הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 444

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני, א' בשבט התשנ"ו (22 בינואר 1996). שעה 12:00

נכחו; חברי הועדה;

דוד צוקר - יו"ר

יצחק לוי

תמר גוז'נסקי

נסים זוילי

מוזמנים;

זאב בונה - משרד המשפטים, רשם המפלגות

משה ינון - " "

נאזם באדר - סיעת חד"ש

דפנה הולץ - סיעת מרצ

אמנון לורך - סיעת העבודה, יועץ משפטי

צבי ענבר - הכנסת, יועץ משפטי

יורם בונן - " לשכה משפטית

דורית ואג

אלה אשמן

הצעת הוק המפלגות (תיקון מס' 5 והוראת שעה}

(החברות - במפלגה אחת בלבד), התשנ"ו-1996



הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 5 והוראת שעה) (החברות - במפלגה אחת בלבד).

התשנ"ו-1996

היו"ר ד' צוקר;

חברים, אני פותח את ישיבת הועדה. על סדר היום תיקון לחוק המפלגות. אנחנו

בשלב של הכנת ההוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית. לפנינו בחוברת הכחולה הצעת

החוק כפי שעברה בקריאה הראשונה, הנוסה שהגיש לנו מר משה ינון, וכן דף הערות של

מר זאב בונה, רשם המפלגות.

מכיוון שאנחנו בשלב ההכנה לקריאה שניה ושלישית, אנחנו לא חוזרים לשאלה

העקרונית של חקיקת החוק הזה ואנחנו לא יכולים לחלוק על עצם הצורך בחקיקה או

בהתערבות של הרשם בנושא הזה. הדבר הוכרע על ידי הכנסת. היום אנחנו דנים בסעיפי

החוק. אפשר להתנגד לסעיף, אי אפשר להתנגד לעצם ההוק.

אני מבקש שמר ינון יקרא סעיף סעיף, נתייחס לכל סעיף ונצביע עליו.

מי ינון;

ניסחתי את הוראת השעה בהתחלת החוק, כדי שיהיה ברור שמדובר בהוראה זמנית.

זו היתה דעת הועדה.

מי ינון;

סעיף 1 להצעת החוק - סעיף 15א, הוא הוראת שעה.

צ' ענבר;

אחרי הבחירות לכנסת הארבע-עשרה אדם רשאי יהיה להיות חבר בשתי מפלגות?

היו"ר ד' צוקר;

לא. האיסור קיים בחוק. אבל כל ענין הצלבת הרשימות, מאחר שאנחנו יודעים

שאנחנו עושים חגקיקה מהירה ויתכן שיפלו בה שגיאות, קבענו שהתיקון הזה יהיה

הוראת שעה. לאחר מכן נצטרך לשוב ולבחון את הדברים ולנסח אותם ביתר זהירות.

אנחנו מאשרים שהתיקון הזה הוא הוראת שעה והוא חל רק על הבחירות המקדימות

לכנסת הארבע-עשרה.

זי בונה;

כותרת השוליים בנוסח הקודם היתה "איסור חברות ביותר ממפלגה אחת". אני

מציע ללכת בעקבות הנוסח הקודם אבל במקום "איסור" לכתוב; בחינת חברות ביותר

ממפלגה אחת.

היו"ר ד' צוקר;

מקובל.



מ' ינון;

(קורא סעיף 15א(א})

השינוי מהחוברת הכחולה - "במועדים ובאופן שייקבעו על ידויי, כדי שהרשם

יוכל לקבוע שהרשימות יוגשו על מדיה מגנטי.

אי לורך;

יש בעיה פורמלית. יכול להיות שכאן אנחנו מכניסים גול עצמי, וכדאי ללכת

בדרך שחבר-הכנסת מיכאל איתן הציע בישיבה קודמת ולכתוב: בעל זכות בחירה או מי

שעשוי להיות בעל זכות בחירה.

יש תהליך של קבלה לחברות במפלגה.

200 אלף איש שהתפקדו הם עדיין לא חברי מפלגה. השמות הוקלדו על מדיה מגנטי, אבל

הם לא חברים כל עוד לא קיבלו אישור פורמלי. אפשר לדבר על מתפקדים או על מי

שמועמדים להיות חברים במפלגה, או בעלי זכות בחירה ומי שעשויים להיות בעלי זכות

בחירה. צריך לכלול גם את אלה, כדי שלא יבוא מישהו ויגיד שלפי התקנון הם עדיין

לא חברים, הם רק אוהדים. אני חשבתי להציע לכתוב: בתהליך קבלה להיות חברים

במפלגה.

יכול להיות שבאותו שלב האיש הוא גם בהליך ביטול החברות שלו במפלגה אחרת.

היו"ר ד' צוקר;

אם כך, ההגדרה הנכונה היא מתפקדים.

עושים שעטנז בחוק.

עשינו את זה בחברות וזכות הצבעה.

אני מציע להוסיף בסעיף ההגדרות, הבר - כולל בעל זכות בהירה בהליך של

המפלגה.

לכל מפלגה יש כללים שקובעים מתי אדם נעשה חבר. במפלגה אחת הוא נעשה חבר

ביום שהוא מתפקד, במפלגה אחרת יש כללים אחרים. אנחנו רוצים לא להרבות בהגדרות

בתוך הסעיפים, לכן אני מציע להוסיף הגדרה בסעיף ההגדרות. אפשר להגדיר מתפקד,

או לקבוע שחבר הוא מי שהתפקד למפלגה אף אם עדיין לא אושרה חברותו. בהצעת החוק

הזאת בעצם התכוונו למי שיש לו זכות בחירה.

אנחנו מחפשים נוסח שיעלה ממנו באופן ברור שאנחנו מתכוונים לכל מי שהתפקד,

בין שהוא מועמד לחברות ובין שהוא חבר, ויש לו זכות להצביע.



א' לורך;

בעקבות ההערה הזאת, הייתי קובע שהרשימה תהיה של מתפקדים; ובסעיף ההגדרות

לקבוע שמתפקד הוא מי שיש לו זכות בחירה בבחירות המקדימות - השתמשנו במונח הזה

במקומות אחרים בחוק - או שעשויה להיות לו זכות בחירה.

ת' גוז'נסקי;

לא אחזור על ההערות העקרוניות שלי לגבי כל החוק הזה. השמעתי אותן גם

במליאה. אני מתייחסת עכשיו להצעה המונחת לפנינו.

בסעיף 15א, סעיף קטן (ד) קובע: "קיבל אדם הודעה לפי סעיף קטן (א)..." הוא

יצהיר "כי החברות ביותר ממפלגה אחת נעשתה בתום לב ושלא מתוך כוונה להשפיע שלא

כדין על תוצאות הבחירות המוקדמות".

עולה מן החוק הזה וגם מן הדברים שאמרו מציעיו, שהמטרה היא למנוע אפשרות

שאנשים ישפיעו על הבחירות המוקדמות על ידי חברות בכמה מפלגות, ובכך ישפיעו על

הרכב רשימת המועמדים לכנסת ועל ידי כך גם על החברות בכנסת. בבחירות כלליות

לאדם יש זכות בחירה אחת והוא יכול להצביע רק בעד רשימה אחת, ואם הצביע בעד

יותר מרשימה אחת קולו פסול. מה שרוצים כאן לעשות הוא לפסול קולו של מי שבוחר

במספר מפלגות את רשימת המועמדים לכנסת.

נדמה לי שזאת היתה הגישה גם של יוזמי החוק, שחששו מפני זיופים ועיוותים.

ולכן מן ההתחלה, מסעיף (א) צריך להיות ברור שהמפלגה שצריכה להגיש לרשם את

מספרי הזהות של חבריה היא אותה מפלגה שמקיימת בחירות מקדימות. מפלגה שלא

מקיימת בחירות מקדימות - כל הדברים האלה לא חלים עליה.

מה תעשה מפלגה שאין בה בכלל רישום של חברות? יש מפלגות במדינת ישראל

שקיימות כפי שהן קיימות. קראתי בתשומת לב את התקנונים, שרשם המפלגות הואיל

לשלוח לי, תקנונים של מפלגות שאין בהן בכלל חובה של רישום חברות. יפנה הרשם

למפלגה כזאת, איזו רשימה תשלח לו?

היו"ר ד' צוקר;

את מציעה להחיל את החוק הזה רק על מפלגות שמקיימות בחירות מקדימות.

תי גוזינסקי;

כן. בתצהיר לפי סעיף קטן (ד) אדם אומר: לא התכוונתי להשפיע על תוצאות

הבחירות המקדימות.

אני חושב שכל מפלגה שיש לה רשימת חברים, צריכה למסור. הרצון שלא תהיה

השפעה שלא כדין הוא לא רק לגבי מפלגות שמקיימות בחירות מקדימות, הוא רחב יותר.

דוגמה. המפד"ל אינה עורכת בחירות מקדימות והליכוד. יבוא מועמד הליכוד ויפקוד

20 אלף חברים שהתפקדו גם במפד"ל. אותו הגיון עומד גם בענין הזה. אנחנו

בוחרים במרכז והליכוד בפריימריס, בגלל זה אפשר ש-20 אלף חברים יתפקדו גם

במפד"ל וגם בליכוד ויטו את תוצאות הבחירות לכיוון זה או אחר?

אם אין פריימריס, אין כפילות.



יש כפילות. אדם התפקד אצלנו ובחר נציגים במרכז, הוא השפיע בדרך מסוימת על

בחירת הנציגים במפד"ל, ועכשיו הוא הולך להשפיע בליכוד. אנחנו מעונינים גם

למנוע שמועמדים ינצלו את העובדה שיש מפלגות שלא עורכות פריימריס ויפקדו חברים

של אותן מפלגות. לדוגמה, מועמד של הליכוד יידע שבקרית-מלאכי היו אלף מתפקדים

למפד"ל, ילך לפקוד אותם כדי שיעזרו לו בפריימריס במפלגתו.

היו"ר ד' צוקר;

בישיבה קודמת השאלה הזאת עלתה, וזאת בדיוק הדוגמה שניתנה.

לחברת הכנסת תמר גויזנסקי, יש מפלגות שאינן עורכות מפקד חברים, אלח לא

ימסרו רשימות. מי שאין לו מתפקדים ממילא ההוראות האלה לא חלות עליו.

כל מה שצריכה לעשות מפלגה שהיום יש לה רשימה - לבטל את החברות.

היו"ר ד' צוקר;

נכון. אבל למה תעשה כך?

אי לורך;

כדי להירשם כמפלגה חייבים להגיש רשימה של מאח חברים.

אם נדבר על מתפקדים, זה פותר את הבעיה. מאת החברים הם המייסדים, הם לא

מתפקדים. יש שלוש או ארבע מפלגות בארץ שאין בהן חברות, ומותר לנהל מפלגה בלי

חברים.

מ' ינון;

מיהו מתפקד?

אי לורך;

מי שיש לו או עשויה להיות לו זכות בחירה בבחירות המקדימות באותה מפלגה.

מי ינון;

החוק לא קבע שאסור לאדם להיות בעל זכות בחירה ביותר ממפלגה אחת.

יי לוי;

זה מה שאנחנו קובעים עכשיו.

מי ינון;

זאת קביעה נורמטיבית חדשה.



היו"ר ד' צוקר;

היא לא חדשה. היא משתמעת מהוראת החוק האוסרת חברות ביותר ממפלגה אחת.

1י בונה;

סעיף 15 לחוק המפלגות דן בחברים במפלגה. אני מציע לא להסתבך בענין

מתפקדים שיש להם זכות בחירה. לא נצא מזה.

היו"ר די צוקר;

אפשר לדבר על חברים ולהגדיר חבר במפלגה, לרבות מי שהתפקד.

אנחנו מאשרים סעיף קטן (א) בסעיף 17א לחוק, ונוסיף בחוק הזה הגדרה של חבר

במפלגה. כיוון שזו הוראת שעה, לא נחזור לסעיף ההגדרות בחוק הראשי.

תי גוזינסקי;

כתוב כאן "מפלגה תגיש לרשם, במועדים ובאופן שייקבעו על ידו". נניח שכבוד

הרשם פונה אלי ומבקש תוך שלושה ימים להגיש לו רשימה. זה רציני? במפלגה שלנו

אין רישום של תעודות זהות. נצטרך לחודשיים כדי לברר תעודות זהות.

היו"ר ד' צוקר;

אם יש דבר שמפלגה לא יכולה לבצע, מוטב שהרשם לא ידרוש אותו. אבל אנחנו

יודעים במה מדובר, ההוראות האלה נועדו עכשיו למספר מצומצם מאד של מפלגות ולכן

זו הוראה שעה. זה לא חוק לימים, זה חוק למערכת הבחירות הקרובה ובענין הזה

מעורבות חמש או שש מפלגות. אנחנו קיבלנו על עצמנו לעשות קצת ניקיון. מעורבות

בזה העבודה, ליכוד, המפלגות שמרכיבות את מרצ, מפד"ל וצומת.

ת' גוז'נסקי;

אתה חושב שכבוד הרשם יעשה הבחנה פוליטית בין מפלגות? היעלה על הדעת דבר

כזה? איך יחליט כבוד הרשם שהוא פונה לליכוד ולא פונה למק"י?

היו"ר ד' צוקר;

הוא כן יפנה, ואת תגידי לו שאין לכם רשימות של מספרי זהות.

תי גוזינסקי;

ואז אני עוברת על החוק. בתיקון סעיף 20 לחוק כתוב; "הרישום יכלול את

מספר הזהות של כל חבר ויהווה ראיה."

צ' ענבר;

מעתה ואילך תדאגי שהרישום יכלול מספרי זהות.

י' לוי;

רישום ללא מספר זהות איננו רישום. יש מאה אלף יצחק לוי בארץ, איך תדע למי

מתכוונים?

יש לי הצעה לענין ההגדרה. אני מציע לתקן את סעיף 15 לחוק הקיים, ואחרי

הגדרה של מערך תהיה גם הגדרה של הבר: לרבות מי שהוקנתה לו זכות בחירה במפלגה.

לא.

נעשה את כל התיקונים במסגרת של הוראת השעה, לא בחוק הראשי.

נאמר שחבר במפלגה הוא חבר לרבות מי שהתפקד או בעל זכות הצבעה למוסדות

המפלגה.

אם כל הבעיה קשורה בבחירות המקדימות, למה במקום "כל חבריה" לא לכתוב כל

מתפקדיה?

המושג מתפקד לא מופיע בחוק.

כל המטרה של ההוראה הזאת היא לאכוף איסור שהיה אות מתה בחוק. אם דרך

האכיפה הזאת משנים את ההגדרה שבסעיף 15, עושים דבר הרבה יותר מרחיק לכת.

האיסור הוא להיות חבר ביותר ממפלגה אחת, אין איסור להיות מתפקד ואין איסור

להיות בעל זכות הצבעה.

האיסור כבר נקבע בהוק בסעיף 15. עכשיו באים לטפל בבעיה שהתעוררה עקב

הפרי ימריס.

לא רק פריימריס. גם בחירות פנימיות אחרות בתוך מפלגה, בחירות למוסדות

המפלגה. בחירות שבהן משתתפים כל חברי המפלגה, לא מזכירות או לשכה.

אדם שהוא חבר מק"י, מה הוא צריך לכתוב בתצהיר לפי סעיף קטן (ד)? הוא

צריך להצהיר "כי החברות ביותר ממפלגה אחת נעשתה בתום לב ושלא מתוך כוונה

להשפיע שלא כדין על תוצאות הבחירות המוקדמות". אם יימצא שהוא חבר במק"י ובש"ס,

ששתיהן לא עושות בחירות מוקדמות, מה הוא צריך לכתוב בתצהיר?

כל הדבר הזה נעשה כדי למנוע השפעה שלא כדין בבחירות מקדימות. ולכן מהסעיף

הראשון צריך להיות ברור שמדובר על השפעה בבחירות מקדימות.



היו"ר ד' צוקר;

זה נועד למנוע השפעת של אנשים שעושים מניפולציות בהברות שלהם על בחירת

מועמדים של מפלגות לכנסת.

תי גוזינסלוי;

בבחירות המקדימות.

לא רק. גם כשבוחרים ועידה.

היו"ר ד' צוקר;

נניח שחברי מק"י בתל אביב רוצים להשפיע בבחירת נציג מרצ לעירית תל-אביב,

הם התפקדו לשתי מפלגות והשתתפו בבחירה. זה בלתי חוקי.

תי גוזינסקי;

גם היום זה בלתי חוקי.

נכון.

די הולץ;

זאת אכיפה.

אנחנו מאשרים את סעיף קטן (א) עם התיקון בסיפה: ... חברים לרבות מי

שהתפקד או בעל זכות הצבעה למוסדות המפלגה.

(קורא סעיף קטן (ב) בסעיף 15א)

לאור התיקון שנעשה בסעיף קטן (א), הרשימה שנערכת לפי סעיף 20(ג) היא לא

אותה רשימה שאתם מבקשים שהרשם יקבל.

צריך למחוק את הסעיף הזה,

הכוונה היתה שמי שמוסר- את הרשימה, בדרך כלל מזכ"ל המפלגה, יצהיר בכתב

שזאת הרשימה הרלוונטית.

אם אין סעיף כזה ומזכ"ל מפלגה מעביר לרשם רשימה מטעה, זו עבירה?



ז' בינה;

בוודאי.

היו"ר ד' צוקר;

אם כך, אין צורך בסעיף הזה.

אני מבקש להזכיר איך נוסף הסעיף הזה. הבר-הכנסת מרידוד אמר שיכול להיות

שלא מחקו אדם מהרשימה והוא חבר בשתי מפלגות בגלל מחדל של המפלגה, והוא ביקש

שגורם מוסמך במפלגה יחתום שאכן בדקו את הרשימה.

א' לורך;

הכוונה היתה שלא איזה שהוא פקיד במפלגה יעביר לרשם דיסקטים, אלא שתהיה

לענין זה כתובת אחת במפלגה.

י' לוי;

למה אין אותה דרישה בנושא התקנון, למה אין אותה דרישה בנושא שינויים

בתקנון ובנושאים אחרים?

היו"ר ד' צוקר;

מר בונה, כדי שהרשימה תהיה כשרה, אתה זקוק לסעיף הזה?

זי בונה;

כן, כדי לוודא שרשימה שאני מקבל ניתנה לי על ידי אדם מוסמך ולאחר ששקל

טוב טוב.

למה לא ביקשת זאת ממני כשהעברתי לך את תקנון המפלגה שלי? אז לא ביקשת

תצהיר.

זי בונה;

זה היה חתום בידי רוב חברי הכנסת של מפלגתך.

אי לורך;

העידכון האחרון של הרשימה של מפלגת העבודה יהיה ביום שלפני ההצבעה.

הרשימה שאנחנו מגישים נכונה לאותה נקודת זמן.

היו"ר ד' צוקר;

כאשר הרשם מבקש מן המפלגות את הרשימות, יבהיר את האחריות שחלה עליהם.



ז' בונה;

צריך לסגור את המעגל ולקבוע שהמפלגה תשיב לי שאכן זו הרשימה.

ת' גוז'נסקי;

בין היום שרשם המפלגות יבדוק את הרשימה ובין יום הבחירות חלים שינויים.

לרשם יש מנגנון לבדוק את הרשימה לאותו יום? למפלגת העבודה יש 300 אלף שמות

מתפקדים שעוד לא הספיקו להקליד אותם. נכון להיום יש רק 100 אלף מתפקדים.

בקשתי אל המפלגות תהיה להודיע את רשימת החברים ליום אחד ואחיד לכל

המפלגות.

תי גוזינסקי;

אדם עזב את המפלגה למהרת והצטרף למפלגה אחרת.

מה שיקרה למחרת היום - לא מכוסה כאן.

תי גוזינסקי;

ומה הועילו חכמים בתקנתם?

אי לורך;

הוצאנו 15 אלף מ-16 אלף הכפולים.

די הולץ;

זה צילום מצב נכון לרגע נתון.

אני מציע לקבל את ההצעה של מר בונה, אם הוא זקוק לסעיף הזה כדי לסגור את

המעגל.

נאשר את סעיף קטן (ב) ונבדוק את הנוסח.

בסיפה יבוא: ... המאשר כי הרשימה כוללת את כל חברי המפלגה כמשמעותם בסעיף

קטן (א), נכון ליום שייקבע על ידי הרשם.

המאשר את אמיתותה, או נוסח דומה.

אי לורך;

על הרשימות של מפלגת העבודה עובדות 40 קלדניות, שלוש משמרות ביום. יש



שגיאות.

אושר סעיף קטן (ב) בנוסח שהציע מר ינון.

מ' ינון;

(קורא סעיף קטן (ג)} צריך לשנות "כי אדם פעם בניגוד לסעיף 15".

זי בונה;

בנקודה זו יש לי ערעור, ואני חושב שמשרד המשפטים שוכנע שאי אפשר לעמוד

בזה.

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו צריכים להכריע בענין זה. הרשם אומר שהוא לא יכול לשלוח אלפי

מכתבים, יש רשימות שגויות, כתובות לא נכונות, אלפי מכתבים חוזרים. אם רוצים

לעשות עבודה רצינית, הוא מציע שהרשם יודיע למפלגה שאלה ואלה כפולים. נגד זה

טענו בישיבה קודמת, שכל הרעיון הוא שהאינפורמציה לא תגיע למפלגה ושם יעשו

"שירקעס" ויודיעו לראש מועצה מקומית פלונית כך וכך. לכן היתה ההצעה לשלוח את

ההודעות ישירות לאנשים. מר בונה אומר דבר נוסף, לוח הזמנים לא מאפשר לו לשלוח

הודעה לכל אדם לביתו.

זי בונה;

אני מציע בסעיף קטן (ב) לקבוע; הרשם יודיע על כך לכל אחת מן המפלגות שבהן

רשום אותו אדם, ויורה להן על מחיקת שמו מרשימת חבריהן.

זו נקודת ההתחלה. מי שיערער, נחשוב בענינו. אחרת הדבר לא ייצא לפועל.

אי לורך;

אני מסכים. בכל המפלגות המפקד נגמר, במרצ ייגמר בתוך שבוע. ההצעה של מר

בונה היתה הבסיס בישיבה הקודמת, וקצת הסתבכנו. מי שהתפקד לשתי מפלגות יוכל

להגיש תצהיר לרשם המפלגות. אדם יודיע שהוא התכוון לבחירות לרשויות המקומיות

ובבחירות לראש ממשלה הוא רוצה מישהו אחר, והרשם יקבל את התצהיר.

תי גוזינסקי;

מה יאלץ את המפלגה להודיע לאדם ששמו נמחק?

היו"ר ד' צוקר;

החוק.

תי גוזינסקי;

איך יידע אדם ששמו נמחק?

שאלה נוספת בעקבות מקרה שהיה. ראה אדם שקיבל את המידע במפלגה שאלה שנמחקו

הם משוחרי טובתו, הוא לא יעשה כלום. אם ראה שאנשים אלה הם מתומכי מתחרהו, הוא

יודיע על כך. לאן נגיע? אנחנו מכניסים כאן אלמנט ברור של מעורבות פוליטית.



א' לורך;

מר בונה אמר שכל הכפולים נמחקים משתי המפלגות.

אני אודיע ל-52 שהם מחוקים, ול-700 אחרים לא אודיע.

יי לוי;

השאלה היא איך יידעו לערער.

היו"ר ד' צוקר;

הפרוצדורה תהיה כזאת - הרשם מודיע למפלגות, והמפלגות מוחקות אותם מספר

הבוחרים. תיכף נגיע לשאלת הערעורים. תהיה חובה על המפלגה להודיע להם. אי אפשר

אחרת.

ת' גוז'נסקי;

ואם המפלגה לא מחקה, מה תעשה לה?

היו"ר ד' צוקר;

היא לא מילאה חובה שבחוק.

מ' ינון;

בסעיף כתוב יימצא הרשם כי אדם פעל בניגוד לסעיף 15יי. אתם מבקשים

לקבוע בהוראת שעה זאת נורמה נוספת.

זי בונה;

אני מבקש שתניח לענין הנורמה הנוספת,

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו לא אמרנו בהצעת החוק דבר בענין סעיף 15. אתם ניסחתם כאן דברים

שבכלל לא ביקשנו.

אי לורך;

זאת הוראת שעה. הדיון העקרוני יהיה בקדנציה הבאה.

י' בונן;

אתם רוצים לקבוע בסעיף זה; כי אדם היה חבר ביותר ממפלגה אחת; חבר -

כמשמעותו בסעיף קטן (א).



היו"ר ד' צוקר;

כן. זה הכל.

הנוסח יהיה כפי שהציע מר בונה: הרשם יודיע על כך לכל אחת מן המפלגות

שבהן רשום אותו אדם, ויורה להן על מחיקת שמו מרשימת חבריהן.

בנוסח זה אושר סעיף קטן (ג).

אחרי סעיף קטן (ג) צריכה לבוא חובת הודעה של המפלגה לחבר. זה קשה, אבל

המפלגות יצטרכו לעמוד בזה.

אי לורך;

עד כאן הכל טוב ויפה, אם אין חובת הודעה. כי אחרת מה הועלנו? עד שהרשם

מודיע למפלגה ועד שהיא עושה, איבדנו יותר מדי זמן.

אחרי שנותנים לחתול לשמור על השמנת, השמנת ממש תישאר במקומה.

אי לורך;

חברת-הכנסת גוזינסקי, אני בעצמי מחקתי 8000 איש מרשימת בעלי זכות הבחירה

במפלגת העבודה גם להסתדרות וגם לרשויות המקומיות, אחרי שעברנו ידנית על כל

הרשימות של הליכוד, שקיבלנו במסגרת תלונות של חברים. אני מנסה לחסוך את

הטירוף הזה.

באמצעות תוכנה פשוטה מאד, אין לי ספק שרשות הדואר מסוגלת לספק את השירות

הזה, אפשר לשלוח גלויה ישר מהמחשב לאנשים.

קיימתי אתמול דיון עם שמונה אנשי דיגיטל שעוסקים במירשם האוכלוסין והם

המומחים במדינה, והם אמרו שאם נשלח הודעות אישיות נקבל בחזרה שקי דואר,

והפריימריס יהיו בעוד חמש שנים.

בגלל כתובות שגויות. הרישום במפלגות הרבה יותר מעודכן.

לא. הרישום בליכוד ובמפלגת העבודה הוא בדיוק כמו בספר הבוחרים לכנסת. אם

אתה כותב ששמך דדי צוקר ואתה גר בירושלים, ובתעודת הזהות שלך כתוב הרצליה, אתה

תצביע במפלגת העבודה בהרצליה. אין שום משמעות לכתובת שאתה כותב בטופס. אנחנו

מקבלים את הדיסקט מהממונה על הבחירות במשרד הפנים, וזה מה שיש אצלנו.

אנחנו רוצים להגיע לתוצאה, ושלא יעכבו אותנו בבג"צ. אם הרשם יקבל בחזרה

שקי דואר, אין בעיה משפטית. על אדם מוטלת חובה חוקית לעדכן את כתובתו במשרד

הפנים. אם לא מילא את החובה הזאת, הוא לא יכול לבוא בטענה. גם אם אנחנו נשלח



את המכתב בדואר, הוא יחזור.

היו"ר ד' צוקר;

אתה מציע שהרשם יודיע למפלגה למחוק את אלה ואלה, ובמקביל ישלח גלויות.

י' לוי;

מה עושה הרשם במכתבים שחזרו?

א' לורך;

כלום. האנשים האלה לא עידכנו כתובת. הם לא יוכלו לערער.

ת' גוז'נסקי;

אשה שהיא הברה במפ"ם מ-1932 פתאום ימחקו אותה, והיא לא יכולה אפילו לפתוח

פה ולצייץ.

יי לוי;

כי מספר תעודת הזהות שלה רשומה גם במרצ.

ת' גוז'נסקי;

מסתבר שהכלה המרושעת שלה רשמה אותה במרצ. לא היא. בגלל זה לא תוכל לבחור

במפ"ם, שהיא חברה בה יותר מששים שנה?

יי לוי;

אם שינתה כתובת ולא הודיעה, לא. גם כלה מרושעת, גם שינוי כתובת...

זי בינה;

אני לא יכול הודעה לכל אדם. הליכוד ידאג לאנשי הליכוד, העבודה תדאג

לאנשי העבודה. העבודה הרבה שמבקשים להטיל על הרשם תתחלק לחמש מפלגות.

אי לורך;

אם אתה רוצה להרוג את החוק, תגיד שאתה לא רוצה בחוק הזה. אם אני אקבל את

המוצלבים, אני אצטרך להתחיל לארגן מערכת מחשב - - -

זי בונה;

אני אצטרך לעשות פי חמישה.

אי לורך;

יש 10 או 15 אלף איש כאלה.

יי לוי;

אפשר לפרסם את השמות בעתון.



נ' באדר;

לפרסם בעתון שאדם חבר במפלגה מסוימת?

ת' גוז'נסקי;

איפה הגנת הפרטיות?

פנה אלי חבר-הכנסת זוילי לפני חודש ימים וביקש להצליב רשימות. אמרתי לו,

ברצון רב. אבל הדברים אמורים בפניה של מפלגה אלי.

נכון. לשם מה צריך לחוקק חוק?

היו"ר ד' צוקר;

חבר-הכנסת זוילי, אני רוצה לומר לך מה סיכמנו עד שנכנסת, הרשם יודיע

למפלגות איזה מספרי זהות נמחקים. כדי שאדם יוכל לערער, הוא צריך לדעת שהוא

נפסל. וכאן יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת - הוא מעביר למפלגה את מספרי הזהות

שיש למחוק מספר הבוחרים ובמקביל הוא שולח גלויה לאותם אנשים. הרשם קיבל חוות

דעת שהעומס יהיה כה גדול שהדבר כמעט בלתי אפשרי.

ני זוילי;

זו עבודה ליום אחד.

היו"ר די צוקר;

אפשרות שניה - להטיל את האחריות על המפלגות.

צי ענבר;

במקום הודעה אהת שהרשם שולח לאדם, ישלחו לו שתי הודעות. אם הוא מופיע

בשתי רשימות, הליכוד ישלח לו הודעה והעבודה תשלח לו הודעה.

ני זוילי;

אני חושב שהכל צריך להיות בידי הרשם. כל הפעולה הזאת צריכה להיות בידי

הרשם, עד שאנחנו מקבלים את הרשימה הסופית של אנשים שלא ערערו ואותם צריך

למחוק. מבחינה ציבורית, אני לא רוצה להתערב בתהליך הזה. הרשם צריך להודיע לנו;

אלה ואלה לא יכולים להצביע במפלגה שלכם.

היו"ר ד' צוקר;

נשב עם מנכ"ל משרד המשפטים מר חיים קלוגמן למצוא פתרון לוגיסטי לבעיה.

אני מציע שהרשם ישלח את ההודעות, אם יחזרו שקי דואר, הרי אין נפקא מינה

אם יחזרו למפלגות או לרשם.



נ' זוילי;

יש חברות שעושות את העבודה הזאת. אפשר להעביר כרטיס מחשב לחברה פרטית,

זו עבודה לכמה שעות.

יי לוי;

חבר-הכנסת זוילי אמר שהוא לא רוצה לקבל את הרשימה הראשונה לפני הערעורים,

הוא רוצח לקבל רק בסוף רשימת השמות שצריך למחוק.

היו"ר ד' צוקר;

בענין הזה כבר סיכמנו. חבר-הכנסת זוילי, אני מבקש שתקבל את עמדתנו בענין

הזה, והיא גם על דעתו של מר לורך. המפלגה מקבלת רשימה את מי למחוק מספר

הבוחרים. אי אפשר לעשות אחרת. כלומר, אנחנו משנים כאן מן הנוסח שעבר בקריאה

ראשונה.

נ' זוילי;

אני מקבל הודעה אחרי הערעור,

לפני הערעור.

ת' גוזינסקי;

זה סופר-דמוקרטי...

את יכולה להגיש הסתייגות לכל אחד מן הסעיפים. העקרון של החוק התקבל, אי

אפשר לערער עכשיו על החוק עצמו.

י י בונן;

החוק קובע שקודם כל יש לאדם זכות לערער, אחרי כן יש החלטה של הרשם.

ני זוילי;

הרשם מקבל דיסקים של כל המפלגות. ההצלבה היא ענין ליום עבודה. בסוף

התהליך יש רשימה של תעודות זהות של כל מי שחברים ביותר ממפלגה אהת, יהיו כ-20

אלף איש. הוא מעביר דיסק להברה ומבקש לשלוח מכתב ל-20 אלף האנשים האלה. עבודה

של יומיים.

מר בונה, אני מנסה לתרגם ללוח זמנים את האלטרנטיבה שמציע חבר-הכנסת

זוילי. אתה שולח את הגלויות לאנשים, אם תוך עשרה ימים אתה מקבל תגובה עם תצהיר

של עורך דין - - -

ני זוילי;



אני נגד תצהיר.

היו"ר ד' צוקר;

אדם עבר עבירה,

בחלק גדול מהמקרים, לא במודע. אתם רוצים להריץ אנשים לעורכי דין? זה

עולה הרבה כסף.

היו"ר ד' צוקר;

אני רוצה תצהיר חתום בפני עורך דין.

מר בונה, אתה עושה הצלבה ומוצא אלף שמות. אתה שולח להם גלויות. אנחנו

נותנים עשרה ימים לתגובה. מי שתוך עשרה ימים מגיש לך תצהיר כזה או כזה, אתה

מקבל או לא מקבל. לא יהיו הרבה תצהירים.

זי בונה;

כמה זמן יקח לי לעבור על התצהירים האלה?

אי לורך;

אני מציע שמי שהגיש תצהיר - אוטומטית הוא בפנים.

מר בונה מעלה שאלות טכניות. אתה יכול לשלוח גלויה, שאדם יחזיר אותה

בדואר חוזר. בגלויה יהיו משבצות לתשובות, ואפשר יהיה לקרוא אותן בקורא אופטי.

היו"ר די צוקר;

צריך להיות אישור של עורך דין. בנושא זה חשובה מראית העין. מי שלא רימה

וחשוב לו להתפקד למפלגה מסוימת, שילך לעורך דין. אי אפשר לותר על זה.

י' לוי;

הרשם צריך לקבל שתי החלטות; החלטה אחת - אם אדם רימה או לא רימה; החלטה

שניה - לאיזו מפלגה אדם שייך. אדם מודיע את זה לרשם, לא למפלגה. הוא מודיע

לרשם; טעיתי, או שנפלה טעות, אני מצטער, אני רוצה להיות חבר במפלגת העבודה.

מאחר שמדובר בהוראת שעה ויש לחץ של זמן, אני מציע להסתפק בהודעה הזאת

ולהעביר אותה למפלגות. הרשם אומר לנו, ובצדק, שכדי לעבור על התצהירים, לחקור

ולבדוק אם הם נכונים, הוא צריך חודש ימים. זה בלתי אפשרי. אני מסכים שבעקרון

צריך להיות תצהיר, אבל נזכרנו בדבר חודשיים לפני פריימריס ולכן כהוראת שעה

צריך להיות הליך מקוצר.

כדי שהדברים יהיו ברורים, אני חוזר על התהליך. לאחר השוואת הרשימות, הרשם

שולח את הגלויות ונותן עשרה ימים לתגובה. מי שלא הגיעה אליו הגלויה, לא הגיעה.

אין מה לעשות. אנחנו נותנים זמן מוגבל לערעור. הערעור חייב לכלול הודעה לאיזו

מפלגה אדם רוצה להשתייך. הרשם מעדכן את הרשימות ושולח למפלגות.

אני רוצה לחדד את הדברים שאמר הבר-הכנסת לוי. אם אדם נתן הודעה, ההודעה

התקבלה על ידי הרשם. אם אהר כך ירצה מי להגיש תלונה למשטרה, יעשה מה שירצה.

הרשם לא יחקור ולא יברר- ולא יבדוק אם ההודעה נכונה אם לא.

דבר שני. באותה הודעה או בתצהיר - אני בעד תצהיר - אדם יפרט את הנסיבות

שהביאו לרישומו בשתי מפלגות. לא רק יודיע לאיזו מפלגה הוא מבקש להשתייך אלא גם

למה מופיע שמו במפלגה אחרת. הסבר בשורה אחת.

היו"ר די צוקר;

זה הגיוני. אם הרשם לא מסוגל לקיים בירור רציני והוא מאשר כל מי שהשיב

לו, אנחנו יכולים להסת;פק בסימון איקס בגלויה?

י' לוי;

הפעם. אין ברירה.

היו"ר ד' צוקר;

חבר-הכנסת זוילי, תחשוב איך זה נראה ציבורית.

נ' זוילי;

אני חושב על -זה. לפי דעתי, 80% מהאנשים עשו את זה בהיסח הדעת ובלי להבין

את המשמעות של הדבר שעשו.

יי לוי;

אני חושב שלא כך.

אני חושב שהרוב נרשמו בשתי מפלגות בהיסח דעת, ולכן אני לא רוצה הליך

מסובך. אני רוצה הליך פשוט. אל תשכחו שזו מערכת של חוקים חדשים ועוד לא הצלחנו

להחדיר את כל התרבות הפוליטית הזאת בציבור. זה לוקח זמן. אני מעריך שבסך הכל

2000 איש ישיבו על הגלויה. אדם יכתוב; בטעות התפקדתי לשתי מפלגות, אני רוצה

להיות חבר במפלגה פלונית. צריך להסתפק בזה ולא לחקור יותר מדי.

י' לוי;

בכמה מקומות בארץ יש התפקדות כפולה זה כבר ארבעים שנה. אנשים לא ראו את

זה כעבירה, כבר היו רגילים.

היו"ר די צוקר;

אפשר שבגלויה תהיה הזהרה, שאדם יחתום שהדברים שהוא כותב הם אמת. מראית

העין הציבורית בענין זה חשובה מאד.

נ' זוילי;



אני בעד,

י' לוי;

אני בעד הזהרה. נגיד לאדם: הפעם עשינו הליך מזורז, אבל דע לך שעברת על

החוק.

אי לורך;

כיוון שזו עבירה, לא די שאדם יכתוב שהוא רוצה להשתייך רק למפלגה פלונית.

צריך להיות דבר נוסף - הסבר קצר למה זה קרה.

אתם יודעים שהרשם לא יתייהס להסבר הזה. זה סתם - - -

היו"ר ד' צוקר;

לא סתם. הפן הציבורי בענין זה חשוב מאד, ואני רוצה להקפיד עליו.

אי לורך;

הרשם יכול לאחר מכן לשלוח את זה למשטרה.

אזרח צריך לדעת שהוא חותם על דבר וזה מגיע לגוף רשמי.

אני לא רואה מראש כל אדם כגנב או רמאי, אני מניה שאם הוא חותם - הוא

מתייחס ברצינות לדברים.

את נוסח ההזהרה לא נקבע בחקיקה ראשית. הנוסח ייקבע בתקנות, והוא יובא

לאישור הועדה.

אני מסכם עכשיו את ההליך מן המקום שהפסקנו. הרשם קיבל לידיו רשימת

החברים מכל המפלגות. מחלקן לא יקבל כי אין שם חברים או אין רישום של תעודות

זהות. הרשם עושה הצלבה של רשימות. עד כאן הגענו קודם. הרשם שולח גלויה, בנוסח

שיעוגן בתקנות, לכל מי שמספר הזהות שלו מופיע ברשימות של יותר ממפלגה אחת. הם

מקבלים פרק זמן של 10 ימים כדי להחזיר גלויה, שנוסחה ייקבע בתקנות, ובה אדם

מודיע על רצונו להיות חבר באחת מן המפלגות שבהן הוא חבר. הרשם יקבל את הכתוב

בגלויה.

דילגת. בגלויה צריכה להיות רובריקה להסבר להתפקדות הכפולה.

במלל חופשי.



היו"ר ד' צוקר;

בהודעה יהיה הסבר לרישום ביותר ממפלגה אחת, במלל חופשי. אדם החזיר את

הגלויה בפרק הזמן שנקבע - 10 ימים. הרשם יקבל את האמור באותה גלויה, הנושאת את

הערת ההזהרה, את ההסבר ואת החתימה.

דפנה הולץ;

יקבל פיסית או יקבל את התוכן אוטומטית?

היו"ר ד' צוקר;

יקבל את התוכן. תציעו לנו נוסח מתאים.

הרשם ישלח למפלגות את רשימות המתפקדים הכפולים, לאחר שניפה את מי שהשיבו

על הגלויה. זאת אומרת, הוא ישלח למפלגה את חרשימה נטו, רשימה של מתפקדים

כפולים מינוס מי שהשיבו לו בגלויה. החברים שמופיעים ברשימה נטו יימחקו מספר

הבוחרים של המפלגה. הרשם יורה למפלגה למחוק אותם.

הדברים האלה מוסכמים.

אי לורך;

כדי שלא יהיו אנשים שיחתמו על הגלויות האלה במקום אחרים, הייתי מציע שאם

לא תצהיר שלפחות החתימה תאושר על ידי מי שאיננו בן משפחה.

ני זוילי;

לא צריך לסבך.

להצעה של מר לורך היה מקום אילו נשלחה ההודעה דרך המפלגות. אין בזה צורך

אם המכתב נשלח ישירות לאדם הנוגע בדבר.

דפנה הולץ;

אדם יכול לכתוב בנימוקים; אני התפקדתי לשתי מפלגות כי הניעו אותי לכך,

וכיוון שפלוני הניע אותי חזק מאד, אני מבקש להיות חבר במפלגה שלו. הרשם לא

יוכל לעשות כלום, הוא חייב לאשר את החברות שלו באותה מפלגה.

היו"ר ד' צוקר;

נכון. חוץ מהפן הציבורי יש בגלויה עוד דבר חשוב מאד. אומרים לאדם; הטעו

אותך, שגית, מעדת, אנחנו הולכים לקולא ומאפשרים לך כן להשתתף בחיים

הדמוקרטיים.

די הולץ;

אדם כותב שהחבר שלו ממשיך ללחוץ עליו ולכן הוא מבקש להיות חבר באותה

מפלגה.

תודה רבה.

הסיכום ינוסח בידי מר יורם בונן ומר משה ינון. אני רוצה לכנס את הועדה

אחר הצהרים להמשך הישיבה הזאת, כדי להצביע סופית על הנוסה.

אני מתנצל, אני צריך ללכת עכשיו לישיבה אחרת. אני מבקש מחבר-הכנסת יצחק

לוי לנהל את הישיבה.

רבותי, אנחנו ממשיכים. סעיף 2 להצעת החוק - תיקון סעיף 20. (קורא את

הסעיף)

י' בונן;

מכיוון שאין חובה על המפלגות, לפחות פורמלית, לרשום את מספרי הזהות של

החברים, ומכיוון שהועדה החליטה שההצלבה שעושה הרשם תהיה של מספרי הזהות ולא של

שמות החברים, נקבע שהרישום יכלול את מספר הזהות של כל חבר.

אושר סעיף 2.

סעיף 3 - תיקון סעיף 28ב.

(קורא סעיף 3)

סעיף 28ב הוא בפרק הפריימריס. התיקון הוא על פי הצעה של מפלגת העבודה, של

מר אמנון לורך, והיא מופיעה בנוסח הכחול. מכיוון שמפלגת העבודה נאלצה להקדים

את מועד הבחירות המקדימות, ומאחר שתקופת הבחירות שבה חלות ההגבלות לפי החוק

נמשכת תשעה חודשים, יוצא שההגבלות חלות אחורנית. אדם שפעל בתקופה שעוד לא היתה

תקופת הבחירות, הופך להיות עבריין בדיעבד.

הנוסח שהציע מר לורך לא מקובל על משרד המשפטים. הוא הציע שתקופת הבחירות

תהיה שבועיים מיום קבלת ההחלטה על הקדמת הבחירות. יש כמה אפשרויות לגבי מועד

קבלת ההחלטה. אם ההחלטה מתקבלת במהלך תקופת הבחירות, במהלך תשעת החודשים,

היום שבו צריכה להתחיל תקופת הבחירות הוא המועד המקורי שבו צריכה היתה להתחיל.

היו"ר י' לוי;

נעבור על הסעיפים הקטנים אחד אחד.

מ' ינון;

סעיף קטן (ב) בסעיף 28ב. סעיף קטן (א) הוא הסעיף הכללי שקובע שתקופת

הבחירות היא תשעה חודשים.



מפלגה עוד לא קבעה את מועד הבחירות. היום היא קובעת לראשונה שהבחירות

המקדימות יהיו בעוד ארבעה הודשים, תקופת הבחירות לא תהיה תשעה חודשים לפני יום

הבחירות אלא ארבעה חודשים שיחלו שבועיים לאחר יום ההחלטה, כדי שאפשר יהיה

להתארגן.

התקופה מצטמצמת לשלושה וחצי חודשים.

זי בונה;

למה לאחר שבועיים? היום קובע הבחוק בסעיף 28ב: ההגבלות יחולו תשעה

חודשים. בלי שבועיים.

צריכה להנתן הודעה לרשם. בסעיף 28 ג לא נאמר תוך כמה זמן מודיעים לרשם.

זה כתוב בתקנות.

עדיף שזה יהיה בחוק. בתוך שבועיים המפלגה צריכה גם להודיע לרשם.

אין צורך לקבוע שבועיים. זה מסבך את הענין.

בעצם היינו צריכים לדבר על שני תאריכים מקבילים, תאריך ההחלטה על בחירות

או תאריך הגשת המועמדות. יכול להיות שהיום מגישים מועדות ורק בעוד שבועיים

יקבעו את מועד הבחירות. ואז כל מועמד כבר יודע שהוא מועמד, הוא יודע שהבחירות

יהיה בעוד שבעה או תשעה חודשים. אבל בחוק הזה לא עסקנו ביום הגשת המועמדות,

ולכן אני מקבל את ההערה של מר בונה לא לקבוע שבועיים אלה. למה להקל יותר? למה

לתת לאדם עוד שבועיים לקבל תרומות, עוד שבועיים לא לרשום הוצאות? בשבועיים

האלה הוא כבר מועמד לכנסת.

אני מציע לקבוע: על אף האמור בסעיף קטן (א), אם החליטה המפלגה על עריכת

בחירות במועד מוקדם לתשעה חודשים מיום קבלת ההחלטה, תחל תקופת הבחירות מיום

קבלת ההחלטה.

אני מציע לכתוב: מעת קבלת ההחלטה. יום מתחיל ב-12 בלילה, זה מסבך.

אושר סעיף קטן (ב) עם התיקון.

סעיף קטן (ג). על זה דיברתי קודם. "החלה תקופת הבחירות", זאת אומרת שכבר

נקבע יום הבחירות, ובמהלך תשעת החודשים החליטה מפלקה להקדים את יום הבחירות,

רואים את תקופת הבחירות כמתחילה במועד המקורי לבחירות.

אושר סעיף קטן (ג).

סעיף קטן (ד). מפלגה החליטה להקדים את יום הבחירות אבל עדיין לא היתה

בתקופת הבחירות.

זה מצב פשוט. אם טרם החלה תקופת הבחירות, כאילו קיבלה את ההחלטה היום.

לשם מה לכתוב?

דוגמה. נאמר שהבחירות היו אמורות להערך בספטמבר, זאת אומרת שתקופת

הבחירות מתחילה בינואר. בחודש דצמבר מחליטה המפלגה להקדים את הבחירות בארבעה

חודשים. לפי הקביעה הקטגורית בחוק שתקופת הבחירות מתחילה תשעה חודשים לפני

המועד החדש, הולכים מדצמבר אחורה עוד שלושה חודשים שהם תקופת בחירות, אף כי

המועמדים לא ידעו שזאת תקופת בחירות. צריך לכסות את הענין הזה מכל הכיוונים.

לכן אומר סעיף קטן (ד) "יחולו סעיפים קטנים (א) ו-(ב) בהתאם למועד החדש

שנקבע". זאת אומרת שבסיטואציה שתאר מר יורם בונן, סופרים את תקופת הבחירות

מיום קבלת ההחלטה.

הסעיף הזה לא צריך להיות הוראת שעה.

רק סעיף 1 הוא הוראת שעה. הסעיפים הבאים הם תיקונים לסעיף 28 לחוק.

אושר סעיף קטן (ד) בסעיף 28ב לחוק.

סעיף 4 להצעת החוק - תיקון סעיף 28ח. (קורא את הסעיף) במקום שכתוב

"כאמור בסעיף 28ב(ב)" אפשר להוסיף גם 28ב(ג) ו-28ב(ד).

לקחתי את הסעיף הזה מהנוסח הכחול. אנחנו לא רואים הצדקה לסעיף הזה.



צ' ענבר;

אם מערכת הבחירות נמשכת ארבעה חודשים, אין הצדקה לתת אותו סכום שנותנים

לתשעה חודשים. מצד שני אפשר להגיד, הענין הזה נתון בין כה וכה בידי כל

מפלגה ומפלגה. המפלגה צריכה לקבוע את הסכומים, שאם היא לא קובעת - הסכומים

מקוצצים לחצי מהתיקרה. אם לפי סעיף 28ח לחוק התיקרה היא 180 אלף שקל, אבל

מפלגה לא קבעה את הסכום - הוא יורד ל-90 אלף. זאת אומרת שמפלגה חייבת לתת

דעתה לענין.

אם בין כך וכך מפלגה חייבת לתת דעתה לסוגיה, אם תראה שיש רק ארבעה חודשים

לפני הבחירות המקדימות, תחליט בהתאם.

היו"ר י' לוי;

אני תומך במחיקת הסעיף הזה.

הוחלט למחוק סעיף 4 להצעת החוק, סעיף קטן (ד) לסעיף 28ח לחוק.

הערה נוספת. קובעים שהחלה תקופת הבחירות. סעיף 28ב בחוק המקורי, שהופך

להיות 28ב(א), מגדיר שתקופת הבחירות היא תשעת החודשים לפני יום הבחירות וקובע

שבתקופה זו יחולו ההגבלות שבפרק זה. בתיקון הזה נקבע שאפשר שתקופת הבחירות

תהיה קצרה יותר, והכוונה היא שההגבלות יחולו גם אם התקופה קצרה יותר. כדי

להסיר ספק, אני מבקש שהועדה תאשר תוספת לנוסח: תחל תקופת הבחירות ויחולו

ההגבלות שבפרק זה.

היו"ר י' לוי;

אנחנו קובעים כלל שתקופת הבחירות היא תשעה חודשים. סעיפים קטנים (ב), (ג)

ו-(ד) הם היוצאים מן הכלל, והם מתואמים עם (א). לכן אין צורך בתיקון. קבענו

כלל. בסעיף קטן (ב) אנחנו אומרים שעל אף האמור בסעיף קטן (א), אם יהיה כך וכך,

הדינים יהיו כך וכך. אפשר לכתוב; תשעה חודשים - (להלן תקופת הבחירות).

ד' הולץ;

זה ענין טכני. ברור לכל שההגבלות צריכות לחול בהתאם לסיטואציה.

היו"ר י' לוי;

אין לנו חילוקי דעות בענין הזה.

אושר התיקון לסעיף 28ב(א).

אני מבקש לעבור לתיקון נוסף, שחברי הכנסת דן מרידור, דדי צוקר ואני

מציעים. לדעתנו, הדבר פשוט נשמט מאתנו כשחוקקנו את החוק. לפי חהגדרה בסעיף

28א, מועמד הוא מי שעומד לבחירה במפלגה לתפקיד ראש ממשלה, שר, חבר כנסת, ראש

רשות מקומית וכו' לא רק בפריימריס אלא בכל מוסד מפלגתי. החוק לא מציין שמדובר

רק בבחירות מקדימות, והכוונה של החוק היתה שכל המגבלות האלה יחולו רק על

בחירות מקדימות.



דוגמה. אם במפד"ל בוחרים מועמד לראש רשות נתיבות, והמועמד הזה נבחר

בפורום של 15 אנשים, מזכירות מצומצמת של מפלגה, לפי הנוסח הקיים אנחנו מחייבים

אותו לפתוח פנקס על כוס תה שהוא נתן לחברים.

אני מציע שלפני הגדרת מועמד תבוא הגדרה נוספת: בחירות מקדימות - בחירות

לבחירת כל מועמדי המפלגה או חלקם לתפקיד מסוים, שזכאים להשתתף בהן כלל חברי

המפלגה או כלל חברי המפלגה בתחומי רשות מקומית פלונית, לפי הענין. ואחרי

מפלגה - מפלגה שקבעה כי מועמדיה ייבחרו בבחירות מקדימות.

אני רוצה שהפרק הזה יהיה לפי הכותרת שלו. הכותרת של הפרק היא: מימון

בחירות מוקדמות. ואילו התוכן של הפרק איננו מדבר דווקא על בחירות מוקדמות אלא

על בחירות בכל מוסד ומוסד.

אני מבקש שתבחנו אם הנוסח מתאים, ואנחנו נכלול את התוספת בהצעת החוק

לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

צריך לכתוב: מועמד - מי שעומד לבחירה בבחירות מקדימות.

ההגדרה של מפלגה קובעת את זה. מועמד הוא מי שעומד לבחירה מטעם מפלגה. ואם

מפלגה לענין פרק זה היא רק מפלגה "שקבעה כי מועמדיה ייבחרו בבחירות מקדימות" ,

זה פותר את הבעיה.

אתה מדבר על מפלגה בהגדרות שונות. בפרק א' יש למפלגה הגדרה אחת, בפרק בי

הגדרה אחרת. לשם מה? מר בונה צודק. קודם כל צריכה להיות הגדרה של בחירות

מוקדמות, ואחר כך הגדרה של מועמד.

בהוק הקיים כתוב "בחירות מוקדמות".

כתוב מוקדמות, אבל צריך להיות: מקדימות.

אנחנו יכולים בהזדמנות זו לתקן ולהשתמש במונח אחד, מוקדמות או מקדימות.,

כפי שתחליטו.

בחירות לבחירת כל מועמדי המפלגה או חלקם

לתפקיד מסוים, שבהגדרת מועמד - כי יש כאן פירוט - שזכאים להשתתף בהן כלל חברי

המפלגה או כלל חברי המפלגה בתחומי רשות מקומית פלונית, לפי הענין. כלומר,

פריימריס ארציים או פריימריס מקומיים.

לאחר ההגדרה הזאת צריך לעשות תיקון רק בהגדרה של מועמד, לא בהגדרה של

מפלגה. מועמד - מי שעומד לבחירה בבחירות מקדימות.

למה נכתב הדבר כפי שנכתב? מכיוון שלפי פרק ב' יש חובות שחלות על מפלגות

ולאו דווקא על מועמד. אם מוציאים את המועמד צריך להוציא גם את החובות שעל

המפלגה. למשל, המפלגה צריכה לדווח על מועד הבחירות.

היו"ר יי לוי;

זה מובן מאליו כי כל הפרק הוא על בחירות מקדימות.

צי ענבר;

הדיווח הוא על מועד בחירות שפרק זה דן בהן. פרק זה דן רק בבחירות

מקדימות.

החוק התכוון רק לבחירות מקדימות, כפי שבאים עכשיו לתקן. למעשה בתיקון הזה

רק מיישרים קו עם המצב הקיים.

היו"ר י' לוי;

זאת היתה השמטה. אני הייתי שותף בחקיקת החלק הזה, זה פשוט נשמט מאתנו.

התקבל התיקון לסעיף 28א לחוק העיקרי והוא יכלל בהצעת החוק.

תודה רבה.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:30)



(הישיבה חודשה בשעה 18:00)

היו"ר ד' צוקר;

חברים, אני מחדש את הישיבה. לפנינו הנוסח שהוכן בעקבות הסיכומים בחלק

הראשון של ישיבה זו. אני קורא את סעיפי החוק ואנחנו מצביעים.

חוק המפלגות (תיקון מס' 5 והוראת שעה), התשנ"ו-1996.

אמרנו שחלק מהחוק הוא הוראת שעה וחלק חוק קבוע. איך מבדילים?

הכותרת לסעיף 1 - הוראת שעה, וברישא כתוב: "בתקופה שעד הבחירות לכנסת

הארבע-עשרה ייקרא בחוק המפלגות... כאילו אחרי סעיף 15 בא...". ואילו בסעיפים

האחרים כתוב "בסעיף 17 לחוק העיקרי,.." וכוי.

היו"ר ד' צוקר;

רק סעיף 1 הוא הוראת שעה.

(קורא סעיף 1 להצעת החוק - סעיף 15א לחוק).

בסעיף קטן (ה) הוספתם עוד תנאי - "או שלא פרט בבקשתו את הסיבות לרישומו

כחבר ביותר ממפלגה אחת".

אני הוספתי. אני לא רוצה שאדם יתעלם מהוראת הרשם בענין זה. הוא יכול

לחשוב, שאם בין כך וכך חובה על הרשם תמיד לקבל את הבקשה, למה לו לכתוב את

הסיבה. בדרך זו אני מכריח אותו לכתוב את הסיבה. לא יבדקו את הסיבה, אבל הוא

חייב לכתוב את הסיבה.

בסעיף קטן (ו), האחראי מטעם המפלגה יודיע לרשם שמחק.

לענין הבקשה של היושב ראש, שיהיה מישהו במפלגה שמקבל את הרשימות והוא

אחראי למחוק, ואותו אדם חתם על התצהיר לפי סעיף קטן (ב).

בדרך כלל זה מזכ"ל המפלגה.

בסעיף קטן (ה) מדובר על הוראות סעיף 28כט. מה יש בסעיף זה?

סעיף 28כט קובע שמסמכים שמוגשים לרשם יהיו פתוחים לעיון הציבור. כיוון

שענין הפרסום הטריד את הברי הכנסת, קובעים שהרשימות האלה לא יעמדו לעיון

הציבור.

היו"ר ד' צוקר;

למרות הנוהג בהרבה מאד מדינות שרשימות חברי המפלגות כן פתוהות לציבור.

לחברת הכנסת תמר גוז'נסקי הצעה אחרת לסעיף 15א.

ת' גוז'נסקי;

אני מציעה שבסעיף 15א, בסעיף קטן (א) אהרי "מפלגה" יבוא: אשר עורכת

בהירות מקדימות.

מי בעד ההצעה של חברת הכנסת גוז'נסקי לסעיף קטן (א)? מי נגד?

הצבעה

ההצעה של חברת-הכנסת ת' גוז'נסקי לסעיף 15א(א} לא התקבלה

נרשמה הסתייגות של חברת הכנסת תמר גוז'נסקי לסעיף קטן (א).

ת' גוז'נסקי;

את סעיף קטן (ב) אני מציעה למחוק.

היו"ר די צוקר;

אנחנו מאשרים את ההסתייגות לסעיף קטן (ב).

ת' גוז'נסקי;

בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד) - אני מציעה 15 ימים במקום 10 ימים.

בדקנו ומצאנו שלוח הזמנים לא מאפשר זאת. גם עשרה ימים יוצרים קושי.

אושרו ההסתייגויות לסעיפים קטנים (ג) ו-(ד).

בסעיף קטן (ח), אני מציעה בסופו להוסיף: הרשימות שיגיעו לידי רשם המפלגות

נמסרות לעיונו בלבד, ולאחר שתערך הבדיקה, הרשימות כולן יושמדו.

אני לא מתנגד. האם הוראות חוק הגנת הפרטיות לא מחייבות זאת ממילא?



י' בונן;

צריך לבדוק את הדבר. חלק מהדברים לגבי ביעור מידע נקבעו בתקנות.

יכולה להיות הסתייגות שנבקש מהמליאה להצביע בעדה. אם אי אפשר לבדוק את

הדבר עכשיו, בההלט יכול להיות שנבקש לתמוך בהסתייגות הזאת.

אושרה הסתייגות של חברת הכנסת תמר גוז'נסקי לסעיף קטן (ח).

אושר סעיף 1 להצעת החוק.

אנחנו עוברים לסעיף 2 להצעת החוק - תיקון סעיף 17. (קורא את הסעיף}

צי ענבר;

על התיקונים האלה הוחלט לאחר שעזבת בסוף החלק הראשון של הישיבה, כאשר

חבר-הכנסת יצחק לוי היה יושב ראש.

י' לוי;

החלטנו להחליט אם קוראים לבחירות האלה מקדימות או מוקדמות.

צי ענבר;

קוראים להן מקדימות, בחוק כתוב מוקדמות.

היו"ר ד' צוקר;

עבדנו הרבה על הפרק הזה, והייתי בטוח שכתבנו בחוק בחירות מקדימות.

אושר סעיף 2 להצעת החוק.

סעיף 3 להצעת החוק - תיקון סעיף 20. (קורא את הסעיף)

אושר סעיף 3 להצעת החוק.

סעיף 4 להצעת החוק -תיקון כותרת. (קורא את הסעיף)

אושר סעיף 4 להצעת החוק.

סעיף 5 להצעת החוק - תיקון סעיף 28א. (קורא את הסעיף)

רק רשות מקומית? במפלגת העבודה ובליכוד יש אזורים. יש רשימה ארציות ויש

רשימות אזוריות. חבר שגר ברמת גן יכול להשתתף רק בבחירות המקדימות ברמת גן.

אני חושב שצריך להוסיף; או בתחומי אזור גיאוגרפי מוגדר.

י י בונן;

כתוב "בחירות לבחירת כל מועמדי המפלגה או חלקם". די שחלק מן המועמדים

נבחר בבחירות ארציות כדי שהבחירות ייחשבו בחירות מקדימות.

אני מציע למחוק את המילים "לתפקיד מסוים", כי בפיסקה (2) בהגדרת של

מועמד מנויים התפקידים.

צי ענבוי;

בחירות לבחירת מועמד. ואחרי כן יש הגדרה של מועמד.

מקובל. נמחק את המלים "לתפקיד מסוים". הנוסח יהיה: בחירות לבחירת כל

מועמדי המפלגה או חלקם, שזכאים...

ובסיפה אני מציע לכתוב: שזכאים להשתתף בהן כלל חברי המפלגה בין במסגרת

ארצית, בין במסגרת אזורית ובין במסגרת מקומית.

ובין במסגרת רשות מקומית. המושג שמופיע בחוק הוא רשות מקומית,

בפיסקה (1) נכתוב: בחירות מקדימות - בחירות לבחירת כל מועמדי המפלגה או

חלקם, שזכאים להשתתף בהן כלל חברי המפלגה, בין במסגרת ארצית, בין במסגרת

אזורית ובין במסגרת רשות מקומית, והכל לפי הענין.

אושר סעיף 5 אם התיקון.

סעיף 6 להצעת החוק - תיקון סעיף 28ב. (קורא את הסעיף)

הסעיף בא על פי הצעה של מפלגת העבודה. סעיף 6 מדבר על תקופת המגבלות. תאר

לעצמך שמפלגה החליטה על מועד בחירות, ולאחר מכן הקדימה אותו בשלושה חודשים. אם

נשאר החוק כפי שהוא ותקופת הבחירות היא תשעה חודשים, מי שנהג שלא לפי המגבלות

שלושה חודשים לפני ההחלטה על הקדמת הבחירות, עבר עבירות אף כי לא ידע שהוא

עובר עבירה.

רבותי, למה כתבתם בסעיף (ב) "בתום שבועיים"? החלטנו למחוק את התקופה של

שבועיים נוספים.

לאחר שמחליטים, מי שרוצה להיות מועמד להכין פנקסים, להירשם בבנק. מוכרחים

לתת לו פרק זמן מסוים להתארגנות.

בסדר.



היו"ר ד' צוקר;

אושר סעיף 6.

סעיף 7 להצעת החוק - תיקון סעיף 28ח. (קורא את הסעיף)

מפלגת העבודה פנתה בבקשה, שמאחר שחל שינוי בתקופת הבחירות שלהם בגלל

הקדמת הפריימריס, יהיה צמצום של ההוצאות המותרות בפרופורציה לקיצור התקופה.

י' לוי;

את ההצעה הזאת לא קיבלנו. צמצום ההוצאות הוא בסמכות המפלגה.

סעיף 28ט לחוק: מפלגה רשאית לקבוע סכומים מירביים שונים למערכות בחירות

שונות, ורשאית היא לקבוע סכומים מירביים נמוכים יותר מהסכומים הקבועים.

אני חשבתי שאין מקום לקבל את ההצעה הזאת, כי בעצם הצמצמום הוא לא

פרופורציונלי. אם תקופת הבחירות היא רק שלושה חודשים, חהוצאה איננה שליש.

ההוצאות של המועמד לקראת יום הבחירות אינן יורדות, על סטיקרים הוא מוציא אותו

סכום.

צי ענבר;

אם מועמד רוצה לשלוח מכתב אחד לכל חבר במפלגה, זאת הוצאה של 200 אלף

שקלים בין שתקופת הבחירות תשעה חודשים ובין שהיא שלושה חודשים.

היו"ר ד' צוקר;

מכיוון שהחברים ממפלגת העבודה לא נמצאים כאן, אני מבקש את סעיף 7 כולו

לרשום כהסתייגות בשמי.

אם נוח לך יותר, כדי להעביר את החוק מהר, שאני ארשום הסתייגות לסעיף הזה,

אני מוכן לרשום הסתייגות.

אני חושב שלשם הגינות צריך להתייעץ בענין זה גם הליכוד, כי זה יחייב את

כל המפלגות. ההוצאות בפועל אינן קטנות. אם יש לך תשעה חודשים אתה עושה חוג בית

כל שלושה ימים, אם יש לך שלושה חודשים אתה עושה חוג בית כל יום.

בכל זאת יש חסכון בהוצאות מסוימות.



י' לוי;

בוודאי לא בפרופורציה לקיצור התקופה.

אני רוצה שהחוק הזה יעבור. יש לנו שתי אפשרויות - או שמשאירים את סעיף

7 ואני רושם הסתייגות, או שמוחקים את הסעיף ואתה רושם הסתייגות. כדי לא לעורר

התנגדות לחוק, מוטב שהסעיף יופיע, ואני אגיש הסתייגות.

עדיף להשאיר את הסעיף ואתה תרשום הסתייגות.

נתייעץ עם הליכוד ועם העבודה, ויכול להיות שנבקש מהמליאה לתמוך בהסתייגות

של חבר-הכנסת לוי.

בעניו- זה חייבת להיות הסתייגות, כי המפלגות יכולות לעמוד במצב בלתי נסבל.

יכול להיות שכבר הוציאו חלק מהכסף.

החוק מאפשר למפלגה לקבוע בתקנות פנימיות מה שהיא רוצה. מפלגת העבודה

יכולה לקבוע שהסכום יהיה שקל אחד למועמד.

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו כוללים את סעיף 7 בהצעת החוק, ורושמים הסתייגות לחבר-הכנסת יצחק

לוי -

הצעה למחוק את סעיף 7.

סעיף 8 להצעת החוק - תחילה. (קורא את הסעיף)

אושר סעיף 8.

אין בהצעת החוק אגרה.

צי ענבר;

אין. לרשם יש סמכות לקבוע אגרות.

היו"ר ד' צוקר;

הצעת החוק אושרה לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

אני מודה מאד לכל מי שסייע, טרח ועמל. תודה רבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 35;18)