיכול להגיד: "זה מטעה" או שהוא יכול לדחות את הטענה
"זה לא נכון. זה לא מטעה". הם מכירים את הציבור שלהם.
היו"ר ד' צוקר;
הוועדה בעלת הרכב פוליטי מובהק.
שי גוברמן;
ודאי, אך הם אנשי מקצוע, ויש ערעור על ההחלטה שלהם בבית-המשפט העליון.
האם יש בג"ץ?
ת' אדרי;
יש על זה בג"ץ. יש על -זה ערעור.
ש' שהם;
עם כל הכבוד לשני ידידיי המלומדים, צריך לראות את סעיף 61, שבו יש סעיף שהוא
ודאי סעיף-על. סעיף 61(ו) אומר; "רשימת מועמדים לא תישא כינוי, אות או אותיות
העלולים להטעות". כפי שעד היום ועדת הבחירות המרכזית טיפלה בנושא הזה, היא תמשיך
גם הלאה. כלומר, אני חושב, ששני הדברים האלה הם נפרדים.
היו"ר די צוקר;
בסדר. בזה הוא לא חולק עליך. על זה אין מחלוקת.
די מגן;
יש את שאלת ההסכמה.
וזאת, כשמדובר על אותה אות ממש.
צי ענבר;
כן. כשזה אותו צירוף, תמיד רואים זאת כעלול להטעות.
ברגע שאני לוקח את הדבר הזה ומפריד אותו כרגע, לא מבחינה לוגית, אני משאיר
כרגע רק את הענין של ההסכמה. אני חושב שפתרנו את הבעיה, אם אנו נאמר שמפלגה
צריכה לתת את הסכמתה, אלא אם כן היא לא משתמשת באות. ואז, היא לא חייבת. אנו לא
צריכים את הסכמתה.
זה ברור. בזה לא נוגעים. מוסכם עלינו, ששימוש באותה אות בשתי מערכות בחירות
רצופות ע"י שתי מפלגות שונות הוא לא מתקבל על הדעת - נכון?
קריאה;
לא.
ש' גוברמן;
נניח, שאתה שם את האות "איי בראש הצירוף.
היו"ר ד' צוקר;
הקשב לדבריי. שימוש באותה אות לבדה ע"י שתי מפלגות שונות במערכת בהירות
רצופה - אנו לא רוצים את זה.
שימוש באות או באותיות ע"י מפלגות שונות במערכת בחירות עוקבת, אם אין- בו כדי
להטעות ושום מפלגה אחרת לא עושה שימוש בהן, הוא לגיטימי ומותר. מדובר על שימוש
באות בודדת.
אי שיל"ת;
לגבי שניים, אי אפשר.
היו"ר ד' צוקר;
יפה. זה לשתיים שהו שונות. אומרים, שיוכל להיעשות שימוש בשתי אותיות ומעלה
ע"י מפלגות שונות במערכת בחירות אחת אחרי השניה, אם שום מפלגה לא עושה בזה שימוש
ואם אין בזה כדי להטעות - נכון?
צי ענבר;
נכון. בדיוק.
אי שיל"ת;
לא מדובר על אותו צירוף.
צי ענבר;
לא. מדובר על צירוף אחר, שאחת האותיות בו היא גם אחת האותיות ברשימה שהיתה
בכנסת הקודמת ולא משתמשת באות הזו כעת.
היו"ר ד' צוקר;
תמר אדרי, אהוד שיל"ת ואיילת וינטברג, מה קשה לכם עם זה?
א' ויטנברג;
עדיין יש את בעיית הזמן.
אי שיל"ת;
אני מנסה לחשוב על ההשלכות של זה. אני נוטה ללכת לכיוון שהציע צבי ענבר.
היו"ר ד' צוקר;
הלכתי בעקבותיו, ופשוט ניסחתי זאת אחרת. נדמה לי, שזה, בדיוק, מה שהוא אמר.
א' שיל"ת;
היה פסק-דין של בית-משפט מחוזי, ויישמנו זאת כך שמפלגה שיש לה כמה אותיות,
אפשר לקחת אות אחת מהאותיות האלה ולצרף לזה אות אחרת פנויה, ובלבד שהאות שלוקחים
לא תהיה האות הראשונה.
היו"ר די צוקר;
זה בסדר, ועל זה אין ויכוח. יש כאן ענין מעשי מאד, ובגלל זה חבר-הכנסת דוד
מגן כאן. מדובר על מצב, בו אותיות, שעשו בהן שימוש בבחירות הקודמות אך עכשיו הן
נותרו לבדן בשטח, בר בשדה, ואות אחת מהן או שתי אותיות מהן יוצרות מהות הדשה,
שאין בה כדי להטעות. השאלה היא האם להתיר זאת או לא.
ת' אדרי;
ברצוני להבין. האם יימחל" ו"חץ", כמו שהוא אומר, זה כשר בעיניך? האם זה צריך
להיות בסדר?
היו"ר ד' צוקר;
אני חושב, שכן. אם היית אומרת לי שזה "מחץ" ו"מחל", "נחל" ו"מחל" או "מכל",
הייתי אומר יש בזה כדי להטעות. "חץ" ו"מחל" - זה לא יכול להטעות. נניח, שאני
עכשיו תיאודור אור.
ת' אדרי;
זו ועדת הבחירות שמחליטה. זה לא תיאודור אור.
צ' ענבר;
היא יכולה להחליט בזה. מי שיראה "חץ" לא יגיד שהוא מצביע בעד "מחליי.
היו"ר די צוקר;
וזאת, למרות שישנה בזה אות זהה.
צי ענבר;
כן.
א' שיל"ת;
האות המטעה היא "חיי. הצירוף של האות "ח" בפנים זה כמו "א" של "מפאי" ו"מ" של
"מפם".
צי ענבר;
היא הנותנת. ועדת הבחירות יכולה להגיד; "לא".
אי שיל"ת;
זה יפול על רוב פוליטי. אני מצטער, שאנו, פקידים, צריכים להתמודד, כי זו
החלטה פוליטית טהורה.
צ' ענבר;
ועדת הבחירות היא שתחליט, ולא אתם. בוועדת הבחירות יהיו כאלה שיגידו שאין
בזה כדי להטעות, ויהיו כאלה שיגידו שב"ח" יש כדי להטעות, והוועדה תחליט. יהיה
אבל, ההחלטה אם לתקן את החוק ולהטיל את כל זה על ועדת הבחירות גם היא החלטה
פוליטית, והיא לא שיקול דעת שלי כפקיד.
צ' ענבר;
זו החלטה של הכנסת, כשהכנסת אומרת: "יש לנו בעיה...".
אהוד שיל"ת, זכור שאם האות הזו בשימוש של מישהו, צריך את האישור. הדגשתי,
שמדובר על אותיות גלמודות.
אדוני, הרי ישנה כאן סתירה מניה וביה. אני חוזר לבסיס שלנו, כשהתחלנו
מ"מפלגהיי ו"סיעה". אם למפלגה יש זכות לאותיות, היא צריכה להגיד את זה ולא ברגע
שהיא רצה לכנסת. היא צריכה להגיד איזו אות או איזה צירוף אותיות היא בוחרת
לעצמה. ואז, צריך להחליט כמה נותנים לה; האם כמו היום רק אות אחת או שתיים או
שמותר כל צירוף שהוא?
נניח, שיש לה את הבעלות הזו ובשלב מסויים היא הולכת לכנסת עם מפלגה אחרת ולא
משתמשת-
היו"ר ד' צוקר;
-בכל האותיות.
אי שיל"ת;
כלומר, נניח, שהיא בחרה בשתי אותיות.
האות הזו הנותרת נשארת לשימוש של אחרים.
אי שיל"ת;
זו החלטה, שצריך לקבל אותה. אני לא יכול להגיד אם היא טובה.
אהוד שיל"ת, את ההכרעה אקבל מיד, ורק רציתי לדעת מה הן המשמעויות. ההחלטה
היא כפי שהקראתי קודם.
ש' שהם;
ברצוני להציע גם נוסח וגם להתיחס לגופו של ענין.
מעולם לא הייתי צריך לאשר לך נוסח.
ש' שהם;
תחילה, כמובן, אנו משאירים את סעיף ההטעיה.
היו"ר ד' צוקר;
יכן את האישור- של ועדת הבהירות.
ש' שהם;
מפלגה לא תשתמש בכינוי של רשימת מועמדים של מפלגה אחרת בכנסת
היוצאת או בבחירות הנוכהיות כמובן וייכינוייי יוגדר כ"אות אחת או צירוף של אותיות
באותו סדרי',
א' שיל"ת;
כינוי ואות זרז לא אותו דבר.
היו"ר ד' צוקר;
שלמה שהם, -זרע מסובך. זה לא מה שאמרתי.
שי שהם;
סליחה. אם כך, אדבר על המהות.
סיכמתי על המהות.
שי שהם;
יש עוד דבר, שלא אמרנו אותו. אם מפלגה משתמשת, במסגרת כינויה, באות אחת שהיא
חלק מכינוי של מפלגה אחרת, היא צריכה את הסכמתה.
היו"ר ד' צוקר;
אמרתי זאת כברגע; אות שהיא בשימוש - אתה צריך הסכמה של המפלגה שמחזיקה באות.
החוק אומר זאת.
שי ג וברמן;
אין לערבב בין כינוי לאות.
מי ינון;
אני מציע להוסיף סעיף, שיסייג את ענין ההסכמה. למעשה, לא צריך הסכמה. נוסיף
עוד סעיף, שמסייג את האיסורים או את ההגבלות שקיימות, לפי מה שניסחת.
היו"ר ד' צוקר;
וזאת, לפי מה שניסחתי. בסדר. אם הוא לא עושה שימוש באותו דבר, אני לא רוצה
הסכמה. זה, בדיוק, השינוי, שאני מציע, כלומר זה מה שאני עכשיו החלטתי. אם האות
לא בשימושו, גם אם היא היתה בבחירות הקודמות בשימושו, היא לא שלו יותר.
א' ויטנברג;
עד מתי צומת יכולה לבוא ולומר: "אני משתמשת ב'ץ'"י או "אני לא משתמשת ב'ץ'"?
היו"ר ד' צוקר;
עד אותו יום. אני לא עושה עכשיו את החשבונות של חבר-הכנסת דוד מגן, למשל.
הוא יעשה חשבון האם כדאי לו או לא כדאי לו. אני מניח, שהוא יידע את זח.
אי ויטנברג;
נראה לי בעייתי להשאיר זאת בצורת הימור.
היו"ר ד' צוקר;
איילת ויטנברג, הפרקטיקה של החיים היא כזו, שהוא יידע זאת הרבה מאד זמן לפני
כן.
שי גוברמן;
שאלה - אינני יודע אם זה יעזור להוסיף, והאם יש צורך בכך, משהו כדי להתיחס
לאותיות סופיות.
היו"ר די צוקר;
השאלה היא האם "ציי היא שתי אותיות או אות אחת - נכון?
ת' אדרי;
זו כבר החלטה של ועדת הבחירות מזמן.
א' שיל"ת;
זה עבר את המבחן של בית-המשפט העליון.
היו"ר ד' צוקר;
האם כל אחת מהאותיות "צ", "כ" ו-"מ" וכו' היא שתי אותיות?
אי שיל"ת;
הן אותיות בפני עצמן.
תי אדרי;
יירצ" ו-"מרצ" הן עם "צ" רגילה, והאות של "צומת" היא "ץ".
אם כך, האם צומת היו צריכים אישור שלנו לאות ל"צ"?
ת' אדרי;
לא. זו "ץ", ולא "צ".
היו"ר ד' צוקר;
כלומר, הם לא היו צריכים אישור, כי אלה שתי אותיות.
צי ענבר;
כרגע, יש אות אחת - "ץ". נכון, שה"ץ" היתה "ץ" של צומת. בכנסת הבאה המפלגה
לא משתמשת בה.
די מגן;
ככל הנראה. אל תתחייב.
צי ענבר;
ככל הנראה.
היו"ר ד' צוקר;
זו היפותזה. זהו התסריט. בואו ונלך לפי התסריט הזה.
צי ענבר;
על-פי ההצעה כאן ויכול להיות שזה גם בקיים, אם הם פונים אליהם ואומרים; ייתנו
את הסכמתכם" והם מסכימים, זה בסדר. את זה אני מציע להמשיך ולהשאיר. לעומת זאת,
אם לא ניתנה הסכמה ונתקיים התנאי שזו לא אותה אות בדיוק אלא אות מתוך צירוף
וכו', אז צריך. כלומר, אני לא רוצה למחוק את האופציה הזו.
היו"ר ד' צוקר;
בסדר. זה אותו דבר. זה היינו הך. אני מניח, שהם יגידו "לאיי, במידה וזו מפלגה
שמתחרה על אותו נתח. אם יגידו "לאיי, אנו לא מתרשמים מזה. במידה ולא נעשה שימוש
באות, עם כל הכבוד, היא לא שלכם.
אי שיל"ת;
נניח, שיבקשו רשימה של "חציי או "עצ", כלומר לא עם "ץ" אלא עם "צ" רגילה.
היו"ר די צוקר;
כרגע, אמרת לי, שאלה שתי אותיות שונות.
אי שיל"ת;
אני מדבר על דבר הפוך. האם גם במקרה של "חצ", "עצ", "נצ" או מה שלא יהיה,
כלומר לא עם "ץ" של צומת אלא "צ" רגילה שיש למרצ, יצטרכו לבקש את הסכמת מרצ?
היו"ר ד' צוקר;
כן.
א' שיל"ת;
אם מרצ תתנגד, האם זה יבוא להכרעה בוועדת הבחירות?
היו"ר ד' צוקר;
נכון, כי לגבי ה"ציי הרגילה, צריך לבקש את הסכמתי.
א' שיל"ת;
אבל, ההסכמה שלך היא הסכמה לא סופית.
היו"ר ד' צוקר;
את זה אנו לא משנים. בזה איננו נוגעים. ראה תוספת ענבר לפני דקה.
אי שיל"ת;
אם בא-כוח מרצ לא יסכים, אפשר יהיה ללכת לוועדת הבחירות כדי שהיא תחליט.
צ' ענבר;
במקרה הזה, כן, כי זה יותר מאות אהת.
היו"ר ד' צוקר;
חבר'ה, תתרגלו. זה יקה כמה דקות, ותראו שזה לא נורא.
אי שיל"ת;
אני לא מתמודד בשום מפלגה. לי אין בעיה עם זה.
ת' אדרי;
אני רואה את הערעורים כמעט כל כל הדברים.
היו"ר ד' צוקר;
נפלא. האם את חשבת שנבראה מערכת בהירות שאין בה ערעורים, אין בה בג"צים ואין
בה ויכוחים?! כל הרעיון הוא, שאתה פותר שאלות, כדי ליצור שאלות חדשות.
אי שיל"ת;
לענין הסעיף כפי שהוא, הבעלות על ההסכמה של בא-כוח המפלגה, כשיש צירופים של
מפלגות שונות, בין צירופים קבועים ובין צירופים יותר רופפים, כי ישנן כל מיני
הליכה ברשימה אחת, ב-blocks או בכל מיני דרכים כאלו, יצטרכו לפנות לבא-
כוח המפלגה. נניח, שאני רוצה צירוף מסויים. נניח, שאני רוצה את האות "ציי הרגילה,
האם אני צריך לפנות רק לבא-כוח מפלגת רצ או שאני צריך לפנות לכל מי שמרכיב את.
הסיעה הזו.
מ' ינון;
יש לי תוספת לסעיף, ואני יכול לפתור את הבעיה. אנו דיברנו על זה. אתה מדבר
על סעיף (ג), ואקרא אותו בשלמותו: "לא תישא רשימת מועמדים את הכינוי, האות או
האותיות, כולם או מקצתם, שבהם היתה מסומנת רשימת מועמדים של מפלגה שהיתה מיוצגת
על ידי סיעה" - וצריך למחוק את המלים "הכנסת היוצאת" - "אלא בהסכמתו בכתב של בא-
"היו שתי מפלגות או יותר מיוצגות בכנסת על ידי
סיעה אהת, בהסכמתו בכתב של בא-כוח אחת המפלגות שמונה לצורך כך על ידי המפלגות".
כלומר, במידה ומדובר בקואליציה של מפלגות, יהיה לה בא-כוח אחד שהוא מביא
איתו, למעשה, את החתימות של האחרות שמסמיכות אותו לנהל את המשא ומתן.
אנו מאשרים זאת על-פי הניסוח שהכין משה ינון.
אני חוזר לרגע אחורה לשאלה ששאלתי: מדוע לחלק את האותיות על-פי גודל הסיעות?
מה קיים עכשיו? האם עכשיו לא קיים כלום? אם כך, עזוב זאת.
לשם מה הוסיפו את התוספת: "הוגשה בבחירות לכנסת היוצאת רשימת מועמדים על ידי
שתי מפלגות או יותר, והמפלגות מגישות..."?
מחקנו זאת כרגע.
היו"ר ד' צוקר;
אם תקשיבו, תראו בדיוק מה קרה. ברגע, שניה לפני שאת שאלת על כך, מחקנו זאת.
עד כאן גמרנו - בסדר?
עתה, אנו עוברים לתיקונים בחוק המפלגות.
הנוסח, שקיים היום, הוא נוסח שיוצא מתוך הנחה שמועד הבחירות יהיה באוקטובר.
היו"ר ד' צוקר;
לא. הוא מחובר, בהנחה שיש זמן וכולם פועלים בנחת.
מ' ינון;
מכיון שמפלגה בכל זאת צריכה להירשם ולהגיש רשימת מועמדים תוך פרק זמן כלשהו
לפני הבחירות, נוצר איזה שהוא לחץ של זמן והיה צורך לצמצם ולתחום את המועדים
שקיימים בפרוצדורה לרישום מפלגה.
היו"ר ד' צוקר;
הזמנים שישנם הם; 14, 30 ו-30.
מ' ינון;
למשל, לפי החוק הקיים, תוך שלושים יום אפשר להגיש התנגדות. הרשם לא מוגבל
בזמן, מבחינת ההחלטה שלו. תוך שלושים יום יש ערעור לבית-משפט עליון, ובית-משפט
עליון גם איננו מוגבל.
אנו צימצמנו את הזמנים, בתיאום עם הרשם, כך שזה יתאים באמת לבחירות
באוקטובר.
היום, לאור הקדמת הבחירות, בהנחה שהבחירות מתקיימות ב-4 ביוני, המועד האחרון
להגיש את הרשימות הוא בסביבות אמצע אפריל עד סוף אפריל - נכון?
היו"ר ד' צוקר;
47 יום. זה שונה בתיקון האחרון, שעשינו לפני שלושה חודשים.
מ' ינון;
גם אם לוקחים את הזמנים שאנו קבענו, יוצא 63 ימים.
היו"ר די צוקר;
וזאת, בלוח הזמנים החדש.
מ' ינון;
כן. וזאת, אם אכן ממלאים את המכסה עד הסוף.
היו"ר ד' צוקר;
ברור.
מ' ינון;
63 ימים - זה אומר, שצריכים להירשם בשבוע הקרוב או בשבועיים הקרובים.
ברצוני לומר את העקרון, אפילו החוקתי, ומזה אנו נגזור את התשובות הפרקטיות.
כדי למנוע מצב, בו התאגדויות לא תוכלנה לרוץ לכנסת בגלל לוח זמנים שקבוע היום
בחוק, עקב הקדמה בלתי צפויה של הבחירות, אנו צריכים לכווץ את לוח הזמנים לרישומן
של אותן ישויות כדי להירשם למפלגה ולאפשר את ההתמודדות בבחירות. אני לא מעלה
בדעתי, שהמחוקק לא ינסה להתמודד עם קושי שנוצר עקב החלטה של הכנסת עצמה על הקדמת
בחירות וימנע עייי כך ממפלגות לרוץ לבחירות, שכן אני מעריך שהתאגדויות שונות
הניחו שהן יתמודדו ושהבחירות תהיינה באוקטובר ולכן הן לא רצו והזדרזו להירשם
כמפלגות. לכן, אנו צריכים לכווץ את לוח הזמנים. זו הוראת שעה. משה ינון, האם אתה
לא רוצה את זה אפילו בחוק המפלגות עצמו?
לא. זו תהיה הוראת שעה לחוק המפלגות, שיהיה בחוק הכללי הזה שמתאר הוראות
שונות לענין הקדמת הבחירות.
היו"ר די צוקר;
מיד נגיע לענין זה. אנו עושים זאת, כדי לא לפגוע, חלילה, בעקרון השויון
שמאפשר לכל אדם להתמודד לכנסת. אבל, עולה השאלה מה קורה לאותה התאגדות, ישות,
עמותה, שעד היום לא פעלה כמפלגה ולא חלו עליה כל המגבלות שחלות על מפלגות בתחום
הכספי. מה קורה לה מרגע שהיא הופכת למפלגה?
מ' ינון;
מרגע שהיא הופכת למפלגה, חלות עליה המגבלות. על אלו מגבלות אנו מדברים?
מדובר על כל הכספים, שנאספו לפני שהיא הפכה למפלגה. אתה יכול לאסוף לך 10
מליון ש"ח ולהשתמש בזה.
נניח, שהפכתי מעמותה למפלגה, ואספתי מצבי ענבר 10,000 דולר. מותר לי לקבל
ממנו היום רק אלף שייח בשנה - נכון?
צ' ענבר;
וזאת, בתור מפלגה.
היו"ר ד' צוקר;
נניח, שאתה תורם פרטי. בתור מפלגה כמה מותר לי לקבל כתרומה בשנת בחירות:
אלפיים ש"ח או אלף ש"ח? זה אלף ש"ח.
צי ענבר;
כן. בסדר.
היו"ר ד' צוקר;
נניח, שהפכתי אתמול למפלגה, אך כשהייתי עמותה קיבלתי מצבי ענבר 10,000
דולר. עכשיו, מותר לי לקחת ממנו רק אלף ש"ח השנה. מה קורה עם שאר הכסף?
אני מהרהר על פתרונות אפשריים. פתרון אהד שנראה לי הוא; כדי להעמיד את
המפלגה החדשה על בסיס שווה עם המפלגות הקיימות-
היו"ר ד' צוקר;
זהו גם העקרון בגללו אני מכווץ עתה את לוח הזמנים לרישום.
ש' גוברמן;
-אני הושב שאפשר לקבוע תנאי, שהמגבלות שהיו חלות על אותו גוף אילו היה
מפלגה לפני שנרשמה, יראו את המגבלות האלה כחלות עליה גם למפרע. עכשיו, השאלה
היחידה היא מה תהיה הסנקציה. האם למנוע ממנה את הרישום כמפלגה, שזו סנקציה קשה
מאד, או למשל למנוע ממנה את הגשת רשימת המועמדים, שגם היא מגבלה קשה?
היו"ר ד' צוקר;
ישנן סנקציות של מבקר המדינה.
שי שהם;
זה לא קשור. הבעיה היא, שיש כאן בעיה של עקרון החוקיות. הפגם היה בהוק, בכך
שבאמת לא סגרנו את ענין העמותות.
בסדר. זהו המצב החוקי. נניח, שעשה אדם מעשהו, בתמימות או שלא בתמימות, על-פי
החוק. האם אתה יכול להטיל עליו איזו שהיא הוראה שיש לה איזו שהיא משמעות עונשית
רטרואקטיבית?
ש' גוברמן;
לא.
שי שהם;
ודאי, שכן. נניח, שהוא כבר עבר על סכומים. כל סנקציה, שאתה מטיל עליו עכשיו,
היא סנקציה עונשית רטרואקטיבית.
ש' גוברמן;
הפתרון הוא בידי המפלגה. המפלגה ההדשה יכולה להעמיד את הכספים האלה במקום
כזה שהיא לא תעשה שימוש בכספים האלה.
היו"ר ד' צוקר;
ודאי. זהו הפתרון.
י' בונן;
זו גם רשימת מועמדים.
רי נחמן;
יש פה מצב אנומלי, כי מפלגה, כפי שהיא רשומה בחוק, חייבת בדרך של התנהגות
על-פי כללים מוכתבים שהם מאד סטריקטיים.
למשל: פומביות, מגבלת הוצאות, מגבלת הכנסות וכו'.
ר' נחמן;
למשל: אין היום גיוס תרומות למפלגות. נוצר כאן מצב אבסורדי.
היו"ר ד' צוקר;
זה ברור. השאלה היא מהו הפתרון.
הייתי אומר, שישנם כאן שני שלבים: אם כתנועה שהיתה בהגדרת "תנועה" והוציאה
הוצאות והן עלו על הסכום שמותר להוציא, מה דינן של ההוצאות האלה?
כן.
היו"ר ד' צוקר;
אין לך שום יכולת להגביל כעמותה.
רי נחמן;
אני שואל שאלה, ויכול להיות שאין לי בעיה. אני מעלה שאלות.
בנוסף, מאותו רגע שהוא נרשם כמפלגה, מה דין העודפים שנשארו לו, אם הוא גייס
קודם לכן כספים? לדעתי, לגבי השאלה הזו הכספים האלה לא יכולים להיות לשימושה של
מפלגה, אלא זה צריך להיות במצב כפי שזה היה, כלומר להקפיא את הדבר הזה. אולי היא
בכלל לא תיבהר ותחזור להיות במצב של עמותה. אינני יודע מה יהיה. לכן, זה חייב
לחיות מוקפא באותו תאריך.
צי ענבר;
היום, יש לנו את סעיף 25 לחוק המפלגות, שכבר אומר: "לא יחיו למפלגה הכנסות
לבד מאלה;... (3) תרומות שהתקבלו לפי חוק המימון". כלומר, לגבי מפלגה כמפלגה,
קובע כבר החוק מה ההסדר. כאן מדובר על עמותה, שהמפלגה היא הממשיכה הישירה.
הכוונה היא, שכל אותם כספים, שהעמותה קיבלה ושהיו כשרים-
היו"ר ד' צוקר;
-כי היא עמותה.
צי ענבר;
-היא רשאית להעביר למפלגה, שהיא הממשיכה שלה.
היו"ר די צוקר;
בזה אין ספק.
צי ענבר;
מה עם יתר הכספים, שלעמותה לא היתה מגבלה? על זה עונה חוק העמותות, שבא
ואומר; התפרקה עמותה או משהו כזה, יהיו בה כספים כך וכך. יש על זה הוראות בחוק
העמותות. לא צריכים כאן להכניס זאת.
שי שהם;
השאלה אם זהו פירוק של עמותה. זה לא פירוק.
רי נחמן;
זה לא פירוק של עמותה. היא קיימת.
היו"ר די צוקר;
דרך אגב, כעמותה, היא תוכל להמשיך לעשות דברים אחרים.
צי ענבר;
אינני רוצח לחתערב כרגע מח יהיה דין העמותה. אני רוצה רק, שייאמר בחוק,
במפורש, שעמותה, שהפכה להיות מפלגה, רשאית להעביר לה כספים, ובלבד שהם עומדים
בקריטריונים של סעיף 25.
היו"ר ד' צוקר;
האם מותר להעביר כסף מהעמותה הזו למפלגה? האם זו לא העברה מתאגיד?
צי ענבר;
לא.
היו"ר ד' צוקר;
אתה רוצה להתיר את זה במפורש.
רי נחמן;
יושב-הראש דדי צוקר, אנו בפריימריס. אגיד מה חוק מימון המפלגות אומר.
היו"ר ד' צוקר;
אתה מדבר- עכשיו על הפריימריס.
ר' נחמן;
אני מדב:ר על הפריימריס וגם על חוק המפלגות. אתה לא יכול לקבל מתאגידים
ומחברות. כעמותה, אתה יכול לקבל מתאגידים.
היו"ר די צוקר;
אנו יודעים. אנו רוצים את הפתרון.
רי נחמן;
כסף, שהתקבל לעמותה מתאגיד ולא מאדם פרטי, נכנס לעמותה, מולבן ונכנס למפלגה.
היו"ר די צו קר;
צבי ענבר כבר ענה על זה.
רי נחמן;
לא. הוא ענה על העקרון.
היו"ר ד' צרקר;
משעה שהיא מפלגה, היא יכולה לעשות שימוש רק בכספים שיכולה לעשות מפלגה.
ובלבד שהיא ניהלה הנהלת חשבונות.
היו"ר ד' צוקר;
בסדר. יזו שקיפות.
צ' ענבר;
ודאי. זהו ענין חובת ההוכחה.
היו"ר ד' צוקר;
לא. אין "ודאי". טוב שאמרת זאת.
ברצוני לענות על הדוגמא שחבר-הכנסת רון נחמן אמר, וצבי ענבר, אמור לי אם אני
צודק על-פי מה שאמרת כרגע. אם עמותה קיבלה מתאגיד, כשהיא עוברת לפאזה של המפלגה
היא לא יכולה לעשות שימוש בכסף.
צי ענבר;
נכין מאד.
זה אסור עליה.
רי נחמן;
ברצוני לשאול את היועץ המשפטי; נניח, שאני תאגיד, ונתתי לך סכום של מליון
ש"ח לעמותה. לפי חוק המפלגות, מותר לעמותה לתת תרומות של אנשים בודדים. היא
צריכה לקבל ציקים ששוים מליון ש"ח של תרומת תאגיד אחד. נניח, שיש לי עכשיו בקופה
מליון ש"ח שניתן ע"י תאגיד אחד. אם מליון הש"ח היה מחולק לאלף איש, כאשר כל אחד
נותן אלף ש"ח, לא היתה בעיה.
מי ינון;
יש גם הגבלה על סך הכל התרומות שאפשר לקבל.
היו"ר די צוקר;
חבר-הכנסת רון נחמן, יש לנו תשובה. אני רוצה לסכם.
אי שיל"ת;
מפלגה יכולה להחזיק בתאגיד. היא יכולה לעשות שימוש בנכסים שלו. צבי ענבר, יש
לך כאן טעות.
יש מגבלות, בחוק המימון, על רשימת מועמדים כמו על כל סיעה של הכנסת היוצאת.
היו"ר די צוקר;
בסדר. כלומר, אין לנו בעיה.
יש הצבעה במליאה על הקדמת הבחירות. אנו עושים זאת באוגוסט - נכון?
ד' צוקר;
כן, עושים -זאת באוגוסט.
ישנם סעיפים 21 ו-21(א), שמתירים למפלגה להחזיק תאגיד ולהשתמש בנכסים שלו
וכן הלאה. אינני בקיא בכל הסעיפים.
יושב-הראש דדי צוקר, נניח שאתה תאגיד, ונתת לי, "הדרך השלישית" או "דוד
לוי", בזמן היותנו עמותה, מליון ש"ח.
מתוך המליון הזה איך אני לא אעשה, אלא אם כן?
היו"ר ד' ציקר;
אין "אלא אם כן".
רי נחמן;
לפי מח שאומר צבי ענבר, זה כן כך.
היו"ר ד' צוקר;
לא. חוק המפלגות לא מאשר קבלת תרומה מתאגיד. לכן, הוסיף מר ג וברמן את ענין
ניהול החשבונות. הוא רוצה שקיפות בענין הזה, כדי שהמבקרת תוכל להכנס ולראות מהו
המקור הכספי, כי אין הלבנה. מה שאתה חששת ממנו הוא, שיעשו הכשרה של הכסף ויגיירו
אותו. אין גיור של כסף.
אינני מבין את הבעיה. כשיש לי מפלגה שקמה, אני מניח שאותם אנשים במפלגה הם
האנשים שהיו בתאגיד. זה לא שהתאגיד הפך למפלגה, כלומר שהעמותה הפכה למפלגה.
יש לי עמותה, ויש לי מפלגה חדשה. ברגע שהמפלגה קמה, חלות עליה הוראות חוק
המפלגות, דהיינו היא לא יכולה לקבל כספים מעמותה.
אם כך, אינני מבין מדוע צריך לעשות זאת.
היו"ר ד' צוקר;
שלמה ג וברמן שואל משהו אהר, עד כמה שאני הבנתי: איך לזהות את עמותת "הדרך
השלישית" עם מפלגת "הדרך השלישית"? איך לזהות שזהו ממשיך ישיר?
מ' ינון;
מדוע זה חשוב לכם?
לי זה לא חשוב.
צי ענבר;
לדעתי, המפלגה מגישה את זה, ויש החלטה של העמותה, שהיא, לצורך התמודדות
בבחירות- - -
היו"ר די צוקר;
שלמה גוברמן, עזוב זאת לרשם. מדוע צריך להכנס לזה?
צי ענבר;
העמותה הזו רוצה להעביר כספים, שקיבלה, למפלגה.
מ' ינון;
היא לא יכולה. אי אפשר להעביר כספים למפלגה.
אם כך, בואו ונקבע את העקרון, ואני אכן מבקש שהניסוח - ואני מודה לאהוד
שיל"ת על דבריו - יהיה גם על דעת מוטי בס. כפי שאמרנו קודם לכן, העקרון יורכב
מרגע או משעה שקמה מפלגה מיסודה של עמותה, יחולו על אותה מפלגה
כל המגבלות מכוח כל אותם סעיפים רלוונטיים בחוק מימון מפלגות או בכל דין אחר,
כלומר על-פי דין.
כולל אלה החלות על המפלגה.
היו"ר ד' צוקר;
כולל אלה החלות על המפלגה. אני חושב, שצריך לציין זאת במפורש.
מ' ינון;
זה כבר קיים. ברגע שיש לך מפלגה שנרשמה, חלות עליה כל המגבלות, וזה לא משנה
ממה היא קמה.
אני רוצה לציין זאת במפורש, כי מדובר בבריאה חדשה. אגיד לכם מה המציאות,
ותמצאו לזה את התשובה. המציאות מאד ברורה - היו התאגדויות לאנשים, שכדי לעקוף את
המגבלות החלות על מפלגות לא נרשמו כמפלגה עד הדקה ה-90, והיה מותר להם לעשות זאת
וזה היה חוקי. אבל, זה יצר אי שויון בין המגבלות שחלות על מפלגות שנרשמו לבין
הישויות הפוליטיות האחרות. צריך, שיהיה ברור, שלא היה שם שום דבר לא חוקי, וזה
לגיטימי לחלוטין. אבל, כדי שהמרוץ יהיה שווה, אנו אומרים, כדי שיהיה להם ברור -
וברצוני שזה יוזכר במפורש גם מן הטעם הציבורי אך גם מן הטעם המהותי - שייאמר מה
שאמרתי עד עכשיו בתוספת עוד מרכיב אחד, שהעמותה, שהיא מולידתה, הורתה, של
המפלגה, תצטרך להציג את פנקסי החשבונות שלה ואת הכניסה והיציאה של המקורות.
צי ענבר;
אם יורשה לי, ברצוני להוסיף, שהיו עמותות שקמו באמת ובתמים מתוך רצון להיות
עמותות-
היו"ר ד' צוקר;
--ובמהלך הזמן נולד הרצון לעשות מפלגה.
צי ענבר;
הוא לא עשה זאת מראש רק כדי לאסוף יותר כסף.
נכון. זה היה by product . בסדר.
מ' ינון;
האם אתם רוצים סמכות למבקרת המדינה לבדוק פנקסים של העמותות, מהן נולדו
מפלגות? זה מה שאני שואל לגבי הסיכום הזה.
היו"ר ד' צוקר;
מבקרת המדינה נכנסת לגופים סמוכים, וזה לא משהו חדש.
צי ענבר;
למפלגה מותר לקבל רק תרומות לפי חוק המימון. האם מישהו בודק זאת?
היו"ר ד' צוקר;
ודאי.
צי ענבר!
אותו מישהו שבודק את זה--
היו"ר ד' צוקר;
--יבדוק גם את זה.
יושב-הראש דדי צוקר, לדעתי, זה בלתי אפשרי. עמותה - למבקרת המדינה אין שום
סמכות להתעסק בה.
היו"ר די צוקר;
ודאי, שכן. האם אתה יודע כמה עמותות היא בודקת לליכוד, לעבודה ולמרצ? הבר-
הכנסת רון נחמן, אתה לא מתמצא. היא בודקת הרבה מאד עמותות.
שי ג וברמן;
מדובר על גופים נילווים.
היו"ר ד' צוקר;
ודאי. אלה כל הגופים הנילווים. יש הגדרה של "גוף נילווה". קח כדוגמא את
התנועה שלך. היא בודקת ויודעת את מעבר הכספים, למשל, בין הסתדרות העובדים
הלאומית לבין תנועת החירות, אם יש כזה דבר. מותר לה להכנס ולראות את המקורות,
שבאים מהסתדרות העובדים הלאומית או מחירות להסתדרות העובדים הלאומית. "נוער
הליכוד" הוא עמותה נפרדת. היא יודעת מה עובר מהליכוד ל"נוער הליכוד" ומ"נוער
הליכוד" לליכוד, וכך גם לגבי מדרשת ז'בוטינסקי למשל. היא בודקת את כל הדברים
האלה,
למה אתה הולך לפה? אני הולך דוקא על הדברים האחרים.
היו"ר ד' צוקר;
אני הולך לדברים, שהם חוקיים ולגיטימיים.
רי נחמן;
כל הבעיה עולה בענין "הדרך השלישית" בנסיבות מסויימות.
אני מבקש להפנות להגדרת "גוף הקשור לסיעה", בחוק מימון מפלגות, האומרת:
"חבר-בני-אדם, בין מאוגד ובין שאינו מאוגד, המשתתף בתעמולת הבחירות, או בפעילות
מפלגתית שוטפת שלדעת מבקר המדינה יש לראותו כזרוע שלי הסיעה בהתחשב בכל האיפיונים
מטרותיו של הבר-בני-אדם, פעולותיו, זהות בעליו, מנהליו וחבריו,
ייעוד רווחיו...". לגבי "גוף הקשור לסיעה"-
היו"ר ד' צוקר;
-היא מוסמכת להכנס.
י' בונן;
בהקשר הזה, אנו מתארים כאן את הסצנריו שהעמותה מתפרקת וכאילו רוצה להעביר את
נכסיה.
היו"ר ד' צוקר;
היא לא מתפרקת.
צ' ענבר;
היא יכולה.
י' בונן;
השאלה היא האם גוף הקשור לסיעה הוא גם גוף שקשור- לרשימת מועמדים.
צי ענבר;
לדעתי, צריך להתיחס, במפורש, לעמותה.
היו"ר ד' צוקר;
יורם בונן, אתה צודק. צריך התיחס לא רק לסיעה אלא גם לרשימת מועמדים, משום
שהם עדיין לא סיעה.
צי ענבר;
על המפלגה חלות הגבלות כמו על סיעה מכוח סעיף 25.
היו"ר ד' צוקר;
כלומר, צריך לדבר על רשימת מועמדים ולא רק על סיעה ומפלגה. צריך לדבר גם על
עמותה שהופכת לרשימת מועמדים, כי היא עדיין לא סיעה-
מ' ינון;
אין כזה דבר.
קריאה;
היא לא יכולה.
היו"ר ד' צוקר;
סליחה. יורם בונן, אתה לא צודק. למעשה, זו מפלגה.
ר' נחמן;
זו מפלגה, ולא סיעה.
מ' ינון;
מה לגבי שאלת שלמה ג וברמן מקודם?
ההערה, שרציתי להעיר, היא, שאנו צריכים לקבוע בהוק שתהיה מותרת העברת כספים
מן העמותה למפלגה, רק בתנאי שכל מערכת החשבונות תעמוד בביקורת של מבקר המדינה.
צי ענבר;
כן.
היו"ר ד' צוקר;
שלמה גוברמן, הוספתי זאת בסיכום שלי.
ש' גוברמן;
צריך לומר זאת, כדי לתת סמכות למבקר המדינה.
היו"ר ד' צוקר;
כן. לדעתי, יש לו את הסכמות. אם הבר-הכנסת רון נחמן עוד חושש, אז הוספתי זאת
בסיכום וסיכמתי זאת כך.
שי גוברמן;
אבל, לא סמכות רטרואקטיבית.
יו"ר ד' צוקר;
אני מבקש, שהניסוח יהיה יחד עם מוטי בס, היועץ המשפטי של מבקר המדינה.
אנו חוזרים לענין כיווץ הזמנים של רישום המפלגות, בתיקון מספר 4 לגבי תיקון
חוק המפלגות. משה ינון, הצג את הזמנים, ועזוב לרגע את הניסוח.
רי נחמן;
האם בשאר הדפים גמרנו הכל?
היו"ר ד' צוקר;
כן. לא התחלנו היום, אלא אתמול ועבדנו כל היום.
מי השתתף מהליכוד בענין הזה?
היו"ר ד' צוקר;
הליכוד סומך עלי.
אי שיל"ת;
חבר-הכנסת דן מרידור היה אתמול בהלק מהדיון.
הוא רוצה לצמצם אותו עוד. לוח הזמנים המוצע על ידי הוא:
1. לגבי פירסום, זה נשאר 14 ימים.
2. מפירסום להתנגדות - מורידים ל-14 ימים.
זה היה 30 ימים. כמה זה עכשיו?
מ' ינון;
היום, אין לזה הגבלה. אפו מורידים זאת ל-14 ימים.
4. מהחלטת רשם עד ערעור לבית משפט עליון - זה היה 30 יום, והורדנו זאת ל-7 ימים.
רי נחמן;
לדעתי, יכולתם לעשות זאת גם בלי הענין של הבחירות.
גם בתי-המשפט המחוזיים מאד כועסים על ההגבלה.
ר' נחמן;
כל הסעיף הזה טוב לכל מערכת בחירות.
מ' ינון;
זח בעייתי, כי אתה מצמצם, בצורח דרסטית מאד, את הביקורת הציבורית.
שי ג וברמן;
כל אדם זכאי לערור בפני הרשם על רישומה של מפלגה.
רי נחמן;
בסדר. האם 14 ימים לא מספיקים לו?
שי ג וברמן;
זח מעט מאד זמן.
ר' נחמן;
האמן לי, שעמדתי בבחיררת, ואני יודע מה זה.
היו"ר ד' צוקר;
זה צריך להיות 63 עד היום ה-47 לפני הבחירות. כלומר, אלה מאה ימים.
א' שיל"ת;
זח עד היום ה-48, כלומר- זה יום לפני כן.
היו"ר ד' צוקר;
בסדר, מדובר ב-101 ימים. נניח, שהבחירות - וניקח את התאריך המוקדם ביותר -
הן ב-28 במאי, כמה זה מאה ימים פחות?
א' ויטנברג;
זה ה-18 בפברואר.
כלומר, לרשימת דוד לוי יש רק ארבעה ימים מהיום-
א' ויטנברג;
-להתחיל את התהליך.
היו"ר ד' צוקר;
-להגיש בקשה לרישום.
די מגן;
מה קורה אם הבחירות הן ב-4 ביוני?
זה נותן לך עוד שבעה ימים.
מי ינון;
אבל, החוק עוד לא התקבל.
די מגן;
בסדר.
מי ינון;
אתה תעשה זאת, עוד לפני שהוא מתקבל.
היו"ר ד' צוקר;
יש לך ארבעה ימים, אם זה ב-28 במאי. אם זה ב-21 במאי, איחרת.
מי ינון;
אתה צריך לקחת זמן סביר מהיום שהחוק יפורסם, כי מדובר לא רק באנשים שנמצאים
בכנסת.
אי שיל"ת;
לגבי ההערה של משה ינון, לדעתי, צריך לקבוע בכל החקיקות האלה שתוקפן מיום
חקיקתן ולא מיום פירסומן, כי יש את ענין הפירסום.
אנו מתנגדים לזה לחלוטין, משום שמדובר לא רק במפלגות שנמצאות בכנסת ויודעות
זאת, אלא גם בכל מיני אנשים בציבור שאולי רוצים להגיש רשימות מועמדים. אפשר
לפרסם תוך שלושה ימים.
היו"ר ד' צוקר;
בדיוק. הפתרון הוא אהר, ואני אקח על עצמי לדבר עם המדפיס, כדי שזה ייצא או
באותו בלילה או למחרת בבוקר. יש לזה אינספור תקדימים.
עתה, הבה נראה בלוח הזמנים הזה מה כן אפשר לכווץ. מדוע צריך 14 יום לפירסום?
לגבי זה, דיברתי עם הרשם ולא מסוגלים לצמצם זאת. אולי בדברים אחרים אפשר
לצמצם מעט.
היו"ר ד' צוקר;
לדעתי, דוקא בהתנגדויות צריך להרחיב קצת את הזמן. אבל, מדוע צריך 14 יום
לפירסום?
י' בונן;
אינני מבין מה הוא צריך להגיד שהוגשה בקשה לרישום. זה הדבר העיקרי לצמצם.
לאחרים אנו נתנו שבוע לדון בבקשה.
צי ענבר;
בעיתונות אפשר לפרסם תוך יום.
האם הוא רוצה לעבור על זה? האם הוא רוצה לבדוק את השמות?
א' שיל"ת;
אני לא מתערב בלוחות הזמנים האלה.
ברצוני לומר לך מתוך נסיון, שככל שמשך הזמן, שנותנים לפירסומים, ארוך יותר,
הבלאגן גדול יותר. צריך לקצר את הדברים האלה. אף אחד מאלה שהולכים לכנסת איננו
תמים.
גם הרשם, בטכניקות העבודה היום, יכול לעשות זאת בפרק זמן קצר יותר. אתה עומד
לדבר איתו - נכון?
היו"ר ד' צוקר;
פירסום - 7 ימים. משה ינון, תגיד שאני הרשע.
לגבי התנגדות, האם 14 ימים מספיקים? האם זה לא מעט מדי? שלמה גוברמן, האין
לך בעיה עם זה?
טוב.
החלטה -14 ימים. האם זה סביר? האם אפשר להוריד זאת ל-10 ימים? כאן אולי
צריך לעבוד בעקבות ערעורים. כלומר, זח יהיה 14 ימים.
עד הערעור לעליון - 7 ימים. זה היה 30 יום. עד שמודיעים את ההודעה למי שנדחה
ערעורו וכו' ועד שהוא מגיש עתירה לעליון לוקח זמן. שבעה ימים הם מעט זמן.
יש לו שבעה ימים להכין ערעור ולפנות לבית-המשפט העליון, וזה מיום שנמסרה.
אבל, שם יש לו 14 יום למסור זאת לצדדים. זה אדם, שכבר טען לפני הרשם וכבר הכין
את טענותיו.
את הזמן המכסימלי הייתי רוצה להשאיר לבית-המשפט.
היו"ר ד' צוקר;
הגבלת בית-המשפט העליון ל-14 ימים היא מעשה גרזינאי.
אבל, שם אפשר להוריד, כי אלה יהיו בדיוק אותם ערעורים, שהגישו על המפלגות.
הרי יערערו פעמיים.
מ' ינון;
לבית-משפט עליון ישנם שבעה ימים להחליט - נכון?
מדובר על הזמן בין ההודעה ליושב-ראש, למפלגה או לסיעה שפסלו אותה לאישור ועד
שהיא צריכה להגיש את הערעור.
מ' ינון;
לדעתי, יש עוד שבעה ימים.
היו"ר ד' צוקר;
לא. תמר אדרי, אנו כבר רצנו והתקדמנו בדיון, ואנו כבר נמצאים בנושא של זמן
החלטה לעליון וזמן ההכרעה.
תי אדרי;
ארבעה ימים.
אי שיליית;
ארבעה ימים לעליון - מהיום ה-23 ועד היום ה-19 שלפני הבחירות.
כן.
י' בונן;
מה שיהיה הוא, שפעם אחת יערערו על הרישום כמפלגה, ופעם שניה על הגשת
הרשימות.
צ' ענבר;
לגבי "מיום שנמסרה לידם", צריך להבהיר מיום שנמסרה לידם של מי?
טוב, חברים, אם אנו משאירים את זה ומכווצים רק את המרכיב הראשון מ-14 ימים
ל-7 ימים, הרי שאנו יורדים מ-63 ימים ל-56 ימים.
מי ינון;
האם לגבי החלטת בית-משפט עליון יוה 7 ימים?
היו"ר די צוקר;
לא. זה 14 ימים.
ת' אדרי;
יושב-הראש, ישנה כאן טעות בסיכום. קודם, אמרנו ש-63 ועוד 47 הם 101, אך זה
111.
י י בונן;
למען הדיוק, זה 110.
ת' אדרי;
כלומר, 48 + 56 הם 104.
אפשר לעשות משהו וכהוראת שעה לקבוע, שאולי מפלגה, שההליכים לגביה לא נסתיימו
עד הסוף, תגיש רשימת מועמדים על תנאי.
האם אפשר להגביל את בית-המשפט עליון עוד ולהוריד זאת מ-14 ימים?
מ' ינון;
לדעתי, זה אותו סוג החלטה כמו בבהירות.
האם ה-47 ימים במקום 37 ימים הם הכרה? האם איננו יכולים לבחירות האלה-
היו"ר ד' צוקר;
-לכווץ זאת? הם באו עם כל לוח הזמנים הזה. שינינו את זה לפני כמה חודשים.
צי ענבוי;
אבל, נמצאים כאן במצב שאין ימים.
יש לי הצעה אפיקורסית, אם רוצים להחלץ מהמצב הזה, שלקראת הבחירות האלה הרשם
ירשום כל מפלגה, כי ממילא אפשר להגיש את הערעור השני על רשימת המועמדים. הרי אלה
דברים מאד דומים, וישנן כאן שתי מסננות.
אני לא כל כך מבין את החישוב. אם זה 28 במאי, אז יש לך 28 ימים של מאי ועוד
31 ימים של מרץ וזה כבר 59 ימים, שזה יותר מ-56 ימים.
אולי אפשר לעשות הערכה כמה מפלגות תירשמנה, כדי לדעת כמה ערעורים עשויים
להיות לפני בית-המשפט העליון, ואז נקצר את התקופה ל-10 ימים.
היו"ר ד' צוקר;
תהיינה מפלגות, שרק כדי להאריך את לוח הזמנים, יהיו מתנגדים לענין. אני אומר
לך, שלדוד לוי יהיו מתנגדים; זו מערכת בהירות, וקחו בחשבון, שתהיינה התנגדויות
קנטרניות בחלקן או לא ענייניות שתנסינה לערער.
ש' גוברמן;
אבל, זו אותה מפלגה. לא השוב לי מספר ההתנגדויות.
היו"ר ד' צוקר;
אני מניח, שצריך לצפות שעל רוב המפלגות יהיו ערעורים. על נהגי מוניות ועל
"הס מס" לא יהיה ערעור.
לא. אני מעריך, שמספר המפלגות יהיה הרבה יותר קטן מאשר מספר רשימות
המועמדים. לגבי רשימות מועמדים, התקופה המינימלית היא ארבעה ימים למתן פסק-הדין.
כלומר, אנו יכולים כאן לקבוע עשרה ימים.
היו"ר ד' צוקר;
לגבי בית-המשפט עליון? בסדר. נוריד עוד ארבעה ימים.
הרשם דוקא הסכים לכל צמצום הזמנים, כי הוא העריך שלא תהיינה התנגדויות. אני
לא חושב, שהמפלגות שנרשמות עכשיו הן מהסוג שצפויות להישמע בהן התנגדויות רציניות
כמו שהיה עם "ימין ישראל".
די מגן;
וזאת, אם אתה מגביל את ההתנגדות למפלגות, כלומר שמפלגה יכולה להתנגד למפלגה
חדשה, ולא אם אתה משאיר זאת לכל אחד.
מ' ינון;
לא. אני משאיר לכל אחד.
היו"ר ד' צוקר;
כאמור, זה יוצא ב-22 לפברואר. אם נוריד עוד ארבעה ימים לגבי בית-המשפט
העליון, נקבל את ה-26 בפברואר. אפשר להיות עם זה - נכון?
ש' שהם;
אתה תיצור מצב, שישאר שבוע מיום פירסום החוק עד הגשת הרשימות.
מ' ינון;
זה מאד קשה.
היו"ר ד' צוקר;
אנו, לראשונה, יכולים רק להביא זאת ביום שני, כלומר, לכל המוקדם, אפשר לסיים
את התהליך ביום שלישי. אפשר לסיים זאת ביום שני, ואז נרויה עוד יום, אם הסיעות
כאן יפרגנו זו לזו, אך אין סיבה שיפרגנו בנושא הזה. ואז, זה יפורסם ביום רביעי
בעוד שבוע מהיום.
ש' שהם;
מה יקרה אם אנו נוריד את זמן ההתנגדויות וההחלטה ונקצרו בחצי?
צ' ענבר;
כבר קוצר הכל.
ש' שהם;
לא. קודם, זה קוצר מ-30 ימים ל-14 ימים. אנו נקצר זאת עוד. אינני רואה
צי ענבר;
לא. יהיו פהות מ-14 יום להגשת התנגדויות.
שי שהם;
צבי ענבר, אל תשכח, שהרבה יותר גרוע בעיניי, מבחינה קונסטיטוציונית, מהרגע
שהחוק הזה נכנס לתוקף ועד הזמן שאפשר כבר להירשם.
נעשה זאת 10 ימים וגמרנו. נעשה זאת כך; פרסום - 7 ימים, זמן התנגדויות ישאר
14 ימים, וזה מינימום שבמינימום, ולגבי החלטת הרשם על ההתנגדויות זה יהיה 10
ימים.
עד הערעור לבית-המשפט העליון המערער מהסס, חושב ומכין את העתירה שלו שבעה
ימים, ובית-המשפט העליון מוגבל לעשרה ימים. זהו אכן לוח הזמנים הכי מכווץ שיש.
מי ינון;
לדעתי, אפשר להוריד את הערעור לבית-המשפט עליון לחמישה ימים.
היו"ר ד' צוקר;
לא. אחד הדברים שלא נוח לי אפילו להגיד הוא: כמה אתה יכול להגבילו?
אנו נמצאים ב-48 ימים.
היו"ר ד' צוקר;
בסדר. הורדנו זאת לחצי. יעמדו בזה. עשינו את המכסימום שאפשר לעשות. אין
ברירה, וגם ההתאגדויות, העמותות, צריכות עכשיו לעשות מאמץ.
1. מיום הגשת הבקשה לרישום ועד הפרסום בפומבי - 7 ימים.
2. זמן להתנגדויות - 14 ימים.
3. הרשם יחליט בתוך 10 ימים לכל היותר מיום שתמו ה-14 ימים.
4. למערער יש זמן מירבי של 7 ימים לאחר תום עשרת הימים.
5. בית-המשפט העליון יצטרך לסיים את דיוניו לא יאוחר מאשר עשרה ימים מתום שבעת
הימים.
איילת ויטנברג תעשה לנו את החשבון. אנו מדברים על לוח זמנים שהתכווץ עכשיו
ל-21, 31, 38 ו-45. בהנחה של בחירות ב-28 במאי, מהו היום האחרון לרישום?
7, 14, 10, 7 ו-7. בג"ץ - 7 ימים.
א' שיל"ת;
התאריך, שיוצא, הוא ה-25 בפברואר.
ש' שהם;
27 לפברואר. קח עוד יומיים.
זה יוצא ב-25 לפברואר, שזה לא יום ראשון הקרוב אלא הבא אחריו. כלומר, 25
בפברואר, יום ראשון בשבוע, הוא היום האחרון להגיש בקשה לרשם המפלגות, בהנחה
שהבחירות תתקיימנה ב-28 במאי.
וזאת, בהנחה שהחוק יפורסם ביום רביעי. כלומר, יש יומיים להירשם.
אי ויטנברג;
אילי, על מנת לתת עוד מספר ימים, אנו נגיד בכל זאת שתחילת החוק ביום קבלתו.
נותנים כאן עוד שבוע.
אי שיל"ת;
כבודו, ברצוני להסביר משהו בקשר לזה. ראשית, מתוך הנסיון רב השנים שלי,
הוראות שעה מסוג זה בקשר לבחירות מאז ומעולם תוקפן ביום חקיקתן, ולא חיכו לשום
דבר אחר.
שנית, מעבר לזה - משה ינון, תקשיב היטב - אנו נחטא לאמת ולהגינות, אם נסתפק
בזה שהחוק יודפס בלילה אצל המדפיס הממשלתי ביום רביעי ויכנס לתוקפו ביום רביעי
עם הדפסתו ואנו נגיד; "פירסמנו". אם לא יפורסם בעיתונים ובמודעות גדולות שחוק
כזה נתקבל ויש עוד יומיים להגיש בקשות, אזי עשינו רק עוול.
היו"ר ד' צוקר;
ברצוני להציע משהו אחר. היום, יש לנו יום עמוס מאד. אני מוכן לדבר עם זאב
מחר, שבלי קשר למועד החקיקה של החוק תפורסם מודעה ע"י רשם המפלגות, ועכשיו אינני
מנסח זאת; "לוח הזמנים מכווץ מאד, ומי שמבקש להרשם במפלגה צריך לרוץ מהר
ולהרשם".
ש' גוברמן;
חברי, משה ינון, לא מסכים איתי, ואני חושב שיש יתרון בהכנסת החוק ביום קבלתו
בכנסת, מפני שזה נותן אפשרות למפלגות להגיש את הבקשה לרישום.-
מי ינון;
גם עכשיו הן יכולות להגיש בקשה לרישום.
היו"ר ד' צוקר;
"חברים, אוצו רוצו, אם ברצונכם להרשם", כלומר
הוא יתן גם התראה כלשהי מראש. מבחינה ציבורית, זו חובתנו, אם אנו אכן מתיחסים
ברצינות לזכות התמודדות לכנסת.
רי נחמן;
יושב-הראש, אני מציע לך, שתסתכל על לוח השנה ועל התאריכים ותראה איך זה
עובד. תסתכל מתי יוצאים ימי שישי, ימי שבת וכו'.
היו"ר ד' צוקר;
כבר עשינו זאת.
י' בונן;
אלה מועדים מכסימלי ים, וצריך להגיש יום לפני כן.
היו"ר די צוקר;
נכון. אם כן, אנו סיימנו את הדבר הזה. משה ינון, האם סיכמנו עד סעיף 19א
לגבי בא-כוח המפלגה?
מי ינון;
יש כאן תיקון נוסף לחוק המפלגות לא בהוראת שעה.
היו"ר די צוקר;
ברצוני לומר לפרוטוקול, שלוח-הזמנים, כפי שסיכמתי אותו, הוא הוראת שעה בלבד,
ואנו איננו משנים את החוק העיקרי.
מי ינון;
יש כאן עוד תיקון אחד, שאיננו קשור דוקא לתיקון, אך הרשם ביקש להכניסו, וזה
בסעיף 9 שבסופו יבוא "ו-12". הכוונה היא, שכאשר מפלגה משנה את שמה או את המטרות
שלה, הרשם יודיע על כך ליושב-ראש הכנסת. זהו תיקון פורמלי.
היו"ר די צוקר;
מדוע זה קשור אלינו עכשיו?
מ' ינון;
זה לא קשור. זהו תיקון קטן, והרשם ביקש להכניס זאת.
רי נחמן;
מה זה אומר, אם הליכוד וצומת התאחדו?
מי ינון;
כשמפלגה משנה שמה, הרשם מאשר אותה ורושם זאת והוא גם צריך להודיע ליושב-
הראש.
היו"ר ד' צוקר;
זה בסדר. למה זה מתכוון? האם הכוונה היא לנסיבות של שינוי שם?
הכוונה היא, למשל לשינוי שם או מטרה מהמטרות, כל דבר כזה טעון רישום ע"י
הרשם.
היו"ר ד' צוקר;
מדוע אפרופו בחירות צריך לתקן זאת עכשיו?
מ' ינון;
זה בלי קשר לבחירות. מכיון שיש תיקון לחוק המפלגות, הוא ביקש זאת.
היו"ר ד' צוקר;
הבנתי. בסדר. הוא מנצל את ההזדמנות לתקן זאת. האם אתה יכול לראות בעיה כלשהי
שנוצרת כתוצאה מהענין הזה?
לא. זהו תיקון טכני.
צי ענבר;
זה טבעי.
היו"ר ד' צוקר;
אתה לא רואה שום בעיה. אנסח זאת אחרת; האם זה יוצר בעיה כלשהי, ערב הבחירות,
למישהו מן המפלגות, שאתם יכולים לצפותה?
צי ענבר;
לא.
היו"ר ד' צוקר;
זהו הדבר היחידי, שברצוני להיות ער לו.
ר' נחמן;
בקשה - לאחר כל התיקונים שנעשו כאן היום, אני מבקש שייצא נוסח וינתן לי.
היו"ר די צוקר;
לא. זו ועדה, וחברי ועדה יהיו כאן עד הסוף.
רי נחמן;
האם כחבר ועדה אני יכול לקבל נוסח, שידפיסו אותו כפי שהוא? האם אוכל לקבלו
היום?
היו"ר ד' צוקר;
כחבר ועדה, תוכל לקבל את הנוסח שידפיסו, ברגע שיסכמו. פרוטוקול יהיה בשבוע
הבא. אני מניח, שנוסח יהיה ביום ראשון או משהו כזה, כלומר ביום ראשון ברצוני
שיימסר למדפיס וביום שני ברצוני להביא זאת. אנו נוכל לשלוח לך זאת ביום חמישי או
ביום ראשון.
עיתוי מדהים - נגה איננה. אנו 'אוכלים' זאת כל השבוע.
ש' שהם;
היא כבר חזרה.
היו"ר ד' צוקר;
לא חשוב. חברים, אישרנו את זה.
מ' ינון;
"מפלגה תקבע את בא-כוחה ואת ממלא מקומו לענין רשימת
המועמדים שלה בבחירות לכנסת או לענין המועמד בבחירות לראש הממשלה, ותודיע עליהם
לרשם המפלגות" - וכאן אני משנה ואומר: "לא יאוחר משישים ימים לפני יום הבחירות.
רשם המפלגות יודיע על כך ליושב-ראש ועדת הבחירות. לא הודיעה מפלגה על בא-כוח
וממלא מקום כאמור, יראו את יושב-ראש המפלגה כבא כוחה".
האם המשמעות היא, ששוב, בא-כוח הוא לא של הסיעה אלא של המפלגה?
מ' ינון;
כן, משום שהמפלגה תיא זו שמחליטה על רשימת מועמדים. ועדת הבחירות צריכה
מישהו לעבוד איתו, וזה יחיה בא-כוח המפלגה.
התיקון, שעשינו, הוא, שההודעה נמסרת לרשם המפלגות, והוא זה שמודיע ליושב-ראש
ועדת הבחירות. כמו כן, אם מפלגה לא מקיימת אחר החובה הזו, רואים את יושב-ראש
המפלגה כבא-כוחה, אין יושב-ראש, וזו אכן בעיה.
מדובר על המוסדות שמפלגה חייבת וצריכה לקיים. אחד המוסדות האלה הוא המוסד
המרכזי. המוסדות האחרים לא מתאימים. נאמר, שלמפלגה יהיו המוסדות הבאים: מוסד
מרכזי וכו'.
דרך אגב, מה יהיה, אם לא נגדיר מה קורה ולא נאמר מה ברירת המחדל? הרי זה
ענינן של המפלגות להודיע מי זה.
לא יגישו. ברור, שהם ימנו מישהו כזה. זה הענין שלהם. מדוע אני צריך לומר מהי
ברירת המחדל? אם מפלגה לא מינתה בא-כוח, היא לא תרוץ לכנסת. לא נורא.
אני חושב, שנכון להכניס הוראה שמפלגה יכולה להחליף את באי-כוחה. אי אפשר
להשאיר את זה כמו שזה. זה יהיה באותה פרוצדורה בה מודיעים לרשם.
משה ינון, אנו מאשרים את הנוסח, לבד מן הסיפא: "לא הודיעה המפלגה וגו'". אנו
לא נכנסים לענין הזה.
עתה, באה השאלה של אהוד שיליית ושלמה ג וברמן לגבי מתן אפשרות למפלגה כמובן
להחליף את בא-כוחה.
בסדר.
היו"ר ד' צוקר;
אם כך, אנו מסכמים, שתהיה תוספת, על פיה ייאמר שהמפלגה יכולה להחליף את בא-
כוחה, המפלגה תודיע זאת לרשם המפלגות והרשם יודיע ליושב-ראש ועדת הבחירות
המרכזית.
סעיף קטן (4) עיסק בתיקון נוסף, שהרשם ביקש. זה לא קשור לתיקון לגבי מפלגות.
זה קשור לתיקון, שעשינו בנושא פעילות עסקית-כלכלית. קבענו שם, בסעיף 25א, שב-1
לינואר המפלגה תדווה על פעילות עסקית-כלכלית, וזה יוצר בעיה כי ב-1 בינואר היא
לא יכולה לדווח על הפעילות שנעשתה בשנה כולה. לכן, ההצעה שלנו היא לגבי ה-1
בינואר לעשות כמו ההסדר שקיים בחוק מימון מפלגות: "תוך עשרה שבועות מתום כל שנת
כספים".
היו"ר ד' צוקר;
טוב. אנו מאשרים את סעיף (א).
נכון. סעיף (ב) זה אותו דבר. אנו מאשרים זאת.
אנו עוברים לתיקון חוק מימון מפלגות. האם זה הלך למבקר המדינה?
מ' ינון;
כן. אלה תיקונים, הנובעים מהתיקון, ומבקר המדינה ראה אותם. מוטי בס אמר זאת
אתמול לפרוטוקול. בפסקה (1), בחוק מימון מפלגות, נאמר: י"סיעהי - כל אחד מאלה:
(1) מפלגה שהגישה בבחירות לכנסת רשימת מועמדים כסיעה של הכנסת הקודמת והיא
מיוצגת בכנסת לפחות על-ידי נציג אחד;". במקום זה, מכיון שלא מגישים רשימת
"מפלגה שהיתה מיוצגת בכנסת הקודמת, הגישה
בבחירות לכנסת רשימת מועמדים והיא מיוצגת בכנסת לפחות על ידי חבר-כנסת אחד;".
השאלה היא האם במקום "כנסת קודמת" לא צריך לומר "הכנסת היוצאת". הביטוי
"כנסת יוצאת" הוא מאד מצומצם, אך מבחינת הביטוי "כנסת קודמת" זה יכול להיות גם
לפני שתי כנסות.
צ' ענבר;
בסדר-. יהיה: היוצאת".
היו"ר ד' צוקר;
נכון. יפה. אנו מאשרים זאת ואומרים: "בכנסת היוצאת" ולא "בכנסת הקודמת".
ר' נחמן;
תן לי דוגמא לסעיף הזה. מה זה אומר, נניח, היום, במצבנו בכנסת?
מ' ינון;
למשל; ליכוד, מערך ומרצ.
אלה כל הרשימות, שהיום מיוצגות, כולל "ימין ישראל". זה לגבי הגדרה של סיעה.
זהו תיקון טכני.
מ' ינון;
סעיף 16 בחוק מימון מפלגות מדבר על סיעות חדשות. הנוסח היום אומר; "חברי
הכנסת שנבחרו מרשימת מועמדים שהוגשה מאת בוחרים...". אנו משנים זאת, ובמקום
הרישה המסתיימת במלים ייהכנסת היוצאת - יהיו, " יבוא: ייחברי הכנסת שנבחרו מרשימת
מועמדים שהוגשה על ידי מפלגה שלא היתה מיוצגת בכנסת הקודמת, יהיו, ". - זהו תיקון
טכני.
ר' נחמן;
כתוב כאן "בכנסת הקודמתיי, וגם כאן זה צריך להיות "בכנסת היוצאת".
הי וייר די צוקר;
ייאמר; ייבכנסת היוצאתיי בסדר גמור. אנו מאשרים את סעיף (א).
אי שיל"ת;
צריך לומר; "שלא היתה מיוצגת ע"י סיעה בכנסת הקודמת".
שי גוברמן;
זה אותו דבר.
היו"ר ד' צוקר;
זה בסדר.
מ' ינון;
במקום האמור בפסקה (3), בסעיף 16 בחוק מימון מפלוגות, יבוא: "רשימת מועמדים
המוגשת על ידי מפלגה שאיננה מיוצגת בכנסת היוצאת, והעומד בראשה ובא כוחה הוא חבר
הכנסת היוצאת, רשאית לקבל מקדמה למימון הוצאות הבחירות של הרשימה, על פי סעיף
4(א) ו-4(א)(1)" - וזהו תיקון שביקשו אתמול - "בסכום המגיע לסיעה בעלת חבר אחד,
בתנאי שהרשימה אושרה כדין ונתמלאו לגביה התנאים האמורים בסעיף 6(א);".
היו"ר ד' צוקר;
זה יכול להיות חבר-הכנסת גוטמן, חבר-הכנסת דוד לוי או חבר-הכנסת עזרן -
נכון?
מכיון שאתם נוגעים בחוק מימון מפלגות, יש לי כאן שאלה שלא הוחוורה לי עדיין
הקשורה להוצאות הבחירות, שזה דבר שבהחלט קשור לענייננו כרגע. בסעיף 3 לחוק
המימון יש לי תשובה ברורה לשאלה מה קורה לסיעה חדשה שלא היתה קיימת קודם. היא
מקבלת לפי יחידת מימון אחת לכל מנדט בתוספת סכום השווה ליחידת מימון אחת. יש לי
תשובה גם לשאלה מה קורה בכנסת ה-15 ואילך לסיעה קיימת. היא מקבלת את הכנסת ה-14
+ הכנסת ה-15 לחלק לשניים בתוספת אחד.
אין לי תשובה, וברצוני לדעת, מה קורה בכנסת הזו, הכנסת ה-14, לגבי סיעה
שקיימת בכנסת ה-13 ותהיה בכנסת ה-14. אין לי כאן את החישוב אם היא מקבלת את
התוספת של יחידת מימון אחת או לא. כלומר, כאן כל סיעה זו שאלה של יחידת מימון
אחת, אין לי על זה תשובה בחוק. החוק שותק. זה ברור, שלא צריך לקפח סיעה קיימת
לעומת סיעה חדשה.
עתה, אני מפסיק את הישיבה. אנו נחדש את הישיבה בעוד כחצי שעה, כלומר בשעה
14:00.
(הישיבה הופסקה בשעה 13:35.)
(הישיבה חודשה בשעה 14:17.)
היו"ר ד' צוקר;
אני מחדש את ישיבת הוועדה.
מי ינון;
הגענו עד הסוף, אך היתה שאלה של צבי ענבר.
בינתייים, אני רואה שסעיף 3(א), בחוק מימון מפלגות, אומר, ש"המימון של הוצאות
הבחירות של סיעה חדשה כמשמעותה בסעיף 16, יהיה לפי יחידת מימון אחת לכל מנדט שבו
זכתה בבחירות... בתוספת סכום השווה ליחידת מימון אחת". בדרך כלל, המימון של
הוצאות הבחירות של סיעה יהיה לפי מספר המנדטים בכנסת היוצאת והנכנסת מחולק
בשתיים בתוספת סכום השווה ליחידת מימון אחת. סעיף קטן זה יחול לגבי הבחירות
לכנסת ה-15 ואילך. לגבי סיעות בכנסת הזו, ה-14, יחול סעיף 3 הקודם. סעיף 3 הקודם
אומר: "המימון של הוצאות הבחירות...".
כאמור, כיום, העקרון, שנקבע, הוא לגבי מימון. דרך אגב, לגבי מימון הוצאות
שוטפות זה כבר קיים. כל סיעה מקבלת לפי מספר מנדטים + מנדט אחד. סיעה של 12
מקבלת מימון של 13. לגבי הוצאות בחירות, תוקן סעיף 3, הוחלף סעיף 3, ואמר; סיעה
חדשה מקבלת לפי מספר מנדטים + אחד. סיעה קיימת מקבלת לפי כנסת יוצאת + כנסת
נכנסת ומחלקים ב-2. אבל, תוקף סעיף זה רק מהבחירות לכנסת ה-15 ואילך. הסעיף
הקודם אמר, שהיא זכאית לפי יחידת מימון אחת לכל מנדט שבו זכתה הסיעה בבחירות
לכנסת. לכאורה יוצא, שסיעה חדשה בכנסת הבאה מקבלת יחידת מימון אחת נוספת, בשעה
שסיעת שכבר קיימת לא מקבלת. אני לא יכול להגיד שבדקתי זאת עד הסוף. עוד לא
הספקתי לעשות זאת.
היו"ר ד' צוקר;
אבל, מה הסיבה לכך?
צי ענבר;
אני לא יודע. אני צריך לבדוק זאת עם אנה שניידר. לא הצלחתי לשבת איתה.
ש' גוברמן;
אולי זה קשור במילווה שניתן למפלגות.
צי ענבר;
אינני יודע. אני חייב לבדוק את הנקודה הזו מבחינה עקרונית. השאלה היא האם לא
כדאי לקבוע בעקרון איזה שהוא שויון. במה סיעה קיימת תקופח לעומת סיעה חדשה, אלא
אם כן יש לזה סיבה?
שי גוברמן;
זה לא דחוף כעת.
האם אלה הוראות לכנסת ה-15 עכשיו?
צי ענבר;
מדובר על הוצאות הבחירות לכנסת ה-14.
מ' ינון;
לא.
קריאה;
האם לא קיבלו את כל הוצאות הבחירות לכנסת ה-14?
צ' ענבר;
לא. אנו מקבלים לגבי הכנסת ה-13.
מי ינון;
?זה לא קובע את התשלום. זה קובע את העקרון למה אתה זכאי. ההל מהכנסת ה-15 זה
לא המקדמה שמקבלים. עכשיו, לקראת הבהירות לכנסת ה-14, מפלגה תקבל מקדמה, לפי
הסעיפים שעוסקים במקדמה, ואהרי שהיא תזכה במנדטים שלה בכנסת ה-14, יחשבו מה זה
לפי הכוונה בסעיף החדש.
היו"ר ד' צוקר;
אם זה עולה בקריאה ראשונה בשבוע הבא, אתה לא רוצה לפספס את הענין הזה. אפשר
להחליט, שתקה לך זמן לדבר עם אנה שניידר. אחת מן השתיים; או שהוועדה תייפה את
כוחי לקבל את הסיכום שצבי ענבר מגיע אליו עם אנה שניידר ואותו נכניס בקריאה
ראשונה-
צי ענבר;
-איתכם.
היו"ר די צוקר;
-בהתייעצות איתנו - ואני סומך עליך, שתעשה זאת כמו שצריך - או שאפשר להשאיר
זאת לאחר קריאה ראשונה, אפשר לעשות זאת איך שאתה מעדיף.
צי ענבר;
אני מעדיף שזה יהיה בקריאה ראשונה, כדי שלא יגידו אחר כך; נושא חדש.
היו"ר ד' צוקר;
אם כך, אני מציע, שצבי ענבר יגיע לסיכום, לאחר התייעצות עם כל הגורמים
הנוגעים בדבר, ובהתאם לסיכום הזה אנו נחליט אם מה ואיך נכנס לקריאה ראשונה. לא
נעשה את זה בלחץ, כשאנו לא יודעים חלק מהדברים.
צ' ענבר;
וזאת, שמא נעלם ממנו משהו,
היו"ר ד' צוקר;
אני מניח, שהיתה סיבה לזה.
צי ענבר;
ברצוני לומר לפרוטוקול, שחבר-הכנסת רון נחמן אמר שחוא רוצח רבי זיה בנושא
האותיות. אמרתי לו, שאם חוא רוצח רביזיה הוא חייב להיות בישיבה.
מ' ינון;
יש תיקון, שנשמט מזכרוני. בתיקון לחוק חמפלגות אנו מבקשים להוסיף את סעיף
28(כח)(1), וזה נובע גם מהתיקון. אם מישהו מבקש לשבצו במקום אחר, לא אתעקש על
כך. אחרי סעיף 28(כה) יבוא הסעיף הבא; "28(כח)(1). משקבעה מפלגה את רשימת
המועמדים שלח לבחירות לכנסת ולראש חממשלה ואת סידרם ברשימח ובבחיררת מיוחדות
לראש ממשלה משנקבע מועמד של המפלגה לראש ממשלה, תודיע מפלגה על כך בצירוף רשימת
המועמדים לפי סידרם וכן את שמו של המועמד לראש ממשלה, תוך עשרח ימים, לרשם
חמפלגות, וכן תודיע בדרך שנקבעה בתקנונה לחברי המפלגה". מדובר על הר-שם, על מנת
שיהיה לו פיקוח על כך שהרשימות אכן נמצאות.
היו"ר ד' צוקר;
הרי צריך להודיע זאת ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית - לא? קובעים את חפנקס.
מתי זח קורח?
אם יש פריימריס, זה אחרי הפריימריס.
היו"ר ד' צוקר;
אתה לא קושר את זה כלל עם תהליך הבחירות. כלומר, אתם כלל לא צד לענין הזה.
איך ששמעתי זאת, נדלקה אצלי נורה שמא זה מחליף את יושב-ראש ועדת הבחירות או שחוא
יהיה צינור ליושב-ראש ועדת הבחירות. זח ברור. יש את ההליך הפנימי המפלגתי הזה,
ובסופו הרשם מקבל הודעה.
המפלגה, בדרך שנקבעה בתקנון, מודיעה לחברי חמפלגה.
היו"ר די צוקר;
האם צריך את זח בחוק?
מ' ינון;
נראה לי, שכן, כי החוק הזה מעגן זכויות חברים.
היו"ר ד' צוקר;
אל תתערב בזה. עזוב זאת.
אם כך, היא תודיע רק לרשם המפלגות.
היו"ר ד' צוקר;
בסדר.
ישנה עוד בקשה אחת, שהגיש חבר-הכנסת מגן וגם לפי בקשת שר המשפטים, לענין
הוראות סעיף 25(ב1) לחוק הבהירות לכנסת האומר: "רואים התפלגות של סיעה לענין
סעיף 6א לחוק יסוד: הכנסת, אם נתקיים אחד התנאים הבאים: (1) ההתפלגות היא של
קבוצה של לפחות שלושה... שהם לפחות שליש... (2) ההתפגלות היא של סיעה שהיא צירוף
של סיעות או חטיבות...". - אלה התנאים המוכרים.
הבקשה היא לאשר את הסעיף הבא: "לענין הוראות סעיף 25(ב1}, אם התפלגות הסיעה
חלה בתוך מאה ימים לפני יום הבהירות, יראו את ההתפלגות כתקפה לענין סעיף 6א לחוק
היסוד, אם ההתפלגות היתה של יותר מחבר-כנסת אחד. בהתפלגות בתוך מועד זה לא יחולו
הוראות סעיפים 25(ב1}(1) ו-25(ב1)(2)". לא יחולו התנאים הללו. מדובר על מאה
ימים.
הטענה היתה, שהסעיפים האלה באו, למעשה, למנוע אלמנטים מסויימים של שימוש
בהתפלגויות סיעות כדי להשיג תוצאות מסויימות במהלך כהונתה של הכנסת.
למשל: להעביר שלטון ועוד דברים מהסוג הזה. הדבר הזה לא תקף, לטענת המציעים
של ההצעה הזו, משידעו שהכנסת מתפזרת ואנו עומדים לפני בחירות. ואז, המגבלות האלה
באמת לא ראוי שתיעשנה. לכן, הבקשה שלהם היא שאם אנו נמצאים בתקופת מאה יום לפני
הבחירות, הרי התנאים יהיו הרבה יותר פחותים.
כן. זה בא, כדי להיות כאן סיעה ולהנות מהמימון.
ש' גוברמן;
הערה - כל הנושא של התפלגות, בעקבות פסק-הדין בענין שגב, קיבל ביטוי ע"י
הכנסת, כאשר סעיף 6א לחוק היסוד תוקן. חוק יסוד: הממשלה סעיף
5 תוקן, אבל חוק יסוד: הממשלה החדש לא תוקן. הוא לא תוקן - וזכרוני אולי בוגד בי
- מפני שבוועדה דנו אז באפשרות לתקן את החוק החדש. היו שלוש גירסאות לפני
הוועדה. השאלה של תיקון של החוק החדש נשארה ב"צריך עיו"ן. תוקן רק החוק הקיים.
טוב. אני מציע לאשר את זה. אם תראו לנכון לתקן את חוק היסוד, זה בסדר.
חבר-הכנסת רון נחמן, האם יש לך רביזיה?
נקודה ראשונה היא בענין האותיות. המצב הנכון שהיה עד היום הוא, שאם בא-כוח
הסיעה התנגד למי שרצה את האותיות שלו זה היה נגמר שם. ברגע שמעבירים את הנושא
לוועדת הבחירות, שהיא פוליטית, ויכולות להיות כל מיני אינטריגות - והיום, זה
נניח "הדרך השלישית", "דוד לוי", "בא-גד" ואני לא יודע מי עוד - מתחיל להיות
סחר-מכר בתוך העסק הזה. לדעתנו, הסעיף הזה לא טוב.
אם אני מתנגד, מהסיעה שלי לא יכולים לתת.
היו"ר ד' צוקר;
את המהות שינינו, אך לא את הגוף שמחליט.
כן. אני אומר, שזו נקודה ראשונה.
נקודה שניה היא, שבענין הסמכות בכלל של בא-כוח לא יהיה בא-כוח המפלגה אלא
סיעה; מפלגה זה דבר חדש. אתה לא יודע בכלל מי יעשה את מה. לא יכול להיות, שיעשו
בתוך סיעה כאן ו יתפלגו וילכו לכל מיני דברים כמו "הדרך השלישית", נניח, במפלגת
העבודה ואצלנו - "דוד לוי". זה צריך להיות בא-כוח הסיעה. בא-כוח המפלגה זה עוד
יצור, שעדיין לא בא לעולם בכלל.
זה ענין של אי הבנה. אנו, בכל המקומות, הפכנו את הישות היחידה הרלוונטית
למפלגה ולא לסיעה. אין כאן שום דבר, שיש לו השפעה פוליטית לכאן או לכאן. כלומר,
זה בא-כוח מפלגה משום שאנו תיקנו בהתחלה, וזה התחיל מאתמול. ברגע ששינינו את
המפלגה כגוף הרלוונטי היחידי, ולא סיעה בכנסת, אלה תיקונים טכניים לכל אורך
החקיקה.
רי נחמן;
אני מבין, אך ברצוני לומר לך את ההשלכות ומה יוצא כתוצאה מהתיקונים הטכניים.
כרגע, אני מדבר רק לגבי האותיות.
היו"ר ד' צוקר;
לא. אמרתי את דבריי עכשיו לגבי בא-כוח.
הוא מתכוון בדיוק לסעיפים שהורדנו אתמול. למשל, יבוא דוד לוי ויאמר: "המפלגה
שלי גם מיוצגת ע"י סיעה, כי יש לי שני חברי-כנסת בליכוד בכנסת" בהנחה שהוא לא
יתפלג.
חבר-הכנסת דוד מגן יושב כאן כרגע על ה- ticket שלנו, של הליכוד. תראה את
האבסורד שיש כאן. חבל שהוא איננו, שכן הייתי אומר לו זאת. אנו שלושה חברי ועדת
חוקה: הוא, חבר-הכנסת דן מרידור ואני. תבין, שזה דבר אבסורדי כאן. הוא מייצג
אינטרס שלי.
הוא טוען את הדבר הזה לענין מה זה "מפלגה המיוצגת ע"י סיעה". השאלה היא האם
דוד לוי יכול להגיד שהוא מיוצג ע"י הסיעה שקוראים לה- - -
אני מדבר על האותיות.
היו"ר ד' צוקר;
תבר-הכנסת רון נחמן, על ענין האותיות ביקשת רביזיה. אני מאשר רביזיה, ומיד
נקבע מתי ההצבעה.
לגבי הדבר השני, אני מנסה לשכנע אתכם, שאין כאן שום תקפות ואין כאן שום השש.
חבר-הכנסת צחי הנגבי, ברצוני שגם אתה תבין זאת. אתמול משעה שקבענו - וזו שורה
שלמה של תיקונים שהם רק תיקונים טכניים - שהגוף הרלוונטי הוא מפלגה ולא סיעה,
תיקנו לכל האורך בשורה שלמה של חוקים את החקיקה, כך שהמפלגה היא בעלת הבית למעשה
על הכל, גם על בא-כוח. אני לא רואה כאן שום חשש. אינני רואה מישהו שיקבל פרשנות,
לפיה שני חברי-כנסת בתוך הליכוד הם מייצגי המפלגה.
ר' נחמן;
לגבי סעיף האותיות, ברצוני להבהיר עצמי היטב. למעשה, הסמכות של ההתנגדות
לאותיות הועברה לוועדת הבחירות. אם קודם הייתי בא-כוח הסיעה והתנגדתי, נגמר
לגבי השמות, הבינונו. אני מבקש ממך, שאת הדבר השני תעזוב. חבר-הכנסת רון
נחמן, אני צריך להסביר לך זאת מהתהלה, כי באת ממש בסוף ישיבות בנות הרבה מאד
שעות. אנו קבענו, שהמפלגה היא הכתובת היחידה לכל, ולא סיעה או רשימת מועמדים.
לבן, אין שום חשש בדבר הזה. לכן, אנו תיקנו גם בענין באי-הכוח. חבר-הכנסת צחי
הנגבי, תרדו מזה, כי אני אומר לכם - ואני מקווה שאתם מאמינים להגינות - שאין לזה
כל משמעות שהיא.
לגבי הרביזיה, השאלה היא מתי אתם רוצים לקיימה.
צי הנגבי;
זה לא ענין של רביזיה או הצבעה, כי, בסופו של דבר, יש רוב לכל דבר.
היו"ר די צוקר;
האם אתה רוצה, שאומר לך מה ההגיון שהיה כאן?
ש' שהם;
אומר זאת בצורה אובייקטיבית. השאלה היתה מה קורה כאשר למפלגה מסויימת אין
אות, שהיא משתמשת בה במערכת הבחירות הנוכחית. השאלה אז היא אם היא איננה משתמשת
באותה אות במערכת הבחירות הנוכחית ובשם המפלגה אין כדי להטעות, האם מותר למפלגה
אחרת, שרצה בבחירות האלה, להשתמש באותה אות ולקחת אותה לשם שלה.
צי ענבר;
לא. זה פחות מזה - להשתמש באותה אות בתוך צירוף של אותיות נוספות. אסור
להשתמש רק באותה אות.
צי הנגבי;
זו לא בעיה חדשה. מה השתנה?
ש' שהם;
עד היום, אם השם היה של מפלגה במערכת בחירות קודמות היא יכלה לאסור זאת
"אינני מוכנה". היום, אומרים - ואני חושב כך מבחינת ההגיון הצרוף של
הדברים - שאם מפלגה לא משתמשת היום באותה אות - - -
צי הנגבי;
מדוע תמיד ההגיון הצרוף הוא נגד הליכוד?
שי שהם;
מרגע זה אינני מדבר.
צי הנגבי;
אנו חשים, שזה פוגע בנו, באותיות שלנו, שאנשים ישתמשו בהן לגיוס תמיכה
שאמורה לבוא רק מהמחנה שלנו.
צי ענבר;
אם זה מטעה, יש סעיף, כלומר יש איסור על כך.
שי שהם;
חוץ מזה, סעיף הטעיה יש תמיד.
היו"ר ד' צוקר;
חבר-הכנסת רון נחמן, לפי זה, אי אפשר לתקן אף פעם. זהו הענין. יש בזה הגיון.
רי נחמן;
מדוע צריך לעשות זאת עכשיו?
היו"ר ד' צוקר;
לא יאושר שום צירוף אותיות, שיש בו כדי להטעות. לא יהיה מצב, בו אם יש אות
יתומה, שאתה לא עושה בה שימוש, מישהו יוכל לעשות בה שימוש שיכול להטעות.
צי הנגבי;
אבל, שוב, זו הכרעה של גוף פוליטי.
היו"ר ד' צוקר;
כן, זו הכרעה פוליטית.
צי הנגבי;
זה דבר שלא עושים, כמו שאתה עושה. עושים זאת בהסכמות.
היוייר די צוקר;
האם אתה רוצה לדבר עם חבר-הכנסת מגן? את הרביזיה מאשרים. למרות שאין לכם
רוב, אני אומר שאני בעד לאשר את הרביזיה וזה בסדר.
זה הדבר הכי רגיש, ואתה משנה אותו בדקה ה-90 על פי דרישה של מפלגה מסויימת
שפרשה מהליכוד כדי להשתמש באותיות של הליכוד.
האם אתה רוצה שיו"ר ועדת הבחירות יכריע בזה?
צ' הנגבי;
אני לא מוכן. אני רוצה, שהמצב ישאר כמו שהוא. מה השתנה? גם קודם היתה יכולת
ללכת לבית-המשפט העליון.
ר' נחמן;
הוא ילך. מדוע אני צריך ללכת? אינני מבין זאת. הוא יצא מאיתנו, והוא רוצה
לקבל איזה שהוא דבר.
היו"ר ד' צוקר;
אין ספק, שיש בתיקון הזה הגיון. אתם אומרים: "יש הגיון? - תעשו זאת יום לאחר
הבחירות, ולא עכשיו".
יש כאן מגעים, שמטרתם להוכיח שאין החלטות שרירותיות, ואתם עוד דבר מוסיפים.
היו"ר ד' צוקר;
אם כך, מדוע אתה בא הנה?
להבדיל מכם, איננו רוצים לפעול בברוטליות. אנו משאירים אותו. גם לנו יש רוב
להחליפו תוך שניה בדיוק, אך אנו לא רוצים זאת. זה לא אומר שהוא יכול לעשות פה
ככל העולה על רוהו בתמיכת יושב-ראש הוועדה.
אתה לא יכול לבוא אליהם בטענות, כי אף אהד מהליכוד מלבדו לא היה כאן. אני
לפחות הייתי כאן ועוררתי את השאלות האלה, כי אני הושב שאין -זה נכון. אולי הכוונה
טובה, אך התוצאה תהיה לא טובה. הבאתי זאת להנהלת הסיעה שלנו.
צי הנגבי;
טוב, שהבאת זאת לדיון.
היו"ר ד' צוקר;
מתי אתם רוצים שנצביע על זה?
מתי שאתה רוצה. זה לא משנה. אם הענין הזה נחתך ברוב, אנו צריכים את תמיכתך
בענין, כיושב-ראש הוועדה, כדי לקבל את אותה תמיכה גדולה בכנסת שמאמינה שלא עושים
שינויים בדברים כאלה בחטף. אנו רוצים גם את תמיכת סיעת מפלגת העבודה בנושא.
היו"ר די צוקר;
דורית ואג, תוך כמה זמן תוכלי להודיע לכל חברי הוועדה על כך שישנה רביזיה?
די ואג;
אם ההדגשה היא על כל חברי הוועדה שנמצאים בבנין, ולפי מה שאני רואה ישנם
עשרה אנשים בבנין, אני מקווה, שאוכל לעשות זאת תוך עשר דקות אך אינני רוצה
להתחייב.
נקיים הצבעה בשעה 14:55.
אני מפסיק את ישיבת הוועדה.נקיים
(הישיבה הופסקה בשעה 14:38.)
(הישיבה חודשה בשעה 14:55.)
אני מחדש את ישיבת הוועדה. חבר-הכנסת רון נחמן הגיש לנו רביזיה על סעיף 3
לתיקון, לגבי תיקון סעיף 61 שעניינו אותיות המפלגות. מי בעד קבלת הרביזיה?
הצבעה
הרביזיה על סעיף 3 לתיקון, לגבי תיקון סעיף 61 שעניינו
אותיות המפלגות, התקבלה.
היו"ר ד' צוקר;
הרביזיה התקבלה. חבר-הכנסת רון נחמן, מהי הצעתך?
רי נחמן;
אני מציע, שהמצב הנוכחי כפי שהוא ישאר.
היו"ר ד' צוקר;
אני מעמיד להצבעה את הצעתו של חבר-הכנסת רון נחמן לשמור על המצב כפי שהוא
היה קודם.
הצבעה
הצעתו של חה"כ ר' נחמן, לשמור על המצב כפי שהוא
היה קודם, התקבלה.
היו"ר די צוקר;
הרביזיה התקבלה, והצעתו של חבר-הכנסת רון נחמן התקבלה. אנו לא כוללים בתיקון
את תיקון סעיף 61, ואנו נשארים במצב הקודם.
מ' קצב;
יושב-הראש, אני מבקש, בכל מה שנוגע לחוקי בחירות, במיוחד נוכח העובדה שהיום
הכנסת אישרה את הצעות החוק בהצבעה מוקדמת לפיזור הכנסת, להמנע מקבלת חוקים
מהותיים, הצעות חוק מהותיות, שלא בהסכמתם או בהתייעצות או בנוכחותם של נציגי שתי
הסיעות הגדולות. רוב מקרי של נוכחות של סיעות קטנות, אלה שמתכוונים להיות סיעה
בבחירות הקרובות, סיעה נפרדת מאיתנו, יכול לשנות.
היו"ר ד' צוקר;
זה בסדר, אך זה מותנה רק בדבר אחד - שאכן יבואו לשבת בישיבות. זה מותנה בזה
שיהיה אדם אחד שלכם שיהיה בדיונים.
רי נחמן;
בינתיים, מאז רצתי להתייעץ עם הסיעה בקשר לנושאים שקודם דנו בהם ועד שהגענו,
חבר-הכנסת צחי הנגבי ואני, עלה הסעיף שאושר כאן בענין פרישה מסיעה. חבר-הכנסת
משה קצב, זה חשוב לאור מה שאמרת לפני דקה. בפרישה מסיעה יש ענין של מאה יום לפני
כן שצריך להודיע. אנו נחפש את האנשים.
היו"ר ד' צוקר;
אתם מבקשים רביזיה.
ר' נחמן;
אנו מבקשים רביזיה בענין הזה.
היו"ר ד' צוקר;
המשמעות לגבי שני חברי סיעה שלכם היא, שהם לא יהיו סיעה ולא יהנו משום תנאים
הנילווים למעמדם כסיעה.
צ' הנגבי;
לכן, אנו מתנגדים לזה.
ר' נחמן;
הם יהיו מפלגה. הם לא יהיו סיעה.
היו"ר ד' צוקר;
כלומר, אתם לא רוצים שזה יכנס בקריאה ראשונה.
צי הנגבי;
ודאי, שלא.
היו"ר ד' צוקר;
הבנתי. אתם הגשתם רביזיה. אנו אישרנו אפשרות בתוך מאה ימים שלפני הבחירות,
כלומר בפרק הזמן הזה של סוף עידן הכנסת, גם למי שאיננו שליש או איננו שלושה לקבל
מעמד של סיעה. כלומר, אם הקונצפציה הראשונה היתה, שלא לאפשר פרישה שמאפשרת העברת
שלטון מצד לצד, ההנחה היא שבמאה ימים אין שום אפשרות להעביר שלטון מצד לצד.
מי קצב;
מה משמעות של "הסיעה" עכשיו בתוך מאה הימים?
היו"ר ד' צוקר;
המשמעות היא מימון המפלגות.
מ' ינון;
לגבי זה, כבר יש הוראה.
צי הנגבי;
המשמעות היא, שכל מי שלא ייבחר בפריימריס יוכל להקים סיעה ולקחת את הכסף
לבחירות.
היו"ר ד' צוקר;
צריך שאלה יהיו כל שניים. אני חושב, שמבחינת חעמדות, אני יודע מה אנשים
יצביעו. חבר-הכנסת משה קצב, ברצוני שתבינו היטב. אני חושב, שאני עוזר לכם
באינפורמציה, ותחליטו כרצונכם. המשמעות היא, שאם שני חברים שהם היום חברי ליכוד
ירצו להקים סיעה ואחר כך לרוץ כמפלגה לבחירות, הם לא יוכלו להנות ממעמד של סיעה
ומתנאי המימון שהם פועל יוצא של מעמדם כסיעה.
קריאה;
המימון הוא מימון הבחירות.
צי ענבר;
לא. זה גם מימון הוצאות שוטפות.
היו"ר ד' צוקר;
וזאת, לחודשיים שנותרו.
א' שיל"ת;
יש עוד השלכות.
מי קצב;
המדינה נותנת להם כסף.
צי ענבר;
יש את שינוי הרכב ועדת הבחירות המרכזית.
אי שיל"ת;
סיעה מקבלת יצוג בוועדת הבחירות ובוועדות הקלפי. לסיעה יש גם יותר דקות
שידור בטלויזיה וברדיו.
רי נחמן;
היא לא צריכה 50 אלף חתימות.
א' שיל"ת;
50 אלף - כן, אך היא לא צריכה את הענין של 1,500.
היו"ר ד' צוקר;
כלומר, פרט למימון, המשמעויות הן גם המשמעויות הנילוות. האם אתם רוצים לעשות
'חושבים' פעם שניה?
ר' נחמן;
כן.
צ' הנגבי;
תחילה, בואו ונעשה רביזיה.
רי נחמן;
צריך לעשות רביזיה על החלטה.
י' מצא;
זו רביזיה לצורך ההתייעצות.
חברים, תהיו רציניים. מדובר בשני החברים שחבר-הכנסת יהושע מצא דיבר עליהם.
פ' בדש;
מדובר גם בחברי-הכנסת קהלני וזיסמן.
היו"ר די צוקר;
נכון מאד. מאחר ויושבים כאן אנשי הליכוד ניתנה הדוגמא האחרת.
כן.
ת' אדרי;
תרדנה לכם שש שעות.
י' מצא;
האם יש מגבלה עד מתי הם יכולים להכריז על עצמם כסיעה?
צי ענבר;
עד 49 ימים, כלומר עד יומיים לפני הגשת הרשימות.
היו"ר ד' צוקר;
לגבי פורשים, אגיד לך כמה זמן יהיה להם להגיש רשימה. זה יהיה אהרי הפריימריס
שלכם, שהם ב-26, והם יוכלו לעשות זאת עד ה-1 באפריל או משהו כזה - נכון? מדובר
על 47 ימים.
צי ענבר;
יהיה להם זמן עד יומיים לפני כן.
היו"ר די צוקר;
יהיו לכם 8-7 ימים כדי להגיש זאת. חבר-הכנסת צהי הנגבי, הסברתי את
המשמעויות.
אי רביץ;
למשל, אתם, מרצ, וגם אנהנו, סיעה המורכבת משתי מפלגות. בהצעת החוק הזו אנו
תיקנו, שבאי-כוה יהיו באי-כוח המפלגות. - האם זה נשאר?
היו"ר ד' צוקר;
כן.
אי פורז;
יושב-הראש, אחד שיש לו חשש, מכין את הכל בתכנית מגירה, וביום שהוא נכשל הוא
רץ. אתה לא צריך לאפשר את זה.
היו"ר ד' צוקר;
אתה רוצה, שרוצים להפיל את זה. הם הולכים להפיל את זה.
צי ענבר;
אם זה נופל - נופל. אם זה לא נופל - אני מבקש דבר אחד; להשוות את מספר הימים
לזה שישנו בסעיף 57א לחוק הבחירות - 90 ימים. כלומר, אני אומר שאם שם זה 90
ימים, גם כאן זה צריך להיות 90 ימים.
לענין חוק מימון מפלגות, ביררתי את הנושא הזה עם המחוקק, דהיינו עם חבר-
הכנסת מיכאל איתן. מה שאמרתי אכן זה כך, וההנמקה היתה כזו מדובר על הכנסת ה-15,
כי בכנסת ה-14 תהנה סיעה שהיא היום גדולה, אז היא תרויח גם אם היא תרד בכנסת ה-
14. שאלתי: "אם כך הדבר, במה ייגרע חלקה של סיעה קיימת מחלקה של רשימה חדשה?
מדוע רשימה חדשה אם היא תקבל שני מנדטים תקבל שלוש יחידות מימון הוצאות וסיעה של
הכנסת היוצאת בת שני חברים, שתזכה גם בכנסת הבאה בשני חברים, תקבל רק שניים?".
"לסיעה בכנסת היוצאת יש כבר יתרונות. יש לה פחות הוצאות. לסיעה
ברשימה חדשה יש יותר הוצאות".
אני זוכר את הדיון בוועדת הכספים, כשאני טיפלתי בחוק, וגם לי היתה תרומה
קטנה כלשהי. ההנמקה של חבר-הכנסת מיכאל איתן היתה בדיוק זו: מפלגה שמגדילה בהרבה
מאד את כוחה לא צריכה להיות מוצפת בכסף, ומפלגה שמאבדת מכוחה לא צריכה להכנס
לפשיטת רגל. קיבלנו זאת. צריכים לעשות מערכת בלימה כלשהי. באותה מידה שלצומת היה
עודף כסף ולא ידעה מה לעשות איתו כך היה לא צודק שהליכוד- - -
היא זוכה, אך היא לא זוכה במלוא העליה אלא רק במחצית ממלוא העלית. גם זה
סביר. אלה לא צריכים להיות הימורים.
היו"ר ד' צוקר;
אתה העלית את זה, כי אתה תומך בזה - ביצירת מצב שווה יותר.
צי ענבר;
אני לא תומך בשום דבר. אני העליתי זאת, מפני שלא ראיתי הסבר סביר.
היו"ר ד' צוקר;
מדוע אני צריך להתיחס לזה עכשיו? מה עשיתי רע?
אי פורז;
לגבי רשימה חדשה, אין קריטריון.
צי ענבר;
היות וזו סוגיה שנוגעת לבחירות הקרובות, חשבתי שראוי להעלות זאת.
היו"ר ד' צוקר;
האם החליטה על זה ועדת הכספים?
צי ענבר;
כן.
היו"ר ד' צוקר;
זה יהיה כמעט לא בסדר, אם אני אתיחס לזה. מדוע שאעשה זאת? לעשות עכשיו תיקון
עקיף בחוק של ועדת הכספים - אין לזה צורה.
אי פורז;
נכון. אז מה? באופן מעשי, אתה יכול להתיחס לזה.
צי ענבר;
לולא דנה הוועדה הזו כרגע בחוק מימון מפלגות, לא הייתי אומר דבר. אבל, היא
דנה לא בנושאים כספיים.
היו"ר ד' צוקר;
הכל בהקשר לתיקונים שהצענו כאן.
אי פורז;
הגשתי הצעת חוק לתיקון הענין הזה.
היו"ר ד' צוקר;
עכשיו, זהו ענין פרוצדורלי.זה אומר לעשות עכשיו תיקון עקיף לחוק שהוא
בסמכות ועדה אחרת של הבית.
א' פורז;
אם היה זמן מספיק, ועדת הכספים היתה דנה בזה לכאן או לכאן במליאה. זהו ענין
פוליטי ומפלגתי בין מפלגות. אם נציגי המפלגות כאן ישתכנעו שיהיה כאן רוב לזה,
אפשר להעביר זאת. מה זה משנה? אפשר לחשוב, שכאשר אני הולך לוועדת הכספים אני
הופך יותר לאיש כלכלה וכאשר אני בא לכאן אני הופך ליותר יותר משפטן.
צי ענבר;
חבר-הכנסת פורז, אני שוכנעתי שיושב-הראש צודק, כי כל התיקונים עד עכשיו היו
תיקונים שנבעו מענין הגדרת "מפלגה". התיקון הזה הוא אכן תיקון כספי טהור, ומקומו
בו ועדת הכספים.
היו"ר ד' צוקר;
תעשו זאת. יש לכם זמן.
אי פררז;
אין זמן.
צ' ענבר;
ועדת הכספים יכולה להביא זאת ישירות לקריאה ראשונה.
ריק ועדת החוקה, חוק ומשפט יכולה לשנות חוקי בחירות.
צ' ענבר;
האם זה לגבי מימון מפלגות?
רי נחמן;
עשינו זאת תמיד כאן, בועדת החוקה, חוק ומשפט.
היו"ר ד' צוקר;
חבר-הכנסת דוד מגן, רביזיה של הליכוד הפילה את התיקונים. חבריך לסיעה הפילו
אותם.
די מגן;
זה לקריאה ראשונה - נכון?
היו"ר ד' צוקר;
כן.
די מגן;
אני מבקש, שהניסוח המקורי יישמר, כי הרי, בסופו של דבר, הוא יעבור
בהסתייגויות בקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת.
היו"ר ד' צוקר;
הוא ישנו.
למען הדיוק, בשעה 16:00 יש דיון.
די מגן;
בסדר. אנו רצינו פשוט להגיע למצב, שהליכוד יתהיל להתכתש עם המפלגה הקטנה
בגלוי, והגענו לזה.
אינני נבהל מההצבעה בקריאה ראשונה, אך בקריאה שניה ושלישית נוסח ההסתייגות
שלי במליאה יהיה הנוסח עליו דווחנו.
צי ענבר;
וזאת, אלא אם כן יבקשו נושא חדש.
לדעתי, ועדת הכספים רשאית להוציא לקריאה ראשונה תיקון לחוק מימון מפלגות.
אי פורז;
האם אפשר לעשות זאת בלי קריאה מוקדמת?
היו"ר די צוקר;
סיכום הנושא; חבר-הכנסת פורז, אני מבקש ממך לבוא בדברים עם יושב-ראש ועדת
הכספים. במידה ומבחינתו זה בסדר - והשוב לי הענין הזה - בין קריאה ראשונה לשניה
נעשה את התיקון. האם זה מקובל?
הישיבה תתהדש בשעה 00;16.
אני מפסיק את ישיבת הוועדה.
(הישיבה הופסקה בשעה 10;15.)
(הישיבה חודשה בשעה 16:00.)
אני מחדש את ישיבת הוועדה. על סדר היום רביזיה של חבר-הכנסת רון נחמן. הענין
עצמו נדון בחלק הקודם של הישיבה. מי בעד הרביזיה של חבר-הכנסת רון נחמן?
הצבעה
הרביזיה של חבר-הכנסת רון נחמן התקבלה.
היו"ר ד' צוקר;
הרביזיה התקבלה. הצעתך היא למחוק את הסעיף, שהוועדה קיבלה, שעניינו סיעה
המתפלגת ופורשת בתקופת מאה הימים שלפני הבחירות. - נכון?
ר' נחמן;
כן.
היו"ר די צוקר;
אני מעמיד להצבעה את הצעתו של חבר-הבנסת רון נחמן.
הצבעה
הצעתו של חה"כ רון נחמן התקבלה.
היו"ר ד' צוקר;
ההצעה התקבלה.
אני נועל את ישיבת הוועדה.
תודח לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה 02;16.
