הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 448

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני. ח' בשבט התשנ"ו (29 בינואר 1996). שעה 10:00

נכחו: יו"ר הועדה; דוד צוקר

תמר אדרי - ועדת הבחירות המרכזית, מנכ"ל

משה ינון - משרד המשפטים

יהושע שופמן - " " משנה ליועץ המשפטי לממשלה

דייר יצחק ברלוביץ - משרד הבריאות, ראש שירותי רפואה

אילת ויטנברג - משרד הפנים, לשכת המפקח הארצי על הבחירות

אהוד שיל"ת - " " המפקח הארצי על הבחירות

זהר ינון - משרד האוצר, אגף התקציבים

גבי דאוס - מרצ

אמנון לורך - העבודה, יועץ משפטי

עזרא ניסני - ש"ס

דורון שמואלי - צומת, מנכ"ל

שלמה שהם

מנהלת הוועדה; דורית ואג

קצרנית; אלה אשמן

א. הצעת חוק הבחירות לכנסת (בחירות בבתי חולים) - מטעם הועדה

ב. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - בחירות בבתי חולים), התשנ"ג-1992 -

של חה"כ זבולון המר



א. הצעת חוק חבחירות לכנסת (בחירות בבתי חולים) - מטעם הועדה

ב. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - בחירות בבתי חולים), התשנ"ג-1992 -

של חה"כ זבולון המר

היו"ר ד' צוקר;

חברים, בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הועדה. נושא הדיון שלנו היום הוא חוק

הבחירות לכנסת, בחירות בבתי חולים. על הסוגיות העיקריות קיימנו דיון בועדה,

ולפי בקשת הממשלה נעצרנו עד שמשרד המשפטים יביא את הצעת החוק לפני ועדת השרים

לחקיקה. לפנינו הנוסח שמציע לנו משרד המשפטים, בעקבות העקרונות שקבעה הועדה.

ועדת השרים לחקיקה לא סיימה את הדיון. הבאנו את ההצעה לפני ועדת השרים, ועדת

השרים החלה בדיון לפני שבוע אבל סיימה אותו. אחת הסיבות העיקריות להבאת ההצעה

לועדת השרים היתה כי רצינו לקבל את עמדת האוצר. שר האוצר נמצא במזרח הרחוק, ניסו

ליצור אתו קשר והדיון יתקיים רק היום. ועדת השרים החלה בדיון, בסוגיה המהותית לא

היתה התנגדות. היו רק מספר הערות שנתייחס אליהן, אבל לא היתה התנגדות מהותית.

השאלה התקציבית עדיין לא נדונה, אין לנו עמדה של האוצר.

רשמנו לפנינו את הדבר, אתייחס אליו בסיכום הדיון.

אציג רק את השינויים, לא את החוק כולו. השינוי הראשון הוא בהגדרה. במקום

הגדרה של חולה כתבנו הגדרה של מאושפז. בכל מקום בחוק שכתוב חולה, כתבנו מאושפז.

בהגדרה של מאושפז ניסינו לעשות את ההבחנה בין מי שהתקבל לאישפוז ממושך ובין

מי שהתקבל לאישפוז-יום. משרד הבריאות הסביר לנו שהמונחים אישפוז-יום ומחלקת

אישפוז-יום הם מונחים מונחים קיימים ומוכרים במערכת הבריאות, החלטנו לעשות בו

שימוש בנוסח החוק.

בסעיף 116יב לחוק - הגדרות, יבוא: ""מאושפז" - בוחר שביום הבחירות היה מאושפז

בבית חולים, למעט מי שביום הבחירות התקבל לאישפוז במחלקת אישפוז יום". על פי

ההצעה של חבר-הכנסת מרידור, כתבנו "בוחר".

בכל מקום שכתוב היה קלפי לחולים, כתבנו "קלפי מיוחדת למאושפזים".

בסעיף 611יג, סעיף קטן (ג), ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ניתן שיקול דעת

להחליט היכן יצבו הקלפיות, בניגוד לנוסח הקודם שלא נתן לו שיקול דעת.

לפי הנוסח הקודם, שר הבריאות היה מודיע ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית אילו

הם בתי החולים, והיתה קביעה שבכל בית חולים תוצב קלפי. כיוון שלא רצוי שלשר

הבריאות יהיה לכאורה שיקול דעת איפה כן ואיפה לא להציב קלפי, לפי הרשימה שהוא

מגיש, סוכם כאן לתת שיקול דעת ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, כדי שלא תהיה

אפשרות ששר בריאות לא יתן רשימה של כל בתי החולים.

לפי בקשת הועדה, עשינו תיקון נוסף בסעיף קטן (ג). הנוסח הקודם היה: רוקלפי

תעמוד, במידת האפשר, במקום מרכזי בבית החולים, ולא ליד מיטות החולים. כאן כבתנו:

"הקלפי תעמוד, במידת האפשר, במקום מרכזי בבית החולים שהוא נוח לגישת המאושפזים".



סעיף 116טו. בסעיף קטן (א) עשינו תיקון קטן. בנוסח הקודם היתה סמכות

ליושב ראש הועדה המרכזית "לקבוע הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של הקלפיות

"ובכלל זה שעות ההצבעה בקלפיות בכלל או בקלפי

מסויימת". כדי להדגיש שהוא יכול לקבוע הוראות לקלפי מסויימת או לכלל הקלפיות.

בסעיף קטן (ב) יש תיקון משמעותי. בענין זה היו רוב ההערות. כאן קבענו את

ההסדר בענין הענקת אישורים לחולים להצבעה בקלפי בבית החולים: "ביום הבחירות,

לפני פתיחת הקלפי בבית החולים, יתן בית החולים לכל מאושפז אישור בכתב בדבר

היותו מאושפז לפי טופס שנקבע בתקנות; מאושפז שהתקבל לבית החולים ביום הבחירות

עד לשעות שייקבעו ע"י יו"ר ועדת הבחירות, לאחר התייעצות עם שר הבריאות הוא מי

שהוא מינה לכך, יקבל אישור כאמור עם אישפוזו."

התהליך הוא כזה. חולים שנמצאים בבית החולים מבוקר יום הבחירות או מלפני

כן, יקבלו לפני פתיחת הקלפי אישור שאתו יוכלו לגשת לקלפי. מי שהתקבל לאישפוז

באותו יום, לא לאישפוז-יום, אם התקבל שעות מספר לפני שהקלפי נסגרת - יתנו לו

אישור; אם הקלפי נסגרת תוך פרק זמן שיקבע יו"ר ועדת הבחירות, למשל חצי שעה,

ולאחר התייעצות עם שר חבריאות הוא יידע שאי אפשר להגיע לקלפי, הוא לא יקבל את

האישור.

אתם הצעתם הסדר הדוק יותר, כלומר כל אחד יצטרך לקבל אישור מבית החולים.

אנחנו הצענו שיהיה אישור רק במקרה שיש ספק. אם זה מקובל, נראה לי יותר סביר

להדק את ההסדר. בנוסח הקודם שאישרנו היתה אפשרות ליושב ראש ועדת הקלפי, אם

היה לו איזה שהוא ספק, לבקש אישור בכתב מבית החולים. אתם מציעים שכל אחד יצטרך

להביא אישור.

ההסדר המוצע מכביד על החולים. אני חושב שצריכה להיות רשימה של בית

החולים של מי שאושפזו עד שעה מסוימת, ומי שכלולים ברשימה יצביעו בבית החולים.

לא צריך לטרטר את חחולים.

יש חיסיון רפואי. אי אפשר לתת רשימות החולים לועדת הקלפי.

לא צריך לכתוב ברשימה איזו מחלה יש לאדם.

אדם לא רוצה שיידעו שהוא מאושפז.

אם אדם מאושפז בטלביה, ברור איזו מחלה יש לו.

גם בהדסה יש מחלקות שונות ויש חולים שלא רוצים שיוודע שהם מאושפזים.

יהיו גם קלפיות שיפעלו משעה תשע עד עשר. הסידור נועד לנוחיות החולים.

האחריות היא על מנהל בית החולים, שידאג שכל אחד יקבל את הפתק. הסעיף קובע

יייתן בית החולים לכל מאושפז..."

אי לורך;

קלפי רגילה מוצבת בבית ספר. במועד הסגירה נועלים את הדלתות, כל מי שנמצא

בפנים - מצביע. במקום מרכזי בבית חולים יש שיירה של עגלות ומיטות, לחולים

יכולים להיות גם מלווים, זאת הצבעה כבדה מאד.

היו"ר ד' צוקר;

צריך להניח את הענין לשיקול דעת של בית החולים וליושב-ראש ועדת הקלפי.

זאת שאלה רצינית, אבל אנחנו לא יכולים להכריע.

צריך לתת יותר סמכות ליושב ראש ועדת הקלפי.

אי שיל"ת;

היתה לי טעות אופטית מלכתחילה, שהתבררה לי עוד לפני הישיבה הזו. דיברנו

על בתי חולים ובתי אבות במושג כללי, התברר לי שיש בתי חולים ויש מחלקות

סיעודיות בבתי אבות. אני חשבתי שלא צריך להכביד על החולים מעבר למה שכרגע

נאמר, כי ב-99% מהמקרים כשיבוא חולה להצביע, כל אדם סביר יראה שהוא חולה, הוא

לבוש בפיג'מה, הוא בא כפי שבא, רואים את החולים. אולי אי אפשר להגדיר את זה

במחשב, אבל ועדת קלפי סבירה רואה מי לפניה. אם יש ספק, אומרים לאדם ללכת להביא

אישור. אני לא חושב שצריך להעמיד את כל החולים בתור יום קודם לבחירות כדי

שיקבלו אישורים. זו הכבדה מיותרת.

מי ינון;

יביאו את האישור למיטת החולה.

היו"ר די צוקר;

התהליך הזה יהיה הרבה יותר נוח ליושב ראש ועדת הבחירות, הוא יידע שרק מי

שיש לו פתק יכול להצביע, אין אפשרות לזיופים, אין "שירקעס".

אי שיל"ת;

אין לי ספק שזה יותר נוח ליושב ראש ועדת הבחירות, אבל זה מכביד על

החולים.

משרד הבריאות הציע את ההסדר הזה.

משרד הבריאות מציג כאן עמדה שראויה להצדעה. מן ההתחלה משרד הבריאות מציג

עמדה עקרונית אנושית, שחולה לא נמצא מחוץ לחברה, חולה הוא חלק מהחברה. אומרים

לנו: זאת הגישה ואנחנו נפתור לכם את הבעיות הלוגיסטיות. ד"ר ברלוביץ, לך

ולמשרד מגיעה מחמאה על הדבר הזה.

אם משרד הבריאות מקבל את הענין עליו ואומר שבית החולים יתן את הפתקים

למאושפזים, נראה לי שזה הסדר סביר. מוטב כך מאשר שליד הקלפי מראובן יבקשו פתק,

משמעון לא יבקשו פתק.

ד"ר י' ברלוביץ;

כל מחלקה תקבל את האישורים ותחלק אותם לחולים בבוקר, כמו שמחלקים תרופות.

לשלוח חלק מהחולים מהקלפי בחזרה, מפני שלגבי פלוני התעורר ספק, ואת אלמוני הוא

לא אוהב כי הוא יודע לאיזו מפלגה הוא שייך, זה לא טוב.

אי לורך;

בגלל הבעיות המיוחדות שקשורות במקום ההצבעה בבית חולים, אני מציע לתת

ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית סמכות לקבוע הסדרים בקשר לסגירת מקום הקלפי.

למשל, יושב ראש ועדת הקלפי יעשה רשימה של מי שהיו במקום ואחר כך יקראו לאנשים

האלה.

אי שיל"ת;

זה מה שעושים בקלפי רגילה. מה ההבדל? יש שורה של עגלות ומיטות במסדרון.

ועדת הקלפי תעבור לפני הסגירה ותברר מי סתם נמצא במקום ומי רוצה להצביע, אלה

יקבלו פתקים עם מספרים ויוכלו להצביע.

מי ינון;

על פי הצעה של מר שהם, עשינו תיקון בסעיף קטן (ה) כדי להדגיש שבתקנות

ניתן לקבוע הוראות גם לגבי אופן העברת הקלפיות המיוחדות. בנוסח הקודם בסעיף

קטן (ד) דובר רק על ספירת הקולות.

מחקנו סעיפים קטנים (ה) ו-(ו) בנוסח הקודם. סעיף קטן (ה) דיבר על מי

שנמצא בקלפי, והועדה קבעה שזה יהיה כמו בקלפי רגילה.

אני חושב שראוי לשקול את ענין המלווה, אם כי לדעתי לא צריך לשנות את

ההוראות.

יש הוראות שתיקנו זה עתה. לאדם מותר להכנס להצביע לכל היותו- עם שני

מלווים.



אי לורך;

החלק השני של סעיף קטן (ג) בסעיף 116יג מקביל לסעיף קטן (א) בסעיף

116טו. כדאי לאחד את הדברים.

שעות הפתיחח של הקלפיות הרגילות קבועות בחוק, לא בתקנות. פה נותנים סמכות

לקבוע שעות פתיחה מיוחדות לקלפיות המיוחדות למאושפזים. אני מציע שעל הפתק

שמקבל המאושפז יציינו את שעות ההצבעה. צריך להעביר לבוחרים את המידע הזה.

אני מבקש להוסיף שזה ייקבע בתקנות. אני מבקש ממשרד הבריאות לציין את.

השעות בטופס האישור. כשאביא את הצעת החוק למליאת הכנסת, אומר שמשרד הבריאות.

התחייב לציין את שעות ההצבעה בבית החולים.

בהצעת החוק מדובר על קלפי, יחיד ולא רבים. יש 5 או 6 בתי חולים שקלפי אחת.

לא תספיק. אני מציע בסעיף 116יג(ג} לכתוב ברבים - קלפיות.

בסעיף 116יג(ג) בסופו נכתוב: ורשאי הוא לקבוע כי תעמודנה יותר מקלפי אחת

בבית חולים.

היו"ר ד' צוקר;

מקובל.

סעיף 116טז - תעמולת בחירות. בדיון האחרון הועדה החליטה למחוק את סעיף

קטן (ג) שאסר תעמולת בחירות ברבים בעל-פה. בעקבות דרישה של משרד הבריאות,

המפקח על הבחירות, ולאחר שהדבר אושר גם בועדת שרים, אנחנו מציעים להחזיר את

סעיף קטן (ג).

אנחנו יוצאים מהנחה שאם הדבר לא יהיה אסור במפורש, עלולים להיות לחצים על

מנהל בית חולים לאפשר תעמולה בעל-פה בתוך בית החולים. במיוחד כשמדובר בבתי

חולים ציבוריים גדולים, התעמולה הזאת עלולה בהחלט להפריע לסדרי עבודה תקינים

של בית החולים.

לאנשים המאושפזים יש היום מספיק אפשרויות לקבל מידע באמצעות כלי התקשורת,

עתונים, רדיו, טלוויזיה.

היום כל בתי החולים הם מוסדות נתמכים על ידי המדינה, וניהול תעמולה בין

כתלי בית חולים נוגד גם את חוק הבחירות (דרכי תעמולה), סעיף 2א.

חברים, גם אם בחוסר נוחות, אנחנו מקבלים את ההצעה הזאת של משרד הבריאות.

עד כאן התיקונים.

אנחנו מאשרים את הצעת החוק לקריאה ראשונה.

אם יש למי הערות מהותיות, נדון בהן בין קריאה ראשונה לקריאה שניה. אם יש

הערות לניסוח או הערות טכניות, אני מבקש להביא אותן לפני מר משה ינון ומר שלמה

שהם.

אשר לענין התיקצוב, אם עד השבוע הבא לא אשמע מצד הממשלה שום הערה, זעקה,

שוועה ונהי, נביא את הצעת החוק לקריאה ראשונה, והערות בענין התקציב נשמע בין

קריאה ראשונה לקריאה שניה.

הערה לפרוטוקול - האוצר קיבל את הנוסח והוזמן לישיבה הזאת.

אי שיל"ת;

הערה בענין בתי אבות. בישיבה הראשונה ביקשתי פעמיים או שלוש הבהרה אם בתי

אבות נחשבים בתי חולים, ונאמר לי שכן. אחר כך התברר שהכוונה רק למחלקות

הסיעודיות.

נאמר שיש הגדרה מהו בית חולים, ועל פי זה אנחנו עובדים.

אי שיל"ת;

זה יוצר מצב אבסורדי. יש מחלקות סיעודיות של 8 - 10 מיטות, ואילו בבית

האבות יש 300 - 400 איש. אני כבר לא מדבר על בתי אבות בקיבוצים. אם בקיבוץ יש

קלפי אחת ל-300 - 400 איש, בשביל 10 חולים יביאו קלפי ניידת.

היו"ר די צוקר;

זה כלום לעומת קלפי ששולחים לאוניה בלב ים.

אי שיל"ת;

נכון. על הראשונים אנחנו בוכים. המצב עוד יותר גרוע בבית אבות רגיל, לא

בקיבוץ. יש הרבה עשרות אנשים בבית האבות ורק למעטים שבמחלקה הסיעודית יביאו

קלפי. זה יצור התמרמרות אצל יתר הקשישים, הטענות יופנו כלפי ועדת הבחירות,

כלפי הממשלה.

היו"ר די צוקר;

אתה מציע להחיל את התיקון הזה גם על בתי אבות?



א' שיל"ת;

אני לא יודע איך אפשר לעשות את זה. אפשר לצמצם ולהגיד שהתיקון יחול על

בית חולים רגיל. אני לא יודע איך אפשר להגדיר את זה.

זה לא נראה לי. אני אפנה בענין זה בצורה רשמית למשרד העבודה והרווחה. אם

למשרד יש איזה שהוא מודל, שאפשר לקבוע אותו בהוק, להגדיר מהו בית אבות ולקבוע

הסדרים דומים לאלה שקבענו לבתי חולים, אבקש ממשרד העבודה והרווחה להביא לנו

הצעה.

אי לורך;

אני מציע שיושב ראש הועדה ייפגש עם יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לשיחה,

כדי שלאור ההסדר בענין הצבעה בבתי חולים ולמען השוויון, בכל מקום שבקרבתו יש

בית אבות יעדיפו למקם את הקלפי בבית האבות, שילכו הבריאים לשם ולא להיפך.

היו"ר די צוקר;

יש מדיניות לקרב קלפיות לבתי אבות?

אי שיל"ת;

לא.

אי לורך;

היום אין קלפיות בבתי אבות. את כל הזקנים מרמת-אפעל מובילים להצביע במקום

אחר. קודם חששו לקבוע שם קלפי כי אמרו שכולם שם מפא"יניקים. עכשיו כשמביאים

קלפי לבית חולים, עקרון השוויון מחייב לקבוע קלפי גם בבית אבות.

אי שיל"ת;

אני אלחם בזה. אני עדיין לא רוצה שבגלל החלטה של השופט תהיה קלפי בבית-

האבות באפעל, כי זה מקום פוליטי והוא מוגדר כמקום פוליטי. אני לא תמים עד כדי

כך.

היו"ר די צוקר;

סיימנו את הדיון בחוק. עכשיו אני מבקש להעלות כמה שאלות. גבי אדרי ומר

שיל"ת, האם אתם יכולים לתת לנו לוח זמנים למערכת בחירות מוקדמות.

ת' אדרי;

מבחינת ועדת הבחירות המרכזית, אם עושים בחירות על בסיס פנקס קיים - אני

לא מדברת על חובת ההתפטרות מאה ימים לפני בחירות, כי זה לא נוגע לארגון

הבחירות - יש בלוח הבחירות 60 יום וועדת הבחירות מוכנה לכך. אם יקדימו את

הבחירות מהיום למחר, צריך להוסיף שבועיים. היום אנחנו כבר יודעים מי יהיו

השופטים והמזכירים. פנינו לועדת הדיור הממשלתית וביקשנו לאתר לנו משרדים לפי

האזורים שלנו, אבל אנחנו עדיין לא שוכרים אותם, כי אם הבחירות יהיו באוקטובר

נצטרך את המשרדים רק באוגוסט. אם תחליט הכנסת מחר שהבחירות יהיו בעוד זמן קצר,

אני צריכה עוד שבוע או עשרה ימים כדי להתארגן, להודיע לעובדים שיקבלו חופשה

ממקום העבודה שלהם. בסך הכל מבחינת ועדת הבחירות דרושי ים חודשיים וחצי.



לפי החוק, 53 יום לפני הבחירות צריך לקבל ממשרד החוץ את רשימת הנציגויות,

וממשרד המשטרה את רשימת בתי הסוהר.

היו"ר די צוקר;

כמה חודשים לא ייכללו בספר הבוחרים?

אם לא משנים את הפנקס, ספר הבוחרים שבתוקף מט"ו באב בשנה שעברה, 11

באוגוסט 1995. כך לפי הבסיס של הפנקס הקיים, ויש לנו כבר מקומות הקלפי ויש

הרכב סיעתי והכל מסודר.

היו"ר די צוקר;

אם ירצו לערוך בחירות ביוני, שלושת רבעי מחזור לא יצביעו.

תי אדרי;

כך היה בפעם הקודמת, לפני התיקון.

היו"ר די צוקר;

אם רוצים לעדכן את ספר הבוחרים, מה זה אומר מבחינת לוח הזמנים?

אי שיל"ת;

השאלה איך רוצים לעדכן. שלוש פעמים עשינו ספר חדש ומעודכן בתוך מאה

ימים, כולל כל השלבים - שליפה, הצגה לעיון הציבור, קליטת עררים, קליטת

ערעורים, סגירת פנקס, חלוקה למפלגות. מאת הימים האלה הסתיימו 45 ימים לפני

הבחירות, לפי דרישת המפלגות שרצו שיהיה בידיהן הפנקס 45 ימים לפני הבחירות. 45

הימים האלה נוספו על 100 הימים הדרושים למשרד הפנים.

שר הפנים ביקש ממני להכין עכשיו לוח זמנים מקוצר מאד. הכנתי לוח זמנים של

50 יום משליפת הפנקס ועד מסירתו למפלגות. מיום שתקבל הכנסת חוק הוראת שעה

להכין פנקס ועד מסירת הטופס הסופי למפלגות - 50 יום. כמה זמן לפני הבחירות

רוצות המפלגות לקבל את הפנקס, זאת שאלה נפרדת.

בלוח זמנים זה, אמרתי גם לשר הפנים, אין אף יום אתד "ספייר". כלומר, אם

יש תקלה כלשהי, הפסקת חשמל, תקלה במדפסת, הציופצייק של הקומקום, יהיה פיגור

ולא נעמוד בלוח הזה.

בהכנת הלוח יצאתי מתוך הנחה שהמפלגות יקבלו את הפנקס 50 - 45 יום לפני

הבחירות. הוזכרו כמה תאריכים אפשריים לבחירות - 28 במאי, 4 ביוני.

היו"ר די צוקר;

כתבים בכנסת דיברו על התאריכים האלה. הם קבעו את התאריכים...

אי שיל"ת;



התייחסתי לתאריכים האלה. החוק של הוראת שעה להכין פנקס אמור היה להתקבל

באמצע פברואר, כדי שאפשר יהיה לעמוד בלוה הזה. בשבוע שעבר אמר לי שר הפנים

לתכנן לוה זמנים בהנהה שהחוק יתקבל בסוף פברואר.

היו"ר די צוקר;

הדבר אפשרי?

א' שיל"ת;

בפחות מ-50 יום אי אפשר, בתנאים הטכנולוגיים הקיימים. ואז יוצא שהמפלגות

מקבלות את הפנקס 33 יום לפני הבחירות, לאחר הגשת רשימות מועמדים. לפי הלוח

הזה, הגשת רשימות המועמדים תהיה 44 יום לפני הבחירות. גם אם תידחה ביומיים

בגלל חג הפסח, רק כ-10 ימים אחרי הגשת רשימות המועמדים יקבלו המפלגות את הפנקס

המודפס, סרט מגנטי יוכלו לקבל קודם לכן.

לפי הלוח הזה הבחירות יוכלו להיות ב-21 במאי. זה התאריך האחרון שלגביו

התבקשתי להכין לוח. אני הכינותי לוחות לכמה תאריכי בחירות - 21 במאי, 28 במאי,

4 ביוני. תתפלא, הכנתי לוח אפילו ל-29 באוקטובר. הלוח האחרון שהכנתי היה

לבחירות ב-21 במאי, לאחר שהחוק יתקבל ב-28 בפברואר.

מה עושים בענין חובת ההתפטרות של מועמדים מאה ימים לפני הבחירות?

צריך לשנות. היו פעם בחירות ב-17 במאי, ואז תיקנו את החוק בהוראת שעה.

מר שיל"ת, אתה אמרת שסיום החקיקה צריך להיות ב-28 בפברואר. לפי נסי ונכם,

כמה זמן נמשכים הליכים של חקיקה כזאת?

את ההליך הפורמלי של חקיקה אפשר לעשות ביום אחד או ביומיים, כל שלוש

הקריאות. אבל כדי להגיע לכך צריך להגיע להסכמה לפחות בין שתי המפלגות הגדולות,

וזה יכול לקחת, ופעמים גם לקח שבועיים או שלושה של משא ומתן בין המפלגות.

צריך לקחת בחשבון גם את רישום המפלגות אצל רשם המפלגות. גם זה לוקח די

הרבה זמן.

יכול להיות שיש גופים שמתכוונכים לרוץ לבחירות, ועקב הקדמת הבחירות הם

יילכדו בלוח זמנים בלתי אפשרי. לפי דעתי, פניה שלהם לבג"צ עלולה לשבש את כל

לוח הזמנים.



י' שופמן;

או שמשאירים את האפשרות גם לרשימה שאיננה מפלגה לרוץ לבחירות.

היו"ר די צוקר;

הועדה התנגדה לזה וכבר קבעה עמדה.

אני יודע שהועדה קבעה עמדה, אבל אם מקדימים בחירות אולי לא יהיה מנוס

מזה.

לקראת כל בחירות עולה הנושא של הצבעת בני 18. אני מציע לקבוע שכל מי

שימלאו לו 18 לפני מועד הבחירות החוקי, מצביע. יש בעיה בקשר לעולים חדשים,

מתאזרחים וכו', אבל זאת בעיה שולית. אבל לגבי מי שנולד בארץ וחי כאן 18 שנים

לא צריך לחכות לדקה ה-90. זה עולה בכל פעם מחדשים ובכל פעם עושים תיקון. צריך

לעשות תיקון קבוע. אפשר לכלול את התיקון בהצעת החוק הזאת.

יש הצעת חוק ממשלתית בענין זה.

היו"ר די צוקר;

אפשר לעשות את התיקון עכשיו, לא צריך לחכות להצעת חוק ממשלתית. אנחנו

דנים בהצעת חוק מטעם הועדה, שעוברת ישר לקריאה ראשונה. יש לכם התנגדות לענין?

לא. אבל יש הצעת חוק ממשלתית בענין זה. אעביר לך את הנוסח.

התיקון לא יכול לעבור בהצעת החוק שלפני הועדה, כי הוא לא יועיל לבחירות

האלו. ממה נפשך, אם מכינים פנקס מיוחד כפי שרוצים להכין, ממילא הוא יוצג

וייכללו בו מי שיהיו בני 18 עד יום הבחירות; אם מדובר על הפנקס הרגיל, צריך

הוראות מיוחדות לגבי הצגת פנקס כזה. החכמה להכניס קבוצת גיל רופפת לתוך הפנקס

קיימת באנגליה, משם הרעיון הזה לקוח. רופפת - משום שיום הבחירות לא קבוע.

מכניסים בפנקס עוד שנתון אחד, גיל 17, והתנאי הוא שמביניהם תהיה זכות הצבעה

רק לאלה שיהיו בני 18 ביום הבחירות שייקבע. לכן הקבוצה לא מוגדרת.

לבחירות הקרובות זה כבר לא יעזור. אם יכינו פנקס מיוחד לבחירות הקרובות,

ההוראה כבר תהיה בחוק.

אי לורך;

אבל אם לא מקדימים את הבחירות, הם בחוץ.

אי שיל"ת;

שר הפנים רמון ביקש להביא את זה כהצעת חוק ממשלתית, שבאופן קבוע בפנקס

הבוחרים יהיה עוד שנתון, ואם מקדימים בחירות - מתוך השנתון הזה יוכלו להצביע

אלה שמלאו להם 18.

לא הצלחתי להבין למה לקבוע את זה עכשיו.

את הפנקס צריך להציג לעיון הציבור. הפנקס שהוצג לעיון הציבור כלל רק בני

18, לא בני 17.

אם הבחירות יהיו באוקטובר, יש לכם בעיה לכלול את השנתון של בני 17?

אי שיל"ת;

אין בעיה, אבל לשם כך דרושה הוראת חוק. השר רמון ביקש ממני להכין הצעת

חוק. ההצעה הוכנה, הוכן תזכיר.

האם זה מקובל שהצעות לחוקי בחירות באות מהממשלה? דומני שלא.

אני לא רוצה להמתין ולעכב את התיקון בענין זה.

אני מבין שתמגמה של התיקון מקובלת על נציגי המפלגות כאן. אני אדבר עם שר

הפנים ואם יאות, אני מבקש לשמור לעצמי את הזכות לצרף את התיקון בענין זה להצעת

החוק שלפנינו כבר לקריאה הראשונה.

אני מסכם, אם נוסח הצעת החוק יהיה כמקובל עלינו, שזכות בחירה תהיה לכל מי

שמלאו להם 18 שנים ביום הבחירות, ולשם כך יש צורך להפיק ספר שכולל גיל 17,

נצרף את התיקון להצעת החוק הזאת כבר לקריאה הראשונה.

בתחילת הדיונים שלנו על התיקונים עלה רעיון לבדוק אפשרות לערוך ניסיון של

הצבעה ממוחשבת.

דיברנו על זה לפני כשנתיים ונאמר שהמומחים יוזמנו לועדה לתת הסברים להציג

את הציוד. גם אם הבחירות ייערכו במועדן ובוודאי אם יוקדמו, אי אפשר היום

להתחיל בזה. אני מציעה כן לבחון את האפשרות, ואם יוחלט על ניסיון - לעשות את

זה בבחירות הבאות. אם יוחלט לעשות את זה, אני מציעה שועדת הבחירות המרכזית או

גוף אחר יעשו ניסוי לפני כן, כדי לוודא שזה אכן עובד. כדאי שהועדה תשמע את

ההסברים מהמומחים ותקבל הדגמה, זה מענין, אבל אני הושבת שאי אפשר יהיה ליישם

את זה בבחירות אלה. אני לא יודעת מה יהיה הרכב ועדת החוקה בכנסת הבאה, ובכל

מקרה יצטרכו שוב ללמוד את הדברים.

אני חושבת שאי אפשר ליישם את זה בבחירות הקרובות גם יהיו במועדן, ועל אחת

כמח וכמה אם יוקדמו. אני לא חושבת שמישהו מאתנו מוכן לקבל על עצמו אחריות

לעשות את זה אפילו באזור הבחירות הכי קטן, באזור צפת. מה נעשה אם תהיה פשלה?

נגיד: סליחה, טעינו...

אפשר לעשות ניסוי במקביל להצבעה רגילה.

אם רוצים לעשות ניסוי, ואפילו בקלפי אחת, צריך תוכנה, חומרה וכו'. אין

לנו תקציב.

אי שיל"ת;

מאד מסוכן לעשות שתי הצבעות במקביל. זה יכול לפתור בעיה לאנשים שמתלבטים

בין הליכוד והעבודה... אנחנו נעמוד כליצנים כשהכל בסדר, מספר המצביעים זהה,

אבל התוצאות לא זהות.

היו"ר די צוקר;

זה נכון שהתוצאות במידגם של הטלוויזיה זהות לחלוטין לתוצאות בקלפי?

אי שיל"ת;

אני לא יודע.

ת' אדרי;

אין חובה להצביע בקלפי של הטלוויזיה, לא כל האנשים מצביעים.

אם רוצים לעשות ניסוי, צריך לעשות אותו באזור מצומצם ושם זאת תהיה ההצבעה

היחידה.

בבחירות הקודמות חברת צפונות עשתה ניסוי כזה בבית-ספר תיכון בליך. היתה

שם קלפי אחת, וזה הלך מצוין. התלמידיים תורגלו איך לעשות את זה.

בזמנו היתה הצעת חוק בקשר למכשיר הצבעה מאמריקה, מכשיר מיכני. היתה החלטה

ולועדת הבחירות היתה תקציב לענין זה ועשינו ניסויים. עשינו בחירות-כאילו

במחנה מטכ"ל, שם יש אנשים ברמות שונות והם היו צריכים לבחור חיל. עשינו ניסוי

במדפיס הממשלתי, כאילו בחירות לועד עובדים. זה עבד טוב מאד, אבל בסופו של דבא

לא יצא מזה כלום.

צריך לחכות עוד שני דורות. היום לכל ילד שנולד יש כבר מחשב. זה דור אחר.

המבוגרים לא יודעים מה לעשות בזה.

היו"ר די צוקר;

אני זוכר שאמרו, שאף אחד לא יידע למלא טופס מע"מ. אנשים למדו.

אני רוצה להעיר שלוש הערות. ראשונה, שתי המפלגות הגדולות בוודאי בעד

בחירה אלקטרונית. יש הסכמה עקרונית, אבל למר שיל"ת ולגבי אדרי יש הערה נכונה.

צריך להשקיע סכומים דימיוניים כדי לבנות מערכת ממוחשבת לשיטת הבחירות הקיימת,

להקים מערך מתוחכם בכל מקום בארץ כדי לעשות בחירות פעם בארבע שנים. ואחרי

ארבע שנים יזרקו את הציוד, כי כבר התיישן. זאת בעיה רצינית.

אני תומך מאד בעריכת ניסוי, אבל צריך שהספירה תהיה מרכזית.

אני מבקש מגבי דורית ואג, בתיאום עם גב' אדרי ומר שיל"ת, להזמין לועדה

חברות שיציגו ציוד הצבעת אלקטרונית.

בשבוע הבא נדון בחוק הבחירות (דרכי תעמולה). יש לפנינו שתי שאלות. השאלה

הפחות מסובכת קשורה בסיבוב השני לבחירת ראש ממשלה. לא הוסדרה הסוגיה של דרכי

תעמולה לסיבוב השני. סוגיה שניה יותר רחבה ויותר עקרונית - מה מפרסמים, באילו

כלי תקשורת ומתי. כלומר, באיזה ערוץ יהיו תשדירי בחירות ואם בכל הערוצים.

בענין זה יש דיון בועדה בראשותו של חבר-הכנסת פורז, והוא עצר עד קיום הדיון

כאן בשבוע הבא.

יש בעיה גדולה של הגבלה לגבי נבחרים 30 יום לפני הבחירות, ובנושא זה יש

שתי הצעות חוק פרטיות. הדבר נעשה יותר ויותר נלעג. כלי תקשורת בחוץ לארץ

יכולים להציג את המועמדים בלי שום בעיה, הצופים בארץ יכולים לראות שידורים

מחוץ לארץ, ורק לכלי התקשורת בארץ אסור להציג את המועמדים.

מי ינון;

בענין הסיבוב השני נגיש הצעה לדיון.

די שמואלי;

יש החלטה בענין מימון מפלגות לענין בחירה של ראש ממשלה?

אי לורך;

יש תיקון לחוק מימון מפלגות לענין הסיבוב השני- אין תיקון לסיבוב הראשון.

הענין לא הוסדר ולא נראה לי שיוסדר, כי ההצעות שמתגלגלות משמען תוספת עלות כ-

40 - 60 מיליון שקל.

חוק מימון מפלגות נדון בועדת הכספים. אנחנו לא היינו מעורבים בזה. בחוק

מימון מפלגות יש זכות למימון בסעיף 2(א), ושם לא מדובר על בחירת ראש ממשלה.

אבל יש שם סעיף 2א שמדבר על בחירות חוזרות, ושם כן מדובר על ראש ממשלה.

מ' ינון;

מועמד לראש ממשלה צריך לעמוד בראש רשימה. הרשימה מקבלת מימון.



די שמואלי;

ומי שעומד בראש מפלגה חדשה?

מי ינון;

יקבל מקדמה לפי 5 מנדטים.

אי שיל"ת;

המימון שניתן לכל רשימת מועמדים שמתמודדת הוא מימון לבחירות לכנסת. הטענה

היא שלרשימה שמציגה מטעמה מועמד לראש ממשלה יש הוצאות יתרות בגלל התעמולה

המיוחדת למועמד הזה, ולכן מבקשים מימון. הטענה הזאת עלתה גם בבחירות לרשויות

המקומיות, ולא ניתן מימון.

היו"ר די צוקר;

מר שמואלי, אם יש חברי כנסת שמעונינים בנושא הזה, יגישו הצעת חוק לכנסת.

כמובן שהממשלה לא תגיש הצעת חוק. הדבר בידיכם.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:15)