הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסדו לא מתוקן



פרוטוקול מס' 450

מישיבת ועדת החוקה הוק ומשפט

יום שלישי, טי בשבט התשנ"ו (30 בינואר 1996). שעה 10:00

נכחו ;

חברי הוועדה; ד' צוקר - היו"ר

י' לוי

ד' מרידור

מוזמנים; לבנת משיח - משרד המשפטים

גב' בן-עמי - משרד ראש הממשלה

סנ"צ שרה מר-חיים - ראש מדור פיקוה ובקרה, המשרד לבטחו ן

פנים

סנ"צ צפרירה צחי - ראש מדור מענ"א, המשרד לבטחון פנים

פקד ענת בלקינד - מענ"א, המשרד לבטחון פנים

רב כלאי עליזה יעקובי- עוזרת ליועץ המשפטי, המשרד לבטחון

פנים

מוריה בקשי - משרד הפנים

בתיה כרמון- המחלקה לעובדים זרים, משרד הפנים

רמי שבו - עובד מינהל אוכלוסין, " "

עירית יער - לשכת עורכי הדין

גלית צ'צ'יק - " "

ש' שהם

מנהלת הוועדה; די ואג

אי זכאי

סדר-היום; 1. תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע),

התשנ"ו-1995.

2. פקודת המטה הארצי מסי 14.0318 - המרשם הפלילי (גישה למידע

לפי סעיף 4 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981),

התשנ"ו-1995.



1. תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע),

התשנ"ו-.1995

2. פקודת המטה הארצי מס' 14.0318 - המרשם הפלילי (גישה למידע

לפי סעיף 4 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981).

התשנ"ו-1995.

היו"ר ד' צוקר;

אני פותח את הישיבה. בישיבה הקודמת, במהלך הדיוו על הכללים הגענו לסעיף 3(ג}

ו נעצרנו בשאלת הנתונים, לוח הזמנים וקצב הזרימה של המידע מן המשטרה, מן הפרקליטות

ומבתי-המשפט בעידכונים למחשב המשטרתי שעושה את הרישום הפלילי . ביקשנו לקבל

משלושת הגופים האלה נתונים לגבי מספר התיקים שנערם וכמה ממתינים אצלם לעידכון

הרישום בתיקים שנמצאים במצב שונה של טיפול. גב' משיח פנתה אל הנהלת בתי-המשפט

ואל הפרקליטויות וביקשה את החומר והוא יגיע אלינו בשבוע הבא, ב-6 בחודש.

אני פונה עכשיו למשטרה: איזה נתונים הבאתם לנו?

סנ"צ ש' מר-חיים;

הנתונים מראים על הרבה מאוד תיקים תלויים עומדים, יחסית, כי משטרת ישראל

והפרקליטות מטפלות בהיקף גדול של תיקים. יש הרבה תיקים שנמצאים היום בתביעה

ובפרקליטות ולא הגיעו אלינו דיווחים על תוצאות הדיון כך שהתיק עדיין נמצא אצלנו

במצב של מב"ד.

היו"ר די צוקר;

והוא כלול במרשם הפלילי?

סנ"צ ש' מר-חיים;

נכון. רק בשנת 1992-1991 התחילו להגיע דיווחים מהתביעה ומהפרקליטות על הגשת

כתב אישום, לפני-כן לא היו נתונים כאלה.

ד' מרידור;

הגשת כוזב אישום איננה פותרת כלום כי האיש נשאר באותו סטטוס.

סנ"צ שי מר-חיים;

נכוו אבל אז התיק נמצא במהלך דיון משפטי ויותר אין עליו שליטה לא של המשטרה

ולא של רשויות התביעה. אם יש תיק שקבוע לעוד חמישה חודשים, התיק עומד חמישה

חודשים ולא עושים בו כלום.

היו"ר די צוקר;

הוא עומד מבחינת הטיפול הענייני והוא כבר במרשם.

סנ"צ ש' מר-חיים;

בכל השלבים, מרגע שהתיק נפתח ועד לרגע האחרון שבו הוא מקבל את גזר הדין, התיק

נמצא במצב של מב"ד.

אין לנו אפשרות לעקוב איורי כתב אישום לגבי תיקים שהוגשו עד שנת 1990. הנתונים

שישנם פה הם כאילו ללא כתב אישום, יכול להיות שהיה בהם כתב אישום ולא קיבלנו

דיווח, יכול להיות שהיה גזר-דין ולא קיבלנו דיווח. מבדיקה שעשינו, גבי צחי

במענ"א וגם אני, נתקלנו במאות תיקים שהלכו לאיבוד ולא הגיעו אלינו לדיווח אחרי

שכבר הגיעו לגזר-הדין.



היו"ר די ציקר;

אם הוא יצא זכאי זה לא משנה, הוא יהיה במרשם הפלילי עד אחרית ימיו?

סנ"צ ש' מר-חיים;

איות לתקופה אנהנו עושים מבצע כדי לסגור תיקים שלא הגיע עליהם דיווח והם

עומדים סתם במצב של מב"ד. אנחנו עושים עוד פעם סריקה מול המחשב, מוציאים רשימות,

מעבירים לחקירות ולתביעות על-מנת שידווהו לנו. אם תיק לא נמצא אנחנו סוגרים אותו

במבצע התיישנות עם איזכור של מבצע ואז הוא יורד מרשימת המב"דים.

ש' שהם;

מי מחליט על סגירה כזאת?

סנ"צ ש' מר-חיים;

ההחלטה היא של ראש אח"ק.

ש' שהם;

שרירותית, בלי שהוא נכנס לתיק לגופו? כלומר, זה יכול להיות גם תיק של רצח?

שרירותית, אחרי בדיקה שעשו ביחידות. אנחנו יכולים לשלוט כאן על תיקי עוונות

בלבד, למשטרה אין סמכות לסגור תיקים של פשע ופשע חמור. אחת לשנה, בחודש דצמבר -

עשינו זאת גם עכשיו - אנחנו מוציאים מכתב לפרקליטת המדינה ובו רשימה של

9,000-8,000 תיקים מב"דים של פשע ופשע חמור שפתוחים עד שנת 1988, לא בדקנו

לפני-כן.

די מרידור;

אין לכם סמכות לסגור תיקים של פשע ופשע חמור משלב שפתחתם את התיק, או משלב

שיש חשד? אם מישהו מתלונן, אין חשודים וברור לכם שאין בזה כלום - ארזם לא רשאים

לסגור את זה?

סנ"צ שי מר-חיים;

למשטרה יש סמכות לסגור רק על"נים.

די צוקר;

אני רוצה להבין; עד 1988 יש כ-9,000 תיקים שהם מב"דים.

י' לוי;

"עדיי? מתי הם נפתחו?

סנ"צ שי מר-חיים;

משנת 1960 עד שנת 1988.



היו"ר ד' צוקר;

יש אלפי תיקים שעד שנת 1988 היו עדיין בתהליך של בירור דין?

סנ"צ ש' מר-חיים;

אנחנו לא יודעים מה קרה אתם, לא יודעים אם הוגש כתב אישום או אם יש גזר-דין.

היו"ר ד' צוקר;

כלומר, יש אלפי אזרחים שיש עליהם רישום פלילי בלי שיש מושג כלשהו לגביו?

יש רישום של מב"ד, נפתח להם רישום פלילי, ויש להם מושג שיש עליהם רישום פלילי

כי הם קיבלו הודעה.

היו"ר די צוקר;

אם קצין בטחון של משרד כלשהו יבצע להם בדיקה יופיע שיש להם רישום פלילי ותהיה

להם בעיה בכניסה לעבודה?

אם זה מב"ד, אלך לבדוק מרז זה.

ש' שהם;

אם יש לך 10 מיעמדים עם אותם כישורים ואתה רואה מב"ד על אחד מהם אתה תזרוק

אותו ישר החוצה.

אני לא עושה את ההעדפות, אני קובע את הסינון. אם יש מב"ד, אני בודק לגופו של

ענין מה זה, אם דה-פקטו הוא סגור או שאין בו ראיות - האיש ימשיך הלאה.

די מרידור;

אם כפי שאומר לנו שירות הבטחון בודקים בדיוק מה המב"ד ומגיעים למסקנה, למה

המשטרה לא יכולה לעשות את זה, לבדוק ולסגור את התיקים?

סנ"צ ש' מר-חיים;

בפשעים ובפשעים חמורים הגשנו את הרשימה על-מנת שהפרקליטות שקיבלה את התיקים

לסגירה תסגור אותם, תיקים עד 1988.

די מרידור;

שכתבתם - מה נסגר מתוכם? ממתי המכתב לפרקליטות?

סנ"צ ש' מר-חיים;

מדצמבר 1995 אבל בכל שנה בחודש דצמבר אנחנו כותבים מכתב כזה.



די מרידוד;

אחדי המכתב בדצמבד 1994. לפני כשנה וחודש, קיבלתם תשובה אם מתוך כ-9,000

תיקים נסגרו 5,000 אי 200?

לגבי חלק מהתיקים יש לנו תשובה אחרי שפנינו ליחידות שאליהן אנחנו מעבירים את

כל רשימת התיקים בין שהם פשעים ובין שהם עוונות. יש לי נתון מסוף ינואר, בפשעים

היו פתוחים כ-6,900 תיקים, היום יש 6,300 תיקים, זאת אומרת שסגרו 600 תיקים של

פשע בשלושה חודשים.

די מרידוד;

מתוך 6,300 תיקים אלה כמה מהם בדיון משפטי וכמה מהם לפני דיון משפטי?

סנ"צ ש' מר-חי ים;

לא יודעים, אנחנו מדברים על תיקים ישנים מאוד. לא ניתן היה להכניס למערכת את

שלבי הביניים בין פתיחת התיק לסיומו.

הי ו "ר ד' צוקר;

האם יש לנו בכללים הוראה כלשהי שיכולה לבטל בקטיגוריה הזאת?

סנ"צ ש' מר-חיים;

סעיף 3 אומר שלא יעבירו את המידע על תיקים תלויים ועומדים אם עברו 4 שנים

בפשע ו-3 שנים בעוון. זאת אומרת, גם אם בטעות לא נסגר התיק ונעשה עוול, המידע

הזה לא יועבר לגופים שלא יודעים להשתמש במידע.

על הכול?

סנ"צ ש' מר-חיים;

גם על פשע וגם על עוון.

היו"ר די צוקר;

אם נאשר את סעיף (ג), כל הקטיגוריה הזאת תימחק?

סנ"צ שי מר-חי ים;

היא לא תימחק, היא לא תימצא במערכת.

היו"ר די צוקר;

אבל לא במרשם הפלילי?

סנ"צ ש' מר-חי ים;

המידע על מב"ד כזה לא יועבר לגורמי חוץ. זה יכול להיות מועבר לשב"כ ולצרכים

בטחוניים. בתיקון האחרון ביקשנו שהמידע יועבר רק לגורמים כאלה ולא לרשויות.



ד' מרידור;

מה שנאמר עכשיו נוגע לכך שצריך לעשות סריקה בתוספת הראשונה, אני חושב שגם

גופים אחרים צריכים לקבל את המידע, הבעיה היא שהמידע לא מעודכן. כשאני ממנה דיין

אני רוצה לדעת אם יש לו תיק פתוח.

י' לוי;

כבר החלטנו שנעשה סריקה של התוספת.

ג' בן-עמי;

אם התיקים נסגרים מסיבה טכנית, יש סימן של המיושב שזה נסגר בגלל הסיבה הזאת?

סנ"צ ש' מר-חיים;

סיבה מיוחדת של מבצע סגירה מינהלי בגלל התיישנות.

אבל הכתם יישאר. מר בן-עמי, אתה רואה מב"ד כזה, היתה חקירה, אין כתב אישום,

התיק נשאר סגור מסיבה מינהלית וכתוב שם שהוא נמחק מסיבה מינהלית והתי ישנות. אחה

תבדוק אותו?

ג' בן-עמי;

תלוי לאיזה צרכים ולאיזה סיווג. יש רמות סיווג שאני דורש בהן ניקיון מוחלט.

ל' משיח;

המצב של תיק הוא פתוח או סגור. לשב"כ אין בעיה כי יש לו גישה גם לתיק פתוח

וגם לתיק סגור, לא משנה לו מה מצב התיק והוא ישלוף אותו כדי לבדוק את תוכנו.

מר שהם מתכוון לומר שהרישומים האלה עושים את האדם לא נקי. כלומר, אם הוא

צריך סיווג מסוים שבו הוא צריך להיות נקי, אז גם אם זה תיק שלא טופל משנת 1960

והוא נסגר בגלל מבצע של המשטרה בשנת 1990 נקרא לא נקי.

זה לא פלט של מיושב עם פירוט אלא אני מסתכל גם על המהות של הדברים ולגופו של

עניו.

יש אספקט נוסף שבו האדם עצמו לא יודע מה קורה?

היום זה לא יכול לקרות. על-פי החלטת מבקרת המדינה בדו"ח 43 כל תיק שנפתח נגד

אדם צריך להשאיר עליו רישום ואנחנו מביאים לידיעתו שיש רישום. אנחנו עושים את זה

מאז שנת 1994. בכל תיק שנסגר אנחנו מביאים לידיעת האיש אם הרישום יישאר ברישומי

המשטרה או יימחק מרישומי המשטרה. במבצע עידכון המרשם כתוצאה מדו"ח מבקרת המדינה

הבאנו לידיעתו של כל אזרח במדינה אם נפתח לו אי-פעם ר"פ.



ש' שהם;

לגבי אותם אלפי תיקים שנפתחו ולא נסגרו, אמרו לאדם שנפתח נגדו תיק והוא לא

יודע שום דבר מאז?

סנ"צ ש' מר-חיים;

כי התיק עדיין לא סגור.

י' לוי;

האם אדם שנפתח נגדו תיק וזוכה, הרישום עליו נשאר?

ג' בן-עמי;

הנאשם זוכה.

היו"ר ד' צוקר;

הוא יוצא מהמרשם הפלילי. הוא נשאר במרשם הפלילי רק אם יש עבירות שהוא הורשע

בהן.

י' לוי;

כלומר, אדם שנשאר עם תיק פתוח מצבו חמור יותר מאדם שנשפט.

כמה פרטים על מצבי התיקים. סעיף 2, נתוני תיקים, מראה בסעיף אי: סך-הכל

חשודים על-פי חומרת העבירה בשנים 1980-1995. אפשר לראות כמה תיקים נפתחו לפי

החלוקה של עוון, פשע, ופשע חמור כאשר ההדגשה היא שמספר התיקים הוא כמספר החשודים.

אם רשום כאן שעד שנת 1980 שבסך-הכל יש 113 תיקים, הכוונה היא לתיקים פתוחים?

אלה תיקים פתוחים פר מספר נאשמים.

האם הכותרת של סעיף 2 היא נתוני תיקים פתוחים?

כן.

צריך לזכור שזה כולל גם תיקים שנמצאים בבית-המשפט מהתחלה ועד הסוף.



די מרידוד;

כמה זה באחוזים? 10% או 90%?

קשה לנו לדעת בכמה תיקים הוגש כתב אישום.

י' לוי;

יש שנה מסוימת שממנה יש רישום של מחשב שיכול לתת לנו תמונה? נניח שמשנת 1980

אתם לא יכולים לדעת אבל משנת 1990 אתם יכולים לדעת?

סנ"צ שי מר-חיים;

יש לנו ידיעה משנים 1993. 1994 ו-1995 על תיקים בהם הוגש כתב אישום. לפני-כו

יש דיווח על תביעה ופרקליטות ואם נדלג לסעיף ג' אפשר לראות כמה מסך כל התיקים

הועברו לפרקליטות או לתביעה, כמה מהם הועברו לתביעה וכמה מהם הועברו לפרקליטות

ובאיזה שנים.

די מרידור;

אבל אנחנו לא יודעים באיזה מקרים הוגש כתב אישום?

סנ"צ ש' מר-חי ים;

אנחנו לא יודעים.

די מרידור;

מ-1993 יש הבחנה יותר ברורה כי יש הודעה על כתב אישום, אני שואל כמה תיקים יש

עד 1992?

סנ"צ שי מר-חי ים;

בסעיף די אפשר לראות כמה זמן עבר מפתיחת התיק ועד כתב האישום בשנים האחרונות.

היו"ר די צוקר;

אני מבקש שתתחילי מהתחלה, תעברי על כל נתון, תסבירי לנו על איזה תיקים מדובר,

מה המשמעות של הדברים.

סנ"צ שי מר-חי ים;

אנחנו מדברים על תיקים תלויים ועומדים כאשר הנתון הראשון הוא סך הכל חשודים,

זה אומר; כל תיק שיש בו חשוד נספר, אם אותו חשוד יש לו 3 תיקים הוא ייספר 3

פעמים. בין 1990 ל-1995 יש 265,859 תיקים, בין 1985 ל-1989 יש 12.594 וכן הלאה.

צריך לזכור שבין 1993 ל-1995 רוב התיקים נמצאים או בתביעה בפרקליטות או אחרי הגשת

כתב אישים. אפשר לראות את זה אחר-כך לפי משך השהות בסעיף די.

היו"ר ד' צוקר;

זאת אומרת, סעיף 2אי מדבר על סך הכל חשודים בתיקים פתוחים.



די מרידוד;

יש כתב אישום שמוגש נגד 3 חשודים וכל אחד ב-4 עבירות. מה יהיה רשום - 12?

סנ"צ שי מר-חיים;

לא, זה לא לפי מספר עבירות אלא לפי מספר תיקים. אם הוא חשוד ב-5 עבירות יהיה

לאותו חשוד תיק אחד על 5 עבירות.

די מרידור;

אם אותו אדם מופיע בתיק אחר הוא מופיע פעמיים?

סנ"צ שי מר-חיים;

נכון.

ג' בן-עמי;

אם יהיו, למשל, צ'קים ללא כיסוי, על כל צ'ק יפתחו לו תיק והוא יופיע לפי מספר

הפעמים שבהם הוא נתן צ יקים.

סנ"צ ש' מר-חיים;

ההדגשה ב-א' היא על כך שהפרדנו בין עוון, פשע ופשע חמור מכיוון שגם אם הוחלט

על סגירת תיקים אוטומטית הרי משטרת ישראל איננה יכולה לסגור תיק מעבר לעוון.

בשנים 1985 עד 1989 יש 1.711 אנשים שעברו עבירות של פשעים רומורים ואת לא

יודעת עליהם כלום?

סנ"צ שי מר-חיים;

נכון. לא קיבלתי שום דיווח מהפרקליטות, דולק מהתיקים כבר נמצאים במצב של גזר

דין וישבו במאסר, נתקלנו גם בכאלה.

סעיף בי מדבר על סך הכל תיקים מול סך הכל חשודים שנפתחים נגדם תיקים. אין

לזה קשר עם סגירה של התיקים.

היו"ר ד' צוקר;

זה סך כל תיקי החקירה שנפתהו?

סנ"צ שי מר-חיים;

אלה סך הכל התיקים שנפתחו וסך כל החשודים.

י' לוי;

בשנת 1985 - כ-243,000. כמה מתוכם נסגרו?

היו"ר די צוקר;

לא מדובר על תיקים שנסגרו.



י י לוי;

כאן יש סך כל התיקים שנסגרו וגם נפתחו, יחד, כלל התיקים ב-1985.

סנ"צ ש' מר-חיים;

נכוו, גם נסגרו, גם נידונו.

ב-ג', מטך כל התיקים שנפתחו מופיע כמה מתוכם מועברים לתביעה או לפרקליטות

כאשר הטורים השלישי והרביעי קובעים כמה מועברים לחוד לתביעה וכמה מועברים לחוד

לפרקליטות וגם את החלוקה באחוזים. כל התיקים שהועברו הם תיקים פתוחים.

ל' משיח;

תיקים שהועברו ולא יודעים מרו מצבם.

י' לוי;

לא. תיקים שהועברו ולא יודעים מה מצבם היו צריכים להופיע ב-א'. אם ב-א' כתוב

שביו 1985 ל-1989 יש 12.594 תיקים פתוחים, אתם לא יכולים להגיד, לפי גי, שבשנת

1989 יש 265,498 תיקים פתוחים.

אני חוזרת; בשנת 1989 נפתחו במשטרת ישראלח 265,498 תיקים, חלקם נסגרו וחלקם

הועברו לפרקליטות ולתביעה.

י' לוי;

מביו התיקים שהועברו אנחנו לא יודעים כמה עדייו פתוחים וכמה מהם סגורים.

סנ"צ ש' מר-חיים;

אנחנו יודעים שהתיקים שהועברו לפרקליטות המדינה באותה שנה הם תיקים פתוחים.

ד' מראה את משך שהות התיקים מפתיחתם ועד לכתב האישום. מעבר לכתב האישום זה תלוי

בבתי-המשפט ולא לנו ולא לפרקליטות אין אפשרות לפתח את זה.

אפשר לראות שבשנת 1994 רוב התיקים נמצאים במשטרת ישראל במהלך שנתיים עד כתב

האישום. -זה חשוב משום שסעיף 3(ג) בתקנות מדבר על כך שלא יימסר מידע על תיקים

תלויים ועומדים בפשע 4 שנים ובעוון 3 שנים כל עוד לא הוגש כתב אישום. מרגע שהוגש

כתב אישום איו הגבלה של מסירת מידע לגופים שמבקשים מידע על מב"דים. פה רצינו

להראות מהו משך זמו הטיפול בתיקים מאז פתיחתם ועד כתב האישום בשלוש השנים

האחרונות, בשנים 1992, 1993 ו-1994 . אין לי עדיין נתונים לגבי שנת 1995. אבל

בשנת 1994. מרגע פתיחת התיק ועד רגע הגשת כתב האישום עוברות בדרך כלל כשנתיים.

לי משיח;

על כל הסוגים?

סנ"צ שי מר-חיים;

כו.



י' לוי;

הרוב הם עד שנה. משהו לא מובן לי ואני רוצה להביו את הירוק בין גי ל-די.

ב-ג' כתוב שבשנת 1994 נפתחו 282,188, ו-66.570 הועברו; ב-ד' יש בשנת 1994 בסך

הכל 24,582 תיקים.

סנ"צ ש' מר-חיים;

בחקירה, עד להעברה.

י' לוי;

מה עם הושאר?

חלקם נסגרים, חלקם נידונו, חלקם מורשעים.

אלה שנידונו לא צריכים להיות כלולים פה?

סנ"צ שי מר-חיים;

עד כתב האישום.

י' ליי;

ואלה שעברו את כתב האישום?

סנ"צ שי מר-חיים;

הכותרת היא עד לכתב האישום.

י' לוי;

אני חוזר; מתוך 282,188 תיקים את מתייחסת בסך הכל ל-24,582 תיקים בשנת 1994?

חלק מהתיקים נידונו.

י' לוי;

אבל גם התיקים שנידונו עבר לגביהם זמן עד כתב האישום.

סנ"צ שי מר-חיים;

הם לא יופיעו בנתון הזה. אם אדם נידון בשלושת החודשים הראשונים הוא כבר לא

נמצא בטור של החודשים בין 1 ל-3, וגם לא בין 4 ל-7 כי כבר נגמרו שלושת החודשים.

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו לא עוסקים עכשיו לא בפעילות המשטרה, לא בפעילות הפרקליטות, לא בעינוי

דין אלא אך ורק בנושא של רישום פלילי ובמהיר שהצורך החברתי הזה עולה ליחיד. האם

בהקשר הזה יהיה נכון לומר שכל מה שמעניין אותנו עכשיו הוא א' או הפירוט שלו

שמופיע ב-הי?



סנ"צ שי מר-חיים;

גם די חשוב. בגלל ההגבלה בסעיף 3(ג} בתקנות עד כתב האישום ומעבר לכתב האישום

הוועדה תוכל לראות שלא נעשה שום עוול.

היו"ר די צוקר;

עד כתב האישום מופיע ברישום הפלילי?

סנ"צ ש' מר-חיים;

עד כתב האישום מופיע כמב"ד, גם מעבר לכתב האישום מופיע כמב"ד.

היו"ר ד' צוקר;

כלומר, די מפרט את ההארכה של תקופת שהותו של התיק במרשם הפלילי?

י' לוי;

בשום אופן לא.

סנ"צ ש' מר-חיים;

עד שהוא עובר לכתב אישום.

דעו לכם ש-ד' מתייחס לפחות מ-10% מהתיקים של 1994 ואז על 90% אנחנו לא יודעים

כלום.

היו"ר די צוקר;

ארנה צודק.

די מרידור;

בהחלט יכול להיות. אתה מתלונן, פתחו תיק, ראו שאין מה לעשות וסגרו את התיק

כי איו עניו לציבור.

י' לוי;

איזה רוצה להגיד ש-90% מהתיקים נסגרים?

90% מהחקירות לא מסתיימות בכתבי אישום.

י' לוי;

אגלה לכם את הסוד. יש כאו הרבה תיקים שכבר נסגרו ונשפטו והם לא כלולים פה כי

אנחנו לא יודעים. זה נכוו?

זה נכון. רצינו להראות כאן כמה זמן- לוקח עד הגשת כתב אישום כדי שהמידע הזה

יוכל לעבור, או לא יוכל לעבור, לאותם גופים בתוספת שאליהם מתייחסים בסעיף 3(ג).

אם ארצה לספור, אלך למחשב ואוציא נתון כמה מכל התיקים יש בהם חשודים, כמה מכל

התיקים שיש בהם חשודים נסגרים, כמה מתוך התיקים יש בהם הרשעות.

היו"ר די צוקר;

אנחנו מבינים שמכלל החקירות כ-10% מסתיימים בכתבי אישום ויכולים לעבור דרך

המרשם הפלילי לאותם גופים שמעוניינים בהם?

סנ"צ ש' מר-חי ים;

הנתון הוא לגבי התיקים שמוגש בהם כתב אישום - כמה זמן לוקח מרגע התחלת החקירה

ועד כתב האישום.

י' לוי;

זה לא מדויק. טבלה ד' לוקה ולא יכולה לינת תמונה. אם זו היתה תמונה מדגמית -

בסדר, אבל את לא אומרת שזה מדגם. את אומרת שיש פה סוג מסוים של תיקים: אלה שכבר

עברו כתב אישום, עברו משפט, נסגרו, זוכו או לא זוכו כלל לא מופיעים בטבלה הזאת;

אלה שעדיין בכלל לא התחילו בהם בדקירה הם לא בטבלה הזאת; יש פה חלק קטן מאוד.

אנחנו לא יודעים כמה מתוך כ-282,000 תיקים טופלו לגמרי וכמה לא טופלו. לכן,

מבחינתי, הנתון הזה לא רלוונטי לשום דבר.

סנ"צ ש' מר-חיים;

אנחנו רוצים להגן על אותו אזרח שלא הוגש נגדו כתב אישום ושהמידע עליו לא

יועבר מעבר ל-4 או 3 שנים. רצינו להראות כאן שרוב התיקים שאנחנו מגישים בהם כוגב

אישום מגיעים לכתב אישום אחרי שנתיים ואז המידע הזה מועבר. אלה שנסגרים מועבר

המידע עליהם לשב"כ, לבטחון שדה ולגופים כאלה וזה לא רלוונטי לסעיף 3(ג); אלה

שנידונו - כל הרשעה או גזר דין - בוודאי שאינם רלוונטיים לסעיף 3(ג) כי המידע

מועבר על-פי סעיף 5 לחוק. רצינו להראות כאן שלא נגרם עוול גדול אם כאשר לא הוגש

כתב אישום לא יועבר המידע בתיקים אחרי 4 או 3 שנים כי ברוב התיקים בהם אנחנו

רוצים להגיש כתב אישום זה נעשה תוך שנתיים.

לפי גי, בשנת 1994 נפתחו כ-280,000 תיקים, בשנת 1993 כ-295,000, בשנים

האחרונות זה פחות או יותר מספר קבוע שמגיע לכ-300,000 תיקים בשנה. אני אותו אדם

שנגדו נפתחה חקירה בשנת 1993 או 1994. בינתיים לא הוגש נגדי כתב אישום, עכשיו

אנחנו נמצאים בשנת 1996 וכבר עברו שלוש שנים. אני לא מופיע בשום טבלה. אני במצב

ששלוש שנים מוחזק נגדי תיק - אולי שש או שבע שנים - זה לא מופיע בטבלה הזאת ואני

נמצא בין כ-2 מיליון שמופיעים בטבלה גי משנת 1989 ועד 1995. אנחנו לא יודעים כלל

נגד כמה הוגש כתב אישום, כמה עדיין בחקירה, כמה יש סיכוי שיוגש בהם כתב אישום,

כמה נסגרו, אנחנו לא יודעים שום דבר. לכן אני לא יכול ללמוד מטבלה די שום דבר על

כמה אנשים עומדים ותלויים בין שמים וארץ 4 שנים?

מכל הטבלאות צריך את א', ה' ו-ו '.



סנ"צ ש' מר-חיים;

טבלה ה' תיתן יותר מידע כמה תיקים מועברים לתביעה ולפרקליטות וכמה במשטרה.

די מרידור;

בטבלה ד', שנים 1992 ו-1993 הן השנים שבהן הוגש כתב האישום או השנים שבהן

נפתח התיק?

סנ"צ שי מר-חיים;

לפי כתב האישום - אהורנית.

ש' שהם;

בטבלה די, בשנת 1993. מעל 36 חודשים לא כתוב כלום, ובשנת 1994 מעל 24 חודשים

לא כתוב כלום, משמע שלא התייחסת לכל אותם תיקים שבהם עדיין לא נפתח כתב אישום?

סנ"צ ש' מר-חיים;

נכון.

קראת לכל זה 100% בסך הכל.

סנ"צ שי מר-חיים;

ספרנו את התיקים שבהם הוגש כוזב אישום במהלך שלוש השנים האחרונות ורצינו לבדוק

כמה שנים לוקח עד הגשת כרנב אישום בגלל הסעיף המיוחד 3(ג).

ש' שהם;

האם יש לך נתונים אחרים על אחוז התיקים מתוך 90% התיקים הללו שבחם מוגש כתב

אישום?

סנ"צ ש' מר-חיים;

אני לא יכולה לדעת, אני יכולה לבקש שישלפו לנו נתון כמה מסך כל התיקים בכל

שנה הם חשודים וכמה מהם עם כתבי אישום.

היו"ר די צוקר;

מאיור שאנחנו מתייחסים אך ורק לטבלאות אי ולפירוט שמופיע ב-ה' וב-ו' אני אומר;

יש 265,859 אזרחים שרשומים במרשם הפלילי והם מצויים במצב שלפני בית-משפט - או

בתביעה, או בפרקליטות, או בתחנות המשטרה - בשעה שאפשרי בהחלט, איננו יודעים באיזה

שיעור הסתברות, שנגד חלק מהם לא יוגש כתב אישום; נגד חלק מהם יוגש כתב אישום; הלק

יורשעו; חלק יזוכו. כל האפשרויות הן על אותם 265,850 אזרחים. האם הניסוח מדויק?

סנ"צ ש' מר-חיים;

נכון מאוד.



היו"ר ד' צוקר;

זה הנתון הרלוונטי עבורנו ואני מודה לך, גבי מר-חיים.

יש עוד נתון שביקש אותו מר שמואל סף לגבי מי שמוכרז כעבריין נמלט או דרוש

להקירה. זה מופיע בטבלה ז'. לדעתנו זה לא רלוונטי למרשם הפלילי אבל הוא טען כי

אדם שהוכרז כעבריין נמלט נפתה נגדו תיק מב"ד. אני רוצה להגיד שזה לא דבר

אוטומטי, אני יכולה להכריז על עבריין נמלט בלי שפתחתי נגדו מב"ד כי לא החלה

החקירה ועדיין אני מחפשת אותו, יש לי מספיק ראיות לפתוח נגדו תיק אבל לא מצאתי

אותו ועוד לא והטבעתי את אצבעותיו.

מה ההבדל בין עבריין נמלט לבין דרוש לחקירה?

סנ"צ שי מר-חי ים;

דרוש לחקירה הוא אדם שיכול לסייע לחקירת המשטרה אבל אין אפשרות לראות בו חשוד

לאורנה עבירה.

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו חוזרים לתקנות, לסעיף 3(ג). אקרא אותו ונראה מה אנחנו מאשרים; "לא

יימסר, ככלל". מה זה "ככלל"? זה אומר שיש מקרים בהם כן נעביר מידע? "ככלל" -

בפרינציפ אני בעדך אבל אתה כל כל כך בסדר?

רוב התיקים מסתיימים מאז פתיחתם במהלך שנתיים או שלוש שנים. יכול להיות מצב

שבו תיקים חמורים, של יחידות לחקירות פשעים יח"פ, משתרעים על פני ארצות ויבשות

אחרות, על הרבה רושודים והחקירה נמשכת יותר מאשר שבע שנים. לפעמים מדובר על עבירה

חמורה מאוד שכדאי להביא אווזה לידיעת אותם גורמים.

היו"ר ד' צוקר;

אז תבקשו איזה סייג. כמו בכל קביעה של כלל יש אפשרות לחריגים. הניסוח הזה

נראה לי מוזר ואם צריך חריג ננסח זאת.

(קורא את סעיף ג(3)). אתם מבקשים פרק זמן של 4 שנים בפשע, ו-3 שנים בעוון עם

אפשרות למסור מידע הלאה.

סנ"צ שי מר-חיים;

ההגבלה הזאת הפריעה בפעם הקודמת לשב"ס והם רצו פרק זמן יותר ארוך. יש בוודאי

עוד כמה גופים שצריכים את המידע מעבר ל-4 שנים.

י' לוי ;

אני מבין שבהגשת כרע: אישום אין הגבלה של זמן. נניח שהוגש כתב אישום והוא לא

הגיע למשפט במשך 10 או 15 שנים?



היו"ר ד' צוקר;

או שהמשפט נמשך.

ג' בן-עמי;

חבר-הכנסת לוי, זה חריג משום שבתי-משפט מוחקים כתבי אישום אם התביעה איננה

מתייצבת.

לכו אני חושב שפה צריכה להיות הגבלה מסוימת.

לי משיח;

אין צורך לקבוע פה הגבלה כי הוק סדר הדין קובע את המועדים.

י' לוי;

תאמרי לי מהי ההגבלה.

סנ"צ ש' מר-חיים;

ההגבלה היא; לא יוגש כתב אישום בחטא - שנה, בעוון - 5. בפשע - 10, ובפשע

חמור - 20. גם מעבר לכתב אישום יש הגבלה.

י' לוי;

תמצאו את הסעיף ותראו לנו.

דבר שני, אמרנו שנסרוק את התוספת הראשונה ונראה נגה לכלול בה.

היו"ר די צוקר;

נכון. נעשה זאת.

השאלה עכשיו היא; האם אנחנו מסכימים להישאר עם 4 ו-3 שנים.

סנ"צ ש' מר-חיים;

הייתי מאריכה את התקופה.

ל' משיח;

בדקנו את התקופה אצל היועץ המשפטי לממשלה והגענו למסקנה שזו התקופה המתאימה.

היו"ר די צוקר;

אני רוצה להציע לקצר אותה.

י' לוי ;

נעשה את זה אחרי הסריקה. יכול להיות שיש גופים לא משמעותיים.



היו"ר די צוקה;

לגבי המשטרה אין כלל הגבלה. גם אם נצמצם את 4 השנים לשנתיים, ואת 3 השנים

לשנה, אין בעיה מבהינת השב"ס כי הוא יקבל את כל המידע.

י' לוי;

האם בתוספת הראשונה אפשר לסווג את הגופים שמופיעים בה לשניים-שלושה חלקים? אז

יהיו שלוש קטיגוריות. לכן אני מציע להשאיר את סעיף (ג) עד שנגמור את הסריקה.

סנ"צ ש' מר-חיים;

התקופות שמוזכרות פה הן תקיפות מי נימוס לדקירת משטרה. רוב התיקים נגמרים

בתקופות קצרות אבל עדיין יש תיקים שבהם החקירה מתמשכת ואם תצמצמו את התקופה זה

יגרום עוול.

היו"ר די צוקר;

ממול עומד אדם שתלוי 4 שנים עם הרישום הפלילי על גבו.

רוב הגופים שאנחנו בקשר אתם לוקחים בחשבון אם התיק התלוי ועומד הוא ישן או

חדש.

בדברים שהם באינטרס בטחוני-חברתי זה לא משנה אם תכתבו פה חודשיים או 20 שנה,

הוא נכנס לכל התיקים.

לא, אם זה 20 שנה הוא לא ייכנס .

מבחינת האינטרסים האחרים צריך לאזן אותם עם הצורך לפטור אדם מלשאת על גבו את

הרישום הפלילי בלי שיש לו מושג מת יצא מזה לבסוף. אין פה נימוקי בטחון. תסבירו

לי למה אנחנו צריכים 4 שנים? זה זמן החקירה? זמן החקירה הוא בערך כמו זמן

הכנה לבחינה, את ואני למדנו לבחינה בפרק הזמן שהיה לנו ואם היו נותנים לנו עוד

יומיים היינו מתכוננים לבחינה עוד יומיים. אותו נימוק שיש לנו במעצר לצורכי

חקירה - אם יהיו 5 ימים יחקרו 5 יפנים, אם יהיו 15 יום ייקרו ב-5 הימים האחרונים.

אני מסכים אתך שצריך לצמצם את הזמן. אני מגיע למסקנה הזאת כי למשטרה יש עומס

עבודה עצום ואמיתי והיא לא מספיקה לחקור בגלל העומס הזה והיא רוצה את הזמן הזה כי

היא צריכה אותו. אני חושב שצריד לדאוג לכך שהמשטרה תוכל לחקור יותר מהר. אני

חושב ש-4 שנים זה הרבה מדי.

הסגירה של התיק היא לכאורה טכנית אבל אם פרקליט יחליט להגיש כתב אישום יצטרכו

לפתוח את התיק ויהיה מצב הפוך כשהתיקים יעברו במצב סגור למב"ד.



י' לוי;

אנחנו לא סוגרים פה תיקים, זו אי-העברת מידע. אין פה סגירה, התיכן יכול

להישאר פתוח עוד 10 שנים.

לי משיח;

הזמנים האלה נקבעו כי אנחנו יודעים מה המצב של החקירות במשטרה וגם

הפרקליטויות מבקשות השלמת הקירות. אנחנו מוכרחים לתת להם את הזמן בתיקים הקשים.

היו"ר די צוקר;

את רוצה שלמשטרה נוריד לשנתיים ולפרליטות ניתן עוד שנה?

אני רוצה שיישאר נגה שיש.

די מרידור;

יש תיקים שצריך לחקור בהם גם 20 שנה ולא הייתי מפסיק בהם את הרוקירה. אם צריך

להמשיך חקירה, אנחנו לא מציעים כאן שום דרך להפסיק אותה, אנחנו רק מציעים שהרישום

הפלילי לא יימסר החוצה לגופים האלה אחרי תקופת זמן.

סנ"צ שי מר-חיים;

יכול להיות מצב שעברו 3 שנים ואני לא אעביר את המידע אבל כעבור שבוע וחצי אני

אצטרך להעביר אותו ואז אני צריכה לחזור חזרה.

מ' בקשי;

אם המשטרה לא תעביר מידע לגופים אחרים זה יצור מצב שבמקרים מסוימים המשטרה לא

תילחץ לסיים את החקירה שלה בתיק שהוא משמעותי לרשויות המקבלות. לכן צריכה להיות

התאמה בין הלחץ על המשטרה לסיים את החקירה לבין הרצון של הגוף לקבל את המידע.

נכון, אנחנו יוצרים פה סוג של לחץ בגלל איזון האינטרסים. אנחנו רוצים לאזן

אחרת את הצורך של היחיד מול הצורך בהשלמת הרוקירה.

נניח מצב שבו המשטרה, מטעמיה החיוביים, לא הצליחה לפענח מקרה הומור ולכן צריך

להשאיר לה פתח להמשיך.

אנחנו לא סוגרים כאן תיק אלא מפסיקים העברת מידע וכפי שאמרתי כשהתחלתי לקרוא

את הססעיף אנחנו משמיטים את המלה "ככלל" ומוסיפים פה סייגים למקרים חריגים

ומיוחדים.

אנחנו לא מסכמים כרגע את סעיף (ג), ציינו שני כללים לשינוי וראיתם את המגמה.

אני עובר לסעיף 3(ד). (קורא את הסעיף).



ש' שהם;

מבחינות רבות וגס מבחינת חוק היסוד חנושא הזח צריך לקבל פתרון יותר רדיקלי

אפילו במסגרות חאלח. חהצעח שלי היא: אחת לשנח מח"ק בודקת וחייב לחיות גוף שיהיה

מוסמך לסגור תיקים ואחת לשנח חוא ישב ויעשה איזון: חאם בתיק תלוי ועומד האינטרס

וחחובח של המדינה עומד אל מול חנזק שנגרם לפרט? יכול לחיות שבגוף חזח ישב ראש

מח"ק או פרקליט חמדינח שחם חאנשים חמוסמכים. לדעתי, כוועדח, אי-אפשר לחשאיר את

חנושא חזח באוויר.

י' לוי;

חדבר חיחיד שאתח יכול להוסיף בתקנות חוא שיימסר דיווח לוועדת חוקח. יחיח

יותר פיקוח ואז תדע מח עשו. אם יש 40,000 תיקים פתוחים וסגרו רק 2 אתה יכול

לשאול מח קרח. הלחץ על חמשטרח ועל חפרקליטות יחיח בפיקוח ציבורי שלנו ואם חדבר

ייעשה אחת לשנח, נקבל דיווח ונראח מח קורח. אם נראח שתיקים משנת 1970 פתוחים ואף

אחד לא מטפל בחם, ושנח אחר שנח אין ירידח במספר חתיקים, ועדת חחוקח תעיר על כך

וייעשח מעשח. זח מח שאפשר לעשות בתקנות.

חאם מח שנאמר בסעיף (ד) זח לא מח שנאמר על-ידי מר שחם? כלומר, נערכת בדיקח

כדי לחכריע בכל תיק ותיק שנמצא מעבר לזמן מסוים בלי חגשת כוזב אישום ואז מחליטים

אם סוגרים אותו או מגישים כתב אישום. זח מח שנאמר?

כאן כתוב שזח רק לשם בדיקח, חשאלח חיא מח חתוצאח של חבדיקח.

זו לא בדיקח לצורך סטטיסטיקח. צריך לראות את זח יחד עם סעיף ז' במכתב שלנו.

אם כך, מדוע לא ייאמר באופן מפורש שמדובר בחכרעח בכל תיק אם מגישים כוזב אישום

או אם סוגרים אותו?

מח עם חמשך חקירח? גם זח צריך וזח לא כתוב.

חבדיקח מופיעח. בחצי השני של חסעיף צריך לדבר על חכרעח באחד משלושח כיוונים:

חמשך חקירה, הגשת כתב אישום או סגירח.

נניח שמדובר בתיק של פשע שחרולטנו לגביו על סגירח - כמו שקרח בחרבח תיקים -

ואנחנו צריכים לפנות לפרקליטות אבל חיא לא עונה לנו, אין לנו שליטח על תיקים של

פשיעה.

לכן תבואו ותדווחו.



סנ"צ ש' מר-חיים;

זה לא מספיק.

בסעיף (ד) אנחנו מוסיפים אלמנט נוסף כי איות לשנה יוגש דיווח לוועדת ההוקה על

הנתונים, בכמה מקרים מדובר, כמה החליטו לסגור, בכמה הוחלט להמשיך בדקירה ובכמה

הוחלט להגיש כתב אישום.

ד' מרידור;

אני מציע לכתוב: לשם החלטה.

היו"ר ד' צוקר;

אנהנו עוברים לסעיף (ה). (קורא את הסעיף). לוח הזמנים הזה סביר מבחינת

היכולת שלכם לעמוד בזה?

סנ"צ ש' מר-חיים;

כן.

היו"ר די צוקר;

מר בן-עמי, מבהינתכם זה מספק?

לנו אין בעיה עם זה.

למה צריך 45 יום?

פקד ע' בלקי נד;

ברוב המקרים התשובות מתקבלות יותר מהר מ-45 יום. אנהנו עובדים בשיטה ממוחשבת

כשהבקשות מגיעות על ציוד מגנטי וזה מקצר את התהליך באופן משמעותי אבל עדיין יש

עבודה שצריכה להיעשות על-ידי אנשים בצורה ידנית ואם מדובר בטפסים יש בעיות של

הקלדה, של עומסים במחשב, של כוח אדם.

אתה רוצה שזה יהיה 30 יום ובאישור מסוים 45 יום?

בבקשה, אבל 30 יום זה מקסימום, אני הייתי מציע 15 יום. אם מדובר בקבלת עובד,

בהחלטה של הוועדה למינוי שופטים, באישפוז, בנתינת נשק - 45 יום זה הרבה זמן.

הנורמה צריכה להיות 15 יום, אפשר לומר שבאישור מיוחד זה יהיה יותר.

מדובר במאות אלפים של פניות וזה לוקה זמן עד שמגיעים לגופים.



י' לוי;

אם הצבא מבקש את זה, את מעבירה את זה בסרט מגנטי.

סנ"צ ש' מר-חי ים;

חוץ מהצבא יש עוד גופים.

פקד ע' בלקינד;

ב-1995 היו 100,000 פניות שברובן הגיעו בטפסים. זאת אומרת, צריך לקרות את

הפנייה, להקליד אותה למחשב וכן הלאה. ההתפלגות של הפניות; משרד הפנים 19,000.

משרד התחבורה 18,000, משרד העבודה והרווחה 13,000. משרד החוץ ונציגויות זרות

7,000, משרד הבטחון 6,400, משרד הבריאות 5.700 . אלה פניות משנת 1995.

הי ו"ר ד' צוקר;

מר בן-עמי, כמה אילם מושכים?

ג' בן-עמי;

תלוי לאיזה צרכים היא המשיכה, יש לנו גם צורכי חקירה וגם צורכי סינון בטחון.

היו"ר ד' צוקר;

בכמה אתם יכולים להתכווץ מבחינת לוח הזמנים?

פקד ע' בלקינד;

בקטע הממוחשב יותר קל לי ולכן זה לא מייצג.

סנ"צ צ' צחי;

אפשר להגיע ל-30 יום. לקחנו את הטווח הזה בגלל מגבלות של עיכוב. הרבה פעמים

אנשים לא מסרו לנו מספרים של תעודות זהות ולוקח זמן עד שאנחנו פונים לגוף.

במקרים החריגים יש לנו ערוץ פתוח לכל הגופים שאנחנו עובדים אתם ואם אנחנו צריכים

משהו דהוף אנחנו עובדים בהליך מזורז תוך יום יומיים. כאן מדובר על מקרים לא כל

כך דחופים ולכן הטווח הוא 45 יום. אפשר להגיע ל-30 יום.

סנ"צ ש' מר-חיים;

בהרבה פניות אנחנו צריכים לפנות חזרה אל הגורם שביקש, לקבל מספר זהות נכון,

הוא צריך לפנות אל האיש לקבל מספר זהות נכון. אם נחרוג מ-30 יום ל-35 יום יבואו

בטענות אל המשטרה.

היו"ר די צוקר;

אנחנו קובעים 30 יום.

אנחנו עוברים לסעיף 4. (קורא את הסעיף).

לי משיה;

זה נעשה לשם קיום בקרה על השליפות שנעשות מהמרשם הפלילי במשטרה לגופים אחרים.



י' לוי ;

למה לשנתיים? אם יש ערך למידע הזה ישמרו אותו עד שנתיים, אם אין עריך למידע -

בשביל מה שנתיים?

סנ"צ ש' מר-חי ים;

המידע הזה הוא לפיקוח על אנשי מענ"א, על אנשי החקיהות, על התובעים, על האנשים

שמשתמשים במידע ומעבירים אותו כדי לדעת האם הם עשו שימוש נכון במידע והעבירו אותו

לגופים הנכונים.

פקד ע' בלקינד;

מה שנשלף ON LINE על-ידי בל אנשי המשטרה, גם אם זה עבור גוף אחר, נשמר

לצמיתות, ואנחנו מדברים על הטפסים או על הנתונים שמגיעים על האמצעי המגנטי.

י' לוי;

זה לא כתוב פה, לא כתוב שמדובר פה על טפסים.

פקד ע' בלקינד;

כי אנחנו מדברים רק על אופן העברת המידע. סעיף 5 מתייחס רק למה שנוגע אלינו

לגבי טפסים. בכללים לפי סעיף 4 יש התייחסות לשמירה אצלנו וה-on line נשמר

לצמיתות. השאלה היא כמה אחורנית יצטרכו ללכת כדי לראות מי בדק את פלוני כשהוא

התקבל לעבודה.

היו"ר די צוקר;

שנתיים זה מספיק?

פקד ע' בלקינד;

בזמנו דיברנו על שנה, משרד המשפטים דיבר על שנתיים.

היו"ר ד' צוקר;

בסדר, יישאר שנתיים. סעיף 4 אושר.

אנחנו עוברים לסעיף 5. ברגע שנגמור את סעיף 3(ג) נקבע את תחילת התקנות

ונחזור לסעיף 5.

אנחנו עוברים לתוספת הראשונה. אנחנו עוברים על רשימת הגופים שזכאים לקבל

מידע שבו טרם הוגש כוזב אישום ובהקשר לסעיף 3(ג). כאן תעלה גם הבקשה שלכם בהקשר

לבקשת שב"ס להשוות את מעמדם למעמד המשטרה ככל שהדבר נוגע לסגל.

אני קורא את (א). (קורא את (א)). זו סמכות החנינה.

י' לוי;

צריך יותר מ-4 שנים.

היו"ר די צוקר;

חבר-הכנסת מרידור, אתה היית קשור לנושא הזה. צריך אינפורמציה יותר מ-4 שנים?



די מרידור;

בוודאי. תאר לך שמדובר על עבריין שהורשע בעבירת סמים, ביקש חנינה ויש נגדו

חקירות שלא נגמרו אחרי 4 שנים. אתה לא רוצה שמישהו ידע אם יש חקירות או לא?

דוגנה אחרת. האיש שממליץ לשר המשפטים או לנשיא על חנינה יכול להיות ממאגרי

המודיעין של המשטרה או של השב"ס, והיו דברים מעולם, וזה כלל לא מגיע למרשם

הפלילי.

יש תיק רכוש והנשיא רוצה לדעת אם יש תיקים פתוחים אחרים.

הי ו"ר ד' צוקר;

בסדר. אני רושם לעצמי בצד את הסיווג לשלוש קטיגוריות: כאלה שצריך לתת להם

יותר מ-4 שנים; כאלה שצריך לתת להם 4 שנים; וכאלה שצריך לינת להם פחות מ-4 שנים.

אני עובר ל-(ב). (קורא את (ב)). אגב, יושב-ראש הכנסת אמר שהוא מוכן לוותר

על כל הסמכויות האלה.

ד' מרידור;

בכל הכבוד ליושב ראש, השאלה היא מה נכון לעשות.

היו"ר די צוקר;

האם ראוי שנמשוך מידע על מועמד לנשיא?

די מרידור;

לעניו מינוי מבקר המדינה? אני לא יודע אם אי-פעם נעשו דברים כאלה.

היו"ר ד' צוקר;

אלה דברים שנעשים לאור השמש, דברים שנכתבו עליך בשלוש-ארבע ר1שנים האחרונות

וידועים וגלויים.

העתונים יחטטו למי שיהיה מבקר המדינה 20 שנה אחורה.

לפי 71/ צריך לקבוע שהכל בלתי מוגבל.

צריך לבדוק באיזה תפקיד מדובר.

הי ו "ר ד' צוקר;

כמה מקרים כאלה יש?



די מרידור!

מספיק אחד.

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו עוברים ל-(ג). (קורא את (ג)). כ-80 איש, מנכ"לים ובעלי אגפים באוצר.

אנחנו עוברים ל-(ד). (קורא את (ד)). חבר-הכנסת מרידור, בוועדה למינוי

שופטים אתם הולכים הרבה אחורה?

י' לוי;

היועץ המשפטי הקודם הלך 50 שנה אחורה לגבי הרב בצרי. בוודאי צריך פה יותר

מארבע שנים. אני רוצה להציע שכל התוספת תהיה מעל 4 שנים.

היו"ר די צוקר;

אנחנו עוברים ל-(ד1). (קורא את ד1)).

ד' מרידור;

מינוי לבית הדין לעבודה מקביל למינוי שופטים. זה אותו הדבר כמו (ד).

היו"ר ד' צוקר;

(אנחנו עוברים ל-(ה). (קורא את (ה)). מר בן-עמי, זה קשור אליכם.

די מרידור;

יש דברים בטחוניים שהשב"כ לא עוסק בהם. יש דבר אחר: השר רוצה להחליט.

היו"ר די צוקר;

מר בן-עמי, הקטיגוריה של סודי ביותר היא נמוכה יחסית?

לא, היא לא קטיגוריה נמוכה יחסית. זו קטיגוריה חשובה.

היו"ר די צוקר;

צריך לתת לשר או למנהל כללי של משרד ממשלתי לבדוק את זה? אתם תבדקו את זה .

אנחנו עוברים ל-(ו). (קורא את (ו}).

י' לוי;

אי-אפשר להפריד בין התפקידים.

לי משיח;

הקריטריון יותר נכון כשאתה מתייחס לתפקיד ברמת סיווג גבוה.



י' לוי ;

השב"ס רוצה שזה יהיה לגבי כל תפקיד.

ל' משיח;

אין בזה בעיה כי כל התפקידים של הסוהרים הם ברמה של סיווג גבוה.

היו"ר ד' צוקר;

אתה רוצה שיושב-ראש הכנסת יהיו לו יותר מ-4 שנים?

י' לוי;

לגבי חלק מן הפירוט כאן אני מסכים שיחול סעיף (ג) אבל זה לא מחולק אפילו

לפיסקאות.

ל' משיח;

נסדר את זה בתקנות ואז נכתוב: סעיף (ג) לא יחול על אלה ואלה.

היו"ר די צוקר;

האם אנחנו מאפשרים לשב"ס למעלה מ-4 שנים כמו המשטרה?

י' לוי;

אני בעד.

די מרידור;

אני בעד.

הי ו "ר ד' צוקר;

אם כך, את השב"ס אנחנו מפרידים מ-(ו}, ובכללים ייאמר שדין המשטרה יחול על

השב"ס, פרק הזמו הבלתי מוגבל. לגבי נציב שירות המדי נה, נשיא המדינה, יושב-ראש

הכנסת ומבקר המדינה יישאר כפי שהממשלה ביקשה.

אנחנו עוברים ל-(ז). (קורא את (ז)).

י' לוי;

זה בטחון המדינה וזה צריך להיות בלתי מוגבל.

ג' בן-עמי;

דיברנו על זה ואני לא רוצה להיכנס לפירוט. כאו מדובר על כך שמתקשרים עם אדם.

היו"ר ד' צוקר;

אתה רוצה לאפשר לחשב הכללי ללכת אחורה עד אין קץ?



י' לוי ;

תלוי מה נושא ההתקשרות. אם צריך לקנות טילים למדינה - כדאי שהוא ידע. החשב

הכללי חותם על הסכמים.

די ואג;

החשב הכללי הוא אדם אחד?

היו "ר די צוקיי;

זה אגף.

די מרידור;

לפי החוק, מי שמתקשר בהסכמים מטעם המדינה הוא היושב. בנושא סיב"ט, למשל,

יושבים אנשים ועושים עיסקאות.

ג' בן-עמי;

זה נושא חשוב ואנחנו עושים את זה בכללים שלנו.

היו"ר די צוקר;

אנחנו נקבל פה את הצעת הממשלה ומר בו-עמי יציג בפנינו את הנושא בוועדה

הסגורה.

אנחנו עוברים ל-(ח}. (קורא את (ח}}.

סנ"צ ש' מר-חיים;

למשל חברות הגאז, חברת החשמל שהוכרזו ברשומות כגוף אבל אנחנו יודעים מנסיוננו

שהם משתמשים לא נכון בתיקים התלויים ועומדים. אם אתם פוסלים נהג על צ יק ללא כיסוי

בתיק פתוח הם לא כל כך מתייחסים לזה וכאן הייתי מגבילה.

היו"ר ד' צוקר;

פחות ממה שהממשלה ביקשה.

לי משיח;

בפרטים (ז) ו-(ח) הגופים שמוסרים את המידע מי שעוסק בהם הוא השב"כ.

סנ"צ שי מר-חי ים;

לא נכון.

ל' משיח;

אתם מעבירים לכל הגופים ב-(ח}?

סנ"צ שי מר-חיים;

חלק מ-(ח) זה בזק ועוד. כתוב כאן "בטחון המדינה" אבל זה לא כל בך בטחון

המדינה.

בסדר, ניתן כאן פחות.

אנחנו עוברים ל-(ט). (קורא את (ט)).

מ' בקשי;

אנחנו רוצים תקופח יותר ארוכה.

יש הרבח מקרים של אנשים שחיו בארץ תקופח קצרה בעבר, נניח לפני 10 שנים או 3

שנים, חיו כאן שנה-שנתיים, חזרו לכמח שנים ושוב חזרו לכאן וחם מבקשים לחירשם

כעולים. המשטרה לא נותנת מידע לגבי רישומים פליליים מהאי נטרפול, כלומר אנחנו

מקבלים מידע רק לגבי מח שחיח בארץ. לכן, חמידע שאנחנו מקבלים לגבי חעבר חרחוק

נותן לנו אינדיקציה כלשחי לגבי אותו אדם ואז אנחנו יכולים לבקש ממנו למשל תעודת

יושר, או לפנות לאינטרפול ולבקש מידע כדי לדעת חאם אדם זח נכלל במסגרת הסייגים

לחוק חשבות או לא. אם לא יחיח לנו מידע, חוא יבוא, יירשם כעולח וייגמר הענין.

י' לוי;

הייתי מבדיל בין חוק חשבות לבין חוק האזרחות וחוק הכניסה לישראל.

היו"ר ד' צוקר ;

בסדר, אנחנו מקבלים את חצעת הממשלח.

אנחנו עובריםל-(י). (קורא את (י)).

כאן לא מדובר על ההליך הפלילי הרגיל. פה מדובר על מקרה שיש בו סכסוך אזרחי

וחגילוי הוא מהותי לנושא.

י' לוי;

איפה כתוב שזה אזרחי?

היו"ר די צוקר;

זח בכל משפט, פלילי, אזרחי.

סנ"צ שי מר-חיים;

בכל משפט שבית-המשפט מוצא לנכון לבקש את גיליון החרשעות.

י' לוי;

אז נסתיר מבית-המשפט את התיקים התלויים?

היו"ר די צוקר;

לא מדובר בכתב אישום. אם אני רוצה להכתים מישהו, זה האמצעי הכי טוב שיש לי.

אתה יודע איזה רושם זה יעשה? למה ששופט ידע את זה?



סנ"צ ש' מר-חיים;

זה רלוונטי להראות שבמשך התקופות שהאיש הזה מעיד כל הזמו נפתחים נגדו תיקים.

הי ו "ר ד' צוקר;

יכול להיות שכל הזמו חשכו אומר עליו כל מיני דברים.

זה עולה בדרך כלל במשפטים כשמישהו טועו לניקיוו כפיים: אף פעם לא נעצרתי, אף

פעם לא טיפלו בי, ואז התובע בא להפריך את האמירה שלו. אז התובע לא יוכל ולא יתנו

לו להגיש גיליון הרשעות ובוודאי שלא תיקי מב"ד.

המקרה הפופולרי הוא של עד שהסניגור עושה הכול כדי להשחיר את פניו והסניגור

מחטט ומוצא דברים. כאשר יש הרשעות קודמות זה לגיטימי, אבל אני לא יודע אם צריך

לתת לו מב"ד.

בפרקטיקה שנוהגת בבתי-המשפט לא יתנו לו את זה קודם.

זה מקרה שהם חייבים לתת. המקרה שאתה דיברת עליו הוא בעייתי.

מי מבקש פה - התביעה או הסניגוריה?

בסעיף הזה בית-המשפט מבקש איורי ששיכנעו אותו שזה רלוונטי.

ברגע שנאשם טועו לניקיון כפיים יש שאלה אם מותר להגיד: אני אראה לך שבכל זאת

עברת עבירה פלילית. הבעיה היא בעיקר בעדים ולא בנאשמים. השאלה עד איזה גבול

והאם אני רוצה לאפשר לשופטים לראות את המב"דים שלו לפני 10 שנים, או לפני 4 שנים.

אנחנו קובעים פה את הכללים כדי שיטפלו בתיקים ויסגרו אותם. אנחנו מניחים

שיפעלו יותר לפי הדברים האלה ואחרי הפיקוח והבקרה יסגרו את התיקים, או יחליטו

להעמיד לדין כדי שלא יישאר לעולמי עולמים תיק תלוי ועומד כנגד אדם.

גם בית-דין? אני הייתי מצמצם את ההגבלה של 4 ו-3.

אני מציע שנקבל את עמדת הממשלה ל-4 ו-3 שנים.



היו"ר ד' צוקר;

אנחנו עוברים ל-(יא). (קורא את (יא)). אנחנו מאשרים את הצעת הממשלה.

אנחנו עוברים ל-(יב). (קורא את (יב)).

סנ"צ שי מר-חיים;

זה כמו לגבי התובע.

היו"ר די צוקר;

בסדר.

אנחנו עוברים ל-(יג). (קורא את (יג)). זה לגבי שוטרים?

לדעתי זה צריך לרדת מכיוון שבית-הדין למשמעת של המשטרה לא עובד בעבירות

פליליות.

לי משיח;

לא ביקשתם להוריד את זה.

י' לוי;

אנחנו לא יכולים להוריד את זה, זה צריך להיעשות רק בחוק.

היו"ר ד' צוקר;

אפשר שזה יהיה באישור בית-המשפט?

סנ"צ שי מר-חיים;

יש לנו את זה כבר ב-(י) כבית דין.

היו"ר די צוקר;

כלומר, תובע יבקש מבית הדין ובית הדין המשמעתי יכריע בענין הזה. נעשה את זה

אותו הדבר.

לי משיח;

על-פי החוק הוא זכאי לקבל תיקים פתוחים משום שהוא מופיע בתוספת הזאת. עכשיו

אנחנו באים לצמצם מבחינת התקופה.

היו"ר ד' צוקר;

נצמצם את זה ל-4 שנים.

ד' מרידור;

צריך לתקן את החוק ולא לעשות תיקון עקיף.



היו"ר ד' צוקה;

בסדר.

אנחנו עוברים ל-(יד). (קורא את (יד)).

ש' שהם;

מה זה "לצורך הליך"? נניח שהנאשם לא מסכים?

מוכרח להיות הליך פלילי כי אין סניגור בהליך אזרחי.

ש' שהם;

נאשם אומר; אני לא רוצה שהסניגור שלי ידע את ההרשעות הקודמות. היו מקרים

כאלה.

סנ"צ שי מר-חיים;

יש בעיה עם סניגור ונאשם. העלינו את הנושא במשרד המשפטים ועוד לא גמרנו לדון

בזה.

אנחנו מאשרים את זה לפי בקשת הממשלה.

אנחנו עוברים ל-(טו). (קורא את (טו)).

ג' בן-עמי;

ועדת שחרורים מקבלת לפעמים גם מידע מודיעיני.

היו"ר די צוקר;

אם כך, פה נעשה את זה יותר זמן.

אנחנו עוברים ל-(טז). (קורא את (טז)). זאת המקבילה?

ג' בן-עמי;

ועדה למינוי סניגורים זה לגבי אותם סניגורים שמופנים למשפטים המסווגים ביותר

הקיימים.

היו"ר ד' צוקר;

בסדר, ניתן פה יותר זמן.

אנחנו עוברים ל-(יז). (קורא את (יז)). מה זה "ועדה לעיון בעבר הפלילי של

חייל"?

סנ"צ שי מר-חיים;

צריך לשאול את הצבא. אלה ועדות לצורך המשך של שירות קבע. זה מגוחך להגביל

אותם כי הם מקבלים את המידע חזה מבטחון שדה.



היו"ר ד' צוקר;

שיקבלו את התיקים מבטחיו שדה, פה אנחנו עושים פחות.

אנחנו עוברים ל-(יח). (קורא את (יח)).

מה זה "קצי ו מבחן "?

נקבל את הצעת הממשלה.

אנחנו עוברים ל-(יט). (קורא את (יט)). זה יהיה לפי הכלל הרגיל.

אנחנו עוברים ל-(כ). (קורא את (כ)}. זה חריג?

לא אבל הוועדות האלה לפעמים עובדות על חומר מאוד ישן.

זה חריג.

נקבל את הצעת הממשלה.

אנחנו עוברים ל-(כא). (קורא את (כא)). גם פסיכיאטר צריד לדעת את המב"ד 4

שנים אחורה?

יש אנשים שמאושפזים במשך שנים והם רוצים לדעת מה קרה אתם.

לדוגמה, נניח שבית-משפט החליט שאדם לא כשיר לעמוד לדין, אז הוא מורה על צו

אישפוז והאיש לא נשפט. התיק נמצא בתיקי מב"ד ויש לו תיקים נוספים שלא הוגשו בגלל

זה. התוצאה היא שיש פער בין הדברים.

אנחנו מקבלים את עמדת הממשלה.

אנחנו עוברים ל-(כב). (קורא את (כב)). היה מקרה כזה?

זה לא חריג והייתי משאירה את זה לפי הכלל הרגיל.



היו"ר די צוקר;

אנחנו מאשרים מה שהממשלה ביקשה.

אנהנו עוברים ל-(כג). (קורא את (כג)).

סנ"צ ש' מר-חיים;

זה כמו כל משטרה אחרת.

היו"ר די צוקר;

אתם לא זקוקים ליותר מזה?

סנ"צ ש' מר-חיים;

כרגע הם לא ביקשו מאתנו ואנהנו עומדים אתם בקשר כל הזמן.

ג' בן-עמי;

זה בכללים שלנו.

בסדר.

אנהנו עוברים ל-(כד). (קורא את (כד)). הממונה על המעונות צריך לדעת?

ל' משיח;

הוא זה שמהזיק אותו במעון והוא צריך לדעת מה העבר שלו. אני מציעה שזה יהיה

חריג.

סנ"צ ש' מר-חיים;

לא צריך שזה יהיה כל כך חריג כי אי-אפשר להגיש כתב אישום אהרי שנה אלא באישור

היועץ המשפטי לממשלה. יש גם את סעיף 16 שמורק מהיקות אהרי 3 או חמש שנים.

היו"ר ד' צוקר;

בסדר, נקבל את עמדת הממשלה.

אנהנו עוברים ל-(כה). (קורא את (כה)).

סנ"צ שי מר-הי ים;

אין צורך בחריג.

היו"ר די צוקר;

בסדר, ארבע שנים.

אנהנו עוברים ל-(כה1). (קורא את (כה1). מה איכפת לו אם יש תיקים או לא?



ע' יעקובי;

כדי שהממונה יתן המלצה לבית-המשפט אם האיש מתאים לעבודות שירות או לא הוא

צריך לדעת איזה תיקים פתוחים יש לו.

היו"ר ד' צוקר;

בסדר, נקבל את עמדת הממשלה.

אנחנו עוברים ל-(כו). (קורא את (כו)). אמ"ן מקבל? מצ"ח מקבל?

כן.

בגלל מעמדו נתנו לשר.

אם לראש מי נהל הגיוס יש, אז הרמטכ"ל יקבל פחות?

זה יהיה פחות.

אנחנו עוברים ל-(כז). (קורא את (כז)).

המשטרה לא מעבירה מידע לבריאות הנפש בעניו חוק כלי יריה.

זכותם לבקש את זה מכם והם לא ביקשו? אפשר לתת להם פחות.

אנחנו עוברים ל-(כח). (קורא את (כח)). מי הם פקידי הסעד שמבקשים?

מטעם העיריות ומטעם משרד העבודה והרווחה לגבי ילדים שבטיפולם, הם צריכים את

המידע הזה.

בסדר.

אנחנו עוברים ל-(כט). (קורא את (כט)).

הרשות לשיקום האסיר עושה תכניות לשיקום והיא צריכה לדעת לאן היא שולחת את

האסיר ואם יש לו תיק פתוח או לא.



היו"ר ד' צוקר;

בסדר, נקבל את הצעת הממשלה.

אנחנו עוברים ל-(ל). (קורא את (ל)). מה זה?

סנ"צ צ' צחי;

למשרד הפנים יש יחידה לענין המפקהים על הבנייה. הם גם הוקרים מקרים כאלה וגם

מדווחים לנו על עבירות של חריגה שהם בגדר עוונות.

לי משיח;

מדובר על אלה שרוצים להירשם בפנקס המהנדסים ורוצים לדעת איזה עבר פלילי יש

להם.

היו"ר ד' צוקר;

מה עם השמאים, עורכי הדין, המתווכים?

לי משיח;

זה נטע זר פה, וה טעות, זה היה צריך להופיע בסעיף 6.

היו"ר ד' צוקר;

לסיכום, נקבע שתיים-שלוש קטיגוריות; קטיגוריה אחת מרכזית תהיה על-פי בקשת

הממשלה - 3-4 שנים, ו-1-3 שנים; בקטיגוריה שניה הכרענו על זמן בלתי מוגבל ואז

הסעיף לא יחול; יש לנו ארבעה-חמישה מקרים שאולי נצרף אותם לקטיגוריה הראשי נה או

שניצור קטיגוריה של קיצור, שאני נוטה לה.

אנחנו חוזרים לסעיף 3(ג) ויהיו בו התיקונים הבאים. ראשית, נקבע שתיים-שלוש

קטיגוריות כפי שאמרתי קודם ולכן ברישא של הסעיף ייאמר; לא יימסר מידע על תיק

תלוי ועומד בנוגע לעבירה שעבר בגיר... ואז תהיינה הקטיגוריות לפי הגופים

השונים בתוספת הראשונה.

סנ"צ ש' מר-חיים;

אולי כדאי שהניסוח יאמר; מידע על תיק תלוי ועומד יימסר לפי הרשימה הזו והזו.

היו"ר די צוקר;

לפי הקטיגוריות שהזכרתי.

מה עם סעיף התחילה?

יש סעיפים שכבר מיושמים.

היו"ר די צוקר;

לכמה זמן אתם זקוקים לצורך היערכות טכנית, משרדית, מינהלית?



ג' בן-עמי;

אני מציע שהיא תיוועץ עס אנשי המיושב שלהם.

סנ"צ צ' צחי;

יש לי הסתייגות. מאיור שיש גורמים שגם אנחנו וגם השירות מעבירים אליהם מידע

כדאי שנעשה התאמה בינינו כי אנחנו מעבירים את המידע ולא נותנים המלצה, ואילו אתם

נותנים המלצה.

היו"ר ד' צוקר;

תגידו לנו בפעם הבאה לכמה זמן אתם זקוקים.

בפעם הבאה נקבל את הניסוח ותשובה לגבי סעיף תחילה ונאשר אותם. אחרי שתמסרו

לנו את פרק הזמן שאתם זקוקים לו אנחנו מסיימים את הדיון בתקנות. נקבל מידע

מהפרקליטות ומבתי-המשפט ואז נוכל להתחיל בדיונים על סעיף 4.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלת בשעה 12:05.

סיכום של לבנת משיח מחוץ לפרוטוקול לגבי שלוש הקטיגוריות;

1. אין הגבלה על מסירת מידע על תיק פתוח לגבי גופים המפורטים בפרטים: (א), (ד),

(ד1), (ו) לגבי גיוס כוח-אדם ושבייס, (טו), (טז) לענין הוועדה לאישור סניגורים.

2. יש הגבלה לתקופות של 3 שנים בפשע ו-2 שנים בעוון לגבי בגירים; לגבי קטינים -

שנתיים בפשע ושנה בעוון, כשמדובר בהעברת תיק פתוח לגופים המפורטים ב-(ב}, (ח),

(יז), (ל).

3. כל יתר הגופים המפורטים יקבלו תיקים לפי הצעת הממשלה.