הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 432

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני. ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996), שעה 12:00

(ישיבה פתוחה)

ד' צוקר - יו"ר

א' זנדברג

מי איתן

ת' גוז'נסקי

נ' זוילי

שלמה גוברמן - משרד המשפטים, משנה ליועץ המשפטי לממשלה

זאב בונה - " " רשם המפלגות

תמי אדרי - ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-14, מנכ"ל

אילת רוטנברג - משרד הפנים

יגאל סלונים - סיעת מולדת, יועץ משפטי

נאזם באדר - סיעת חד"ש

צבי ענבר - הכנסת, יועץ משפטי

י ורם בונן - יי

ש' שהם

די ואג

אי אשמן

בקשת הממשלה לקבל את עמדת ועדת החוקה חוק ומשפט והסיעות

הממשלה



בקשת הממשלה לקבל את עמדת ועדת החוקה חוק ומשפט והסיעות

הממשלה

היו"ר ד' צוקר;

חברים, אני פותח את ישיבת הועדה. על סדר היום בקשת הממשלה לקבל את עמדת

ועדת החוקה חוק ומשפט והסיעות לתזכיר הצעת חוק יסוד: הממשלה.

הממשלה איננה נוהגת בדרך כלל לעסוק בחקיקה בכמה סוגיות, בעיקר שענינן

כנסת או מפלגות. מאחר שהפעם יש י ויזמת חקיקה של הממשלה, אחרי הרבה שיחות עם

הכנסת, הממשלה נוהגת כנאות שהיא אומרת, שלפני שהיא מגישה הצעת חוק כזאת היא

רוצה לקיים התייעצות עם ועדת החוקה ובעצם עם הכנסת, עם נציגי הסיעות בכנסת.

שי ג וברמן;

אדוני היושב ראש, לממשלה אין כאן פתרון או הצעה שהיא מאמינה בהם. רצינו

להביא לפני הכנסת את הבעייתיות שנוצרה עם חקיקת חוק ממפלגות, שיש בו תיקון

עקיף לחוק הבחירות לכנסת אשר קבע כי רשימת מועמדים לבחירות לכנסת יכולח להיות

מוגשת רק על ידי מפלגה. חוק המפלגות תיקן את חוק הבחירות לכנסת לענין הדרך

שבה מפלגה תגיש רשימת מועמדים, אבל לא מחקו את האפשרות הקיימת בחוק עוד מראשית

קום המדינה ש-1500 בוחרים, המספר השתנה אבל היום המספר הוא 1500 בוחרים, רשאים

להגיש רשימת מועמדים.

וכך יש בעצם שני מסלולים אפשריים לרוץ לבחירות לכנסת.

לא בדיוק. בסעיף 4א כתוב ש-1500 בוחרים רשאים להגיש רשימה, אבל בסעיף

4(ב), שתוקן בחוק המפלגות, נאמר שרק מפלגה תגיש רשימה. זאת אומרת שהפירוש שלי

יכול ליות שאותם 1500 בוחרים יואילו בטובם להירשם כמפלגה.

אילו זה היה הפירוש הפשוט, לא היינו נזקקים לחקיקה הזאת.

הדברים לא לגמרי ברורים ובהירים.

אנחנו נבהיר.

ולא רק זה. בינתיים נוצרה עוד אי-בהירות שנחוץ לסלק. חוק הבחירות לכנסת

עד היום נתן מעמד לסיעה של הכנסת היוצאת להגיש רשימת מועמדים. נשאלת השאלה עם

הקיקת חוק המפלגות האם מן הראוי להמשיך בקיום משפטי עצמאי של סיעה של הכנסת

לצד המפלגה.



נ' זוילי;

סיעה לא יכולת ליהנות ממימון הכנסת אלא אם הפכה להיות מפלגה. ההפרדה היתה

מלאכותית, לא הפרדה ממשית.

השאלה שחייבים להתמודד אתה היא האם להכיר במפלגה כאישיות היחידה, והיא

תסתדר עם הסיעה שלה בכנסת כפי שתסתדר.

היו"ר ד' צוקר;

אני מבקש להבהיר את השאלה שלפנינו: האם אנחנו קובעים בלעדיות בריצה

לבחירות לכנסת למי שנרשם כמפלגה. את ההבהרה הזאת אנחנו צריכים לעשות בחקיקה.

יש עוד פן אחד, הגשת מועמד לבחירות לראש הממשלה על פי חוק יסוד: הממשלה.

אי הבהירות נולדה משום שחוק יסוד: הממשלה וחוק המפלגות נתקבלו באותו יום,

הממשלה לא שילב בתוכו את קיומה של מפלגה כאישיות משפטית

בפני עצמה. למשל, בסעיף 9 לחוק יסוד: הממשלה החדש נאמר מי רשאי להגיש מועמד

בבחירות לראש הממשלה, ושוב יש שם סיעה של הכנסת היוצאת - - -

סיעה שיש לה 10 מנדטים או קואליציה של סיעות שיש להן 10 מנדטים.

כן. או 50 אלף בעלי זכות בחירה. יש שאלה אם לתת ל-50 אלף בוחרים מעמד

ומסלול מקביל למפלגה.

אני רוצה להגיד מה אני אומרת היום למפלגות, גאולי זה נובע מאי הבנה שלי.

אנחנו מחלקים כבר טפסים להגשת מועמד לראש ממשלה על ידי 50 אלף בוחרים.

היו כבר פניות אליכם?

כבר לקחו 6 טפסים. לקחו את הטפסים חבר-הכנסת יוסף בא-גד, חבר-הכנסת רפאל

איתן. חבר-הכנסת דוד לוי לקח רק דוגמה, לא את כל הטפסים. לקח את הטפסים אדם

בשם מאור, שגר במושב בת-עין. ועוד שנים לקחו טפסים אבל עוד אין להם מועמד, הם

יצטרכו להגיש שם מועמד עם הגשת רשימות המועמדים, כלומר בעוד כ-10 חודשים.

נכון להיום 35 יום לפני הבחירות, ואם יתקבל התיקון לחוק - 47 יום לפני

הבחירות.



כשבאים אלי היום אני אומרת שיש עוד כמה דרישות מלבד הגשה של 50 אלף

חתימות. לפי החוק, המועמד צריך להיות בין 30 והוא צריך להיות ראשון ברשימת

מועמדים. אני אומרת לפונים, אמנם עכשיו אתם לוקחים רק את החוברת להחתמת 50 אלף

תומכים, אבל בבוא העת תצטרכו להגיש רשימת מועמדים שהראשון בה יהיה אותו מועמד

שמחתימים עבורו.

כפי שאני מבינה את החוק ולפי הייעוץ המשפטי שקיבלתי ממר שיל"ת, וכך גם

תיקנו את החוברת להגשת רשימות מועמדים של רשימות חדשות, הם צריכים להיות מפלגה

ולהגיש 1500 חתימות. כשבאים אלי אנשים אני אומרת להם: החוק היום מחייב אתכם

גם להירשם כמפלגה, קודם כל תלכו לזאב בונה ותרשמו כמפלגה, זה לא מחייב אתכם

אחר כך לרוץ לכנסת אם לא תחליטו לא לרוץ, אבל אם לא תרשמו כמפלגה תהיה לכם

בעיה אם תרצו לרוץ. זאת ההנחייה שאני נותנת, והשאלה היא אם היא נכונה.

היו"ר די צוקר;

נשמע עכשיו תשובות של המפלגות. אנחנו פנינו לכל הסיעות בבית. פנינו שלוש

פעמים. חלק מהסיעות קיימו דיון. שלוש סיעות מסרו לי עמדה בכתב - חד"ש, מפד"ל

וליכוד. נוכחים כאן נציגים של ארבע סיעות - העבודה, מולדת, חד"ש ומרצ, שבוודאי

יציגו את עמדותיהם.

נ' זוילי;

אני מאד מודאג מהמצב שנוצר בפועל, שיש גופים המתנהגים כמו מפלגות ולא חל

עליהם חוק המפלגות. נדמה לי שזה מצב בלתי נסבל. זה לא סביר שגופים שקוראים

לעצמם תנועות ומתפקדים כמפלגה לכל דבר - מצע פוליטי, הערכות לקראת בחירות

לכנסת - מתנהגים כעמותות למיניהן שלא חלות עליהן שום מגבלות, הן חופשיות

לגייס כספים כמה שהן רוצות, בארץ ובחוץ לארץ, מפרטים ומתאגידים, לא כפופים

לבקורת של מבקר המדינה. ואת כל זה הם יכולים לעשות, לפי המצב החוקי הקיים, עד

30 יום לפני הבהירות, כי רק אז הם חייבים להגיש רשימת מועמדים ורק אז מתחילים

לחול עליהם ההגבלות והבקורת. למרות שיש בקורת רטרואקטיבית 105 יום, בכל אופן

נוצר פער שאינו מתקבל על הדעת.

הפער בין מי שיכול להגיש רשימה והוא לא מפלגה ובין מי שחייב להיות מפלגה

יוצר עיוותים, שאנחנו לא מסוגלים להתמודד אתם אלא על ידי שינוי החוק.

יש כמה אפשרויות. קודם כל צריך לפתור את הסתירה בין מפלגה ובין רשימה.

אם מותר ל-1500 איש להגיש רשימה לכנסת, חייבים להחיל עליהם את כל חוקי

המפלגות. כי גם אם הם לא קוראים לעצמם מפלגה, בעצם הם הפכו להיות מפלגה.

היו"ר די צוקר;

לחייב אותם להיות מפלגה?

ני זוילי;

אני לא יודע אם אפשר להכריח אותם להפוך להיות מפלגה.

היו"ר די צוקר;

באופן מעשי לכל ענין וענין הם חייבים להיות מפלגה.



ש' גוברמן;

ומה בדבר חופש ההתאגדות?

נ'זוילי;

זאת הנקודה השניה. אנחנו יושבים כאן כיוון שיש בעיות. אילו לא היו

בעיות, לא היינו יושבים.

יש שתי אפשרויות. אפשר להקדים את הרישום, לקבוע שמפלגת שרוצה לרוץ לכנסת

צריכה להירשם 6 חודשים לפני יום הבחירות. זה הגיוני, אין בזה פגיעה בחופש

ההתאגדות, יש ארבע שנים בין בחירות לבחירות, אבל זה קובע פרק זמן סביר להחיל

את הכללים שחלים על מפלגה.

היו"ר די צוקר;

אני רואה שיש מחלוקת בין הסיעות בכנסת.

יי סלונים;

יש לי הצעה לפתרון. אני מצאתי את הניגוד הזה והעליתי את הדבר באחת

הישיבות. לדעתי, אין טעם ש-1500 בוחרים יגישו חתימות. ממילא אם יעברו את אחוז

החסימה יצטרכו להירשם כמפלגה, אחרת לא יקבלו מימון ולא יוכלו לפעול.

אני מציע שהגשת רשימת מועמדים תהיה רק על ידי מפלגה, אבל יחד עם זה לתקן

את חוק המפלגות. היום כל 100 אנשים יכולים להגיש בקשה ולהירשם כמפלגה. זה עלול

לגרום לכך שלפני הבחירות יצוצו מפלגות כמו פטריות אחרי גשם. אני מציע לתקן את

סעיף 2 לחוק המפלגות, ולקבוע ש-1500 או 1000 איש יכולים לרשום מפלגה. לא יתכן

ש-100 אנשים יירשמו כמפלגה ויגישו רשימת מועמדים.

נ' באדר;

בסופו של דבר אנחנו מקבלים את ההצעות של משרד המשפטים, אבל התלבטנו בין

שני עקרונות, בין עמידה בכללים של חוק המפלגות ובין חופש ההתאגדות.

י י בונן;

מתעוררת שאלה עקב חוסר התאמה בין סמכות הרשם שלא לרשום מפלגה לפי סעיף 5

לחוק המפלגות ובין הסמכות לפסול רשימת מועמדים לפי סעיף 7א לחוק יסוד; הכנסת.

סעיף 5 לחוק המפלגות בפיסקה (3) מוסיף עילה לפסילה; "יסוד סביר למסקנה כי

המפלגה תשמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות." עילה שאינה מנויה בסעיף 7א לחוק

יסוד: הכנסת.

התוצאה של הוספת סעיף 4א, שרשימת מועמדים יכולה להיות מוגשת רק על ידי

מפלגה, היא שברגע שהרשם פוסל מפלגה אוטומטית הוא פוסל רשימת מועמדים. אם הוא

פוסל מפלגה מכוח סמכותו לפי פיסקה (3), הוא פוסל על סמך עילה שאינה מנויה

בסעיף 7א לחוק יסוד; הכנסת.



לדבר הזה אפשר להתייחס בשני היבטים. ההיבט המהותי הוא פגיעה בכלליות

הבהירות בתיקון שלא נתקבל ברוב הדרוש. ההיבט השני הוא יותר פורמלי. לצורך

הדיון כרגע השוב להזכיר, שבפסק הדין האחרון בית המשפט העליון השאיר בצריך עיון

את האפשרות בחוק רגיל לתקן או לפגוע בהסדר לפי חוק יסוד. חוק המפלגות הוא חוק

רגיל. השאלה הזאת לא נחתכה, אם כי לפחות דעתו של השופט ברק היתה שראוי שהפגיעה

תהיה במפורש ולא החלטה ללא התייחסות לחוק היסוד.

צריך לתת את הדעת על התוצאה של פסילה אוטומטית. אני מניח שאם נשארת

המתכונת הנוכחית, יש פגיעה.

נ' זוילי;

זה אומר שיש עוד יתרון לאיחוד המסלול. אם מאחדים את המסלול לא יהיו

סתירות בין חוק אהד לשני.

כן. אם רשימת מועמדים חייבת להיות מפלגה, כל אימת שהרשם פוסל מפלגה מכוח

סמכותו לפי פיסקה (3), הבעיה מתעוררת. הדרך לתיקון היא לקבל את פיסקה (3)

ברוב הדרוש, כי היא זו שמוסיפה על חוק יסוד: הכנסת.

זי בונה;

זה נכון רק לאותם מקרים שהרשם פוסל. אלה שהוא לא פוסל, עדיין רשאית ועדת

הבחירות המרכזית לפסול.

כדי לעדכן את החברים שהצטרפו אלינו, אנחנו חוזרים לעמדה של מפלגת העבודה.

חבר-הכנסת נסים זוילי הביע את ההתנגדות שלו לשני מסלולים, ועכשיו הוא מנסה

להתמודד עם השאלה אם אין פגיעה בעקרון השוויון.

ני זוילי;

אני מקבל את הפתרון שהציע נציג מולדת. אני לא מתנגד לקבוע שלרישום מפלגה

יידרשו 1500 חתימות במקום 100. זה פותר חלקית את הבעיה של איחוד מסלולים.

אני רוצה לדבר עכשיו על נושא שני, שאני יודע שלא נעים לתקוף אותו, אבל

לדעתי הוא חשוב - פרק הזמן להפיכת התארגנות פוליטית לרשימה שמתמודדת בבחירות

לכנסת והכפפתה לחוקי בקורת המדינה ולחוק המפלגות. לדעתי, המצב הקיים לא

נורמלי. יש הרבה תנועות שמתכוננות להתמודד לכנסת והיום לא חלות עליהן שום

מגבלות, הן יכולות לפעול כפי שהן רוצות - - -

היו"ר די צוקר;

תוך פגיעה בעקרון השוויון, משום שיש להן יתרונות שאין לאף מפלגה.

נ' זוילי;

נכון. בדרך כלל תנועות קמות בשנה האחרונה לפני בחירות, לא חצי שנה לאחר

בחירות. לדעתי, חייבים לקבוע שתנועה תירשם כמפלגה וכתוצאה מכך תוכל להגיש

רשימת מועמדים לכנסת תהיה לפחות חצי שנה לפני בחירות במועדן. צריכה להיות

התאמה למקרה של הקדמת בחירות, כדי לאפשר להם להגיש רשימות.



בדרך זו אפשר להתמודד עם חלק מהבעלות שנוצרו, ולדעתי זה לא יעמוד בסתירה

לחופש ההתאגדות.

ש' גוברמן;

כאשר מדובר בבחירות צפויות, אפשר להתאים. השאלה היא מה קורה אם הכנסת

מתפזרת לפני זמנה.

נ' זוילי;

צריך למצוא פתרון לקטע הזה במיוחד. אני מבין שלוה הזמנים של משרד הפנים

מחייב 105 ימים בין החלטה על בחירות ובין קיומן.

בגלל הפנקס.

שי ג וברמן;

חוק יסוד; הממשלה החדש מדבר על תקופה 60 ימים.

היו"ר די צוקר;

אני מציע שנסכם קודם בענין העקרוני ואחר כך נרד לפרטים.

אם נקבע שהרישום יהיה 6 חודשים לפני הבחירות, אם יוקדמו בחירות צריך

יהיה לשנות את לוח הזמנים בהתאם.

אנחנו מציעים שרק מפלגה תוכל להגיש רשימת מועמדים, בכפוף לכך שסעיף 2

לחוק המפלגות יתוקן ומספר המבקשים רישום מפלגה יעלה, לא 100 אלא מספר יותר

משמעותי.

הי ו"ר ד' צוקר;

אתה לא חושש שהסעיף הזה יהיה קצת בעייתי מבחינה חוקתית?

שי ג וברמן;

אני לא רואה קושי.

י י סלונים;

אנחנו סבורים שזה גם יקל על ועדת הבחירות המרכזית שלא תצטרך לבדוק רשימת

מועמדים. יהיה סדר, רשם המפלגות יבדוק ויאשר את המפלגה, ובזה פתרנו את הבעיה.

חבר-הכנסת מיקי איתן, לפני שאתה מדבר אני רוצה להקריא את המכתב שקיבלתי

אני מבקש להביא לידיעתך כי לסיעת הליכוד בכנסת אין כל

התנגדות או הערות לנוסח הצעת החוק הממשלתית בענין הגשת רשימות מועמדים לכנסת.

יכול להיות שיש בלאגן אצלנו ויש שתי מסקנות. אני חושב שהמסקנה הנכונה היא

זו שהושמעה כאן קודם - צריך ליצור מסלול אחיד, רק מפלגה תוכל להגיש רשימת

מועמדים. זאת תמצית חוק המפלגות. אחרת אין חוק מפלגות.

יחד עם זה יש בעיות ויש דברים שאי אפשר להסדיר. הדבר שחבר-הכנסת נסים

זוילי העלה, לדעתי זה דבר שלא ניתן להסדרה כי המחיר של ההסדרה יהיה פגיעה

בהרבה הרבה עקרונות, בחופש ביטוי, בחופש חתארגנות ועוד, ולא נצא מזה. חבר-

הכנסת זוילי בעצם אומר שהתרופה היחידה היא לקבוע: א. רק מפלגה יכולה להגיש

רשימת מועמדים לכנסת; ב. מפלגה צריכה להירשם שנה לפני הבחירות.

לא הצעתי שנה. אני מנסה לתקוף את חוסר תום הלב של תנועות שבעצם הן

מפלגות לכל דבר.

אני בעל אינטרס בדיוק כמוך בענין הזה. הקדשתי לזה המון מחשבה לאחר שהיתה

לנו שיחה מוקדמת בנושא, וחשבתי על כל הכיוונים האפשריים לפתרון הבעיה. מצאתי

רק פתרון אחד אפשרי, כל שאר הפתרונות נופלים.

פוליטיקה זה דבר שאי אפשר להגדיר אותו. ניהול עניני המדינה זה הכל, ולכן

כל דבר הוא פוליטיקה. איך תחליט שאגודה לאיכות החיים או צער בעלי חיים לא תוכל

מחר ללכת לבחירות?

בבחירות הקודמות היתה רשימה של בעלי המוניות.

אני לא מתנגד לזה. אני רק אומר שיעמדו בכללים מסוימים.

הם החליטו יום בהיר אחר לרוץ לכנסת. אתה תאמר להם שהם לא יכולים לרוץ?

לא. אני אומר להם: תחליטו על כך לא יאוחר מ-150 יום לפני הבחירות. אני

לא מציע שנה לפני הבחירות.

זה מקובל.

היום הם יכולים להחליט 35 יום לפני הבחירות.

לא. 35 יום לפני הבחירות זה מועד הגשת הרשימות, אבל הם צריכים כבר להיות

רשימה. לפי חוק המפלגות הזמן המינימלי הוא 3 חודשים, וזה במקרה שהרשם לא פיסל.

לדעתי, מפלגות שלא נרשמות 5 חודשים לפני הבחירות לוקחות סיכון.

150 ימים זה פרק זמן סביר.

זה לא פותר את הבעיה. קם גוף שרוצה לרוץ לבחירות. הוא קם ב-1995,

הבחירות בנובמבר 1996. והוא אומר לעצמו, למה לי להירשם כמפלגה, אני לא מטומטם,

אני מתחיל לגייס כספים ולעבוד. אני לא חושב שאת הבעיה הזאת פתרנו, כי עד 150

ימים לפני הבחירות הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.

השיטה הזאת לא פותרת את הבעיה המרכזית. אותו גוף יקרא לעצמו "התנועה למען

קידום ראובן כהן", הוא יפעל כעמותה לכל דבר וענין. 150 ימים לפני הבחירות הוא

יקרא לעצמו "התנועה לכהן ראובן". אם זה בסדר, לא עשינו כלום.

עכשיו אני רוצה להגיד איפה כן אפשר להגביל. אפשר לקבוע שכמו שיש למבקרת

המדינה סמכות לקבוע שהוצאה מהוצאות הבחירות בזמן תעמולת הבחירות אפשר לזקוף

אותה לחובת מפלגה אף כי נעשתה על ידי גוף אחר לחלוטין, תהיה לה גם סמכות לומר

שאם מפלגה מסוימת שרצה לבחירות הסתמכה על הוצאות של גוף אחר, אפשר לראות אותן

כאילו הן הוצאות של המפלגה.

זה לא פותר את הבעיה כי העבירה היא לפי חוק המפלגות. אם גוף כזה גייס

מיליון דולר בארצות-הברית, לפי חוק העמותות זה מותר. לפי חוק המפלגות זה אסור.

אבל הוא עבר עבירה כאילו שלא ביודעין, כי עדיין לא היה מפלגה. אם תטיל עליו

רטרואקטיבית - - -

זאת לא עבירה. אני לא יכול להטיל עליו רטרואקטיבית. אני יכול רק להגיד

הכסף שהוצא בזמנו אני רואה אותו כהוצאה שלכם.

זה כסף לא כשר, בלי קשר לשימוש.

אין מה לעשות נגד זה. אולי אפשר להשתמש בהוראה בענין גוף שקשור לסיעה,

אבל יעקפו גם את זה.



עכשיו לענין איחוד המסלולים. לדעתי, עולות בעיות קשות של הגבלה והתנגשות

בין חוק רגיל ובין חוק יסוד. לדעתי, צריך לתקן את זה.

אני רוצה להסב את תשומח הלב לנקודה נוספת. לא רק ב-50% מהמקרים אלא תמיד

יצטרכו להשאיר לועדת הבחירות המרכזית שיקול דעת. אני לא חושב שהיא יכולה לפסול

מפלגה. אם מפלגה עברה את המבחן של הרשם, איזה טעם יש לפסול אותה כשהיא רצה

לכנסת. צריך להיות מבחן אחד. צריך לתת לועדת הבחירות אפשרות לפסול מועמדים.

יכולים להיות שינויים מיום הרישום של מפלגה ועד הגשת רשימת המועמדים.

ני זוילי;

הרשם יכול לפסול.

מי איתן;

יש טכניקה של פסילת מפלגה?

זי בונה;

לא. רק אי רישום מפלגה.

מי איתן;

צריך לתקן גם את הדבר הזה. אני מציע שתהיה טכניקה לפסילת מפלגה. אחרת

עושים צחוק מכל הענין, מפלגה עומדת בכל הקריטריונים ואחרי שבוע משנים את המצע.

נ' באדר;

התלבטנו בין העמידה במגבלות חוק המפלגות, המימון וכל השאר, ובין חופש

ההתאגדות. בסופו של דבר השיקול הראשון גבר ואנחנו תומכים בהצעה המוגשת.

אם אמנם נחוצים רק 100 אנשים לרישום מפלגה, למעשה אין שום פגיעה בחופש

ההתאגדות ובחופש ההתמודדות לכנסת, כי רשימת מועמדים צריכה לאסוף יותר חתימות

- 1500 חתימות.

עלו כאן כמה שאלות. קודם כל השאלה כמה זמן לפני הבחירות צריך גוף להירשם

כמפלגה. הבעיה מתעוררת במיוחד אם הכנסת לא מסיימת את הקדנציה שלה, כמה זמן

צריך לתת לפני פיזור הכנסת. אם צריך לתת מירווח של 5 או 6 חודשים, נשאלת שאלה

אחרת אם אנחנו עומדים במגבלות של חוק המפלגות מבחינת בקרה תקציבית והכללים

האחרים. אני מסופק אם הדבר אפשרי, כי אנשים יכולים להתארגן, לגייס כספים

ולהוציא אותם לבניית תשתית לבחירות הרבה לפני התקופה של 5 או 6 חודשים לפני

יום הבחירות. יש אנשים שמדברים כבר שנתיים על התמודדות בבחירות ועדיין לא

נרשמו.

נדמה לי שאנחנו חוזרים לאותה בעיה. אם אנחנו רוצים לעמוד בדרישות חוק

המפלגות ולשמור כללי ההתנהגות והבקרה, ומצד שני לקבוע שרישום מפלגה יהיה זמן

רק לפני הבחירות, נפגע בחופש ההתאגדות. אם נקבע שמפלגה תירשם שנה לפני

הבחירות, כמובן שזה בלתי אפשרי במקרה של פיזור הכנסת והמשמעות היא שנמנע

מהתארגנויות חדשות להשתתף בבחירות.



יש גם בעיות טכניות. תארו לכם שהכנסת מתפזרת ואפילו אם יש בחירות

במועדן, עשרות רשימות שרוצות לרוץ לכנסת על סמך 1500 חתימות פתאום כולן

מתחילות להירשם. גם אם נעלה את מספר המייסדים של מפלגה מ-100 ל-1000 או 1500,

עשרות קבוצות יגישו את הבקשות שלהן להירשם כמפלגות. תהיה בעיה טכנית.

היו"ר די צוקר;

ממילא עושים את זה עכשיו מול ועדת הבחירות המרכזית, יעשו את זה מול רשם

המפלגות.

בסיכומו של דבר, אנחנו סבורים שאם רוצים לעמוד במגבלות של חוק המפלגות

תהיה פגיעה בחופש ההתאגדות וההתמודדות לכנסת. לכן אנחנו נשארים בעמדה שלנו.

היו"ר די צוקר;

אני רוצה להביע את דעתי. אני מצטרף במלוא התוקף למי שטוען לבלעדיות

המסלול המפלגתי. בעצם זה היה ההגיון של חוק המפלגות. כשחוקק חוק המפלגות, אני

לא הייתי אז בכנסת, אבל כל ההגיון היה שהמערכת הפוליטית בישראל מבוססת על מבנה

מפלגתי. אפשר לומר שגם זו פגיעה בעקרון השוויון, אבל לא, כי מאפשרים לכל אחד

להתמודד כמפלגה, זולת אם הוא פוגע בשני עקרונות, היהודיות והדמוקרטיה של

המדינה. אם משתיתים את המערכת הפוליטית על מבנה מפלגתי אין בזה פגיעה בעקרון

השוויון ובחופש הביטוי, כי כל אחד יכול להתארגן כמפלגה.

הצעת הממשלה לא רק אומרת שחוק חמפלגות מיותר, היא אומרת שמפלגות יסבלו

חסר גדול משום שיחיו אחרים שיהיה להם יתרון גדול מאד עליהן. אני לא רוצה לפרט

כאן. הדברים ברורים. זאת הפגיעה הגדולה בעקרון השוויון - יש היום התארגנויות,

שיהיו מפלגות רק זמן קצר מאד לפני הבחירות, ועד אז יפעלו באופן חופשי ובלתי

מופרע תוך נטילת יתרונות משמעותיים מאד על פני המפלגות הקיימות.

נשארת השאלה של לוח זמנים, עד מתי אפשר להתארגן וכוי, אבל קודם כל צריך

להחליט אם בלעדיות או מסלול כפול, ומזה י יגזרו שאר הדברים. אמרתי מה עמדתי.

א' זנדברג;

בעקרון העמדה שלי דומה לעמדת היושב ראש. גם אני חושב שאם חוקק חוק

המפלגות וזה המסלול, אנחנו צריכים בלעדיות למסלול של חוק המפלגות. היום יש

התארגנויות בשטח, אנחנו לא מזכירים כאן שמות, אבל יש התארגנויות שאוספות כספים

בלי הגבלה, כי הן עמותות.

יש שאלה אחת שמטרידה אותי והוא נוגעת להתפצלות של סיעה בכנסת או פרישה

מסיעה. יכול להיות שבעקבות פריימריס או בעקבות מהלכים דרמטיים בכנסת, אנשים

מבקשים לעזוב. אם קובעים הגבלה מראש, זה נכון לגבי כל מי שיש לו אמביציה לרוץ

אם זאת שאיפתך, אם אתה חושב על זה ומתכנן, תתכבד

ותעשה את זה מבעוד מועד. אבל נוצרת בעיה אם חבר כנסת רוצה לקום ולפרוש, יכול

להיות שמחר בבוקר אדם ירצח לפרוש על רקע של הסכם מדיני ולהקים תנועה משלו, ואם

כובלים אותו בחובה להקים מפלגה זמן רב לפני הבחירות, עלולה להיות בעיה. אולי

אפשר לקצר או להתנות הליך במקרים מסוימים.



היו"ר די צוקר;

אתה חוזר לדילמה שלא מצאנו לה פתרון.

חבר-הכנסת יצחק לוי מסר לי בכתב את עמדת המפד"ל: אין לאפשר שני מסלולים

של הגשת רשימות לכנסת. מסלול נוסף למסלול חוק המפלגות מרוקן מתוכן את חוק

המפלגות על כל חובותיו כלפי המפלגות. מרגע שהחליטה הכנסת ששיטת השלטון בארץ

היא שיטה מפלגתית אין לפצל אותה שוב ולאפשר מסלולים מקבילים.

נ' באדר;

אני מבקש להוסיף הערה בעקבות הדברים של חבר-הכנסת זנדברג. לגבי סיעה

יוצאת אין בעיה בנושא של גיוס כספים.

נ' זוילי;

חבר-הכנסת זנדברג התכוון למי שהפסיד בפריימריס ומחליט להתמודד מחוץ

למפלגה שלו.

אני התכוונתי לומר שאם יהיה הסכם בענין הגולן, יכול מי מחברי הכנסת לפרוש

מהסיעה שלו ולרוץ לבחירות במסגרת חדשה. אני לקחתי דווקא את הדוגמה החיובית.

אבל אתה לא יכול לעשות הבחנה.

מי איתן;

יש בזה מידה של אגוצנטריות. למה לחשוב דווקא על אדם כזה ולא על קבוצת

אזרחים שרוצים להתארגן, התעוררה בעיה ספציפית חודשיים לפני הבחירות והם רוצים

להתארגן למטרה זאת ולרוץ לבחירות.

נכון.

נ' באדר;

נניח שיש התפלגות, יש בכנסת סיעה שעדיין לא רשומה כמפלגה והיא רוצה לרוץ

לבחירות. לגבי סיעה כזאת אין בעיה בתחום הבקרה הכספית, כי במסגרת הכנסת

היוצאת היא התנהגה כסיעה. היא צריכה להיות אפילו יותר כשרה מאשר רשימה שאספה

1500 חתימות, שיכול להיות שגייסה כספים לא במסגרת הכללים שנקבעו למפלגות.

לגבי סיעה קיימת בכנסת היוצאת אין בעיה בתחום הזה, ואם היא עוברת את אחוז

החסימה צריך לאפשר לה להירשם כמפלגה.

שי ג וברמן;

זה חורג מההצעה שלפני הועדה.

אני רוצה להדגיש שהנייר שמשרד המשפטים הניח לפני הועדה יצא מתוך הבנה מהו

המצב המשפטי שנוצר לאור חקיקת חוק המפלגות. זה לא אידאל שחשבנו שכך צריך

להיות. היו במשרד המשפטים דעות שונות.



מ' איתן;

זה עני ן של פרשנות, אפשר לפרש כך ואפשר לפרש אחרת.

בוודאי, זה נאמר בהתחלה. אבל נוצרה אי בהירות וצריך לסלק אותה.

אני רוצה לציין שבגרמניה נותנים אפשרות להגיש רשימת מועמדים בבחירות

לבונדסטג - בבחירות הארציות רק למפלגות, ובחלק האישי נותנים אפשרות גם ל-200

בוחרים להגיש מועמד בכל אזור בהירה.

אני חושב שאפשר לפתור את הבעיה שעורר חבר-הכנסת זוילי על ידי כך שנגביל

את הזכות של מפלגה. קודם כל יוצאים מהנחה שרק מפלגה תהיה רשאית להגיש רשימת

מועמדים, אבל מפלגה הדשה תהיה רשאית להגיש רשימת מועמדים רק בתנאי שהיא פעלה

על פי חוק מימון מפלגות וחוק המפלגות מספר חודשים לפני כן.

איך אתה יכול להציע דבר כזה? הרי זה גוף משפטי חדש.

בוודאי. קם גוף משפטי והוא צריך להוכיח שבתקופה שקדמה להגשת רשימת

המועמדים הוא פעל על פי הנחיות של חוק המפלגות.

חוק המפלגות לא מחייב אותו, חוק מימון המפלגות לא מחייב אותו.

מעכשיו יחייב אותו רטרואקטיבית. מי שלא קיים את הסייגים לא יוכל להירשם

כמפלגה.

החוק לא מחייב מפלגה להיות כפופה להוק מימון מפלגות. נניח שאני הקמתי

עמותה ופעלתי במסגרת העמותה, עכשיו הקמתי מפלגה. מה הקשר בין העמותה ובין

המפלגה?

ניצור את הקשר בחקיקה.

איך זה יכול להיות? בעבר הייתי פעיל בעמותת מכבי-הצעיר, היום אני רוצה

להקים מפלגה ולרוץ לבחירות. מה הקשר?



היו"ר ד' צוקר;

מר גוברמן אומר, שאם עמותה מתכננת בעתיד לרוץ בבחירות לכנסת, קחו בחשבון

שנבדוק אותה חצי שנה אחורה. זאת לא דרך לעקוף את כל הכללים.

אני קורא לעמותה מכבי, ואני פועל בה בניגוד מוחלט לחוק מימון המפלגות.

מחר אני מקים עמותה חדשה וקורא לה מכבי בי. .

שי גוברמן;

נרים מסך.

נ' זוילי;

חבר-הכנסת מיקי איתן צודק. אני חושב שהפתרון גלום בהחלטה הראשונה.

אנחנו מחליטים שהמסלול היחידי להגשת רשימת מועמדים הוא מפלגה. יכול להיות

שצריך גם לקבוע בחוק שכדי לקבל אישור להקמת מפלגה צריך לעבור תקופה של שלושה

חודשים. אם משלבים את פרק הזמן הנחוץ לרשם כדי לרשום מפלגה ואת הזמן להגשת

רשימת מועמדים, 47 יום לפני הבחירות, אנחנו מגיעים לפרק זמן סביר מבחינת העמדה

שאני הצגתי, ביחד כ-4 או 5 חודשים.

היו"ר די צוקר;

אציג את השאלה באופן מאד ברוטלי; למה לא לקבוע בלעדיות לערוץ המפלגתי

ויחד עם זאת לומר שרק מי שנרשם 150 יום לפני הבחירות כמפלגה, זכאי לרוץ.

תי גוז'נסקי;

ואפילו אם נרשם ועדיין לא אושר.

היו"ר די צוקר;

כן. ומאותו רגע חלות עליו כל המגבלות.

שי גוברמן;

זה בעייתי.

היו"ר ד' צוקר;

תהליך האישור נמשך זמן, אפשר להגיש ערעורים כדי לעכב רישום מפלגה.

מי איתן;

אני חושב שההצעה מצוינת, אבל צריך לעשות דבר אחר. לצמצם את תהליך הרישום,

לא 150 יום, ואולי לכתוב הוראות מיוחדות בחוק המפלגות לרישום ערב בחירות.

חמישה חודשים זה המון זמן במדינה שלנו. יש מאורעות שמשנים את התמונה

ונותנים קייס טוב לאנשים לרוץ לבחירות.

אני אומר 150 יום, ואולי לא שקלתי די את הדברים. נראה לי שההגיון הוא

דווקא למנוע קפריסות, למנוע משבי רוח פתאומיים.

מ' איתן;

לא זה הרעיון של חבר-הכנסת זוילי, הרעיון הוא ליצור שוויון.

אני רוצה כללי משחק הוגנים. אני לא רוצה ניצול ציני של החוק.

היום יש פתח לניצול מדהים. צוחקים על כל המפלגות. יש היום לפחות שני

גופים שרואים אותנו כלעמעכים.

מי איתן;

אנחנו רואים את זה דרך המשקפיים שלנו, כפוליטיקאים ונציגי מפלגות. אנחנו

לא רואים את זה אובייקטיבית. אובייקטיבית יש ערך אחר שהוא חשוב יותר מההאינטרס

שלנו - חופש ההתאגדות וחופש ההתמודדות בבחירות. זה לב הדמוקרטיה. אם אתה קובע

פסק זמן יותר ארוך, אתה מונע מאנשים לרוץ לבהירות אם הם לא נכנסים בזמן הזח.

ככל שאתה מאריך את הזמן, יש מניעה יותר גדולה.

אם אתה קובע 150 יום, יכול להיות שיהיה במדינת ישראל מצב שתהיה כל ההצדקה

שבעולם שאנשים ירצו להארגן לבחירות, והם לא יוכלו ללכת לבחירות. זאת תוצאה

בלתי נסבלת.

הי ו"ר ד' צוקר;

ממילא צריך גוף להיות רשום ולהתכונן כשלושה חודשים. כלומר, 90 ימים

נדרשים גם היום מסיבות טכניות, בלי קשר להגיון החוקתי. על פי הניסיון,

כשהכנסת הקדימה בחירות תמיד תקופה של 5 חודשים, בגלל הפנקס. כלומר לא מטעמים

של הגיון חוקתי אלא מטעמים של צרכי המנגנון דרושים חמישה חודשים.

צריך לשקול אם המגבלה הזאת היא במידה שאינה עולה על הנדרש, בלתי נסבלת,

בלתי הגיונית.

מי איתן;

במצב הקיים אפשר להגיש רשימת מועמדים 47 יום לפני הבהירות. שולמית אלוני

יכלה ביום האחרון לקחת טופס ולהקים מפלגה. אם אנחנו משנים, היא לא תוכל לעשות

את זה. א-פרופו התיקון הזה אתה פוגע בזכויות אחרות.

היו"ר ד' צוקר;

נכון. השאלה היא אם הפגיעה היא במידה סבירה.



מי איתן;

הענין הוא טכני. אני אומר, בשביל הענין הטכני בואו נשלם עוד 15 יום, עוד

20 יוס, וניצור טכניקה לטיפול בבעיה. אבל לא יותר. לא להגזים.

אתה מציע לצמצם את הזמן. צריך לשקול את השינוי מול העקרון לאפשר לכל אחד

לרוץ לבחירות, אבל צריך גם לאזן את זה מול הפגיעה במפלגות הקיימות שעובדות

במגבלות.

מ' איתן;

90 זה זמן סביר.

נ' זוילי;

יש חוק נוסף שאומר שהספרים של הרשימות המתמודדות לכנסת מבוקרים לתקופה של

105 יום לפני הבחירות. אם אתה קובע תקופה אחרת, אתה מכשיל אנשים.

המפלגות הקיימות נהנות מהקופה הציבורית ומקבלות כסף, לעומת זה אם אדם

רוצה להקים מפלגה הוא צריך להביא כסף מהבית.

א' זנדברג;

הוא יכול לגייס כספים כפי שהוא רוצה.

מי איתן;

גם הוא מוגבל. הוא מוגבל בצורה אחרת.

תי גוזינסקי;

עמותה איננה מוגבלת בקבלת תרומות.

מי איתן;

רשימה לא יכולה לקבל תרומה מתאגיד.

תי גוזינסקי;

עמותה יכולה לקבל כספים לפני שהיא מגישה רשימה.

מ' איתן;

זה לא פשוט להעביר את הכסף למפלגה.

היו"ר ד' צוקר;

אפשר להוציא את הכסף לפני שרושמים מפלגה, פרסום וכו'.



א' זנדברג;

אולי צריך לאסור ששם המפלגה יהיה כשם עמותה.

לפי השתתפות החברים כאן ברור שהבלעדיות תהיה הנתיב, אבל צריך לפתור כמה

בעיות כדי להלום כמה עקרונות חוקתיים. אני מבקש בהקשר הזה הערות של מר שהם ושל

מר גוברמן, ואני אציע סיכום פרוצדורלי.

אני תומך בעמדה של היושב ראש. אני חושב שהכיוון הוא נכון. על כף אחת של

המאזנים יש חופש ההתאגדות, ועל הכף השניה כמה עקרונות שהם לא פחות חשובים.

סעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת קובע עקרון של בחירות שוות. אם אנחנו מחילים כללים

שונים על גופים שונים שרצים לבחירות באותה עת, אנחנו פוגעים בשוויון. אנחנו

מגבילים את ההתאגדות כדי ליצור שוויון.

יש שני היבטים לשוויון.

מפלגת הליכוד יכולה להקים עמותה.

הכללים שבחוק חלים גם על גוף נלווה,

האמיני לי, אני יודע מה זה גוף נלווה. עשרה חברים במפלגה יכולים להקים

עמותה. זה לא גוף נלווה ולא שום דבר, והיא תשווה את מצבה למצב מפלגה שתקום

בשלב מאוחר יותר.

זאת התחכמות.

זאת התחכמות כי גם הגוף הזה עושה התחכמות, הוא מקים עמותה ואחר כך הוא

הופך להיות מפלגה. גם מפלגה יכולה להקים לה עמותה.

נניח שרוח החוק לא יושמה במלואה ולא סגרנו את כל הפרצות. עדיין רוח החוק

היא ליצור דרך מסוימת, מגבלות נוקשות מאד כדי לשמור על השוויון. אין ספק

שהשוויון מופר אם יש גופים חדשים שחמגבלות לא חלות עליהם. על זה אין מחלוקת.

יכול להיות שבתרגיל כזה או אחר מישהו יכול להשוות את מצבו, ויכול להיות מי

שיאמר שהוא רוצה להיות אתי ולא לעשות תרגילים כאלה, הוא רוצה ללכת בדרך המלך.



בסופו של דבה השאלה היא פרקטית, מהי מידה שאינה עולה על הנדרש. נדמה לי

שאם יש חופש התאגדות במשך ארבע שנים והוא מוגבל רק באותם חמישה חודשים שלפני

בהירות, אני לא רואה פגיעה מעל המידה. גם ב-47 הימים שלפני הבהירות יכול

להיות איזה ארוע דרמטי.

נ' זוילי;

ואפילו שבוע לפני הבחירות.

מי איתן;

נכון. לכן לקצר את התקופה ככל האפשר.

נכון שזכרונו של הציבור קצר, נכון שמפלגה הדשה יכולה לעשות דברים שונים

לפני שהיא נרשמת כמפלגה. אבל עדיין נראה לי שחמישה חודשים זה פרק זמן מתאים.

אם מפלגה חדשה מנצלת יתרון לא הוגן בתקופה שלפני כן, זה יכול להשפיע. אני

הייתי מציע אפילו ששה חודשים. לא נראה לי שזה זמן מוגזם מבחינת חופש ההתאגדות.

החוק הזה יהיה ידוע לכל, כל מי שצופה לעתיד יידע מה הוא צריך לעשות.

היו"ר ד' צוקר;

ובוודאי אלה שמתחכמים.

שי ג וברמן;

אני מציע להיות קפדנים ולא להיתפס לזיהוי של החופש לרישום מפלגה עם זכות

ההתאגדות. אלה שני מישורים לא זהים. הזכות להירשם כמפלגה היא זכות להתאגדות

מאד מאד מיוחדת, שהחוק צריך לתת לה כיסוי. צמצום של הזכות להירשם כמפלגה אינו

פוגע בחופש ההתאגדות בכלל.

היו"ר ד' צוקר;

לחופש ההתאגדות יש גילוים רבים אחרים.

שי גוברמן;

בוודאי. כל זמן שלא מפריעים לכל קבוצה של אנשים להתאגד - - -

מי איתן;

צריך לזכור שזאת התאגדות למטרה ספציפית שהיא לב ליבה של הדמוקרטיה.

שי גוברמן;

אני קורא את ההגדרה של מפלגה בחוק; "חבר בני-אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך

חוקית מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא לייצוגם בכנסת על ידי נבחרים".

היו"ר די צוקר;

הכל מסכימים. אבל אומר חבר-הכנסת מיקי איתן, לא מדובר בהתאגדות לצורך

קידום מעמדה של קבוצה של 30 איש אלא למטרה שהיא הביטוי המובהק ביותר של המשטר

הדמוקרטי.



מי איתן;

ולכן כל הגבלה צריכה להבהן בקפדנות ובזהירות מירבית.

שי ג וברמן;

יצאנו למסע הזה מתוך דאגה לשוויון בהתמודדות בין המפלגות. ולכן הרעיון

שפתאום ערב הבחירות תקום התאגדות ותכנה עצמה מפלגה, ומאותו רגע היא תצטרף

למאבק הבין-מפלגתי כשוות זכויות, אם כי איננה שוות זכויות, היא צברה - - -

תי גוזינסלוי;

לפי ההצעה הזאת היא תוכל לרוץ גם אם מכנה עצמה מפלגה, היא מכנה עצמה

רשימה ומגישה חתימות.

היו"ר ד' צוקר;

יש כבר הסכמה לשנות את זה.

ש' גוברמן;

אני סבור שקביעה חד-משמעית שרק מפלגה רשאית להגיש רשימת מועמדים תהיה

חוקית, ובוודאי ובוודאי - - -

מי איתן;

סליחה שאני מתפרץ לדבריך. אנהנו כאן מערבבים דברים ומושגי יסוד. מפלגה

קמה . רק ביום שבו נרשמה. אתה מדבר כעת על זיקה של מפלגה שקמה להיסטוריה שלה,

לפקוד דין אבות על בנים.

שי ג וברמן;

בהחלט.

בסדר, אבל תהיה זהיר בטרמינולוגיה. אתה מדבר על שוויון בין מפלגות, ואתה

אומר שהשוויון הזה נפגע כי יכול להיות שלמפלגה חדשה היתה בעבר עמותה כזאת או

אחרות. אמנם באתי באמצע הדיון, אבל נראה לי שכולכם מכוונים בכיוון אחד ולא

רואים הרים שלמים של בעיות. אתן דוגמה. קמה קבוצה של תושבים בתל אביב להתנגד

לרדינג די. הם פועלים בתום לב נגד רדיג די. מתקרבות בחירות והם אומרים, נקים

רשימה לבחירות. קמה רשימה בשם רדינג די. חצי מהחברים התנגדו להקמת רשימה, רבו

עם החברים האהרים ואמרו; אנחנו בכלל לא רוצים להכנס לפוליטיקה, אתם רוצים רק

לקדם את עצמכם. והלכו הביתה. החלק הנותר הקים רשימה לבחירות, הצטרפו אליהם

חברים חדשים. עכשיו תבוא אליהם ותגיד; אתם אמנם מפלגה, אבל אתם אחראיים למה

שעשתה קבוצת רדינג די בעבר.

ני זוילי;

לא. ההגבלה היא רק 150 יום.



מי איתן;

זה גוף משפטי חדש.

ש' גוברמן;

מרימים מסך.

מי איתן-;

הביטוי חרמת מסך הוא הביטוי הכי מסוכן בהקשר הזה. הרמת מסך עלולה להיות

אסון לדמוקרטיה.

אי זנדברג;

מה שרוצים הוא למנוע ניצול תרומות שמפלגות לא יכולות לנצל. למה מנצלים

תרומות? לא רק לבניית תשתית, אינני חושב שאת זה אפשר לעצור. אנחנו לא רוצים

שתהיה זיקה ישירה בין רדינג די היום ובין המפלגה שתקום.

מי איתן;

רדינג די לא יכולה להעביר את הכסף. אסור לה. זאת תהיה תרומה מתאגיד.

אי זנדברג;

נכון. לכן נשאר רק השם. אפשר לאסור את השימוש בשם זהה.

היו"ר די צוקר;

אני רוצה לסלק הבחנה מלאכותית בינינו. אין כאן מי שרוצים בהמשך המצב

הקיים. כל הדיון הוא בשאלה מתי היום הקובע. 47 ימים יש ממילא. צריך לקבוע איפה

הגבול הנכון שימזער את הפגיעה בעקרונות.

שי ג וברמן;

אני מציע לקבוע בצורה חד משמעית, כאשר אומרים מפלגה - הכוונה למפלגה

שנרשמה, ולא רק הגישה בקשה להירשם. אחרת יוצרים שוב חוסר שוויון.

היו"ר ד' צוקר;

כי על הגשת בקשה לרישום אין שום מגבלות.

ת' גוזינסקי;

אנחנו קובעים מכשולים בדרך. התארגנות צריכה לעבור מבחנים מסוימים כדי

להירשם כמפלגה. במצב הקיים, גם למפלגה חדשה וגם ל-1500 בוחרים שמקימים רשימה

יש מכשולים. נדמה לי שלפי החוק למי שמקימים מפלגה יש מכשולים יותר גבוהים מאשר

לאלה שמקימים רשימה והולכים ישר לועדת הבחירות.

כדי להקים מפלגה די ב-100 חתימות.



ת' גוז'נסקי;

אבל צריך להגיש מצע, להקים מוסדות, תקנון. אם אנחנו מדברים על שוויון,

אני חושבת שמירוץ חמכשולים בדרך לאישור צריך להיות זהה. לא יתכן שמי שמגיש

רשימה ברגע האחרון נותנים לו מסלול מקוצר, או מסלול עם פחות מטלות. זה לא

הגיוני. המטלות צריכות להיות זהות.

היו"ר די צוקר;

לא קשה לאסוף 1500 חתימות. פעמיים בחיי חתמתי למפלגות שלא היתה לי שום

כוונה להצביע בעדן. חתמתי רק בגלל העקרון לאפשר התמודדות בבחירות.

הברים, שמענו כאן את רוח הדברים. הממשלה יודעת לפחות מה היא לא יכולה

לעשות. נדמה לי שיש הסכמה בדבר אחד - לשמור בלעדיות לנתיב המפלגתי. זה ההגיון

של חוק המפלגות, שהוא חוק חדש, הוא משותף לכל הבית הזה ולטוב ולרע הוא קובע את

כללי המשחק, כל עוד הם עומדים במבחנים החוקתיים. נשארת השאלה מהי המידה

שאינה עולה על הנדרש בהגבלת הזכות הזאת. בענין זה יש כמה דעות. אין בזה אמת

מידה אובי יקטיבית.

אני מבקש ממר ג וברמן וממר שהם לקראת הישיבה הבאה לנסות לברר למי מותר

לרוץ לבחירות ומתי. אם אתם לא רוצים לחזור לועדה, צריך לקיים בנושא זה לפחות

התייעצות בלתי פורמלית עם נציגי המפלגות שמגלים ענין בנושא.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:30)