הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 458

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי. כ"ג בשבט התשנ"ו (13 בפברואר 1996) שעה 10:00

נכחו;

חברי הוועדה; ד' צוקה - היו"ר

י' לוי

ד' מרידור

א' רביץ

מוזמנים; שלמה גוברמן - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

יהושע שופמן - " " "

זאב בונה - רשם המפלגות, משרד המשפטים

משה ינון - משרד המשפטים

תמי אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-14

מוטי בס - משרד מבקר המד י נה

איטה וצלר - יי " יי

תנ"צ אורה בר-גיל - המשרד לבטחון פנים

סנ"צ אבי היימן - " " "

עודד ברוק - " " "

נורית ישראלי - נציבות שירות המדינה

אהוד שיל"ת - המפקח הארצי על הבחירות, משרד הפנים

איילת ויטנברג - משרד הפנים

דפנה הולץ

יועצים משפטיים; ש' שהם

צ' ענבר

מנוזלת הוועדה; די ואג

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; 1. הצעת חוק יסוד; הכנסת - של חבר-הכנסת רחבעם זאבי.

2. חוק יסוד; הכנסת (תיקון מסי 29)(הזכות להציע מועמדים בבחירות

לכנסת), התשנ"ו-1996.

3. חוק יסוד; הממשלה (תיקון מסי 3}(הזכות להציע מועמד בבחירות

לראש הממשלה), התשנ"ו-1996.

4. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 31) (הזכות להציע רשימת

מועמדים), התשנ"ו-1996

הכנסת - של חבר-הכנסת רחבעם זאבי

היו"ר ד' צוקר;

אני פותח את הישיבה. על סדר-היום מספר תיקונים בהוק יסוד; הכנסת, בהוק

הבחירות לכנסת, בחוק המפלגות.

נתחיל בהצעת החוק של חבר-הכנסת זאבי והוא יציג בקצרה את הצעתו.

די ואג;

יש פה נוסח מתוקן של הצעת חוק יסוד; הכנסת.

היו"ר די צוקר;

הממשלה עבדה על זה ואפשר לחלק את הנוסח החדש.

בזמנו חוקק תיקון לחוק יסוד; הכנסת שבא למנוע מבעל אזרחות זרה להשתתף במירוץ

לבחירה לכנסת, החוק ההוא נקרא חוק כהנא. הוא בא למנוע מכהנא לרוץ לכנסת מפני

שהוא היה בעל אזרחות אמריקנית וחשבו שהוא לא יותר עליה. הוא אמנם ויתר על

האזרחות האמריקנית והמשיך להתמודד לכנסת אבל החוק נשאר.

אני יודע שבמשך השנים היו כמה אנשים בכמה מפלגות שרצו להתמודד והמפלגות רצו

שהם יתמודדו. הם אמרו שהם מבינים שהם יצטרכו לוותר על האזרחות הזרה והיה והם

ייבחרו אבל כל עוד הם לא נבחרו הם לא רוצים לוותר עליה. המקרה הקיצוני היה עם

אבא אבן, הוא לא רצה לוותר על האזרהות גם אם הוא י יברור.

יש לי מקרה קונקרטי בסיעתי והצעתי את ההצעה הזאת. היו לי דברים עם שר

המשפטים ואנשיו, הציעו לי תיקונים מסוימים שקיבלתי אותם. אני מביא את ההצעה הזאת

שהיא גם על דעתו של שר המשפטים.

היו"ר ד' צוקר;

אני מזכיר מקרה נוסף של ליסה בלום שהגיע לבג"צ והוא דומה למקרה שהצגת. היא

היתה מועמדת ברשימה של רצ במקום התשיעי. היא ביקשה בדיוק מה שהצעת החוק שלך

מבקשת, זה לא היה אפשרי ובסופו של דבר היא נאלצה למשוך את המועמדות שלה.

נשמע את מר שופמן. כאמור, הממשלה תומכת בכוונה של הצעת החוק.

י' שופמן;

כן, בסייג שלא יבוטל הסעיף כולו אלא ייקבע שחבר כנסת לא יצהיר אמונים אלא אם

כן הוא ויתר על האזרחות הנוספת. אדם בעל אזרחות כפולה יכול להיות מועמד ואם הוא

ייבחר הוא לא יצהיר אמונים עד שיעשה את הדרוש ממנו לוותר על האזרחות הנוספת. זה

המצב לגבי שופטים. אדם יכול להציג את המועמדות שלו לשופט ואם הוא ייבחר לשופט

הוא לא יושבע אצל נשיא המדינה אלא אם כן השתחרר מהאזרחות הנוספת.

היו"ר די צוקר;

בין הבחירות לבין ההשבעה הוא צריך להיפטר מן האזרחות הנוספת.



י' שופמן;

הוא צריך לעשות כל מה שהוא יכול כדי להיפטר מהאזרחות הנוספת. הצענו תיקון

הממשלה מכיוון שההל מהבהירות הקרובות יש מערכת דינים

שונה לגבי ראש הממשלה, הצענו שאותו דין יחול על שרים שאינם חברי כנסת ומי שיתמנה

לשר יצטרך לוותר על האזרחות הנוספת.

היו"ר ד' צוקר;

ברוח זו אתם מבקשים לתקן את שני חוקי היסוד.

שי ג וברמן;

אם אינני טועה, התיקון לגבי חוק יסוד: הממשלה מחייב רוב של 61. עד כה קיבלה

הממשלה החדש. מתוך הנחה שחוק יסוד: הממשלה עדיין

לא היה בתוקף כשהתקבלו שני התיקונים, הרי הדרישה שקובע סעיף 56 להוק יסוד: הממשלה

החדש שיש צורך ברוב מוחלט של חברי הכנסת בכל הקריאות עדיין לא נכנס לתוקפו. אבל

סעיף 63 לחוק יסוד: הממשלה החדש קובע לאמור: "הוראות חוק יסוד זה יחולו על בחירת

ראש הממשלה ועל כינון הממשלה, החל מהבחירות לכנסת הארבע-עשרה ואילך." לכן, אם

אנחנו מתקנים את החוק בהוראה שדנה בכינון הממשלה יש לי הרגשה - דעתי לא כל כך

מוחלטת בענין זה - שהתיקון הזה מחייב רוב של חברי הכנסת.

אינני בטוח בדבר לגבי התיקונים הקודמים אבל אינני חושב שזה משנה. יש כמה

הממשלה שנצטרך להעביר אותם ואני מציע לעשות מאמץ כדי שזה

יעבור ברוב של 61.

אני אבקש לקבל חוות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה על הסוגיה האם התיקון בחוק

יסוד: הממשלה מחייב רוב של 61. אם מפלגה תגייס רוב של 61 או לא זה עניינה אבל

קודם אני רוצה לדעת אם יש צורך בזה. אם זה לא יהיה ברוב של 61, זה יהיה על בסיס

של חוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. אני מבקש לקבל את זה בכתב.

כשהוועדה תאשר את ההצעה הזאת אני מציע שהיא תאשר שתי הצעות לנוסח הכחול:

1. הצעת חוק יסוד: חכנסת; 2. הצעת חוק יסוד: הממשלה.

מאיור שעמדת הממשלה זרזה לעמדת חברי הכנסת, אני מצרף את קולי ואת קולו של

חבר-הכנסת לוי אחרי שראיתי את תנועת ראשו. אנחנו תומכים במגמה על-פיה אדם לא

יצטרך מראש לוותר על אזרחותו שלעתים היא נכס, לעתים ביטוי של זהות, בלי שהוא יודע

שהוא נבחר לכנסת. מדובר על 120 איש בכל רשימה.

מאיזה חוק מועתק הניסוח?

מחוק בתי-המשפט.



היו"ר ד' צוקר;

"אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנו".

שחרור זה מעבדות או מעול קשה. זה אומר שהאזרחות תבוטל, או שהוא עשה כל מה שצריך?

י' שופמן;

לאו דווקא. זה אולי אומר שאדם יכול להגיש בקשה, מישהו צריך לאשר את זה וזה

לוקח חצי שנה אבל הוא עושה את מה שדרוש ממנו.

היו"ר ד' צוקר;

לא מדובר על זה שאין לו אזרחות כפולה, מדובר על זה שהוא מצדו עשה את כל

הצעדים הדרושים לשם ויתור על האזרחות? אלה שני דברים שונים.

המינוח הזה מופיע בחוק יסוד: הכנסת הקיים "כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנו".

פה נקודת הזמן היא הגשת רשימת המועמדים. אגב, התיקון משחרר את ועדת הבחירות

מהצורך לבדוק את האזרחות של כל אחד מהמועמדים.

אי שיל"ת;

אם יתקבל החוק, הנטל יעבור כנראה ליושב-ראש הכנסת.

אני חושב שהמונח "שחרור" הוא טוב. חוץ מהבג"צ של ליסה בלום מרצ היה אדם בשם

בנישו מאחת הרשימות היוניות שכמה ימים לפני הבחירות האחרונות לכנסת כאילו עשה מה

שהוא צריך כדי להשתחרר מאזרחות צרפתית. התברר שיש חוקים שונים ומשונים גם

במדינות אחרות ועקב קבלת אזרחות אחרת נשללת ממך האזרחות של אותה מדינה. השאלה

היא אם ברגע שהוא מודיע להם שיש לו אזרחות נוספת שוללים ממנו את האזרחות של אותה

מדינה? אם הוא מקבל אישור או לא - זה סיפור אחר, זה קיים במדינות דרום אמריקה.

המצב שם הוא מוזר ולא הצלחנו לקבל ממשרד החוץ חוות-דעת משפטית בשאלה הזאת. יש

להם הבחנה בין אזרחות לבין לאום של אורגה מדינה - לא במובן שזה קיים אצלנו כשמדובר

על לאום יהודי או ערבי ועל אזרחות ישראלית - והם שוללים חלק מהזכויות שלו של

הלאום מה גם שלא ברור אם הוא משתחרר מהאזרחות במובן הזה. הבעיה סבוכה. אני מציע

לא להשתמש במונחים אחרים כשוועדת הבחירות כבר סללה לפניהם את הדרך. אנחנו נעביר

את החומר מוועדת הבחירות ליושב-ראש הכנסת והוא ימשיך לטפל בזה.

אני מביו שהנוסח: לא ישמש כחבר הכנסת כל עוד לא הצהיר, נלקח מסעיף 16.

אפשרות אחת היא ללכת בכיוון של סעיף 41 ולהגיד שכהונתו נפסקת; אפשרות אחרת היא

מצב ביניים, כמו במקרה של חברת-הכנסת נאוה ארד, ויכולות להיווצר בעיות לגבי

מעמדו. נניח שהוא מתעקש והוא לא עושה את זה במהלך ארבע שנים? האם חבר כנסת אחר

נכנס במקומו או לא? יווצר מצב שבו יהיו בכנסת 119 חברים כי חבר כנסת אחד לא הצהיר

אמונים, הוא לא נהנה מזכויות חברי הכנסת אבל אף אחד לא נכנס במקומו.

אותו מצב קיים לפי סעיף 16 לגבי חבר כנסת שמתעקש לא להצהיר אמונים.

ש' שהם;

כפי שאמרתי יש אפשרות לומר שכהונתו נפסקת אם תוך שלושה חודשים או שישה חודשים

הוא לא מצהיר ואז ייכנס מי שצריך להיכנס במקומו על-פי הוראות חוק יסוד: הכנסת.

לדעתי, זה מצב אנומלי.



היו"ר די צוקר;

יכול להיות שזה היפותטי אבל יכולים להיות גם מקרים שאנחנו לא מסוגלים לצפות

אותם. אני מציע שנשאיר זאת לכנסת והיא תתמודד עם הבעיה הזאת כשהיא תיתקל בה.

יווצר מצב שבו בפרק הזמן בין פרסום התוצאות ברשומות לבין ההשבעה בכנסת לא יהיה

ברור מה מעמדו של הבר הכנסת.

מי בס;

לדעתי, לא רצוי להשאיר את העניו לטיפול פר מקרה.

היו"ר ד' צוקר;

אני מציע שנתעלם במודע מן האפשרות הכמעט בלתי אפשרית הזאת. אנהנו נשארים עם

הנוסה "לשם שיהרורו" ומפצלים את הנייר לשני חוקי היסוד.

די ואג;

אם מביאים בנפרד את הוק יסוד: הממשלה ובנפרד את הוק יסוד; הכנסת, הרי חוק

יסוד; הכנסת צריך לבוא כתיקון של חבר-הכנסת זאבי, וחוק יסוד; הממשלה מטעם הוועדה.

אי שיל"ת;

אולי צריך לחייב חבר כנסת או מועמד להודיע ליושב-ראש הכנסת אם יש לו או אין

לו אזרחות כפולה. היום הכנסנו את ההודעה הזאת בכתב ההסכמה שכל אחד חותם משום

שסעיף 6(ב) מדבר על הגשת רשימת מועמדים. מאחר שעכשיו כל הנושא של רשימת מועמדים

יורד מסעיף 6(ב) ונשאר רק הנושא של החברות בכנסת, אני לא יודע אם אפשר להשאיר

סעיף כזה בכתב ההסכמה משום שאני תובע פה מידע שהוא כלל לא רלוונטי למועמדות,

ליושב-ראש ועדת הבחירות אין שום אינטרס לדעת. אם יש לו או אין לו אזרחות כפולה.

היו"ר ד' צוקר;

זאת הכוונה של הצעת החוק הזאת, זו איננה שאלה שעומדת על הפרק אם אתה מועמד.

לא מבקשים יותר מידע על האזרחות של חבר-הכנסת לוי חוץ מהאזרחות הישראלית.

אי שיל"ת;

איך יושב-ראש הכנסת ידע שיש לו אזרחות כפולה?

היו"ר ד' צוקר;

הוא יצטרך לומר את זה. זה לא רלוונטי בשלב המועמדות ואתה לא מבקש את זה

בטופס. מה שעולה מסעיף 16א הוא כי משעה שנבחר פלוני שמחזיק בשתי אזרחויות ברור

שהוא לא יצהיר אמונים לפני שהוא עושה מה שדרוש להיפטר מהאזרחות הנוספת.

ר' זאבי;

אני מציע שנשאיר זאת וכשהוא מועמד זה יהיה כתוב כדי שתהיה עליו בקרה.

היו"ר ד' צוקר;

כל הרעיון בהצעה שלך הוא; אל תידרשו לשאלת האזרחות שלו כי עד שהוא הופך להבר

הכנסת זו שאלה פרטית שלו.



ר' זאבי;

והיה והוא נבחר, מי יקפיץ את הדגל האדום ויגיד את זה?

י' לוי;

מה קורה היום?

היום אני מצהיר מראש בטופס המועמדות.

היו"ר די צוקר;

הבר כנסת שיש לו שתי אזרחויות הובתו מרגע שהוא נבהר לומר: אדוני יושב-ראש

הכנסת, עשיתי צעדים אלה ואלה. זו אהריות שהלה עליו. אפשר אולי לתקן את הטופס

ולכתוב שמשעה שמועמד נבהר להבר הכנסת הוא חייב להודיע את זה ליושב-ראש אבל לא

בשלב המועמדות, אחרת אנחנו מסכלים את כל הכוונה. הצעת ההוק של הבר-הכנסת זאבי

איננה הצעה טכנית אלא היא אומרת ששאלת האזרהות הכפולה איננה רלוונטית במובן העמוק

כל עוד הוא מועמד ולכן אני לא רוצה שזה יהיה בטופס.

י' לוי;

מאידך יכולים להיות שיכרוה ואי תשומת-לב. אני מציע להשאיר את זה בטופס.

היו"ר ד' צוקר;

מכוה מה?

י' שופמן;

אפשר לציין פרט טכני בחוק הבהירות לכנסת אם יש לו אזרהות כפולה ולא בודקים

שום דבר, כמו שהוא מציין את הכתובת שלו.

היו"ר די צוקר;

אני לא מציע לעשות את זה בהוק היסוד.

ר' זאבי;

אני הושב שיש בעיה פרקטית והגב' תמר אדרי לא מסוגלת להספיק בזמן את ענין

הטפסים.

ת' אדרי;

אני מסוגלת להספיק. פורמלית אני צריכה לבטל את הסעיף הזה בטופס ולהכין טופס

הדש ואין שום בעיה עם זה.

י' לוי;

אני מציע לעשות את התיקון בדרך אהרת ולא בנוסח שהעלה חבר-הכנסת זאבי. אני

מציע לכתוב; היה אזרה ישראלי גם אזרה של מדינה אחרת, ודיני אותה מדינה מאפשרים

את שחרורו מאזרהות זו, לא יהיה הבר הכנסת אלא לאחר שעשה... וכו'. במקום "לא יהיה

מועמד לכנסת", ייאמר; לא יהיה הבר הכנסת, וכל הפרוצדורות יימשכו.

בחוק הבחירות לכנסת, בסעיף 57 המדבר על רשימת מועמדים, יציינו גם את זה.

חבר-הכנסת לוי, ההצעה שלך מקשה ומסבכת.

היו"ר ד' צוקר;

אחרי שהוא נבחר אתה לא יכול לקבוע שהוא לא חבר הכנסת.

י' לוי;

אם היום מישהו נבחר והוא לא רוצה לוותר על האזרחות?

היו"ר ד' צוקר;

אני מציע שזה לא יהיה כתוב בטופס.

אי שיל"ת;

אם החוק הזה עובר, זה לא יהיה בטופס.

היו"ר ד' צוקר;

אם אנחנו מאשרים את סעיף 16א, הוא מטיל חובה על כל אחד משעה שהוא נבחר לחבר

הכנסת למלא את כל הוראות החוק, בוודאי את הוראות חוק יסוד; הכנסת.

י' לוי;

יושב-ראש הכנסת יצטרך לשלוח טופס לכל חברי הכנסת החדשים כמו שהוא עושה, למשל,

לגבי חובת דיווח על ההכנסות. יושב-ראש הכנסת ישלח מכתב; אנא, הודע לי אם אתה

בעל אזרחות כפולה.

ת' אדרי;

הבעיה היא שעד שנשבעים אמונים אין יושב-ראש כנסת.

היו"ר ד' צוקר;

שמואל יעקבסון יעשה את זה. מי יפנה את תשומת-לבו, איך יודעים את הכתובות של

חברי הכנסת החדשים וכן הלאה - אפשר לעשות זאת.

צ' ענבר;

יש דבר שלא מחוור לי. מה הן אותן זכויות של חבר הכנסת שעליהן מדובר בסעיף 16

ואנחנו מעתיקים אותן עכשיו לסעיף 16א כשיש לנו חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם

וחובותיהם? האם אלה אותן זכויות שמופיעות בחוק החסינות, או שהוא רשאי להגיש

הצעות לסדר-היום ולהשתתף בוועדות - דברים שלא מנויים בחוק חסינות חברי הכנסת? לא

נאמר שהוא לא ייחשב כחבר הכנסת.

י' שופמן;

הוא בדיוק כמו מי שלא הצהיר אמונים, הוא לא ישתתף ולא יצביע.



צ' ענבר;

עד היום לא התעוררה שאלה כזאת כי כל חברי הכנסת הצהירו אמונים.

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו לא עוסקים בהסדרת הוק יסוד: הכנסת אלא עוסקים בתיקון של נקודה ספציפית.

אני שואל: מה הן זכויותי מרגע שנבחרתי אבל עוד לא ה ושבעתי, יש שלושה שבועות

כאלה.

יש לד וקינות פרוצדורלית.

מה עם החסינות המהותית?

היא לא קיימת. סעיף 88 מקנה לך חסינות דיונית.

אני מעמיד להצבעה את הנוסח שהגישה לנו הממשלה על ביטול סעיף קטן 6(ב}

ובמקומו, אחרי סעיף 16 יבוא 16א. מי בעדו? מי נגדו?

הצבעה

הסעיף אושר

סעיף 16א אושר והוא יבוא כתיקון לחוק יסוד: הכנסת, בשם חבר-הכנסת זאבי.

אני מעמיד להצבעה את התיקון לחוק יסוד: הממשלה החדש, בנוסח שהגישה לנו

הממשלה, שמהותית וניסוחית זהה לסעיף 16א כשהוא מדבר על שרים, והוא יבוא כתיקון של

ועדת החוקה לחוק היסוד. מי בעדו? מי נגדו?

הצבעה

התיקון אושר

התיקון אושר.

הערה טכנית. אין כותרת לסעיף 16א המוצע. צריך לצרף לו כותרת.

אנחנו מסמיכים אתכם לעשות זאת.



2. חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 29)(הזכות להציע מועמדים בבחירות

לכנסת), התשנ"ו-1996.

3. חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 3)(הזכות להציע מועמד בבחירות

לראש הממשלה), התשנ"ו-1996.

4. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 31)(הזכות להציע רשימת

מועמדים), התשנ"ו-1996.

היור ד' צוקר;

אנחנו עוברים עכשיו למספר תיקונים בחוק יסוד: הכנסת, בחוק הבחירות לכנסת

ובחוק המפלגות.

אני חוזר קצת אחורה. מאחר שהתגלה חשש שיש סתירה בין סעיף 4 לבין סעיף 4א

בחוק הבחירות לכנסת, שעוסק בשאלה למי מותר להגיש רשימת מועמדים לכנסת, כדי להסיר

את החשש הזה ולפעול באותו נתיב שהכנסת הזאת התחילה לפסוע בו מאז הכנסת הקודמת,

אנחנו נדרשים לתיקונים שיבואו בהמשך הדיון. כלומר, ענייני מפלגות מוסדרים

באמצעות חוק המפלגות כשהכללים לניהול מפלגה וההסדרים הפנימיים והעקרונות שחלים על

אופי ניהול המפלגה יהיו בלעדיים ואי-אפשר יהיה לעקוף אותם באמצעות עמותה שמתארגנת

ברגע האחרון ומחתימה 1,500 איש. כדי למנוע את המצב הזה, אנחנו מתבקשים לתיקונים

שקיימנו עליהם דיון לפני כשלושה שבועות בהשתתפות נציגי המפלגות, המפלגות הביעו את

חוות דעתן.

על דעת כמעט כל הסיעות - על בסיס זה הוגשה הצעה כתובה על-ידי הממשלה - קבענו

שהנתיב הבלעדי להגשת רשימות מועמדים יהיה למפלגות, דהיינו, תישמר האקסקלוסיביות

למפלגות. קבענו שמפלגה המיוצגת על-ידי סיעה בכנסת אין ספק לגביה; מי שאיננו

מיוצג בכנסת יוכל להתמודד בבחירות לכנסת רק אם הוא נרשם כמפלגה ואושר כמפלגה, אם

אין לו סיעה בכנסת הוא יצטרך להוסיף 1,500 השמות שהיו חובה ב-4א. אלה ההנחות

לדיון, האם הצגתי אותן נכונה?

כן.

על בסיס ההנחות הללו קיבלנו מן הממשלה הצעות לתיקון בחוק יסוד: הכנסת, בחוק

יסוד: הממשלה ובחוק הבהירות לכנסת. בסוף הדיון נגיע לשורת תיקונים נוספת

שמתחייבת מן התיקונים הללו ומלוה הזמנים המשוער של הבהירות לכנסת הקרובה הנוגע

ל-100 ימים לפני כן.

זה נוגע גם למשטרת ישראל בענין הגבלת מועמדות.

אנהנו מתחילים בהוק יסוד: הכנסת (תיקון מסי 29)(הזכות להציע מועמדים בבחירות

לכנסת), התשנ"ו-1996-

כפי שהציג היושב-ראש, העקרון הוא שהנתיב המפלגתי הוא היחיד. זה חייב תיקונים

בחוקים נוספים כדי להתאים את ההוראות השונות לעקרון הזה. את העקרון הזה הוחלט

הכנסת. (קורא את סעיף 1).



היו"ר ד' צוקר;

דרכי ההתאגדות - בחוק המפלגות, דרכי הרישום - בחוק הבחירות.

מ' ינון;

(קורא את סעיף 2). סיעה לא מגישה יותר רשימת מועמדים אלא יש מפלגה שמיוצגת

על-ידי סיעה.

י' לוי;

התיקון הזה לא בא לבטל את המושג "סיעה" לגבי חוקים של מימון בחירות וייצוג

בכנסת?

היו"ר די צוקר;

מהבחינה הזאת הוא לא מבטל את המושג "סיעה".

אני מקווה שזו לא סמנטיקה בלבד בי לגבי מפלגות מדובר על דרכים להתאגדות

ורישום, ולא על תנאים להגשת רשימת מועמדים. חוק המפלגות מכיל גם תנאים ומגבלות

לרישום מפלגה. מכיוון שזו ההסמכה, אולי צריך להוסיף גם תנאים לרישום מפלגה.

צ' ענבר;

אני חושב שהמלה "דרכי" יכולה לחול גם על תנאים.

שי גוברמן;

האם לא מן הנחוץ היה שבסעיף 5א החדש ייקבע, כמו שכתוב בכותרת השוליים, שהזכות

להגיש רשימת מועמדים ונהיה רק בידי מפלגה? כאשר נאמר כאן; "רשימת מועמדים לכנסת

תוגש על-ידי מפלגה", אין בלעדיות של המפלגה.

היו"ר די צוקר;

אפשר לכתוב; "תוגש על-ידי מפלגה בלבד".

"תוגש רק על-ידי מפלגה".

היו"ר ד' צוקר;

זה אותו הדבר.

שי גוברמן;

התנאים להגשת רשימת מועמדים כתובים בחלק השני של הסעיף.

מ' ינון;

1,500 אנשים לא מגישים את הרשימה אלא הם תומכים במפלגה שרצה לכנסת.

הנוסח הוא; "רשימת מועמדים לכנסת תוגש על ידי מפלגה בלבד..." וההמשך כפי

שהוא מופיע.

אם כך, צריך לתקן את הכותרת. במקום "הזכות להציע מועמדים" צריך לכתוב:

"הגשת רשימת מועמדים", המלה "להציע" לא מופיעה בסעיף.

שי ג וברמן;

אני הושב שזה יועיל לפירושו של סעיף 5א אם הכותרת תישאר כפי שהיא "הזכות

להגיש רשימת מועמדים".

היו"ר די צוקר;

"הגשת רשימת מועמדים". בסעיף 5א ייאמר:

"רשימת מועמדים לכנסת תוגש על-ידי מפלגה בלבד" וגוי. האם יש התנגדות לנוסה הזה?

הצבעה

הנוסח אושר

אנהנו מאשרים את הנוסה כפי שהקראתי אותו.

אנהנו לא ממשיכים לפי הסדר המופיע כאן אלא בתיקונים המשתמעים מן התיקון הזה.

בניגוד לבהירות למועצות מקומיות שם נאסר על שוטרים וסוהרים להיבהר למועצות

המקומיות, הנושא הזה נשכח לגבי הבחירות לכנסת. כמו שלקציני צה"ל אסור להיבחר

לכנסת, אנחנו חושבים שראוי שכך יהיה גם לגבי סוהרים ושוטרים.

היום מורט- לשוטרים ולסוהרים להיבחר?

היום אין איסור.

אז למה שנאסור עליהם?

כי הסמכויות שבידיהם יצרו בעיה.

לסג"מ בצבא אסור להיבחר, לניצב במשטרה מותר.

הם רוצים לאסור על שוטר כלשהו להיות מועמד בבחירות ולהכניס מגבלה של 100 ימים

משום שבידי השוטרים יש סמכויות נרחבות כלפי אזרהים.



היו"ר די צוקר;

יש בארץ למעלה מ-30 גופים עם סמכויות מעצר, בואו לא נאפשר גם להם. למשל,

פקהים של רשות שמורות יוטבע.

עי ברוק;

הם עובדי מדינה. אחד התנאים לכך שהשר יתו סמכויות מעצר הוא שהעובדים יהיו

עובדי מדינה.

היו"ר ד' צוקר;

עובדי מחלקת הדקירות ברשות לניירות ערך.

נ' ישראלי;

הם עובדי מדי נה.

סנ"צ א' היימן;

בסעיף 56(א) בהגדרה של "עובד מדינה" מופיע: "לרבות עובד תאגיד שהוקם בחוק".

החסר שנובע מסעיף 56 בטעות יסודו כי מישהו סבר ששוטרים הם עובדי מדינה. אבל

שוטרים אינם עובדי מדינה משום שמקור העסקתם איננו חוק שירות המדינה (מינויים) אלא

פקודות המשטרה וזה סטטוס אחר לגמרי.

נ' ישראלי;

נוצרה פה אנומליה לגבי שוטרים וסוהרים בירק לשאר עובדי הציבור שמופיעים בסעיף

זה. הסעיף מתיימר לכסות את כל עובדי הציבור, הוא מתייחס לעובדי המדינה באופן

מפורש ובאופו מרחיב לעובדי תאגיד סטטוטורי ולקציני צבא אך הוא איננו מתייחס

לשוטרים וסוהרים. צריך לתת על זה את הדעת. בעוד שלגבי עובדי מדינה יש

דיפרנציאציה בין בכירים וזוטרים שמושגת על-ידי ההגדרה של ארבע הדרגות העליונות,

לגבי קציני צבא זה איסור גורף ומוחלט בלי שום דיפרנציאציה.

י' לוי;

קציני, או חיילי?

נ' ישראלי;

קציני כל דרגה שהיא בשירות הקבע, לכאורה קצין בחובה יכול.

צ' ענבר;

אם כתוב "קציני צבא בכירים" ואנחנו קובעים שסגו משנה הוא קצין צבא בכיר, זה

לא נכון.

נ' ישראלי;

השאלה היא איזה התאמות עושים; האם להכניס את השוטרים והסוהרים ולנהוג לגביהם

בחומרת יתר כפי שזה לגבי הקצינים, או להכניס אותם אבל לפי הבכירות? אז תתעורר

השאלה; האם לאסור רק על הבכירים או לאסור על כולם. צריך להביא בחשבון את

הסמכויות השלטוניות ואת כוחו של השוטר.

עמדת המשטרה היא שלא תהיה הבחנה בין דרגות. שוטרים רגילים מעורבים בכל מיני

אירועים ועימותים שהם על רקע פוליטי. לציבור יהיה קשה אחר כך לקבל את תפקידו של

השוטר במישורים איורים.

מי ינון;

הסיבות להגבלות החלות על אנשי צבא שונות מאשר לגבי השוטרים והסוהרים. זה בא

למנוע פוליטיזציה של הצבא.

י' לוי;

הטעם הזה חל גם על המשטרה.

א' שיל"ת;

אם הולכים לשיטת החוק ברשויות המקומיות, שם עבר החוק בלי שיקול דעת רציני

חוק טרנר ומצנע - לא בכנסת - אחר כך צירפו מתוך

טעות את דרגת אלוף עם רב-פקד בעוד שרצו לכתוב רב-ניצב. בטעות נכתב רב-פקד וכך

החוק עבר.

אני חושב שמר ענבר צודק. זה עומד בניגוד למה שכתוב בחוק היסוד. הרעיון היה

לנטרל פקידים בכירים וקציני צבא בכירים ולהגיד להם: אם אתם רוצים להיות מועמדים

- תתפטרו 100 ימים קודם. יש הבדל בין אלה לבין האחרים, הבדל שקיים בחוק הרשויות

המקומיות. אני מציע ללכת בעקבות הכלל הזה ואם היתר רוצים להיות מועמדים הם

יכולים לעשות זאת אבל יופסק שירותם. אם שוטר רגיל - לא קצין בכיר, או קצין זוטר

בצבא הקבע - רוצה להגיש מועמדות, לא צריך להגיד לו "תתפטר", כי זו הפרנסה שלו,

הוא מנסה את מזלו ויכול להיות שהוא אפילו לא נמצא במקום ריאלי. יופסק שירותו זה

לצאת לחופשה ללא תשלום לתקופה רלוונטית, או ל-100 ימים.

קשה מאוד לפגוע בזכות להיבחר, צריך לחשוב 77 פעמים לפני שנוטלים את הזכות

במדינה דמוקרטית שהיא כבר בת 50 האם יקרה משהו

למשטרה אם פקד בתחנה מסוימת יהיה מועמד אפילו ברשימה בעייתית לכנסת, לא ברשימה

קונסנסואלית?

זו לא שאלה של תיפקוד המשטרה אלא שאלה יותר עקרונית. אחרי שהשוטר זוהה

פוליטית, ראו אותו בכל מיני נסיבות והוא חוזר לשירות. אני רוצה לראות איך הוא

חוקר אחר-כך אדם מסיעה אחרת בעל השקפה אחרת. ההבחנה חייבת להיות חד-משמעית.

בתחום של יחסי משטרה-אזרח יש כוח של הפעלת סמכויות יותר מאשר צבא, נקודות החיכוך

הן יותר עמוקות, כואבות וחותכות. כבר היום כשאנחנו משתדלים לא להזדהות בשום פן

עם צד כלשהו במפה הפוליטית אנחנו שומעים טענות. כשאנחנו דנים במשטרה יש

להחמיר, להיפך, זכויות האזרח לא ייפגעו. חייבים לשמור על האיזון הנכון.

הואיל ומלכתחילה התייחס המחוקק אך ורק לבכירים, והיינה סטייה לגבי קצינים, אני

מציע לתקן את הסטייה ולהעביר זאת לסעיף 56 בחוק הבחירות, לא קציני צבא בכל דרגה

שהיא בשירות קבע, אלא בדרגות הבכירות.



נ' ישראלי;

בלי רבי סרנים?

צ' ענבר;

בלי רבי סרנים אלא רק בדרגות הבכירות. סעיף קטן (ב) אומר שכל אלה שלא נכללים

במתפטרים, צריכים להפסיק את שירותם, זאת אומרת, חלק מהמועמדים. הייתי מצמצם עד

כמה שאפשר.

היו"ר ד' צוקר;

מר ענבר מציע שבסעיף 56 בחוק הבחירות לכנסת נבטא באופן בהיר שמדובר על ארבע

הדרגות הבכירות בצורה אקוויוולנטית לשירות המדינה האזרחי.

נ' ישראלי;

ארבע הדרגות הבכירות בשירות המדינה הו הרבה יותר נמוכות מארבע הדרגות בצבא.

היו"ר ד' צוקר;

עמדת המשטרה היא לאסור את זה לחלוטין וזה אומר; תיקון חוק היסוד ותיקון חוק

הבחירות לכנסת.

ש' שהם;

אין ספק שזו פגיעה בזכויות האזרח אבל זה ענין מהותי כי כאשר חוקר בתחנת משטרה

מזוהה פוליטית זה דבר קשה.

היו"ר ד' צוקר;

צריך להיות ברור שפה אנחנו שוללים מכ-22,000 איש את הזכות להיבחר.

מ' בס;

לא שוללים מהם את הזכות להיבחר אלא מגבילים אותם כפי שמגבילים עובדי מדינה

בכירים.

י' לוי;

כמה עובדי מדינה יש בארבע הדרגות הבכירות?

די הולץ;

מול הפגיעה בזכויות של אדם להיבחר אנחנו צריכים לשים מול עינינו את זכויות

האזרח שיכולות להיפגע בעקבות העובדה שאותם אנשים בעלי כוח נמצאים בעמדות האלה

ולכן זה יעזור.

שי גוברמן;

צריך לזכור שבחוק מדובר על "קציני צבא בכל דרגה שהיא בשירות קבע של צבא-הגנה

לישראל." לכן, ההקבלה עם הטלת האיסור להיות מועמד על כל מי שנמנה על המשטרה היא

נכונה.



י' לוי;

זה כולל את שירות בתי-הסוהר?

היו"ר ד' צוקר;

כו.

שי ג וברמן;

אשר להערת הברי מר ענבר בענין הסיוג רק לקצינים בדרגה תגבוהה, מבחינה טכנית

הוא צודק כי הוק היסוד מדבר על קצינים בכירים. ההוראה הזאת מצויה אתנו מאז שקם

צבא הקבע ואני מציע לא לגעת בזה.

היו"ר ד' צוקר;

חבר-הכנסת לוי, האם מקובל עליך שניענה להצעה של המשטרה על-פיה יהיה תיקון גם

הכנסת, וגם בהוק הבהירות לכנסת?

מ' ינון;

אני מציע נוסה. בהוק יסוד; הכנסת בסעיף 7(8} במקום "וקציני צבא בכירים",

יבוא; קציני צבא בכירים ושוטרים וסוהרים בדרגות או בתפקידים שייקבעו בהוק.

י' לוי;

אולי תמרוק "בכירים" ותכתוב קציני צבא בקבע וקציני משטרה?

מ' ינון;

הוק יסוד הוא לא הוק מסמיך, כשהמהוקק מהוקק את הוק הבחירות הוא לא שואב את

כוהו מהוק יסוד; הכנסת.

י' לוי ;

אז בשביל מה איזה מתקן את הוק יסוד; הכנסת? אני מציע להפריד ולכתוב להוד את

סעיף (8); עובדי מדינה בכירים בדרגות או בתפקידים שייקבעו בהוק; לזה אני מציע

להוסיף את סעיף (9); קציני צבא וקציני משטרה, שוטרים וסוהרים כפי שייקבע בהוק.

שי גוברמן;

צריך לייחד את זה רק לקציני צבא בשירות קבע.

י' לוי;

הוא שאמרנו.

צ' ענבר;

אם כבר מתקנים את זה יש עוד סטטוס והוא של עובדי משמר הכנסת. הם לא עובדי

מדינה והם גם לא שוטרים.

היו"ר ד' צוקר;

תיכף ידברו על משמר בתי-המשפט.



נ' ישראלי;

זה תאגיד שהוקם בהוק.

תיכף אני אגיע לסיירת הירוקה.

אי שיל"ת;

המלים "לרבות עובד תאגיד שהוקם בחוקיי נכנסו ערב הבחירות הקודמות. כולם דיברו

על שירות התעסוקה ועל הביטוח הלאומי אבל אני אמרתי שיש בוודאי 7-6 תאגידים ואני

אביא אותם לפני ועדת הבחירות. כשהגעתי ל-100 ולא כיסיתי את החלק הרביעי, זרקתי

הכול. כשאומרים שאין אדם שזכאי להגיע למועמדות לכנסת זה אבסורד ואני מציע לא

להרחיב זאת.

היו"ר ד' צוקר;

סעיף קטן (8) ינוסח כדלקמן: עובדי מדינה בכירים וקציני צבא.

אני מציע להפריד כי דרגותיהם ותפקידיהם שייך לעובדי המדינה ולא לקציני צבא.

כל זה הוא שירות המדינה. אם היועצים המשפטיים חושבים שיש להפריד את סעיף קטן

(8) לשני חלקים תוכלו לעשות זאת. בינתיים אנחנו מוסיפים ל-(8): קציני צבא בקבע,

שוטרים וסוהרים - בלי הבחנה של דרגה - כפי שייקבע בחוק.

לגבי עובדי מדינה וקציני צבא אני מציע להשאיר את התשתית המשפטית בדיוק כפי

שהיא קיימת. אני מציע להוסיף פיסקה (9) לגבי שוטרים וסוהרים.

חבר-הכנסת לוי מדבר על קציני קבע.

מר גוברמן לא רוצה למחוק את המלה "בכירים".

אני לא ממליץ לשנות את המצב המשפטי הקיים אשר עמד בכל המבחנים. אם רוצים

שהשוטרים יפסיקו את כהונתם כמו עובדי מדינה, צריך לומר את הדבר הזה.

נוסיף סעיף (9): שוטרים וסוהרים כפי שייקבע בחוק.

ולא ניגע בסעיף (8)? בסדר, נתקן מה שמונח על השולהן שלנו ולא דברים אחרים.

אנחנו מוסיפים בסעיף (9) את ענין השוטרים והסוחרים.



סנ"צ אי היימן;

יש שוטרים בשירות סדיר, כמו חיילים, הם לא יכולים להגיש מועמדות?

היו"ר ד' צוקר;

מה מעמדם של חיילים שהגיעו מ-O.R.S צה"ל אל המשטרה?

סנ"צ א' היימן;

אני לא יודע מה זה O.R.S. צה"ל. אני יודע שיש שוטרים במשטרה מכוח חוק שירות

בטחון. הסטטוס שלהם הוא כמו של חיילים אבל לעניו היותם שוטרים חלות עליהם פקודת

המשטרה וכל אותו מגבלות וסמכויות של שוטרים. הייתי מצמצם גם לגביהם אבל אני פחות

נחרץ משום שיש הוראה מיוחדת בחוק לגבי חייל בשירות חובה.

מ' ינון;

זו הוראה בעייתית מבחינתך כי היא מאפשרת לחייל בשירות חובה להגיש מועמדות.

תהיה לי בעיה כי אצטרך להבחין ביו שוטר מג"ב חובה לבין חייל חובה למרות

שבסטטוס שניהם חיילים.

כפי שציין מר שיל"ת, ב-1992 תיקנה הכנסת את ההגדרה של עובד מדינה לענין סעיף

7 לחוק יסוד: הכנסת "לרבות עובדי תאגיד שהוקם בחוק". התיקו ו הזה נתקבל ברוב שהוא

פחות מרוב של חברי הכנסת. התיקו ו הזה, בהגבילו את הזכויות של ציבור די רחב, היה

צריך לעבור, לדעתי, ברוב של 61 חברי כנסת כדי לשמור על חעקרוו של שוויון.

בית-המשפט העליון קבע ברוב דעות בהחלטה בענין השלטון המקומי באשר לכהונתם של חברי

כנסת כראשי עיריות, שעקרון השוויון של סעיף 4 לחוק היסוד חל רק על רשימות

מועמדים. בדעת המיעוט של השופט חשין נקבע שעקרוו השוויוו חל על מועמדים יחידים

ולאו דווקא על רשימות מועמדים. אם דעתו של הרוב היא הנכונה, כי אז ההגדרה של

עובד מדינה בסעיף 56(א) היא כדין ואיננה פסולה. אז מתעוררת שאלה אחרת- על-פי פסק

דיו של בית-המשפט העליון בעניו התיקו ו לחוק גל, קבע בית-המשפט בכמה גירסאות שאין

חוק יכול לסתור חוק יסוד גם עוד לפני שנתקבל חיק יסוד: החקיקה. זה החשש שלי

והצעתי לא לגעת ברקיקה הקיימת בעניו עובדי המדינה וקציני הצבא.

למה אנחנו צריכים עכשיו רוב של 61?

בכל הכבוד לדעת הרוב בפסק הדיו בעניו השלטון המקומי, דעתי נוטה יותר לדעתו של

השופט חשין.

ארגה מציע שנחמיר עם עצמנו ונביא את זה לאישור פעם נוספת בפני המליאה?

מעבר לזה. כדי לפסול את הזכות להגיש מועמדות ברשימת מועמדים לבחירות לכנסת

צריך לקבוע את הדבר הזה בחוק חיסוד ולא בחוק הבחירות לכנסת.

נכון.

היו "ר די צוקר;

להעביר את הסעיף הזה לחוק היסוד?

שי גוברמן;

כן. בפיסקה שמדברת על עובדי מדינה צריך לומר: עובדי מדינה ועובדי תאגידים

שהוקמו בחוק.

י' לוי ;

אני מחזק את דבריו של מר גוברמן. אם היינו הולכים לפי הביקורת השיפוטית של

חוקים מול חוקי היסוד, לא היה תוקף להוראה שכל קצין לא יכול להיבחר משום שחוק

היסוד קובע שרק בכירים לא יכולים להיבחר. אם אנחנו באים לבחון את זה, איך אנחנו

יכולים למנוע מסג"מ או מסגן להיבחר?

היו"ר ד' צוקר;

אתה מפרש את זה כמו ברק.

י' לוי;

לא, רק ושלום.

היו"ר די צוקר;

הוא הסכים למחוק את הסעיף.

י' לוי;

הוא פשוט מיותר.

שי גוברמן;

חבר-הכנסת לוי, אתן- לך תשובה אישית בענין הזה.

היו"ר די צוקר;

לסיכום, הוספנו את פיסקה (9) בסעיף 7 ועל-פיח אנחנו מגבילים את הזכות להיבחר

לכ-20,000 איש. בגלל שהפיסקה הזאת סותרת את עקרון השוויון אנחנו צריכים לאשר

אותה ברוב של הבית הזה-

אנחנו מתקנים גס את פיסקה (8) ונכתוב; עובדי מדינה ועובדי תאגידים שהוקמו

בחוק, בכירים וגו' לפי הנוסח הקיים. גם את הפיסקה הזאת אנחנו צריכים לאשר ברוב

של חברי הבית. הסיכום עד כאן נכון?

שי גוברמן;

בתיקון קטן. כאשר מרחיבים את ההגדרה של עובד מדינה בחוק היסוד, אנחנו צריכים

לתת תימוכין גם לקביעה שהם יחדלו להיות עובדי מדינה לפחות תקופה מסוימת לפני כן.



היו"ר ד' צוקר;

עד כאן הסיכום לגבי פיסקה (8) הקיימת ופיסקה (9) החדשה.

א' שיל"ת;

אני מתייחס ברצינות להערה שלי לגבי תאגידים שהוקמו בהוק. זה אבסורד ואני לא

מציע לשלב את זה בהוק היסוד, די בכך שזה כלול בחוק שאיננו חוק יסוד, זו אות מתה

ולכן בלתי ניתן לביצוע. גם לשכת עורכי הדין זה תאגיד שהוקם בחוק אז היא לא יכולה

להגיש מועמדים לכנסת? יש מועצות יצור לשורשי בוטנים מסוג גמא, מי מכיר ומי יודע

עליהם? זה נכתב בלי שום מחשבה.

מעכשיו ועד לסוף הישיבה אנהנו דנים אך ורק בנושאים הקשורים בנייר הזה שלפנינו

ואני מבקש מכל אהד פה לא להציע שום הצעה נוספת מעבר למה שהוגש בכתב כי אנהנו

הולכים ומסתבכים. אני משנה את הסיכום שלי ואנהנו לא נוגעים בסעיף קטן (8). אני

לא מאפשר להעלות כאו הצעות נוספות.

אני מציין שהסעיף הזה צריך להתקבל ברוב מיוחד.

הממשלה.

בישיבה הקודמת עלה הנושא של הצעת מועמד לראשות הממשלה כשרק מפלגה רשאית להציע

מועמד כזה. בהתאם לכך אנחנו מציעים לתקן את חוק יסוד: הממשלה. סעיף 9. בחוק

יסוד: הממשלה ההדש, אומר היום כי מי שרשאי להציע מועמד: "(1) סיעה של הכנסת

היוצאת, שמספר חבריה אינו פחות מעשרה, ושהגישה רשימת מועמדים לכנסת; (2) סיעות

אחדות של הכנסת היוצאת, שהמספר הכולל של חבריהן אינו פחות מעשרה, ושהגישו רשימת

מועמדים או רשימות מועמדים לכנסת; (3) חמישים אלף בעלי זכות בחירה."

אנחנו מציעים לתקן את הסעיף לפני ההצעה שלפנינו. (קורא את סעיף 9(א)).

כאן לא שינינו מאומה מן המהות שהיתה בחוק לפני כן אלא הסיעות הופכות מפלגות

ו-50,000 יוחתמו על-ידי מפלגה ויוגשו על-ידי מפלגה.

פיסקה (1) מדברת על "מפלגה רשומה" בעוד שפיסקות (2) ו-(3) אינן מדברות על

מפלגה רשומה. האם יש צורך להשתמש במלה "רשומה"?

גוף שלא נרשם הוא לא מפלגה. בפיסקה (1) ייאמר: "מפלגה שהגישה..." במקום

"מפלגה רשומה.. .".

אנחנו עוברים לסעיף 9(ב).

(קורא את הסעיף). לא שינינו דבר כי על-פי החוק הקיים רק סיעות רשאיות להציע

מועמד.



י' לוי;

אני רוצה לשאול: אם יש מועמד שעומד בראש סיעה בכנסת ויש לו עשרה חברים

שתומכים בו ממפלגות שונות?

צי ענבר;

הוא לא יכול לקחת אחד מפה ואחד משם, היום זה רק סיעות.

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו ממשיכים בסעיף (ג).

מי ינון;

(קורא את סעיף 9(ג)). בשורה הארורונה של הסעיף צריך להיות "המייצגים את

המפלגה" במקום "המייצגים את הסיעה".

היו"ר ד' צוקר;

על איזה נסיבות מדובר בסעיף (ג)?

סיעת מרצ מייצגת שלוש מפלגות. אם מפ"ם תרצה להגיש מועמד יחד עם מפלגה אחרת,

היא לא תוכל לטעון שמספר חברי הסיעה המייצגים אותה הוא המספר הכולל של חברי מרצ

אלא רק חברי מפ"ם ומרצ הם המייצגים.

אי שיל"ת;

היום יש בחוק הוראות על מעבר מסיעה לסיעה, הוראות בקשר לפרישה והתפלגות אבל

אין בחוק הוראות על מעבר ממפלגה למפלגה. אם מביאים את מרצ כדוגמה, בזמנו

חבר-הכנסת וירשובסקי עבר ממפלגה אחת למפלגה אחרת, כלומר, זה לא בדיוק המצב שהיה

כשנבחרו. בשאלה מה הוא מספר חברי המפלגה בתוך הסיעה מדובר לכאורה על המצב

הראשוני אבל זה מצב שאיננו סטטי בהכרח ואין עליו מגבלות כמו המגבלות שהטילו על

מעבר מחוץ לסיעה. אין לי התנגדות לסעיף הזה אבל אני חושש שאנחנו נכנסים כאן

לקרקע חלקלקה.

היו"ר ד' צוקר;

מה יקרה אם לא נכלול את הסעיף הזה?

מי ינון;

זו שאלה פרשנית קשה.

צי ענבר;

אם אני מבין את זה נכון, נניח שיש מפלגה גדולה עם 30 חברים שיש בה פתאום קרע

רציני והיא מתפלגת ל-20 ול-10, ואותם 10 רוצים להגיש מועמדות הרי זו לא תהיה סיעה

לפי הבחירות האחרונות כי המפלגה שהגישה את המועמדות היתה סיעת-האם שה-10 פרשו

ממנה. לדעתי סעיף (ב) עונה על הענין.

אל תתיחסו רק לסיפא אלא גם לרישא. עד עכשיו סיעה היתה מגישה רשימה, היה ברור

מה 1( סיעה ולא צריך היה להגדיר זאת אבל כאן מופיע המונה "מפלגה כמיוצגת על-ידי

סיעה".

י' לוי;

זה יוצר סיבוך.

היו"ר די צוקר;

סעיף (ג) כלל לא הוצג לנו. לכן אנהנו מאשרים את סעיפים (א) ו-(ב) בסעיף 9.

זו התאמה לתיקון המהותי שביצענו קודם לכן בהבהרה שבין 4 ל-4א.

שי גוברמן;

לפי מיטב הבנתי, התיקון הזה צריך לעבור ברוב של 61 מפני שהוא מתקן את הוק

יסוד: הממשלה.

היו"ר ד' צוקר;

כפי שאמרתי בתחילת הדיון אני רוצה לקבל חוית-דעת מהיועץ המשפטי לממשלה בענין

הזה.

אנהנו ממשיכים בחוק הבהירות לכנסת (תיקון מסי 31).

מ' ינון;

קורא את סעיף 4(א)(ב)). סעיף (ב) דומה לסעיף (ג) שזה עכשיו דחיתם אותו

שלדעתי הוא נחוץ.

אפשר לחיות בלי הסעיף הזה?

בן.

בסדר. אנחנו מבטלים כאן את סעיף (ב), אפשר לחזור אליו אחרי הקריאה הראשונה.

אני שואל לגבי 4(א)(2). בשביל מה צריך 1,500?

זו התאמה למה שתיקנו בהתחלה. יש מפלגה חדשה שאיננה מיוצגת.

אז הוא נרשם אצל מר בונה.



היו"ר די צוקר;

הסיכום על דעת רוב הבית היה כזה: רק מפלגה מתמודדת לכנסת. מפלגה שכבר

מיוצגת בכנסת כבר עברה את המבחנים שהיתה צריכה לעבור; לגבי מפלגה הדשה, כדי

למנוע מצב ש-100 איש שרושמים מפלגה ירוצו לכנסת, ההובה תישאר עליה.

י' לוי;

למה כאשר מפלגה נרשמת לא תטיל עליה להביא 1,500 אנשים? אני לא מביו את

החלוקה הזאת.

ז' בונה;

יכול להיות שאתה צודק אבל כרגע אין לנו זמן.

יש כאן עכשיו תיקון של המשטרה. בסעיף 56(א1} אהרי סעיף קטן (3) אנהנו

מוסיפים כשקודם אני קורא את הרישא; "לא יהיו מועמדים לכנסת עובדי המדינה, קציני

הצבא ושוטרים וסוהרים אלה."

נ' ישראלי;

אולי תקרא להם "עובדי ציבור"?

היו"ר ד' צוקר;

לא, זו הגדרה רהבה מדי.

מי בס;

ואלה לא יהיו מועמדים לכנסת.

מ' ינון;

(4) שוטר במשטרת ישראל וסוהר בשירות בתי-הסוהר.

הסיפא אומרת; "זולת אם הדלו להיות עובדי המדינה או קציני צבא, כאמור...".

צריך לשנות את הסיפא ואהרי המלים: "או קציני צבא" יבוא: או שוטרים וסוהרים.

י' לוי;

עובדי המדינה, קציני צבא, שוטרים או סוהרים.

הנוסה הזה מאושר על-ידי הוועדה לקריאה ראשונה כתיקון נוסף למה שהובא לנו

בכתוב בהוק הבהירות לכנסת.

צי ענבר;

בסעיף (ב) נאמר; "עובד המדינה - פרט למורה - וחייל בשירות קבע של צבא-הגנה

לישראל שסעיף קטן (א) אינו הל עליהם...". כאשר תיקנו את סעיף 56 והוסיפו את סעיף

קטן (א1) שכהו לתקן את האיזכור בסעיף קטן (ב). לכן צריך לתקן בסעיף (ב) ולומר

"...שסעיף קטן (א1) אינו הל עליהם" וכו'.



היו"ר ד' צוקר;

1. בחוק הבחירות לכנסת אישרנו את הצעת הממשלה סעיף 1 שמחליף את סעיפים 4

ו-4א לחוק הבחירות לכנסת כלשונו.

2. 'זה לא כולל את סעיף (ב) כפי שהגישה אותו הממשלה ולא נערך על כך דיון.

3. בסעיף 56 לחוק הבחירות לכנסת תיקנו את כותרת הסעיף וייאמר שם: עובדי

המדינה, חיילים, שוטרים וסוהרים.

4. הוספנו בסעיפים המתאימים את השוטרים והסוהרים.

5. ברישא של סעיף (א1) ייאמר: אלה לא מועמדים לכנסת במקום הנוסח הכתוב.

6. בסעיף קטן (ב) במקום "סעיף קטן (א)", ייאמר: סעיף קטן (א1).

אנחנו עוברים עכשיו למה שנוגע לנציבות שירות המדינה.

בעקבות הקדמת הבחירות נוצרה תסבוכת מיוחדת בכל מה שקשור להשתתפות עובדי מדינה

בפריימריס. בעצה איות עם היועץ המשפטי לממשלה קבענו שעובדי מדינה יוכלו להשתתף

בפריימריס ולממש את זכותם להיבחר באופן שהם יישארו עובדי מדינה כל עוד הם

ממודדים בפריימריס, יצאו לחופשה או לחופשה ללא תשלום 30 יום לפני מועד הבחירות

לפריימריס, ועם היוודע התוצאות יתברר אם הם מועמדים או שהם אינם מועמדים. אם הם

מועמדים - יחול עליהם החוק והם יצטרכו לצאת מהשירות 100 ימים לפני הבחירות; אם

הם אינם מועמדים - הם חוזרים לשירות המדינה. שינוי לוח הזמנים כעת גורם למצב שבו

גם אם ייקבע מועד שהוא קצר מ-100 ימים, הוא עלול לכלול בתוכו תקופת אי-ודאות לגבי

אותם מועמדים עובדי מדינה המתמודדים בפריימריס. זאת אומרת, המועד שייקבע יהיה

מוקדם מהמועד שבו תיוודע שאלת המועמדות של אותם אנשים. יש אפשרות לקבוע מועד

מאוחר לפריימריס האחרונים הצפויים בכל המפלגות. אפשרות אחרת היא לקבוע

דיפרנציאציה של שני מועדים להתפטרות עובדי מדינה, האחד - לגבי המועמדים למפלגות

שבהן אין פריימריס ושאלת המועמדים כבר התחוורה; השני - לגבי מועמדים שיתמודדו

בבחירות המקדימות ושאלת המועמדות שלהם התחוור רק עם היוודע תוצאות הבחירות

המקדימות.

אם זה לא פריימריס וגם שאלת המועמדות שלהם עוד לא התחוורה?

חייב להיות מועד קובע. הבעיה היא שמועד קובע של החקיקה הוא מהיום ואנחנו

עומדים להזיז אותו כי אין 100 ימים עד למועד הבחירות.

נסתפק בזה שנקצר את 100 ימים.

זו היתה החלופה הראשונה שהצעתי - לקבוע את המועד של ההתפטרות אחרי הבחירות

המוקדמות המאוחרות ביותר של כל המפלגות.



י' לוי;

אני מציע את ה-1 באפריל.

ז' בונה;

לפי ההודעה שבידי, נכון להיום, הפריימריס של מפלגת העבודה צריכים להיות באמצע

אפריל ולא לפני ה-1 באפריל.

היו"ר ד' צוקר;

אני מבקש ממזכירת הוועדה לברר מתי הבהירות המקדימות במפלגת העבודה.

ש' שהם;

כדי לפתור את הבעיה הזאת הצעתי שייאמר כי תוך 14 יום מיום פרסום תוצאות

הבחירות המקדימות בכל מפלגה אנשים יצאו להופש וכאשר אין בחירות מקדימות נקבע זמן.

נ' ישראלי;

הם צריכים לחדול להיות עובדי מדינה, לא לצאת לחופשה. 14 יום זה הרבה זמן, די

ביומיים, הוא צריך להודיע על התפטרות.

היו"ר ד' צוקר;

ההצעה של מר שהם היא לעשות את זה דיפרנציאלית לפי מועדי הבחירות של המפלגות.

אי שיל"ת;

אני לא מציע שנסדיר את העניו של 100 ימים במסגרת החוק שאנחנו מדברים עליו.

המטרה היא לא לגעת באופן קבוע ב-100 ימים אלא זו הוראת שעה והיא תעלה פה בשבוע

הבא במסגרת כל הוראות השעה שנוגעות לבחירות.

היו"ר ד' צוקר;

איד אני יודע שהיא תעלה לדיון? חבר כנסת דיבר עם עובד מדינה וסיכם אתך משהו?

אי שיל"ת;

לא, אף חבר כנסת לא דיבר אתי.

היו"ר די צוקר;

יש הצעות חוק פרטיות שאנחנו דנים בהן עכשיו.

אי שיל"ת;

אני מציע לעשות זאת במסגרת הוראת שעה.

מי ינון;

נראה לי שלא נכון לכלול את הענין הזה תחת האיצטלה של החוק שאנחנו עושים

עכשיו. יותר מתאים בעיני לעשות זאת יחד עם כל ההתאמות להקדמת הבחירות. לכן אני

שואל איפה תהיה האכסניה של הוראת השעה?



היו"ר ד' צוקר;

איפה שתגידו שתהיה האכסניה שם היא תהיה. ברור שאנחנו מדברים על הוראת שעה

ואיננו משנים את הכלל של 100 ימים.

די ואג;

חבר-הכנסת רענן כהן אמר, לא בכתב, שהפריימריס במפלגת העבודה הם ב-25 במרץ.

היו"ר ד' צוקר;

מאחר שאנחנו יודעים שכל הבחירות המקדימות מסתיימות עד ה-26 במרץ, נוכל להגיד

שב-1 באפריל כל מי שמועמד במפלגה שקיימה בחירות מקדימות עליו להתפטר.

י' לוי;

בבל המפלגות, אתה לא יכול לעשות את זה 20 יום לפני הבחירות. זה צריך לחוק על

כולן.

מכיוון שיש פה פגיעה בשוויון ומדובר על סעיף שצריך להעביר אותו ברוב של 61,

אני לא מציע לפגוע בשוויון. צריך לקבוע כלל אחז- לכולן ואחת היא אם מועצת החכמים

קובעת או מישהו אחר. צריך מועד אחד.

היו"ר די צוקר;

ההצעה העומדת לפנינו היא; כל מי שמועמד ברשימה לכנסת יחדל מ-1 באפריל להיות

עובד מדינה, או קצין צבא וכן הלאה, אם הוא בכיר או לא בכיר. האם זה הולם את לוח

הזמנים של ועדת הבחירות?

אי שיל"ת;

זה בסדר.

א' ויטנברג;

גם אם התאריך המוקדם ביותר של הבחירות יהיה ה-21 במאי, הגשת רשימות המועמדים

תהיה ב-8-7 באפריל, זאת אומרת, זה יהיה לפחות שבוע לפני הגשת הרשימות.

היו"ר די צוקר;

האם יש התנגדות של חברי הכנסת? לא. ההצעה לאכסניה היא להחלטתכם מר ינון.

אנחנו מאשרים שבהוראת שעה ובניסוח שתנסחו, רזמועד שממנו יחדל מועמד להיות עובד

כהגדרתו בסעיף 56 - גם קציני צבא, שוטרים וסוהרים - הוא ה-1 באפריל 1996. י "ב

בניסן התשנ"ו.

ש' גוברמן;

כאשר נאמר בחוק שעובד מדינה צריך לחדול להיות עובד מדינה, המשמעות ברורה, הוא

מתפטר או שהוא מפסיק בצורה זו או אחרת את הקשר של עובד-מעביד. אני רוצה לקבל

אישור איך שוטר וסוהר חדלים להיות שוטר וסוהר, האם על-ידי הודעה חד-צדדית?



מ' בס;

בצבא זו התרת חוזה באופן חד-צדדי, במשטרה זה סטטוס של עובד. המהוקק השתמש

בביטוי "יחדל" כדי שכל ארגון ינהג לפי הכללים שלו כשהמהוקק מחייב גם את המעסיק.

כמובן שמי שלא היה עובד מדינה וכו', יום אהד אהרי הבחירות רשאי להיות ניצב

במשטרת ישראל ולהיות מועמד. אנחנו נמצאים במצב שאדם יכול להיות הבא בתור לכנסת

ולהמשיך את עבודתו. זאת, אחרי הבג"צ האחרון בענין נאוה ארד.

היו"ר די צוקר;

אנחנו עוברים לסעיף 57 העוסק בהגשת רשימת מועמדים.

מ' ינון;

(קורא את סעיף 57(ג)). צריך היה להתאים זאת לעקרון שלא סיעה או בוחרים

מגישים רשימות אלא מפלגה היא זו שמגישה רשימות.

די מרידור;

המצב הקיים הוא שיש בא-כוח לסיעה. עוד לא תוקן חוק המפלגות וכאשר יתוקן חוק

המפלגות יידרשו לקבוע בא-כוח למפלגה. אסור ליצור מצב שבהעדר קביעה כזאת אי-אפשר

להגיש רשימה.

אני חושב שחיוני שבא-כוח המפלגה יהיה חבר הכנסת.

ת' אדרי;

היום בא-כוח הסיעה לא חייב להיות חבר הכנסת.

היו"ר ד' צוקר;

להיפך, לא כדאי להגביל את זה.

ת' אדרי;

אני לא מבינה את הכוונה כאן: יש שני סוגים של בא-כוח - בא-כוח רגיל בכנסת

למשל לחילופי גברי ; ובא-כוח לרשימות מועמדים?

יש שני סוגים של בא-כוח. מי ייצג את המפלגה?

מאיור שלא מדובר בבא-כוח סיעה כסיעה, מוכרח להיות סטטוס של בא-כוח מפלגה שמגיש

את הרשימות, זו המהות של התיקון שתיקנו. אני מניח שזה יהיה אותו אדם אבל לא

בהכרח.



ת' אדרי;

אם כך, אנחנו צריכים לדעת מי הם לפני שמגישים את רשימות המועמדים.

נכון. נמשיך ונראה.

מ' ינון;

(קורא את סעיף 57(ד)).

נאמר: "יחתמו על גביו". האם התמיכה צריכה להיות על גב רשימת המועמדים?

זו חוברת כרוכה.

שי גוברמן;

תגיש רשימת מועמדים על גבי טופס בצירוף החתימות?

לא. הוא עומד על זה שחותם ידע בדיוק על מה הוא חותם.

(קורא את סעיף 57(ה}). צריך להיות כתוב: "בנוכחות המצהיר" ולא "על-ידי

המצהיר".

זה בדיוק מה שמופיע היום?

כן. לא מביאים 1,500 תצהירים וכל חותם הולך לעורך-דין, אלא מי שאוסף את

החתימות הוא זה שמצהיר שהחתימה ניתנה בנוכחותו.

אני לא זוכר את הנוסח הקיים. זה שאני אצהיר שהחתימה של היהודי שיושב מולי

ניתנה בנוכחותי לא אומרת כלום. אני הנוכח צריך לאשר שמי שחתם הוא מי שהוא אומר,

שראובן בן יעקב הוא זה שחתם בנוכחותי.

מ' ינון;

"...שהחתימה ניתנה בנוכחותו וכי התומך הזדהה בפניו".



ת' אדרי;

חבר-הכנסת מרידור, אתה מקשה על הרשימות החדשות שצריכות את החתימות. אני לא

יודעת אם ראית איך מחתימים. עומדים על שפת הים ואומרים לאדם: בוא תחתום. אין

לו תעודת זהות. אנחנו נותנים חוברת ויכולים להחתים 10 אנשים. לפי התקנות ועדת

הבחירות בודקת שאדם שחתם יש לו זכות בחירה, שהוא לא חתם בשתי רשימות וכו'. אם

אנחנו מגלים שיש בעיה - לא הולכים לכל האנשים אלא לאותו אדם מסוים והוא יגיד:

אני ראיתי את האנשים שחתמו.

אני מציע שייכתב: אני מאשר שהתומך הזדהה וחתם בנוכחות המצהיר.

יש לי היום נוסח בתקנות שאומר: אני החתום מטה, עורך דין זה וזה, מאשר בזה כי

ביום זה וזה התייצב לפני מר/גברת שזיהיתיו לפי תעודת הזהות שלו לאחר שבחנתי את

נכונות פרטיו האישיים על-פיה.

אי-אפשר יקבל את הנוסח הזח משום שזו הצהרה אישית ויצטרכו את הפרוצדורה הזאת

לגבי 1,500 אנשים. בשלב הזה לא צריך את הזיהוי המדויק של האיש. לדעתי אחרי

שקבעו שרק מפלגות מגישות רשימות אני לא רואה צורך ב-1,500 חתימות. אני מציע

להשאיר את הנוסח כאן כפי שהוא.

התצהיר פה הוא לא לשם אמיתות החתימות אלא כדי שיהיה קצה חוט לזהות מישהו

במקרה שתתעורר בעיה. אותו הדבר לגבי 50,000 שיצטרכו לאמת את הדברים לגביהם. זה

בלתי אפשרי.

היו"ר ד' צוקר;

אני מציע את הנוסח הבא: "...המאשר שהתומך הזדהה ורותם בנוכחות המצהיר".

אנחנו ממשיכים.

(קורא את סעיף 57(ו )).

זה מופיע בנוסח של היום?

כן.

בסדר. אנחנו ממשיכים.



ד' מרידור;

האם יש פה סנקציה פלילית?

י' לוי;

מוחקים אותו.

די מרידות;

מי יודע מי האיש שחתם?

היו"ר ד' צוקר;

אני לא רוצה לשנות דבר מהנוסח שקיים היום.

י' לוי;

עובדים בפרקטיקה הזאת כבר 13 כנסות.

מ' ינון;

(קורא את סעיף 57(ז)).

היו"ר ד' צוקר;

זה מופיע גם היום בנוסח?

כן.

י' לוי;

בשביל מה צריך לחוקק את כל זה?

מ' ינון;

עכשיו יש מושג "תומך", אז היה אדם שחותם על רשימת מועמדים ו-1,500 אנשים הם

אלה שהיו מגישים את רשימת המועמדים, היום המפלגה היא זו שמגישה את הרשימה.

י' לוי;

בסדר.

(קורא את סעיף 57(ח)}. מה התהליך?

גם אם יגישו 4,000 חתימות אנחנו בודקים רק 2,500.



די מרידור;

אם יתברר שבדקת לי 2,500 וחסר לי 1, אבל יש לי עוד 5,000 חתימות ברשימה שאת

לא רוצה לבדוק לי אותן.

ת' אדרי;

זה ליקוי שניתן לתיקון. על הסף הוגשה הבמות הדרושה, נפסלו אנשים בגלל סיבות

שהוא לא אחראי להן. יכול להיות שמי שחתם כלל אין לו זכות בחירה לכנסת ולכן הוא

ירד.

היו"ר ד' צוקר;

יש לו פרק זמן לתקן את זה?

כן, אמרתי שזה ליקוי שניתן לתיקון.

זה מופיע בנוסה של היום?

מי ינון;

כן.

אנחנו מאשרים את כל סעיף (1).

אנחנו עוברים לסעיף 2.

(קורא את סעיף (2)).

למה הוספתם סעיף חדש?

אני נגד הסעיף הזה.

בעבר הוגשה רשימה בידי בא-כוח הסיעה - היום זה יהיה בא-כוח המפלגה - ואז באו

בטענות אל ועדת הבחירות שהרשימה לא הוגשה בהתאם לתוצאות של הפריימריס או בהתאם

להחלטת מועצת הרבנים הזאת, או החכם הזה וביקשו שלא לאשר אווזה. יושב-ראש ועדת

הבחירות הוא איננו בית-משפט והוא לא מסוגל לבדוק.

האם הסעיף הזה חדש? ביקשתי לא להביא בפנינו סעיפים חדשים.

ההוראה הזאת נכללה בדו"ח של זאב בונה ועבדך הנאמן שהוגש לפני הרבה זמן.

רצינו לשחרר את ועדת הבחירות המרכזית מהענין הזה.

י' לוי;

אם קורה מקרה של רמאות בפריימריס, או שקבעו משהו ומישהו בא ושינה, צריך לגשת

לוועדת הבהירות. לצורך זה יש ועדת בהירות. אני מתנגד לסעיף הזה.

מה אם מדובר ברשימה שיש לה אופי גזעני או אנטי דמוקרטי? זו הכרעה יותר

משמעותית וזו החלטה שיפוטית.

זה סכסוך פנימי.

נניה שאדם נבהר בבהירות מקדימות במקום 17. וברשימת המועמדים המוגשת הוא נמצא

במקום 118.

לפי מה שהיה פעם סעיף 37 להוק, בית-משפט לא יכול לדון בזה אלא רק ועדת

בהירות, בג"צ מנוע לדון בדברים האלה על-פי ההוק. השאלה היא מה קורה כשמישהו

מרמה.

אתם מעלים בדעתכם שבדבר כזה מישהו לא יגיע לערכאה ראשונה? בהתאם למה שביקשתי

מכם אנחנו לא דנים ב-(יא).

אני מעיר שהתיקון שאנחנו דנים בו עכשיו הוא תיקון דחוף כי אנחנו זקוקים לו

לבחירות הקרובות. כל הנושא של מעמדן של המפלגה, של הסיעה ושל רשימה והיחס בין

איות לאחרת, האישיות המשפטית של כל אחת מהן ומי מייצג כל אחת מהן הוא מאוד בעייתי

ומחייב בדיקה מעמיקה.

נכון ולכן אני לא רוצה להיכנס לזה.

לפני סעיף 61 אני מתייחס לסעיף 60 העוסק בערבון. לפי החוק היום, רשימת

מועמדים שאין לה סיעה ומוגשת על-ידי בוחרים, צריכה להפקיד ערבון כדי להראות את

רצינות כוונותיה. היום אנחנו מוסיפים גם דרישה של רישום כמפלגה, וכדי להירשם

כמפלגה צריך לשלם סכום לא מבוטל.



היו"ר ד' צוקר;

הבעיה היא בעיקר עם מפלגות חדשות.

די מרידוד;

בחירות זה מנגנון שלם עם הוצאות רבות ואומרים להם: אם לא תקבלו מנדט, אנחנו

רוצים להי נקות מכם.

ת' אדרי;

הערבון צמוד למדד ואני מניחה שהיום זה יהיה כ-30,000 שקל.

היו"ר ד' צוקר;

למה הם נועדו?

ת' אדרי;

כדי להכביד על האנשים להגיש רשימות. אמרתי לך לפני שבועיים שנראה לי אבסורד

שהם גם משלמים לרשם המפלגות וגם משלמים אצלנו. אם הגישו רשימות ולא אושרו

על-ידינו, הם מפסידים המישית מהסכום; אם הם אושרו על-ידי ועדת הבחירות ולא עברו

את אחוז החסימה, לפי החוק הם מפסידים הכול; רק אם הם עברו את אחוז החסימה ונכנסו

לכנסת, הם מקבלים הכול חזרה פלוס מימון לפי מספר המנדטים.

די מרידור;

מפלגה לא רק רצה לכנסת, היא רצה בהסתדרות הציונית, בסוכנות, בהסתדרות העובדים

הכללית. הרעיון הוא שמפלגות תשתתפנה במידה מסוימת בהוצאות של הבחירות.

כשאומרים, אתם סתם מטרטרים את הציבור, מוציאים מיליוני פתקים, ועדות קלפי,

משקיפים כשהכול היה חסר סיכוי מלכתחילה ולכן מבקשים מכם סכום של כ-35,000 שקל ואם

לא עברתם ניקח מכם את הכסף, זה כלל לא קשור לרישום מפלגה. אני לא רואה בזה

אבסורד.

אני לא רואה סיבה להשאיר את זה. אם נוריד את זה, יותר תמהונים יירשמו

כמפלגות?

יירשמו יותר.

גבי אדרי ומר שיל"ת, לכם חשוב שהסעיף הזה יישאר?

זה לא משנה לנו.

ואם במקום 15 סיעות יהיו 45?



היו"ר די צוקר;

שמנו מכשלות, לא כל 1.500 יכולים להגיש רשימת מועמדים כי הם צריכים ללכת

ולהירשם כמפלגה ולעבור את המבחנים של מר בונה. בשביל מה צריך עוד מכשול? מר

בונה, כמה כסף מפקידים אצלך היום?

ז' בונה;

ההפקדה אצלי היום היא 35,000 שקל, מזה כ-1,000 שקל לאגרה והיתר פרסומים

בעתונות.

ד' מרידור;

אני לא רוצה לעודד רשימות סרק. יהיו לנו 40 תאים עם פתקים ואותיות.

יש שתי גירסאות לסעיף הזה: האהת לבטל אותו; האהרת שנשאיר אותו הסכום.

הייתי מבקש ממשרד המשפטים שיעבור על ההוקים הרלוונטיים ויתן לנו טבלה מה

התפקידים של בא-כוח סיעה, בא-כוח רשימה, בא-כוח מפלגה כדי שנראה שלא עשינו פה

איזה פלונטר.

אני אעשה זאת במה שקשור לחוק הבחירות.

יש לנו הוראה קטנה שנוגעת לרשימות החדשות, תיקון של סעיף 16 בחוק מימון

מפלגות. בפיסקה (ב) אתם אומרים: "רשימת מועמדים המוגשת על-ידי מפלגה שאיננה

מיוצגת בכנסת היוצאת, והעומד בראשה ובא כוחה הוא חבר הכנסת היוצאת, רשאית לקבל

מקדמה למימון הוצאות הבחירות של הרשימה, על פי סעיף 4(א)...". צריך להוסיף כאן

את 4(א1) כי בתיקון 16 לחוק מימון מפלגות איפשרו לסיעות לקבל מינימום של מקדמה

כמו לסיעה בת 5 חברי כנסת. כאן אינם מקפחים את הרשימות החדשות הקטנות שיש להן

נציגות בכנסת היוצאת.

לא עולה על הדעת שסיעה אהת ינקבל פחות מן השניה, נתקן את התיקון המתחייב

מהעקרון הזה ותציינו זאת בהצעת החוק.

נמשיך את הדיון מחר בשעה 12.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15