הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 455

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום רביעי, יז' בשבט תשנ"ו, 07.02.96. שעה 09:00

חברי הוועדה: דדי צוקר - היו"ר

יצחק לוי

עו"ד ליבנת משיח - משרד המשפטים

שתר גולדמן - מתמחה, משרד המשפטים

עו"ד גבי בן-עמי - משרד ראש הממשלה

פקד ענת בלקין - מענ"א, המשרד לבטחון פנים

סנ"צ שרה מר-חיים - ראש מדור פיקוח ובקרה,

המשרד לבטחון פנים

סנ"צ צפרירא צחי - ראש מדור מידע פלילי,

המשרד לבטחון פנים

סנ"צ רונה קדמי - המשרד לבטחון פנים

סנ"צ אורנה רשף - ראש מדור מחשב, המשרד לבטחון פנים

עו"ד מיכל אהרוני - האגודה לזכויות האזרח

עו"ד ירון דוד - לשכת עורכי הדין

עו"ד שמואל סף - לשכת עורכי הדין

עו"ד גלית צ'יצ'יק - לשכת עורכי הדין

ריקי שפירא - סטודנטית

דורית ואג

הילה לוי

פקודת המטה הארצי מס 14.0318 - המירשם הפלילי (גישה למידע לפי סעיף

4 לחוק המירשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981), התשנ"ו-1995 -



פקודת המטה הארצי מס' 14.0318 - המיתמם הפלילי (גישה למידע לפי סעיף 4 לחוק

המירשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981). התשנ"ו-1995 -

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו ממשיכים את הדיון על

הכללים והתקנות במירשם הפלילי.

בפעם הקודמת סיימנו את סעיף 5 אבל לבקשת ליבנת אנחנו חוזרים אליו

להערה נוספת.

אני רוצה להזכיר שעל פי סעיף 5, כאשר קבענו מיגבלת מסירה לגבי התיקים

המזוהים, קבענו שלושה סוגים של גופים לפי מיגבלות שונות. סוג אחד יהיה: ללא

הגבלת מסירה, סוג אחר יהיה לפי ההגבלה המוצעת ורגזו השלישי יהיה הגבלה יותר

גדולה. באמצע הישיבה הערתי שלגבי הגופים שמפורטים גם בתוספת השלישית וגם

בתוספת הראשונה הכוונה היא ליועץ המשפטי לממשלה, לתובעים ולקצין המבחן והם

צריכים לקבל את כל התיקים האלה. רגו מקבלים את התיקים הסגורים ואיך טעם שתחול

עליהם מיגבלה, ולכן רגו צריכים להיות בסוג הבלתי מוגבל ולא כתבנו את זה. הגופים

הם יאי - היועץ המשפטי והתובע ו-יחי - קצין המבחן. שניהם מופיעים גם בתוספת

השלישית.

אני מבקשת למנוע הגבלה מאנשי האינטרפול. הקשר בין משטרת ישראל למשטרת

האינטרפול והמשטרות הזרות במדינות אחרות, נמצא כפרט רישום בתוספת הראשונה.

אנחנו מוגבלים בקבלת מידע מהם?

אנחנו לא מוגבלים בקבלת מידע מרם ואנחנו מקבלים כל מידע ללא הגבלת

זמן דרך נציגנו בחו"ל.

גם תיקים שנסגרו?

גם תיקים שנסגרו, גם מידע מודיעיני וכל מידע שאנחנו זקוקים לו.

אני רוצה להבין מה שנאמר - את רוצה להוריד את התוספת השלישית?

לא; כאשר עושים את החלוקה יש להתייחס גם לגופים שממילא מופיעים

בתוספת השלישית ומקבלים תיקים סגורים. לא ייתכן שגוף שמקבל תיק סגור לא יקבל

את כל התיקים הפתוחים עד אין סוף.

השאלה היא ערכית, למה קצין מבחן צריך לקבל תיקים סגורים?

אנחנו צריכים להתווכח על מה שכתוב בחוק?

היו"ר ד' צוקר;

בתוספת השלישית הוא מקבל תיקים סגורים. אם אפשר היה לכתוב את רוחוק

מחדש הייתי כותב כמה סעיפים מחדש. אני מבין שעלולה להיווצר סתירה אם נגביל כאן

בזמן, בשעה שבתוספת השלישית הם לא מוגבלים.

רם יכולים לקבל תיקים סגורים. ברגע שתיק יהיה סגור רם יקבלו אותו.

אין לי בעיה עם תיק סגור. קצין המבחן צריך לתת תזכיר לבית המשפט מה

לדעתו יהיה העונש המתאים לאיש עכשיו, ברגע זה.

הוא גם מטפל והוא צריך לדעת איזה סוג מבחן להטיל עליו.

כולנו יודעים שקצין מבחן חי ממידע ולא בודק את תוכן התיקים.

אתה לא צודק.

אני לא חושב שזה נכון.

היתה לנו ישיבה לפני טבוע עם קצינת מבחן ראשית של אזור המרכז ותל-

אביב. היא אמרה את הדברים חד משמעית - אני לא מחטטת בתיקים.

אבל יש לה סמכות לעשות את זה.

נכון, אבל הם לא משתמשים בסמכות. הם מבקשים מהמשטרה או מהחוקר לקבל

תקציר של מה שמופיע בתיק. החרק בא למנוע מידע מאדם שישתמש בו לא טוב.

השאלה היא אם אנחנו סומכים על קצין המ1חן.

לא סומכים. הוא צריך לדעת על חיק פתוח. קצין מבחן שמקבל מידע על תיק

שפתוח מלפני שש שנים, איך הוא יתייחס אליו? הוא לא יכול לסגור את התיק וברוב

המקרים, כך נאמר לנו ע"י קצינת המבחן של אזור המרכז, היא לא פותחת את התיק

לחלוטין. אין לה זמן וכלים לזה. היא מבקשת לקבל על דף נייר כמה מילים על התיק.

סנ"צ שי מר-חיים;

היא עצמה לא יודעת; יש לנו קשר ישיר ור-צוף עם קציני מבחן שבאים לבדוק

תיקים ומשירות המבחן לילרים שולחים לנו גזר דין כשהם מגלים שיש לנו תיק פתוח

שלא נסגר בטעות.

עו"ד שי סף;

אני לא מדבר על נוער אלא על מבוגרים. קצינת מבחן ראשית באזור המרכז

אמרה את הדברים האלה.

אבל היא יודעת שיש תיק.

איך ניצור מצב שבו היא יודעת על עצם קיומו של תיק מלפני ארבע שנים?

עו"ד ש' סף ".

היא לא צריכה את זה. אם תיק פתוח יותר מארבע שנים - זה אומר שישנה

תקלה.

בעניין הזה, אם רוצים לשמוע מה העניין של קצין המבחן בחומר הזה צריך

לשמוע אווזה, אבל לדעתי עצם הנימוק שניתן עכשיו לא נוגע לצורך לקבל מידע על

התיק. לא משנה אם קצין המבחן מקבל תקציר מהחוקר או שקצין המבחן מעיין בתיק

ובודק כל מסמך לגופו.

אני מבקש שלפעם הבאה תביאי נייר עמדה לגבי מידת הצורך שיש לרגו במידע

על תיקים ובפתיחת תיקים שנמצאים בהליכים למעלה מארבע שנים.

אני מוכרחה לציין שלמען ההגיון, אותו תיק שאחה מדבר עליו, אם נניח

עברו ארבע שנים והחליטו לסגור אותו בשנה הרביעית, היא תקבל?

אני לא רוצה להיכנס לזה.

סנ"צ ר' קדמי;

מה שליבנת אומרת הוא שיהיה חסר בקבלת המידע לגבי התיק הפתוח הזה כי

עברו ארבע שניט. כשהתיק ייסגר היא תקבל אותו מכוח החוק. מה נותן הפער של השנה

הזאת? איזה רלוונטיות יש בפער הזה, במידע החלקי הזה?

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו נקבל חוות דעת לפעם הבאה.

לגבי היועץ המשפטי לממשלה, אנחנו מאשרים להעביר אותו לקטגוריה שבה

אין הגבלת זמן.

עו"ד ל' משיח;

הערה נוספת; לגבי הקטגוריות החלטנו על דברים שנוגעים לצבא ונציגי

הצבא לא היו נוכחים.

היו"ר די צוקר;

אם תהיה לרגו הערה, שיחזרו אליי.

עו"ד שי סף;

אני מבין שהכוונה היא שהיועץ המשפטי לממשלה יקבל אבל שזה לא יעבור

הלאה.

היו"ר די צוקר;

או למי שהאציל.

עו"ד שי סף;

זה הופך להיות חומר חקירה.

היו"ר די צוקר;

המידע הזה יהפוך לחלק מחומר החקירה ועל פי ההגדרות שנתנו לחומר

החקירה...

עו"ד גי בן-עמי;

הסניגור יקבל את זה.

היו"ר די צוקר;

אנחנו עוברים לפקודת המטה הארצי 14.0318 - המירשם הפלילי, כלומר,

התקנות על פי סעיף 4.



(א) "המרשם יהיה פתוח לפני הגופים המפורטים להלך והם יהיו רשאים

להעביר ביניהם מידע מן המרשם הכל במידה שוזרבר דרוש למילוי

(1) המשטרה, בהתאם לפקודת קבע;

(2) וטירות הבטחון הכללי, לפי כללים שיקבע ראש שירות הבטחון

הכללי;

(3) המשטרה הצבאית, לפי כללים שיקבע קצין המשטרה הצבאית הראשי;

(4) מחלקת בטחון שדה של צבא ההגנה לישראל לצורך ביצוע דוקירות

בטחוניות, לפי כללים שיקבע ראש מחלקת בטחון שדה.

(ב) כללים לפי סעיף קטן (א) טעונים אישור היועץ המשפטי לממשלה וועדת

החוק חוק ומשפט של הכנסת ואינם טעונים פרסום ברשומות"

(ג) העברת מידע בין הגופים המפורטים בסעיף קטן (א) אינה כפופה

להגבלות שחוק זה קובע לעניין מסירת מידע ואינה מחייבת מסירת

הודעה כאמור בסעיף 12."

זאת הפקודה שמצויה אצלכם וקובעת מה מותר ומה אסור להעביר ולמי.

הפקודה שמונחת לפנינו היא הפקודה שאוגדה לצורך קבלת אישור מוועדת

החזקה. המשטרה פועלת עד היום מכוח פקודה שלא אושרה.

לאיזה גופים בתוך המשטרה זה נוגע ישירות?

זה קובע לגבי כל איש משטרה שיש לו גישה למידע מהמרשם הפלילי -

חוקרים, אנשי סיור, אנשי קשר, אנשי מענ"א והעברת המידע המודיעיני ביניהם, לא

כולל העברת מידע החוצה.

כל איש סיור מסוגל לקבל את המידע?

לא, יש פירוט של הגופים המקבלים ומה היקף המידע שהם זכאים לקבל.

גם בתקנות לפי סעיף 5 וגם בתקנות לפי סעיף 4 צריך להיות ברור מה קורה

עם התומר לאחר שנעשה בו שימוש.

כאן כתוב על שמירת החומר.

מה התשובה לגבי 5?

סנ"צ ש' מר-חיים;

יש בפקודות המשטרה הוראות איך שומרים ואיך מבערים חומר שהוא ברמת

סיווג שמור.

התקנות שאישרנו, אין בהן מילה על השמדת חומר אחרי שימוש?

זה כמו כל חומר מסווג.

צריך לראות מה קובע סעיף 5 ומה צריך להיות בתקנות הללו. סעיף 5 מדבר

על מסירת המידע ולא על השאלה - מה עושה כל גוף במידע. הרי בל גוף משתמש במידע

לצורך מילוי תפקידו. אי אפשר שבתוך כללים של כל גוף וגוף נקבע מה יעשה הגוף

האחר.

בחוק הארכיונים נאמר על כל חומר מסווג איך שומרים עליו ואיך מבערים

אותו.

כמה מעובדי כל 31 הגופים יודע מה אומר חוק הארכיונים?

זה קיים גם בתקשיר. החוק הזה אמור להיות ידוע כי אנשים מבערים גם

תיקים.

אצלנו יש כללים מאד נוקשים. בכל בקשה לשינוי אנחנו פונים לגנז המדינה

ויש נור1ל מפורט בנושא חוק הארכיונים.

אם ממילא יש הוראות פנימיות בתוך הגופים לגבי השאלה - מה עושים בחומר

לאחר השימוש בו, האם יפריע לכם אם נקבע הוראה כללית, למרות שמדובר בתקנות?

אתה לא יכול לקבוע שתנאי למסירת המידע יהיה משהו שייעשה אחר כך. אתה

מטיל חובה על גוף שמוסר מידע לבדוק לגבי גופים אחרים שמקבלים את המידע.

נטיל את האחריות על הגוף המקבל, לא על הגוף המוסר.

סנ"צ ש' מר-חיים;

סעיף 23 מד1ר על כך שמקבל המידע אסור לו להעביר אותו.

היו"ר די צוקר;

"מי שקיבל לפי חוק זה מידע מן המרשם רואים אותו כמי שנמסר לו מידע

מפורש. . . . ויחול עליו סעיף 119 לחוק העונשין".

זה סעיף שמירה על סודיות.

עו"ד גי 1ו-עמי;

חוק הארכיונים קובע תנאים מפורשים איך מ1ערים חומר ולכמה זמן שומרים

חומר.

סנ"צ ש' מר-חיים;

1כל חוק שמדברים על טפסים ועל תיקים לא מוזכר בניפרד מה עושים עם

החומר למרות שזהו חומר מסווג. חוק הארכיונים שהוא חוק כללי, כולל הכל.

חוקר בראשון לציון יודע בדיוק מהם חובותיו?

לאותו חוקר יש פקודת קבע של המשטרה שמדברת על - מתי מבערים חומר, איך

שורפים חומר, איך גונזים וכוי.

אותי מדאיגים כל אלה שבתוספת רוראשונה. רם לא מאורגנים כמו המשטרה

ואיך להם פקודות כמו שיש למשטרה. אין שום מניעה ששר המשפטים יגיש תקנות לפי

סעיף 23. אם רוצים פתרון שלא בחקיקה, יש אפשרות לקבוע בתקנות נוספות.

יש לי הצעה אחרת; כאן אנחנו דנים בחומר שעל פי הגדרתו הוא חומר חסוי.

יש חוקים שקובעים כיצד מטפלים בחומר חסוי. כל הגופים שמופיעים בתוספת הראשונה

רם גופים ציבוריים שאמורים לבצע את החוקים האלה. אפשר, בתקנות האלה, כאשר

המשטרה מעבירה את רוחומר, להפנות את תשומת לב הגוף שמקבל, ע"י הוראה מסוימת,

לטיפול בחומר החסוי.

אני חושב שזה שונה מכל חומר חסוי אחר. זה חומר שהטיפול בו נגמר די

מהר. הייתי וקרבה יותר שקט אם היה רשום בתקנות שהגוף שקיבל לידיו את החומר ידאג

להשמידו תוך שלושים יום לאחר שסיים בו את הטיפול.

עו"ד ג' בן-עמי;

צריך להגדיר מה זה סיום טיפול,

אני מבקש ממשרד המשפטים להביא לנו לדיון הבא תוספת, בין אם על פי

סעיף 23 ובין אם על פי סעיף אחר, לתקנות שאנחנו מאשרים, שעניינו וידוא הידיעה

ע"י הגוף המקבל לכך שחלות עליו חובות מסוימות.

יי לוי;

אני רוצה להוסיף שאלה למשרד המשפטים: האם בסיום הטיפול הגוף יכול

לשמור או חייב לבער את החומר?

אין חובה כזאת.

י' לוי;

כלומר, אם סיימתי טיפול אני לא חייב לבער את החומר מיד.

לא מייד. יש מועדים קבועים בתקנות.

חוק הארכיונים נועד לשמור חומר ולא לבער אותו כדי לא להשמיד חומר

מקורי.

כנראה שצריך לאזכר את חוק הגנת הפרטיות וחוקים אחרים ולאו דווקא את

חוק והארכיונים.

סעיף 4 לתקנות מדבר על השאלה - כמה זמן יישמר הרישום בדבר ומי לקח את

החומר. בתקנות נאמר שנתיים אבל לדעתי זה מעט מדי.

מבחינת רישום המחשב אין בעיה לשמור את רורישום יותר משנתיים, נכון? יש

למישהו התנגדות שנוסיף יותר שנים?



עו"ד ש' סף;

אני מציע 6-5 שנים. לפעמים הליך שיפוטי אורך שנתיים-שלוש.

אני מחליט על 4 שנים.

אנחנו עוברים לסעיף 4.

סעיף 4 מדבר על שני ד1רים: על העברת מידע בין הגופים ועל הגישה של כל

גוף לצורך מילוי תפקידו של האנשים שבאותו הגוף. המרשם יהיה פתוח לפני הגופים

בהתאם לכללים, ורגז יהיו רשאים להעביר את המידע.

היו"ר ד' צוקר;

ההתנהגות של כל גוף בעצמו וההתנהגות של הגופים בינם לבין עצמם.

עיקר הכללים שקבע המפכ"ל מדברים על זכאות אנשי המשטרה לקבל מידע,

היקף המידע אותו הם זכאים לקבל, דרכי הגישה אל המידע, כלומר, אופן הפניה לקבלת

מידע, אופן מסירת המידע, החובה לנהל בקרה על מסירת מידע ולבדוק אם רח-ברים

נעשים כפי שנקבע בכללים. יש פרק מיוחד שנקבע לגבי המרשם החסוי, הגבלה נוספת על

כלל ההגבלות, שמדבר על מידע שעונה לכללים. זהו מידור נוסף על המידור שקבוע

בכללים הרגילים.

אם כך אנחנו דנים בהתנהגות המשטרה בתוכה. מונחות לפנינו ההוראות

הפנימיות של המשטרה; כיצד אנשי המשטרה נוהגים במרשם ר3לילי. במקביל תסתיים

בקרוב הכנת הכללים של השירות, איך נוהג השירות בתוך עצמו במידע שהוא נוטל

מהמרשם הפלילי.

זה חלק מהתקנות האלה?

זה על פי סעיף 4.

זאת פקודה של המפכ"ל.

סעיף 4 עוסק בשני דברים: איך כל אחד מארבעת המוסדות הללו נוהג בתוך

עצמו, ולזה צריכים להיות ארבעה ניירות - הוראות של המפכ"ל, הוו-אות של ראש

השירות, הוראות של הקמצ"ר והוראות של מפקד במחלקת בטחון שדה.



עו"ד ג' בן-עמי;

חשוב להעיר שהפקודה הזאת חלה רק על אנשי משטרה ולא על גופים אחרים.

נדון עכשיו במשטרה וכיצד היא נוהגת 1תוך עצמה ביחס למרשם הפלילי. אחר

כך נדון כיצד נוהג השירות בתוך עצמו בידוס למרשם הפלילי. אנחנו צריכים לקבל עוד

שני ניירות - בטחון שדה ומשטרה צבאית.

קיבלתי רצעה מבטחון שדה אבל ממשטרה צבאית עוד לא קיבלתי.

אני אוציא מכתב לרמטכ"ל שאומר שאם תוך פרק זמן סביר הם לא יציעו רצעה

לתקנות, הם לא יוכלו לשאוב מידע מהמרשם הפלילי. עם כל הכבוד לצבא, השירות הכין

את זה והמשטרה הכינה את זה והצבא לא יכול להמשיך ולעבוד ללא חוק.

נבקש שיסיימו את זה לפני מאי.

הצבא הוא גוף ענק.

גם המשטרה איננה גוף זערורי.

אני קורא את פקודת המטה הארצי 14.0318.

פרק אי כללי

יחקוק - חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981."

מופיע כאן העתק של החוק, לשם מה צריך את זה?

המטרה היא לר1ביא לשוטר בשטח את האינפורמציה ושידע בדיוק למה הוא

זכאי, מה אומר החוק, מה הם פרטי רישום וכו'. אנחנו זוכרים את הבלבול גם במשטו-ה

וגם בציבור לגבי מה זה רישום משטרתי.

השוטר יידע מה זה לפי סעיף 24 לחוק הנוער?

חוקר ותובע יודעים מה זה כי הם משתמשים בזה.

אנחנו לא צריכים לעבור על סעיף 2 כי זו חזרה על לשון החוק, נכון?

נכון. סעיף 3 בא לומר על מה חלים הכללים האלה. רם חלים על שני סוגי

מידע. הם חלים גם על פרט רישום כמשמעותו לפי סעיף 2 וגם על שאר הרישומים שהחוק

מתייחס אליהם, ואנחנו מכנים אותם כאן "רישום משטרתי". מדובר בתיקים הפתוחים,

תיקים תלויים ועומדים, תיקים סגורים ורישומים נוספים שאנחנו מפו-טים בהגדרה של

סעיף 4 לתקנות.

י' לוי;

סעיף בי מוגדר גם בחוק?

סנ"צ ר' קדמי;

לא. החוק מדבר על סוגי מידע מסוימים למרות שחוק נקרא חוק המרשם

הפלילי.

י' לוי;

אתם מרחיבים את החוק.

היו"ר די צוקר;

יצחק אומר שאתם מחילים הוראות שעניינן שמירת פרטיות וכוי, גם על

רישום משטרתי שאיננו חלק מהמרשם הפלילי כדי להגן מפני דליפת מידע וכן הלאה.

יצחק, למעשה זאת ר1רחבת התחולה של הכללים הללו על תחום אינפורמציה יותר רחב,

כלומר, זה כן לגישתנו ולשיטתנו והגבלת פעולות המשטרה. זאת הרוזבת התחום עליו

חלות הגבלות המשטרה.

יי לוי;

סעיף 1ג מדבר על רישומים אחרים שהמשטרה יכולה לעשות לצרכיה. סעיף 5

מדבר על העברת הרישומים האלה בתוך הגוף ומגוף לגוף.

היו"ר די צוקר;

לא, רק על המרשם הפלילי.

י' לוי;

התקנות האלה הן התקנות לסעיף 4?

אני רוצה להבהיר את זה. חוק המרשם הפלילי מתייחס למסירת מידע שלא רק

כלול במרשם הפלילי במובנו הצר, אלא מתייחס בסעיף 11, לדוגמה, ובסעיף 11א שבו

למידע נוסף שאיננו מרשם פלילי אלא רישומים אחרים, שהמשטרה חייבת או רשאית

למסור לגביהם מידע. מדובר על תיקים פתוחים, מידע בדבר משפטים וחקירות תלויים

ועומדים, או מידע לגבי עיכוב הליכים וגם תיקים שנסגרו. החומר הזה, כל עוד לא

הועבר להיות פרט רישום, הוא לא חלק מהמרשם הפלילי ובכל זאת חוק מתייחס אליו,

קובע הגבלות לגבי מסירתו, וקובע גם שמסירת המידע תיעשה לפי הכללים שבסעיף.

החוק חל לא רק על מרשם פלילי במובנו הצר אלא על סוגי המידע הנוספים.

היו"ר די צוקר;

זאת פרשנות מאד מרחיבה ואני שמח עליה.

אם נאמר שהפקודה חלה רק על פרטי הרישום הרי לא תהיה לנו שום הגבלה,

לא על גישה לתיקים תלויים ועומדים ולא על גישה של אנשי משטרה לתיקים סגורים.

ההגבלות האלה צריכות לבוא מכוח סעיף אחר, סעיף 11. אתם מערבים כאן

עניין בעניין.

לשמחתי.

הרישום הנוסף מתייחס לסעיפים 11 ו-11א ולא לסעיף 4.

סעיף 11 מדבר על מסירת מידע ולא על שימוש המשטרה במידע.

אומר לכם יצחק שבמובן פורמלי לא יכלה להיות לנו שום טענה אם לא הייתם

מביאים לנו כללים ותקנות לגבי הרישום המשטרתי שאיננו במרשם הפלילי. אני שמח על

הפרשנות המרחיבה של המשטרה; אני חושב שאפשר למצוא מי שמפרש את זה באופן צר

יותר ואומר - על הרישום המשטרתי אין שום חובות. מאחר והמשטרה באה עם זה אני

שמח על זה.

עכשיו יש כללים אבל אם מדור תתעורר בעיה בבית והמשפט תהיה לנו בעיית

אכיפה.

היו"ר די צוקר!

אנחנו לא מתקנים את החוק.



עו"ד שי סף;

שר המשפטים פתר את רובעיה כי סעיף 26 פותר את הבעיה הזאת.

זה באישור של הכנסת?

אס תשימו לב יש שני סוגי סמכות.

סעיף 4. "רישום משטרתי -

(א) תיקי מב"ד - פרטים בדבר משפטים וחקירות פליליים התלויים

ועומדים בעניינים שהרשעות בהן הינן פרטי רישום. (סעיף 11

לחוק).

(ב) תיקים סגורים - מידע לפי סעיף 11א לחוק, חוץ ממידע על

תיקים שנסגרו מעילות של "חוסר אשמה פלילית" או "עבריין לא

נודע".

(ג) בהחלטה של זיכוי - מידע על זיכוי בשל העדר ראיות מספיקות

שניתן ע"י בית משפט.

(ד) מידע על הרשעות שניתנו ע"י בתי משפט מקומיים או צבאיים

שהוקמו מכוח צווי המפקד וצבאי באזור יהודה שומרון וחבל

עזה".

להבדיל מפרטי רישום שעליהם דיברנו, הכרתנו את כל המידע הזה, שלא

מהווה חלק מהמרשם הפלילי במובן הדבקני, בשם "רישום משטרתי", מתוך מגמה להבהיר

לאנשי המשטרה ולציבור שהמידע הזה הוא לא חלק מהמרשם רפלילי, אין לו סטיגמה של

המרשם הפלילי אלא הוא רישום משטרתי שהמשטרה מנהלת לצרכיה ועליו חלות הגבלות

שנמצאות כאן בכללים. אלה ארבעת הסוגים: תיקי מב"ד (ממתין לבירור דין) - אלה

התיקים התלויים ועומדים ומוגדרים בסעיף 11 לחוק. תיקים סגורים - המידע לפי

סעיף 11א לחוק, חוץ ממידע שנסגר מחוסר אשמה. הרישום המשטרתי כולל תיקים סגורים

חוץ מתיקים שנסגרו מעילות של "חוסר אשמה פלילית". אלה תיקים שנעלמים מהרישומים

ולכן הם לא נמצאים ברישום המשטרתי, ותיקים שנסגרים מעילה של "עבריין לא נודע".

גם רם נעלמים מהרישומים המשטרתיים ולכן הם לא נמצאים בגדר הרישום המשטרתי ברגע

שהם נסגרים.

תיקים של "חוסר אשמה פלילית" ו"עבריין לא נודע" פשוט נמחקים?

הם נמחקים באופן פיזי ולא כלולים ברישום.

צריך לכתוב את זה.

אנחנו מציינים לשוטר שיידע שתיקים שנסגרו מחוסר אשמה פלילית לא

יימצאו.

י' לוי;

אבל רגז אינם. למה את כותבת שאסור לו לעיין בהם?

עו"ד ש' סף;

התיקים האלה נמצאים.

אם היום נעשה פשע ובעוד שנה התיק ייסגר כי העבריין לא ידוע, בעוד

שלוש שנים ימצאו את העבריין ולא ימצאו את הארוע הזה בשום מקום?

את הארוע ימצאו אבל הוא לא יהיה במרשם. אולי לאור ההערה יש מקום

לשנות את הניסוח ולומר בסוגריים שתיקים אלה אינם בוללים תיקים שנסגרו מ"חוסר

אשמה פלילית" או מעילה של "עבריין לא נודע".

זה יותר טוב.

סעיף 11א הוא יותר רחב, הוא אוסף מידעים נוספים ומשום מה לא הכנסתם

אותו כאן-

כתוב "מידע לפי סעיף 11א לחוק".

כל מה שבסעיף 11א למעט.

סעיף ג הוא מידע על זיכוי בשל העדר ראיות מספיקות כלומר - זיכוי

מוחלט אמור להימחק מר1רישומים באופן פיזי.

למה זיכוי צריך בכלל להירשם?

הרבה פעמים קיים עדיין חשד שאדם עבד עבירה אלא שמבחינה טכנית לא ניתן

היה להוכיח אותה. המשטרה צריכה שיהיה לה רישום על זה.

האם יש באדץ מישהו שזוכה וקיבל על זה עונש?

לא, אבל אני אתן ילך דוגמה לזיכוי מאד בעייתי מבחינת התכנים; היה תיק

שהתפרסם גם בפסק דין של בית המשפט העליון בנושא האזנות סתר. למשטרה היתה תקלה

בהחתמה של סגן נשיא בית משפט מחוזי בתל אביב בהאזנה. באותו מקרה היו הראיות

"הטובות ביותר" לביצוע העבירה.

מצאתם מקרה שבו חאג' יחיא שכח לרשום משהו. מה עם כל המקרים שזוכו

מאלף וארח- טעמים אחרים, למה רואים צריך לשאת את זה עליו? האם בית המשפט מצא

קטגוריה נוספת חוץ מאשם וזכאי? האם יש קטגוריית ביניים?

זכאי יכול להיות מחוסר ראיות, ואז זה כל אחד שאתה מתכוון אליו, ויש

זכאי שהכוונה היא - האיש הזה לא עבר עבירה. הפרדנו ביניהם ואמרנו: הזכאי מחוסר

ראיות הוא פרט שהוא רצוי ואנחנו זקוקים לו וצריך להשאיר אותו. חוסר אשמה, על

פי הנחיית היועץ המשפטי, אנחנו אמורים להוריד בכלל.

היכן זה כתוב?

כתוב "זיכוי מחוסר ראיות".

יש פסק דין נוסף שניתן בתקופה האחרונה ומתייחס לתקופה שלפני תיקון

חוק האזנת סתר. הוא מדבר על האזנת סתר במרפאת שיניים כי חשבו שהרופא מנהל סחר

בסמים מסוכנים. בדיעבד הסתבר שמי שניהל את הסחר היו הסייעת והחבר שלה. ההאזנה

לא היתה על פי דין והשניים זוכו אחרי תיקון החוק. ישנם מקרים רבים מאד שבהם לא

משיגים את הסיוע הנדרש ומזכים את האנשים.

מה שנאמד כרגע הוא הסיבה האמיתית לקיומו של רחוק. מה שנאמר הוא -

האדם זוכה אבל אנחנו לא שקטים מהזיכוי הזה. זה זיכוי בשביל הציבור ובשביל

השופטים אבל אנחנו במשטרה יודעים את האמת ונשמור את המידע. זה אסור לחלוטין.

אם יש זיכוי לא צריך בקרה. זיכוי מלגות הספק או זיכוי מחמת אי גילוי ראיה שבית

המשפט ציווה, כל המקרים האלה הם זיכוי, זיכוי, זיכוי.



סנ"צ ש' מר-חיים;

אנחנו נחזור למטרה שהחלטנו להעלות בפעם שעברה. משטרת ישראל, כאשר היא

עושה את עבודתה היא חייבת לקבל איזשהו רקע עברייני של האדם. אם אני כתובעת

התרשלתי בהופעתי בבית המשפט והגעתי לזיכוי, אני מתייחסת לחומר הזה כאל חוסר

ראיות ורצוי שהחומר הזה יעמוד בפני משטרת ישראל כאשר היא חוקרת אדם בעבירות

דומות או בעבירות נשנות. אם המשטרה לא הצליחה להוכיח זה לא אומר שלא נעברה

עבירה. אם לא נעברה עבירה סגירת התיק היא מחוסר אשמה.

היו"ר די צוקר;

עבירה נעברה אם בית המשפט קבע שנעברה עבירה.

עו"ד י' דוד;

זה לא מדויק, גם לא לפי הדין הישראלי. יוסי גנוסר לא נבחר להיות

מנכ"ל אף על פי שהוא לא הורשע בשום עבירה ובית המשפט העליון ליבע שהוא ביצע

עבירה שיש עימה קלון.

לצערי, יש כמה אנשים בשירות שלא עברו עבירה וקיבלו חנינה. רגו לא עברו

שום עבירה.

עו"ד יי דוד;

אבל העובדה היא שיש לזה משמעות מבחינת החיים הציבוריים בארץ וזה עונש

כבד.

עו"ד שי סף;

שיהיה במרשם הזה שהוא קיבל חנינה?

סנ"צ ר' קדמי;

זה רישום משטרתי.

י' לוי;

בסעיף הקודם שאלנו מה קורה אם מקרים של "חוסר אשמה פלילית" ו"עבריין

לא נודע", אמרתם שהם רשומים באיזשהו מקום אבל לא ברישום.

סנ"צ ר' קדמי;

לא, אמרנו שהרישומים האלה נמחקו מהמרשם אבל כמובן שרותיק עצמו לא

הושמד אלא קיים. זיכוי שהוא זיכוי מעל לכל ספק לא ימצא את ביטויו ברישום הזה.

זיכוי שהוא לא מעל לכל ספק אמור למצוא את ביטויו ברישום הזה.

היו"ר די צוקר;

זיכוי מחמת הספק תמיד יימצא כאן?



סנ"צ ר' קדמי;

נניח שנעברה עבירת מין והאיש זוכה מחוסר הוכחות. עכשיו נעברת עבירת

מין נוספת והוא חשוד בה. הרישום נותן לחוקר אינדיקציה לגבי כיוון החקירה.

עו"ד שי סף;

אסור שזה יהיה.

עו"ד מ' אהרוני;

גס אני, כמו שמואל, חושבת שזיכוי צריך להימחק והוויכוח כאן מעיד על

כך שהמשטרה צריכה לקבוע קריטריונים ברורים בשאלה - מה נמחק מהרישום המשטרתי

הפנימי זה לא מופיע כאן. לא מדובר רק על תיקים של חוסר אשמה פלילית אלא גם על

תיקים סגורים אחרים כעבור תקופת זמן מסויימת. זיכוי לא צריך להופיע ברישום

המשטרתי הפלילי.

היו"ר די צוקר;

מה עם תיק שהיתה עליו חנינה?

עו"ד לי משיח;

הוא פרט רישום לפי סעיף 2.

עו"ד יי דוד;

יכול להיווצר מצב אבסורדי מבחינת ההזדקקות לארכיונים של עיתונים גם

מצד המשטרה וגם מצד סניגורים, בהם כתוב מי זוכה, והם יזדקקו לזה לעבודתם.

השאלה היא על מי אנחנו מגינים? אם אנחנו מגינים על פרטיותם של אנשים ועל כבודם

בפני הציבור ובפני גופים אחרים, די לנו בכך שהמידע הזה לא יימסר. אם אנחנו

רוצים לשים מסך בין האדם לבין כל אדם אחר, אפילו במחיר שזה עלול לפגוע במשטרה,

הדברים לא צריכים להופיע גם ברישום המשטרתי.

היו"ר די צוקר;

קיבלנו מספר תלונות על כך שהחומר הזה מגיע לידי שופטים, מעדות של

שלמה שוהם שאמר שלפני גזר הדין היה מקבל תיקים בהם היה כתוב על הרשעות

שהסתיימו בזיכוי.

עו"ד ג' בן-עמי;

זה לא יכול להיות. זאת עילה לערעור.

היו"ר ד' צוקר;

אני מסתמך על עדות של שלמה שאמר שזה קרה לו לא פעם אחת, לא פעמיים

ולא שלוש.

עו"ד לי משיח;

אני רוצה להזכיר במה מדובר. אנחנו מדברים על רישומים משטרתיים

שהמשטרה משתמשת בהם לצרכי עבודתה. אנחנו לא מדברים על מסירת חומר ו1¥וצה, שלא

צריך להגיע לידיים לא מוסמכות.



היו"ר די צוקר;

כל הגופים בתוספת לא יכולים להשתמש בזה?

הם לא יכולים להשתמש 1זה.

אני מקבל את זה.

י' לוי;

גם משטרה צבאית תקבל את זה.

עו"ד גי בן-עמי;

גם בטחון שדה. זה חשוב לנו בצורה בלתי רגילה.

איד אפשר לרובטיח שבאינפורמציה הזאת ייעשה בה רק שימוש מודיעיני בקרב

קבוצה מצומצמת במשטרה ובשירות?

סנ"צ ר' קדמי;

כשנקרא את המשך הכללים שנקבעו, אנחנו נראה את הסייגים לשימוש של אנשי

משטרה במידע לעניין זיכוי. יש הגבלות מאד רציניות לגבי השימוש במידע הזה. לגבי

קריטריונים למחיקה שהזכירה מיכל אהרוני, רם ייקבעו בפקודה אחרת שכבר הוכנה,

היא לא צריכה לבוא לאישור ועדת החוקה והיא קובעת בין היתר קריטריונים לעניין

מחיקת רישומים משטרתיים ודברים נוספים.

היו"ר די צוקר;

למרות שזאת לא חובתכם אני מבקש שתביאו לפנינו את הקריטריונים.

סנ"צ ר' קדמי;

הם עדיין לא קיבלו את הליטוש הסופי.

סנ"צ ש' מר-חיים;

הגשנו את זה ליחידה שעוסקת בפרסום פקודת המשטרה, וברגע שהיא תסיים את

כל הניסוח נביא את זה לוועדה.

היו"ר די צוקר;

אנחנו לא מאשרים את סעיף ג וכשנגיע לכללים נחליט. אנחנו מסכמים

שתמציאו לנו את הכללים הפנימיים שלכם.

אנחנו עוברים לסעיף ד; "מידע על רורשעות שניתנו ע"י בתי משפט מקומיים

או צבאיים שהוקמו מכח צווי המפקד הצבאי באזור יהודה שומרון ווזבל עזה."



עו"ד ש' סף;

מה זה 1ית משפט מקומי, של העיריה?

היו"ר ד' צוקר;

לא. אלה בתי המשפט הלא צבאיים.

זה לא מדויק. הכוונה היא ל1תי משפט מקומיים.

זה בית משפט לעניינים מקומיים?

לא. יש בית משפט מקומי ויש 1ית משפט לעניינים מקומיים.

אתם מתכוונים לבתי המשפט שמפעילה רורשות?

אסור לנו לשכוח שהרישומים האלה היו קיימים גם לפני תחילת האוטונומיה.

אם כך אנחנו מדברים רק על בתי המשפט הצבאיים ועל בתי המשפט לעניינים

מקומיים שהם מכוח צו המפקד הצבאי,

איך מקבלים את המידע?

תובע מקומי יכול לקבל את החומר לצורך הצגתו לבית המשפט מכוח צו המפקד

הצבאי.

איך את מקבלת את כל המידע הזה?

אתם מדברים על תובעים מקומיים של אנשי הרשות הפלתינית או על בתי

משפט מקומיים?

לא, רק על בתי המשפט שהוקמו מכוח צו המפקד הצבאי.

התיקים האלה מוכנים ומוגשים לבית המשפט ע"י המשטרה? התובע המקומי הוא

איש משטרה?

סנ"צ שי מר-חיים;

לא בהכרח; הוא מונה ע"י המפקד הצבאי.

כלומר, יכול להיות שהוא קצין בצבא ולא איש משטרה.

נכון.

התיק הוא תיק משטרתי רגיל אבל הוא מטופל באותם בתי משפט.

אם כך אישרנו את סעיפים א, ב ו-ד. אל סעיף ג אנחנו נחזור.

יש תיקי מדוכאים שכלל לא נכנסים לקטגוריות האלה; מדובר על מרשם

מודיעין שהרבה יחידות מחוזיות מזמינות ולפעמים גם יחידות מודיעין בתחנות

ובמרחבים. החומר הזה איננו בהגדרת רישום משטרתי.

כל מידע מודיעיני לא כלול בהגדרה של רישום משטרתי. יש כל מיני

רישומים של המשטרה שאינם כלולים כאן.

לישיבה הבאה אני מציע לשקול האם לא ניתן להכניס את סעיף ג לאותו

חומר?

לא, כי אנשי החקירות שלנו ואנשי הסיור שלנו אינם יכולים להגיע למאגר

החומר המודיעיני. הוא חסוי בפני הגורמים בתוך המשטרה והוא רק לאנשי מודיעין.

שמואל, אני מבין שאין לך ערעור על כך שהחומר המודיעיני הזה לא יהיה

חלק מן הרישום המשטרתי. אנחנו נגיע לזה בהמשך.

האם רורישום המשטרתי מופיע באותו מאגר מידע של הרישום הפלילי?



פקד ע' בלקין;

יש מאגר מידע אחד גדול שכולל הרבה מאד דגרים; אין שוס משמעות איך

הדברים ממוינים במחשב. מה שחשוב הוא היישום שבו משתמש החוקר או כל שוטר שהוא,

ואיך הוא שולף את המידע. יכול להיות שיהיו קבצים שונים ויישום שייתן מידע

מקבצים שונים, ויכול להיות שיהיה קובץ אחד והיישום לא ייתן מכיוון שהוא לא

רשאי להשו1מש. זה לא כמו ספר שבו כל אחד רשאי לדפדף. ר1עובדה שזה יושב בצורה

מרוכזת היא משיקולי יעילות ונוחיות. יישומי המחשב יודעים 'להפריד בין סוגי

המידע השונים.

את אומרת בוודאות שאין שום השפעה לעובדה שזה קובץ אחד על מעבר מידע?

פקד ע' בלקין;

זה ודאי לחלוטין כי אף חוקר או שוטר לא יכולים לגשת לרשימות המידע

אלא רק דרך היישומים. היישומים נכתבים על פי כל הכללים האלה תוך הפרדה מוחלטת

בין סוגי המידע.

כלומר, להחלטה הלוגיסטית שלכם לנהל את זה כקובץ אחד אין שום השפעה?

נכון.

לא ניתן לעשות אנלוגיה במקרה הזה למה שאנחנו מכירים לרישום ידני. אין

אנלוגיה ברורה בין קובץ לבין מגירה עם כרטסת.

אם היל מנהלים שני קבצים נפרדים, לרישום ולמרשם הפלילי, זה היה מסייע

למגמות שאנחנו מדברים עליהן כאן, של שמירת הפרטיות?

לכאורה לא.

התשובה המקצועית שלך היא שאת אדישה בין אם מדובר בקובץ אחד ובין אם

בשניים?

כן.

אני לא מקבל את זה כי מדי פעם יש תקלות ועל דף רצוף אחד הופיעו שני

סוגי מיידעים שונים. יצא מידע שאמור להיות ר7ן לשימושים פנימיים, החוקר לא שם לב

שזה המשך טבעי והמידע יוצא החוצה. ביישום המחשב עלולה להיות תקלה וצריכה להיות

הפרדה פיזית.

שמענו את חוות וזרעת המקצועית.

י' לוי;

להגדרת המידע תהיה והשפעה על כל הפקודה - תהיה לה השפעה על העברה לשאר

הגופים שבסעיף 4 ותהיה לה הושפעה לגבי התוספת השלישית. אנחנו מגדירים הגדרת

מידע שנלך איר1ה לכל אורך כל התקנות. יכול להיות שהגדרת המידע תועתק לגופים

אחרים. סעיפים ג ו-ד לא מופיעים בסעיפים 11 ו-11א. כאן מדובר לא רק בנוהל

עבודה משטרתית פנימית אלא מדובר בנוהל שיש לו השפעה על רועברת מידע לגופים

אחרים וכוי. החוק מתיר לכם מה שכתוב בסעיף 1. בסעיף 1ג אנחנו לא מגבילים את

המשטרה לבצע רישומים. אין לזה קשר עם כל החוק אבל זה לא אומר שכל מה שמותר

בסעיף 1ג נוגע לכל סעיפי החוק. בסעיף ג אין רשות למסור זיכויים ואין רשות

למסור מידע על הרשעות שהוטלו בבתי משפט אחרים.

שוב אנחנו חוזרים למסירת המידע. אם תשימו לב הכללים האלה לא מדברים

על מסירת מידע אלא על הגישה בתוך המשטרה.

את צודקת אבל כאשר דפדפתי בדפים לא ראיתי הגדרה נוספת של מידע כאשר

מדובר על סעיפי מסירת מידע. בפקודה יש שימוש של המשטרה במידע אבל יש בה גם

התייחסות לסעיף 4, לגבי הגופים האחרים שמוסרים לרם מידע. אין כאן שתי הגדרות

מידע, אחת לגבי השימוש והפנימי של המשטרה והשניה לגבי מידע שנמסר לגופים אחרים.

הייתי רוצה שיהיו לי שתי הגדרות למידע. אחת לצרכים פנימיים ואחת למה שנמסר

לגופים אחרים.

אם לא נגדיר את רמידע כמידע של רורישום הפלילי, יש לי אפשרות לקבל

מידע גם על פי חוק הגנת הפרטיות, מידע שהעברתו לא נאסרה בחיקוק. בחוק המירשם

הפלילי הוא לא נכלל, אין הגבלה על העברתו והוא בעצם בן חורג.

המשטרה לא תתן לך אותו.

אני יכול לדרוש את זה מהמשטרה והיא תעביר לי.

אני לא מדבר רק עליך, אני מדבר על קצין מבחן, על היועץ המשפטי ועוד.



עו"ד ג' בן-עמי;

קצין המבחן לא צריך לקבל את זה.

י' לוי;

אבל זה חלק מהתוספת השלישית.

זה לא שייך. זאת קטגוריה נפרדת.

י' לוי;

תראה מה כתוב בסעיפים 11 ו-11א.

עו"ד גי בך-עמי;

אס סעיפים 11 ו-11א לא חלים על זה הנושא יהיה פרוץ הרבה יותר. רגו

יוכלו להעביר את המידע גם לקצין מבחן.

עכשיו אני בכלל לא מבין מה שאתה אומר. המפכ"ל קובע כללים שעל פירם

הוא מגביל מה שהוא רוצה, ואתה אומר - טוב שהוא מגביל. מחר הוא יוכל להוסיף עוד

כללים מגבילים ואתה תאמר שטוב שהוא עשה זאת כי ע"י זה הוא מונע ממך לקבל מידע

שכך היית מקבל אותו על פי חוק הגנת הפרטיות.

עו"ד ג' בן-עמי;

אני רוצה להבהיר שאם חוק המרשם הפלילי לא חל ואין הגבלות של חוק

המרשם הפלילי על המידע הזה, המידע הזה הרבה יותר פרוץ לכולם. בחוק הגנת

הפרטיות יש הרבה יותר גופים שיכולים לקבל מידע ולא נכללים בחוספת הראשונה. כאן

מבחינה מסוימת מצמצמים את זה.

הי ו"ר ד' צוקר;

השאלה היא אם ברורדובה הזאת אנחנו מועילים או מזיקים?

עו"ד גי בן-עמי;

אתה רק מועיל להגנת הפרטיות.

י' לוי;

אל תגביל בתקנות דברים שלא כתובים בחוק.

הי ו"ר ד' צוקר;

אנחנו חוזרים לאותה שאלה שעמדנו עליה לפני כמה דקות. זאת אותה שאלה

במובן של הרחבה. השאלה היא האם ההרחבה הזאת והחלת הכללים המצמצמים על ההרחבה

היא טובה או לא טובה?



י' לוי;

זאת לא השאלה; השאלה היא אם היא תואמת את החוק או לא?

הי ו "ר ד' צוקר;

השאלה היא אם על בסיס חוקי או לא.

סנ"צ ר' קדמי;

יצחק צודק לגבי סעיפים ג ו-ד ככל שנוגע לשלושת הגופים האחרים חוץ

מהמשטרה. לגבי הגופים האלה יש בעיה כי כתוב - המרשם פתוח לפניהם. בסעיפים

אחרים בחוק כתוב - תיקים קודמים סגורים.

היו"ר ד' צוקר;

גבי יושב כאן כדי לדאוג לקבל גם את סעיפים ג ו-ד.

הוא מקבל גם חומר מודיעיני.

אני מציע בהיבט החוקי הצר, שבסופם של סעיפים ג ו-ד אנחנו נכתוב "על

פי 1ג", משם סעיפים אלה שואבים את כוחם.

אתה מבין שזה בלוף נכון? כי על פי 1ג יש עוד חמישים רישומים.

אנחנו עושים קומבינציה בין סעיף 4 לסעיף 9 לפקודת המשטרה. סעיף 9

לפקודת המשטרה מסמיך את המפכ"ל לקבוע פקודות מטה ארצי שהן לעניין יוסדר,

הארגון, והמשטר והמשמעת של פעולות המשטרה השונות. המפכ"ל קובע בין היתר את גישת

המשטרה למידע של זיכוי ולמידעים אחרים שנמצאים במשטרה.

מה יקרה אם נכתוב יימכוח 1ג"?

זה לא יהיה נכון.

כל סעיף 4 הוא 1ג.

המרשם הפלילי לא צריך לכלול זיכויים.

האלטרנטי היא שזה יהיה ברישום משטרתי וזה יהיה פתוח לכל אחד.

י' לוי;

ומי אמר לך שלמשטרה אין רשימות שאתה לא יודע עליהן והיום מותר לקבל

אותן? אס אתה חושב שהתקנות תואמות את החוק ואפשר לפרש את החוק - בבקשה.

בפירוש המרחיב שרונה רציעה לנו אני מוכן ללכת לזה. צריך לתקן את החוק

אבל לא מתקנים עכשיו את החוק.

רובעיה היא שהחק לא מתייחס באופן מלא לכל ולכן צריך להשלים את

הדברים במידת האפשר.

אבל לא בתקנות אלא בחוק.

שמואל, יש לך פתרון?

בסעיף 3 צריך לכתוב מילה אחרת במקום המילה "מידע". החוק מדבר על מידע

רק ברישום הפלילי ואתם כוללים במידע גם את סעיף ב.

סליחה, החוק מתייחס רק לרישום רופלילי?

תראו מה כתוב: "מידע מן המרשם הפלילי". חוק הגנת הפרטיות עוסק במילה

מידע בתחום אחר. צריך להגדיר שזאת לא המילה מידע שמופיעה בחוק עצמו כי את

מסכימה שהוא הרבה יותר רחב.

אנחנו מגדירים לנו מונחים לצורך כללים, לצורך נוחיות המשתמש.

אני לא הייתי כותב סעיף כולל של מידע אלא מידע א, מידע ב, מידע ג

ומידע ד ולכל סעיף להתאים את העניין. מידע א - רישום פלילי, מידע ב - סעיף 11,

מידע ג - סעיף 11א ומידע ד - מה שאתם רוצים.



הי ו"ר ד' צוקר;

המסקנה ממה שהציע יצחק, וגם ל1נת מקבלת את זה היא מחיקת סעיף 3. אין

דבר כזה שנקרא מידע. יש פרט רישום ויש רישום משטרתי.

י' לוי;

אני מציע לחלק את הרישום המשטרתי לשניים.

סנ"צ ר' קדמי;

יש מרשם פלילי ויש מרשם משטרתי.

הי ו"ר ד' צוקר;

אנחנו יוצאים מתוך הנחרו שהפרטים המנויים בסעיפים ג ו-ד בפירוש מרחיב

של החוק, אכן עשויים להיכלל ברישום המשטרתי, ואני יוצא מתוך ההנחה הזאת משום

העובדה שיש כאן יצרה של האפשרויות שיש בידי המשטרה ולא הגבלה שלהן.

סעיף 5.

"רישום חסוי - מידע שעל מסירתו הוטלו הגבלות כמפורט בפרק ה לפקודה

זו."

מה זה רישום חסוי?

זהו חומר שבנסיבות מסוימות ההגבלות עליו תהיינה יותר קפדניות. הוא

ממודר באופן שונה והוא הופך להיות דיסקרטי יותר לפי קריטריונים שמופיעים כאן.

אנחנו מאשרים את סעיף 5.

אני קורא את סעיף 6 -

"פרופיל הרשעות/מב"ד - סיכום מספרי של פרטי רישום ותיקי מב"ד לפקודה

זו."

יש סיווג של כל רועבירות לפי סוגים כגון: בטחון, סדר ציבורי, נגד אדם

וכו'. זהו פרופיל שנותן את סך העבירות לפי 13 הקבוצות דועיקריות רזה אישי.

אנחנו מאשרים את סעיף 6.

אני קורא את סעיף 7 -

"פרופיל הרשעות תעבורה - סיכום מספרי של עבירות בענייני תעבורה לפי

סיווג סטטיסטי."

תעבורה זה לא רישום פלילי?

היו"ר ד' צוקר;

זה נפרד מהרשעות מב"ד.

עבירות תעבורה הן הרשעות שהן חלק מהמרשם הפלילי. יש תקנות שקובעות

איזה סוגי עבירות לא תחשבנה כחלק מהמרשם הפלילי ואיזה כן.

אנחנו מאשרים את סעיף 7.

סעיף 8 -

"מענ"א - המדור למידע פלילי. יחידה לפיתוח ישומי מחשב ומדור למידע

תעבורתי במרכז לעיבוד נתונים אוטומטי."

סעיף 9 -

"מח"ק - חוליית מרשם פלילי במחלקת חקירות ותביעות."

סעיף 10 -

"מאגר מידע - מרכז לארוסנת מידע באמצעות מערכת עיבוד נתונים אוטומטי

בו אגור המידע."

צריך לתקן ולהתאים להגדרה החדשה.

אנחנו לא אומרים "מאגר נתונים אוטומטי" אלא "מאגר נתונים ממוחשב".

אס יש לי מידע שאיננו במחשב, הוא איננו מאגר מידע?

לא בתקנות האלה.

הוצאת מהתחום כמות אדירה של מידע שמופיעה בדפים. כל דו"חות המדוכאים

שדיברנו עליהם מופיעים על דפים.

זה לא מרשם פלילי ולא רישום פלילי.

הי ו"ר ד' צוקר;

סעיף 11 -

"גופים לפי סעיף 4.א. לחוק -

שירות הבטחון הכללי

- המשטרה הצבאית

- מחלקת בטחון שגדה של צבא הגנה לישראל."

אנחנו מאשרים את כל הסעיפים עד סעיף 11.

עו"ד שי סף;

הדף של פרופיל ההרשעות מגיע ומטפטף מידי פעם.

היו"ר ד' צוקר;

האם בהגדרות שיש כאן, עד סעיף 11, כלול כל המידע שמחזיקה המשטרה

בדרך זו או אחרת?

סנ"צ ש' מר-חיים;

שמואל סף צודק. חסרה כאן הגדרה - מה כולל פרופיל מלא. זה סיכום מספרי

של כל התיקים, לא רק הרשעות מב"ד אלא גם תיקים סגורים. יש שוטרים מסוימים

שמקבלים פרופיל מלא. כדי שלא תהיה שאלה מה זה פרופיל מלא צריכה להיות בהגדרות

הגדרה של פרופיל מלא.

אם נוסיף הגדרה של פרופיל מלא, האם בזה תמו כל המידעים האישיים

שהמשטרה מחזיקה?

לא. אלה כל המידעים שנוגעים לעבר פלילי.

ועל כל השאר אין כל פיקוח ובקרה?

יש פקודת קבע שמדברת על הכרזות, לדוגמה, של עבריין נמלט או של דרוש

לחקירה, אלה הכרזות שפקודה אחרת מטפלת בהן. הפקודה הזאת מטפלת רק במה שקשור

למרשם או רישום משטרתי כהגדרתו כאן.

אני לא מרגיש נוח עם זה. למה ערבתם את פקודת המשטרה בחוק המרשם

הפלילי?

היו"ר ד' צוקר;

כדי שהמפכ"ל יוכל לתת הוראות מינהליות.

הוא לא צריך את אישור ועדת רחוקה. הוא יכול לתת הוראות מינהליות והוא

לא צריך אותנו.

1סעיף 4 כתוב "לפי פקודות הקבע". פקודות הקבע ניתנות ע"י המפכ"ל

מתוקף סמכותו לפי סעיף אחר.

למה זה כל כך מפריע לך?

כי על כל מיני שאלות שאנחנו שואלים יש למשטרה מוצא; המשטרה אומרת -

אם זה לא לפי סעיף 4א זה לפי פקודת הקבע. בפקודת הקבע המפכ"ל קובע הכל: מתי

שוטרים אוכלים, מתי שוטרים ישנים, מתי מתחילה משמרת, מתי היא מסתיימת, מתי

מורידים את הרגל וכוי. בכל פעם שאנחנו נתקלים בבעיה שלא תואמת את החוק אומרים

לנו - תראה את הכותרת, זה לפי פקודת הקבע. אני רוצה שיהיה מובן בינינו שהתקנות

האלה מתייחסות רק לחוק המרשם הפלילי.

כולל התיקים הסגורים.

רק למה שכתוב בחוק המרשם הפלילי. אנחנו לא באים להסדיר את עבודת

המשטרה.

על כל הרישום המשטרתי לא יהיה כל פיקוח.

זה לא קשור לחוק הזה. התיקים הסגורים קשורים למרשם הפלילי?

זה רישום משטרתי. זה נמצא בסעיף 11א.

אל תערבו אותנו בעניין שאנחנו לא אחראים לו ואנחנו לא יכולים לשנות

בו דבר.

תקנות על פי חוק המרשם, אפשר לייצר על פי שני סעיפים בחוק הזה: סעיף

4, שחבר הכנסת לוי מדבר עליו והוא מצומצם לתחום שכתוב בסעיף 4. סעיף 26, לא

מדובר במפכ"ל אלא בשר המשפטים, כולל גם את 1ג.

אבל אלה תקנות מטעם המפכ"ל ולא מטעם שר המשפטים.

המוצא הוא להתרכז בתקנות המפכ"ל בלבד, וכל היתר שלא כלול בסעיף 4

ייכנס גם לפיקוח ועדת חוקה, אבל ייכתב ע"י שר המשפטים.

אתם טוענים ובצדק שיש כאן, לכאורה, עיסוק בשני סוגי מידע שאינם

שייכים לחוק. האיסוף שלנו של כל סוגי הרישומים האלה יחד עם הרישום הפלילי מבטא

קבוצה של תהליכי עבודה שקרובים אחד לשני ונעשים אחד לצד השני. תהליך הפלילי,

סדרי העבודה של החוקרים וכן הלאה נוגעים בסוגי המידע האלה,ולכן ראינו טעם

לאסוף את כל הכללים.

אתם מטילים עלינו עבודה שאנחנו לא צריכים לעשות. אנחנו לא אחראים על

עבודת המשטרה; יש ועדות אחרות, יש שר ויש אחרים. אנחנו על פי החוק אחראים על

התקנות רק על פי החוק הזה, ואתם אגב זה מעגלים פינות.

יש כאן מחלוקת בין יצחק לביני- הגישה של יצחק מצמצמת יותר גם מתוך

חשש שיש דברים שהוא לא יודע על המשטרה וחלה עליו אחריות. הגישה שלי מרחיבה

יותר ואומרת שאם המשטרה, וולנטרית, מוכנה לבוא לכאן, גם אם הבסיס החוקי הוא

קצת רעוע אבל מוכנה להחיל על עצמה מיגבלות, אני מוכן לקבל כל מיגבלה שעניינה

הגנה על פי עקרונות הגנת הפרטיות, גם אם זה וולנטרי ולא נשען על בסיס חוקי

איתן.

אם המשטרה תאמר לנו מה הם כל הרישומים שיש בידה לפי סעיף 1ג, נשקול

את זה יחד.

תחילת הגיבוש של הכללים האלה היתה הרבה יותר רחבה. הכנסנו מידע לגבי

כל סעיפי החוק והגענו למסקנה שאת שאר המידע נכין בפקודה נפו-דת שאינה טעונה

אישור ועדת החוקה. שם ניתן התייחסות נפו-דת לכל סעיף וסעיף ולכל סוגי המידע.



אפשר לקחת את שני סוגי המידע האלה ולהכליל אותם בפקודה השניה.

את סעיפים ג ו-ד?

סב"צ ר' קדמי;

כן.

כשזה יהיה מוכן תחליטו אם אתם מעבירים את שני הסעיפים רואלה. בינתיים

אנחנו צריכים להתייחס לזה.

י' לוי;

זאת חצי עבודה. אולי הקצינות הנכבדות האלה מסתירות עוד שתי רשימות

הרבה יותר חמורות ופוגעות?

היו"ר ד' צוקר;

החוק לא מאפשר לי להציץ לרשימות אחרות לכן אני לא יודע.

היו"ר די צוקר;

בשלב זה אנחנו מאשרים את ההגדרות עד 11 כולל פרט נוסף שיוכנס שעניינו

פרופיל מלא. ונקבל מהמשטרה, כאשר המשטרה תסיים את עבודתה נקבל ממנה את ההוראות

הפנימיות שהיא מכינה לגבי רישומים נוספים, מאגרים או קבצים נוספים ואז נכריע

אם סעיפים ג ו-ד יהיו שייכים לכאן או לאותה רשימה חדשה שהמשטרה מכינה.

יצחק, אני רוצה להתייעץ איתך; אני חוזר ל"חיפוש בגוף". נתנו 14 יום

למשרד הבריאות לגבש עמדה כאשר רבו לא היו משוכנעים בשאלה; אם כאשר יש הסכמה

ברורה לחיפוש בגוף, האם ישנה סנקציה של בית המשפט. החלטנו להוריד את סעיף 12

והסכמה היא הסכמה.

נותרה בעיית הבדיקה הגניקולוגית.

עו"ד ל' משיח;

החלטנו לקבוע את העבירה לגבי חשודים ברצח ואונס, והסתדרות הרפואית

טענה שאם העבירה קיימת יש בזה פגיעה ברצון החופשי בעקבות זאת אמרה ההסתדרות

שהיא תתן הוראה גורפת לכל הרופאים שלא לבצע את הבדיקות האלה.

י' לוי;

משרד רובריאות הצטרף אליהם והיושב ראש הודיע שיש בישראל ממשלה אחת.

ביקשנו ליישב את העניין.



עו"ד ל' משיח;

ביקשתם מההסתדרות הרפואית להגיש לוועדה עמדה סופית ומגובשת ורגו לא

עשו את זה. אתמול, בתום 14 הימים, התקיימה ישיבה במשרד הבריאות בהשתתפות

ההסתדרות הרפואית, משרד המשפטים והמשטרה והגענו לפשרה. מתברר שהבעיה הקשה יוצר

היא הבדיקה הגניקולוגית. הגענו לפשרה שאני אציג אווזה, והיא על דעת כולם. הפשרה

היא שבכל פעם שיהיה צורך בבדיקה גניקולוגית, לא יסתפקו בהסכמת האישה בפני קצין

אלא ילכו לבקש היתר מבית המשפט.

עו"ד שי סף;

איך זה פותר את רובעיה? רובעיה קיימת בסירוב ולא בהסכמה.

הרופא טוען שאישה לא תסרב לפני שופט מסיבות שוליות והוא לא מוכן

להסתפק באינסטנציה של קצין אלא שבית משפט יבחן את הכל.

אם כן, מרגע שאישרנו את זה אנחנו כשרים להביא את זה למליאה לקריאה

שניה ושלישית.

שמירת סודיות;

"סעיף 3 לחוק קובע כי "המרשם יהיה חסוי ולא יימסר מידע ממנו אלא לפי

חוק זה". יודגש כי מסירת מידע שלא לפי החוק מהווה עבירה פלילית. המידע יישמר

במקום ובאופן שלא יגיע לידיעתו של אדם שלא הוסמך לקבלו לצורך מילוי תפקידו."

למה לא ציינתם איזה עונש קצוב לעבירה הזאת?

העונש קבוע בחוק.

כאן חוזרים על החוק כי זה נייר הדרכה לשוטר וצריך לומר איזה עונש.

צריך לקרות בחשבון שיש עוד כמה חוקים. האם אתה רוצה שנפרט את כל

העבירות הפליליות שבאות בחשבון?

בכמה עבירות מדובר?

הייתי כותב "מהווה עבירה פלילית שהעונש עליה הוא עד חמש שנות מאסר".

אנחנו מסכמים שבסעיף ב תינתן דוגמה או המחשה למידת העונש הצפויה.

סעיף ג - סיווג המידע.

עכשיו המילה "מידע" היא מילה ולא הגדרה של מושג. אנחנו לא יכולים

לעסוק בסעיף ג. אנחנו כן מבינים שכל אחד מסוגי הקבצים או סוגי האינפורמציות

שמצויים אצלכם מסווגים "שמור"?

רק מה שאתם הגדרתם. סעיפים 7-5 לא כלולים.

היו"ר ד' צוקר;

אני מציע שבכל אחד מן הסעיפים תצויין דרגת הסיווג שלו.

נמשיך בדיון בישיבה הבאה. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.