הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 38

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני. ד' באב התשנ"ה (31 ביולי 1995), שעה 09:15

(ישיבה פתוחה)

נכחו; חברי הועדה;

ד' צוקר - יו"ר

א' גולדשמידט

י' כץ

י' . לוי

ד' מגן

ח' מירום

ד' מרידור

ר' נחמן

מוזמנים;

שלמה גוברמן - משרד המשפטים, משנה ליועץ המשפטי לממשלה

משה ינון -" "

דוידה לחמן-מסר- " "

מרדכי בס - משרד מבקר המדינה, יועץ משפטי

איטה וצלר - " " " מנהלת אגף לבקורת מימון מפלגות

אריה שילה - " " " משנה למנכ"ל

טלי דולן - משרד האוצר, מי נהל הכנסות המדינה

תמר לומברוזו - " יי נציבות מס הכנסה, מנהלת מחלקת חקיקה

חביבה רובינשטיין " " הנהלת המכס והמע"מ

דב שטאוב - " " סגן נציב מס הכנסה

אמנון לורך - יועץ משפטי למפלגת העבודה

יועץ משפטי; ש' שהם

מזכירת הוועדה; ד' ואג

קצרנית; א' אשמן

סדר-היום; הצעת חוק המפלגות (תיקון), התשנ"ג-1993 -

של חברי הכנסת י' ביבי, ש' בניזרי, א' דיין



הצעת חוק המפלגות (תיקון), התשנ"ג-1993 -

של חברי הכנסת י' ביבי, ש' בניזרי, א' דיין

היו"ר ד' צוקר;

בוקר טוב, חברים. אני פותח את ישיבת הועדה. על סדר היום: הצעת חוק המפלגות

(תיקון). אני מקווה שאני פטור מלהסביר כאן את ההיסטוריה הארוכה, המפוארת והמסועפת

של העבודה על הצעת החוק הזאת. לפנינו מונח נוסח אחרון של הצעת החוק, ליום 25

ביולי 1995, ששר המשפטים אף הוא עבר עליו. את הנוסח ראו המפלגות הנוגעות בדבר,

בעיקר הוא נוגע לשלוש מפלגות. קיבלתי תשובה מחבר-הכנסת יצחק לוי שההצעה הזאת

נראית להן, אם כי היא נראתה לו מרחיבה מדי לעומת ההצעות הקודמות, בעיקר באפשרות

לתאגידים הקשורים למפלגות להמשיך ולעשות כרצונם בתחום הזה.

לפני שאנחנו מתחילים לדון בשינויים שיש בנוסח שלפנינו לעומת הנוסח הקודם שהיה

מוסכם, ורק על השינויים נעבור, אני מבין שהאוצר רוצה לחזור אלינו פעם שניה או

שלישית ולהביע את מחאתו.

די שטאוב;

אנחנו רואים בסעיף בענין מיסים דבר תקדימי שעלול להביא דרישות של כל מיני

ארגונים ציבוריים מובהקים, שאנחנו מסרבים להכיר בהם כמוסד ציבורי לצורך הפטור

ממס. מוסדות שאנחנו רואים בהם ארגונים כלכליים כמו לשכת עורכי הדין, לשכת רואי

חשבון, תנועת המושבים, ההסתדרות, כל אלה לא מוכרים כמוסד שמקבל מאתנו פטור.

אנחנו מבינים את הבעיה ורוצים בצורה כלשהי להמתיק את הגלולה, כדי שנוכל לחיות

אתה. לכן אנחנו קודם כל מבקשים שההוראה בענין זה לא תופיע בחוק מס שבח מקרקעין

אלא בחוק המפלגות. אינני רוצה שזה בכלל ייזכר בחוק מס שבח.

אנחנו מגישים לועדה הצעה להוספת סעיף 25ב לחוק מפלגות, שלפי דעתנו היא הרע

במיעוטו. היא פותרת את הבעיה שלכם אבל היא נוטת במידה רבה את העוקץ מהבעיה

שעלולה להתעורר אצלנו אם יתקבל הנוסח שלפני הועדה.

היו"ר ד' צוקר;

אני רוצה להזכיר לכם שהמפלגות, בעיקר מדובר על שלוש מפלגות, הולכות לדבר מאד

מרחיק לכת מבחינתן, כתוצאה מאיסור פעילות כלכלית-עיסקית, ויהיה לזה מחיר. בענין

זה הועדה הביעה את עמדתה כמה פעמים והיתה על זה החלטה, לא קיבלנו את עמדתכם.

אמרנו, אם מפלגה עושה מהלך כל כך מרחיק לכת בכל הקשור לנכסיה ולינאגידים שהיא

שולטת בהם, לא ראינו פסול לפטור אותן ממיסוי. זאת היתה עמדת הועדה. אפשר לחזור

לענין הזה כמה פעמים שאתם רוצים, אבל נראה לי שאנחנו דשים שוב באותו ענין.

ד' שטאוב;

בעצם אנחנו לא מציעים שמפלגה לא תקבל את הפטור, אנחנו רק מציעים נוסח אחר,

שמבחינתנו הוא הרע במיעוטו, והוא פותר לכם את הבעיה. ההצעה שלנו באה במקום סעיף

6 בנוסח ליום 28 ביוני, זה הנוסח האחרון שהיה בידינו.

ת' לומברוזו;

אנחנו מציעים להוסיף סעיף 25ב לחוק המפלגות במקום תיקון עקיף לחוק מס שבח

מקרקעין, סעיף 69. בעקרון, המבנה דומה. צויינו חלק מהתנאים שהיו בנוסח הקודם, וזה

לאחר שיחה עם היועץ המשפטי של אחת המפלגות, עו"ד אמנון לורך.



אקריא את סעיף 25ב המוצע, שהכותרת שלו: פטור ממס שבח וממס רכישה. "מכירת

זכות במקרקעין או הענקת זכות באיגוד כמקרקעין, כמשמעותם בחוק מס שבח מקרקעין,

התשכ"ב-1963 (להלן - הזכות) למפלגה, ללא תמורה, תהא פטורה ממס שבה מקרקעין וממס

1. הזכות היתה רשומה ברשימת הנכסים הראשונה שמסרה

המפלגה לרשם המפלגות לפי סעיף 25א או לפי סעיף 8(ב) לחוק המפלגות (תיקון מס' 2),

התשנ"ד-1994."

בסעיף הזה אין שינוי מההצעה המקורית.

נכון.

"2. הזכות נרכשה על ידי המוכר או המעביר עבור המפלגה."

כאן יש הבדל.

יש הבדל, וזה סעיף קטלני. יש שעמותות רכשו זכויות עוד לפני שהיתה מפלגה, או

שלא יודעים מי רכש לפני מי. מחזיקים רכוש ישן נושן שהוא למעשה רכוש המפלגה, ועל

פי הסעיף הזה הוא לא ייכלל. זה לא בא בחשבון.

"3. הזכות הוחזקה בשלמותה עבור המפלגה או שהיוזה למפלגה הזכות שביושר עליה."

"הוחזקה בשלמותה"? מה קורה אם לא הוחזקה בשלמותה?

קודם כתוב היה "הזכות הוחזקה בשלמותה בנאמנות". נמרוקה המילה "בנאמנות". נגה

זאת אומרת "הוחזקה בשלמווזה"? ומה אם היתה חצי זכות?

נתקן ונאמר: הזכות הוחזקה. נמחק את המילה "בשלמותה".

"4. הזכות נרמשה על שם המפלגה בפנקסים או במרשמים המתנהלים על פי דין תוך עשר

שנים מיום תחילת החוק."

גם זה סעיף שהיה.



היו"ר ד' צוקר;

71/ מקובל.

מדובר במפלגות שקדמו להן התאגדויות אידאולוגיות, אני מניח שבעיקר במפד"ל

ובעבודה.

ת' לומברוזו;

התאגדויות או זרמים שהתמזגו בסופו של דבר למפלגה?

היו"ר ד' צוקר;

לא בהכרה. היתה הסתדרות עובדים לפני שהיתה מפלגה, לפני שהיה המזרחי , לפני

שהיתה מפא"י. חברת בתי-ארלוזורוב נוסדה בזמן שהיו הפועל-הצעיר ואחדות-העבודה. אתם

רוצים שנלך עכשיו אהורה להפור מי היורשים של הפועל-הצעיר ומי היורשים של

אהדות-העבודה? אי אפשר לעשות את זה.

אדוני היושב ראש, אנהנו מוכנים לותר על סעיף 2 בהצעה שלנו.

אין לי פתרון אבל יש לי כיוון לפתרון. בסעיף 25א קבענו שמפלגה צריכה לתת לרשם

המפלגות רשימה ולהראות מה הזיקה שלה לנכס. אם מקבלים את הסעיף המוצע, למעשה

נותנים סמכות לפקיד השומה לקבוע אם היתה זיקה אם לא. קבענו שהעקרון הוא שהכל

גלוי לעין הציבור, הרשימות מתפרסמות ויש עליהן בקורת ציבורית הריפה, צריך אולי את

סעיף 3. בענין מהות הזכות, להדד יותר בסעיף 25א.

השאלה היא אם הסמכות היא בידי בית המשפט ורשם המפלגות או שהסמכות היא בידי

פקיד השומה. לפי סעיף 3. פקיד מס שבה לא יתן פטור אלא אם התקיימו שלושת התנאים

שבהצעה, וזה נתון לשיקול דעתו.

מה האסון בשיקול דעתו? יש לו שיקול דעת פסול?

א' לורך;

לא. המפלגה פונה לאינסטנציה אחת - לרשם המפלגות, שעומד בבקורת מבקר המדינה

ועומד בבקורת הציבורית הרהבה. כל הרשימה מתפרסמת ויש בקורת של רשם המפלגות עצמו.

ד' לחמן-מסר;

איזה בקורת יש? הוא בודק את הזיקה?

א' לורך;

אם את רוצה שפקיד מט שבה הוא שיקבע אם הזיקה נכונה או לא, זאת אומרת שאת

נותנת לו סמכויות בדין, כמו בדוגמה שדנו בה באלף ישיבות. הברה של סניף הירות

בירושלים, שאבא של הבר-הכנסת דן מרידור, חבר-הכנסת לשעבר קורפו, 12 איש נתנו כסף

והקימו סניף.



ד' שטאוב;

סעיף 3 פותר את הבעיה.

אי לורך;

זה לא פותר את הבעיה. אתה נותן שיקול דעת לפקיד מס שבח. חיים קורפו יגיד שהוא

קנה את זה בשביל המפלגה ופקיד מס שבח יחליט אם הנכס של המפלגה או לא. הדבר יצטרך

להתברר אם החברה תחתום על העברת הנכס.

ד' לחמן-מסר;

איך זה נפתר בחוק הקיים? אותה בעיה יש גם בחוק הקיים.

א' לורך;

החלטנו שאם יש ויכוח בעלי בעלי הנכס הרשומים ובין המפלגה, בית משפט יכריע לפי

החוקים הרגילים.

איפה זה כתוב?

אי לורך;

לא התערבנו בזה. לא כתבנו בשום מקום שיש שינוי בחוק הקיים.

ד' לחמן-מסר;

חאם גם בסעיף 3 בנוסח החדש, שמתקן את סעיף 69 לחוק מס שבח מקרקעין, אין אותו

שיקול דעת?

היו"ר ד' צוקר;

מה יהיה אם נאמר בסעיף 3 שהזכות הוחזקה עבור המפלגה או שהיתה למפלגה או למי

מנציגיה?

אי לורך;

לא פתרת כלום. אתה חוזר לבעיה של הפועל-הצעיר.

ד' לחמן-מסר;

בכל מדינת ישראל לפקיד חשומה יש סמכות, למפלגות - לא.

מ' בס;

לעובדה שיש בקורת של מבקר המדינה על פעילותו של רשם המפלגות אין השלכות על

הבעיה שלפנינו. כל המדינה בכל נושא כפופה לפקיד השומה, ופתאום רק המפלגות לא? אני

ממש לא מבין את זה.

ד' לחמן-מסר;

נכון שלמפלגות יש זכות היסטורית חשובה, אבל רק לגביהן לא יהיה לפקיד השומה

שיקול דעת? אז מה אם רשם המפלגות קיבל רשימה?

תשובה פשוטה, בלי להיכנס לצד המשפטי. אם בית משפט קבע, או שבאופן טבעי אתה

רוצה להעביר לי את הנכס, אני לא רוצה שפקיד השומה יגיד לי: אל תעביר. אלא אם

עוקפים את חוק מימון מפלגות, לכן אמרתי שיש בקורת של מבקר המדינה. אם מנסים

לרמות ולהעביר תרומה, הבעיה הזאת נפתרת על ידי חוק מימון מפלגות ויש סמכות למבקר

המדינה. השאלה היחידה כרגע היא אם אני מסוגל להעביר את הרישום מהשם הנוכחי שעליו

רשום הנכס לשם המפלגה. אם אני מסוגל לעשות את זה לפי הדין הכללי, אני לא חושב

שצריכה להיות אינסטנצית צינון נוספת של פקיד מס שבח, שאני אטצרך להראות לו שהזכות

הוחזקה עבור המפלגה. "הזכות שביושר" זה מונח משפטי. בדוגמה של סעיף חירות

בירושלים לא קיים לא זה ולא זה.

אני מציע להרחיב את ההגדרה בסעיף 25א. להוסיף שם שהיתה זיקה ומה מהות הזכות

של המפלגה בנכס. על ידי כך תהיה חובת גילוי מלאה לא רק של הזיקה אלא גם של טענת

בעלות, במישרין ובעקיפין. והדברים יעמדו לבקורת הציבור.

סעיף 25א לחוק העיקרי מופיע בסעיף 4 להצעת החוק בנוסח ליום 28 ביוני 1994.

בנוסח האחרון של משרד המשפטים הושמט סעיף 25א, אני לא יודע על ידי מי.

ד' לחמן-מסר;

הושמט על ידי שר המשפטים.

היו"ר ד' צוקר;

מדוע הושמט?

י' לוי;

לדעתי, ההשמטה נעשתה בטעות. בהוראות המעבר בנוסח האחרון של משרד המשפטים נזכר

סעיף 25א.

היו"ר ד' צוקר;

נראה לי מוזר שהסעיף הזה הושמט, כי הסעיף הזה פתר לנו חלק ניכר מהבעיות.

החוק הזה, אני אומר את זה גם לפורטוקול, נעשה כל הזמן בהתייעצות עם המפלגות.

אם הושמט סעיף 25א, אני מבקש לברר אם הושמט בטעות ואם לא. הסעיף הזה היה על דעת

כולנו. מיד נברר את זה.

ר' נחמן;

אדוני היושב ראש, האם עו"ד אמנון לורך מייצג כאן גם את הליכוד?

היו"ר ד' צוקר;

כן. אנחנו מקיימים את הדיון הזה בהתייעצות קרובה עם כל המפלגות.

ר' נחמן;

אני מעונין שהוא ייצג את הליכוד, אני לא רואה כאן חברים אחרים שלי.



היו"ר ד' צוקר;

האם מקובל על החברים שאת התיקון עושים בחוק המפלגות ולא בחוק מס שבח מקרקעין,

כדי למנוע הסתבכות של יצירת תקדים בחוק מס שבח?

י' לוי;

כן.

חי מירום;

בוודאי.

הוחלט שהתיקון בענין מס שבח מקרקעין יהיה בחוק המפלגות.

לאחר התייעצות של גבי לחמן-מסר עם שר המשפטים, נביא את סעיף 25ב המוצע

לאישור.

ד' לחמן-מסר;

אפשר להחזיר את סעיף 25א, עם התיקון: 180 יום במקום 120 יום.

היו"ר ד' צוקר;

אני מסכם: בחוק המפלגות, ולא בחוק מס שבח מקרקעין, יופיע הנוסח שהוגש לנו על

ידי נציבות מס הכנסה, בהשמטות הבאות - סעיף 2 הושמט; בסעיף 3 ייאמר "הזכות הוחזקה

עבור המפלגה", בלי "בשלמותה". אנחנו מוסיפים כאן את סעיף 25א, שענינו דיווח

ושקיפות. בנוסח הקודם נאמר שרשימה תוגש תוך 120 יום, ועכשיו אנחנו קובעים שתוגש

תוך 180 יום.

אם יש צעות שיפורים להצעה הזאת בלבד, בבקשה.

י' לוי;

אני מבקש להבהיר יותר את הביטוי "הזכות הוחזקה עבור המפלגה". האם הכוונה

הוחזקה בכך שהמפלגה השתמשה בה? האם צריך להביא מסמך המוכיח שהוחזקה? במה מתבטאת

ההחזקה?

לדעתי המילה הוחזקה היא בעייתית, גם משום שלמילה חזקה יש משמעויות משפטיות.

לכן הייתי הולך בעקבות עו"ד לורך ומוסיף פה את המילה זיקה. זאת אומרת, היינה זיקה

בין הזכות ובין המפלגה.

אני מבקש לחזור לשורש הענין. נניח שמפלגה שהיתה בשנת 1930 השכירה נכס במשך 60

שנה. זה עובר או לא עובר עכשיו? אני משאיר את זה בחברה. הסעיף הזה הורג את החוק.

לא. אין לנו שום כוונה כזאת. "הוחזקה" זה המושג הכי רחב. אם מפלגה החזיקה נכס



א' לורך;

באותה עת לא היתה מפלגה. מפלגה זה מונח על פי החוק הזה.

ד' לחמן-מסר;

עו"ד לורך צודק. כתוב כאן "הזכות הוחזקה עבור המפלגה". מפלגה זה זה מושג

הזכות הוחזקה עבור המפלגה או הגוף שקדם לה.

ר' נחמן;

הגופים האלה עברו מטמורפוזות במשך השנים.

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו מדברים על מפלגה או גוף לה והיה בין מקימיה, ואנחנו מדברים על זיקה. לא

על שימוש. שימוש הוא מונח צר מדי. לא החזקה.

י' לוי;

מה בכלל הצורך בסעיף הזה?

ד' שטאוב;

לא מוגדר מתי "הוחזקה". הוחזקה בזמן האחרון לפני ההעברה.

י' לוי;

סליחה, לדעתי סעיף 3 בהצעת האוצר מיותר לגמרי. הוא לא היה בנוסח שדיברנו

עליו, הוא לא היה בנוסח של שר המשפטים. אין בו צורך.

אם מוחקים את סעיף 3. בעצם משמיטים כל נימוק ציבורי למתן פטור.

לא. נשארים סעיפים 1 ו-4.

סעיף 1 הוא ענין חד-צדדי, את הרשימה מוסרת המפלגה.

למה לא לדבר על זיקה שקיימת בין המפלגה או מה שקדם לה ובין הנכס? זאת הגדרה

אמורפית, רחבה במידה מספקת.

מרגע שסיכמת שהתיקון הוא לחוק המפלגות ולא לחוק מס שבח מקרקעין, אין קושי

לכתוב את זה בסעיף 25א, ושם לחדד את ענין הזיקה.



ד' לחמן-מסר;

מה שולחת המפלגה לרשם המפלגות? היא שולחת את רשימת כל הנכסים שיש בידיה

במישרין וגם נכסים של אבא של חבר-הכנסת דן מרידור ושל חיים קורפו. לפי הנוסח

הקיים היום זה לא ברור. בואו נרחיב את סעיף 25א כמו שהציע מר לורד, וזה פותר את

הבעיה. אם מכניסים נכס שלמפלגה היתה זיקה אליו, בהווה או בעבר, אפשר למחוק את

סעיף 3 בהצעה של האוצר, ואז זה חלק מהרשימה. מה זה מפריע לכם? אתם רוצים לעשות

מחקר היסטורי? אתם צריכים להחליט מה אתם רוצים.

ד' שטאוב;

אני מוכן להצהיר בפני הועדה, אם בתקופה הסמוכה להעברה הזכות הוחזקה עבור

המפלגה, אנחנו נכיר בזה כהחזקה.

ד' לחמן-מסר;

ואם במשך עשרים שנה זה הושכר כחניון?

אני מציע את הנוסח הבא; היתה זיקה בין המפלגה או גוף שקדם לה והיה בין

מייסדיה ובין הנכס.

היו"ר ד' צוקר;

זה הסיכום. בסעיף 3 ייאמר שאנחנו מתכוונים לזיקה בין המפלגה או מה שקדם לה

ובין נכס. אני מבקש מגב' לחמן-מסר ומר שהם לנסח את הסעיף.

חי מירום;

ברישה כתוב "אם נתקיימו כל אלה", כלומר תנאים מצטברים.

ד' לחמן-מסר;

בוודאי.

חי מירום;

אני רוצה להבין מה קורה אם הזכות לא נרשמה על שם המפלגה.

היו"ר ד' צוקר;

בתוך עשר שנים מיום תחילת החוק הזה צריך יהיה לרשום.

חי מירום;

מה קורה אם בתוך עשר השנים האלה באים לממש נכס שטרם נרשם?

היו"ר ד' צוקר;

תרשום ואחרי כן תמכור.

ר' נחמן;

אם לא רשמת, תשלם מס.

המטרה בחקיקה הזאת לסייע למפלגות לממש נכסים, בעיקר כדי למחוק חוב ולאפשר להן

לפעול. מהו רישום? הערת הזהרה היא רישום?

אי לורך;

כן.

ד' לחמן-מסר;

רישום ברשימת הנכסים שמסרה המפלגה לרשם המפלגות.

אני לא רוצה שדברים פורמליים שיכולים לארוך זמן רב יקשו על התהליכים. אם

אומרים לי הערת הזהרה היא רישום, אני שקט.

היו"ר ד' צוקר;

אני מבקש בסעיף 4 למצוא פתרון לבעיה הבאה. אני לא רוצה שקושי ברישום ברישום

ימנע מחר ממפלגה כלשהי למכור נכס.

ד' שטאוב;

הזכות נרשמה על שם המפלגה, אם ניתן היה לרשום, או שתירשם מיד

כאשר הדבר יתאפשר.

ואולי נאמר: אם הוגשה בקשה לרישום?

לא די בבקשה.

בקשה עונה לענין הפומביות והשקיפות. נכתוב: הזכות נרשמה על שם המפלגה, אם לא

היתה מניעה לכך.

חבר-הכנסת מירום שאל אם אפשר שגם הערת הזהרה תיחשב כחלק מהזכות שנרשמה.

בחלק גדול מאזורי המדינה אין רישום בטאבו. רישום במינהל מקרקעי ישראל מוכר

לענין זה?

בוודאי. מירשם המתנהל על פי דין.



היו"ר ד' צוקר;

נרשמה על שם המפלגה, אם לא היתה מניעה לכך - זה עונה לבעיה שעורר

חבר-הכנסת מירום ולבעיה שמו- בס העלה?

או שנרשמה ברגע שהדבר התאפשר,

ת' לומברוזו;

ואם הוסרה המניעה, תוך - - -

אני מציע לכתוב: אס לא ניתן היה על פי דין לבצע את זה.

נאמר שני דברים. האחד, לא היינה מניעה. והשני, לדעתי גם עצם הבקשה לרישום

מספקת את הצורך הציבורי.

אם זה לא רשום בטאבו, אין איפה להגיש בקשה.

תמיד יש רישום. קרקא באריאל רשומה במירשם הפלסטיני.

לענין מס שבח השאלה בכלל לא עולה, כי גם אם אין רישום בטאבו אני יכול לקבל את

חישובי המיסים ולשמור אותם אצלי בתיק חמש מאות שנה, ומבחינתם סיימתי את ההליך.

לכן מבחינת חוק מס שבח מקרקעין אין שום קושי, אפשר להשאיר את התקופה של עשר שנים.

יש קושי אם המקרקעין לא רשומים, אם אין רישום ראשון. יש בארץ אין ספור קרקעות

כאלה. במקרה כזה יש מקום לניסוח של גבי תמר לומברוזו: אם אין מניעה. והכוונה

למניעה חוקית.

אנחנו מוסיפים בסעיף 4: אם לא היינה מניעה חוקית. הניסוח הסופי עוד ייעשה.

עד כאן התיקון שההציעה לנו נציבות מס הכנסה. אני מאד מודה לכם. עכשיו אנחנו

הולכים לסעיפים הבאים.

לצערנו, אנחנו צריכים לחזור להתחלה מכיוון שנעשה שינוי דרמטי בסעיף 21לחוק

המפלגות.

חברים, אמרתי שנושא הישיבה הוא השינויים בנוסח החדש לעומת הנוסח הקודם.

יש סעיפים שהיו בנוסח הקודם ואנחנו הערנו לגביהם, ולא נמצא פתרון. לדוגמה,

דמי חבר.

היו "ר ד' צוקר;

נעבור קודם על השינויים, ואם יהיו לכם עוד הערות נחזור אליהן.

ח' רובינשטיין;

סעיף 4 לנוסח האחרון הוא תיקון חוק מס ערך מוסף והוא נותן פטור ממע"מ. אני

מצטערת אם זה לא יהיה פופולרי בועדה, אבל אני צריכה להגיד שזה בניגוד לכל מסגרת.

היו"ר ד' צוקר;

דנו בזה.

ח' רובינשטיין;

אני רוצה רק לומר שאנחנו לא דנו בזה. אני חושבת שאני צריכה להביא כאן את עמדת

אגף מס ערך מוסף, שאני לא יודעת כרגע בדיוק מהי, כי הסעיף הזה מסתמך על הסעיף

הקודם, וגם זה לא היה ברור, חלו בו שינויים ועכשיו חלו שינויים נוספים, אם כי

הרעיון בכללותו לא השתנה.

היו"ר ד' צוקר;

לא חלו שינויים מהותיים. מה עמדתכם?

ח' רובינשטיין;

אנחנו מתנגדים. מפלגה היא מלכ"ר. יש הרבה מלכ"רים נוספים - אוניברסיטאות, בתי

חולים ועוד - שמבקשים פטור.

י' לוי;

זאת הוראת מעבר.

ד' לחמן-מסר;

מדובר על העברת נכסים מגופים לווינים למפלגה. זאת העברה חד פעמית ולא פטור

לנצח. העיסקה הזאת של העברת נכסים כמו שתהיה פטורה ממס שבח מקרקעין תהיה פטורה

ממע"מ. האם זה עד כדי כך חריג?

ח' רובינשטיין;

זה חריג.

י' לוי;

אנחנו יודעים שזה חריג, אבל כל הענין חריג.

ח' רובינשטיין;

חוק מע"מ הוא חוק פשוט, קל והגיוני, אין בו פטורים, אין בו יוצאים מן הכלל.

אנחנו עומדים כחומה בצורה וזה קשה מאד, כי כולם מבקשים פטורים. לכן אני חייבת

להתנגד לסעיף הזה.



ט' דולן;

אולי אפשר להכניס את התיקון לחוק המפלגות, כמו שעשינו בענין חוק מס שבח

מקרקעין.

היו"ר ד' צוקר;

זאת כוונתנו.

אם יורשה לי, אולי אפשר לקבוע את זה כהוראת שעה.

אי לורך;

זו הוראת שעה מעצם טבעה.

האם יש בהצעות שהעלו כאן נציגי מע"מ למנוע אפשרות שמישהו יעתור מחר לבג"צ

בנושא של שוויון?

אי אפשר לדעת.

זה החשש שלנו. יש אלינו פניות בלי סוף של בתי חולים, מוסדות סיעוד, בתי

אבות.

אם יהיה בג"צ, קו ההגנה יהיה שזאת הוראת מעבר.

אני מבקש לחזור על עמדת הועדה, כפי שהובעה בישיבות קודמות. אנחנו מכינים

כאן הוראה שאין לה תוקף נצחי או מתמשך. זאת הוראה שעל פי אופיה היא הוראת שעה.

כלומר, היא חלה פעם אחת על מכירה של מקרקעין.

אבל היא יכולה להימשך זמן ניכר.

כל פעם על נכסים אחרים. צריך להבין מה המטרה כאן. אנחנו נותנים את הפטור

כי הולכים להסדר שהוא בעייתי עבור חלק מהמפלגות, אנחנו רוצים לעודד אותן לעשות

את ההסדר הזה. אנחנו רוצים להגיע למצב מתוקן שתאסר פעילות כלכלית עסקית,

שאיננה לצרכי הפעילות היומיומית השוטפת של המפלגה. זאת המטרה. ולשם כך אנחנו

כמחוקק, בידיעה שיש כאן- דבר יוצא דופן, אמרנו שנעשה את המהלך הזה.



י' לוי;

כדי להבהיר את הזמניות של החוק צריך להזכיר שכל ההיקף של החוק הזה מתברר

תוך 180 יום. נכון שתהליך יכול להמשך עשר שנים, אבל את רשימת הנכסים צריך

להגיש תוך פרק זמן מוגבל.

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו מאשרים סעיף 4 כלשונו, אבל התיקון יופיע בחוק המפלגות ולא בחוק מס

ערך מוסף.

תודה לנציגי האוצר.

נעבור עכשיו רק על השינויים שהוכנסו בנוסח ליום 25 ביולי. להערות של משרד

מבקר המדינה נחזור בסוף.

בשם החוק, במקום 1994 צריך לכתוב: 1995.

היו"ר ד' צוקר;

נתקן.

מ' בס;

סעיף 1 להצעת החוק, תיקון סעיף 21 לחוק המפלגות, הוא מהפכה. סעיף קטן

(ב)(1) מאפשר פעילות כלכלית עסקית של מפלגות, והוא משנה את ההסדר של חוק מימון

מפלגות מיסודו.

אי וצלר;

למעשה הוא מאפשר הכנסת מתאגידים עסקיים, שנאסרה בסעיף 8 לחוק מימון

מפלגות. המשפט "ובלבד שהכנסותיה של המפלגה מאותו תאגיד..." זה דבר חדש.

זה לא דבר חדש. הוא מופיע בנוסח מיום 15 בנובמבר 1994, וגם בנוסח ליום

28 ביוני 1994.

בהסדר הקודם מותר היה למפלגה להמשיך להחזיק בתאגיד שהחזיקה בו קודם 75%,

עכשיו מציעים 51%, ובלבד שתאגיד כזה הוא כשלעצמו יפסיק לעסוק בפעילות כלכלית

עסקית, דהיינו יחולו הוראות סעיף 21 על התאגיד. זה נעלם.

אני מבין שלמפד"ל אין מניות במשה"ב, אבל אפשר לקחת את זה כדוגמה. נניח

שלמפלגה יש 51% במשה"ב, לפי התיקון בנוסח החדש היא תוכל להמשיך לנהל את משה"ב

ובהכנסות של משה"ב להשתמש למטרות המפלגה, וחוק מימון מפלגות לא ימנע את זה.

אני מציע למחוק את השינוי בנוסה החדש.



היו"ר ד' צוקר;

השינוי בסעיף קטן (ב)(1) לא אושר.

יש עוד שינויים בסעיף 1 בנוסח החדש?

י' לוי;

בסעיף (ב)(2) - מה זה רוב התמורה?

מ' בס;

גם הסעיף הזה בעייתי, הוא מכניס אופי עסקי. הנוסח ליום 28 ביוני 1994

היה ברור וטוב. ברור היה שמותר למפלגה למכור נכסים ולקנות נכסים אבל לא

כפעילות עסקית אלא כמו שאני כאזרח מהשורה קונה ומוכר נכסים. יש למפלגה בנין,

היא יכולה למכור אותו לקנות אחר תחתיו.

היו"ר ד' צוקר;

ואם הבעלות על הבנין היא בידי תאגיד של המפלגה?

מי בס;

זה לא משנה לענין זה. מה שחשוב הוא שלא יהיה לזה אופי עסקי. הנוסח החדש

מאפשר למפלגה להיות סוחרת במקרקעין.

דובר על זיקה בין מפלגה ובין נכס. יש נכסים שהם לא בבעלות ישירה של

המפלגה אלא יש להם זיקה למפלגה, למשל נכסים של תנועות מי ישבות שהיתה להם זיקה

למפלגה. בהקשר זה הסעיף הזה הוא משמעותי מאד. לדוגמה, בית הקיבוץ הארצי, בית

התקיים - זה תאגיד מפלגתי?

יי לוי;

אני מציע לקבוע בסעיף 21(ב} לחוק שאין הכוונה שמפלגות יעשו עסקים.

הכוונה היא שמפלגה תוכל למכור נכס או להשכיר נכס. הגדרנו את זה בנוסח ליום 28

ביוני 1994, לאחר ויכוחים אינסופיים בועדה עם שלוש המפלגות. אני מציע ליו"ר

הועדה לחזור בסעיף 21 לנוסח של 28.6.94. השינוי מ-71% ל-51% לא מפריע, יכול

להיות שזה פותר למישהו בעיה.

בנוסח ליום 28.6.94 התיקון לסעיף 21 מסומן (ג): "מבלי לגרוע מהאמור...

מותר למפלגה לעשות את אלה; (1) לרכוש נכס מכל סוג ולמכרו או להחזיקו למטרות

פעילותה השוטפת של המפלגה או לצרכי מערכות בחירות; (2) לנהל את כספי המפלגה

ולהשקיעם."

די מרידור;

בפיסקה (1) צריך להיות ברור שגם המכירה וגם הרכישה היא למטרות הפעילות

השוטפת של המפלגה, ולא רק ההחזקה. צריך לכתוב; והכל למטרות פעילותה...

הוחלט לחזור בענין זה לנוסח ליום 28.6.94, עם התיקון שהציע חבר-הכנסת

מרידור, ולא לאשר פיסקה (2) בנוסח החדש.

ד' לחמן-מסר;

אני רוצה להסביר מה המשמעות. למפלגה מסוימת יש נכסים. איך תמכור נכס?

לתאגיד המפלגתי מותר לעשות עיסקת קומבינציה?

מ' בס;

לא. אסור לה לעסוק בפעילות כלכלית עסקית.

ד' לחמן-מסר;

המשמעות היא שכופים על מפלגה שיש לה נכסים למכור נכסים במחירי הפסד.

יי לוי;

לא במחירי הפסד. כופים עליה לא לעשות עסקים.

ד' לחמן-מסר;

הנוסח הזה הוא לא של משרד המשפטים, אלה תיקונים שהעבירו משפטנים של

מפלגה.

לא כל המפלגות. לנו היתה גישה אחרת.

די מרידור;

מהיום מותר למפלגה לרכוש ולמכור נכס לצורך פעילותה. יכול להיות שלמפלגה

יש היום נכס והיא מוכרת אותו כדי להחזיר חובות, לא לצרכי פעילות שוטפת. אני לא

בטוח שהחזר חובות זו הוצאה לצורך פעילות שוטפת. בכספים של מימון מפלגות אפשר

להשתמש להחזר חובות שאינם קשורים בבחירות?

ר' נחמן;

יש בעיה של תיקרת ההוצאות.

אי וצלר;

החזר חובות לא נוגע לתיקרת ההוצאות, כי כבר התחשבנו בהוצאות אלה בתקופה

קודמת.

היו"ר די צוקר;

כדי להסיר כל ספק, אני מבקש שייאמר שגם פעילות לצורך החזר חובות נחשבת

כפעילות שוטפת לענין חוק מימון מפלגות.

מ' בס;



אתה מפרש את המושג פעילות שוטפת פירוש צר בהרבה מהמובן שאנחנו נותנים לו

בפרשנות הוק מימון מפלגות. אנחנו כללנו במושג הזה כל מה שמפלגה מחליטה לעשות

בכסף הזה ובלבד שזו לא תהיה פעילות כלכלית עסקית, שהיא אסורה.

די מרידור;

לכל מטרה שהיא פרט לפעילות עסקית. פעילות שוטפת היא לא כל מטרה

שהיא. פעילות שוטפת היא פעילות יומיומית ולא פעילות לדורי דורות. לפעילות

בחירות אסור להשתמש בזה?

מותר.

ואיפה התיקרה של הוצאות בחירות? יש מפלגה שיש לה נכסים יהיה לה המון כסף,

למפלגה שאין לה נכסים לא יהיה כסף.

חוק הבחירות מגביל את ההוצאות. גם מי שיש לו מאה מיליון. דולר אסור לו

להוציא מעבר לתיקרה.

הכוונה כאן היא למנוע פעילות כלכלית עסקית. אם יש למפלגה מגרש והיא רוצה

להמיר אותו במזומנים ולהפקיד אותם בבנק, אין בעיה. מה ההבדל בין מגרש ובין

כסף?

אני מסכים לתוכן. אני חושב שהביטוי פעילות שוטפת מצמצם יותר מאשר התכוונו

לצמצם.

אפשר למחוק את המילה יישוטפתיי.

אני מציע לכתוב: כל פעילות למעט פעילות עסקית. אם המפלגה רוצה לבנות בנין

לסניף והיא לוקחת קבלנים ופועלים - - -

אם מפלגה רוצה לעשות עיסקת קומבינציה לקומה הראשונה ולמכור אותו לאולם

שמחות, אסור לה. רבותי, מפלגות הן גופים חיים. כמי שרוצה באיסור פעילות

עסקית, אני חושבת שצריך להגיד מה עושות מפלגות שיש להן נכסים, מה זה יילנהל את

כספי המפלגה ולהשקיעם". נניח שהבורסה בשפל, המפלגה חייבת להשקיע ואסור לה

לקנות חלקת קרקע.

אסור לעשות עיסקת קומבינציה?



א' לורך;

אחרי שהבנין נבנה, המפלגה חייבת למכור את אולם השמחות. אסור לה להחזיק

אולם שמחות.

היו בועדה הזאת דיונים מרתקים בשאלה הזאת, והועדה לבסוף הגיעה למסקנה

שאין צורך להיכנס לפירוט הגדרות, מכיוון שהשילוב של איסור פעילות כלכלית

עסקית וההיתר להחזיק נכסים ולהשקיע נותן לנו את הפתרון הנכון ואת הפרשנות

הראויה. הפתרון הוא שאם אני עושה בנכסי כדרך בעל בית, כולל עיסקת קומבינציה,

לפעמים בעלי בתים נכנסים לעיסקת קומבינציה לא כסוחרי מקרקעין אלא כבעלי בתים,

זה מותר, בעוד שאם אני עושה את זה כסוחר במקרקעין זה אסור. אותו דבר לגבי

מניות.

די מרידור;

אני מוכן לתמוך בזה, אבל זה לא כתוב. אם מגבילים ואומרים "פעילותה

השוטפת" - - -

מ' בס;

אני לא מתנגד למחיקת המילה "השוטפת".

אם תמחק בסעיף 5 פעילות כלכלית ותישאר רק פעילות עסקית, ואז אתה צודק. אם

כוללים גם פעילות כלכלית, זה משנה את הדברים. כל אחד מאתנו עושה פעילות

כלכלית. מה המשמעות של פעילות כלכלית?

כלכלית שהיא עסקית.

המשמעות היא למכור את הנכס ברווח.

הקונסטרוקציה המשפטית של הסעיף הזה היא כך. יש סעיף שאוסר פעילות כלכלית

עסקית. אין צורך לחזור על זה, הסעיף הזה קיים. יש סעיף שבו אנחנו רוצים להתיר

פעולה בנכסים והכסף יועמד לרשות המפלגה.

ואמרנו גם שנאפשר למפלגות לשמור על ערך כספן.

אנחנו לא רוצים כרגע לפרש מה המשמעות של מטרות המפלגה. למפלגה יכולה

להיות מטרה מיידית, יכולה להיות מטרה של בחירות.



היו"ר ד' צוקר;

אנחנו גם לא רוצים להגדיר מה זה להשקיע.

י' לוי;

נכון. האיזון בין הדברים צריך לתת לנו את השלמות של הסעיף, בלי הגדרה.

מכיוון שכתוב "מבלי לגרוע מהאמור...", כלומר, האיסור של פעילות כלכלית

עסקית קיים, אני מציע לדבוק בנוסח הזה למחוק רק את המילה "השוטפת". "למטרות

פעילותה של המפלגה" יש פירוש רחב. אם יש למפלגה קרקע שערכה נופל, היא יכולה

למכור אותה ולהפקיד את הכסף בבנק.

אם זה מקובל, למה לא נכתוב: מבלי לגרוע מהאמור... מותר למפלגה לרכוש נכס

מכל סוג, למכרו או להחזיקו. נקודה. כלומר, לכל מטרה. איזו מטרה אתם רוצים

לאסור?

יי לוי;

אנחנו לא רוצים שמפלגה תחרוג לגמרי מפעילות מפלגתית. יכולה מפלגה להגיד;

אני לא רוצה לעשות עסקים, אבל אני רוצה לקחת אולם ולעשות מועדונית לילדים

להכנת שעורים. אנחנו רוצים שהכספים יישארו במסגרת הפעילות המפלגתית.

במחשבה שניה, אני מתחיל להזדהות עם הקו של חבר-הכנסת מרידור. לגבי כספים

קיבלנו בדיוק נוסח כזה; "לנהל את כספי המפלגה ולהשקיעם". אפשר לעשות אותו דבר

לגבי נכסים, כאשר האיסור על פעילות כלכלית עסקית קיים. אם מפלגה תעסוק בענינים

שבכלל לא מתאימים למטרה של מפלגה, חברי המפלגה במנגנונים הפנימיים של המפלגה

יפעלו נגד זה. המדינה לא צריכה להתערב בזה.

היו"ר ד' צוקר;

בסעיף 21 לחוק, סעיף קטן (ג)(1} יבוא; לרכוש נכס מכל סוג שהוא, למכרו או

להחזיקו. נקודה.

אני לא מתנגד להוסיף כאן דבר שמופיע בנוסח החדש; "או באמצעות תאגיד

מפלגתי".

היו"ר ד' צוקר;

זה חשוב. בסעיף קטן (ג) נוסיף; מותר למפלגה בעצמה או או באמצעות תאגיד

מפלגתי לעשות את אלה

לגבי עתון או כתב עת נאמר "פעילות זו תנוהל במשק כספים סגור".

אי וצלר;

לא ברור מה המטרה של הדבר הזה.

רצינו להמשיך לאפשר לכל מפלגה להוציא כתב עת, מבלי שזה ישמש מקור לרווח

ומבלי שמפלגה תעקוף מגבלות פרסום באמצעות עתון מפלגתי.

מי בס;

עד היום אנהנו מתייחסים לעתון מפלגתי באחת משתי צורות, או שרואים אותו

כתאגיד כלכלי ואז הוא לא יכול לתת לפרסומים של המפלגה הנחות מעבר לסביר, או

שרואים בו גוף קשור למפלגה ואז יש שקיפות בכל מה שבין העתון ובין המפלגה,

אנחנו רואים את כל החשבונות של העתון והוא לא יכול לגייס כספים מבחוץ. לאחר

התיקון הזה לא ברור לי איך נתייחס לנושא מבחינת חוק מימון מפלגות.

אי וצלר;

יש מפלגות שמנהלות את העתונים במסגרת ההוצאות השוטפות שלהן.

אם יתפרש שזה מחוץ לחוק מימון מפלגות, ועלולים להבין זאת כך, תהיה בעיה

קשה מאד באכיפת דיני מימון מפלגות.

מפני שזה יהיה צינור לגיוס כספים?

בוודאי. צינור לגיוס כספים וצינור לביצוע פעולות. אני רוצה שתהיה שקיפות,

שבכל מקרה כזה החשבונות של העתון יהיו פתוחים לפנינו. סעיף קטן (ד) בנוסח ליום

28.6.95, (4) בנוסח האחרון, עלול להתפרש כמוצא. כדי למנוע זאת צריך אולי

לעשות תיקון עקיף לחוק מימון מפלגות, שיגדיר מראש עתון כזה כגוף קשור.

אנחנו מתחילים את הדין מההתחלה.

הערנו את זה מההתחלה.

ואני רוצה להזכיר לכם, לא קיבלנו את עמדתכם. אי אפשר לחזור בכל פעם

להתחלה.

יש שתי שאלות נפרדות לגמרי, אם כי הן מתחברות כאן. האחת, אם הוצאת עתון

מותרת במסגרת פעילות כלכלית של מפלגה. שאלה שניה, אם צריך לראות את זה החלק

ממימון מפלגות לענין חוק מימון מפלגות.



היו"ר ד' צוקר;

נשארת רק השאלה השניה.

ד' מרידור;

התשובה לשאלה השניה צריכה להיות בחוק מימון מפלגות. למפלגת העבודה יש

עשרות עתונים וגם לליכוד יהיו, כי בסניף ירושלים מוציאים עלון, בסניף חיפה

מוציאים עלון וכך בכל מקום. כל אלה עתונים.

לא לעתונים האלה אנחנו מתכוונים. לא העתונים האלה מטרידים את מבקר

המדינה.

אני לא יכול להוסיף פרטים, אגיד רק דבר אחד. יש לנו היום בעיה עם עתון

מסוים, שיש לנו חשש שפעילות מפלגתית מתועלת דרך חשבונות העתון.

אי וצלר;

אין לנו בעיה עם הבטאונים הפנימיים של מפלגות. יש לנו בעיה עם עתונים

מסוימים, שאנחנו רואים שהפעילות המפלגתית נעשית גם באמצעות העתונים.

החשש הוא שעתון יהיה קבלן-משנה של מפלגה. תציעו לנו תשובה לענין השקיפות,

ואז נאשר את הסעיף.

להוסיף: מבלי לגרוע מהוראות חוק מימון מפלגות.

מקובל.

אמרנו שאותו עתון יתקיים ממודעות. לעתון יש הכנסות ויש הוצאות. את

ההוצאות שלו צריך להוציא מגדר תיקרת ההוצאות.

זה בדיוק מה שהם בודקים. הם רוצים לדעת אם עובד פלוני איננו בעצם רכז

הסניפים של המפלגה תחת הכותרת של כתב ספורט.

מה בדבר סעיף קטן (5) בנוסה ליום 25.7.95: "לפעול באמצעות תאגיד בשליטתה

שמטרת פעילותו היא לחינוך תנועתי או לפעילות חברתית של חברי המפלגה ואוהדיה."

זה לא נוסח של משרד המשפטים ולא נוסח של שר המשפטים, אלא של משפטני מפלגה

מסוימת.

זה סעיף סל שהכל יפול בתוכו.

אני מציע למחוק את הסעיף הזה.

אבל קבענו שהכל מבלי לגרוע מהוראות חוק מימון מפלגות, זה ענין לא פשוט,

מדובר במפעלי תרבות.

זה מעין שאין לו סוף.

נוער-ליכוד לא נכנס במסגרת של סעיף קטן (5)?

אני חושב שדווקא כאן אין בעיה עם הוראות חוק מימון מפלגות. הבעיה שלכם

היא אם אתם רוצים להתיר פעילות כזאת למפלגה.

אנחנו רוצים שמפלגה תוכל להפעיל חוגי נוער כתנועת-נוער. האם איסור פעילות

כלכלית-עסקית אוסר את זה עליה, מונע את זה ממנה?

לא. בחוק מימון מפלגות יש התייחסות לנושא. בסעיף 8ב לחוק מימון מפלגות

מדובר על מפעל תרבות.

אני מעונין בחינוך ובתרבות במובן האמיתי, לא בטריקים. מפלגה רוצה לקיים

פעילות עיונית למבוגרים ולצעירים בתנועת-נוער.

נדמה לי שלא צריך לשם כך היתר מפורש.

עד היום יכולתם להגדיר את נוער-הליכוד או נוער-העבודה או נוער-מר"צ

כפעילות כלכלית עסקית?



מ' בס;

גם אילו- היה כך, בא סעיף 8ב לחוק מימון מפלגות והתיר במפורש פעילות כזו.

די מרידור;

מה זאת אומרת התיר?

מ' בס;

התיר לקבל תרומות לצורך זה בלי שייחשבו תרומה למפלגה.

היו"ר ד' צוקר;

הפעילות הרעיונית של בית-ז'בוטינסקי או של מוזאון המחתרות - זה מעורר

בעיה?

לא. מבחינת חוק המפלגות, אם זו לא פעילות כלכלית-עסקית זה מותר.

היו"ר ד' צוקר;

אם כך סעיף קטן (5) מיותר. כל פעילות רעיונית אמיתית מותרת.

י' לוי;

זאת הפעילות של מפלגה.

ד' לחמן-מסר;

הם אומרים שזאת לא פעילות כלכלית-עסקית, ולכן זה לא צריך להכנס למסגרת

הפטור. המפלגות ביקשו לפרט ולהגיד, שמבלי לגרוע מהוראות חוק מימון מפלגות,

פעילות חינוכית ותרבותית מותרת.

אי וצלר;

זה עלולה להיות חבית ללא תחתית שהכל אפשר יהיה להכניס בה.

ר' נחמן;

מפלגה צריכה לחנך דורות, ולכן נושא החינוך מופיע גם בחוק המפלגות, מובנה

בתוך חוק המפלגות. לעומת זאת סעיף קטן (5) לא טוב, כי הוא מאפשר לשפוך בחבית

הזאת את כל הכספים.

היו"ר די צוקר;

מחקנו סעיף קטן (5). שמענו שחוק מימון מפלגות מאפשר את פעילות המוסדות

הללו.



ד' מרידור;

אין לזה שום קשר לסעיף 8ב בחוק מימון מפלגות. סעיף 8ב לא מתיר ולא אוסר

כלום. סעיף 8ב אומר דברים בהקשר של מימון מפלגות. אם דבר אסור על פי החוק הזה,

סעיף 8ב לא יכול להתיר. לכן השאלה היא אם הדבר מותר או אסור על פי החוק הזה,

ולא אם הוא מותר על פי חוק המפלגות.

אם מוחקים את סעיף קטן (5), נשארת השאלה אם מותר יהיה למפלגה לעשות פעולה

כזאת דרך תאגיד בשליטתה. למשל, תאגיד שמחנך לשלום, תאגיד שפועל למען ארץ-

ישראל או למען התורה, והוא מנוהל כפעילות עסקית, אנשים משלמים דמי-חבר,

מוציאים עתון, מקבלים תרומות לתאגיד. אני אומר שאם הדבר לא יהיה כתוב כאן,

הדבר יהיה אסור למפלגה. חוק מימון מפלגות בכלל לא נוגע לענין.

אנחנו לא אומרים אם פעילות מסוימת מותרת או אסורה. אנחנו קובעים אם

הוצאות והכנסות מסוימות נכנסות לתחום הבקורת שלנו.

היו"ר ד' צוקר;

נכתוב בסעיף קטן (5): לפעול בעצמה או באמצעות תאגיד בשליטתה לחינוך

תנועתי של חברי המפלגה ואוהדיה.

רק לחינוך תנועתי, לא "לפעילות חברתית". פעילות חברתית פירושה גם

נופשונים, גם בילוי בלונה-גל.

מ' בס;

וגם זה בכפוף לרישה שסעיף 21 ממשיך לחול.

יי לוי;

ברור.

אי לורך;

בסעיף 3 בנוסח ליום 428.6.9, בתיקון לסעיף 25 לחוק, סעיף קטן (3),

בפיסקה (4) כתוב "כספים שהתקבלו ממכירת נכס של המפלגה". מוצע להוסיף; או

זכויות של המפלגה או של תאגיד בשליטתה.

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו עושים עכשיו תקדים פרלמנטרי ממש וירטואוזי, נקיים במקביל שתי

ישיבות. אני מבקש ממר אמנון לורך, גבי דידי לחמן-מסר, גבי איטה וצלר וחבר-

הכנסת יצחק לוי לעבור על ההערות שנותרו לתיקון בחוק המפלגות. אני מציע שתעברו

לחדרי, ואנחנו נקיים כאן ישיבה בענין הצעת חוק ועדות חקירה.

(הישיבה הופסקה בשעה 30;10 וחודשה בשעה 00;11)



היו"ר ד' צוקר;

אני מחדש את הדיון בהצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 2) (פעילות כלכלית-

עסקית).

יי לוי;

הבסיס לעבודה שלנו הוא נוסה לועדה ליום 28 ביוני 1994.

בסעיף 1 - אני קורא סעיף קטן (ג): " מבלי לגרוע מהאמור בסאיפים קטנים

(א) ו-(ב), מותר למפלגה, בעצמה או באמצעות תאגיד מפלגתי כמשמעותו בסעיף

21א(א), לעשות את אלה: (1) לרכוש נכס מכל סוג ולמכרו או להחזיקו." בפיסקה

(2) אין שינוי.

אחרי סעיף קטן (ד) יבוא (ה): "לפעול בעצמה או באמצעות תאגיד מפלגתי

בפעילות לחינוך תנועתי".

היו"ר ד' צוקר;

מה שהיה סעיף קטן (5) בנוסח ליום 25.7.95.

י' לוי;

כן. התלבטתי אם לכתוב "בקרב חברי המפלגה" או לא להגביל, כי אם מפלגה

רוצה לעשות פעולה מחבר לחוג חבריה, מותר לה. בסופו של דבר כתבנו שמותר לפעול

לחינוך תנועתי. נקודה.

סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) שניהם יסוייגו במשפט; "וזאת מבלי לגרוע מהוראות

חוק מימון מפלגות." אני לא יודע איפה בדיוק לכתוב את זה, זה ענין של ניסוח,

אבל הסייג יחול על שני הסעיפים האלה.

היו"ר ד' צוקר;

וזה לצרכי השקיפות והתיקרה התקציבית.

ד' לחמן-מסר;

יכול להיות שבסעיף קטן (ד) ייאמר; "מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א)

עד (ג)..." ואהר כך יבואו פסקאות (1) ו-(2).

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו לא נכנסים לענינים אלה.

י' לוי;

סעיף 2. יהיה שינוי בסעיף 21א(א}, במקום 75% יבוא 51%. -זאת היתה הבקשה

של משפטני מפלגת העבודה, ואין התנגדות.

סעיף 3 - תיקון סעיף 25. בסעיף קטן (1) ייאמר; "במקום פיסקה (1) יבוא -

"(1) דמי חבר ומגביות בקרב חברי המפלגה במסגרת הסכומים המותרים בחוק מימון

מפלגות". שלא יישמע כאן היתר לפרוץ את מסגרת התרומות.



היו"ר ד' צוקר;

זאת היתה הבעיה של הבקורת, שלא לאפשר דמי חבר למעלה מאלף שקל.

או מגביות מעבר לסכומים המותרים בהוק מימון מפלגות.

יי לוי;

סעיף קטן (3) פיסקה (4): "כספים שהתקבלו ממכירת נכס של מפלגה או מתאגיד

מפלגתי". נאמר לנו שאין צורך להוסיף זכויות, נכס כולל זכויות.

היו"ר די צוקר;

אם תמצאו לנכון להוסיף כאן זכויות, אתם רשאים להוסיף. מאושר נוסה זה או

זה.

יי לוי;

סעיף 4 - הוספת סעיף 25א; "מפלגה תגיש לרשם, תוך 180 ימים..."

אני מבקש להגיד לפרוטוקול שיש כאן בלבול. הסעיף הזה לא עוסק בהעברת

נכסים, הוא עוסק בגילוי נכסים. בכל שנה צריך לתת הודעה על הנכסים.

היו"ר די צוקר;

נכון. ושם הסעיף הוא; הודעה על נכסי המפלגה.

י' לוי;

מפלגה הדשה צריכה למסור הודעה תוך 180 יום, מפלגה ותיקה צריכה לעשות את

זה מדי שנה ביום 1 בינואר.

אי וצלר;

אני מבקשת להפנות את תשומת לב הועדה שבסעיף העונשין, סעיף 5 להצעה, יש

קנס נוסף על הסנקציה שבהוק מימון מפלגות.

יי לוי;

כמפלגה למודת קנסות, אני מוכן למחוק את הסעיף. אני נגד האפשרות לקנוס

מפלגה פעמיים על אותה עבירה.

היו"ר ד' צוקר;

בכלל אסור להעניש פעמיים על אותה עבירה.

אי וצלר;

בהוק מימון מפלגות זה לא סעיף עונשין. סעיף 25, שמופיע בסעיף 5, נוגע

להכנסות המפלגה, והיא תשלם קנס אם הרגה מהתיקרה.

יש במקום אחו- עונש אחר על אותו מעשה?

אי וצלר;

על חלק, על ענין של תרומות.

י' לוי;

צריך לקבוע - סעיף 25 למעט חריגה מתיקרת התרומות. צריך לעבור על סעיף 25

כולו ולמעט את נושא התרומות.

אני רק מפנה את תשומת לב, כי הנושא הוא לא מעניננו. בסעיף 24 בחוק

מפלגה תנהל ספרי חשבונות, מאזנים ודוחות לפי הנחיות מבקר

המדינה. את הנחיות מבקר המדינה צריך לקיים גם לפי חוק מימון מפלגות. אני לא

בטוחה שאין כאן כפילות.

מישהו יחשוב שצריך לשלם פעמיים קנס על אותה עבירה?

בחוק מימון מפלגות זה לא קנס.

המבקרת כבר הטילה, לפני תיקונים שעשינו.

מבקר המדינה קבע סנקציה רק לפי חוק מימון מפלגות, שזה לא קנס. זאת אומרת

שאחרי שמבקר המדינה יתן דוח, מישהו יחליט שהמעשה הוא עבירה פלילית, יגישו כתב

אישום ויוטל קנס נוסף.

אני מציע בסעיף 5 למחוק את סעיף 24.

אנחנו מסכמים שסעיף 5, סעיף העונשין, יכלול סעיפים 21, 25 למעט חריגה

בעניני תרומות, ו-25א.

אני מבקשת לחזור לרגע לסעיף 3 - תיקון סעיף 25. בפיסקה (3) נאמר: "כספים

שהתקבלו מהשכרה של מקרקעין או מהענקת זכות אחרת במקרקעין המשמשים לפעילותה

השוטפת של המפלגה..." צריך למחוק את הפעילות השוטפת, כי כבר איפשרתם למפלגה

לעשות את זה.

נכון. צריך למחוק כאן את הפעילות השוטפת, כמו שמחקנו בסעיף 21 לחוק.

בסעיף 3, בפיסקה (3) נכתוב; "כספים שהתקבלו מהשכרה של מקרקעין או מהענקת

זכות אחרת במקרקעין". נקודה.

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו מוחקים את המלים "המשמשים לפעילותה השוטפת של המפלגה או שנועשו

לשמש לצרכי מערכות בחירות".

י' לוי;

סעיף 6 להצעת החוק יהיה תיקון לחוק המפלגות, במקום תיקון חוק מס שבח

מקרקעין. וזה על פי הסיכום שהיה כאן הבוקר עם אנשי מס הכנסה.

היו"ר ד' צוקר;

המשך הסעיף, שכאמור יהיה תיקון לחוק המפלגות, יהיה על פי הסיכום שלי בחלק

הראשון של הישיבה על הצעת החוק שהגישה נציבות מס הכנסה ומס רכוש.

יי לוי;

סעיף 7 יהיה תיקון לחוק המפלגות, ולא תיקון חוק מס ערך מוסף.

סעיף 8 - הוראות מעבר. בסעיף קטן (א) התבקשנו לכתוב "עד תום שלוש שנים",

במקום "עד תום שנתיים". אבל להבהרת הענין אנחנו מבקשים להוסיף; "מיום תחילתו

של החוק העיקרי."

ד' לחמן-מסר;

חוק המפלגות התקבל בכנסת ב-18 במארס 1992. תחילתו שנה מיום קבלתו - 18

במארס 1993. פלוס שלוש שנים - 18 במארס 1996.

היו"ר די צוקר;

כלומר, עד מארס 1996 מותר לעסוק בפעילות כלכלית-עסקית.

י י לוי;

זה היתר גורף לפעולה בכל הנכסים.

בסעיף 8(ב) - במקום 120 ימים יבוא; 180 ימים.

סעיף 5 - תיקון טעות. אני לא יודע מה זה. אני גם לא מבין אין תיקון מס'

2 לחוק המפלגות מתקן את תיקון מס' 4.

ד' לחמן-מסר;

נבדוק מה זה. נדמה לי שמר גוברמן ביקש להכניס את התיקון. בטעות נכתב

(תיקון מס' 4). צריך היה לכתוב (תיקון), כי זה היה התיקון הראשון. אני מבקשת

לאשר את התיקון.



י' לוי;

אנחנו מציעים למחוק את התחילח - סעיף 9. זח פשוט לא הגיוני.

היו"ר ד' צוקר;

זאת סתירה למה שאמרנו לפני רגע.

נמחק סעיף 9.

חברים, הדברים של חבר-הכנסת יצחק לוי הם סיכום ההצעה שלפני הועדה.

אני מעמיד להצבעה את ההצעה שהביא חבר-הכנסת יצחק לוי, שהיא תיקונים

לנוסח שנמסר לועדה ביום 28 ביוני 1994. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

הוחלט להביא את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית על פי הנוסח

ליום 28 ביוני 1994 עם התיקונים שהביא חבר-הכנסת י' לוי

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:20}