הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 397

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום רביעי. כ"ה אלול התשנ"ה (20 בספטמבר 1995). שעה 13:20

נכחו; חברי הוועדה;

ד' צוקר - היו"ר

מוזמנים;

פרץ סגל - משרד המשפטים

יצחק ברק - היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

נילי מימון - יועצת משפטית, משרד העבודה והרווחה

פטר מגנוס - ממונה על בטיחות בעבודה, משרד העבודה והרווחה

רמי רובין - הנהלת בתי המשפט

תמר מורג - היועצת המשפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד

יובל אזני - לשכת עורכי הדין

משה ענבר - לשכת עורכי הדין

שושנה גלס - לשכת עורכי הדין

אירית רוזנבלום - יועצת משפטית, ויצ"ו

אסתר פלפל-פז - היועצת המשפטית, נעמ"ת

יועץ משפטי; שי שוהם

ע' לוי

קצרנית; ת' שפנייר

סדר היום;

1) תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - בטיחות בעבודה), התשנ"ה-1995.

2) תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ"ה-.1995

3) תקנות בית משפט (אגרות) (תיקון), התשנ"ה-.1995

4) תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 4), התשנ"ה-.1995



תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - בטיחות בעבודה). התשנ"ה-1995

אני פותח את הישיבה. לפנינו תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי -

בטיחות בעבודה), התשנ"ה-1995.

יצחק ברק;

מדובר כאן בשלושה חוקים - 1) חוק ארגון הפיקוח על העבודה; 2} פקודת

הבטיחות בעבודה; 3) פקודת תאונות ומחלות משלח יד. בנוסף לכך תקנות שקשורות

במסירת מידע על עובדים. הפרת החוקים האלה והתקנות האלה 1( עבירה פלילית. על

חלק מהן יש אפשרות להוציא, לפי החוק הקיים, צו שיפור. האמת היא שאנחנו היינו

הראשונים שהתחלנו עם העבירות המינהליות וקראנו לזה בזמנו צו שיפור. חוק

העבירות המינהליות אומר שאם קובעים את העבירות האלה כעבירות מינהליות, זה בא

במקום צו שיפור. העבירות עצמן הן עבירות שקשורות עם בטיחות בעבודה, רובן

עבירות טכניות שאנחנו רוצים להפוך אותן לעבירות מינהליות. אני רוצה להזכיר שאם

יש מקרה מיוחד ונסיבות מיוהדות, אפשר להגיש גם כתב אישום, אפילו אם חל על זה

חוק העבירות המינהליות.

היו"ר ד' צוקר;

בנוסף לקנס המי נהלי?

יצחק ברק;

לא, זה במקום הקנס המי נהלי. אפשר להגיש כתב אישום.

היו"ר ד' צוקר;

מה העונשים שקבועים בחוק?

יצחק ברק;

יש כל מיני סוגים של עונשים. הבעיה המרכזית היא שיש בחוק גם מאסר במקרים

מסוימים, שאי אפשר להטיל אותו במקרה של עבירה מינהלית. באותם המקרים החמורים

שנחשוב שיש צורך במאסר, אנחנו נגיש כתב אישום. היום הקנסות הם 7,000 שקל על

עבירות קלות יותר, על עבירות יותר חמורות זה 14,000 שקל, וכמו שאמרתי יש גם

מאסר. בעבירות מינהליות אי אפשר להטיל מאסר כמובן.

היו"ר ד' צוקר;

והעבירות עליהן מדובר הן העבירות שמפורטות בסעיף 4 במכתב שר המשפטים אליי

- חובת גידור מכונות, איסור שימוש במכונות מסוימות וכוי.

יצחק ברק;

כן, יש פה רשימה ארוכה.

היו"ר די צוקר;

מה אנחנו צריכים לאשר?

יצחק ברק;

לאשר את תקנות העבירות המינהליות שקובעות את הקנסות וגם את צו העבירות

חמינהליות.



היו"ר ד' צוקר;

ובכן, לבקשת שר המשפטים דוד ליבאי, אנחנו מאשרים את התקנות ואת הצו שנוסף

לתקנות לקביעת העבירות שייקבעו כעבירות מינהליות. תודה רבה.

הישיבה הופסקה בשעה 13:25.

הישיבה התהדשה בשעה 00;14.

היו"ר ד' צוקר;

אני מחדש את ישיבת הוועדה.

פרץ סגל;

לגבי העבירות המינהליות קיבלתי בינתיים את ההערות של דליה איש-שלום. הן

מקובלות על יצחק ברק, ואני רוצה לומר אותן.

היו"ר ד' צוקר;

נשמע עכשיו תיקונים לתקנות שעניינן עבירות מינהליות בתחום חיקוקי בטיחות

בעבודה.

פרץ סגל;

התיקונים הם לתוספת. העמדה של אנשי המחלקה הפלילית במשרד המשפטים היא

שסכומי הקנסות צריכים להיות 3,000 במקום שכתוב 2,000, ובמקום שהקנס הוא 1,400

זה צריך להיות שלכל עובד הקנס יהיה 1,400.

היו"ר ד' צוקר;

אתה הצעת 2,000 ועכשיו זה עולה ל-3,000 שקל. כמה היה הקנס לפני כן?

פרץ סגל;

לא היה לפני כן. הם אומרים שהסטנדרט הקבוע הוא 3,000, ולכן הם רוצים ללכת

לפי הסטנדרט.

היו"ר ד' צוקר;

התיקונים כפי שהקריא אותם פרץ סגל מקובלים על משרד העבודה והרווחה

ומאושרים על-ידי הוועדה.

פרץ סגל;

תודה.

שי שוהם;

בסעיף 1 לתוספת לתקנות סכום הקנס יהיה 3,000 ש"ח במקום 2,000, בסעיף 2 -

1,400 ש"ח לכל עובד.

היו"ר די צוקר;

צרך להוסיף את המילים "לכל עובד".

שי שוהם;

בסעיף 3 - 3,000 ש"ח במקום 2,000, וגם בסעיף 4 - 3,000 ש"ח במקום 2,000.



תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות). התשנ"ה-1995

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו עוברים לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות).

פרץ סגל;

התקנות האלה הן תקנות מיוחדות הנוגעות לבית המשפט לענייני משפחה; הן באו

בעקבות חקיקת החוק של בית המשפט לענייני משפחה. לכן הן תקנות נפרדות מהתקנות

של בית המשפט בכלל משום שהן ייחודיות, גם מבחינת החוק וגם מבחינת המהות, לחוק

בית המשפט לענייני משפחה. ואכן יש פה שינוי מבחינת הקונספציה מצד אחד, ומצד

שני יש פה גם רצון לפשט את התקנות הקיימות. הנוסח הזה הוכן בעצה אחת הן עם

נשיא בית משפט השלום בתל-אביב שיהיה ממונה על בית המשפט למשפחה שיוקם ב-1

באוקטובר והן עם נציג לשכת עורכי-הדין, השופט המיועד עו"ד גייפמן, וגם רמי

רובין השתתף בחלק מהדיונים. כך שהתקנות האלה גובשו בעצה אחת עם כל הגורמים -

הנהלת בתי-משפט, משרד המשפטים. מצד אחד היה רצון לפשט את התקנות, מצד שני זה

התבסס על אותם דברים מיוחדים בבית המשפט לענייני משפחה, כולל תקנות סדר הדין

שנחתמו על-ידי שר המשפטים בשבוע שעבר שהן יהיו גם כן בבית המשפט לענייני

משפחה. הנחה שלישית שמנחה אותנו בתקנות האלה - והיא היתה בעקבות הוראה של

הוועדה - לקרב את האגרות האלה, עד כמה שניתן, לאגרות שנוהגות בבתי הדין

הרבניים. כלומר, יש פה גם שילוב מבחינת הסכומים של תקנות קיימות בבית המשפט-

שושנה גלס;

איפה מופיעים הסכומים?

פרץ סגל;

בתוספת הראשונה.

היו"ר ד' צוקר;

האם יש למישהו הערות, לפני ההערות על הסכומים?

נילי מימון;

יש לי הערה ניסוחית. גם בתקנה 3 וגם בתקנה 4 מדברים על אגרת פרוטוקול,

ואני לא יודעת למה צריך לכתוב את זה פעמיים.

היו"ר די צוקר;

איפה יש אגרת פרוטוקול בתקנה 4?

נילי מימון;

כתוב; "תשולם האגרה הקבועה בתוספת הראשונה (להלן - האגרה) ואגרת

פרוטוקול) כאמור בתקנה 4". אז למה לא מספיק לנו תקנה 4?

שי שוהם;

בתקנה 2 קראנו לשתיהן יחד "האגרה".

כדי לאחד את שתיהן יחד תחת השם של אגרה. בהמשך מתייחסים לזה.

אבל זה לא אוחד. "להלן - האגרה" כתוב לפני "ואגרת הפרוטוקול". אני חושבת

שיש הבדלים בין אגרה לאגרה, א1 אני לא יודעת אם מוצדק לאחד.

פרץ סגל;

מאיזו בחינה יש הבדלים?

נילי מימון;

השאלה היא - אם לא משלמים אגרת פרוטוקול, אי אפשר להמשיך את ההליך?

פרץ סגל;

כן, אי אפשר להמשיך את ההליך.

נילי מימון;

גם בגלל אי תשלום אגרת פרוטוקול? מדוע? ואם אדם לא רוצה פרוטוקול?

פרץ סגל;

זה לא קשור, השופט צריך את הפרוטוקול. הוא לא יכול לוותר על פרוטוקול.

שי שוהם;

אני רוצה להעיר כמה הערות. קודם כל, סעיף 1(ב} לדעתי מיותר. כתוב בו;

"למונחים אחרים". אם אתה רוצה להיות מדויק, תכתוב "לשאר המונחים", כי מה זה

מונחים אחרים? לאלו מונחים הכוונה?

פרץ סגל;

מונחים אחרים בתקנות אלה.

שי שוהם;

לדעתי זה מיותר, לפי סעיף 2 בחוק הפרשנות, משום שבלאו הכי לחוק ולתקנות

הרי יש אותה משמעות.

פרץ סגל;

אבל מכיוון שיש פה שני חוקים, מכיוון שזה חלק מתקנות סדר הדין האזרחי שחל

עליהן חוק בתי המשפט וגם חוק בית המשפט לענייני משפחה, ועל יתר התקנות חל חוק

בית המשפט ולא חוק בית המשפט למשפחה, לכן איחדנו את ה- - -

שי שוהם;

אם זה חשוב, תכתוב "לשאר המונחים". בסדר?

פרץ סגל;

אין לי בעיה, אבל אני חושב שהנוסח "מונחים אחרים" לקוח מתוך התקנות.

שי שוהם;

בסדר. עכשיו, בסעיף 2(ד) אתם כותבים שההליך יימחק אם לא שולמה האגרה. אני

רוצה להשאיר את זה לשיקול דעת, כי יש הרבה מאוד בעיות - במיוחד במשפחה - שהן

עקרוניות. למשל, שפתאום בית המשפט רואה שנכון שלא הוגשה בקשה לפטור מאגרה, אבל

תוך כדי ההליך מסתבר שמישהו לא שילם אגרה ואי אפשר תוך כדי הליך דחוף להגיד

לו; 'עכשיו אני מוחק לך את ההליך, תגיש תביעה חדשה'.

אז אתה רוצה שבית המשפט יהיה רשאי?



ש' שוהם;

כן, "רשאי בית המשפט למחוק ההליך".

פרץ סגל;

אנחנו נותנים זמן. אם מתברר תוך כדי הדיון שלא שולמה האגרה, בית המשפט

נותן שבעה ימים כדי לשלם את זה. אם אחרי כל זה האיש לא שילם את האגרה, אנחנו

מוחקים את ההליך, לא ניתן לו להתחמק.

שי שוהם;

אני חושב שכן צריך להשאיר שיקול דעת במקרים האלה.

פרץ סגל;

אין היום בתקנות האחרות שיקול דעת, ואין סיבה שנשאיר פה שיקול דעת.

שי שוהם;

בבית המשפט לענייני משפחה אני הושב שכן צריך להיות שיקול דעת.

פרץ סגל;

אבל נתנו לו שבעה ימים לשלם את האגרה.

שי שוהם;

ואם אין לו? אם זה קטין שנמצא בהליך?

פרץ סגל;

שיגיש בקשה לפטור מאגרה.

שושנה גלס;

צריך לכתוב "רשאי". אלו ענייני משפחה, זה שונה מהליך אחר. מדובר פה בדיני

נפשות.

אירית רוזנבלום;

זה צריך להיות "רשאי". אלו אנשים שאין להם כסף.

פרץ סגל;

הרי אין שום בעיה - האיש קיבל ארכה לשלם. אם הוא לא יכול לשלם, הוא יגיש

בקשה לפטור ובית המשפט יראה אם הוא פטור או לא פטור, אבל לא צריך להשאיר לו את

הכוח להמשיך בדיון בלי תשלום אגרה.

שושנה גלס;

בענייני משפחה תשאיר את שיקול הדעת לשופט. שופט רואה את המציאות מול

עיניו, הוא יודע בדיוק מה קורה. פה אנחנו יושבים רחוק מכל העניין הזה ולא

מדמיינים לנו כל מיני מצבים שאנשים נקלעים אליהם. לכן תשאיר שיקול דעת לבית

המשפט.

פרץ סגל;

אבל שיקול הדעת צריך להיות במסגרת הדיון שלו האם לפטור אותו מאגרה או לא

לפטור אותו מאגרה, אבל לא בזמן הדיון המשפטי. אי אפשר שאנחנו נערבב את עניין

האגרה בתוך הדיון המהותי. הרי ברגע שמגישים בקשה לפטור, יש דיון על בקשת

הפטור. אבל אי אפשר שתוך כדי הדיון המהותי בית המשפט יצטרך להגיד; יעכשיו אני

אתייחס לשאלת האגרה ורואה שיש לי סיבות כן לפטור".



אירית רוזנבלום;

זו לא שאלה כל כך מסובכת, זה ייקח עשר דקות מן הדיון ובית המשפט כן ייכנס

לזה.

שושנה גלס;

מה פתאום עשר דקות? דקותיים.

אירית רוזנבלום;

עשר דקות במקרה הגרוע. אנחגו יום-יום יושבים בדיונים בענייני משפהה.

פרץ סגל;

אני הושב שמערבבים פה מין בשאינו מינו. יש הליך שעומד בפני עצמו.

שי שוהם;

ובבן, נשאיר כאן את הנוסה כמות שהוא.

היו"ר ד' צוקר;

עכשיו הגענו לסכומים (התוספת הראשונה). רמי רובין, פרץ סגל, איך נקבעו

הסכומים?

פרץ סגל;

אני אומר מה קורה לגבי כל סכום וסכום. בסופו של דבר מה שמוצע פה זו הצעה

שמשרד האוצר קיבל בה את דעתנו. מלכתהילה משרד האוצר רצה שאותם סכומים שנוהגים

היום בתביעות בית משפט למשפהה בבית משפט מהוזי יהולו גם על בית משפט שלום

לענייני משפהה. הגישה שלנו היתה שצריך להיות הבדל בין הסכום בבית משפט שלום

לבית משפט שלום מהוזי. לכן הנוסה שמובא פה הותאם על דעת האוצר לבית משפט

למשפהה. אני אעבור על כל אהד מהפרטים בתוספת הראשונה.

לגבי סעיף מספר 1 - היום לפי התקנות הקיימות גם בבית משפט שלום וגם בבית

משפט מחוזי, כאשר יש תביעה לסכום כסף קצוב, משלמים אגרה של 2.5% מהסכום הנתבע.

בבית הדין הרבני ובהקבלה בבית הדין לענייני עבודה משלמים 1% מהסכום הנתבע. פה

מצאנו לנכון להשוות לבית הדין הרבני ולבית הדין לעבודה.

שי שוהם;

עדיין צריך לזכור שכאשר יש סכסוך בין בני זוג ויש רכוש - אפילו לא רכוש

גדול, נניח דירת מגורים אהת של בני הזוג - זה סכום לא מבוטל.

פרץ סגל;

מדובר פה על סכום קצוב. זה הלק קטן מאוד מהתביעה. על רכוש מדובר בסעיף

אהר - סעיף 2.

שי שוהם;

יש בעיה בענייני פנסיה, למשל.

היו"ר ד' צוקר;

נמשיך הלאה.



פרץ סגל;

סעיף 2, תביעה בענייני רכוש שאינה סכום קצוב - קבענו אגרה קבועה. כאן

באותה תביעה אנחנו יכולים לכלול מספר פריטי רכוש ומספר סעדים ככל אשר יהיו.

היום משלמים אגרה לפי כל סעד וסעד. פה קבענו אגרה אחת שכוללת את כל הסעדים.

שי שוהם;

בסעיף אהר בתקנות כתבתם שחייבים להגיש תביעה נפרדת בגין כל סעד.

שושנה גלס;

לא, מה פתאום? אתה מגיש המרצת פתיחה ואתה מבקש את כל הסעדים.

פרץ סגל;

בתקנות סדר הדין האזרחי קבענו שינוי קונספטואלי שיתאים לתקנות האלה. בעוד

שהיום אנחנו קובעים שלפי כל סעד וסעד משלמים את האגרה, אף על פי שכולם מוגשים

במסגרת תביעה אחת, לעניין בית משפט למשפחה יש קטגוריות של תביעות ומשלמים את

האגרה עבור כל תביעה ותביעה; כלומר, לא לפי הסעד.

היו"ר ד' צוקר;

האם אני מבין נכון - שהסכום שאני משלם הוא 1,602 ש"ח בלא קשר למספר

הסעדים שאני מבקש?

פרץ סגל;

נכון.

ש' שוהם;

אבל זה לא כתוב כך - אקריא לך מתקנות סדר הדין האזרחי את סעיף 258ז שאתה

ניסחת; "תובענה ... תוגש בתביעה נפרדת ... (1) תובענה כספית או רכושית ...

(2) תובענה למזונות ולמדור. (3) תובענה בעניין קטין...". זאת אומרת, בכל תיק

משפחה רגיל שאנחנו מכירים יהיו לפחות חמש-שש תובענות. אם אתה מכפיל זאת

ב-1,602 זה יוצא הרבה כסף.

פרץ סגל;

לא, לא.

שי שוהם;

אז תכתוב זאת פה. לא כתבת את זה טוב.

פרץ סגל;

1,602 שקלים זה רק על תביעה רכושית. לגבי יתר הדברים יש האגרה שהיא 268

שקלים או 133 שקלים. בתקנות האגרות האלה גופא אנחנו קבענו בתקנה 2(ב}; "אגרה

תשולם על כל תביעה ותביעה לפי הפריטים שבתוספת הראשונה, יהיו מספר הסעדים

בתביעה אשר יהיו, ואולם אם כללה התביעה פריטים 1 ו-2 לתוספת הראשונה תשולם

האגרה על כל אחד מפריטים אלה". כלומר רק 1 ו-2, כל יתר הדברים הולכים לפי כל

תביעה.

היו"ר ד' צוקר;

מניין בא הסכום הראשון?



פרץ סגל;

1,602 זה הסכום שקבוע היום בבית המשפט המחוזי לענייני רכוש. עד עכשיו לא

היו בבית משפט השלום ענייני רכוש ולכן לקחנו את הסכום הזה. השינוי שעשינו -

וזח הורדה ניכרת - היום על כל פריט רכוש ועל כל סעד צריך לשלם אותה אגרה וזה

מגיע לפעמים ל-10,000-9,000 שקל. פה קבענו לכל הסעדים וכל הפריטים תקרה אהת.

יש הערות?

ד"ר פרץ, אם אני מגישה המרצת פתיחת ואני מציינת שם מספר סעדים שאני מבקשת

- למשל חלוקת הבית, פסק דין הצהרתי שמחצית מהבית שייך לאישה, תכולה וכוי - על

כל זה האגרה היא 1,602 שקל?

פרץ סגל;

כן.

שושנה גלס;

אז מדוע, לפי מה שכתוב פה, משלמים על כל תביעה ותביעה?

פרץ סגל;

כאשר אגיש תביעה על החזקת ילדים ומזונות וחלוקת רכוש, אני אשלם שלוש

אגרות.

שושנה גלס;

זה מוגזם.

פרץ סגל;

זה לא מוגזם, משום שהאגרה על כל אתיר מהפריטים האלה היא 537 שקל; היום את

צריכה לשלם לפי כל סעד ו-537 שקל בגין כל תביעה שאת מגישה.

היו"ר ד' צוקר;

אם זה סכום סל, אני מקבל.

פרץ סגל;

פה מדובר על סכום סל.

שושנה גלס;

כשאתה מגיש תביעה למזונות-

פרץ סגל;

תביעה למזונות לא מוגשת יחד עם תביעת רכוש.

שי שוהם;

אני רוצה שוב לתקן את הניסוח. תכתוב; "כל התובענות בענייני רכוש".

היו"ר ד' צוקר;

אני רוצה שבסעיף 2 יהיה ברור שזה הקך-הכל של כל הסעדים.



פרץ סגל;

"יהיו מספר הסעדים ומספר פריטי הרכוש אשר יהיו".

היו"ר ד' צוקר;

אם יהיה ניסוח אחר שיבחיר את זח יותר ברור, עדיף.

אני רוצה להעיר עוד משהו לגבי סעיף 2. פסק דין הצהרתי בענייני רכוש זח לא

כמו שרכוש עובר מיד ליד. הוא בסך-הכל קובע זכויות של אישה - שחצי מהרכוש שייך

לה. אי אפשר לדרוש כאן אגרח כזאת, כי זח יסכל את כל הגשת חתביעות.

אגרה של 1,602 שקל תסכל תביעה אם מדובר בדירה?

פרץ סגל;

היום משלמים יותר.

אסתר פלפל-פז;

1,602 שקל זה בהחלט סכום גבוה לאישה. לדעתי פסק דין הצהרתי חייב לעבור

לקטגוריה אחרת. צריך גם לחשוב על הנושא של דחיית האגרה - שרק בסוף התהליך

ישלמו את האגרה. גם זו אפשרות.

פרץ סגל;

אתחיל מהסיפא. לעניין דחיית אגרח, הפרוצדורה של דחיית אגרות בוטלה

ברפורמה שנעשתה ב-1988 ואין יותר הליך של דחיית אגרה בתקנות בית משפט. הסיבה

היא פשוטה - כידוע לכל אם מדובר על דחיית האגרה, אין אחר כך מי שיגבה את

האגרה. לכן מראש צריך לשלם את כל האגרה אחרת ההליך לא מתחיל. מבחינה זו אנחנו

לא נחזור עכשיו מהרפורמה אגב בית המשפט לענייני משפחה.

לגבי סעד הצהרתי - נכון שבמקרים מסוימים יכול להיות שבסעד הצהרתי תהיה

היום אגרה יותר נמוכה, אבל קל מאוד לעקוף את זה. גם בענייני אגרות הכלליים

אנחנו רוצים להנהיג את אותה תקנה, משום שסעד הצהרתי זה דרך לעקוף את כל נושא

האגרה - במקום לשלם אחוז אחד על סכום כסף קצוב, מגישים סעד הצהרתי על הדבר

הזה; אותו דבר לגבי פריטי רכוש. לכן קבענו פרוצדורה אחת שהיא קבועה - אדם רוצה

להסדיר את נושא הרכוש שלו, הוא יכול לעשות זאת בדרך של סעד הצהרתי, הוא יכול

לעשות זאת בדרך של מתן חשבונות ועל הכל אותה אגרה.

היו"ר ד' צוקר;

נעבור לסעיף 3 - תביעה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה.

פרץ סגל;

פה האגרה היא 537 ש"ח, זה הסכום הקיים היום. אנחנו מעתיקים את חאגרה.

סעיף 4, התנגדות למתן צו ירושה או צו קיום צוואה - 803 ש"ח. פה יש חידוש,

מכיוון שפה יש לנו פרוצדורה-

היו"ר ד' צוקר;

אני לא מבין למה זה לא אותו סכום כמו בסעיף 3.



פרץ סגל;

כל עוד אין התנגדות, אין למעשה דיון משפטי.

היו"ר ד' צוקר;

אם אין דיון משפטי, בוא נבטל בכלל את האגרה.

פרץ סגל;

זה המצב הקיים, אנחנו לא יכולים לבטל לגמרי את האגרה.

היו"ר ד' צוקר;

תסביר לי את ההיגיון למה תביעה והתנגדות הם במחירים שונים.

פרץ סגל;

משום שהם עוברים לשני בתי משפט. כאשר זו תביעה למתן צו ירושה או צו קיום

צוואה, זה בית משפט שלום (היום זה בית משפט מחוזי וזה יהיה בית משפט שלום).

537 שקל זו גם האגרה שמשולמת גם היום. אין דיון כי אין התנגדות.

שושנה גלס;

בהתנגדות לא משלמים היום.

פרץ סגל;

מכיוון שהיום ברגע שיש התנגדות זה עובר לבית המשפט לענייני המשפחה, מכאן

ואילך מתהיל הדיון המשפטי.

היו"ר ד' צוקר;

אז אתם מעלים את זה מאפס ל-803 שקל?

פרץ סגל;

היום אין הליך כזה בכלל.

קריאה;

לפחות תתיישר עם הסכום של סעיף 3.

היו"ר ד' צוקר;

פרץ סגל, בוא נגמור את העניין הזה - תוריד את האגרה בסעיף 4 מ-803 ל-537

(כמו הסכום בסעיף 3). תשקול את זה.

פרץ סגל;

בסדר.

שושנה גלס;

מאחר ואני מופיעה בבתי משפט ויש לי ניסיון, אני רוצה להעיר הערה בנושא

הזח - אני רוצה לבטל את זה לגמרי. אותה פרוצדורה שהיתה קיימת, קיימת גם היום,

לא התחדש שום דבר, למה צריך לחייב פה אנשים לשלם אגרה כשהם מתנגדים? אתה אומר

שזה מפעיל את בית המשפט למשפחה. עד היום זה הפעיל את בית המשפט המחוזי, מה

ההבדל? זה אותו הדבר. למה אתה מכניס אגרה חדשה?



היו"ר ד' צוקר;

תודה. אני ביקשתי להוריד פה את הסכום ל-537 ש"ח. פרץ סגל יחזור לאוצר,

ורק אם תהיה התנגדות של האוצר אנחנו נחזור ונדון בסעיף 4 בלבד. כלומר, העמדה

של הוועדה לגבי סעיף 4 היא 537 ש"ח.

סעיף 5 - 133 ש"ח על תביעה בעניין מזונות או מדור וכו'.

פרץ סגל;

פה יש הורדה משמעותית, כי היום משלמים 537 שקלים על תביעה במזונות. נכון

שזה מתחלק בין התובע לבין חנתבע ותלוי לפי התוצאה, אבל התוצאה יכולה להיות 537

ש"ח. פה יש הורדה משמעותית מאוד בנושא של מזונות.

אבל הכנסתם את זה בדרך עקיפה - על המרצה שאתה מגיש, על כל סעד-

פרץ סגל;

לא, במזונות פטרנו. במזונות כל ההמרצות פטורות.

היו"ר ד' צוקר;

סעיף 6; כל תביעה אחרת לריבות אישור הסכם כאשר אין תביעה תלויה ועומדת

בעניין או ערעור בבית המשפט לענייני משפחה - 268 ש"ח.

פרץ סגל;

זה המצב הקיים היום - בית משפט שלום ולא בית משפט מחוזי. לכן השארנו את

האגרה.

היו"ר ד' צוקר;

סעיף 7; בקשת ביניים המוגשת בדרך המרצה בבית המשפט לענייני משפחה - 133

ש"ח.

פרץ סגל;

זה החידוש הגדול מבחינת--

שושנה גלס;

הוא אשר אמרתי, שהכנסתם את זה בדרך אחרת.

פרץ סגל;

אמרתי חוץ מאשר עניין של מזונות.

שושנה גלס;

כתוב פה; ענייני משפחה.

פרץ סגל;

תסתכלי בסעיף 7 לתקנות - עניינים הפטורים מאגרה; "עניינים אלה פטורים

מאגרה; ... (2) בקשת ביניים במסגרת תביעה למזונות או מדור".

שושנה גלס;

אז למה הכוונה כאן? לאלי בקשות?

כאשר מדובר בתביעה רכושית או בתביעה אחרת, אם יש המרצות, על אותן המרצות

יהיה תשלום. אסביר מדוע. הדבר הזה נוהג היום בבתי הדין הרבניים; מכיוון שפה

התיישרנו לפי בתי הדין הרבניים, גם מבחינת הפרוצדורה ומבחינת סדרי דין אנחנו

רוצים שבית המשפט לענייני משפחה לא יהיה נתון כל הזמן לבקשות שונות אלא שיהיה

לו שיקול דעת יותר נרחב. לכן אנחנו אומרים: אם ההליך נעשה בבית משפט למשפחה,

שהאדם ישלם עבור אותו הליך כפי שהדבר נעשה בבית הדין הרבני.

אני חייבת להעיר כאן משהו. בענייני משפחה הרבה פעמים מדברים על אנשים

שאין ביכולתם לשלם; זה בעצם הציבור שאני מטפלת בו. יש בעיה פרוצדורלית גדולה

מאוד בבתי הדין הרבניים - אם אתה מחייב בתשלום, אתה גם פותח תיק; אתה יוצר עוד

תיק ועוד תיק והתיקים האלה מתחילים לנשור ולהיעלם. זו בעיה טכנית מאוד רצינית.

בגלל שחייבים להראות שיש פקיד ויש קרטון ומישהו סוגר אותו, משלמים בשביל זה.

מה שיקרה הוא שהתיקים יפחתו בצורה כזאת. אתה חושב שמחד גיסא אולי תרתיע אנשים

מלהגיש סתם תביעות טורדניות, אבל מאידך גיסא אתה פוגע בציבור שאולי לא יכול

בכלל לעמוד בזה, גם בסכום הזה. אינני חושבת שהאוצר ירוויח פה או שבית המשפט

יוטרד באופן כזה-

אבל את לא מציעה שזה יהיה הופשי, בחינם.

אני מציעה שזה יהיה כמו שהיה עד היום.

אבל אי אפשר לקפוץ על שני הדברים - מצד אחד לבוא ולומר: אני מוריד את

האגרות, מצד שני-

תשאיר את זה כמו שזה היה. אתה פשוט הרעת את מצבם.

אם נשאיר את זה כמו שהיה, אנחנו נעלה ל-2.5% בסעיף מספר 1.

לא. תשאיר את האגרה כמו שהיתה מקובלת עד היום ואל תעשה שום דבר.

האגרה המקובלת היום היא 2.5% בפריט מספר 1. אני לא יכול להוריד מצד אחד

בן-2.5% ל-1% כדי להתיישר עם בית הדין הרבני, ואז לבוא ולומר: אבל כשאני מגיע

לפריט אחר שקיים בבית הדין הרבני ולא קיים פה, אותו נשאיר כמו שהיה.

אי אפשר לאזן בין דברים שהם לא מאוזנים מלכתחילה.

אנחנו חושבים שהדברים הם כן מאוזנים. לגבי מה שאמרת בעניין התיקים, נכון

הדבר אבל זה נעשה בתיאום עם מזכירויות בתי המשפט, עם נשיא בית משפט השלום,



שיהיו מספר תיקים שבאמת יצורפו לתיק אחד. הדבר הזה נובע גם מתקנות סדרי דין,

משום שיש לנו העברה של נושאים לתיק אחד כי זה כל הרעיון של בית משפט למשפחה,

שהוא דן בכל הנושאים בתיק אחד. זה שיש המרצה-

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו מאשרים את סעיף 7. סעיף 8: עשיית צוואה בפני שופט - 133 ש"ח.

פרץ סגל;

פה יש יישור קו מסוים כלפי מעלה, אבל זה תואם את בית הדין הרבני מבחינת

הסכום.

למה עשיתם זאת?

פרץ סגל;

מסיבה פשוטה - האוצר לא יכול לספוג הכל בבת אחת. אם אנחנו רוצים שבדברים

החשובים לנו באמת הוא יוריד את האגרה, באותם דברים קטנים אנחנו מעלים ב-50 שקל

כאשר בבית הדין הרבני זה כן נוהג. כל ההבדל הוא 50 שקלים ואנחנו חשבנו שאפשר

לקבוע כאן סכום של 133 שקלים.

היו"ר ד' צוקר;

אישרנו את סעיף 8. סעיף 9; הפקדת צוואה - 60 ש"ח. זה המחיר היום?

פרץ סגל;

לא, זו שוב התיישרות לפי בית הדין הרבני.

היו"ר ד' צוקר;

סעיף 9 אושר. אנחנו מאשרים גם את סעיף 10; עיון בתיק - 15 ש"ח.

פרץ סגל;

זה לפי המצב הקיים.

היו"ר די צוקר;

אנחנו מאשרים גם את סעיף 11; העתק מאושר מכל מסמך שבתיק בית המשפט - 2.90

ש"ח לכל עמוד.

שושנה גלס;

לגבי סעיף 10, כשאתה רוצה להזמין תיק ולעיין בו כשעברה שנה מיום שניתן

פסק הדין - האם התיקים לא יישארו בבית המשפט? אתה חושב שיצטרכו להביא אותם

מהארכיב ולכן התשלום?

פרץ סגל;

זאת הסיבה שהתקנה הזאת נחקקה בשעתו, משום שמדובר כל פעם על מכונית שנוסעת

מתל-אביב לרמלה או למקום אחר כדי להביא את התיק. זו הסיבה שהאגרה הזו נקבעה.

היו"ר די צוקר;

אנחנו מאשרים גם את התוספת השנייה; אגרת פרוטוקול - 41 ש"ה.



ש' שוהם;

אני רציתי להעיר שמתוך הנוסחים נשמט משהו. היה שם סעיף לגבי תביעה של

קטין, שהיא תהיה פטורה מאגרה. אני רואה שהסעיף הזה נשמט בנוסה החדש.

פרץ סגל;

נכין, בנוסח החדש הורדנו את הדבר הזה משום שהתברר לנו - לפי בקשתו של

הנשיא ארבל וגם עורכי-דין אמרו לנו זאת - שינסו להלביש את התביעה על הקטין כדי

להיפטר מן האגרה.

שושנה גלס;

באיזה נושא למשל?

פרץ סגל;

למשל, נושא מזונות. במקום שהאישה תתבע, היא תלביש את זה על הקטין ותיפטר

מאגרה. עניין של דירת מגורים - היא תלביש את זה על הקטין ותיפטר מהאגרה.

יובל אזני;

איך אפשר לעשות את זה? היא תעביר לו את הדירה בטאבו?

פרץ סגל;

היא תגיש בשם הקטין בקשה למדור, מקום מגורים לקטין. במקום שהאישה תגיש

בקשה למדור, היא תגיש בקשה למדור עבור הקטין.

שי שוהם;

אפשר לפתור את זה אחרת - להשאיר את הפטור הזה ולכתוב; אם השופט שוכנע

שהשתמשו שלא כדין בפטור לקטין, ישלמו אגרה.

פרץ סגל;

יש קטין שיש לו הסכום הזה ויש קטין שאין לו הסכום. השאלה אם אנחנו רוצים

לתת פטור אוטומטי או להפעיל את שיקול הדעת. מה שנקבע פה הוא שיהיה שיקול דע

לבית משפט ולא פטור אוטומטי, לכן הדבר הזה הורד.

קריאה;

איך אפשר להגיש בקשה לפטור מאגרה?

פרץ סגל;

אפשר להגיש בקשה לפטור. אם קטין רוצה להגיש תביעה - כמו שהוא מגיש את כתב

התביעה, הוא יגיש גם את בקשת הפטור.

שי שוהם;

אתה חושב שהוא מכיר את התקנות ויודע בדיוק מה לבקש? אני חושב שאם הולכים

באמת לפי רוח כפי שקיבלנו בזמנו, יש להשאיר את הפטור לקטין ולכתוב שיהיה שיקול

דעת לבית משפט להחליט אם נעשה בזה שימוש לרעה.



פרץ סגל;

בית המשפט לא יכול להיכנס לעניין הזה. הרי אם לקטין לא יהיה כסף לשלם את

האגרה, הוא יגיש בקשה לבית המשפט לפטור אותו מאגרה - אין בעיה בעניין הזה -

אבל אנהנו לא רוצים שבית משפט יצטרך, לצורך האגרה, להיכנס לשאלה האם זו באמת

תביעה אמיתית של הקטין או זו לא תביעה אמיתית של הקטין.

היו"ר ד' צוקר;

שלמה שוהם, מה יקרה אם זה יהיה הפוך? יתחילו לבדוק מי באמת הגיש תביעה?

ש' שוהם;

אם אני כותב שקטין פטור, אז קטין פטור. אם יש טענה של הצד שכנגד שהשתמשו

בשמו של הקטין, אז שופט יבדוק את זה.

פרץ סגל;

אבל למה שהשופט ייכנס לעניין הזה? אם לקטין אין כסף לשלם, הוא יגיש בקשה

ויהיה פטור. הרי בדרך כלל יש להניח שקטין יהיה פטור.

שושנה גלס;

בעניין הזה אני רוצה להעיר נקודה אחת. היום כשמגישים בקשה לפטור מאגרה,

בית המשפט מזמן את הפרקליטות ומבקש לקבל תגובה וזה סיפור ארוך. צריך לתקן כאן

שבית המשפט, אם ממציאים לו מסמכים, יהיה לו שיקול דעת - שהוא יפטור ולא צריך

להזמין את הפרקליטות ולהתחיל בחקירות.

פרץ סגל;

זה מה שעשינו - אין דיון. אם תראי את התקנה, תראי שבאמת קבענו דיון על פי

המסמכים בלבד, אין חובת דיון כפי שזה היום.

שושנה גלס;

אבל היום השופט זמיר העביר הנחיה לכל השופטים-

פרץ סגל;

אבל עכשיו הוא לא יוכל לעשות את זה, משום שהתקנה קובעת שאין דיון באגרה.

אסתר פז-פלפל;

חסרה פה תובענה לפי חוק האימוץ.

פרץ סגל;

זה הורד בכוונה.

שי שוהם;

בסעיף 7(1) לתקנות מדובר על "תובענה או ערעור בעניין מתן סעד בשל אלימות

במשפחה ...יי. אני הייתי מציע שיהיה כתוב; ייתובענה או ערעור לפי חוק מניעת

אלימות במשפחהיי. אחרת, אם מגישים נגדך תביעה ואתה רוצה להתגונן, אתה עלול

להיות מחויב לשלם.



נילי מימון;

יש לי עוד הערה. בבקשה למינוי אפוטרופוס, לפעמים בני משפחה או מישהו אהר

מגישים בקשה ולחסרי אין שום דבר, רק קיצבה. כך הם יגלגלו על החסוי את תשלום

האגרה. יש היום בעיות עם זה. אני רוצה שתפטור חסוי שאין לו מעבר לקיצבה.

פרץ סגל;

במקרה כזה יגישו בקשה לפטור ובית המשפט יפטור. למה אנחנו צריכים לכתוב את

זה בתקנות? הדבר הזה היה בנוסח הקודם והורדנו אותו, משום שאנשים שיש להם ממון

- וגם לחסוי יכול להיות שיש ממון - עלולים לנצל את זה.

היו"ר די צוקר;

בדרך שפתוחה בפניו עכשיו, הוא יבוא ויטען שהוא מבקש לפטור אותו.

כשמדובר בחסוי, עושים דברים על גבו, הוא לא יודע כלום. מדובר כאן באדם

שלא יודע שום דבר, ואז האפוטרופוס יקל קצת ראש, ייקח את ה-268 שקל וישלם את

זה. למה לא לפטור? מה הבעיה לבדוק? אם אין לו שום הכנסה, אין שום בעיה לבדוק

את זה.

אני לא רוצה לתת בתקנות פטור כללי.

נילי מימון לא מציעה פטור כללי, היא רוצה פטור לחסוי שאין לו הכנסה מעבר

לקיצבה.

איך המזכיר בבית המשפט יידע דבר כזה? השופט יכול לדעת--

בבקשה יהיה כתוב שאין לו -

אבל לפי מה שאת אומרת לא צריך בקשה. מה שאת רוצה, זה לפטור בלי בקשה.

צריך למצוא איזו דרך מינהלית שימלאו טופס.

לגבי תובענה לפי חוק האימוץ או כל נושא האפוטרופסות - מה שלא מצוין כאן

פטור מאגרה?

לא, מה שלא מצוין כאן זה "כל תביעה אחרת" (סעיף 6} והאגרה היא 268 שקלים.

אבל לפי סעיף 9(1) לתקנות: "הליך אשר אינו מפורט בתוספת פטור".



פרץ סגל;

לא. את מסתכלת בנוסח הישן.

מה עם תביעה להסדרי ראיית ילדים?

זה כלול ב"כל תביעה אחרת" והאגרה היא 268 שקלים.

זה חצי מהאגרה המשולמת היום.

היו"ר ד' צוקר;

ובכן, כפוף לשינויים שהכנסנו אנחנו מאשרים את תקנות בית המשפט לענייני

משפחה (אגרות).



תקנות בית משפט (אגרות) (תיקון). התשנ"ה-1995

פרץ סגל;

יש כאן תקנות של אגרות כלליות של בית משפט, שאנחנו מבקשים לתקן ולאשר.

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו מאשרים את תקנות בית משפט (אגרות) (תיקון),התשנ"ה-1995.



תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 4). התשנ"ה-1995

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו עוברים לתקנות שהותקנו לפי סעיף 7 לחוק אמנת חאג (החזרת ילדים

חטופים).

פרץ סגל;

חיום אין תקנות סדרי דין לפי חוק אמנת האג לגבי חטיפת ילדים. מכיוון

שהנושא עובר ב-1 לאוקטובר לבית המשפט לענייני משפחה, אנחנו הזדרזנו להכין

תקנות. אסביר, מבחינה קונספטואלית, מה עומד ביסוד התקנות האלה - אמנת האג

איננה מחייבת שיהיה דיון משפטי בבית משפט בכל מקרח של חטיפח לפי האמנח, אלא כל

מדינה יכולה להסמיך רשות מינהלית או רשות שיפוטית לעשות זאת. בישראל הקביעה

שנעשתה בחוק היא שרשות שיפוטית תעשה גם את הפעולות המינהליות וגם את הפעולות

השיפוטיות שכרוכות בביצועה של אמנת האג בעניין חטיפת ילדים.

מה שעומד ביסוד ההצעה הזאת הוא: א) המטרה של האמנה - הבטחת החזרתם

המיידית של ילדים שנחטפו; ב) כיבוד של זכויות משמורת או ביקורת על פי הדין של

המדינה הזרה המתקשרת. אלה שני היסודות שצריכים להנחות את בית המשפט, כאשר בית

המשפט צריך לשאול את עצמו האם יש מכוח אמנה צורך להיכנס לשאלה המשפטית או שאני

פועל כרשות מינהלית, כלומר מפעיל את אותם שני דברים ומשתדל להחזיר כמה שיותר

מהר את הילד לביתו. לכן כל התקנות האלה מבוססות על כך שבית המשפט מלכתחילה

פועל כרשות מינהלית; והיה ואיננו יכול לפעול כרשות מינהלית ויש מכוח האמנה

סמכות לבדוק האם יש שאלה שיפוטית שהוא מוסמך כתוצאה ממנה להחליט לגבי המשמורת

של הילד או זכויות הביקור, רק אז הוא יפעל כרשות שיפוטית. לכן הפרוצדורה

שנקבעה פה היא קצרה מבחינת הזמן, פרוצדורה שמבוססת על תצהירים שבית המשפט

איננו מנהל דיון משפטי בבעיות המשפטיות לגופן, ורק כאשר מתעוררות אותן שאלות

שהאמנה מאפשרת לו להיכנס לגופן, אז הוא יכול להיכנס לאותן שאלות וגם פה מאוד

קצבנו בזמנים את בית המשפט. זאת המדיניות שעומדת ביסוד התקנות. נכון שהיום

נוהגים בפועל, אבל אנחנו יודעים שבתי המשפט אינם מזדרזים לבצע את הדברים דווקא

לפי מה שנדרש מכוח האמנה-

שושנה גלס;

זה לא מדויק. זה רץ.

היו"ר ד' צוקר;

אני רוצה להציע כך: מאחר ואנחנו לא עברנו על זה, אני רוצה לאשר את התקנות

שלפנינו בכפוף לתנאי שהגורמים שיושבים כאן - בעיקר לשכת עורכי-הדין וה'לוביים'

למיניהם - יוסמכו להעביר אליך הערות. במידה וממש תהיה להם הערה קשה שאתה לא

מקבל וחם עדיין עומדים עליה, הם יוכלו לחזור לכאן. בכפוף לזה אנחנו נאשר את

התקנות.

אני רוצה להעיר הערה כללית. אני קראתי את התקנות ואני חושבת שזה בלתי

אפשרי. כל עורכי הדין שיושבים כאן ומופיעים בבתי משפט יאמרו לך שמה שכתוב כאן

הוא בלתי אפשרי - תוך יומיים, תוך יום. זה בלתי אפשרי, מדובר פה בדיני נפשות

של ילד. אתה רוצה לקבוע את גורלו כל כך מהר?

אם מדובר בדיני נפשות, צריך לפעול מהר.

אסור לפעול בצורה כזאת. אני אומרת זאת מתוך ניסיון, זה לא נכון. צריך לתת

את הזמן. כמובן שצריך להגביל-

פרץ סגל;

זה בדיוק מה שאנחנו מנסים למנוע. אנחנו לא רוצים שבית משפט ייכנס לשאלות

האלה משום שהאמנה איננה מאפשרת לו להיכנס אלא במקרים חריגים.

שושנה גלס;

אמנת האג כן מאפשרת.

פרץ סגל;

היא מאפשרת במקרים חריגים מאוד.

שושנה גלס;

היא מאפשרת להיכנס ולקיים דיון לגופו וכו'. מדובר בילד, יש כל מיני

נסיבות ואתה לא יכול לדון בזה צ'יק-צ'ק.

פרץ סגל;

לא. זאת אפשרות מסוימת של האמנה. נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, הנשיא

זיילר, והשופט חיים פורת קיבלו את התקנות האלה-

שושנה גלס;

חיים פורת מחזיר את הילד חזרה אפילו בלי דיון.

פרץ סגל;

-הפרשנות הזאת היא פרשנות שנובעת מתוך האמנה, ואנחנו שמרנו על אותם

דברים שהאמנה קובעת. אבל אנחנו לא רוצים שכל מקרה של חטיפה ייהפך לדיון לגופו

של עניין בנושא משמורת הילד. זאת בדיוק המדיניות שאנחנו חושבים שמתחייבת מתוך

האמנה. מי שחולק על הפרשנות הזאת, זכותו לחלוק, אבל זאת הפרשנות שמקובלת על

בתי המשפט בישראל.

היו"ר ד' צוקר;

אני מבקש גם מלשכת עורכי הדין וגם מויצו-

פרץ סגל;

הדבר נעשה בתיאום עם נציגי הלישכה, אנחנו ישבנו עם עורכי דין.

שושנה גלס;

עם מי?

פרץ סגל;

שני עורכי דין שמופיעים בתיקים של חטיפה ישבנו יחד עם המחלקה הבינלאומית,

הרשות המרכזית במשרד המשפטים.

היו"ר ד' צוקר;

אסתר פלפל-פז, לך יש הערות על זה?



אסתר פלפל-פז;

הערה אחת. אני חושבת שצריך להבחין בין מקרה שהדיון נעשה במעמד צד אחד ואז

אפשר לרוץ מהר ובין מקרה שיש התדיינות עם שני צדדים.

פרץ סגל;

גם כשיש התדיינות בין שני הצדדים, עמדנו על כך שכל העדויות תוגשנה מראש

לבית המשפט-

שושנה גלס;

תוך יומיים!

פרץ סגל;

לא תוך יומיים אלא תוך עשרה ימים.

שושנה גלס;

אתה כותב פה שיגישו את התצהירים תוך יומיים. איך אפשר?

פרץ סגל;

יומיים לפני הדיון, לא תוך יומיים.

שושנה גלס;

א1 השופט קובע את זה מיידית או למחרת הדיון.

יובל אזני;

יש בעיות לא רק מעשיות אלא גם משפטיות. יש פה הרבה בעיות שהן ultra

vires , אתם יודעים זאת?

היו"ר ד' צוקר;

סליחה, יש לי שאלה. מי הם הנציגים הפורמליים של לשכת עורכי הדין בדיון

הזה?

יובל אזני;

עו"ד משה ענבר ואני.

היו"ר די צוקר;

יש לי בקשה - כפוף לפגישה איתם אני מאשר את התקנות.

פרץ סגל;

מיד עכשיו אשב איתם ונדון בדבר.

שושנה גלס;

אבל אי אפשר לגמור דבר כזה כל כך מהר. אנחנו צריכים להכין עבודה בנושא

הזה.

היו"ר ד' צוקר;

קודם כל, אפשר מאוד מהר. שנית, מה שאני רוצה הוא שלא יישב פה הפוליטיקאי

ויעשה את זה איתם, אלא שני נציגי לשכת עורכי הדין-



שושנה גלס;

גם אני מטעם לשכת עורכי הדין, עם כל הכבוד, ואני עוסקת בענייני משפחה.

משה ענבר;

גם גברת שושנה גלס היא מטעם לשכת עורכי הדין.

היו"ר ד' צוקר;

ובכן, אני אאפשר עכשיו לנציגי לשכת עורכי הדין לשבת עם פרץ סגל ממשרד

המשפטים. כפוף לפגישה איתם אני מאשר את תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 4).

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:40.