הכנסת השלוש-עשרה
מושב רביעי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת החוקה הוק ומשפט
יום רביעי. גי בשבט התשנ"ו (24 בינואר 1996). שעה 00;09
נכחו;
חברי הוועדה; די צוקה - היו"ר
י' לוי
די מרידור
מוזמנים; לבנת משיח - משרד המשפטים
תג"ד חיים שמואלביץ - יועץ משפטי, שב"ס
פקד ענת בלקינד - מענ"א, המשרד לבטחון פנים
סנ"צ צפרירה צחי - ראש מדור מענ"א
סנ"צ שרה מר-חיים - ראש מדור פיקוח ובקרה, המשרד לבטחון
פנים
רב כלאי עליזה יעקבי- עוזרת ליועץ המשפטי, שב"ס
רב כלאי שוש נפש - קצינת בטחון ראשית, שב"ס
גבי בן-עמי - משרד ראש הממשלה
מיכאל אהרוני - האגודה לזכויות האזרח
שמואל סף - לשכת עורכי הדין
יועץ משפטי; ש' שהם
מנהלת הוועדה; די ואג
ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 24/01/1996
פקודת המטה הארצי מס' 14/0318 - המרשם הפלילי (גישה למיד על פי סעיף 4 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981), התשנ"ו-1995; תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע), התשנ"ו-1995
פרוטוקול
אי זכאי
סדר-היום; 1. תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע),
התשנ"ו-.1995
2. פקודת המטה הארצי מסי 14.0318 - המרשם הפלילי (גישה למידע
לפי סעיף 4 לחוק המרשם הפלילי ותקנת חשבים, התשמ"א-1981),
התשנ"ו-1995.
1. תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע),
התשנ"ו-1995.
2. פקודת המטה הארצי מס' 14.0318 - המרשם הפלילי (גישה למידע
לפי סעיף 4 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981).
התשנ"ו-1995.
היו"ר ד' צוקה;
אני פותח את הישיבה. אנחנו ממשיכים בדיון על תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים
(כללי מסירת מידע), התשנ"ו-1995. אני מזכיר לחלק מהנוכחים שלא השתתפו בישיבה
הקודמת כי חלק מהישיבה קיימנו באורח חסוי עם שירות הבטחון הכללי ועוד לא סיימנו
את הדיון אתם. ביקשנו ממשרד הפנים להביא נתונים בשורה של תחומים והם ביקשו דחייה
לשבוע נוסף. לכן, נמשיך היום עם המשטרה והשבייס. איפה אתם מופיעים בתקנות?
ל' משיח;
הם גורם בתוספת הראשונה.
תג"ד חי שמואלביץ;
בתוספת הראשונה, בפריט (ו), לקראת הסיפא מופיע "נציב בתי-הסוהר או מי שהוא
הסמיך לכך לגבי עובדי שירות בתי-הסוהר". בהמשך, בפריט (כה) כתוב: "נציב בתי
הסוהר או מי שהוא הסמיך לכך לגבי עצירים או אסירים, לענין החזקתם במשמורת חוקית."
פריט (כה1) מדבר על "הממונה על עבודת שירות... לגבי מי שנידון לעבודת שירות."
היו"ר ד' צוקר;
פריט (כה) מדבר על עצורים?
תג"ד ח' שמואלביץ;
נכון להיום שירות בתי-הסוהר מחזיק עצורים עד תום הליכים. יש החלטה שהוא
יחזיק גם עצורים לימים.
ש' שהם;
לא יהיה מצב שהמשטרה תחזיק עצורים אחרי שהם ראו שופט?
תג"ד ח' שמואלביץ;
זאת הכוונה. המשימה תהיה של שב"ס.
ש' שהם;
ברגע שאתה עוצר מעצר אפילו ליום אחד הוא עובר לשב"ס?
תג"ד ח' שמואלביץ;
אם ניתן צו של שופט.
מ' אהרוני;
גם בתאי מעצר בתחנות משטרה?
היו"ר די צוקר;
אנחנו מחכים שתביאו לנו הגדרה מה זה בית מעצר.
תג"ד חי שמואלביץ;
פריט (טו) גם הוא נוגע לשב"ס כי מי שמנהל את ועדת השחרורים לפי חוק העונשין
הוא שירות בתי-הסוהר.
לפי סעיף 5 בחוק ולפי הפריטים שהזכרתי כתוב: "(א) המשטרה תמסור מידע מן
המרשם לרשויות ולבעלי תפקידים המפורטים בתוספת הראשונה". את זה אנחנו מקבלים.
היו"ר ד' צוקר;
אתם מקבלים, או מושכים?
תג"ד חי שמואלביץ;
אנחנו מושכים ישירות.
היו"ר די צוקר;
אם כך, זה עוד גוף שמושך ישירות מן המשטרה.
סנ"צ שי מר-חיים;
עשינו את זה מתוך נוחיות שלנו אבל המידע שם הוא לא כמו מידע שפתוח בפני השב"כ
או בטחון שדה, זה מידע שמתאים בדיוק לצורך של המקבל והוא עובר סינון. למשל,
חומר של תיקים סגורים.
היו"ר ד' צוקר;
אני רוצה לדעת מה מותר להם למשוך ומה לא.
סנ"צ שי מר-חיים;
החלטות של בית-המשפט, ומב"ד, לפי סעיפים 2 ו-11 לחוק.
היו"ר ד' צוקר;
אתם לא יכולים למשוך דברים אחרים?
סנ"צ ש' מר-חיים;
זה חסום.
היו"ר ד' צוקר;
זאת אומרת, שום דבר נוסף - לא מאגרי מודיעין, לא רשימות חסויות?
סנ"צ ש' מר-חיים;
לא, זה לא באותו מסוף ואי-אפשר להגיע לזה.
תג"ד חי שמואלביץ;
בכל הנוגע לאסירים או עצורים המידע שאנחנו מקבלים מספיק לנו.
אין לכם בכלל קשר עם המודיעין המשטרתי?
תג"ד ח' שמואלביץ;
אנחנו לא מקושרים למסוף המידע המודיעיני של המשטרה ויש בעיה בענין הזה.
שירות בתי הסוהר מעביר את המידע שלו אוטומטית למשטרת ישראל, למודיעין המשטרה,
ובחזרה זה מגיע בחלקים. זה הגיע לבית-משפט כי לפעמים נטענות עמדות שהו לא תמיד
זהות בגלל שהמודיעין של השב"ס לא יודע בדיוק את מה שיודע המודיעין של המשטרה.
היו"ר ד' צוקר;
זה לא נוגע לענייננו. אתם יכולים למשוך את כל פרטי הרישום והתיקים הפתוחים
ולא יותר מזה.
תג"ד ח' שמואלביץ;
אין לנו בעיה במה שקשור לאסירים ועצורים. לגבי עובדים בשירות בתי-הסוהר יש
בעיה קשה כי אדם שעובד בשירות בתי-הסוהר הוא לא כמו אדם שעובד במשרד ממשלתי רגיל.
האנשים שאתם הוא בא במגע כל הזמו הם אוכלוסיה עבריינית וגם המבקרים שלהם נמנים על
האוכלוסיה העבריינית, מה גם שאלה ואלה מבצעים עבירות תוך כדי השהייה והביקור
בבית-הסוהר. צריך למנוע זאת כמה שיותר. לא יעלה על הדעת שאדם שיש לו 30 תיקים
שנסגרו מחוסר הוכהות, מהוסר ענין לציבור על עבירות של פריצה, שוחד ודברים כאלה
ולא נדע עליו פרטים. אנחנו מכניסים אותו לתוך השירות, הוא מתגייס לשירות כאיש מן
המניין וממשיך את הפעילות. זה לא הגיוני. הקריטריון לקבלת איש לשירות בתי-הסוהר
צריך להיות זהה לקריטריונים שלפיהם אנשים מתקבלים למשטרה.
ל' משיח;
מי עושה לכם את הסינון הבטחוני - אתם או השב"כ?
תג"ד חי שמואלביץ;
אנחנו עושים סינון, אחר-כך השב"כ עושה סינון נוסף לפי הוראות מסוימות. גם אם
רמת הסודיות של התפקיד היא לא מן הגבוהות צריך להבין שהאיש מתעסק כל הזמו עם
אוכלוסיה עבריינית, נגיש לפיתויים ויכול לעבור עבירות. אנחנו צריכים שתהיה לנו
נגישות גם לתיקים הסגורים.
להבהרה, יש ענין של התיקים הפתוחים; יש ענין של של תיקים לגבי עבירות של אדם
כשהוא היה קטין כי אלה המתגייסים הם צעירים, בני 21, והמידע לגבי עבירה שמישהו
מהם עבר כמה שנים קודם לכן עדיין רלוונטי. אני לא מדבר על העצירים והאסירים שם
אני לא מבקש הרחבה כי מספיק לי מה שאני יודע, אני מדבר על הסוהרים. יש הצעה
לתיקון שבתוספת השלישית תהיה אפשרות לקבל מידע לגבי מי שנכנס לתפקיד סודי ביותר
אבל זה לא פותר לנו בעיה כי עובדי שירות בתי-הסוהר שונים מעובדי משרד ממשלתי אחר
ומעמדם צריך להיות זהה למעמדם של אנשי המשטרה.
ל' משיח;
הנושא שמדבר עליו מר שמואלביץ טעון תיקון בחוק, לא בתקנות. כבר היום הפצנו
תסקיר לתיקון החוק ואני מזמינה אתכם להעיר הערותיכם לגבי הדברים, ובנפרד נדון
לגבי השירות שצריך לתת לכם השב"כ מבחינת הפונקציה של הסידורים הבטחוניים.
כרגע השב"ס לא כלולים בתוספת השלישית.
ש' סף;
ממילא נצטרך לדון בהרחבת החוק.
היו"ר ד' צוקר;
זה לא בסמכותנו.
שי סף;
אותי מעניין איזה מידע יוצא החוצה. אם במסגרת התפקידים יש חוות-דעת שלהם
שיוצאת החוצה - אין בעיה; אבל אם הם צריכים להוציא החוצה את המרשם עצמו - צריכה
להיות על זה ביקורת.
היו"ר ד' צוקר;
הבינותי מאמ"ן ומהם שמה שיוצא למקבלי ההחלטות היא המסקנה, השורה האחרונה. זה
מה שאמיין והשב"כ אמרו לנו בישיבה הקודמת.
שי סף;
לא. בישיבה הקודמת המשטרה אמרה שבמקום שהם יספקו חלק מהמידע מהמרשם, הם
הופכים ללשכת שירות.
הי ו "ר ד' צוקר ;
הדוגמה של אמ"ן בישיבה הקודמת היינה שגם אם הרמטכ"ל מבקש חוות-דעת על מישהו
הוא מקבל את השורה האחרונה, הוא לא מקבל את הפירוט. זה סיפק אותנו. אם אני לא
טועה, גם שב"כ אמר שלא נותנים לקברניט את הפירוט.
ג' בן-עמי;
בעקרון, זה נכון שלא נותנים לו. אנחנו מעבירים את הסרגל המצומצם וגם הוא
עובר דרך קב"ט.
סנ"צ שי מר-חיים;
לרוב זה המצב אבל בחלק מהמקרים אנחנו לא מקבלים.
היו"ר ד' צוקר;
מי מקבל ובאיזה נסיבות?
ג' בן-עמי;
זה מופיע בצורה מסודרת בפרוטוקול החסוי.
שי סף;
אנחנו ביקשנו נתונים מהמשטרה כמה דורשים מהם. איות התשובות היתה; אנחנו לא
מספקים לכולם. כלומר, חלק גדול מהחומר של הר"פ מסופק על-ידי השב"כ והשב"כ הופך
לשכת שירות. נראה לנו שזה בעייתי כי הם לא בעלי המידע אלא השב"כ, הם אחראים.
היו"ר ד' צוקר;
אבל חלות עליהם כל החובות של מחזיק ומשתמש.
ש' סף;
אלה לא אותן חבויות, יש הבדל ביניהן.
אני חושב שאתה טועה. החובות של המחזיק דומות לאלה של בעל המידע.
י' לוי;
אתה צריך לשנות את סעיף 4 כי הרישום הפלילי פתוח בפניהם.
שי סף;
יש מספר מחזיקים שיש להם גישה ישירה למידע, על-פי החוק אסור להם בכלל להעביר
מידע ההרצה לגורם גי. נקודה.
היו"ר ד' צוקר;
זה לא נכון.
לי משיח;
לשב"כ יש גישה ישירה למידע לכמה מטרות. איות המטרות היא סיווג בטחוני לגופים,
מטרה אחרת היא מתן חוות-דעת במסגרת התייעצות למתן רישיונות בעניינים בטחוניים.
כאשר השב"כ עושה סיווג בטחוני לאחד הגופים שקבועים בתוספת, הוא זכאי להעביר אליהם
את המידע כי הגופים האלה יכולים לקבל את המידע על-פי החוק - אני מדברת על התוספת
הראשונה. כלומר, הוא זכאי להעביר פרטי רישום ותיקים פתוחים לקציני הבטחון של
משרדי הממשלה, לפי סעיף 5(ב} בחוק. במסגרת התפקיד השני שלו, שהוא המלצה לגופים
למתן רישיונות, הוא מעביר חוות-דעת בלי גילוי פרטי מידע.
שי סף;
סעיף 5. סעיף קטן (א) וסעיף קטן (ב) מדברים במינוחים שונים. סעיף (א) מדבר
על כך שהמשטרה נותנת פרטי מרשם, סעיף (ב) עוסק במידע.
היו"ר די צוקר;
האם מידע לא כולל פרטי מרשם?
שי סף;
לא.
ש' שהם;
ברגע שסעיף 11 אומר; "המשטרה או גוף שרשאי למסור מידע" זה חל גם על השירות.
י' לוי;
המחוקק שינה ואני לא מבין את השינוי. בסעיף 5. סעיף קטן (א) כתוב; "מידע מן
המרשם"; בסעיף קטן (ב) כתוב; "מידע". זה אותו הדבר?
היו"ר די צוקר;
"מידע" הוא מושג יותר רחב מאשר "מידע מן המרשם".
אז המשטרה יותר מוגבלת מהשב"כ או מהדקירה הצבאית, או מבטחון שדה? יש פה טעות
בניסוח של המחוקק.
היו"ר ד' צוקר;
השירות מחזיק גם תיק פתוח וגם פרטי אישום שנמחקו ונסגרו.
סנ"צ ש' מר-חיים;
במסגרת סעיף 1(ג) המרשם הכולל הוא במערכת המשטרתית, אותו הדבר אצלם - זו
המערכת הגדולה, גם הוא לא יכול להשתמש במידע החסוי.
שי סף;
אם סעיף קטן (ב) יותר רחב מסעיף קטן (א), זה אבסורד בי אתה עוקף את (א).
היו"ר ד' צוקר;
אני מושך את הפרשנות שלי,
שי סף;
לגבי המידע הגולמי, העתקים מהרישום שיוצאים לגוף ג' דרך אחת מלשכות השירות -
מבחינתי בטחון שדה, אמ"ן או שב"כ זו אותה הקבוצה - אין לנו ביקורת וזה לא טוב,
אין לנו שום רישום למי העבירו.
היו"ר ד' צוקר;
מר סף, זו שאלה טובה ואתמול קיבלנו עליה תשובה. בכל בקשה מן הסוג הזה מסומן
על המיושב גם שם המבקש, גם שם המקבל ופרטים אינם יכולים להימחק.
ג' בן-עמי;
מה שנאמר אתמול היה לגבי הסינון, מי שמבקש תיקים שנמצאים אצלנו זה נרשם
אוטומטית. גם במרשם הפלילי הכניסה הזאת נרשמת אוטומטית.
היו"ר ד' צוקר;
אתמול אמרתם לנו את זה על דברים הרבה יותר רגישים מהמרשם הפלילי.
ג' בן-עמי;
אני רוצה להבהיר. בזמנו, גם במרשם הפלילי כל בקשה נרשמה ולאיזה צורך, כשאתה
עושה את זה היום זה נרשם באופן אוטומטי.
היו"ר די צוקר;
אוזמול הוספתם שזה לא ניתן למחיקה.
ג' בן-עמי;
נכון.
צריכה להימצא דרך שהשב"כ יהיה מבוקר.
ג י בן-עמי;
אנחנו מבוקרים מאוד בפנים ובחוץ.
שי סף;
אבל כל אחד מהגופים רשאי להגיד: תן לי בבקשה דו"ח למי מסרת מידע.
היום מעבר לחדר מותר לבקש מה שאמרת והם יקבלו. בענייני סיווג, בחדר הזה מותר
לבקש והוא קיבל את -זה. כאשר יעבור החוק, להערכתי זה יהיה יותר מבוסס ומשמעותי
ותוכל לקבל את זה בקומבינציה של שתי הוועדות - של החדר הזה ושל החדר ממול.
אתה אומר: יש לי מאגר שארבעה גופים יכולים לחלק אותו אבל מכיוון שהפיקוח
על ארבעתם הוא די דומה אני שקט.
נכון. חסר מימד אחד בפיקוח וזו הפומביות, בגלל אופי המידע. בלי ספק זה גורע
מאיכות הביקורת אבל מן הטעמים של אופי המידע אנחנו אומרים שאנחנו מוכנים לשלם את
המחיר.
באופן עקרוני הקב"טים יכולים לפנות ישירות למשרדי ממשלה, זה עולה גם מנוסח
החוק. בישיבה הסגורה דיברנו על הטעמים שבגללם הקב"טים מעדיפים לפנות אלינו ואני
חושב שגם המשטרה מעדיפה שזה ייעשה בצורה הזאת. המערכת בנויה היום כך שזה עובר
דרכנו ולדעתי הבקרה שלנו היא יותר טובה.
מר סף, ממה שהתברר לנו אתמול, הקב"טים הם גוף הרבה פחות קפדני בשמירת חירויות
היסוד, הקב"טים פחות זהירים בשמירת הדברים האלה יש להם תחושה של גנרלים מאוד
גדולים. השב"כ יוותר צנוע מבחינת החשיבות של הפעולה ויותר זהיר.
ג' בן-עמי;
לא הייתי הולך לקיצוניות, לקב"טים יש אחריות.
תג "ד ח' שמואלביץ;
לתקנה (ג), בה כתוב: "לא יימסר, ככלל, מידע על תיק תלוי ועומד בנוגע לעבירה
שעבר בגיר - אם חלפו מאז פתירות התיק 4 שנים בפשע ו-3 שנים בעוון." יש מרזסום של 4
שנים בפשע מפתיחת תיק למב"ד, ו-3 שנים בעוון. המחסום הזה לא צריך להיות רלוונטי
לגבי שירות בתי-הסוהר. אולי צריבה להיות הבהרה בגוף התקנות. מי שזכאי לקבל מידע
לפי סעיף 11, זכאי לקבל מב"ד. כשמעבירים לו את המידע - אם התיק תלוי ועומד 3 או
4 שנים, תלוי בסוג העבירה, המידע לא יעבור. זה לא צריך להול על שירות בתי-הסוהר.
אנחנו מדברים על מידע לגבי אדם שאנחנו רוצים לגייס אותו ויש לו תיק פתוח על עבירה
של התפרצות, שוחד או דברים מסוג זה. אם הדברים נמשכו יותר זמן והם עומדים מסיבה
זו או אחרת בפרקליטות או בבית-המשפט ולא נגמרו ההליכים, אני לא יכול לגייס אדם
כזה לשירות בתי-הסוהר.
סנ"צ שי מר-חיים;
בהמשך סעיף (ג) כתוב: "...אלא אם כן הוגש כותב אישום בענין."
היום אנחנו מקבלים מידע, זה לא דבר חדש. היום אנחנו מקבלים את כל המב"ד
בצורה הופשית ובלי הגבלה של זמן. פה, ב-(ג), הוכנסה הגבלה של זמן.
בערכאה הראשונה התובע המשטרתי או הפרקליטות אחראים על מילוי טופס מחשבים עם
סיום התיק, עם תוצאות המשפט, כולל גזר הדין. ברגע שהמשפט הסתיים, הפרקליט ממלא
את תוצאות המשפט בטופס מיושבים ומעביר אותו לעיבוד נתונים של המשטרה וזה אמור
להוריד את המב"ד לחלק של ההרשעות או לזיכוי. לפעמים יש עם זה בעיות טכניות כי
פרקליט או תובע כלשהו לא ממלא את הטופס הזה בזמן כשהתיק כבר גמור והוא נשאר אצלו.
אז המב"ד ממשיך להיות תלוי. אני מכיר מקרים שבהם אנשים נשפטו, הורשעו וריצו
תקופות מאסר והתיק לא ירד ממב"ד.
היו"ר ד' צוקר;
אתה מכיר גם מקרים שבהם התיק נסגר ושכחו למלא את הטופס?
ג' בן-עמי;
כן. אלה בעיות טכניות.
זה לא חריג. באמצעות תיקון החוק אנחונו מבקשים לקבל מידע על התיקים הסגורים,
קל וחומר שאנחנו רוצים לקבל מידע לגבי תיקים פתוחים שעדיין לא נסגרו. אנחנו
צריכים את המידע בלי מיקום הזמן לגבי הסוהרים, אינני רואה כאן שוני כלשהו מהמשטרה
ואם יש שוני זה דווקא לטובת השב"ס שמתעסק כל הזמן עם עבריינים, אלה צריכים להיות
אנשים נקיים לחלוטין אחרת הם עלולים לשתף פעולה עם עבריינים.
היו "ר די צוקר;
אבל לא הוגש כתב אישום.
תג"ד ח' שמואלביץ;
יש לו תיק פתוח, האדם נחשד בעבירה פלילית שיכולה להיות חמורה, החקירה מתמשכת,
התיק עבר לפרקליטות, חזר להשלמות, עברה תקופה ולא הוגש כתב אישום.
היו"ר ד' צוקר;
יכול להיות שלא יוגש כו1 אישום והוא יצא זכאי?
תג"ד חי שמואלביץ;
כן. אני חייב לדעת את הדברים אחרת אני מכניס לשירות גייס חמישי.
יי לוי;
אולי הוא נאשם במסחר בסמים והם לא יודעים והקליינטים שלו נמצאים בפנים?
בענין סחר בסמים לגבי סוהרים עושים את זה בלי כתב אישום.
תג"ד הי שמואלביץ;
יש גם תופעות של שתילת אנשים על-ידי העולם העברייני.
היו"ר ד' צוקר;
ואין לכם עליו שום הומר מודיעיני?
מאיפה יש לנו הומר מודיעיני? למשל, אביטן ברה מהכלא וזה היה בשיתוף פעולה.
אנהנו בוודאי לא יכולים להיות תלויים בדיווח, יש פספוסים בענין, התיק נשאר במב"ד,
אתה לא מקבל את המידע ואז כאילו עברה התקופה. לכן אנהנו צריכים להיות נגישים
לנושא בלי הגבלת זמן.
היו"ר ד' צוקר;
מה יקרה אם נחייב את הפרקליטויות בפרק זמו מכסימלי לרישום הענין?
לי משיה;
הצענו משהו אחר בסעיף (ד). כדי להתגבר על התקלות אנהנו מבקשים בסעיף (ד)
לעשות בקרה על כל התיקים הפתוהים ולבדוק אהת לשנה אם באמת התיק פתוה או לא, אם
התיק פתוה - אולי צריך לסגור אותו.
סנ"צ ש' מר-חיים;
בקרה אהת לשנה היא לא דבר הדש, אנהנו עושים את זה במשך שנים רבות.
היו"ר ד' צוקר;
אפשר לבקש שזה יהיה איות להצי שנה.
אנהנו לא יכולים לעשות את זה אהת להצי שנה, זה גם לא בדיוק אהת לשנה. אנהנו
עושים את זה ברצף כל הזמו ואהת לשנה אנהנו מזמינים את כל התיקים הפתוהים, שולהים
אותם לכל היהידות והו אמורות לעבור על כל תיק ולבדוק אותם אחד אחד. היום ידוע לי
על תיקים שהיו בפרקליטות מ-1988 והלכו לאיבוד. הרבה מהפרקליטים ממונים אחר-כך
לשופטים ומאבדים את התיקים, התיקים נסגרים בהדרים. מאות ואלפי תיקים עדיין
תלויים ועומדים כשאנחנו יודעים שיש כתב אישום אבל לא קיבלנו עליהם די ווה, הם
נשכחו ואבדו. אנחנו לא יכולים להשתלט על העניו הזה. בבקרה הזאת נעשה את
המינימום הנדרש, אי-אפשר בכל הצי שנה להטריד את כל המערכת לחפש תיקים.
היו"ר ד' צוקר;
את רוצה להגיד שיש אנשים שיש עליהם רישום פלילי מאז 1988 למרות שלא הוגש כתב
אישום, ולהיפך?
סנ"צ ש' מר-חיים;
יש. יש אנשים עם מב"ד משנת 1965 שאנחנו לא יכולים לסגור אותם, הוגשו כתבי
אישום, התחיל משפט והתיקים נעלמו בפרקליטות.
היו"ר ד' צוקר;
מאז התחיל פה הבירור יש כל הזמן מכתבים של אנשים עם סיפורים מרתקים.
סנ"צ שי מר-חיים;
סגרתי עכשיו מינהלתית תיקים שנפתחו ב-1988 נגד ערבים שביקשו להיכנס לישראל
וההגבלה שלהם היתה תיק תלוי ועומד, התיקים אבדו בפרקליטויות. מדובר במאות תיקים.
סעיף (ג) לא מתייחס לסודי או סודי ביותר, כלומר, אין רושש לבטחון המדינה,
אנחנו מדברים על מידע לצורך קבלה לעבודה. כפי שאמר מר שמואלביץ, אני לא רוצה
שהאיש יהיה מוכתם וזה יפגע אחר-כך ביעילות שלו. אני רוצה לדעת עליו הכול, שיטת
האח הגדול. הבעיה היא שנגד האיש הזה נפתח תיק ובמשך 4 שנים אף אחד לא עשה אתו
כלום כי ברגע שהוגש כתב אישום אין הגבלה של זמן והוא כבר לא כלול פה. בדרך כלל
ברוב המקרים טופס טביעת אצבעות הוא שפותח את המרשם ויוצר את הרישום. אף אחד לא
טורח לדווח שהחשד אינו נכון. לפעמים יש תיק שמתנהל שלוש, ארבע וחמש שנים, תחילתו
עם 10 חשודים, כתב אישום הוגש נגד 2, נגד 8 אחרים התיק עדיין במב"ד. לא רק זה,
הורשעו 2, עליהם יש דיווח ואילו לגבי 8 האחרים זה נשאר פתוח. כפי שאמרה גבי
מר-חיים יש היום מב"דים משנות השבעים ואין ספק שזו תקלה של המערכת. אנחנו מדברים
כאן על כך שהאיש הזה לא יקבל עבודה ומר שמואלביץ יודע מי האוכלוסיה שמתקבלת
לשב"ס, אלה לא אנשים עם תואר שלישי או רביעי שזה מה שמעכב אותם, זה רובד יותר
נמוך.
תג"ד חי שמואלביץ;
זו אותה רמה של אוכלוסיה שמתגייסת למשטרה.
סנ"צ שי מר-חיים;
המינימום היום הוא אוניברסיטה.
לגבי המקרים שבהם נעלמו תיקים בפרקליטות, בבתי-המשפט. לפני כמה שנים התחלנו
בפרוייקט גדול - לצערי אני לא יודע מה קרה אתו אחר-כך - של מיחשוב הפרליטויות
והתיקים שלהם, ומיחשוב בתי-המשפט והקשר בין המערכות האלה לבין המערכות המקבילות
של משטרה ושב"ס, שב"כ פחות, אלה שני פרוייקטים גדולים שהיה לי חלק בהם. כשתיק
נעלם אצל פרקליט שמונה לשופט ולא יודעים נגה קרה לתיק - לא יכול להיות דבר כזה. יש
סטטוס של מצב התיק לפני הגשת כוזב אישום, או אחרי הגשת כתב אישום, קבענו סטטוסים
מסוימים, התחלת הקראה, ראיות, פסק-דין, הכרעת דין, ערעור, לפחות יש אפשרות לדרוש
במחשב תשובה בכל חודש, בכל חודשיים, בכל חצי שנה. אני מניח שזה עדיין לא עובד
כמו שצריך אחרת לא היינו בבעיות כאלה, לפחות בהווה. הצעתי היא; לבקש ממשרד
המשפטים, שאחראי גם למערכת בתי-המשפט וגם למערכת הפרקליטות, דו"ח מצב בענין הזה,
וגם מהשר לבטחון פנים בשטחו.
סנ"צ ש' מר-חיים;
לנו יש בקרה על התיקים שלנו, לא על התיקים שבפרקליטות.
היו"ר די צוקר;
כמה תיקים, להערכתכם, תקועים בפרקליטויות ובמשטרה? 20,000?
פקד ענת בלקינד;
אני מוכנה לתת נתונים כמה תיקים פתוחים לפי שנים, ואיפה הם נמצאים.
שי סף;
וכמה אנשים חשודים יש בתיקים, תיק יכול להיות עם 5 אנשים מב"דים, זה אותו
התיק.
היו"ר ד' צוקר;
גבי משיה, יש לך מושג כמה תיקים יש בפרקליטויות?
ל' משיה;
אין לי הערכה.
די מרידור;
אפשר לבקש ממנכ"ל משרד המשפטים שיגיד לנו מה המצב בפרוייקט המיחשוב, איפה זה
עומד.
לדוגמה, בתביעות בתל-אביב לבד - 20,000.
היו"ר ד' צוקר;
בפרקליטויות תל-אביב והמרכז יש 20,000 תיקים?
תג"ד ח' שמואלביץ;
בתביעה המשטרתית לבד של מחוז תל-אביב מדובר באלפי תיקים פתוחים ששוכבים
ומחכים.
היו"ר ד' צוקר;
הם לא נכנסו למערכת המיחשוב? הם תיקים פתוחים?
תג"ד חי שמואלביץ;
לא אמרתי שהם לא נכנסו למערכת אבל הם תיקים פתוחים.
שי סף;
בסיס הפירמידה זה לא המשטרה אלא בתוך חקירה, הם סוגרים תיקים אצלם וזה אפילו
לא מגיע למענ"א.
וזה לא מופיע במרשם?
ש' סף;
לא. זה לא מופיע תמיד כתיק שנסגר.
היו"ר ד' צוקה;
?זה מופיע במרשם?
כן, כמב"ד.
היו"ר די צוקר;
יכול להיות שזה נסגר בתוך המשטרה ולא דווח החוצה?
שי סף;
נכון.
היו"ר די צוקר;
כלומר, מבחינת האדם התיק עוד פתוח.
ש' סף;
אותו הדבר לגבי תיקי על"נ - עבריין לא נודע.
היו"ר ד' צוקר;
זאת אומרת, אנחנו יכולים לאשר את התקנות אבל זה בלתי רלוונטי למציאות. אלה
יופי של תקנות שנתנאה ונתגאה בהן, אלא מה? יהיו תיקים פתוחים חמש-שש-שבע שנים
משום שבאיזו שהיא תחנה נפתחה חקירה, נפתח תיק, זה נכנס לרישום הפלילי אבל לא דווח
כבר חמש שנים. אז מה שוות התקנות?
סנ"צ ש' מר-חיים;
אחרי 4 שנים בעבירה של פשע המחשב יצטרך לסגור את זה אוטומטית, הוא לא יציג את
המידע.
ש' שהם;
אתם עושים ביקורת אחת לשנה. זה מתחיל בחקירה אבל עד שזה עובר לאיש התביעה או
לאיש המשטרה זה יכול לקחת הרבה זמן. לפעמים התיקים שוכבים אצל איש התביעה שנה או
שנתיים כי אין לו זמן, יש לו עומס והוא לא מספיק להכין כתבי אישום. אני לא מדבר
על העומס בבתי-המשפט ועד שמגיעים לפסק דין, הרבה לפני כן יכול להיות מצב שתיק
יגיע לבית-המשפט - זה קלסי בתיק של גרימת מוות - עם כוזב אישום שלוש או ארבע שנים
אחרי מעשה העבירה, לפעמים יותר. נניח שאת עושה ביקורת איות לשנה, סעיף (ד) הוא רק
פינה, תאם אנחנו אומרים מה עושים?
י' לוי ;
אני מציע שהדו"ח הזה יובא לוועדה הזאת פה פעם בשנה, תהיה ביקורת ציבורית
הרבה יותר רחבה ונוכל להגיד את דעתנו ונפרסם נתונים בעתון, זו צריכה להיות בדיקה
ציבורית וגלויה.
היו"ר ד' צוקר;
אני שואל את המשטרה: אפשר לבצע פעולת חירום - ניתן לכם שנה - פעולה של רישום
כל מה שנשאר מאהור ונגרר?
סנ"צ ש' מר-חיים;
הבקרה שאנחנו עושים היא מהיום אחורנית אל התיק הראשון שנפתח ולא נסגר במשך
שנים אחורה.
י' לוי;
רק במשטרה או גם בפרקליטות?
אחת לשנה אנחנו עושים במשטרה רשימה של כל התיקים. על-פי הדיווחים בחלק גדול
מהתיקים הוגש כתב אישום ואז אנחנו מתחילים לעשות מעקב אל מול הפרקליטות, אל מול
התביעות ואל מול בית-המשפט כדי לראות איפה התיקים, אנחנו מחפשים אותם. הבקרה
הזאת היא לא רק כדי למסור לוועדת החוקה דו"ח על מספר התיקים שנבדקו, אלא אחת לשנה
איורי המבצע הזה אנחנו סוגרים תיקים מחמת התיישנות, מחוסר ענין לציבור.
אני מאמין שהמשטרה עוברת על כל התיקים האלה לפי המחשב. מה משמעות הבקרה
הזאת? מי שעושה את העבודה פונה אל היחידה שחוקרת באזור הצפון ואז הם עונים
אנחנו עדיין בחקירה. האם אתה יודע אם הם עדיין באמת בחקירה? אף אחד לא
יודע. אי-אפשר לבדוק את זה.
תיק שוכב שלוש שנים ולא סוגרים אותו כי יש יקירה אבל לא יודעים אם בפועל יש
חקירה. זו נקודת כשל ראשונה וצריך לחשוב איך לטפל בה. יכול להיות שצריך לעשות
סוג אחר של בקרה חד-פעמית, לא ישלחו הודעות ויגידו שזה המצב אלא מישהו ירד ויסגור
את כל התיקים חוץ ממקרה שבו ישכנעו את היועץ המשפטי למשטרה שיש סיבה להמשיך בתיק
למרות שעברו שנה או שנתיים. צריך להסדיר זאת באופן אמיתי, לא לכתוב פתק "התיק
בחקירה". יצטרכו לקחת 100 איש מלשכת השר או ממקום אחר ולהגיד להם: אתם עובדים
על זה עכשיו. איש אהד לא יכול לבדוק את זה, לא צריך לתת לקצין החקירות בתחנת
המשטרה להחליט. זה לא ההליך הרגיל אלא הליך חירום כי זה מצב חירום ולא מצב רגיל.
אין לנו קשר עם הפרקליטות, התיק הלך לאיבוד
ולא יודעים מה קרה. זו עוד נקודת כשל. צריך לבדוק עם הפרקליטות מה קורה שם עם
התיקים האלה. אחר-כך צריך לבדוק בבתי-המשפט. צריך להיות מבצע חד-פעמי כדי לפתור
את הבעיות האלה.
סנ"צ ש' מר-חיים;
יחידות הבקרה שלנו מפוזרות מרמת תחנה ועד הרמה של יחידת הביקורת הכפופה
למפכ"ל ולמבקרת המדינה. כולם עוברים במשך שנה בתהנות ובודקים תיקים, טכנית, גם
ביחידות הנוער וגם ביחידות הבוגרות. יש אצלי במדור 5 אנשי ביקורת שנמצאים כל
הימים במשך השבוע ביחידות שטח שבודקות את התיקים אחד לאחד וכשאומרים תיק פתוח, או
תיק בחקירה, הו בודקות מה עשו בדקירה ונותנות הוראה לסגור את התיק או לא לסגור
אותו כשאין שום חקירה, או שממתינים לאדם שברח לחוץ-לארץ כשהתיק הוא על תקן של
מעקב אחרי האיש, כל התיקים האלה נסגרים. אבל אנחנו לא מדברים על התיקים האלה אלא
על תיקים שהחקירה בהם נסתיימה, הוגש כתב אישום או שהתיק עבר לפרקליטות לשם תביעה
עם המלצה אם להעמיד לדין או לא. התיקים האלה הם הבעייתיים כי רוב התיקים הם כאלה
שהחקירה בהם הסתיימה.
די מרידור;
אם אנחנו מקבלים פה הודעה אמיתית של המשטרה שאין תיקים של המשטרה שמעוכבים
בחקירה אמיתית ונמרצת של שבועיים שלושה, ולא שבמשך שנים לא יוקרו - אני שמח על כך.
סנ"צ שי מר-חיים;
בביקורת שלנו, אחת לשנה, אם אין כתב אישום, התיקים האלה נסגרים מינהלתית
בהוראה שלנו.
ש' שהם;
יש אצלכם תיקים שמחכים שלוש וארבע שנים.
סנ"צ ש' מר-חיים;
הם לא מחכים סתם.
היו"ר די צוקר;
איזה תיקים הם אלה שאמרת שמחכים כל כך הרבה שנים?
סנ"צ ש' מר-חי ים;
אלה תיקים שעדיין נמצאים בחקירה ממש. יש תיקי פשעים חמורים שנמשכים יותר
זמן מאשר רבע שעה. אין מה לעשות.
ג' בן-עמי;
אני יכול להביא דוגמה. בזמנו, בסביבות 1985. הופעתי בפרקליטות בתיק סמים
גדול של הברחת הירואין למדינת ישראל. התיק הסתיים בהרשעה של שני נאשמים שהיו
הבלדרים, האיש ששלח את זה ישב X שנים בקנדה עד שאחרי כשש שנים החליטה קנדה לגרש
אותו ומישהו טלפן אלי ואמר; אתה זוכר את התיק הזה והזה, עכשיו הגיע האיש.
היו"ר ד' צוקר;
זה לא תיק קלסי אופייני.
די מרידור;
תיק כזה יכול לקחת הרבה שנים.
ג' בן-עמי;
ניהלתי תיק בפרקליטות. קיבלתי אותו לידיים בשנת 1979. נדמה לי שהוא הסתיים
בשנת 1985. מדובר בעבירות שניקרו משנת 1974 והלאה. בחלק מהדברים אלה דמויות של
עבריינים שמושכות את התיקים, גם בבית-המשפט היה קשה לנהל את התיקים האלה.
יש עוד פזה אהת מהפרקליטות. התיקים שמקבלים סדרי עדיפויות בבתי-המשפט אלו
תיקים של אנשים שהם במעצר עד תום ההליכים. כתוצאה מכך כל התיקים של אנשים שהם לא
במעצר עד תום ההליכים נידהים. בית-המשפט המחוזי בתל-אביב עמוס במיוהד, יש עבירות
שהורידו אותן מהרכב של שופטים לדן יהיד ולמרות זאת לא נפתרו הבעיות.
היו"ר ד' צוקר;
תנסו ללבוש כובע אחר מהכובע המקצועי שלכם, לכל אחד מאתנו יש גם כובע אזרחי.
האם נכון לומר שבגלל אלף ואחד טעמים, החל מקצב העבודה של בית-המשפט המחוזי
בתל-אביב ובהמשך טעמים של התרשלות, עבודה מסובכת על תיקים, יש היום מצב שבו
באלפים רבים של מקרים התיקים פתוחים מעבר לשלוש-ארבע שנים, לכן נשאר רישום פלילי
על אזרח, במקרים רבים ללא הצדקה, כפי שהתברר בדיעבד? מה שאמרתי נכון?
סנ"צ ש' מר-חיים;
כן.
המבצע האחרון הסתיים בספטמבר כך שנוכל לדעת את זה עד סוף החודש הזה, נוכל
לעשות מבצע ולבדוק את כל התיקים, האם הם נסגרו או לא נסגרו ובאיזה מצב הם.
היו"ר ד' צוקר;
את הנתונים המדויקים על המצב שתיארתי נקבל בפעם הבאה. אם מדובר באלפים
של תיקים, נכון לומר שמדובר באלפים רבים של אזרחים שנפגעים כתוצאה מן הרישום הזה.
האם יש הצדקה למבצע חירום לחסל גיבנת? לא אלה שפתוחים שנתיים אלא אלה שפתוחים
חמש, שש ושבע שנים?
סנ"צ ש' מר-חיים;
בדיוק המבצע שעשינו עכשיו ונוכל לסגור תיקים.
היו"ר ד' צוקר;
אם תהיה דרישה, הפצרה של הוועדה במשרד לבטחון פנים בענין הזה - יש לזה הצדקה
עניינית?
סנ"צ ש' מר-חי ים;
כן.
ש' שהם;
מעבר לאספקט של המרשם צריך לזכור שיש פה עינוי דין ממשי. אדם היה בחקירה,
איור כך הוא הולך הביתה והוא לא יודע אם מחר מגישים נגדו אישום או לא, לפעמים לוקח
שנים עד שהוא יודע מה קורה.
די מרידור;
אתה צודק. האיש לא ישן בלילה.
היו"ר ד' צוקר;
אני מוסיף: איורי זה הוא רוצה ללכת לעבוד במשרד הדתות, הוא יוגדר כסודי ביותר
אתה לא מתקבל לעבודה.
ש' שהם;
אני מכיר גברת איות שלפני שבועיים העלילו עליה עלילה. היה דיון, אמרו לה
במשטרה שהכל יהיה בסדר ואין נגדה שום דבר. היא אמרה; בוודאי אקבל אישור שסגרו
את התיק. אמרתי לה; כמו שאני מכיר את המצב אולי בעוד המישה הודשים תקבלי אישור.
היא לא ישנה בלילות.
מהרגע שנפתרוה חקירה ועד לרגע שהתיק נמצא בהכרעת דין או בגזר דין צריך להסתכל
על זה כשלב אהד. אולי צריך למצוא גוף, שאחרי שיקבל מגב' מר-חיים נתונים איזה תיק
אנחנו עורכים דיון קצת לא צודק כי אין לנו נתונים מדויקים. אני רוצה לדעת גם
כנגה אלפים של תיקים נסגרו בשנה שעברה, כמת נסגרו לפני שנתיים, יכול להיות שיש פה
צעדים של חיסול הגיבנת.
אנחנו עוסקים בשאלה האם יש הצדקה להגביל את הזמן בהעברת מידע. התשובה היא
שיש לכך הצדקה. יש שאלה שאין עליה תשובה בסעיף (ג) שנוגעת לשלוש קבוצות: האחת -
תיקים שנסגרים ברמת יחידת החקירות ונשארים שם ואף אחד לא רואה אותם; השניה -
עבריין לא נודע, הוא חסר כשבדרך יש עוד 5-4 חשודים ואף אחד לא דיווח עליהם, התיק
פתוח; השלישית - עבריין נמלט שלפעמים נחקר הוקירה ראשונית, נאסף עליו חומר ואחר-כך
לא מאתרים אותו - מדובר במאות תיקים בכל תחנה ואני לא יודע כמה זה ברמה ארצית -
הוא נכנס למסוף כעבריין נמלט, יכול להיות שאין בו שום חשד אבל הוא יישאר במב"ד
כעבריין נמלט ויחכו לתפוס אותו באיזו הזדמנות, אולי ביציאה מהארץ.
עבריין הוא נמלט ברגע שצריכים אותו לצורכי החקירה ולא מאתרים אותו אבל בוודאי
שלא סגרו את התיק.
הוא לא בחזקת חשוד.
ג' בן-עמי;
אין לנו התנגדות שהמשטרה תגביל את עצמה אבל צריך שיובן שזה חל על המשטרה ולא
עלינו. כשיש תיק כזה - דיברנו על זה בישיבה הסגורה - אם התיחקור נעשה על-ידי
הקב"ט אנחנו צריכים להעביר לו את זה כדי שהוא יברר מה קורה עם אותו תיק. בדרך
כלל זה יכול לנקות אותו האיש אבל אנחנו רוצים לדעת את זה.
ל' משיח;
אתה לא צריך להעביר לו, לך יש גישה לכל התיקים האלה. אתם לא צריכים למסור לו
את המידע הספציפי.
לפעמים צריך ללכת לפתוח את התיק ולראות במה דברים אמורים. מדברים על אלפי
מקרים ולפעמים דווקא בתיקים תלויים ועומדים נצטרך לעכב לטובתו של האיש.
לי משיח;
אתה תעשה את הבדיקה.
ג' בן-עמי;
אני לא רוצה להיכנס לפרטים איך נעשית עבודת השטח. לפעמים דווקא בדיקה שלנו
מניעה את התיק לסגירה.
תג"ד ח' שמואלביץ;
הדברים שנאמרו פה רק מחזקים את הטענות שלנו. צריך להעמיד את הזכויות של האיש
אל מול הנזק שנגרם לחברה ולבטחון הציבור אם אדם ששופט הוציא נגדו צו מעצר נמלט
אבל הוא לא דרוש לחקירה, או שהוא עבריין נמלט.
סנ"צ ש' מר-חי ים;
עבריין נמלט הוא אדם שהוצא נגדו צו מעצר והוא לא דרוש לחקירה. לפי דבריו של
מר סף השתמע כאילו כל אדם שאני מכריזה עליו ככזה אני פותחת עליו תיק והוא נשאר
לעולם. התיק הזה היה בביקורת של בית-המשפט.
ש' שהם;
החשש שלי הוא לגבי העבירות המי נוריות כשיש עשרות, מאות או אלפי תיקים.
י' לוי;
מה זו אצלך עבירה מינורית?
ש' שהם;
גניבה. נניח שהאיש עבר דירה ולמשטרת ישראל אין כוח אדם לחפש אותו. התיק
נשאר באמצע כשאין אפילו חשד מבוסס.
תג"ד ח' שמואלביץ;
הוא לא יהיה עבריין נמלט. עבריין נמלט הוא רק כאשר יש צו מעצר של שופט.
היו"ר ד' צוקר;
דיון כזה אצל שופט לוקח יותר מ-90 שניות?
שי סף;
באים עם 50 תיקים ועוברות 10 דקות גג כשהכל חתום.
ג' בן-עמי;
ראיתי ערימות של תיקים אצל שופטים מעולים שמתחסלות בשעה.
ש' שהם;
ברור לי שתיק החקירה לא מגיע יחד עם הבקשה. אם תופסים אותו תוך
חודש-חודשיים - זה בסדר, אבל לפעמים תיק כזה שוכב עשר שנים ויש הרבה מקרים שבהם
העבירה היא כבר לא רלוונטית.
היו"ר ד' צוקר;
פרט לתיקון בסעיף (ד) שבו תתוסף מסירת אינפורמציה לוועדת החוקה, אנחנו מבקשים
מן המשטרה לקבל את הנתונים לגבי מספרי התיקים, משך הזמן שלהם, אם יש איפיון של
העבירות, מספרי החשודים שנמצאים אצלכם בשלב מן השלבים וכמה סגרתם. מזה נוכל
ללמוד כמה אנשים נמצאים במרשם הפלילי בלי שיש הרשעה. דבר דומה אנחנו מבקשים
ממשרד המשפטים.
די מרידור;
גם את המצב של המירושוב, האם לא הכול ממויושב כבר, איפה זה עומד, איזה חתכים
יש, איזה סטטוס, האם כל תיק שפרקליט גומר אותו עובר לתביעה המשטרתית, האם זה נעשה
תוך יום, או תוך שעה. צריך לקבל פרטים על זה גם מבתי-המשפט.
היו"ר ד' צוקר;
על בסיס הדברים האלה תהיה פנייה שלנו אל המשטרה לבצע את הסרת הגיבנת כי סדרי
הגודל שנשמעו פה בהערכה הם עצומים והמחיר שמשלמים אלפי אזרחים הוא לא פשוט וקל,
הל מנדודי שינה ועד לבעיות בעבודה או בגיוס.
די מרידור;
אני שואל; ברגע שנפתח תיק וכבר יש רישום פלילי האם לא צריך לעבור שלב נוסף
שיש משהו של ממש בחקירה? אולי מישהו נתן טביעת אצבעות אבל אחר-כך לא עושים כלום.
היו"ר ד' צוקר;
אנחנו דנים עכשיו רק בתקנות ולא בחקיקה. נראה איזה שינויים אנחנו יכולים
לחכניס באמצעות התקנות.
ההערה של השב"ס לגבי בקשתם לא להיות מוגבלים ב-4 שנים ו-3 שנים טובה לגבי חלק
גדול מהתוספת הראשונה ולא רק לשב"ס.
אנחנו עוברים לתקנות. (קורא את תקנה מס' 2). הפונה יכול להיות זה שמבצע את
הצד הטכני כאשר מי שמעונין במידע זה המפקד שלו, הממונה עליו.
לי משיה;
שם הפונה הוא בעל התפקיד שהחליטו באותו גוף שהוא מבקש המידע.
שמעון הוא זה שעושה את העבודה הטכנית והוא ביקש את המידע מן המשטרה אבל המידע
לא מיועד לשמעון אלא ללוי.
לי משיה;
הוא צריך להגיד לצורך איזה מילוי תפקיד הוא זקוק למידע, לפי סעיף זה וזה
למטרה זו או אחרת.
די מרידור;
הגוף, למשל, הוא; הוועדה לענייני שופטים; הפונה: יצחק רביבי, מנהל בתי
המשפט או מישהו מעובדיו.
אני מדבר על (ג). זה הולך לחשב של המשרד הממשלתי - לפי התוספת. האם אני
צריך לדעת למי במחלקה אצל החשב זה הולך? זה לא צריך להיות יותר מפורט? זה נראה
לי כללי ומאפשר נזילה של אינפורמציה.
לי משיח;
הם צריכים להעביר למי שנקוב בתוספת הראשונה.
ש' שהם;
צריך לכתוב מי האנשים שמגיע אליהם המידע.
למשל, הוא עובד בלשכת הגיוס של שירות בתי-הסוהר. ברגע שלשכת הגיוס פונה
אלינו אנחנו יודעים שזה שירות בתי-הסוהר, וזאת שמילאה את הבקשה חתומה עליה והיא
יודעת למי היא מעבירה את המידע, זו האחריות שלה.
אני מניח שכאשר צה"ל מושך מידע זה הולך לקצין שלישות פיקודי או חיילי, אבל לא
הוא נגע בזה אלא נגעו בזה עוד חמישה אנשים.
שי סף;
אפשר להוסיף פרמטר; למי מיועד המידע.
כאשר דנים עכשיו בתיקונים צריך יהיה לכתוב בחוק עצמו: החשב ומי שהוסמך
על-ידו, יהיו ההסמכות.
די מרידוד;
יישם הגוף המבקש". בסעיף 5 בחוק כתוב: "המשטרה תמסור מידע מן
המרשם לרשויות ולבעלי תפקידים המפורטים בתוספת הראשונה." השב"כ מוסר לגופים. אני
לא יודע למה השב"כ מוסר לגופים ואילו המשטרה מוסרת לבעלי תפקידים אבל לא בזה אני
עוסק. אני חושב שהחשב הוא לא גוף הוא בן-אדם, מנהל כללי הוא לא גוף הוא בן-אדם,
שר הוא לא גוף, השאלה היא לא ניסוחית אלא נוגעת למה שאמרת קודם, חבר-הכנסת צוקר.
אם החשב יכול לקבל אז שום אדם אחר לא יכול לקבל, הוא צריך לחתום על זה. אם כתוב
שהממשלה מקבלת, יכול להיות שמזכיר הממשלה מקבל. יושב-ראש הכנסת לא יכול לקבל
במקום מזכיר הכנסת. צריך לכתוב שזכאי לקבל, לפי התוספת הראשונה, הוא אדם ספציפי,
הוא בעל תפקיד ספציפי, הוא לבדו יבקש והוא לבדו יקבל. כאשר מדובר בגוף, צריך
לקבוע בתוך הגוף מי האיש שיגיש את הבקשה ויקבל.
אנחנו מבקשים שב-(ג) תתוסף ספציפיקציה והדברים יהיו נקודתיים למי מועבר המידע
הזה, מי נוגע בו, מי עוסק בו. דבר נוסף לגבי שם הגוף. רשות לא יכולה להיות
צה"ל, או שירות הבטחון הכללי, או משרד החינוך.
אנחנו עוסקים בהגנה על הפרטיות וברור שמה שחשוב לנו זה האדם ולא המוסד. גם
לגבי הגוף המבקש אני לא רוצה שיהיה כתוב משרד החינוך.
אני מקבלת את הבקשה וכתוב לי: זה יועבר רק לזה ולזה. אם זה יגיע בדואר איך
אני יכולה להבטיח שזה יגיע ספציפית לאיש שרשום על גבי הבקשה?
אם המנהל הכללי מקבל מידע, אסור לו להעביר את זה לעוזר שלו או למזכירה שלו,
הוא אחראי לזה. שישמור את זה בכספת.
מ-(ג) יעלה מי מקבל את המידע, מי עוסק בו, למי יש סמכות גישה אליו. אם זה
החשב - זה החשב, אם הוא מוסמך להאציל סמכויות הרי מי שהוא האציל לו סמכות יצוין
בפירוש בבקשה. ב-(א) מעניין אותנו המבקש ולא הגוף או הרשות.
אנחנו עוברים לתקנה 2(2). (קורא את התקנה). אנחנו מבקשים שב-(א) זה יהיה
כמו בסעיף (1), שם המבקש.
אחת על גבי הטופס, השניה מדיה מגנטית. מי מבקש
על גבי מדיה מגנטית לפי דרישת מענ"א?
פקד ע' בלקינד;
יש גורמים שזכאים לקבל מידע ונוח להם לעבוד באופן מרוכז ולהעביר דיסקט או
קלטת, צה"ל למשל, שירות המבחן למבוגרים, משרד הפנים.
הי ו "ר ד' צוקר;
המושג הוא "מדיה מגנטית"? בכל חוק יש לנו מושג אחר למחשבים וכדאי לאחד את
המושגים.
די מרידור;
כדאי לקחת את חוק המחשבים ולקבוע לפיו.
היו"ר ד' צוקר;
גבי משיח, אני מבקש שתעשו את זה.
האם יש סיבה שבקשה על גבי מדיח תהיה שונה מבחינת איפיונים של זהויות מאשר
בקשה על גבי טופס נייר?
ל' משיח;
זה לא שונה.
היו"ר די צוקר;
דרישות הגנת הפרטיות הן אותן דרישות והזיהוי הוא אותו זיהוי?
פקד ע' בלקי נד;
אנחנו מדברים כאן על הצורה בה אנחנו מקבלים את הבקשה. המסירה היא בתדפיסים,
חוץ מאשר לצבא. הבקשה הרגילה היא על גבי דיסקט והתשובה היא על גבי תדפיסים.
אנהנו לא נוכל לעמוד במה שנאמר כאן. אנחנו מקבלים, למשל, דיסקט של שירות המבחן
למבוגרים בירושלים לכמה קציני מבחן.
י' לוי ;
אז כל קצין מבחן יראה את הכול.
שי סף;
בבקשה צריך לכתוב; זה מיועד לקצין המבחן משה עם 30 שמות.
היו"ר די צוקר;
לכן, בסעיף (2) תהיינה אותן דרישות כמו בסעיף (1).
אנהנו עוברים לתקנה 3. (קורא את סעיף (א)). באיזה מקרים מיוחדים המידע נמסר
בידי מה"ק?
אגף החקירות אחראי על הרישום הפלילי והרבה פניות מגיעות, גם פניות ציבור, גם
פניות לבירורים. התוצאה היא שאנהנו צריכים לפעמים לשלוה גיליונות הרשעות.
המאגר הזה קיים באגף החקירות כמי שמנהל אותו ובאמצעות מענ"א.
י' לוי;
באיזה "מקרים מיוחדים"?
(קורא את 3(ב)}. גם מידע שמוסרת מענ"א לא יימסר אלא באישור מח"ק אחרי שהיא
בדקה את הדברים שמפורטים כאן. מה זה סעיף א)?
זה סעיף שמשקף את העבירות הקביעות בחוק מבחינת הגבלת המידע שניתן להעביר.
אנחנו רוצים שהם יעשו את הבדיקה לגבי כל אחד מהסעיפים.
הכוונה היא שמח"ק צריכה לוודא ולומר: עמדתם בזה, שחררו מידע.
אנחנו ממשיכים. מהו סעיף 14 בסעיף ב)?
עבירות שאין להן מחיקה.
היו"ר ד' צוקר;
אנחנו מאשרים את 3(ב}.
אנחנו עוברים ל-3(ג) וכאן באה הבקשה של שב"ס. (קורא את הסעיף). שב"ס רוצה
לצאת מן הכלל הזה ולקבל אינפורמציה לענין גיוס כוח אדם כשם שמקבלת המשטרה.
למשטרת ישראל יש פטור וזה רשום?
המידע פתוח בפני ארבעה גופים וביניהם המשטרה.
י' לוי;
מה ההבדל בין השב"ס לבין פקיד או תובע צבאי?
תג"ד ח' שמואלביץ;
יש גופים שהמרשם פתוח בפניהם כל הזמן; משטרת ישראל, צה"ל, גורמי הבטחון
ואמ"ן. שירות בתי-הסוהר נכנס בקטיגוריה שלהם ולא בקטיגוריה של שאר משרדי הממשלה.
כמו שלגבי המשטרה כתוב בפקודה שאגף כוח אדם, כל שוטר העוסק בענייני גיוסים,
פיטורים ומשמעת יכול לראות מידע, אותו היגיון חל על שירות בתי-הסוהר.
אם אדם יתקבל לעבוד במשרד החינוך ויש לו תיק פתוח, הנזק שייגרם הוא הרבה פחות
מאשר אם עובד פזי! יהיה בשירות בתי-הסוהר.
י' לוי;
אם אדם כזה ימונה לשופט ייגרם נזק גדול.
אני מקצין, הוא רצידיביסט בעבירות מין והוא ביקש להיות מורה להתעמלות
בבית-ספר, זה לא נזק גדול יותר?
שי סף;
יש שוני מהותי בין שוטר לבין איש שב"ס. השוטר עוסק באכיפה יומיומית של החוק
והוא הזרוע של המחוקק, שב"ס עוסק באנשים שכבר נידונו. אני מוכן שזה יתקבל לגבי
אותם אנשים בשב"ס שיש להם מינוי של שוטר כי הם עוסקים באכיפה. אנשים שמשמשים
כסוהרים או כמלווים של אסירים אתה לא יכול לגייס אותם לשירות כי לפני שמונה שנים
נפתח לו תיק על גניבת כדורגל?
אתם צודקים אבל השאלה היא האם זה לא תקף גם לגבי גופים רבים אחרים? מה עם
כוחות ההוראה?
תג"ד ח' שמואלביץ;
אם מורה השתמש פעם בסמים אין זה אומר שיש לו יכולת לעשות מעשה כלפי הילדים
אבל סוהר יכול לשתף פעולה עם אסירים.
ראשית, צריך לתקן את הכותרת של התקנות ולכתוב; כללי משטרת ישראל. שנית, יש
הרבה מן הצדק בדברים שאומר מר שמואלביץ. פה מדובר על תפקיד שבו יש לאיש מגע עם
אוכלוסיה שפשעה .
מה עם שופט שיש לו תיק תלוי ועומד נניח על גניבת רכב?
ג' בן-עמי;
לדעתי הוא לא יהיה שופט.
די מרידור;
לדוגמה, הוועדה למינוי שופטים, אדם שיש נגדו תיק על גניבה או על סמים אני
רוצה לדעת את זו--!. דבר נוסף, צריך לסרוק את התוספת הראשונה.
י' לוי ;
היועץ המשפטי לממשלה הודיע לוועדה למינוי דיינים על פסלות של דיין בגלל משהו
שהוא עשה לפני 30 שנה.
בפסק-דין של גינוסר נקבעו אמות מידה בשירות הציבורי לגבי תפקידים בדרג מסוים.
שם דובר באדם שטכנית לא הורשע בעבירה ולמעשה קיבל הנינה פרה-העבירה. לכן יש
חשיבות לדברים האלה.
בגלל זה צריך לסרוק את התוספת הראשונה.
אני שומע פה שהתקנות האלה עברו שני גלגולים - הגלגול הראשון היה בלי סעיף (ג)
והגלגול השני בתוספת סעיף (ג). כאשר הוקקו את ההוק התוספת הראשונה כבר סוננה ויש
אם יש תיק תלוי ועומד - תן להם ואם זה תיק של 20 או 30 שנה הם
יסגרו את זה. אנהנו נהיה גורם שנסגור תיקים.
היו"ר די צוקר;
חברי הכנסת מרידור ולוי, אני מקבל את ההצעה שלכם אבל המסקנה היא שתהיה מסירת
יותר מידע ליותר גופים. לכן, בישיבה הבאה נסרוק את כל הגופים בתוספת הראשונה.
אני מוסיף שהכותרת של התקנות תשתנה והיא תהיה: תקנות המרשם הפלילי ותקנת
השבים (כללי משטרת ישראל למסירת מידע). מן הכותרת יעלה בבירור שמדובר בכללים
החלים על משטרת ישראל.
אני מודה לכם.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00
