הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 414

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי. הי בכסלו התשנ"ו (28 בנובמבר 1995). שעה 00;10

נכחו;

די צוקי- - היו"ר

א' גולדשמידט

י' לוי

ד' מרידור

מוזמנים; יהודית קרפ - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

לבנת משיח - משרד המשפטים

נצ"מ רחל גוטליב - סגנית היועץ המשפטי, משרד המשטרה

דייר יצחק סבר - משרד הבריאות

אל"מ דני בארי - תובע צבאי ראשי

אל"מ יואל מוזס - מפקח מצ"ח

אל"מ גז לקס - עוזר קמצ"ר לכליאה

רס"נ אביחי מנדלבליט - עוזר התובע הצבאי הראשי

סרן רועי גינות - הפרקליטות הצבאית

זאב ציגלברג - ממונה על יחידת הסמים, משרד האוצר

אורנה שנן - אגף המכס, משרד האוצר

יהודה לב - יועץ לנושא אכיפה, הרשות למלחמה

בסמים

רינת קיטאי - האגודה לזכויות האזרח

שמואל סף - לשכת עורכי הדין

ירון דוד - " " "

איריס דורי - " " "

י' בונן

ד' ואג

א' זכאי

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף האדם),

התשנ"ה-1995.



הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -

חיפוש בגוף האדם), התשנ"ה-1995

היו"ר ה' צוקר;

אני פותח את הישיבה. אנחנו ממשיכים בדיון על הצעת חוק סדר הדין הפלילי

(סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף האדם), התשנ"ה-1995.

אנחנו עוברים לפקודת המכס לניסוח ההחלטות.

ל' משיח;

אחת ההחלטות היתה בנוגע לצמצום סוגי חחיפושים שייעשו בידי חמכס. נכנסנו

למשא-ומתן עם רשויות חמכס ועם חמשטרח כדי להגיע לנוסח מוסכם. למרות חנוסח

חמופיע כאן חנושא טרם גובש חנושא.

בסעיף 17, 184(א), הוספנו בסיפא שחחיפוש ייערך על-ידי בן-מינו.

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו מאשרים את הסיפא בסעיף 184 (א), חחיפוש ייעשה על-ידי בן מינו.

לי משיח;

בסעיף 184(ב) קבענו; לערוך בגופו של אדם חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי. אנחנו

לא יודעים על איזה סוגים של חיפוש חיצוני וחיפוש פנימי מדובר, הסעיף נשאר פתוח.

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו עדיין לא מאשרים את סעיף 184(ב).

לי משיח;

סעיף 184(ג) נוסח מחדש בהתאם להערות של הבר-הכנסת מרידור.

י' קרפ;

החזרה בסעיף (ג) ש"חיפוש בגוף האדם... יעשה רק לפי סעיף זה" מיותרת, לדעתי,

משום שיש סעיפים אחרים שנותנים סמכויות חיפוש לסוהר ולשוטר. להערכתי, קביעה

מפורשת של סעיף שמשווה סמכויות של פקיד מכס לשוטר ומדברת על חיפוש מיוחד, תוך

הנחה שאנחנו צריכים להתמודד עם סעיפים אחרים על-ידי הוספת האמירה ש"ייעשה רק לפי

סעיף זה", עשויה להכניס אותנו לטכניקה שסוגרת את עצמה.

היו"ר ד' צוקר;

היה לנו חשש שמא הסמכויות רחבות מדי כאשר מדובר באיש מכס ולא בשוטר, למרות

שהוא עבר הכשרה. בינתיים אנחנו לא נוגעים בסעיף הזה.

ל' משיח;

אנחנו מציעים לא לגעת בחגדרות של חיפוש חיצוני וחיפוש פנימי.

לגבי ההגדרה של פקיד מכס לענין הלוחמה בסמים הוספנו את ענין ההכשרה.



היו"ר ד' צוקר;

אנחנו מאשרים את זה.

מתי תהיו מוכנים עם ההגדרות של סוגי החיפושים?

נצ"מ ר' גוטליב;

יש חילוקי דעות בין המשטרה לבין המכס. מר סגל איננו בארץ כרגע. אני מקווה

שנגמור את הנושא הזה עד השבוע הבא.

ל' משיח;

מחקנו את כל התוספות שנילוו לתחנת גבול. המונח "תחנת גבול" הוא המונח שקיים

בחוק הכניסה לישראל.

י' לוי;

האם "תחנת גבול" הוא דבר מוגדר? האם אפשר לראות את ההגדרה?

לי משיח;

זה מופיע בצווים של חוק הכניסה לישראל.

י' לוי;

ביקשנו דבר נוסף; להסדיר את היחס בין סעיף 184 לבין סעיף 186.

גבי קרפ דיברה על סעיף קטן (ג) לפיו בכל הסעיפים האחרים יעשו את החיפוש לפי

סעיף זה בלבד.

י' לוי ;

זאת אומרת, זה מצמצם את סעיף 186. אם כך, למה לא לצמצם את סעיף 186?

ל' משיח;

אני לא רוצה לגעת בסמכויות אחרות שאני לא יודעת מה הן ולמה הן משמשות.

י' לוי ;

למה אמרנו שנכתוב בסעיף 186; למעט חיפוש בגוף האדם? ההיגיון אומר שצריך לתקן

את סעיף 186 שהוא סעיף גורף שנותן למוכס סמכויות של שוטר וההקבלה צריכה להיעשות

שם ולא בסעיף 184.

היו"ר ד' צוקר;

זה אפשרי?

י' קרפ;

כן.



היו"ר ד' צוקר;

אם כך, אנחנו מקבלים זאת וההקבלה תהיה בסעיף 186 ולא בסעיף 184.

שי סף;

בסעיף (ג) החדש חסר האלמנט של החיפוש במי שלא נכנס ויוצא אלא הגיע לשטח

הטריטוריאלי של המדינה כמו אוניה או מטוס.

ל' משיח;

לא ניתן לערוך חיפוש בגוף מחוץ לטריטוריה.

ש' סף;

מטוס אלגיירי עומד על המסלול, בתוכו 4 דיילים עם 10 ק"ג הירואין ואתה לא יכול

לחפש. יש סמכות לבצע חיפושים בכלים כאלה אבל איו הגדרה לגבי חיפוש בגוף.

היו"ר ד' צוקר;

הם לא ביקשו את זה, למה להרחיב להם?

ש' סף;

אם רוצים להילחם בסמים, לא יעלת על הדעת שאי-אפשר יהיה לעשות זאת.

היו"ר ד' צוקר;

אין בקשה כזאת ואני לא מתייחס לזה.

י' לוי;

אין הגדרה של "תחנת גבול" בחוק הכניסה לישראל.

היו"ר ד' צוקר;

גבי משיח אמרה שיש הגדרה כזאת בצווים. אנחנו רוצים לדעת מתי תחנת מכס מתחילה

ומתי היא נגמרת.

יי לוי;

לא מצאתי את זה.

א' שנן;

זה לא מופיע בשום חוק. בחוק הכניסה לישראל נאמר; כניסה לישראל תהיה באחת

מתחנות הגבול האלה, ואז מופיעה הרשימה.

י' לוי;

יש בצו רשימת מקומות של תחנות גבול, אין הגדרה טריטוריאלית. אם נותנים פה

סמכות של בדיקה פנימית למוכס, אני חושב שראוי שזה יוגדר.



היו "ר ד' צוקר;

בשבוע הבא נמשיך לדון בענין של המכס. כשאנחנו כותבים: תחנת גבול או תחנת

מכס, אנחנו רוצים לדעת את התחומים שלה, מתי היא מתחילה ומתי היא נגמרת.

בפעם הבאה אנחנו צריכים לגמור את הנושאים הקשורים בהגדרה של תחנת הגבול,

והגדרה של החיפושים המותרים לאיש המכס.

אנחנו עוברים לחש"צ. מונח בפנינו נייר שהוא פרי עבודת מטה של הצבא.

לסעיף 245א(א). בדיון הקודם ביקשה הוועדה להבהיר בתוך החש"צ עצמו שחיפוש

בגופו של חייל ייעשה רק על-פי החוק שבו אנחנו עוסקים סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף

החשוד, ולכן נוסף סעיף קטן (א),

סעיף קטן (ב) הוא העתקה של מה שהיה קודם לכן בנוסח המקורי סעיף 245א, שלא היו

בו סעיפים קטנים. בדיון הקודם התעוררה בעיה של הדרגות ומי במשטרה הצבאית שווה

בדרגתו לקצין משטרה במשטרת ישראל. לאחר עבודת מטה ודיון אנחנו מבקשים להשאיר את

המצב כפי שהוא היה בהצעה המקורית. מפקד מצ"ח נמצא פה והוא יוכל להסביר.

הדרגות של הצבא הן בדרג יותר נמוך מזה שאישרנו למשטרה. בפעם הקודמת ביקשנו

סימטריה ולפי זה היה צריך להיות כאן רב-סרן, אבל נראה שהצבא מתנגד לזה.

סעיף קטן (ג) בא להחליף את מה שהיה סעיף קטן (3), סעיף 250ב שביקשנו להוסיף.

הובהר בוועדה כי העובדה שאנחנו מחילים סעיפים ספציפיים מתוך החוק העיקרי על ההסדר

לפי סעיף 250א, עלולה ליצור אי-הבנה כלשהי ולכן הוספנו סעיף קצת שונה והוא סעיף

קטן (ג).

אני קורא את סעיף קטן (א). (קורא את הסעיף).

אני חושב שצריך לנסח פה ניסוח פוזיטיבי: על חיפוש בגופו של חייל יחולו

הוראות חוק סדר הדין הפלילי וכו', כלומר החלת הוראות.

הנוסח נלקח מתוך סעיף 2 לחוק העיקרי שאומר: "אין עורכים חיפוש בגופו של חשוד

אלא לפי חוק זה", זה הועתק משם.

יש סעיפים אחרים שמסמיכים לעשות חיפוש וזה נכנס למכלול של סעיפים אחרים.

שתי שאלות: 1. מהי ההגדרה של חייל? 2. מה קורה כשצריך לחפש בגופו של סגן

אלוף, האם יאשר את זה סרן?



סרן ר' גינות;

ההגדרה של חייל נדונה כאשר דנו פה בסעיף ההגדרות. בהגדרה של "קטין" בחוק הזה

כתוב: "מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, למעט חייל כהגדרתו בסעיף 1 לחוק השיפוט

הצבאי, התשט"ו-1955". חוק השיפוט הצבאי מגדיר מי הם חיילים.

א' גולדשמידט;

מילואימניק נכנס בהגדרה הזאת?

אל"מ ד' בארי;

אם הוא בשירות פעיל, חוק השיפוט הצבאי חל עליו. חייל הוא כל אדם שחוק השיפוט

הצבאי חל עליו מכוח סעיפים 1 עד 16 לחש"צ.

היו"ר ד' צוקר;

מה קורה אם צריך לחפש על גופו של תת-אלוף בחיל אוויר?

אי גולדשמידט;

בסעיף קטן (ב) אתה מאשר אפשרות חיפוש למי שדרגתו סרן, הוא יאשר חיפוש בגופו

של קצין בכיר?

אל"מ ד' בארי;

בהחלט, אם הוא באמת חשוד והוא נעצר, הדרגה איננה קובעת לעניו החיפוש. אין

בעיה בענין הזה.

י י לב;

מה עם אזרח עובד צה"ל שעליו לא חל חוק השיפוט הצבאי?

אל"מ ד' בארי;

הוא חל באופן מוגבל.

היו"ר ד' צוקר;

לצורך חיפוש סמים זה חל עליו?

אל"}מ ד' בארי;

אם הוא נמצא בבסיס ומחזיק בסמים - כן.

אי גולדשמידט;

להבהרה, אנחנו מדברים כאן על חיפוש בגוף?

היו"ר ד' צוקר;

נכון.

מה ההסדר לגבי חיפוש על גוף בחש"צ?

אל"מ ד' בארי;

יש הסדר מפורש בחש"צ.

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו מאשרים את סעיף קטן (א).

אנחנו עוברים לסעיף קטן (ב). בפעם הקודמת ביקשנו שהדרגות תהיינה סימטריות

לדרגות במשטרה ואנחנו עדיין עומדים על זה, לא ראי נו סיבה להפחית בדרגות בצבא.

אל"מ ד' בארי ;

היינו מודעים לזה ואנחנו מבקשים מאנשי המשטרה הצבאית להציג את הענין.

אל"מ י' מוזס;

המטרה היא ברורה - שלא תהיה כניסה של סמים לצבא. ברור גם הצורך בהפרדה בין

מה שהנוער מרשה לעצמו לפני הגיוס במסגרת האזרחות לבין מה שניתן לעשות במהלך

וקשירות הצבאי. הטענה שלנו היא שסדר הדרגות בצבא שונה לחלוטין מאשר במשטרה החל

בכך שמפכ"ל המשטרה הוא רב-ניצב בדרגתו ומפכ"ל המשטרה הצבאית, לצורך הענין, הוא

תת-ניצב, כבר כאן יש פער של שתי דרגות. כך זה לכל אורך המסלול: ראש אח"ק במשטרה

הוא ניצב, ראש אח"ק במשטרה הצבאית, לצורך הענין - שזה אני - הוא ניצב משנה.

היו"ר ד' צוקר;

בכל הכבוד, המשטרה היא מערכת לאומית.

אל"מ י' מוזס;

בהחלט, אנחנו מדברים על המערכת שלנו שהיא יותר מצומצמת. הבסיסים של מצ"ח

הפרוסים בכל הארץ מאויישים בחלקם על-ידי אנשים בדרגת סגן כשהתקן שלהם הוא סרן או

רב-סרן. זו המציאות ולא ניתן לגזור גזרות שאי-אפשר יהיה לעמוד בהן.

היו"ר ד' צוקר;

שזה יהיה מפקד בסיס משטרה צבאית או קצין משטרה שדרגתו רב-סרן.

אל"מ י י מוזס;

יש מקומות מרוחקים שבהם אין סרן, כמו בסיס בערבה שחולש על כל אזור אילת.

יש בעיה עם זה.

י' לוי ;

בסעיף פה אנחנו נותנים סמכות למפקד בכל דרגה. כתוב פה:"למפקד בסיס משטרה

צבאית או לקצין משטרה צבאית שדרגתו לפי תקן היא סרן לפחות". אם באותו רגע המפקד

הוא סג"מ, גם לו מותר. זה מה שכתבתם.

כתבנו: מפקד משטרה צבאית במינוי סרן, הוא חייב להיות מפקד בסיס.

היו"ר ד' צוקר;

בלי קשר לגודל המערכת השאלה היא מי מתיר חיפושים מסוימים בגופו של אדם כאשר

יש או אין סירוב, במקרה האדם הזה לבוש מדי זית. אנחנו רוצים שהדרג האהראי שנותן

אישור לחיפוש - בלי קשר להיקף המערכת שאתה שולט עליה ולכן העניו של המפכ"ל לא

רלוונטי - יהיה כזה שהאחריות שחלה עליו היא לא של סגן, ששיקול הדעת יהיה אחר והוא

יהיה יותר בוגר, בגלל אופי החיפוש.

י' לוי;

אפילו אם הוא מפקד תחנה?

היו"ר ד' צוקר;

הייתי רוצה שזה יהיה יותר אבל זה מתנגש עם המציאות.

י' לוי;

למפקד בסיס אתם נותנים סמכויות רחבות מאוד כמו סמכויות מעצר ובענין החיפוש

אותם אומרים שזו צריכה להיות דרגת מינימום.

ש' סף;

הבעיה היא שסגן, מנוסה ככל שיהיה, גילו עדיין צעיר. אני רואה מצב שמחפשים

חייל בכוח אחרי שסגו נתו את ההוראה ואחר-כך הוא אומר: טוב, שגיתי. אם היה לו

מקרה אחד כזה בשנה הוא היה נזהר כמו ברותחין, אבל במשך היום רבים יכולים להגיע

לתהנות מעצר כאלה ובמשך ההודש עשרות או מאות. שיקול הדעת של מי שנותו הוראה של

החוק הזה, כמו להפשיט אותו עירום או לחטט בנקבים, צריך להיות בדרגה כזאת שאנחנו

סומכים על שיקול דעתו. אם הייתם אומרים שזה סגו בגיל 40 לא היתה לי בעיה כי הוא

צבר המון ניסיון, יש מילואימניקים כאלה.

אסור לשכוה שמדובר בצבא-הגנה-לישראל והסמכויות של אותו סגו בצבא הו הרבה מעבר

לחיפוש בגופו של אדם, הוא אחראי על חיי אדם, הוא נותן הוראה לפתוח באש. מה אנחנו

נכנסים לקטנות כמו הנושא של חיפוש?

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו מקפידים גם על "קטנות" ועל כבודו של אותו חייל, כשהוא נלחם נגד הערבים

לא נקפיד על "הקטנות" הללו כי אז התפקיד שלו הוא לנצח.

יש הכנה והכשרה לאותם קצינים שמשמשים בתפקידים האלה, המיון שלהם הוא מאוד

קפדני.

אנחנו חיים בגוף שנותן סמכויות רחבות מאוד לאנשים צעירים בגיל בכל המישורים

בהם הגוף הזה מתפקד, לא רק בלחימה אלא גם בענייני שיגרה אחרים. החייל צריך

להישמע למפקד הזה בכל מיני הוראות שבשיגרה שאינו קיימות באזרחות.



היו"ר ד' צוקר;

כמה בסיסים יש לכם?

אל"מ י' מוזס;

יש לנו תשעה בסיסים.

היו"ר ד' צוקר;

נעבור על הדרגה של מפקדי הבסיסים מהדרום לצפון.

אל"מ י' מוזס;

יש פה מפת פריסה. באילת יושב סגן, התקן הוא סרן; באורים יושב סגן, התקן הוא

רב-סרן.

היו"ר ד' צוקר;

זאת אומרת שאנחנו יכולים לקבוע כאן שזה יהיה סגן-אלוף אבל בפועל ישב שם סג"מ?

אל"מ י' מוזס;

אותו סגן אחראי על ניהול דקירות רציניות במקרי מוות, בתאונות אימונים וכל דבר

אחר שהוא פלילי. כל האנשים שמגיעים למצ"ח הם מאוד איכותיים.

בבאר-שבע יושב רב-סרן, התקן הוא רב-סרן; ביואב יושב סגן, התקן הוא סרן;

בצריפין יושב סרן, התקן הוא רב-סרן; בירושלים יושב רב-סרן ; ביפו יושב רב-סרן;

בבירנית יושב סגן.

היו"ר ד' צוקר;

ביתר המקומות אין בעיה.

אי גולדשמידט;

איפה החיפוש מתנהל ומה התהליך?

אל"מ י' מוזס;

יש מצב בו החיפוש יכול להתרחש בבסיס חקירות של משטרה צבאית, או בעת פעולת

מניעה בבסיס צבאי כלשהו, זה לא יכול להתררוש במקום אזרחי. יש מצב נוסף כאשר זה

יכול להתרחש בחדרי המעצר.

א' גולדשמידט;

יש לך חשד בחייל שנמצא בביתו בחופשה בבגדים אזרחיים, למי יש סמכות לחפש?

אל"מ י' מוזס;

אני לוקח אותו אלי לבסיס.

די מרידור;

איזה הולך לחפש חייל בביתו כי הוא לא הגיע לבסיס, המשטרה הצבאית באה לחפש אותו

והיא מצאה לו סמים בידיים, אתה רשאי לעשות לו חיפוש סמים או לא?



אל"מ י' מוזס;

אני חושב שכן, כי זו עבירה על החוק.

אם כך, המשטרה הצבאית יכולה לעשות את החיפוש גם בבית שלו.

ש' סף;

הוא לא רשאי לעשות חיפוש בבית.

החיפוש בבית נעשה על-ידי צ!- של שופט.

די מרידור;

גם אם אתה רואה אותו מבצע את העבירה?

אל"מ י' מוזג;

אם אתה רואה אותו מבצע עבירה זה כמו שאני רואה אזרח שמבצע עבירה.

היו"ר ד' צוקר;

חיפוש בגוף אתה רשאי לעשות? גם בבית?

קריאה;

רק עם צו.

אל"מ ג' לקס;

עריק ניתן לחפש רק עם פקודת מעצר של שופט צבאי בדרגת סגן אלוף.

די מרידור;

שופט צבאי גם מכשיר את החיפוש בבית?

אי גולדשמידט;

אם אתה נמצא בבית מכוח צו של שופט צבאי בדרגת סגן אלוף בחיפוש שאיננו קשור

לסמים, ואתה חושב שהאיש מטמין בגופו סמים והוא יכול להיכנס לשירותים ולהיפטר מהם,

האם מותר לך לחפש בגוף שלו באותו רגע?

אל"מ ג' לקס;

אם יש לך חשד סביר. אוט-! מעכב אותו, לוקח אותו אתך לתחנה ובתחנה עצבנה אתה

מבצע חיפוש.

אי גולדשמידט;

הוא אומר לך; סליחה, אני הולך רגע לשירותים?



אל"מ ג' לקס;

יש לי חשד שיש עליך סמים ואתה עצור, כי הרי יש לי

פקודת מעצר לעצור אותו כעריק.

אל"מ ד' בארי;

זה לא פותר את בעיית הדרגות כי אלה שבאים לעצור הם סמלים.

אל"מ ג' לקס;

הזמינות של המפקדים ברמה התפעולית בבסיסי המשטרה הצבאית, מצ"ח ובתי-הסוהר,

היא סגן, במקרה הטוב סרן, ועם הקצונה הזאת אנהנו מבצעים את העבודה. יש מעט מאוד

רבי-סרנים במרהב גיאוגרפי נתון, אפשר לראות זאת לפי התקינה וגם באיוש עצמו. בבסיס

כמו כלא 4 יש סגן ומ"פ בכיר שבדרך כלל הוא רב-סרן. לא ניתן לחשוב על כך שבמציאות

התפקודית היומיומית על כל מקרה שצריך לבצע הליך כזה נפסיק את העבודה.

סגן מפקד בסיס הוא איש בסדיר?

אל"מ ג י לקס;

הם קצינים בסדיר שמוכשרים לכך ועברו מסלול פיקודי. מפקד בסיס הוא סגן במינוי

סרן בקבע והוא עבר מסלול פיקודי והכשרה.

כל מפקדי הבסיסים הם אנשי קבע?

אל"מ ג' לקס;

בהחלט, יש מקרים מעטים בהם במהלך המעבר לשירות קבע הוא מתמנה למפקד בסיס אבל

מדובר על בסיסים קטנים. אנהנו מבצעים את העבודה היומיומית עם מה שקיים במציאות.

היו"ר ד' צוקר;

אתה אומר שהתביעה שלנו לדרג אחד גבוה יותר היא לא ריאלית?

אל"מ ג' לקס;

זה יגרום לנו קשיים חמורים.

ד' מרידור;

אנחנו צריכים להחליט על אחת משתי דרכים; הדרך האחת, להכריח את הצבא לשים שם

סרנים, זה אפשרי, לצבא אין חוסר בתקנים; הדרך השניה, לבדוק, לא רק באמירה, מה

ההכשרה לצורך חוק החיפוש החדש שיקבלו אנשים כאלה, הכשרה שתחפה על הגיל הצעיר של

האנשים ולא תינתן רק על-ידי הצבא אלא בשיתוף משרד המשפטים וכל מי שעוסק בזה.

י' לוי ;

אני רוצה לשאול; מה התדירות של מקרים בחיפוש בצבא? האם המפקד באילת, או

בערבה, נתקל בזה אחת לשבוע או אחת לשמיטה? הנתון הזה חשוב כי אם מדובר על חמישה

מקרים ביום, זה משהו אחר. האם לא ניתן לקבוע שלושה-ארבעה בסיסים גדולים - כשבטוח

שלא יהיו שם סגנים - ואליהם נזרים את כל אלה שצריך לבצע בהם חיפוש?



אל"מ י' מוזס;

מישור אחד כאשר יש חשדות וזו יחידת יעד

שבה הדבר נעשה אחת לחודשיים, אם זו יחידת יעד מודיעינית ויש ידיעות שהרבה פרטים

משתמשים בת בסמים; מישור אחר הוא רנדומלי שנעשה אחת לשנה בכל יחידה צבאית, על-פי

תכנית עבודה.

היו"ר ד' צוקר;

באיזו תדירות מפקד באילת או בטבריה נדרש לאשר חיפושים?

אנחנו עושים פעולות בסדר גודל של 1000 בשנה ואת זה צריך לחלק לתשע.

י' לוי;

1000 פעולות של חיפוש בגוף בשנה?

פעולות מניעה.

אני לא מדבר על פעולות מניעה.

לא מדובר על מניעה, מדובר על חיפוש מוגדר, מוציא חומר מהציפורניים, עושה

בדיקה חזותית של גופו העירום. כמה חיפושים כאלה יש בשנה?

יש עשרות בודדות.

אם אלה עשרות בודדות, יכול להיות שלמפקד באילת יהיה מקרה אחד בשנה וכך אנשים

גם לא צוברים ניסיון.

לא צריך לשכוח שגם במשטרה יש הרבה מקומות וישובים שהמפקד הבכיר בהם הוא

רב-סמל ולא נותנים לו את הסמכות הזאת, כמו ראש-העין, אריאל, קצרין.

מה יקרה אם נתעקש על עמדתנו לגבי עשרות המקרים שנעצרו באילת, בירדן, בירושלים

ובטבריה?

מדובר במקרים דחופים לא רבים כי אם לא מדובר במקרים הדחופים אפשר היה להעביר

זאת לדרג הבכיר. היות ואלה מקרים ספורים, זה אומר שהדברים נעשים רק במקרים

חריגים בהם יש חשד ממשי. מאחר שכך, אם נדחה את המקרים הדחופים אנחנו עלולים

לגרום מזק. לכן צריך לשים דגש על ההכשרה ולא על הדרגה, מה גם שההכשרה נעשית.



י' לוי;

נניח שהעצור באילת נעצו- במוצאי-שבת והסגן נמצא בדיוק בחופשה עד יום שלישי.

מי מבצע את החיפוש?

אל"מ ד' בארי;

יש בעיה אמיתית, לא יעשו את זה. זה עלול להיות בכל מקום.

י' לוי ;

אין דבר כזה במשטרה, שם מזעיקים מישהו מהאזור. אנחנו עוסקים פה בכבוד האדם

ובנושאים דחופים ולא יכול להיות שכאשר מפקד הבסיס נמצא שלושה ימים בחופשה המקרה

הדחוף לא יטופל, גם לא על-ידי רב"ט או תורן.

אל"מ ד' בארי;

תמיד יש מפקד תורן קצין.

כתוב פה "מפקד בסיס", זה לא מפקד תורן.

יש לי הצעת פשרה שאולי תתקבל על דעתכם: אם הקצין שאמור לאשר את החיפוש הוא

רב-סרן, אין בעיה; אם הקצין הוא בדרגה שפחותה מזו של רב-סרן, הוא צריך לקיים

הליך של התייעצות. הוא יטלפן ויגיד: אני עומד לבצע כך וכך, אלה הנסיבות.

כלומר, תהיה חובת התייעצות ובתור קצין הוא יצטרך לעשות שיקול-דעת נוסף ולהרים

טלפון. זו פשרה בין הצרכים של הצבא ובין הצורך לשמור על כבוד האדם.

זה בהחלט ישים.

אני מתקשה לרדת מהמגבלה הקיימת לגבי המשטרה. אני חושב שחייל הוא אדם.

חייל מקבל את היחס הנאות והוא ימשיך לקבל אותו. אני לא חושב שמתן סמכויות

למפקדי תחנות - שממוינים היטב ומוכשרים לכך - בצירוף חובת ההיוועצות שהוצעה כאן

יפגעו בזכויותיו של החייל.

לדעתי, לא צריך לרדת מן הדרגה הגבוהה כי מצבו של העצור, אם במיתקן ואם במסגרת

החקירה, יותר קשה מאשר עצור אזרחי.

בכל בסיס מצ"ח או משטרה צבאית יש גם שוטרות?



אל"מ י' מוזס;

כן.

כלומר, אם מדובר בחיפוש בחיילת הרי שערוכים מיידית לחיפוש ולא צריך להקפיץ את

החיילת לבאר-שבע או לבסיס אחר?

אל"מ ג' לקס;

יש שוטרות בכל בסיס.

י' קרפ;

לגבי המשטרה קבענו רב-פקד, או פקד שממונה על יחידת החקירות. אפשר לעשות את

ההקבלה הזאת בצבא?

אפשר לעשות זאת אם הולכים על מינוי. אם המינוי הוא של סרן הממונה על היחידה,

אפשר לעשות את זה. רוב הקצינים שממונים על היחידות הם סגנים במינוי סרן. הם

ממלאים במקביל תפקיד של פקד אבל הם סגנים בפועל ובכתף.

ר' קיטאי;

אולי יש אפשרות להפריד בין הסמכויות הנתונות לקצין משטרה. בחלק הנוגע לפנייה

לבית-המשפט בבקשת היתר לחיפוש פנימי מי שצריך להחליט הוא קצין שהדרגה שלו היא

רב-סרן, גם יש די זמן לעשות את זה; בכל שאר הדברים זה יהיה סרן עם חובת

היוועצות.

י' לוי;

מה פירוש הדחיפות? צריך לחפש באותה דקה, בחמש השעות הקרובות, או באותו לילה?

לגבי חיפוש פנימי צריך על-פי רוב היתר של בית-המשפט.

היו"ר ד' צוקר;

רק אם הוא לא מסכים.

י' לוי;

אני שוקל להציע למשטרה הצבאית שחיפושים בגוף ייערכו בשלושה מקומות בארץ:

בבאר-שבע, בחיפה ובגוש דן ואת עשרות המקרים ינתבו לשם, כלומר, לא צריך לעשות

חיפוש פנימי בכל מקום. חיפוש פנימי פעמים דורש מרפאה, פעמים דורש תנאים סניטריים

מסוימים ולא תמיד התנאים האלה יהיו בערבה או באילת.

אל"מ ד' בארי;

אין לנו בעיה עם חיפוש פנימי כי צריך ללכת לבית-המשפט.

היו"ר ד' צוקר;

אני שואל את צה"ל: האם נראה לכם שנעשה הבחנה בין החיפוש הפנימי שידרוש את

הדרג הגבוה יותר, לבין החיפוש החיצוני בגוף עם היוועצות?



אל "מ ד' בארי;

זה לא מפריע לנו.

ד' מרידור;

חיפוש חיצוני הוא לרבות בדיקה חזותית של גופו העירום.

היו"ר ד' צוקר;

כן, אז בא ענין ההיוועצות.

ד' מרידור;

אני לא יודע מה אומרת ההיוועצות.

א' גולדשמידט;

אני לא מציע פה סמכות מאשרת, זו חובת היוועצות ולא חובת אישור. הסגן באילת

צריך לקיים את כל הפרוצדורה עד לאישור ובמהלכה הוא צריך להיוועץ.

היו"ר ד' צוקר;

זה מחייב את הסגן באילת לספור קודם עד עשר.

שי סף;

אני מדבר על החיפוש החיצוני בו החוק מחייב תנאי מרפאה ולכן גם אישור רופא,

אני מדבר על מנשך שיניים, גזירת ציפורניים, לקיחת חומר מהנחיריים, לקיחת שיער.

במקומות בהם הדרגה היא סגן, יש מרפאה ורופא צבאי בסביבה הקרובה?

היו"ר ד' צוקר;

בכל הבסיסים האלה יש מרפאה ורופא?

אל"מ ד' בארי;

בקרבת מקום יש מרפאות צבאיות.

שי סף;

אם אני צריך לטלטל את החייל חצי שעה לחפש רופא או מרפאה, באותו הזמן יכול

להגיע רב-סרן.

היו"ר ד' צוקר;

מסתמן פה שהחיפוש החיצוני ייעשה בפרוצדורה הבאה; אם הוא מסרב א. יש צורך

בקצין שעבר את ההכשרה המתאימה; ב. אחרי היוועצות עם מי שדרגתו היא רב-סרן במקרה

שדרגתו של הגורם המאשר היא פחות מזה. ההיוועצות איננה אקט טכני אלא הוא יטלפן

ויפרט למה החייל מסרב, האם חייבים להפשיט אותו או לא וכן הלאה.

י' לב;

אני מבין שהוא חייב לתעד את זה.

לגבי החיפוש הפנימי אנחנו עומדים על כך שהדרגה תהיה רב-סרן.

י' דוד;

אם חובת ההיוועצות היא חובה טלפונית אני חושש שיווצר נוהג כזה - שקיים בהרבה

תחומים - שהם ביניהם ידאגו לכך שהם כבר "התייעצו".

היו"ר ד' צוקר;

גם אנחנו היינו בצבא, יכול להיות שאתה צודק.

א' גולדשמידט;

אבל אי-אפשר לקחת את הפרת הנורמה כנורמה. הוא יכתוב זכרון דברים שהוא קיים

התייעצות וההנחה היא שהוא אומר את האמת.

היו"ר ד' צוקר;

בפעם הבאה נקבל את הנוסח של משרד המשפטים לענין הזה.

אנחנו עוברים לסעיף קטן (ג). (קורא את הסעיף). מה אומר סעיף 250א?

רי גינות;

זה ההסדר הקובע שסגן אלוף במשטרה הצבאית, או קש"ב במשטרה הצבאית יכול להוציא

צו שמורה לחייל למסור שתן או טביעת אצבעות כדי לגלות אחזקה של סמים במקרה שהתעורר

חשד לכך.

היו"ר ד' צוקר;

סעיף 250א(א) המקורי אומר; "סבר קצין שיפוט בכיר המשרת בחיל המשטרה הצבאית

כי בדיקות לפי סעיף זה דרושות כדי לגלות החזקה או שימוש על-ידי חייל בסם מסוכן

כמשמעותו בפקודת הסמים המסוכנים... רשאי הוא לצוות על כל חייל - בין בנקיבת שמו

ובין בדרך אחרת - להיבדק בדיקות אלה. (ב) שר הבטחון, באישור שר הבריאות, יקבע

בתקנות את הבדיקות לפי סעיף זה, את אופן עריכתן ואת התעודות שיינתנו על

תוצאותיהן". אלה הבדיקות הרנדומליות?

אל"מ ד' בארי;

אלה הבדיקות שנערכות אם יש חשד כלשהו נגד החייל, לא נגד היחידה.

היו"ר ד' צוקר;

החשד הוא קונקרטי?

די מרידור;

האם יש חשד או אין חשד?

היו"ר ד' צוקר;

הוא "סבר" שזה דרוש.



אל"מ ד' בארי;

הבסיס לא חייב להיות חשד סביר - בג"צ קרמר- מספיק שיש חשד שאיננו מגיע עד

כדי חשד סביר, למשל מידע מודיעיני בקשר לחייל מסוים שעושה שימוש בסמים מסוכנים,

אז קצין שיפוט בכיר במשטרה הצבאית מוציא צו שדורש ממנו לתת דגימות.

י' קרפ;

מה ההבדל בין ההסדר הקיים ב-250א(א) לבין ההסדר המוצע עכשיו בסעיף קטן (ד)(1)

ששולל כל צורך בחשד?

אל"מ ד' בארי;

סעיף קטן (ד)(1} מדבר על פעולות מניעה כי אנחנו רואים את הצבא כגוף שצריך

להיות נקי מסמים ומתכוונים לזה, לכן עורכים בדיקות מדגמיות ללא כל חשד. ההבדל

הוא בכך שמציעים לחיילים שאין כל חשד נגדם להיבדק בדיקות סמים מדגמיות והם רשאים

לסרב, אם הם מסרבים זה איננו משמש בסיס לנקיטת צעד כלשהו נגדם, לא פיקודי ולא

פלילי. לבדיקות אלה יש אפקט מניעתי, גם האמריקאים עורכים בדיקות כאלה.

די מרידור;

אם החייל מסרב, אני כמפקד שלו לא אסיק שהוא מסתיר משהו ואנקוט צעדים נגדו?

אני לא אנקוט בצעדים משמעתיים אבל בוודאי שאעשה משהו.

אל"מ ד' בארי;

לא נוקטים צעדים אבל יש לחץ חברתי.

די מרידור;

בחברה שלנו מי שאומר שהוא לא רוצה להיבדק בענין סמים יש לו בעיה חברתית,

אומרים שהוא לא העז להגיד את זה.

אל"מ ד' בארי;

יש 20 אלף בדיקות כאלה בשנה למסכימים להיבדק.

היו"ר ד' צוקר;

מתוך אלה כמה משתמשים בסמים?

אל"מ ד' בארי;

נמצא שאחוז המשתמשים בסמים הוא די נמוך, 0.6%.

די מרידור;

הזכירו כאן את הפסיקה של קרמר שאני לא מכיר אותה. המגבלה של הפסיקה, שהיא

דנה בחוק קיים והיא צריכה לפרש אותו כי במקום אחד כתוב חשד סביר, במקום אחר כתוב

חשד. אני חושב שיש מקום לשני סוגים של בדיקות; האחת, במקום שיש חשד - כל חשד

הוא סביר; האחרת, בדיקה מדגמית. אני לא מבין למה צריך את מצב הביניים. בעיני,

ידיעה מודיעינית שאיננה מופרכת היא חשד סביר, כשלמשטרה יש ידיעה מודיעינית שראובן

משתמש בסמים היא בודקת, היא לא מחכה להצלבות כדי לבדוק, זה חשד סביר לפי כל קנה

מידה, לדעתי. אם זה מופרך, זה לא חשד סביר.



ש' סף;

חשד וחשד סביר- הם שני דברים שונים. חשד, זה כאשר השכן מרים טלפון למשטרה

אני שונא אותו, הוא משתמש בסמים. זה חשד אבל זה לא חשד סביר שעומד

בקריטריונים.

די מרידור;

אני מוכן להגיד שאם כאשר שכן מטלפן המשטרה לא עושה בדיקה אז רבים מהעבריינים

לא היו נעצרים, כי ברוב המקרים מישהו מטלפן ומוסר למשטרה דברים.

דווקא בגלל שקיים מצב שלישי טוב שתישאר ההגדרה הזאת. אם מורידים את המלה

חשד", נשאר "חשד סביר", או מניעה.

בית-המשפט לא יודע לעמוד בקטיגוריות כאלה. הוא יודע שיש חשד, הוא יודע שאין

חשד, כמו בבדיקה המדגמית. בפסק-הדין קרמר שהוזכר כאן כנראה שבית-המשפט אמר

"סבר". מה זה "סבר"? חשד. אין חשד שהוא לא סביר, אם הוא לא סביר אז הוא לא חשד.

לכן, בית-המשפט אמר דבר שלא היתה לו ברירה אלא להגיד אותו בגלל הסעיף הקיים.

על-פי הנוסח כאן החיפוש איננו כפוף להוראות סדר הדין הפלילי ולכל מה שאמרנו

עד עכשיו.

הוא יהיה שונה רק לגבי דרישת החשד. לפי הקביעה שלנו בחוק הכללי כל היפוש

שנקבע לו הסדר שונה הוא גובר לענין ההסדר השונה אבל לא לגבי עניינים שלא נקבע להם

הסדר שונה.

החוק העיקרי איננו חל פה במקרה של הבדיקה המדגמית, הוא חל רק על חשודים.

אני מציע למחוק את סעיף קטן (ג).

ולא להשאיר את מצב הביניים?

לא, אני משאיר אותו בסעיף 250א.

אם אתה מוריד את סעיף קטן (ג) אתה מגביר את אי-הבהירות.



אל"מ ד' בארי;

אם סעיף קטן (ג) לא משנה בדבר, עדיף להשאיר אותו כדי למנוע ויכוחים מיותרים.

י' לוי;

אם אנחנו קובעים את סעיף קטן (ג), מישהו יכול להבין שהחיפושים לפי סעיף 250א

יש להם דין שונה מאשר הכללים שנקבעו בחוק העיקרי. אנחנו לא רוצים את זה. לכן

אני מציע להשאיר את אי-הבהירות רק בגלל שאנחנו לא עוסקים עכשיו בשינויים בחוק

השיפוט הצבאי. אם נמחק את סעיף קטן (ג) הרי כל ההוראות של החוק העיקרי שלנו

יחולו גם על 250א משום ש"סבר" זה חשד.

די מרידור;

זה לא ברור, בחוק העיקרי כתוב שאם יש הסדר שונה אז יחול ההסדר השונה.

י' לוי ;

ההסדר השונה כאן הוא רק לגבי הוראת החיפוש ולא לגבי שאר הדברים.

היו"ר ד' צוקר;

ההסדר השונה הוא רק לענין החש"צ.

רס"נ אי מנדלבליט;

סעיף 127(א) מטיל סנקציה עונשית של שנה או שנתיים מאסר על מי שמסרב לעשות

בדיקה על-פי הוראה של קש"ב.

אל"מ ד' בארי;

סעיף 250א הוא הסעיף המפעיל את סעיף 127. הפסיקה במקרה של קרמר עשתה הבחנה

בין חשד סביר לבין חשד שהוא ברמה שונה. אני ממליץ להשאיר את הסעיף הזה כדי למנוע

התדיינות מיותרת בבתי-הדין.

רס"נ אי מנדלבליט;

סעיף קטן (א), שהוכנס בעקבות פניית הוועדה בדיון הקודם, הוא דבר שגור ואם גם

אם הוא לא היה מופיע ברור שהחוק העיקרי חל. באותה מידה סעיף קטן (ג) מבהיר דבר

שהוא כבר ברור. אם הבהרנו שהכלל של החוק חל, רצוי להבהיר את הדברים גם בסעיף קטן

(ג).

סעיף 250א עוסק בסבירות החקירתית של הקצין שמבקש את הבדיקה לכן זה איננו קשור

ל"חשד סביר" וצריך להשאיר אותו בצד.

השתכנעתי שאם סעיף קטן (א) נחוץ הרי גם סעיף קטן (ג) נחוץ.

אנחנו עוברים לסעיף קטן (ד). (קורא את הסעיף). איזו דרגה היא של "קצין

משטרה צבאית שהינו קצין שיפוט בכיר"?



אל"מ ד' בארי ;

לפחות מינוי רב-סרן.

הי ו "ר ד' צוקר;

איזה בדיקות אלה?

אל"מ ד' בארי;

אלה הבדיקות המדגמיות.

כתוב פה שיש סמכויות מסוימות והאמוה בסעיף קטן (א) ובהסדר לפי סעיף 250א לא

יגרעו מהן. מאייו נובעות הסמכויות האלה? איפה הן כתובות?

אל"מ ד' בארי;

הסמכויות האלה בוססו בזמנו - אף שזה לא נבהן בפסיקה - על סמכותו של מפקד לבצע

מה שנקרא INSPECTION על-פי 245(ד) לחוק השיפוט הצבאי, אם זכרוני אינו מטעני. אף

פעם זה לא הגיע לדיון בפני בתי-דין. יש למפקדים סמכות לעשות בדיקות על חיילים

שיוצאים לחופשה, לפתוח קיטבגים ולבדוק אם הם מוציאים רכוש.

היו"ר ד' צוקר;

סעיף 245(ד) אומר משהו קצת אחר: הסמכות לפי סעיף זה באה להוסיף על סמכותו של

מפקד, באשר הוא מפקד, לחפש אצל חייל מפיקודיו או במקום שבפיקודו על-מנת להבטיח

קיום פקודה חוקית.

אל"מ ד' בארי;

נכון. יש פקודה שאסור להשתמש בסמים.

הסמכויות לבדיקות האלה לא מעוגנות בפסיקה. אם אנחנו חושבים שלהוראות האלה יש

טעם ורוצים לקבוע סמכות בחוק - תכתבו את זה; אם אין לזה טעם - לא צריך לכתוב

אותן. אני לא חושב שצריך להזכיר אותן בדרך אגב כשהן לא קיימות בשום מקום.

הסמכות שניתנת פה היא לכל קצין ביחידתו, למפקד, וכאן אנחנו מדברים רק על קצין

משטרה צבאית. לפי סעיף קטן (ד), והיה ומפקד שאיננו במשטרה הצבאית סבור שיש בעיית

סמים ביחידתו, הוא יכול לעשות חיפוש?

אל"מ ד' בארי;

כן, לפי סעיף 245.

היו"ר ד' צוקר;

גם סמל שנשאר בשדה עם עשרה חיילים?



אל"מ ד' בארי;

עקרונית כן.

אם כן, האם בסעיף שאתם מציעים עכשיו אין סתירה בין הסעיפים, או צמצום של

הסמכות הזאת?

אל"מ ד' בארי;

יש צמצום מסוים ולכן הלכנו בטכניקה שלא רצוי שבדיקות שתן וטבילות ידיים ייעשו

על-ידי סמל, למשל, מכוח סעיף 245 משום שזה ענין מקצועי וגם פוגע בפרטיותו של אדם.

לכן מצאנו לנכון לקבוע שהדבר ייעשה על דעת המפקדים באמצעות המשטרה הצבאית.

היו"ר ד' צוקר;

חבר-הכנסת מרידור אומר לך, על דעתנו, שתעגן את הסמכות לחיפוש האקראי.

סרן רי גינות;

סעיף 255 לחש"צ קובע: מותר לבדוק עבירה ולערוך חקירה מוקדמת גם אם עדיין לא

נמצא אדם חשוד בביצועה. משמע, יש היום סמכות לערוך פעולת מניעה.

היו"ר ד' צוקר;

זו לא מניעה.

די מרידור;

החקירה לא מאפשרת לך לנגוע בגופו של אדם כי יש סעיפים ספציפיים שקובעים איך

נוגעים בגופו של אדם ולאור חוק יסוד: כבוד האדם. תחקור מה שאתה רוצה אבל אל

תפגע בזכויותיו של אדם.

היו"ר ד' צוקר;

מאחר שהבדיקות האלה קבועות בבסיס קצת רעוע באשר לסמכויות שמאפשרות את עריכתן,

חבר-הכנסת מרידור מציע לכם לעגן את זה לנסח סעיף ספציפי לענין הזה.

נעשה את העבודה ונבדוק את זה.

י' לוי;

על איזה בדיקות מדובר?

אל"מ ד' בארי;

בדיקות שתן וטבילת ידיים.

זה לא כתוב פה. החשש הוא שחיפוש בגוף כולל גם בדיקות אחרות שלא נרשה לעשות

אותן בצורה מדגמית.



היו"ר ד' צוקר;

היתה כאן גישה לא לפרט בחוק הראשי את סוג הבדיקות אלא לעשות זאת בתקנות

באישור הוועדה. דחינו את המגמה הזאת ואמרנו שאנחנו רוצים שכל אחת מהבדיקות תעוגן

בחקיקה הראשית. מאחר שכך נהגנו לגבי הבדיקות באזרחות, אנחנו רוצים שזה יהיה אותו

הדבר לגבי הצבא, אנחנו רוצים שזה ייקבע בחוק הראשי ולא בחקיקת משנה.

מכוח תקנות שפרסם שר הבטחון אכן פורטו הבדיקות שמותר לבצע לשם גילוי סמים כמו

בדיקות שתן וטבילת ידיים על-פי סעיף 250א.

היו"ר ד' צוקר;

יש תקנות אבל אנחנו רוצים לעשות לזה UP GRADING.

אל"מ ד' בארי;

מבחינתנו אין שום בעיה להעביר זאת לחקיקה הראשית.

רס"נ אי מנדלבליט;

מה יקרה אם מחר תצוץ בדיקה חדשה?

היו"ר ד' צוקר;

תחזרו לוועדה כמו שהיה בשבוע שעבר עם בדיקת החיך.

שי סף;

סעיף 245א(ב) אומר שכל החיפושים שהזכרתם הם בסמכות אנשי המשטרה הצבאית. מפקד

היחידה, או הסמל, או אלוף משנה לא יכולים לעשות שום חיפוש בגוף. בסעיף ד(1)

כוונתכם לבדיקת שתן וטבילת ידיים?

אל"מ ד' בארי;

כך.

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו מאשרים את סעיף (ד)(1) בכפוף לשני דברים: א. העלאת הבדיקות הספציפיות

לחקיקה הראשית; ב. בפעם הבאה תביאו לפנינו ניסוח שקובע את הסמכויות של אותו

קצין מצ"ח לערוך אותן בדיקות. אגב, אם אלה בדיקות רנדומליות הן לא בדיקות

מדגמיות, בדיקות רנדומליות הן בדיקות אקראיות.

אנחנו עוברים לסעיף (ד)(2). (קורא את הסעיף).

י' לוי;

גם היום אונם נוהגים כך?

היו"ר ד' צוקר;

יש לו טופס והוא חותם?



אל"מ ד' בארי ;

כן. אם הוא מסרב וכותב בטופס שהוא לא מוכן להיבדק, לא לוקחים ממנו בדיקה.

אני מציג בפניכם את הטופס.

די מרידוד;

אמרתם שנמצא כי אחוז המשתתפים בסמים הוא נמוך, %0.6, מה אחוז המסרבים?

אל"מ ד' בארי;

בין 2% ל-%3. אין לי כאן נתונים עדכניים.

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו מאשרים את סעיף (ד)(2}.

אנחנו עוברים לסעיף ד(3). (קורא את הסעיף).

ש' סף;

זה לא מונע סילוקו של החייל משום שזה לא אמצעים משפטיים ולא אמצעים משמעתיים.

מאחר שמדובר במסגרת צבאית, ובעיני סמים הוא דבר חמור ביותר, אני מוכן להרחיק

לכת בענין הזה יותר מאשר בנושאים אחרים אם כי במגבלות מסוימות. אני לא נבהל

מחיובו של חייל להיבדק, אם הוא מסרב להיבדק אני לא מציע שיינקטו נגדו צעדים

משפטיים אבל אני מוכן שהוא יורחק מהיחידה.

י' לוי;

אני מציע למחוק את סעיף (ד)(3) משום שהוא מעביר מסר של עידוד לסרב. בשביל מה

צריך את הסעיף הזה? די בסעיף (ד)(2).

י י לב;

אני מזכיר מצב שלאדם קשה להטיל שתן ואני חושב שסעיף (3) בא לפתור את הבעיה

הזאת.

ד' מרידור;

צריך לנסח את הסעיף מחדש וגם לכתוב באופן אחיד "בדיקות" ברבים ולא "בדיקה"

ביחיד.

לי משיח;

נשנה את הנוסח. אני מציעה שנגיד שלא תבוצע בדיקה אלא בהסכמתו.

היו"ר ד' צוקר;

הניסוח לשיקולכם.

אנהנו עוברים לסעיף 248א(א). מה אומר סעיף 248 לחש"צ?



י' בונן;

שוטר צבאי שעצר אדם, או קיבל למשמורתו אדם שנעצר, רשאי לערוך חיפוש

אצל העציר בהתאם לאמור לפי סעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) נוסח

חדש.

שי סף;

סעיף 22 מדבר בחיפוש על גוף.

הי ו "ר די צוקר;

אני קורא את סעיף 248א(א). (קורא את הסעיף).

אל "מ ד' בארי ;

זו השוואה עם בתי-הסוהר. אנחנו מפנים את תשומת הלב לבעייתיות בנושא הדרגות

בבתי-הסוהר הצבאיים. אם במצ"ח יש סגנים במינוי של סרן, שם יש לא מעט סגנים שאין

להם מינוי של סרן.

הי ו "ר ד' צוקר;

נוסיף בסעיף הזה את ענין ההכשרה.

י' לוי;

אם זה חיפוש על גוף, זה צריך להיעשות לפי העקרונות שהחלטנו עליהם. לכן אני

חושב שכל קציני המשטרה הצבאית צריכים לעבור השתלמות.

היו"ר ד' צוקר;

אחרי שהחוק יעבור בל קציני המשטרה והמכס יעברו השתלמות וגם הקצינים הללו.

שי סף;

סעיף 248א(א) הוא גורף ואם הוא יישאר כך נתנגד לו. יש הבדל בין סמכויות

לחיפוש בעצירים ובמבקרים בבית-סוהר חיצוני שהוא מיתקן ענק, לבין אותו סגן שכבר לא

מטפל בחייל אלא גם במשפחה שלו ובחברה שלו.

היו"ר ד' צוקר;

באיזה בית-כלא יש טיפול במשפחות?

אל"מ ד' בארי;

בכלא 4 ובכלא 6, ובכלא 400 לבנות.

היו"ר ד' צוקר;

איזה דרגות יש שם?

אל"מ י' מוזס;

מפקד הכלא הוא סגן אלוף.



רס"ן א מנדלבליט;

הסנקציה שננקטת נגד מבקר- שלא מוכן שייערך חיפוש בגופו היא למנוע ממנו את

הביקור-.

ש' סף;

אני מדבר על האמא שבאה לבקר את חבו שלה בו ה-18 שיושב בכלא הצבאי על עבירת

מהירות, ונמצא שם סגן שמתעלל בכולם.

מדובר רק על שלושה מיתקני כליאה.

שי סף;

לא, ביקורי הורים יש בכל בית מעצר.

הי ו "ר ד' צוקר;

אני יכול לבקר את הבן שלי בגדוד?

שי סף;

כן, בתיאום.

אל"מ ג' לקס;

אפשר לבקר בבתי הכלא בצורה מוסדרת. כאשר מישהו נמצא בחדר משמר פיקודי של

המשטרה הצבאית, והוא נמצא שם 14 יום, מוגשת בקשה לביקור לקצין העיר.

שי סף;

הורים מגיעים לכל מקום שבו עצור הבו שלהם, זה נעשה בתיאום עם מפקד היחידה

וקציו העיר. כשדיברנו על הסוהרים בשב"ס בדקנו מה הם עושים ואיזו הכשרה הם עוברים

ואילו פה הסמכות ניתנת לסגו. אני מסכים שהקצין יהיה בדרגת רב-סרו ושזה ייעשה

במיתקנים גדולים, אני לא מסכים שזה יהיה סגן.

די מרידור;

בישיבה שהיתה ביום חמישי בתל-אביב לא התלהבתי מזה שסוהרים יתחילו להפשיט

אזרחים או לחפש עליהם, הם צריכים להתעסק באסירים ולא באזרחים אבל אמרנו שסוהר הוא

חצי שוטר ודברים נוספים. כאן, כשסגו או סרו יתחיל לחפש אם האמא מבריחה סמים כי

הוא חושד בה, או כשמעבירים את העצור לבית-המשפט ואזרח מוסר לו משהו - לא הייתי

נותו למי שהוא פחות מתת אלוף או אלוף לבצע זאת. ככלל, אני לא חושב שחיילים

צריכים לחפש באזרחים, אם יש בעיה, שיביאו שוטר שיחפש.

אל"מ ד' בארי;

הצורך של החיפוש הזה הוא מועט.

י' לוי ;

נניח שחייל נתפס על סמים ויש חשד שהמשפחה שלו תעביר לו סמים, לא יחפשו? צריך

את זה.



אל "מ ג' לקס;

בעניו זה המשטרה הצבאית לא מתעסקת עם המשפחות, אם יש בעיה היא מזעיקה את

משטרת ישראל. אם מישהו בא לבקר והוא איננו מוכן להיפוש אנהנו מונעים ממנו את

הביקור.

אל"מ ד' בארי;

נציג לשכת עורכי הדין חושש מפגיעה בכבודם של מבקרים הבאים לבתי-הסוהר

הצבאיים. ההשש הוא מוגזם כי האפשרות לבצע את החיפוש קיימת רק כשאותו אזרח מסכים.

אם הוא איננו מסכים הסנקציה היחידה הקיימת היא למנוע ממנו את הביקור, כך שהפגיעה

באזרח היא מאוד מצומצמת. יתרה מכך, אנחנו נמנעים מלטפל במבקרים גם כשיש לנו

סמכות, ויש לנו סמכות בתוך מחנות צבאיים, אנחנו מעדיפים להזעיק את משטרת ישראל

כדי שהיא תטפל באזרחים. אנחנו לא ששים להרחיב את הסמכויות שלנו.

קורה שמישהו מתנהג באלימות באזור הביקורים, או שיש חשד סביר שהוא מנסה להבריח

סמים ואז אנחנו מזעיקים את משטרת ישראל.

שי סף;

הצבא לקח באופן גורף את פרק ז'1, שם יש סמכויות שהם לא רוצים אותן ולכן אני

מציע להוריד את הסעיפים הרלוונטיים שהם לא רוצים בהם, למשל סעיף 95ב המדבר על

סמכויות עיכוב ומעצר לגבי אזרחים.

אל"מ ד' בארי;

הסמכות לעצור ולעכב אזרח שמפריע לפעולה בצבא בתוך מחנה צבאי קיימת היום

על-פי סמכויות המעצר המעוגנות בחוק. כמדיניות, אנחנו עושים בזה שימוש מועט

ביותר.

היו"ר ד' צוקר;

לסיכום, אנחנו מתקנים את סעיף 284א(א) כפי שתיקנו קודם לכן: תהיה היוועצות,

הבחנה בין חיפוש פנימי לבין חיפוש חיצוני.

די מרידור;

לסעיף 248א(ב). יכול החוק לקבוע שינהלו יומן ופקודות הצבא יתנו הוראה איך

לנהל את זה. אבל החוק עומד מעל פקודות הצבא, לא צריך שהחוק יתן חיזוק לפקודות

ינוהל יומן פיקוח וביקורים, אני רוצה שתהיה חובה כזאת.

אז צריך להסמיך את הרמטכ"ל לקבוע איך לעשות זאת. לא יאה שיש פקודות והחוק מחזק

אותן.

בשביל מה צריך את הסעיף הזה? כתוב בחוק שכל תחנת משטרה או תצפיתן מנהלים

יומן?

אם מדובר בביקורי משפחות, מציינים ביומן את הביקורים האלה.



י' לוי;

במה זה קשור לחוק שלנו? אם היית אומר שינוהל במטכ"ל יומן לגבי בדיקות בגוף -

הייתי רואה בזה היגיון.

ההצעה המקורית דיברה על יומן שיתועדו בו הביקורים, זה סעיף היסטורי.

ד' מרידור;

תוותרו על הסעיף הזה.

היו"ר ד' צוקר;

מאחר שאנהנו רוצים ליצור התאמה בין מה שקורה בבית הכלא הצבאי לבין מה שמתרחש

בבית הכלא האזרחי - לגבי הכלא האזרחי יש נסיבות בהן ביקשנו לתעד את הדברים ולנהל

רישום - אני מבקש שתנסחו את הדברים כפי שכתבנו אותם לגבי המשטרה.

אנחנו עוברים לסעיף 248א(א)(1}. (קורא את הסעיף). כלוא הוא מי שנשפט?

אל"מ די בארי ;

"כלוא" הוא אסיר, עציר וחבוש.

"כלוא" זה אדם שיש אסמכתא חוקית לכליאתו; אסיר הוא אדם שנשפט בבית דין צבאי

למאסר. ה"אסיר" נכלל במושג "כלוא".

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו עוברים לסעיף 248א(א)(2). (קורא את הסעיף).

אל"מ ד' בארי;

זו הפרוצדורה הפנימית של שיפוט בתוך בית-הסוהר.

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו מאשרים את סעיפים קטנים (1) ו-(2). בזה אנחנו מאשרים את סעיף 248א

כשעדיין איננו יודעים אם סעיף (ב) ייכלל בו.

י' קרפ;

התעוררה אצלי שאלה ששייכת להשוואת הסמכויות. אנחנו קובעים שיהיו להם סמכויות

אבל הסמכויות מעוגנות במסגרת שמסדירה פרוצדורות וחובות מסוימות, כמו חובת השמיעה,

כלומר, אלה לא סמכויות נטו. לכן צריך להיות כתוב שיהיו להם סמכויות כפי שהן

נתונות לאנשים אלה ואלה כדי להבהיר שזה כולל גם את דרך הפעלת הסמכות ומגבלותיה.

כוונתי שזה ייעשה גם לגבי בתי הכלא הצבאי ים וגם לגבי השב"ס.

היו"ר ד' צוקר;

אני מבקש כשאנשי הצבא לנסח את הדברים בכיוון הזה.



ד' מרידור;

אני רוצה להשיג על סעיף 245א(ג) בו כתוב: "אין באמור בסעיף קטן (א) כדי

לגרוע מההסדר השונה שנקבע לענין סעיף 250א לחוק". אני משיג רק על המלים "מההסדר

השונה" שמופיעות בחוק העיקרי שלנו ויכול להשתמע מזה כאילו כל סעיף 250א הוא הסדר

שונה. אני לא רוצה שי ניחו שיש פה הסדר שמרגיל את כל מה שנקבע קודם ואז יסיקו שזה

הסדר חילופי בעוד שזה איננו כך. אני מציע שנכתוב: אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע

מן האמור בסעיף 250א לחוק.

בסדר.

אנחנו מאשרים שייכתב: "מן האמור".

אני עדיין לא שלם עם סעיף 245א(א) ו-(ג), יש כאן טעות מסוימת בחזרה על

הדברים. התפישה היתה שבחוק העיקרי אנחנו מחילים את הדברים כך שלא נצטרך לחזור

עליהם בחוקים אחרים.

ביקשנו את זה לשם ההדגשה.

אבל זה יכול לגרוע בחוק שההדגשה הזאת איננה קיימת בו. יש מספר חוקים שנוגעים

למעצרים וגם להסדרים ולא בכולם אנחנו מדגישים את זה. לצורך זה קבענו בחוק העיקרי

באופן ברור שבכל המעצרים והחוקים יחולו כללים אלה ואלה. כאשר בחוק מסוים יש

הדגשה בעוד שהיא חסרה בחוק אחר האם זה איננו יכול לגרוע או להוסיף? הדבר הוא לא

נכון ולכן אני חוזר על הצעתי למחוק את סעיפים (א) ו-(ג).

נגענו בזה בכל המקומות בהם מחפשים: בשב"ס, בחש"צ, במכס, במס הכנסה וברשות

לניירות ערך.

במכס לא כתבת את כל ההסמכות האלה.

היינו צריכים לעשות דבר מסוים במשרד לפני שבאנו לפני ועדת החוקה. אם נשמיט

את סעיף קטן (ג) ארגיש לא בנוח. לא ברור לי ההסדר שאנחנו בונים עכשיו לגבי הצבא

לעומת ההסדר במשטרה. בכל זאת אנחנו רוצים להשאיר חיפוש כשיש חשד, והסדר של 250א

אם אנחנו רוצים לשמר אותו.

אני מציע להשאיר שתי אפשרויות: או חיפוש עם חשד, או חיפוש מדגמי-רנדומלי.

אני לא מציע להשאיר משהו באמצע.



י' קרפ;

לכן אני אומרת שלא ברור לנו מה החלטנו ומה אנחנו רוצים שיהיה. אני מציעה

שנדון על המהות. אם אנחנו רוצים לשמר את כל דרגות החיפוש, זה קשור לענין. סעיף

קטן (א) מנוסח בצורה שלילית ולפי דעתי הוא צריך להיות מנוסח בצורה חיובית.

היו"ר ד' צוקר;

זה מה שאמר בתחילת הישיבה יורם בונן.

זה סעיף כללי בחוק שלנו שאומר שזה יחול על כל החקיקה ולא רק על המשטרה, לכן

אומר חבר-הכנסת לוי שלא צריך את כל החקיקה הספציפית.

השאלה היא האם עדיין אנחנו לא צריכים להסמיך לעשות חיפוש בגוף האדם ורק

אחר-כך החוק הזה חל על כל חיפוש.

חבר-הכנסת צוקר ביקש שלפעם הבאה יובא לכאן סעיף של הסמכה.

היו"ר ד' צוקר;

אני מזכיר מה היה בישיבה הקודמת ואולי זה יהיה מוצא לבעיה שהעלה חבר-הכנסת

לוי ולא לדברים שאת העלית, גבי קרפ. אני מדבר על הדברים שהטרידו אותנו ציבורית,

חינוכית.

אמרנו שבתחום האזרחי יש חוק שמסמיך לחפש על גוף, חיפוש זה וחיפוש אחר. אמרנו

כי מאחר שהצבא הוא מאטריה שונה והכללים בו הם שונים, אנחנו מבקשים לנסות ולהחיל

בצבא עד כמה שאפשר אותם עקרונות של כבוד האדם וחירותו, למרות שהנסיבות שונות,

המשטר בו שונה ומעמדו של היחיד שם שונה. פורמלית אין שום צורך בזה אבל אמרנו

שנדגיש כי הצבא הוא חלק מהעקרון שבו נזהרים בכבודו של האדם שלבוש עכשיו מדי זית.

הנימוק לגבי בתי-הסוהר היה אותו הדבר?

היו"ר ד' צוקר;

הוא היה דומה. אמרנו שמדובר באדם שהוא עציר ומצבו נחות ממצבו של אדם חופשי.

י' לוי;

ובמכס?

היו"ר ד' צוקר;

יכול להיות שהיה צריך לעשות את זה גם במכס. זה התחיל מכך שאמרנו כי נקבע

שלרשויות הצבא יש סמכות לחפש בגופו של אדם, ואחרי שנקבע את הסמכות הזאת - ברור

שצריך את זה כי זה האינטרס החברתי - נאמר איזה מגבלות חלות עליו ובאיזה תנאים

ונסיבות זה נעשה. אם לפני סעיף קטן (א) לא בא סעיף הסמכה הוא באמת נראה סעיף

גלמוד ויתום. לכן הצענו שיהיה קודם סעיף הסמכה.



לשאלה של גב' קרפ שנוגעת למהות. חבר-הכנסת מרידור אומר: יש שלושה הסדרים

ואחד מתם הוא מוזר. הוא אומר שהוא מוכן לקבל שיש הסדר כאשר מדובר בחשוד - החוק

שאנחנו דנים בו פה דן בחשודים; הסדר אחר שהוא מוכן לקבל הוא הבדיקה הרנדומלית

כאשר נשארת זכות הסירוב; אבל יש בדיקה מסוג שלישי שהיא בדיקה של המפקד, לא בהכרח

מצ"ח, שאיננה דורשת בחוק הראשי חשד אלא אומרת "סבר קצין שיפוט בכיר המשרת במשטרה

הצבאית".

כשנחקק 250א הכוונה היתה לבדיקה רנדומלית?

בהחלט לא.

או לחשד?

כן, אבל יש חשד שהוא לא לגמרי סביר.

זה הסעיף שבו אנחנו דנים. השאלה היא האם אנחנו משאירים את האפשרות לבצע את

הבדיקה שמבחינת החוק - לא מבחינת הפרשנות -אין בה צורך ביושד. זו הבדיקה

השלישית.

אני מציע שלא תהיה דרגת ביניים כי כל ה"ביניים" מקורו בתוך הפרשנות למלה

"חשד".

המשמעות של מה שאתה אומר היא שאתה מבקש לתקן את הסעיף בחוק?

כן.

לשאלה שעלתה מכיוון לשכת עורכי הדין מה עם קבוצה. זו שאלה שמקורה במסגרת

משמעות הביטוי רושד במציאות המסוימת. אם אני יודע ש-10 אנשים יצאו מחדר שבו נרצח

אדם אז כולם חשודים שהם יצאו עם סכין ואני יודע שאחד מהם רצח; אם אני יודע ש-1

מתוך 1000 מבריח סם, אני לא יכול לחשוד בכולם, לכן אני אומר שהמספר מהווה

אינדיקציה.

אני לא מבקש מה שלדעתי הצבא היה צריך לבקש והוא כפיית בדיקה בצבא, אין לי

בעיה עם זה. אם לא מדובר על בדיקה כזאת אני חושב שצריך להיות חשד, מה מידת החשד

יקבעו לפי נסיבות הענין, וכל חשד הוא סביר. הביטוי "סביר" הוא מלת מפתח בתורת

המשפט בכלל ובתורת הפרשנות, כל מה שאינו סביר איננו קיים משפטית. זה המצב היום.

כל הפסיקה האחרונה לגבי הביטוי "סביר" עד כמה שאני מכיר אותה בהקשרים המינהליים

והפליליים, מה שאיננו סביר איננו חשד.



ש' סף;

יש חשד שהוא לא סביר.

אין דבר כזה יותר.

אל"מ ד' בארי;

להצעתו של חבר-הכנסת לוי. מאחר שמדובר כאן בקודקס פלילי מלא - יש כאן גם

סעיפים עונשיים וגם סעיפים של סדרי דין - ומדובר בחוק נפרד מחוק העונשין שהוא הכי

רחב מבחינת ההיקף הפלילי שלו, אני רואה חשיבות בסעיף הראשון שהוא הצהרתי והייתי

מציע להשאיר אותו. ברגע שמשאירים את הסעיף הראשון ההצהרתי, הייתי משאיר את

התיקון שהציע חבר-הכנסת מרידור בסעיף קטן (ג) ואז הוא לא יצביע על שונות אלא על

קיומו של סעיף. אם נשמיט אותו אנחנו עלולים ליצור ספק לגבי המשך קיומו והצדקתו

של ההסדר הזה.

היו"ר ד' צוקר;

נניח עכשיו לסעיפים. נשאלת פה השאלה הזאת; האם אנחנו מוכנים להתיר לצבא

לעשות בדיקות שלא על בסיס חשד ושאינן מדגמיות?

ש' סף;

הורדתו של סעיף קטן (א) עלולה ליצור תקלה. בחש"צ יש הוראות סותרות של

סמכויות של שוטר צבאי, סמכויות של גבוה בדרגה, לכל אחד יש סמכויות שונות של מעצר

ולפעמים סמכויות מתנגשות. אם לא נכתוב סעיף עקרוני זה יצור בעיות.

י' לוי ;

השתכנעתי בזה.

היו"ר ד' צוקר;

אני חוזר על השאלה; האם מצ"ח חושב שהוא צריך את הבדיקה השלישית? האם אנחנו

יכולים להישאר עם מצב שבו אין הסמכה ובלי חשד? קשה לנו לקבל את זה.

אל"מ ד' בארי;

הוזכר כאן הנוסח "סבר קצין שיפוט...". הפרשנות הנכונה צריכה להיות שזה חשד

סביר, פרשנות שבית-המשפט העליון לא קיבל אותה בפסק-דין קרמר.

די מרידור;

מה הוא כותב שם?

אל"מ ד' בארי;

פסק-הדין הוא מלפני שלוש-ארבע שנים ובו עשה השופט שמגר הבחנה בין חשד סביר

לבין חשד ברמה נמוכה יותר.

די מרידור;

לדעתי, בכל הכבוד, היום הטרמינולוגיה איננה כזאת.



אל"מ ד' בארי;

אם הפרשנות בבית-המשפט תהיה ש"חשד" הוא חשד סביר, אין שום בעיה. אנחנו

מבקשים להשאיר את ההסדר כפי שהוא קיים עם התפישה שעלתה כאן על-ידי הברי הוועדה

שבעתיד יפרשו את הסעיף הזה כדורש חשד סביר. לפי זה אנחנו משאירים את המצב

כמו שהוא קיים.

דרך אגב, באותו מקרה מבחינת מידת החשד, זה היה מידע מודיעיני שאני מבין

מחבר-הכנסת מרידור שהוא היה מפרש אותו כחשד סביר.

די מרידור;

תלוי מה המידע.

שי סף;

אנחנו רוצים להשיג מתן אפשרות לבדיקה מקפת ככל האפשר בנושא של סמים בצבא. אם

נוריד את הסעיף נשאלת השאלה האם אנחנו לא מגבילים את אפשרויות הבדיקה.

אל"מ ד' בארי;

כן, במידה מסוימת אנחנו מגבילים אותן.

היו"ר ד' צוקר;

אתה אומר שדרישת החשד הסביר תצמצם את האפשרות לבדיקות.

שי סף;

אם נשאיר את ההסדר הזה הקיים היום בצבא, נבחין אותו מהמצב באזרחות כי שם

אנחנו לא מאפשרים בדיקה כזאת אלא אם יש חשד.

די מרידור;

יש לי בעיה עם הטרמינולוגיה שמשתמשים בה במבנה המשפטי. אנחנו עובדים

בקטגוריות ידועות שאינן משתנות לפי כל מאטריה. הדרך שבה עורכים בדיקות, חיפושים,

מעצרים וכל מה שכרוך בחקירה מתחילה בחשד, לפני חשד אתה לא עושה אותם, אתה לא

מתחיל לפגוע בכבוד האדם בלי חשד.

י' לוי ;

כמה פעמים בשנתיים האחרונות השתמשתם בסעיף 250א(א) כדי לערוך בדיקה?

היו"ר ד' צוקר;

הכוונה היא ל"סבר קצין שיפוט בכיר...".

אל"מ י י מוזס;

מעט.

אל"מ ד' בארי;

זה לא בדוק, נביא נתונים בפעם הבאה.



ד' מרידור;

יש ענין רציני שהתפתח בפסיקה ובמשפט הישראלי וקוראים לו "סבירות", דבר שהוא

חשוב ואיננו שולי, כל המשפט סב היום סביב הביטוי הזה במערכת האזרחית ובמערכת

המינהלית. אני לא חושב שניתן להשתמש בזה במובנים אחרים בשטחים אחרים. לכן אני

מציע שיביאו לכן את פסק דין קרמר, נראה מח כתוב שם והאם אפשר לחיות עם זה.

היו"ר ד' צוקר;

לענין המהות ולא לעני ן ה"סבירות". חבר-חכנסת מרידור, קודם אמרת: אם זה היה

תלוי בי הייתי מחייב בדיקות בצבא כי זה צבא. מר סף אומר שהסעיף שמקרב אותך

לאפשרות הזאת הוא הסעיף הזה.

י' לוי;

למה שלא תיכנס בדלת הראשית במקום בדלת האחורית?

היו"ר ד' צוקר;

יש לי בעיה עם זה אבל אני יכול לחיות עם 250א(א), משום שזה קצין משטרה צבאית

ולא כל אחד, הבדיקות דרושות לו משום שהוא חושב שיש נגע ביחידה.

י' קרפ;

היה כדאי שנקרא את פסק-הדין בעניו קרמר. אני יכולה להניח שכיוון שדרישת

החשד, שבהכרח חייב להיות סביר, מתמקדת בדרך כלל במי שנערך בו החיפוש, הסעיף חזה

בא להוסיף שהחשד צריך להיות סביר שמישהו מהחיילים השתמש בסמים, אבל הוא לא לגבי

החייל הקונקרטי שבו נערך החיפוש.

אני מוכן לקבל את זה, בבקשה, נכתוב את זה.

עברתי כרגע ברפרוף על בג"צ קרמר. השאלה היינה האם הוא רשאי להורות על עריכת

בדיקה על יסוד מידע שהוא קיבל מאחרים. נקבע, שאין לו חובה לערוך בדיקה של

מהימנות המידע שעל פניו נראה סביר. מכללא, אתה שומע שהיה חשד סביר-.

אני מקבל את הדברים שיורם בונן קרא. לא קראתי את כל פסק-הדין ואני אומר

בזהירות שאין הבחנה בין חשד סביר לבין חשד בענין הזה, אם החשד הוא לא סביר או לא

חשד. גם לגבי קצין משטרה הוא לא חייב לאמת את המידע שהוא מתחיל לפעול לפיו, יש

אימות ברמה מינימלית ולא אימות כולל. השאלה היא למה בכלל צריך את הסעיף הזה, אלא

אם רוצים לקבוע דברים אחרים.

מושג הסבירות הוא מושג מעורפל וקשה, מה שסביר בנסיבות מסוימות איננו סביר

בנסיבות ארורות. רוב החשדות של המשטרה הם בלתי סבירים, יחד עם זאת גם חשד בלתי

סביר מספיק לתחילת יקירה, אולי הוא לא מספיק לצורך מעצר או לצורך חיפוש, לא ברור

מתי הוא מתגבש לכדי חשד סביר.



ד' מרידור;

יש פה טאוטולוגיה טדמינולוגית. הסבירות של החשד נמדדת בין היתר לפי המטרה

שלו. החשד שהזכרת, מר דוד, הוא סביר לצורך תחילת הוקירה, הוא לא סביר לצורך

החיפוש בגוף. תמיד החשש צריך להיות סביר לצורך מטרה מסוימת.

י י דוד;

אם המטרה שלנו היא לאפשר יותר בדיקות בצבא, עדיין רמת הסבירות בצבא שונה מאשר

רמת הסבירות באזרחות. בוודאי שלא צריך לכתוב ייסביריי משום שכל חשד הוא סביר, לכן

אין צורך לרשום זאת.

היו"ר ד' צוקר;

לסיכום. בשבוע הבא אנחנו מסיימים את הדיון ואת החוק הזה.

ל' משיח;

אנחנו צריכים להתייעץ עם שר המשפטים.

גם השר לבטחון פנים רוצה לבוא.

דבר ראשון. נקיים עוד דיון אחד בחוק הזה במועד שבו יבוא לכאן שר המשפטים

לענין סעיף 12. ביום חמישי לא קיבלנו את הצעת הממשלה לגבי סעיף 12, הסנקציה

העונשית, והשר רוצה לערער על זה. דבר שני, נשארו לנו תיקו נים בפקודת המכס. דבר

שלישי, המטלות שעל הצבא לסיים בענין חרוש"צ.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 25;12