הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 408

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני. כ"ז בחשון התשנ"ו (20 בנובמבר 1995). שעה 00;12

(ישיבה פתוחה)

נכחו; חברי הועדה;

ד' צוקר - יו"ר

ד' מרידור

מוזמנים;

שלמה גוברמן - משהד המשפטים, משנה ליועץ המשפטי לממשלה

משה ינון - " "

אהוד שיל"ת - משרד הפנים, המפקה הארצי על הבחירות

אילת רוטנברג - " "

תמר אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-14

גבי דאוס - מרצ

מוחמד כנעאן - מד"ע

אמנון לורך - עבודה

עזרא ניסני - ש"ס

יגאל סלונים - מולדת

יועץ משפטי; ש' שהם

מזכירת הוועדה; ד' ואג

קצרנית; א' אשמן

סדר-היום; הצעת חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), התשנ"ה-1995



הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 30)(לוח זמנים והוראות אחרות), התשנ"ו-1995

היו"ר ד' צוקר;

חברים, אני פותח את ישיבת הועדה. אני רוצה להזכירכם, הצעת חוק הבחירות

לכנסת (תיקון מסי 30) (לוח זמנים והוראות אחרות) עברה בקריאה ראשונה ואנחנו

עומדים בשלב ההכנה לקריאה שניה ושלישית. הצעת החוק הזאת נידונה בועדת משנה

ואושרה במליאת הועדה לקראת קריאה ראשונה בהסכמה של כל סיעות הבית. כלומר,

ההצעה שלפנינו היא פרי הסכמה בין הסיעות השונות, או פשרות בין הסיעות. כשאנחנו

מכינים את ההצעה לקריאה שניה ולקריאה שלישית חשוב לזכור שמה שאישרנו בקריאה

הראשונה הוא פרי של הסכמות בין הסיעות, וכנהוג בבית בחוקי בחירות עושים מאמץ

גדול להגיע להסכמה בין הסיעות, לא לעשות מחטפים, לא לעשות סחיבות קטנות מהצד

אלא לנסות להיות הוגנים זה עם זה. אני מבקש שתזכרו שאם מישהו יבקש לעשות כאן

שינוי מפליג זה יחייב הסכמה של שאר הסיעות, אלא אם כן הוא יביא הסכמה ולא

נצטרך לפנות ולשאול את הסיעות,

אני מבקשת לומר לפרוטוקול, שלישיבה הזאת הוזמנו נציגי כל הסיעות.

היו"ר די צוקר;

בוודאי. נציגי כל הסיעות הוזמנו, ואני מניח שנציגי כל הסיעות יודעים

שעיקר העבודה נעשתה, ואם יהיה שינוי מהותי, אהיה חייב לחזור לסיעות.

ד' מרידור;

האם נמסרה הודעה מטעם הליכוד שמישהו ראה ובדק את הדברים? אני לא מכיר את

ההצעה.

די ואג;

דיברתי עם מי שריכז את הטיפול בנושא הזה בליכוד, חבר-הכנסת צחי הנגבי.

הוא יודע שהישיבה מתקיימת היום.

לנוסח הזה היתה הסכמה של שתי הסיעות הגדולות וגם של הסיעות הקטנות. חשוב

לזכור זאת. אני אעשה מאמץ לא לעשות שינויים בנוסח הזה. זה לא מחייב אתכם, אבל

אני פונה אליכם לנהוג באותה רוח.

סדר הדברים יהיה כדלקמן. אקרא כל סעיף, הערות, אם אין הערות - אנחנו

מצביעים וממשיכים הלאה. הצעת החוק היא תיקון לחוק הבחירות לכנסת (נוסח

משולב), התשכ"ט-1989.

חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 30)(לוח זמנים והוראות אחרות),

התשנ"ו-1995.

יש הערות לשם החוק?

כמובן שמספר התיקון יהיה בהתאם למספר הרץ.



היו"ר ד' צוקר;

אושר שם החוק, ומספרו יותאם.

(קורא סעיף 1 - תיקון סעיף 11)

הסעיף מקטין את מספר הרשומים בקלפי. מאהר שהקלפיות יהיו עמוסות יותר,

בגלל ההצבעה הכפולה, ההצעה היא להקטין את המספר המירבי של הרשומים בקלפי מ-

1000 ל-900.

אושר סעיף .1

(קורא סעיף 2 - ביטול סעיף 17(ד))

ת' אדרי;

הסעיף הזה קובע שיושב ראש ועדת הבהירות המרכזית לא יהיה שופט בדימוס.

היו"ר ד' צוקר;

לאור הניסיון שנצבר, אנחנו מציעים שיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יהיה

שופט המכהן בבית המשפט העליון. אני חושב שלתיקון זה יש אישור של נשיא בית

המשפט העליון, הוא נעשה על דעת המערכת המשפטית.

אי לורך;

התיקון נבדק בשעתו. עיכבנו אותו הרבה מאד זמן עד שהתקבלה תשובה.

אני מבקש להודיע לנשיא החדש של בית המשפט העליון. חשוב מאד שהשינוי יהיה

על דעתו.

סעיף 17(א) לחוק קובע: "יושב ראש הועדה המרכזית יהיה אחד משופטי בית

המשפט העליון, שייבחר לכך על ידי שופטים אלה".

ת' אדרי;

נכון. ובשלב מסוים הוסיפו תיקון לחוק, סעיף קטן (ד) שלא היה במקור; "חדל

יושב ראש הועדה המרכזית או ממלא מקומו להיות שופט של בית המשפט העליון, רשאי

נשיא בית המשפט העליון להאריך את תקופת כהונתו עד גמר כהונתה של הועדה".

כשהוא נכנס לתפקידו הוא חייב להיות שופט בפועל בבית המשפט העליון.

מדובר כאן רק על יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. את כל השופטים בועדות

האזוריות ממנה נשיא בית המשפט, והם יכולים להיות גם שופטים בדימוס.

שי ג וברמן;

אני מבקש לתקן את כותרת השוליים של סעיף 2. במקום "ביטול" צריך לכתוב;

תיקון.

היו"ר ד' צוקר;

אושר סעיף 2 עם התיקון בכותרת השוליים.



(קורא סעיף 3 - תיקון סעיף 24)

סעיף קטן (1) הוא בענין איחור של חבר ועדת קלפי.

אושר סעיף 3.

(קורא סעיף 4 - תיקון סעיף 25)

סעיף קטן (1) נועד למנוע שינוי בחרכב ועדת קלפי, שכתוצאה מאיחוד של

מפלגות לא יהיו נציגים של שלוש סיעות בועדת הקלפי אלא שני נציגים של רשימה

אחת ועוד נציג של רשימה שניה.

א' שיל"ת;

בגלל לוח הזמנים החדש, אני מבקש לקבוע 47 במקום 37 יום לפני יום

הבחירות. מדובר על יומיים לפני הגשת רשימות המועמדים. במצב הנוכחי היו 35 יום

לכן כתבו בהצעה 37.

די מרידור;

עוד לא דיברנו על התיקון וההארכה מ-35 ל-45 ימים. אני הייתי מציע 25

במקום 35 ימים. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת אפשר לעשות את כל הבדיקות מהר יותר.

אני מוכן לקבל את החצעה של מר שיל"ת בכפוף לכך שאמנם יחיה התיקון ל-45 ימים.

אם נשתכנע שצריך להשאיר 35 ימים, אין טעם לקבוע כאן 47. אפשר לקבל את התיקון

כאן בכפוף להחלטה על התיקון ל-45 ימים.

היו"ר ד' צוקר;

מקובל. אושר סעיף 4(1) בכפוך להחלטה בסעיף 6.

לפי סעיף קטן (2), לסיעה שנותרה ללא ייצוג יהיה חבר בדעה מייעצת. משקיפים

יש להם ממילא.

מה ההבדל בין חבר בדעה מייעצת ובין משקיף?

הנוסח הזה היה בסעיף בחוק ולכן השארנו אותו.

כדאי שתהיה אחידות בנוסה. יש חבר ועדה ויש משקיף. יש עוד סטטוס ביניים?

יש חבר שצריך להתייעץ אתו?

אי לורך;

בועדת משנה לחקיקה של ועדת הבחירות המרכזית אנחנו מאחדים את חוקי הבחירות

לרשויות המקומיות ולכנסת. הטיוטה כבר מוכנה ובקרוב נביא אותה לועדת הבחירות

ואחר כך לכאן.

יש משמעות לביטוי. משקיף יכול להשקיף. חבר בדעה מייעצת - אי אפשר להחליט

בלי לשמוע אותו. אפשר להחליט בניגוד לדעתו, אבל לא בלי לשמוע אותו.

משקיפים בועדות אזוריות הם נציגים של רשימות מועמדים חדשות.

אנחנו לא משנים ממה שכבר נקבע.

אושר סעיף 4(2).

(קורא סעיף 5 - תיקון סעיף 34)

ת' אדרי;

הועדה המרכזית לא צריכה לאשר את מקומות ההצגה שקובע שר הפנים.

ד' מרידור;

מדוע?

כי אנחנו מציגים בכל מקום ישוב בארץ, כולל מאהלי בדואים וכוי.

די מרידור;

יש חובה לעשות את זה?

אפשר לקבוע חובה. זה פשוט מיותר. אנחנו עושים את זה כל השנים.

היו"ר ד' צוקר;

השאלה היא למה שזה יהיה תלוי ברצון הטוב שלכם, למה לא לקבוע את זה בחוק?

די מרידור;

אני מניח שהכוונה של המחוקק המקורי לחייב אישור של ועדת הבחירות המרכזית

היתה להבטיח שממשלה רעה שפעם תהיה לא תעשה מניפולציה ותציג רק איפה שהיא רוצה.

הכוונה היתה להבטיח שהציבור יוכל לראות את הרשימות בלי שום קושי. אם מוותרים

על אישור הועדה המרכזית, איי אפשר להשאיר את הענין לשיקול הדעת לממשלה, צריך

לקבוע בחוק היכן מציגים.

היו"ר ד' צוקר;

מבחינתכם יש בעיה לקבוע בחוק את חובת ההצגה?



א' שיל"ת;

אין שום בעיה. אפשר לכתוב בחוק ששר הפנים יציג בכל מקום ישוב,

ד' מרידור;

זה לא אומר כלום. אפשר להציג במקום אחד בירושלים, זה לא מספיק. צריך

לדאוג לכך שכל אזרח יוכל להגיע.

היו"ר ד' צוקר;

הניסוח צריך לחבטיח פומביות ונגישות.

או לקבוע באופן קונקרטי, שתהיה הצגה בכל בית ספר וכו'.

א' שיל"ת;

בירושלים יש היום 6-5 מקומות הצגה, בתל אביב - 7 מקומות, אבל לא הממשלה

אלא הרשויות קובעות את זה, אנחנו פונים לרשויות ושואלים איפה הם רוצים להציג.

אנחנו מסכמים שיוסף סעיף הקובע חובח על משרד הפנים, בחתייעצות עם הרשויות

המקומיות, להציג את הרשימות באופן שיבטיח פומביות ונגישות נוחה.

ד' מרידור;

הבקורת בחוק הזה היא לא של בג"צ אלא של ועדת הבחירות. אפשר יהיה להגיע

לועדת הבחירות בדרך ערעור, מעין בג"צ. לכן צריך לכתוב קריטריונים.

היו"ר ד' צוקר;

נאשר את סעיף 5, בכפוף לתיקון שסיכמתי קודם ועם התוספת שהציע חבר הכנסת

מרידור. נקבל הצעה לניסוח.

אם כך, אין טעם בכלל לעשות את התיקון. אם הענין כפוף לבקורת של ועדת

הבחירות, נשאיר את חמצב כמו שהיה. אפשר לבטל את סעיף 5.

בפועל פנינו לרשויות, שאלנו איפה רוצים להציג, וועדת הבחירות אישרח את

הרשימה של כל המקומות. נמשיך כך.

נמחק סעיף 5. אם נרצה לחזור לנושא, אפשר יהיה לחזור לקראת סוף הדיון.

(קורא סעיף 6 - תיקון סעיף 57)

סעיף קטן (1) נוגע לרשימות חדשות.



ת' אדרי;

אנחנו רוצים לבדוק רק 2500 חתימות ולא 3500.

היו"ר ד' צוקר;

אושר סעיף קטן (1).

סעיף קטן (2) הוא הענין שעלה כאן קודם. עכשיו הזמן לדון בו.

ד' מרידור;

אחד הנימוקים היה שדרוש יותר -זמן כי צריך לבדוק יותר חתימות. מה הבעיה,

מח אתם בודקים?

ת' אדרי;

אנחנו בודקים הכל. כשמגישים רשימת מועמדים לכנסת אנחנו עושים כמה

בדיקות; 1. בדיקה של המועמדים, יש 25 רשימות. הדברים כתובים בחוק. 2. בודקים

את כל החתימות של התומכים שהגישו הרשימות. עד יום היו רק רשימות מועמדים

לכנסת. יש 15 רשימות חדשות, 2500 חותמים לרשימח. מעכשיו יהיו עוד שנים או

שלושה או ארבעה מועמדים לראש ממשלה, כל מועמד צריך לתת 55 אלף חתימות - עוד

כ-300 אלף חתימות. את כל זה מקלידים למחשב ועושים שתי פעולות; א. עושים הצלבה

של כל רשימה עם פנקס הבוחרים ולפעמים עם מירשם האוכלוסין, כדי לוודא שהחותם

הוא בן 18 ומעלה ויש לו זכות בחירה. אם יש חותם לא מתאים הוא נפלט החוצה,

אנחנו בודקים את מספר החתימות שנשארו, ואם ירדו מתחת למספר הדרוש פונים

לרשימות ונותנים להן עוד כמה ימים כדי לתקן. זה ליקוי שניתן לתיקון. משלימים

את החתימות, ושוב יש תהליך של בדיקה. ב. כשיש לנו כבר כל הרשימות במחשב אנחנו

עושים הצלבות, כי מי שחתם על יותר מרשימה אחת הוא פסול.

די מרידור;

לפי הערכתי, ההקלדה היא לא בעיה. במקום 5 קלדנים יהיו חמישים קלדנים.

הבדיקה צריך להימשך, במחשב של הזמן הזה, ארבע שניות במקום שלוש שניות. הרי

ההצלבה היא עבודת מחשב, לא עבודה ידנית. לו אמרתם שבודקים אותנטיות של

החתימות - - -

ת' אדרי;

גם זה עושים.

די מרידור;

את זה עושים לפי חשד.

ת' אדרי;

יש עוד בדיקות שלא פרטתי. תארתי רק את המיחשוב.

די מרידור;

עבודת ההקלדה היא רק פונקציה של מספר הקלדנים. אפשר לקחת עוד כמה

סטודנטים שיעשו את העבודה, זאת לא בעיה גדולה.



אני חושב שצריך ככל האפשר לקרב את הגשת הרשימות ליום הבחירות. למה לא

קובעים עכשיו את רשימות המועמדים? כדי לאפשר לאנשים לבחור קרוב ככל האפשר ליום

הבחירות את המועמדים הכי טובים. אם אומרים כבר היום שראובן יהיה מועמד, וזה

מחייב כבר מהיום ואי אפשר לנגוע בו, ממחר הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. חשוב

שהמפלגות יוכלו להציג מועמדים קרוב ככל האפשר לבחירות, יש אנשים שפורשים

מהצבא, עוזבים מקום עבודה.

ת' אדרי;

ההקדמה של הגשת רשימות מועמדים נועדה לשני צרכים. חלק מהימים הנוספים

ינוצלו לצורך הבדיקה, וחלק להדפסת הפתקים, אריזה של החומר וכל ההתארגנות

מסביב. לפי לוח הזמנים הקיים היום אנחנו יכולים לחתהיל להדפיס את הפתקים רק

אחרי שיש לנו החלטות של בית המשפט העליון בכל הענינים.

אנחנו זקוקים לזמן נוסף. כשחוקק החוק הזה היו 3000 מקומות קלפי, היום יש

כבר 6022, ולאחר שיתקבל התיקון הזה יהיו 7000 מקומות קלפי. יש הרבה יותר

בוחרים, הרבה יותר פתקים. יש גם גבול למספר האנשים שאפשר להוסיף לעבודה.

במקום 20 קלדנים אפשר להעמיד 120 קלדנים כדי שיגמרו את העבודה בחמש דקות.

אבל אז צריך לפצל את הרשימות לחלקי חלקיקים, לתת לכל קלדן חלק קטן מהרשימה. זה

פתח לטעויות.

אתה רוצה להגיד לנו שככל שתגדל האוכלוסיה תבקשו יותר ימים?

אי שיל"ת;

לא. אני אומר שיש גבול למספר הקלדנים שאפשר להציב. תיאורטית אפשר להעסיק

אלפיים קלדנים ולתת לכל קלדן רק דף אחד, אבל מנקודה מסוימת מגיעים לאבסורד.

דבר שני, העבודה במחשב לא נגמרת בקלידה. אהרי הקלידה יש פלט של מחשב.

אפשר לפסול חתימות בסיטונות, כי בכל טעות בקלידה, אם הקלדן ראה את הסיפרה אפס

כשמונה, אפשר להגיד שאין איש כזה כי בודקים את זה בהשוואה לפנקס. כשאנחנו

רואים בפלט אי התאמה למירשם, אנחנו בודקים את הדבר. אם היה רק שיבוש קל בשם,

כתבו מואיז ובמירשם כתוב משה, הבודק רואה שזה אותו שם. זה שכל של אדם, אבל

בשביל מחשב זו תקלה, זה לא אותו איש.

ד' מרידור;

אני מדבר על הכיוון. אני בעד זה שנגיע לכך שאפשר יהיה לערוך בחירות תוך

תקופה קצרה. אומרים שבאנגליה אפשר לערוך בחירות תוך חודש ימים. לפי החוק שלנו

היום צריכים להיות 99 יום לפני הבחירות. כאן הולכים בכיוון של הארכת הזמן

הדרוש לבחירות ולא קיצורו.

ג' דאוס;

אני רוצה לחזור על מה שאמרו בישיבה הקודמת. אם מגישים רשימות 47 יום לפני

הבחירות, מאותו יום המלחמות בתוך המפלגות נפסקות. הרשימה מוצבת והמפלגה כולה

מתגייסת לקראת הבחירות.



ד' מרידור;

למה לא 147 יום?

ג' דאוס;

יש הצעה סבירה ואני תומך בה.

דבר שני. לקבל כסף 12 ימים מוקדם יותר, 47 יום במקום 35 יום לפני

הבחירות, גם זה לטובת המפלגה. מקבלים %60 מהמימון עם הגשת הרשימות, אם נקבל

את הכסף מוקדם יותר זה יעזור מאד למפלגות.

די מרידור;

לפי חוק יסודות התקציב צריך לכתוב בחוק הזה שהשינוי יעלה כסף למדינה.

הקדמת תשלום עולה כסף. עכשיו אני מבין שהסיבה לשינוי היא כספית.

אי לורך;

אני חושב שלהקדמת המימון ב-12 ימים אין שום משמעות אצל אף אחת מהמפלגות,

אולי יש לזה משמעות בשביל מרצ. ההצעה להאריך את התקופה מ-35 ל-47 ימים באה

מועדת הבחירות מטעמים טכניים. מבין המפלגות המיוצגות בכנסת שמתכוונות לערוך

פריימריס, האחרונה תעשה זאת 4 חודשים לפני הבחירות. הרשימות יהיו מוכנות ארבעה

חודשים מראש. על רקע זה ביקשו להקדים את הגשת הרשימות ב-12 ימים, כדי לעשות את

העבודה בניחותא במקום ליצור עומס במערכת. זה לא משנה ולא מאריך את התקופה

להכנת בחירות. הענין שהעלית נכון, אבל ההארכה הזאת לא משנה לענין זה.

אני מוותר. לדעתי, זה לא נכון ואין צורך בזה. היום יש פריימריס, מחר אולי

לא יהיו פריימריס. בדמוקרטיה לא משנים כללי משחק לפי נוחיות של זה או אחר. אבל

אני לא עומד על דעתי.

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו מאשרים פיסקה (א) בסעיף 6(2), וגם בסעיף 4(1) יהיו 47 ימים, כפי

שכתוב בחוברת הכחולה.

ת' אדרי;

פיסקה (ב) בסעיף 6(2) - פרסום הודעה על מועד הגשת רשימות המועמדים.

היו"ר ד' צוקר;

אושר סעיף 6.

(קורא סעיף 7 - תיקון סעיף 62)

סעיף קטן (1) - ההודעה של הועדה לרשימות המועמדים על ליקויים שהם יכולים

לתקן.

סעיף קטן (2) -תיקון הליקויים ברשימות המועמדים.

הי ו"ר ד' צוקר;

אושר סעיף 7.

(קורא סעיף 8 - תיקון סעיף 65}

אישור רשימות המועמדים.

היו"ר ד' צוקר;

אושר סעיף 8.

(קורא סעיף 9 - תיקון סעיף 64)

ת' אדרי;

סעיף קטן (1) פיסקה (א) - הודעה על סירוב לאשר רשימת מועמדים. פיסקה (ב)

- הגשת ערעור על סירוב לאשר רשימה. רשימות יכולות להגיש ערעור לבית המשפט.

סעיף קטן (2) - ערעור על אישור רשימת מועמדים.

סעיף קטן (3) - מסירת פסקי הדין מבית המשפט העליון לועדה המרכזית.

היו"ר ד' צוקר;

אושר סעיף 9.

אני רוצה רק להעיר, אני לא יודע אם אגיש הסתייגות. העובדה שאין היום

בעיות למפלגות שעושות פריימריס איננה ממין הענין. השאלה היא אחרת. אני חושב

שהמינהל של ועדת הבחירות יתרגל לעבוד יותר לאט, אם ירצו פעם לערוך בחירות תוך

תקופה קצרה יותר, יגידו; אי אפשר, 47 ימים זה המינימום. וזה יהיה נכון, הם כבר

לא יוכלו לעבוד אחרת. אנחנו צריכים לדעת שאנחנו מרגילים אותם לעבוד לאט יותר,

ושלא נבוא אחר כך בטענות לאף אחד. דבר שני שיקרה הוא שבכל פעם נשנה את הכללים.

דבר עקום, לא דמוקרטי, לא הוגן, לא בסדר. צריך להיות ידוע שמשנת 1948 ועד שנת

2200 לא משנים כללי בחירות. הכל קבוע.

היו"ר ד' צוקר;

אלה הסדרים טכניים.



ד' מרידור;

זה לא ענין טכני. הקדמת בחירות זה לא ענין טכני, זה ענין פוליטי. והדברים

קשורים זה בזה.

היו"ר ד' צוקר;

אם אתה קושר את זה להיבט החוקתי, אני לא מתפעל מהנוהג באנגליה, שם אפשר

בעצם לחטוף בחירות כשהדבר נוח לראש הממשלה.

ד' מרידור;

גם זה לא טוב. אני אומר שלא צריך שהכללים ישתנו מדי פעם, יש רוב בכנסת -

משנים את הכללים. כללי בחירות הם דוגמה קלאסית של כללי המשחק, שלא צריך לשנות

אותם לפי רוב מזדמן בכנסת. נכון שיש נוהג בדרך כלל לשנות בהסכמה של רוב גדול,

אבל בכלל לא טוב לעשות שינויים, צריך לשנות רק כשאין ברירה.

שנית, בהצעה הזאת אנחנו מאריכים את הזמן ומקטינים את הגמישות ואת האפשרות

לקצר את התקופה שלפני בחירות. לדעתי, מבחינת מימון בחירות, הוצאות לבחירות,

תעמולת בחירות, מתח בהירות, לדעתי, פרקי הזמן בארץ ארוכים מאד. היום זה נוח

לכמה מפלגות ומעבירים את זה.

חוץ מ-100 ימים שדרושים להתפטרות, ואת זה כבר שינו, יש 60 יום ללוח

הזמנים של הועדה. גם בחוק יסוד: הממשלה החדש יש 60 יום. לא הרחבנו שום דבר,

הכל נשאר באותה מסגרת של 60 יום. לא השתנה כלום.

(קורא סעיף 10 - תיקון סעיף 68)

סעיף קטן (1) - קביעת מקומות הקלפי.

אין צורך בהסכמת חברי הועדה.

היו"ר ד' צוקר;

סעיף קטן (2) הוא אחד החידושים המהותיים בהוק הזה, כדי לייעל את ההצבעה.

תיקון לניסוח: לא יוצבו יותר משני תאי הצבעה.

אושר סעיף 10 עם התיקון בסעיף קטן (2).



(קורא סעיף 11 - תיקון סעיף 70)

זאת התאמה לסעיף שכבר תיקנו.

אושר סעיף 11.

(קורא סעיף 12 - תיקון סעיף 74)

זה חידוש מהותי שני, מבחינה ציבורית.

א' שיל"ת;

הערה. סעיף 74 (ג) במקורו קבע שתי הוראות. האחת, שועדת הקלפי תטביע

חותמת, והשניה - מחיקת שם הבוחר שהצביע. משרד הפנים ביקש לבטל את החותמת

"הצביע" משום שהמשרד התכוון לבטל את הספח. אני מודיע כאן שמשרד הפנים חזר בו

מכוונתו לבטל את הספח.

במשך שנים היו תוכניות לעשות את הקלידה בכרטיס פלסטיק, שעליו אי אפשר

להטביע חותמת. התוכנית עכשיו היא שתהיה תעודה מפלסטיק ולטווח הנראה לעין הספח

יישאר. ההחלטה על כך התקבלה לפני שלושה שבועות במשרד הפנים. לא ויתרו על

הרעיון בכללותו, כרגע הוא לא ישים לביצוע. התעודה תשתנה בצורתה, אבל הספח

יישאר.

אני חייב להודיע זאת לועדה, כי זאת היתה הסיבה לבקשה.

היו"ר די צוקר;

הסיבה היתה שלא היה קושי לזייף. מי שרצה יכול היה להשיג שתי תעודות זהוי,

ארבע תעודות.

אתם מבקשים לשנות את הסעיף?

אי שיל"ת;

לא. ביקשתי רק להביא את הדבר לידיעת הועדה ולשיקולה.

חיו"ר די צוקר;

אני מציע לאשר את סעיף 12.

אני מציע לא לכתוב שועדת הקלפי תמחק שמות אלא שהיא תסמן קו בדיו.

די מרידור;

תסמן שהצביע.

אושר סעיף 12. תנסו למצוא ביטוי פחות פוגע ממחיקת שמו של אדם.



(קורא סעיף 13 - תיקון סעיף 75)

בסעיף הזה אני רואה את ההישג הכי גדול של הצעת החוק הזאת.

מהי מחלה?

אני עדיין לא שקט, אמרנו שמנהל בית האבות או מנהל מוסד לא יביא את כל

אנשי הבית להצבעה. אבל יכול להיות ששמש של מפלגה אוסף את כולם מבית האבות,

והוא לא מנהל. יכול להיות שועדת הקלפי צריכה לשאול את הבוחר אם רצונו שאותו

איש יכנס אתו לתא ההצבעה.

ד' מרידור;

האיש שהביא אותו יענה במקומו.

אם אחר עונה במקומו, הוא לא יכול בכלל להצביע. אם הוא לא מסוגל לענות על

שאלה כזאת, הוא לא מבין איפה הוא נמצא. אני לא מציע לבדוק את מצבו, אני רוצה

כן.

א' שיל"ת;

זה מכשיר את השרץ. הוא יפחד מזה שעומד לידו.

די מרידור;

האיש יגיד מה שיגיד. אחד מחברי הועדה התרשם שהשיב תחת לחץ, שני התרשם

שהוא משיב מרצון חופשי, השלישי לא יודע. ההצעה של מר לורך נראית נכונה, אבל

יש בעיה איך תחליט הועדה.

ע' ניסני;

אדם שאיננו מנהל מוסד ואיננו שמש של מפלגה, רשאי להביא עשרה מצביעים?

אדם מוכר. אולי אפשר להגביל את המספר, שאדם לא ילווה יותר משני מצביעים.

ועדת הקלפי תירשום את שמו ואת מספר תעודת הזהות של מי שעוזר למצביע,

והוא לא יוכל ללוות יותר משני מצביעים.

הוחלט שאדם יוכל ללוות לתא ההצבעה לא יותר משני אנשים. שמות המלווים

יירשמו בפרוטוקול ועדת הקלפי.

מה זה "הפעולות הטכניות הפיזיות"?

צריך לכתוב: הפעולות המעשיות.

אושר סעיף 13 עם התיקונים שהתקבלו.

(קורא סעיף 14 - תיקון סעיף 79)

בכנסת הקודמת התקבל תיקון שיושב ראש ועדה אזורית רשאי לתקן טעות

"ובהתייעצות עם סגני יושב ראש הועדה המרכזית". זה לא

הגיוני. מוצע למחוק את המלים האלה.

אושר סעיף 14.

אדוני היושב ראש, שאלה לתיקון הקודם. האם קריאה של פתק היא פעולה מעשית?

אם האיש עיוור ואיננו יכול לקרוא, כן. לא מפני שהוא אנאלפבית אלא מפני

שיש לו מום.

תאריך העליה ארצה לא רלוונטי לענין זה, ולא אנאלפביתיות, לא מוצא לאומי.

לא אלה הסיבות להיכנס עם מלווה לתא הצבעה.

ניקה לדוגמה לא אנאלפבית אלא אדם משכיל שלא יודע עברית, אף אחד לא יכול

לעזור לו?

מרגע שקבענו שאדם יכול להיות אזרה מרגע שהוא נוחת בנמל התעופה לוד, זה

הכל.

(קורא סעיף 15 - הוספת סעיף 79א}

אני מבין שהמטרה היא לפנות את המחסנים. שומרים את כל החומר עד גמר

הערעורים ומתן פסק דין. צריך להגיד: פסק דין סופי או הלוט.

אושר סעיף סעיף 15 עם התוספת.

(קורא סעיף 16 - תיקון סעיף 92)



ת' אדרי;

סעיף 16 מבטל את החובה להציג את מצעי המפלגות על לוחות המודעות בצבא.

השינוי מוצע בעקבות הערה של מבקרת המדינה. על לוח המודעה תהיה רשימה של כל

המפלגות המתמודדות בבחירות ומספרי טלפון שהמפלגות יתנו, וחייל שירצה לקבל את

המצע או חומר אחר יוכל לצלצל וישלחו לו הביתה.

היו"ר די צוקר;

היה כאן דיון ארוך בענין זה והסיכום היה על דעת כל הסיעות. החלטנו לבטל

את ההסדר הקודם, שהיה לא מעשי וגם לא רציני.

ד' מרידור;

אני לא מערער על ההחלטה, אני רק מבקש להעיר שזה מתאים מאד לציבור בישראל

שלא מעונין בכלל לדעת מה כתוב במצעי המפלגות.

היו"ר ד' צוקר;

המצעים המצהיבים על לוח המודעות הפכו להיות דבר גרוטסקי.

די מרידור;

נכון, המצעים הפכו להיות דבר גרוטסקי. אנשים לא מתכוונים למה שהם כותבים.

זה חלק מהתרבות או התת-תרבות שלנו, לא חשוב מה אתה מבטיח ומה אתה אומר.

ומכיוון שהמצעים באמת לא מענינים אף אחד, חבל להציג אותם.

היו"ר ד' צוקר;

להיפך, מי שמעונין יוכל לפנות למפלגה בטלפון ולקבל את המצע.

אושר סעיף 16.

(קורא סעיף 17 - תיקון סעיף 96).

ת' אדרי;

זה הלוח החדש. הקדמת המסירה של רשימת כלי השיט לועדה המרכזית.

היו"ר די צוקר;

אושר סעיף 17.

(קורא סעיף 18 - תיקון סעיף 97)

ת' אדרי;

קביעת כלי השיט.

היו"ר די צוקר;

אושר סעיף 18.



קורא סעיף 19 - תיקון סעיף 100)

ת' אדרי;

מינוי אחראים להצבעה בכלי השיט.

היו"ר ד' צוקר;

אושר סעיף 19.

לא יאומן לאיזה סיבוך הכניסו אותנו בגלל ההצבעה בכלי שייט.

(קורא סעיף 20 - תיקון סעיף 101)

העברת חומר ההצבעה מכלי השייט.

היו"ר ד' צוקר;

אושר סעיף 20.

(קורא סעיף 21 - תיקון סעיף 102)

ת' אדרי;

החותמת בכלי שייט,

היו"ר ד' צוקר;

אושר סעיף 21.

(קורא סעיף 22 - תיקון סעיף 114)

ת' אדרי;

לא צריך לעכב ביומיים את הספירה. המעטפות מהקלפיות בחו"ל, מאוניות

ומשגרירויות, יגיעו עד סוף יום הבחירות ולא תוך יומיים לאחר יום הבחירות.

היו"ר ד' צוקר;

אושר סעיף 22.

(קורא סעיף 23 - תיקון סעיף 116ב(ג)).

ת' אדרי;

חסרה היתה המילה שוטרים.

אושר סעיף 23.



(קורא סעיף 24 - תיקון סעיף 116ה(ד))

ת' אדרי;

אותו הסדר שנקבע לענין המצעים בצבא יהיה גם בבתי הסוהר.

היו"ר ד' צוקר;

אושר סעיף 24.

(קורא סעיף 25 - תיקון סעיף 116ז)

ת' אדרי;

נפלה טעות בחקיקה. נקבע למי יש זכות להצביע בנציגויות בחו"ל - עובדי

המדינה, הסוכנות, הקק"ל וכו', ואחר כך נכתב "גם בן זוגו של עובד המדינה

כאמור". כאילו בני זוג של עובדים אחרים לא רשאים להצביע. התיקון מאפשר הצבעה

לבן זוג של כל אחד מסוגי העובדים הרשאים להצביע בחוץ לארץ.

היו"ר ד' צוקר;

אושר סעיף 25.

אי לורך;

אין חובה על רשימה להגיש מצע. אני מציע לעשות צעד קדימה בתחום הזה ולומר

שאם מפלגה אימצה לעצמה מצע, היא תגיש אותו ביחד עם רשימת המועמדים. לא יתכן

שאי אפשר יהיה להשיג מצע של "שלומציון", לדוגמה. קראתי אותו בזמנו, זה מסמך

מהמם.

ד' מרידור;

אם לא מחייבים את המפלגות לאמץ מצע, איזה הגיון יש לחייב מפלגה שיש לה

מצע להגיש אותו?

אי לורך;

אני מציע לעשות צעד קטן קדימה.

היו"ר ד' צוקר;

לפי מיטב זכרוני, אישרנו את ענין ההצבעה בבתי חולים. לא ירדנו לפרטים,

אמרנו שנעבד את הפרטים לקראת הקריאה השניה והקריאה השלישית.

לא אושר שום דבר.

היו"ר ד' צוקר;

אני חוזר לפרוטוקול. אנחנו אישרנו את זכות ההצבעה של חולים בבתי החולים.

העלו כאן קשיים טכניים, ואמרנו שלקראת קריאה שניה וקריאה שלישית נחשוב איך

לפתור את הבעיות הטכניות. מדובר בכעשרת אלפים איש ששוללים מהם את זכות

הבחירה.



ת' אדרי;

לפי מיטב זכרוני, הועדה ביקשה ממני לפנות למר אהוד שיל"ת, שינסה הצעה. מה

שיל"ת אמר שהוא לא יכול לנסה, כי הוא לא יודע מה הועדה רוצה. את הדברים האלה

הבאתי לכאן.

די ואג;

אני יכולה לשחזר את כל השתלשלות הדברים. יש בידי הפרוטוקולים. נאמר שאין

ויכוה על העקרון. התבקשתי לבדוק למה לא התקבלה הצעה בענין זה בכנסת הקודמת.

היתה אז הצעת הוק של הבר הכנסת אברהם בורג. בועדה עלו בעיות בקשר להצבעה של

חולי נפש, תעמולה, הצבעה במעטפות כפולות. מר גוברמן היה נוכה בכל הדיונים

בנושא הזה. היתה הסכמה עקרונית שנותנים זכות הצבעה להולים בבתי חולים, אבל לא

עובדה הצעה. בפרוטוקול מצאתי רק את השאלות שעלו וכמעט לא היו תשובות. התשובה

היחידה היתה בענין הצבעה במעטפות כפולות.

שי גוברמן;

אני לא חושב שאפשר לחייב בית חולים פרטי להירתם לפעולה של בהירות. צריך

קודם כל לשאול את דעתם של בעלי המקצוע ברפואה איך הם רואים מערכת בהירות בתוך

בית חולים.

די ואג;

בזמנו היה כאן נציג משרד הבריאות דייר ברלוביץ, והוא אמר; אנחנו רואים את

החולים כאנשים שזכאים להצביע וצריכים להצביע, אבל יש לנו בעיה בנושא של תעמולת

בחירות, פעילות בתוך בית חולים, הפרעה לשיגרת בית החולים. ועוד אמרו נציגי

יש לנו בעיה בנושא של פסיכיאטריה, ואין לנו פתרון. היועץ

המשפטי של משרד הבריאות צבי לוין דיבר על הנושא של סודיות רפואית, בעיקר בבתי

חולים לחולי נפש. מר גוברמן הציע, שחולים שאין מניעה לשחרר אותם ליום,

ישוחררו וילכו הביתה ביום הבחירות.

אי לירך;

זה נעשה גם היום.

ש' שהם;

אפשר שאדם מטעם ועדת הבהירות יעבור מחדר להדר בבית חולים, יעבור מאדם

לאדם.

היו"ר ד' צוקר;

אם רוצים, אפשר למצוא את הפתרונות הטכניים.

אי לורך;

אדם אחד לבדו יעבור?

שי שהם;

שלושה אנשים יעברו.



א' לורך;

שלושה אנשים יעברו בטיפול נמרץ?

היו"ר ד' צוקר;

אפשר להצביע על אלף ואחד קשיים, אבל הם לא מבטלים את הצורך שהמדינה תאפשר

לאנשים לממש את זכותם.

לכן סוכם שמר שיל"ת יציע הצעה, אם הוא יכול.

חבר-הכנסת רובינשטיין בשעתו הציע לא להחיל את ההסדר על בתי חולים לחולי

נפש.

היו"ר ד' צוקר;

אני מבקש לזמן לכאן, כמובן לבד מהנוכחים כאן, את נציגי משרד הבריאות.

די מרידור;

יש הבדל יסודי בין חולים ובין אסירים. אסיר לא נמצא מרצונו במקום שהוא

נמצא. חולה לא יכול להצביע בין שהוא בביתו ובין שהוא בבית חולים או בבית אבות,

הוא לא יכול לקום ממיטתו. יש אנשים חולים ששוכבים במחלקה גריאטרית בבית חולים,

ויש אנשים כאלה שהמשפחה מטפלת בהם בבית. מה ההצדקה להפליה ביניהם? אם תגיד

שהמדינה מוכנה לאפשר לכל אחד להצביע, אני בעד. צריך יהיה להקים מנגנון, שיהיה

יקר, שידאג לכל אדם שלא יכול להצביע מטעמי מחלה, לא רק בבית חולים. יש הרבה

יותר חולים מהוץ לבתי החולים. אולי תהיה קלפי ניידת, צריך לחשוב איך לעשות את

זה. אבל מה ההגיון לאפשר הצבעה רק לחולה שנמצא בבית חולים?

היו"ר ד' צוקר;

ההגיון הוא כזה, אנחנו יודעים שיש קטגוריה שבאופן מוחלט נמנעה ממנה

ההצבעה, בגלל אופן האיכסון שלהם.

לא בגלל האיכסון שלהם. בגלל שהם לא יכולים לצאת מהבית.

היו"ר ד' צוקר;

אדם שאושפז בבית חולים ליום מפני שהרגיש לא טוב, לא יכול באותו יום

להצביע לא משום שהוא לא מסוגל לחשוב ולהבין.

די מרידור;

יש הרבה אנשים שלא יכולים לצאת מהבית, חלקם לא בבתי חולים. אני לא מתנגד

להצעה לתת אפשרות להצביע, אבל צריך לעשות קלפי ניידת לא רק בבתי חולים.



היו"ר ד' צוקר;

אנחנו לא יכולים בבת אחת לפתור את כל בעיות העולם. אם נפתור בעיה של עשרת

אלפים איש גם זה משהו.

די ואג;

אני מבקשת להסב את תשומת לבכם שעל שולחן הועדה מונחונ הצעת חוק של חבר-

הכנסת זבולון המר, שעברה קריאה טרומית. ההצעה היא להוסיף פרק בחירות בבתי

חולה - מי שביום הבחירות מאושפז באחד מבתי החולים, או

שוהה באופן קבוע במוסד כלשהו המיועד לזקנים, חולים, תשושים וכדומה. קלפיות

לחולים - חולה רשאי להצביע בקלפיות מיוחדות לחולים. יו"ר הועדה המרכזית יקבע

את מקומות הקלפיות האלה לפי המלצת המנכ"ל של משרד הבריאות.

אני מבקש לזמן לכאן את משרד הבריאות, והם ישקלו מי צריך להשתתף בדיון

כאן, אנשי בריאות הנפש ואחרים.

מכיוון שהחלטנו שמי שמלווה אדם שמחמת מחלה אינו יכול להצביע בעצמו לא

יוכל ללוות יותר משני אנשים, צריך לקבוע סנקציה עונשית על מי שמלוה יותר

משנים. בסעיף 126 הדין הוא מאסר שישה חודשים או קנס, וצריך להחיל אותו גם על

מי שעובר את העבירה הזאת.

מקובל. נכלול את הסנקציה, כפי שהציע מר שלמה גוברמן.

האם ההחלטה היא לא להעביר את הצעת החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית?

נכון. אחרת לא נוכל לטפל בנושא ההצבעה בבתי חולים.

למה לא לעשות הצעת חוק נפרדת לענין הצבעה בבתי חולים?

כי אז צריך להתחיל מקריאה טרומית.

שאלה נוספת - מה בדבר שבתון ביום הבחירות בסיבוב השני?

דיברנו על זה והחלטנו שיהיה שבתון רק חצי יום.



ת' אדרי;

היתה שיחה לא פורמלית בחדר שלך.

אי לורך;

סוכם שההצבעה תתחיל בצהרים.

ת' אדרי;

צריך לכתוב את זה בחוק.

סוכם בין שתי הסיעות הגדולות, והן הרלוונטיות לענין זה, שההצבעה בסיבוב

השני תתחיל בשעה 12 ותימשך עד השעה 23. לא יום שבתון מלא. בבתי הספר ילמדו עד

12, בשעה 12 תתחיל ההצבעה והיא תימשך שעה מעבר לשעה 22, השעה הרגילה של נעילת

קלפיות.

זה היה הסיכום. אני מבקש לצרף אותו להצעה שתובא לקריאה השניה ולקריאה

השלישית.

אני מציעה לכתוב בחוק שבתי הספר ייסגרו בשעה 11, כדי שאפשר יהיה להכין את

הקלפיות. היתה הוראה כזאת בהוראות השעה לענין הבהירות לרשויות המקומיות. אני

מעדיפה שזה יהיה כתוב בחוק ולא צריך יהיה להתחיל להתווכח עם מנהל בית ספר,

שיגיד שדי ברבע שעה להכנות.

לא די לכתוב את זה בהוראות של משרד החינוך?

בתי הספר התיכוניים הם לא של המדינה. צריך לכתוב את זה.

בסדר. נוסיף סעיף כזה בהצעת החוק.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:20)